מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- book (49) Apply book filter
- חסידות (33) Apply חסידות filter
- chassidut (27) Apply chassidut filter
- והקדשות (26) Apply והקדשות filter
- חתימות (26) Apply חתימות filter
- מיוחסים (26) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (26) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (26) Apply עותקים filter
- dedic (26) Apply dedic filter
- import (26) Apply import filter
- signatur (26) Apply signatur filter
- of (22) Apply of filter
- jewish (21) Apply jewish filter
- copi (20) Apply copi filter
- letter (19) Apply letter filter
- וספרי (18) Apply וספרי filter
- יד (14) Apply יד filter
- כתבי (14) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (14) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (14) Apply כתבייד filter
- copies, (14) Apply copies, filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- ומכתבים (13) Apply ומכתבים filter
- גרפיקה (12) Apply גרפיקה filter
- שמירות (12) Apply שמירות filter
- קודש, (12) Apply קודש, filter
- קודש (12) Apply קודש filter
- סגולה (12) Apply סגולה filter
- וחפצי (12) Apply וחפצי filter
- art (12) Apply art filter
- art, (12) Apply art, filter
- ceremoni (12) Apply ceremoni filter
- ownership (12) Apply ownership filter
- ownership, (12) Apply ownership, filter
- protect (12) Apply protect filter
- segulah (12) Apply segulah filter
- דפוס (10) Apply דפוס filter
- ספרי (10) Apply ספרי filter
- היסטוריה (9) Apply היסטוריה filter
- דפוסי (9) Apply דפוסי filter
- וארץ (9) Apply וארץ filter
- histori (9) Apply histori filter
- history, (9) Apply history, filter
- in (9) Apply in filter
- palestin (9) Apply palestin filter
- print (9) Apply print filter
- slavita (9) Apply slavita filter
- zhitomir (9) Apply zhitomir filter
- zionism (9) Apply zionism filter
מציג 37 - 48 of 98
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $15,000
הערכה: $20,000 - $30,000
נמכר ב: $30,000
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימתו המלאה של האדמו"ר הצדיק רבי ישעיה מקרסטיר (ר' ישעיה'לה קרעסטירער) – "הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל, שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע". [קרסטיר], 1920 [תר"פ].
מכתב ברכות לחולה, על גבי גלויה, בכתיבת ידי סופר וחתימת יד קדשו. בצדה השני של הגלויה: מכתב קצר נוסף בכתב-ידו וחתימתו של כותב מכתביו של ר' ישעיה'לה, החותם: "אלימלך ----". בולים וחותמות דואר, וחותמתו האישית של הצדיק: "Saje Steiner, Bodrogkeresztur".
ברכות ואיחולים לרפואה שלמה ולהצלחה: "... הפד"נ [הפדיון נפש] של האשה... ואני תפלה, השי"ת ישלח דברו וירפאה ברפו"ש [ברפואה שלמה] במהרה, ואך טוב וחסד ירדפה עם כל הנלוים אלי', וישכיל ויצליח בכל אשר יעשה...".
הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב-תרפ"ב), תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות ונותן קמיעות. עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו".
גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ומעט קמטים.
מכתב ברכות לחולה, על גבי גלויה, בכתיבת ידי סופר וחתימת יד קדשו. בצדה השני של הגלויה: מכתב קצר נוסף בכתב-ידו וחתימתו של כותב מכתביו של ר' ישעיה'לה, החותם: "אלימלך ----". בולים וחותמות דואר, וחותמתו האישית של הצדיק: "Saje Steiner, Bodrogkeresztur".
ברכות ואיחולים לרפואה שלמה ולהצלחה: "... הפד"נ [הפדיון נפש] של האשה... ואני תפלה, השי"ת ישלח דברו וירפאה ברפו"ש [ברפואה שלמה] במהרה, ואך טוב וחסד ירדפה עם כל הנלוים אלי', וישכיל ויצליח בכל אשר יעשה...".
הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב-תרפ"ב), תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות ונותן קמיעות. עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו".
גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ומעט קמטים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $40,000 - $80,000
נמכר ב: $42,500
כולל עמלת קונה
דף גדול בכתב-יד - כתב הכתרה להאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ל"נשיא העדה החרדית" בירושלים, בחתימות שבעה ראשי "ועד העיר לקהלת האשכנזים פרו"ח" [פרושים וחסידים], ועם מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאב"ד רבי זעליג ראובן בענגיס. ירושלים, אדר ב' תשי"א [1951].
דף בכתיבה קליגרפית מרובעת. מעוטר במסגרת צבעונית מאוירת בצורת שער, עם ווילונות. בראש השער כתר "עטרת פז", ואיורי המקומות הקדושים - ה"כתל מערבי" ו"קבר רחל".
" נזר ועטרה... לראש גבר... גאון ישראל והדרה, לוחם מלחמת ה' במס"נ... כ"ק אדונינו מורנו ורבנו יואל טייטלבוים נרו יאיר ויזרח... לחיים ארוכים טובים ולשלום... בהתאסף יחד טובי וראשי העדה החרדית... גמרנו אומר להגיש לפני כ"ק כסא תורתו וצדקתו הנעלה, את... נזר הקודש ועטרת הנשיאות... ובשם נשיא העדה החרדית בקרתא קדישא ירושלם יקרא... למרנא ורבנא די בגלותא, ואת בנציבין ומצודתך פרושה בירושלים...".
חתימות שבעת ראשי "ועד העיר" ["שבעת טוּבֵי הָעִיר"]: רבי ברוך גרינפעלד, רבי מאיר שרגא כ"ץ קליין, רבי אלי' נחום פרוש גליקמן, רבי אברהם כהן ראטה, רבי עמרם ברש"י בלויא, רבי יעקב מאיר שכטר ורבי אברהם יוחנן בלומנטהל.
בהמשך הדף מופיע מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הרב בענגיס, רבה של "העדה החרדית", המסכים לתת לאדמו"ר מסאטמר את עטרת הנשיאות של "העדה החרדית", וכותב בתוך דבריו: " הנני מצטרף לטובה לבקשת ראשי עדתנו היקרים ולברך את מעכ"ת נ"י וכל החוסים בצלו והחונים על דגלו... ומיני'[ה] ומינאי יתקליס עילאי...".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, "נשיא העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה. מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה) וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב.
בשנת תשי"א הוכתר לנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג, לאחר פטירת הרב בענגיס הישיש, הוכתר לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים", על מקומו של הרב בענגיס [האדמו"ר הוכתר לתפקיד זה למרות שהתגורר בארה"ב, ובירושלים עצמה הוכתר הרב פנחס עפשטיין לתפקיד ראב"ד (ראש בית הדין). ב"עדה החרדית" מפוצלים עד היום התפקידים לשניים, ה"גאב"ד" וה"ראב"ד". לדוגמא, לאחר פטירת הרב עפשטיין והרב דוד יונגרייז, מונה הרב יצחק יעקב ווייס בעל ה"מנחת יצחק" לראב"ד העדה החרדית, ולאחר פטירת האדמו"ר מסאטמר הוא מונה לתפקיד ה"גאב"ד", שהוא למעשה תפקיד הרב הראשי של "העדה החרדית"].
עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף גדול, 54.5X42 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים (משוקמים) בשוליים.
דף בכתיבה קליגרפית מרובעת. מעוטר במסגרת צבעונית מאוירת בצורת שער, עם ווילונות. בראש השער כתר "עטרת פז", ואיורי המקומות הקדושים - ה"כתל מערבי" ו"קבר רחל".
" נזר ועטרה... לראש גבר... גאון ישראל והדרה, לוחם מלחמת ה' במס"נ... כ"ק אדונינו מורנו ורבנו יואל טייטלבוים נרו יאיר ויזרח... לחיים ארוכים טובים ולשלום... בהתאסף יחד טובי וראשי העדה החרדית... גמרנו אומר להגיש לפני כ"ק כסא תורתו וצדקתו הנעלה, את... נזר הקודש ועטרת הנשיאות... ובשם נשיא העדה החרדית בקרתא קדישא ירושלם יקרא... למרנא ורבנא די בגלותא, ואת בנציבין ומצודתך פרושה בירושלים...".
חתימות שבעת ראשי "ועד העיר" ["שבעת טוּבֵי הָעִיר"]: רבי ברוך גרינפעלד, רבי מאיר שרגא כ"ץ קליין, רבי אלי' נחום פרוש גליקמן, רבי אברהם כהן ראטה, רבי עמרם ברש"י בלויא, רבי יעקב מאיר שכטר ורבי אברהם יוחנן בלומנטהל.
בהמשך הדף מופיע מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הרב בענגיס, רבה של "העדה החרדית", המסכים לתת לאדמו"ר מסאטמר את עטרת הנשיאות של "העדה החרדית", וכותב בתוך דבריו: " הנני מצטרף לטובה לבקשת ראשי עדתנו היקרים ולברך את מעכ"ת נ"י וכל החוסים בצלו והחונים על דגלו... ומיני'[ה] ומינאי יתקליס עילאי...".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, "נשיא העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה. מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה) וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב.
בשנת תשי"א הוכתר לנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג, לאחר פטירת הרב בענגיס הישיש, הוכתר לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים", על מקומו של הרב בענגיס [האדמו"ר הוכתר לתפקיד זה למרות שהתגורר בארה"ב, ובירושלים עצמה הוכתר הרב פנחס עפשטיין לתפקיד ראב"ד (ראש בית הדין). ב"עדה החרדית" מפוצלים עד היום התפקידים לשניים, ה"גאב"ד" וה"ראב"ד". לדוגמא, לאחר פטירת הרב עפשטיין והרב דוד יונגרייז, מונה הרב יצחק יעקב ווייס בעל ה"מנחת יצחק" לראב"ד העדה החרדית, ולאחר פטירת האדמו"ר מסאטמר הוא מונה לתפקיד ה"גאב"ד", שהוא למעשה תפקיד הרב הראשי של "העדה החרדית"].
עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף גדול, 54.5X42 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים (משוקמים) בשוליים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $30,000 - $50,000
נמכר ב: $22,500
כולל עמלת קונה
ספר כנסת הגדולה, על שולחן ערוך חושן משפט, מאת רבי חיים בנבנישתי. פיורדא, [תנ"ב 1692]. מהדורה שניה.
העותק של הגאון בעל "פני יהושע". בדף המגן האחורי כמה חתימות וניסיונות קולמוס בכתב-יד קדשו: "הק' יושע בן הרבני מוהר"ר צבי הירש"; "קניתי מהוני לכבוד קוני הק' יושע בהרבני מוהר"ר צבי הירש נ"י"; רישום בעלות: "כבוד הרב המאור הגאון הגדול החריף והבקי כבוד מוהר"ר יעקוב יושע".
הגאון הקדוש רבי יעקב יהושע פלק, בעל ה"פני יהושע" (תמ"א-תקט"ז), יליד קראקא, כיהן ברבנות בערים חשובות ומפורסמות: לבוב (תע"ח-ת"פ), גליל לבוב (תפ"ב-ת"צ), ברלין (ת"צ-תצ"ג), מיץ (תצ"ד-ת"ק) ופרנקפורט דמיין (ת"ק-תק"י). ישיבתו שבפרנקפורט הייתה החשובה שבישיבות אשכנז בזמנו, ומתלמידיו יצאו כמה מגדולי הדור, בהם הגאון המקובל רבי נתן אדלר. ספריו "פני יהושע" על מסכתות הש"ס, ארבעה חלקים, הקנו לו שם עולם, הפכו לנכס צאן ברזל בעולם התורה ואינם משים משולחנם של תלמידי חכמים מצאתם לאור ועד לימינו. האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" מדעש כותב בספרו שו"ת "אבני צדק" בשם רבו ה"חתם סופר": "שמעתי מפה קדוש אדמו"ר חתם סופר זצוק"ל, שמחיבור הרשב"א לא קם כחיבור הפני יהושע". החיד"א כותב על המחבר וחיבוריו בספרו "שם הגדולים": "יצא שמו בכל העולם באמצעות חבורי טהרה פני יהושע... ואני הצעיר זכיתי לקבל פני שכינה איזה ימים, ומראהו כמראה מלאך האלהים, ונתן לי במתנה ספר פני יהושע".
בלידתו ניתן לו השם יהושע בלבד (על שם זקנו בעל "מגיני שלמה"), ורק בהמשך חייו התווסף לו השם יעקב (כנראה בגלל מחלה), כך עולה מהקדמתו לספרו, בה כותב: "בשם השינוי שלי נקראתי גם כן בשם יעקב". בשנת תפ"א כבר חותם בשמו הנוסף. כפי הנראה, לפנינו חתימותיו מצעירותו, לפני שנת תפ"א, טרם שהוסיפו לו את השם יעקב.
הפני יהושע נהג לחתום "יושע", ולא "יהושע", כפי שרואים בחתימות שלפנינו (ראה גם צילום חתימתו מערוב ימיו, שנדפסה בספר פני יהושע, הוצאת המאור, כרך א, ירושלים תשס"ו, תולדות המחבר, עמ' יד). כמו כן, בשני החלקים של ספרו שהדפיס בחייו, שמו בשער הוא "יעקב יושע", בלי ה'. כך נהג לחתום גם זקנו בעל "מגיני שלמה" שעל שמו נקרא. הטעם למנהגם היה, כדי לא לכתוב את רובו של שם הוי"ה.
רישומי בעלות בדף השער, חתימות וחותמות של אליעזר ואלימלך שובמאן מלובלין.
קצו דף. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמים ועקבות רטיבות בשולי הדפים. סימני עש. קרעים בשוליהם של כעשרה מהדפים הראשונים, משוקמים בהדבקות נייר, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט, בעיקר בדפים הראשונים. נקב עם פגיעה במעט טקסט במרכזם של מספר דפים. קרע משוקם בדף האחרון. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של הגאון בעל "פני יהושע". בדף המגן האחורי כמה חתימות וניסיונות קולמוס בכתב-יד קדשו: "הק' יושע בן הרבני מוהר"ר צבי הירש"; "קניתי מהוני לכבוד קוני הק' יושע בהרבני מוהר"ר צבי הירש נ"י"; רישום בעלות: "כבוד הרב המאור הגאון הגדול החריף והבקי כבוד מוהר"ר יעקוב יושע".
הגאון הקדוש רבי יעקב יהושע פלק, בעל ה"פני יהושע" (תמ"א-תקט"ז), יליד קראקא, כיהן ברבנות בערים חשובות ומפורסמות: לבוב (תע"ח-ת"פ), גליל לבוב (תפ"ב-ת"צ), ברלין (ת"צ-תצ"ג), מיץ (תצ"ד-ת"ק) ופרנקפורט דמיין (ת"ק-תק"י). ישיבתו שבפרנקפורט הייתה החשובה שבישיבות אשכנז בזמנו, ומתלמידיו יצאו כמה מגדולי הדור, בהם הגאון המקובל רבי נתן אדלר. ספריו "פני יהושע" על מסכתות הש"ס, ארבעה חלקים, הקנו לו שם עולם, הפכו לנכס צאן ברזל בעולם התורה ואינם משים משולחנם של תלמידי חכמים מצאתם לאור ועד לימינו. האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" מדעש כותב בספרו שו"ת "אבני צדק" בשם רבו ה"חתם סופר": "שמעתי מפה קדוש אדמו"ר חתם סופר זצוק"ל, שמחיבור הרשב"א לא קם כחיבור הפני יהושע". החיד"א כותב על המחבר וחיבוריו בספרו "שם הגדולים": "יצא שמו בכל העולם באמצעות חבורי טהרה פני יהושע... ואני הצעיר זכיתי לקבל פני שכינה איזה ימים, ומראהו כמראה מלאך האלהים, ונתן לי במתנה ספר פני יהושע".
בלידתו ניתן לו השם יהושע בלבד (על שם זקנו בעל "מגיני שלמה"), ורק בהמשך חייו התווסף לו השם יעקב (כנראה בגלל מחלה), כך עולה מהקדמתו לספרו, בה כותב: "בשם השינוי שלי נקראתי גם כן בשם יעקב". בשנת תפ"א כבר חותם בשמו הנוסף. כפי הנראה, לפנינו חתימותיו מצעירותו, לפני שנת תפ"א, טרם שהוסיפו לו את השם יעקב.
הפני יהושע נהג לחתום "יושע", ולא "יהושע", כפי שרואים בחתימות שלפנינו (ראה גם צילום חתימתו מערוב ימיו, שנדפסה בספר פני יהושע, הוצאת המאור, כרך א, ירושלים תשס"ו, תולדות המחבר, עמ' יד). כמו כן, בשני החלקים של ספרו שהדפיס בחייו, שמו בשער הוא "יעקב יושע", בלי ה'. כך נהג לחתום גם זקנו בעל "מגיני שלמה" שעל שמו נקרא. הטעם למנהגם היה, כדי לא לכתוב את רובו של שם הוי"ה.
רישומי בעלות בדף השער, חתימות וחותמות של אליעזר ואלימלך שובמאן מלובלין.
קצו דף. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמים ועקבות רטיבות בשולי הדפים. סימני עש. קרעים בשוליהם של כעשרה מהדפים הראשונים, משוקמים בהדבקות נייר, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט, בעיקר בדפים הראשונים. נקב עם פגיעה במעט טקסט במרכזם של מספר דפים. קרע משוקם בדף האחרון. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
משנה תורה להרמב"ם, סט שלם בארבעה כרכים. אמשטרדם, שנת מכת"ב [תס"ב-תס"ג 1702-1703]. המהדורה המוגהת ביותר של ספרי הרמב"ם, מהדורת-אם לרוב המהדורות שבאו אחריה. בכרך הראשון שער נוסף, מאויר בפיתוח נחושת. בשניים מהכרכים, לוחות איורים להלכות שבת, סוכה, קידוש החודש וכלאים. ארבעה כרכים.
בשער המאויר של הכרך הראשון חתימות הגאון רבי " זרח איידליץ" מפראג. רישומי בעלות נוספים בדף זה. בשער הכרך השני רישומי בעלות [קצוצים מעט] המעידים שהספר שייך לרבי זרח איידליץ: "הספר הלז שייך לאדוני מ"ו התו' המופ'... כבוד מו"ה זרח מפראג לראיי' באתי על החתו' הק' יעקב...". בבדיקה מצאנו כי נכתב סימן מרכאות (") מעל המספור של דף ז'. הדבר נעשה כנראה ע"י רבי זרח איידליץ (כרמז לשמו, וכנראה כסימון למניעת גניבה). סימון זה מופיע בכל הכרכים ומכאן שכל הסט היה בבעלותו.
הגהות בודדות בכתב-יד ממספר כותבים.
הגאון רבי זרח איידליץ (תפ"ה-תק"מ בערך), בעל "אור לישרים". מגדולי הרבנים ומרביצי התורה בעיר פראג בזמן ה"נודע ביהודה". דרשן ודיין. התמסר לחינוך בחורים והעמיד אלפי תלמידים, אותם הלהיב ללימוד התורה בשיטת לימודו המיוחדת והעמוקה, ורבים מהם צמחו להיות מגדולי התורה בדורם. על מצבתו נכתב כי הורה דעה לתלמידיו במשך ארבעים שנה ללא הפסקה.
בצעירותו למד אצל רבי יהונתן אייבשיץ, שגידלו כבן בביתו, לאחר שהתייתם מאביו. רבי זרח כותב על כך בהספדו על רבי יהונתן אייבשיץ. הוא מספר כי היה תלמיד חביב ואהוב לרבו יותר משאר התלמידים וכי גם הוא החזיר לרבו אהבה: "...ובודאי אני אהבתיו הרבה מאד, יותר משאר תלמידיו...". לימים נתעלה והיה דרשן ומוכיח לרבים בבתי הכנסיות השונים שבעיר פראג, ודרשותיו עשו רושם רב, עד כדי שרב העיר בעל "נודע ביהודה" ושאר חכמי העיר היו באים להאזין לדרשותיו המלהיבות, שנאמרו תוך גילויי גאונות מפליאה. הנודע ביהודה כתב בהסכמה לספר דרשותיו "אור לישרים" (פראג, תקמ"ה): "כבוד המנוח הרב הגאון המפורסם מוהר"ר זרח איידליץ זצ"ל, אשר כל ימיו לימד תורה ברבים בחריפות ובקיאות, והעמיד תלמידים הרבה כנודע ומפורסם, ומלבד שהיה חריף גדול ושנון בלימוד הלכה... עוד היה חכים טובא בדברי אגדה ותוכחת מוסר, כאשר דרש פעמים רבות בבתי כנסיות שבקהילתנו, ואנא שמענא מפיו דברים מתוקים ונכנסים בלב השומע להלהיב הלבבות ביראת שמים". בסיום דבריו כותב שם ה"נודע ביהודה": "כי בודאי הקורא בדרושים הללו יתן אל לבו יראת בוראו, ויתגבר כארי לשוב בתשובה שלימה".
[9], שכז, [6] דף; [2], רכז, [4] דף; [2], שסח, [9] דף; [1], שט, [13] דף. 35 ס"מ. [2] דף של לוחות האיורים בכרך הראשון (מתוך [6] הדפים בספירה האחרונה) נכרכו לפני דף שכז. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות במספר דפים. קרעים עם חסרון בשער המאויר ובדף השער שאחריו בכרך הראשון. קרעים במספר דפים, משוקמים. הדבקת נייר לחיזוק, בעיקר בדפים ראשונים ואחרונים. קרע עם פגיעה בטקסט באחד הדפים בכרך הרביעי. כריכות עור חדשות מהודרות.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 48.
בשער המאויר של הכרך הראשון חתימות הגאון רבי " זרח איידליץ" מפראג. רישומי בעלות נוספים בדף זה. בשער הכרך השני רישומי בעלות [קצוצים מעט] המעידים שהספר שייך לרבי זרח איידליץ: "הספר הלז שייך לאדוני מ"ו התו' המופ'... כבוד מו"ה זרח מפראג לראיי' באתי על החתו' הק' יעקב...". בבדיקה מצאנו כי נכתב סימן מרכאות (") מעל המספור של דף ז'. הדבר נעשה כנראה ע"י רבי זרח איידליץ (כרמז לשמו, וכנראה כסימון למניעת גניבה). סימון זה מופיע בכל הכרכים ומכאן שכל הסט היה בבעלותו.
הגהות בודדות בכתב-יד ממספר כותבים.
הגאון רבי זרח איידליץ (תפ"ה-תק"מ בערך), בעל "אור לישרים". מגדולי הרבנים ומרביצי התורה בעיר פראג בזמן ה"נודע ביהודה". דרשן ודיין. התמסר לחינוך בחורים והעמיד אלפי תלמידים, אותם הלהיב ללימוד התורה בשיטת לימודו המיוחדת והעמוקה, ורבים מהם צמחו להיות מגדולי התורה בדורם. על מצבתו נכתב כי הורה דעה לתלמידיו במשך ארבעים שנה ללא הפסקה.
בצעירותו למד אצל רבי יהונתן אייבשיץ, שגידלו כבן בביתו, לאחר שהתייתם מאביו. רבי זרח כותב על כך בהספדו על רבי יהונתן אייבשיץ. הוא מספר כי היה תלמיד חביב ואהוב לרבו יותר משאר התלמידים וכי גם הוא החזיר לרבו אהבה: "...ובודאי אני אהבתיו הרבה מאד, יותר משאר תלמידיו...". לימים נתעלה והיה דרשן ומוכיח לרבים בבתי הכנסיות השונים שבעיר פראג, ודרשותיו עשו רושם רב, עד כדי שרב העיר בעל "נודע ביהודה" ושאר חכמי העיר היו באים להאזין לדרשותיו המלהיבות, שנאמרו תוך גילויי גאונות מפליאה. הנודע ביהודה כתב בהסכמה לספר דרשותיו "אור לישרים" (פראג, תקמ"ה): "כבוד המנוח הרב הגאון המפורסם מוהר"ר זרח איידליץ זצ"ל, אשר כל ימיו לימד תורה ברבים בחריפות ובקיאות, והעמיד תלמידים הרבה כנודע ומפורסם, ומלבד שהיה חריף גדול ושנון בלימוד הלכה... עוד היה חכים טובא בדברי אגדה ותוכחת מוסר, כאשר דרש פעמים רבות בבתי כנסיות שבקהילתנו, ואנא שמענא מפיו דברים מתוקים ונכנסים בלב השומע להלהיב הלבבות ביראת שמים". בסיום דבריו כותב שם ה"נודע ביהודה": "כי בודאי הקורא בדרושים הללו יתן אל לבו יראת בוראו, ויתגבר כארי לשוב בתשובה שלימה".
[9], שכז, [6] דף; [2], רכז, [4] דף; [2], שסח, [9] דף; [1], שט, [13] דף. 35 ס"מ. [2] דף של לוחות האיורים בכרך הראשון (מתוך [6] הדפים בספירה האחרונה) נכרכו לפני דף שכז. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות במספר דפים. קרעים עם חסרון בשער המאויר ובדף השער שאחריו בכרך הראשון. קרעים במספר דפים, משוקמים. הדבקת נייר לחיזוק, בעיקר בדפים ראשונים ואחרונים. קרע עם פגיעה בטקסט באחד הדפים בכרך הרביעי. כריכות עור חדשות מהודרות.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 48.
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,500
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
ספר מדרש שוחר טוב, על תהילים משלי וספר שמואל, עם הגהות וביאורים מרבי יצחק כ"ץ [חתן המהר"ל מפראג]. פראג, [שע"ג 1613]. דפוס יעקב ב"ר גרשון ב"ק. מהדורה ראשונה של הגהות מהר"י כ"ץ.
העותק של הגאון רבי נתן אדלר. בדף המגן הקדמי, רישומי בעלות, המעידים כי הספר היה שייך לו: " שייך להנגיד והטפסיר בתורה ומפורסם כהר"ר נתן אדלר כ"ץ נר"ו יאיר לנצח". רישום נוסף עם תוכן דומה בחתימת "הק' טעבלי בלא"א כ' אמ"ץ שליט"א". רישום בגרמנית מפרנקפורט שנת 1776 עם שמו של רבי נתן אדלר: "Nathan Simon Adler". רישום בחתימת רבי "וואלף היידנהיים" שקנה את הספר מר' אברהם שטערן "מוכר ספרים" בחודש כסלו תקס"א [לאחר פטירת רבי נתן אדלר]. בשער מופיעה גם חותמתו המקורית של רבי וואלף היידנהיים. חתימות "הק' אברהם הכהן מגלוגויא" בעברית ובגרמנית. הגהות ארוכות וקצרות ותיקונים קצרים בכתב-יד מכמה כותבים [חלקם כנראה בכתב-ידו של רבי וולף היידנהיים. יתכן שאחד התיקונים הוא בכתב-ידו של רבי נתן אדלר].
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" – שמזכירו רבות בספריו בעניני הלכה ובעניני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ["נשר" – מליצה על משמעות השם "אדלר"], "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. בשנת תקמ"ב עזב רבי נתן אדלר את פרנקפורט והתיישב בבוסקוביץ שבמורביה. תלמידו רבי משה סופר (בעל ה"חתם סופר") דבק בו והתלווה עמו לבוסקוביץ ושם למד איתו. כשנתיים בלבד שימש רבי נתן אדלר כרב העיר בוסקוביץ, והיו אלה השנים היחידות שבהן שימש ברבנות. בשנת תקמ"ה בערך חזר לביתו ובית מדרשו שבפרנקפורט דמיין.
רבי זאב וואלף היידנהיים – הרוו"ה (תקי"ז-תקצ"ב), פרשן, מדקדק וחוקר מסורה נודע. בבית דפוסו ברדלהיים (הסמוכה לפרנקפורט דמיין) הדפיס את חיבוריו בנושאי דקדוק, חומשיו המדוייקים על פי המסורה, ואת מחזוריו המפורסמים "ספר קרובות", בהם תרם רבות לחקר ושימור פיוטי קהילות אשכנז (ה"חתם סופר" שיבח את ספריו. במקומות רבים בדרשותיו וחיבוריו מביא החת"ס את פירושיו והגהותיו של "החכם מו"ה וואלף היידנהיים").
לא, [1], לז-פח, סט-פו דף. 28.5 ס"מ. נייר כהה. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגיעות בשולי השער ובשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות מספר דפים. כריכת עור חדשה.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 130.
העותק של הגאון רבי נתן אדלר. בדף המגן הקדמי, רישומי בעלות, המעידים כי הספר היה שייך לו: " שייך להנגיד והטפסיר בתורה ומפורסם כהר"ר נתן אדלר כ"ץ נר"ו יאיר לנצח". רישום נוסף עם תוכן דומה בחתימת "הק' טעבלי בלא"א כ' אמ"ץ שליט"א". רישום בגרמנית מפרנקפורט שנת 1776 עם שמו של רבי נתן אדלר: "Nathan Simon Adler". רישום בחתימת רבי "וואלף היידנהיים" שקנה את הספר מר' אברהם שטערן "מוכר ספרים" בחודש כסלו תקס"א [לאחר פטירת רבי נתן אדלר]. בשער מופיעה גם חותמתו המקורית של רבי וואלף היידנהיים. חתימות "הק' אברהם הכהן מגלוגויא" בעברית ובגרמנית. הגהות ארוכות וקצרות ותיקונים קצרים בכתב-יד מכמה כותבים [חלקם כנראה בכתב-ידו של רבי וולף היידנהיים. יתכן שאחד התיקונים הוא בכתב-ידו של רבי נתן אדלר].
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" – שמזכירו רבות בספריו בעניני הלכה ובעניני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ["נשר" – מליצה על משמעות השם "אדלר"], "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. בשנת תקמ"ב עזב רבי נתן אדלר את פרנקפורט והתיישב בבוסקוביץ שבמורביה. תלמידו רבי משה סופר (בעל ה"חתם סופר") דבק בו והתלווה עמו לבוסקוביץ ושם למד איתו. כשנתיים בלבד שימש רבי נתן אדלר כרב העיר בוסקוביץ, והיו אלה השנים היחידות שבהן שימש ברבנות. בשנת תקמ"ה בערך חזר לביתו ובית מדרשו שבפרנקפורט דמיין.
רבי זאב וואלף היידנהיים – הרוו"ה (תקי"ז-תקצ"ב), פרשן, מדקדק וחוקר מסורה נודע. בבית דפוסו ברדלהיים (הסמוכה לפרנקפורט דמיין) הדפיס את חיבוריו בנושאי דקדוק, חומשיו המדוייקים על פי המסורה, ואת מחזוריו המפורסמים "ספר קרובות", בהם תרם רבות לחקר ושימור פיוטי קהילות אשכנז (ה"חתם סופר" שיבח את ספריו. במקומות רבים בדרשותיו וחיבוריו מביא החת"ס את פירושיו והגהותיו של "החכם מו"ה וואלף היידנהיים").
לא, [1], לז-פח, סט-פו דף. 28.5 ס"מ. נייר כהה. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגיעות בשולי השער ובשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות מספר דפים. כריכת עור חדשה.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 130.
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $3,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
ספר פירוש על הרמב"ם, מאת רבי דוד עראמה. אמשטרדאם, [תס"ו 1706]. מהדורה שניה.
במרכז דף השער חתימת ידו של הגאון רבי נתן אדלר: " נתן אדלר". חתימות נוספות והקדשות בשולי דף השער. מספר הגהות למדניות בכתב-יד. בדף המגן הקדשה עצמית על קבלת הספר מרבי נתן אדלר, למתנת נישואין: " ניתן לי לדורן[!] חתונה מאת הרב מהור"ר נתן אדליר נר"ו מפרנקפורט דמיין. הק' משה אברהם ברנדסג"ל".
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" – שמזכירו רבות בספריו בעניני הלכה ובעניני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ["נשר" – מליצה על משמעות השם "אדלר"], "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. בשנת תקמ"ב עזב רבי נתן אדלר את פרנקפורט והתיישב בבוסקוביץ שבמורביה. תלמידו רבי משה סופר (בעל ה"חתם סופר") דבק בו והתלווה עמו לבוסקוביץ ושם למד איתו. כשנתיים בלבד שימש רבי נתן אדלר כרב העיר בוסקוביץ, והיו אלה השנים היחידות שבהן שימש ברבנות. בשנת תקמ"ה בערך חזר לביתו ובית מדרשו שבפרנקפורט דמיין.
המקבל, רבי משה אברהם ברנדס סג"ל, היה כנראה אחד מצאצאיו של הגאון הנודע רבי משה ברנדיס סג"ל (ת"מ-תקכ"ז), אב"ד שנייטוך, בומסלא ומגנצא, הידוע בשם "רבי משה חריף".
[3], ב-מ, [1], מב-פה דף. 20 ס"מ בקירוב. נייר איכותי. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. בלאי בשולי הדפים. נקבי עש, עם פגיעות בטקסט. פגמים וקרעים קלים בדף השער. כריכת עור חדשה.
במרכז דף השער חתימת ידו של הגאון רבי נתן אדלר: " נתן אדלר". חתימות נוספות והקדשות בשולי דף השער. מספר הגהות למדניות בכתב-יד. בדף המגן הקדשה עצמית על קבלת הספר מרבי נתן אדלר, למתנת נישואין: " ניתן לי לדורן[!] חתונה מאת הרב מהור"ר נתן אדליר נר"ו מפרנקפורט דמיין. הק' משה אברהם ברנדסג"ל".
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" – שמזכירו רבות בספריו בעניני הלכה ובעניני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ["נשר" – מליצה על משמעות השם "אדלר"], "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. בשנת תקמ"ב עזב רבי נתן אדלר את פרנקפורט והתיישב בבוסקוביץ שבמורביה. תלמידו רבי משה סופר (בעל ה"חתם סופר") דבק בו והתלווה עמו לבוסקוביץ ושם למד איתו. כשנתיים בלבד שימש רבי נתן אדלר כרב העיר בוסקוביץ, והיו אלה השנים היחידות שבהן שימש ברבנות. בשנת תקמ"ה בערך חזר לביתו ובית מדרשו שבפרנקפורט דמיין.
המקבל, רבי משה אברהם ברנדס סג"ל, היה כנראה אחד מצאצאיו של הגאון הנודע רבי משה ברנדיס סג"ל (ת"מ-תקכ"ז), אב"ד שנייטוך, בומסלא ומגנצא, הידוע בשם "רבי משה חריף".
[3], ב-מ, [1], מב-פה דף. 20 ס"מ בקירוב. נייר איכותי. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. בלאי בשולי הדפים. נקבי עש, עם פגיעות בטקסט. פגמים וקרעים קלים בדף השער. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
חמשה חומשי תורה, עם פירוש רש"י ותרגום אונקלוס, ועם חמש מגילות. וינה, [תקס"ד 1804]. דפוס אנטאן שמיד.
טופס מיוחד שנועד לשבועת עדים יהודים בבית המשפט הנוצרי. לפני השער נכרך מסמך בכתב-יד, בשפה הגרמנית, החתום ע"י קרל פישר, הצנזור, עורך ומתרגם לעברית של בית המלוכה, וע"י הגאון רבי אלעזר פלעקלס ראב"ד פראג [בגרמנית]. המסמך מאשר כי ספר זה ראוי לשמש לצורך שבועת יהודים בבית המשפט ומציין את המקום המדויק בספר עליו יש להניח את היד בזמן השבועה (ויקרא פרק כו פסוק יד ואילך – שם מופיעות הקללות שבפרשת בחוקותי). הדפים של ספר ויקרא מוספרו בכתב-יד, ובדף לח סימונים בכתב-יד על פי המסמך הנ"ל.
בדף שלפני המסמך, אישור נוסף בכת"י בחתימת קרל פישר.
לטופס צורף עלון מודפס, בגרמנית ובצ'כית, ובו "הודעת הממשל המלכותי הקיסרי המחוזי בבוהמיה", מטעם הארכידוכס שטפן פרנץ ויקטור, פראג, 1 בינואר 1847, עם תקנות הנוגעות להליך השבועה של היהודים בבתי המשפט (עלון זה לא מופיע ב-OCLC).
הגאון רבי אלעזר פלעקלס (תקי"ד-תקפ"ו), תלמידו הגדול של ה"נודע ביהודה" וראב"ד פראג. כיהן בשנים תקל"ט-תקמ"ג כאב"ד גוטיין. משנת תקמ"ג נתמנה לדיין וראב"ד פראג ונתפרסם כאחד מגדולי דורו. מחבר שו"ת "תשובה מאהבה" [ג' חלקים] ועוד ספרים.
בין רבי אלעזר פלעקלס וקרל (קרלוס) פישר שררו יחסי ידידות מעניינים והם אף התכתבו ביניהם בשפה העברית. בשו"ת תשובה מאהבה חלק א', סימן כו, נדפסה תשובה שכתב לו רבי אלעזר פלעקלס בנושא שבועת יהודים לגויים, ובין היתר דן שם על משמעות הנחת ידו של הנשבע על חומש, על תפילין ועל ספר הזוהר. ראה חומר מצורף.
עד; עב; נג; סב; ע דף (שער נפרד לכל חומש) + [2] דף (בראש הספר) + עלון מודפס. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.
טופס מיוחד שנועד לשבועת עדים יהודים בבית המשפט הנוצרי. לפני השער נכרך מסמך בכתב-יד, בשפה הגרמנית, החתום ע"י קרל פישר, הצנזור, עורך ומתרגם לעברית של בית המלוכה, וע"י הגאון רבי אלעזר פלעקלס ראב"ד פראג [בגרמנית]. המסמך מאשר כי ספר זה ראוי לשמש לצורך שבועת יהודים בבית המשפט ומציין את המקום המדויק בספר עליו יש להניח את היד בזמן השבועה (ויקרא פרק כו פסוק יד ואילך – שם מופיעות הקללות שבפרשת בחוקותי). הדפים של ספר ויקרא מוספרו בכתב-יד, ובדף לח סימונים בכתב-יד על פי המסמך הנ"ל.
בדף שלפני המסמך, אישור נוסף בכת"י בחתימת קרל פישר.
לטופס צורף עלון מודפס, בגרמנית ובצ'כית, ובו "הודעת הממשל המלכותי הקיסרי המחוזי בבוהמיה", מטעם הארכידוכס שטפן פרנץ ויקטור, פראג, 1 בינואר 1847, עם תקנות הנוגעות להליך השבועה של היהודים בבתי המשפט (עלון זה לא מופיע ב-OCLC).
הגאון רבי אלעזר פלעקלס (תקי"ד-תקפ"ו), תלמידו הגדול של ה"נודע ביהודה" וראב"ד פראג. כיהן בשנים תקל"ט-תקמ"ג כאב"ד גוטיין. משנת תקמ"ג נתמנה לדיין וראב"ד פראג ונתפרסם כאחד מגדולי דורו. מחבר שו"ת "תשובה מאהבה" [ג' חלקים] ועוד ספרים.
בין רבי אלעזר פלעקלס וקרל (קרלוס) פישר שררו יחסי ידידות מעניינים והם אף התכתבו ביניהם בשפה העברית. בשו"ת תשובה מאהבה חלק א', סימן כו, נדפסה תשובה שכתב לו רבי אלעזר פלעקלס בנושא שבועת יהודים לגויים, ובין היתר דן שם על משמעות הנחת ידו של הנשבע על חומש, על תפילין ועל ספר הזוהר. ראה חומר מצורף.
עד; עב; נג; סב; ע דף (שער נפרד לכל חומש) + [2] דף (בראש הספר) + עלון מודפס. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
ספר נקודות הכסף, על שו"ע יורה דעה, מאת רבי שבתי כהן בעל הש"ך. תשובות והשגות על דברי בעל הט"ז. פראג, [תקל"ז 1777].
העותק של רבי מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה – בדף לפני השער, רישומי בעלות: " מתת אלוקי'[ם] היא אשר חנן את עבדו הק' מרדכי פנעט מנ"ש"; " כאשר חנן אלקים בזה הספר נ"ה [נקודות הכסף] הק' [--- הק'?] אברל בנעט נ"י מנ"ש" [יתכן שזו חתימת בנו בכורו רבי יעקב אברל בנעט, תקל"ט-תרכ"ה].
בדף כג/1 שתי הגהות למדניות ארוכות (כ-200 מילים!) בכתב יד זעיר וצפוף [כפי הנראה, כתב ידו של רבי מרדכי בנעט].
הגאון רבי מרדכי (המהר"ם) בנעט (תקי"ג-תקפ"ט) אב"ד ניקלשבורג ו"רב המדינה" [רב ראשי] של מדינת מורביה, מגדולי מנהיגי דורו. תלמיד ה"נודע ביהודה" ותלמיד רבי שמעלקא מניקלשבורג [רבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, מגדולי החסידות, אחי בעל ה"הפלאה"], ממנו קיבל בחכמת הקבלה. מספרים כי בעת שהותו באותם ימים בבית רבו, פגש שם את הצדיק החסידי רבי אלימלך מליז'ענסק בעל "נועם אלימלך" (ויש אומרים שהיה זה אחיו, רבי זוסיא מאניפולי), שגער בו שלא ירבה בתעניות ובסיגופים כדי שלא יזיק לו הדבר לבריאותו.
לאחר פטירת רבי גרשון חיות אב"ד ניקלשבורג התמנה תחתיו לרב העיר ניקלשבורג ול"רב המדינה" של מדינת מורביה. במשרה זו כיהן כארבעים שנה. כמו כן, עמד בראש הישיבה בניקלשבורג, שמנתה בשיאה כ-400 תלמידים. היה מן הדמויות הבולטות במאבק נגד תנועת הרפורמה שהתעוררה באותם ימים. העמיד תלמידים רבים, בהם מגדולי הרבנים באותו דור. ביניהם גם רבי שמחה בונם מפשיסחא – מגדולי החסידות, הגאון רבי יהודה אסאד, רבי ירמיה לעוו בעל "דברי ירמיה", ועוד רבים וחשובים. מחיבוריו נדפסו: תכלת מרדכי – דרשות, הר המור (גדולת מרדכי) – שו"ת, פרשת מרדכי – שו"ת, מחשבת מרדכי – על התורה, ספר מהר"ם בנעט (דברי מרדכי) – חידושים על טושו"ע, וחיבורים נוספים.
החתם סופר בהספדו עליו כינה אותו "צדיק, גדול הדור, רבן של ישראל... מארי דכולא תלמודא לא הניח דבר גדול ודבר קטן, ובן יחיד לשכינתא קדישא". בהסכמה לספר תשובותיו "הר המור" (גדולת מרדכי), כותב עליו החתם סופר: "הגאון הגדול מעוז ומגדול רבן של כל בני הגולה... אשר הארץ האירה מכבוד תורתו...".
[1], ב-מד דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של רבי מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה – בדף לפני השער, רישומי בעלות: " מתת אלוקי'[ם] היא אשר חנן את עבדו הק' מרדכי פנעט מנ"ש"; " כאשר חנן אלקים בזה הספר נ"ה [נקודות הכסף] הק' [--- הק'?] אברל בנעט נ"י מנ"ש" [יתכן שזו חתימת בנו בכורו רבי יעקב אברל בנעט, תקל"ט-תרכ"ה].
בדף כג/1 שתי הגהות למדניות ארוכות (כ-200 מילים!) בכתב יד זעיר וצפוף [כפי הנראה, כתב ידו של רבי מרדכי בנעט].
הגאון רבי מרדכי (המהר"ם) בנעט (תקי"ג-תקפ"ט) אב"ד ניקלשבורג ו"רב המדינה" [רב ראשי] של מדינת מורביה, מגדולי מנהיגי דורו. תלמיד ה"נודע ביהודה" ותלמיד רבי שמעלקא מניקלשבורג [רבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, מגדולי החסידות, אחי בעל ה"הפלאה"], ממנו קיבל בחכמת הקבלה. מספרים כי בעת שהותו באותם ימים בבית רבו, פגש שם את הצדיק החסידי רבי אלימלך מליז'ענסק בעל "נועם אלימלך" (ויש אומרים שהיה זה אחיו, רבי זוסיא מאניפולי), שגער בו שלא ירבה בתעניות ובסיגופים כדי שלא יזיק לו הדבר לבריאותו.
לאחר פטירת רבי גרשון חיות אב"ד ניקלשבורג התמנה תחתיו לרב העיר ניקלשבורג ול"רב המדינה" של מדינת מורביה. במשרה זו כיהן כארבעים שנה. כמו כן, עמד בראש הישיבה בניקלשבורג, שמנתה בשיאה כ-400 תלמידים. היה מן הדמויות הבולטות במאבק נגד תנועת הרפורמה שהתעוררה באותם ימים. העמיד תלמידים רבים, בהם מגדולי הרבנים באותו דור. ביניהם גם רבי שמחה בונם מפשיסחא – מגדולי החסידות, הגאון רבי יהודה אסאד, רבי ירמיה לעוו בעל "דברי ירמיה", ועוד רבים וחשובים. מחיבוריו נדפסו: תכלת מרדכי – דרשות, הר המור (גדולת מרדכי) – שו"ת, פרשת מרדכי – שו"ת, מחשבת מרדכי – על התורה, ספר מהר"ם בנעט (דברי מרדכי) – חידושים על טושו"ע, וחיבורים נוספים.
החתם סופר בהספדו עליו כינה אותו "צדיק, גדול הדור, רבן של ישראל... מארי דכולא תלמודא לא הניח דבר גדול ודבר קטן, ובן יחיד לשכינתא קדישא". בהסכמה לספר תשובותיו "הר המור" (גדולת מרדכי), כותב עליו החתם סופר: "הגאון הגדול מעוז ומגדול רבן של כל בני הגולה... אשר הארץ האירה מכבוד תורתו...".
[1], ב-מד דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
ספר העיטור, מאת רבינו יצחק אבא מארי. ווארשא, תקס"א 1801.
העותק של רבי יעקב לורברבום מליסא, עם רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו, משנת תקס"ו (1805), בעת כהונתו כאב"ד קאלוש.
רישום הבעלות המעניין מופיע בשולי דף השער: " קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני זה הספר העיטור, בעד ארבעה עשר זה'[ובים] פוליש, כ"ד הק' יעקב בהרב מהרי"מ ז"ל לארבע[ר]בוים אבד"ק קאלוש. היום יום י"ד מרחשוון שנת תקסוא"ו".
הגאון הנודע רבי יעקב לורברבוים אב"ד ליסא (תק"ל בקירוב-תקצ"ב), מגדולי הפוסקים ומגדולי רבני דורו. בנו של רבי יעקב משה אב"ד זבורוב (נפטר כ"ד שבט תק"ל, כנראה לפני לידת בנו). תלמיד רבי משולם איגרא מטיסמניץ וידיד נאמן לבעל "קצות החושן" ולרבינו עקיבא איגר. בתחילה כיהן כאב"ד מונסטריץ' (Monastyryska, מחוז טרנופול), ומשנת תקנ"א כיהן כאב"ד קאלוש (Kałusz, מזרח-גליציה). בשנת תקס"ט עבר לכהן ברבנות העיר ליסא (Lissa, מערב-פולין. כיום: Leszno), על שמה נודע לדורות בשם רבי יעקב מליסא. בשנת תקפ"א נסע לגליציה, ולא הצליח לחזור לעירו ליסא (עקב היותו נתין-זר במחוז פוזנא). בשנת תקפ"ח התמנה לרבה של סטרי (Stryi, גליציה), בה כיהן עד יום מותו. במקומות רבנותו כיהן גם כראש ישיבה, ורבים מגאוני גליציה, פולין ופרוסיה היו מתלמידיו. מחבר חיבורים נודעים: "נתיבות המשפט", "חוות דעת", "בית יעקב", "תורת גיטין", "מקור חיים", "דרך החיים" ועוד חיבורים. חיבוריו התקבלו להלכה ולמעשה, זכו למהדורות רבות, ונלמדים עד היום בכל בתי המדרשות והישיבות.
[1], צו דף. 32 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרע בדף השער (עם הדבקת נייר דבק). נזקי עש בשוליים העליונים של הדפים (עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים). חותמות. כריכת עור חדשה, מהודרת.
ללא [1] דף, עם הסכמת המגיד מקוזניץ (מהתאריך חשוון תקס"ב), שנוסף לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.
העותק של רבי יעקב לורברבום מליסא, עם רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו, משנת תקס"ו (1805), בעת כהונתו כאב"ד קאלוש.
רישום הבעלות המעניין מופיע בשולי דף השער: " קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני זה הספר העיטור, בעד ארבעה עשר זה'[ובים] פוליש, כ"ד הק' יעקב בהרב מהרי"מ ז"ל לארבע[ר]בוים אבד"ק קאלוש. היום יום י"ד מרחשוון שנת תקסוא"ו".
הגאון הנודע רבי יעקב לורברבוים אב"ד ליסא (תק"ל בקירוב-תקצ"ב), מגדולי הפוסקים ומגדולי רבני דורו. בנו של רבי יעקב משה אב"ד זבורוב (נפטר כ"ד שבט תק"ל, כנראה לפני לידת בנו). תלמיד רבי משולם איגרא מטיסמניץ וידיד נאמן לבעל "קצות החושן" ולרבינו עקיבא איגר. בתחילה כיהן כאב"ד מונסטריץ' (Monastyryska, מחוז טרנופול), ומשנת תקנ"א כיהן כאב"ד קאלוש (Kałusz, מזרח-גליציה). בשנת תקס"ט עבר לכהן ברבנות העיר ליסא (Lissa, מערב-פולין. כיום: Leszno), על שמה נודע לדורות בשם רבי יעקב מליסא. בשנת תקפ"א נסע לגליציה, ולא הצליח לחזור לעירו ליסא (עקב היותו נתין-זר במחוז פוזנא). בשנת תקפ"ח התמנה לרבה של סטרי (Stryi, גליציה), בה כיהן עד יום מותו. במקומות רבנותו כיהן גם כראש ישיבה, ורבים מגאוני גליציה, פולין ופרוסיה היו מתלמידיו. מחבר חיבורים נודעים: "נתיבות המשפט", "חוות דעת", "בית יעקב", "תורת גיטין", "מקור חיים", "דרך החיים" ועוד חיבורים. חיבוריו התקבלו להלכה ולמעשה, זכו למהדורות רבות, ונלמדים עד היום בכל בתי המדרשות והישיבות.
[1], צו דף. 32 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרע בדף השער (עם הדבקת נייר דבק). נזקי עש בשוליים העליונים של הדפים (עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים). חותמות. כריכת עור חדשה, מהודרת.
ללא [1] דף, עם הסכמת המגיד מקוזניץ (מהתאריך חשוון תקס"ב), שנוסף לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $3,000
הערכה: $5,000 - $10,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
ספר כרתי ופלתי, על שו"ע יורה דעה, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. וינה, [תקע"ט] 1819.
העותק של רבי שמואל שטראשון מווילנא בעל "הגהות הרש"ש", עם חתימותיו והגהה בכתב ידו.
בראש דף השער חתימה: " שמואל שטראשון". בדפי המגן רישומי בעלות וחתימות נוספות שלו ושל אחרים, בהם: " לד' הארץ ומלואה, נאום שמואל במו"ה יוסף שטראשון ---"; "שמואל הקטן"; "יוסף שטראשון"; "אברהם"; "אברהם דוד", ועוד רישומים שונים. בראש דף המגן הגהה ארוכה בכתב ידו של הרש"ש, המעיר על דברי הפלתי בסימן י"ג [הגהה זו נדפסה בספר "כרתי ופלתי" מהדורת "זכרון אהרן" (ירושלים, תשס"ו, עמ' נד, במדור "דעת יהונתן") בשם "הרש"ש בגליון כי"ק"]. בדף קצה/2 שתי הגהות למדניות בכתב-יד שונה.
הגאון רבי שמואל שטראשון – הרש"ש (חשון תקנ"ד-תרל"ב 1793-1872), מגדולי חכמי ווילנא. תלמיד רבי אברהם דאנציג בעל ה"חיי אדם". בנו של רבי יוסף מזסקוביץ', וחתן הנגיד רבי דוד מהכפר שטראשון שעקר עם משפחתו לווילנא והיה אחד מראשי הקהילה בווילנא. חיבור הגהותיו על הש"ס נדפס במהדורות ש"ס ווילנא בשם "הגהות הרש"ש". חיבור זה כולל הערות על כל הש"ס (מלבד 8 עמודים בלבד שאין עליהם הגהה מהרש"ש - גדולי הדורות, ב', עמ' 683), והוא מחיבורי היסוד של לימוד הגמרא, שדבריו נדונו רבות בספרי האחרונים ובשיעורי ראשי הישיבות. בנוסף נדפסו "הגהות הרש"ש" על המשניות, מדרש רבה והרמב"ם. אחד מבניו הוא החכם והביבליופיל הנודע רבי מתתיהו שטראשון מווילנא, שמאוצר ספריו נוסדה "ספריית שטראשון" הגדולה בווילנא (חותם הספריה מופיע על הספר שלפנינו).
[2], ר דף. 32 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה, מהודרת.
העותק של רבי שמואל שטראשון מווילנא בעל "הגהות הרש"ש", עם חתימותיו והגהה בכתב ידו.
בראש דף השער חתימה: " שמואל שטראשון". בדפי המגן רישומי בעלות וחתימות נוספות שלו ושל אחרים, בהם: " לד' הארץ ומלואה, נאום שמואל במו"ה יוסף שטראשון ---"; "שמואל הקטן"; "יוסף שטראשון"; "אברהם"; "אברהם דוד", ועוד רישומים שונים. בראש דף המגן הגהה ארוכה בכתב ידו של הרש"ש, המעיר על דברי הפלתי בסימן י"ג [הגהה זו נדפסה בספר "כרתי ופלתי" מהדורת "זכרון אהרן" (ירושלים, תשס"ו, עמ' נד, במדור "דעת יהונתן") בשם "הרש"ש בגליון כי"ק"]. בדף קצה/2 שתי הגהות למדניות בכתב-יד שונה.
הגאון רבי שמואל שטראשון – הרש"ש (חשון תקנ"ד-תרל"ב 1793-1872), מגדולי חכמי ווילנא. תלמיד רבי אברהם דאנציג בעל ה"חיי אדם". בנו של רבי יוסף מזסקוביץ', וחתן הנגיד רבי דוד מהכפר שטראשון שעקר עם משפחתו לווילנא והיה אחד מראשי הקהילה בווילנא. חיבור הגהותיו על הש"ס נדפס במהדורות ש"ס ווילנא בשם "הגהות הרש"ש". חיבור זה כולל הערות על כל הש"ס (מלבד 8 עמודים בלבד שאין עליהם הגהה מהרש"ש - גדולי הדורות, ב', עמ' 683), והוא מחיבורי היסוד של לימוד הגמרא, שדבריו נדונו רבות בספרי האחרונים ובשיעורי ראשי הישיבות. בנוסף נדפסו "הגהות הרש"ש" על המשניות, מדרש רבה והרמב"ם. אחד מבניו הוא החכם והביבליופיל הנודע רבי מתתיהו שטראשון מווילנא, שמאוצר ספריו נוסדה "ספריית שטראשון" הגדולה בווילנא (חותם הספריה מופיע על הספר שלפנינו).
[2], ר דף. 32 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה, מהודרת.
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $12,000
לא נמכר
ספר לב טוב, הלכות, מוסר ומנהגים (ביידיש מנוקדת), מאת רבי יצחק ב"ר אליקים מפוזנא. ווילנא, תרכ"ה 1864.
העותק של הצדיק רבי נחומ'קה מהורודנא. חותמות בעלות שלו בשולי חמשה דפים: " נחום ב"ר עוזיאל זלה"ה קאפלאן מהוראדנא".
רבי נחומ'קה מהורודנא – רבי מנחם נחום בן עוזיאל קפלן (תקע"ב-תר"מ 1811-1879), צדיק נודע וגבאי צדקה, תלמיד חכם שהתפרסם בהתמדתו ובגאונותו, אך לא כיהן במשרות רבניות. החפץ חיים החשיבו לרבו המובהק. בהיותו בן חמש עשרה נסע רבי ישראל מאיר הכהן להורודנא כדי להתחקות אחר מעשיו הטובים של ר' נחומ'קה שנעשו בהצנע לכת ובהסתרה. החפץ חיים היה מספר כי הצליח לראות אותו בעת שעסק בסתר לילה בספרי קבלה, וסביבותיו מלהטת אש-שמימית (על פי עדות המגיד רבי שלום שבדרון, מפי רבי ליב גרוסנס ששמע מרבי שלום מאיישישוק תלמיד החפץ חיים, כפי ששמע מפי רבו החפץ חיים; ראה: שאל אביך ויגדך, ב', ירושלים תשנ"ז, עמ' רעח-רפא).
איש מופת נודע ואישיות נערצת ברחבי ליטא ופולין. לאחר פטירתו נקראו רוב התינוקות בהורודנא בשם "נחום" על שמו. ברבים מבתיהם של יהודי ליטא ופולין הייתה תלויה תמונתו של ר' נחומ'קה, לצד תמונותיהם של הגאון מווילנא ורבי יצחק אלחנן מקובנה.
רבי נחומ'קה נולד בעיירה בייסגולה שבצפון-ליטא (באזור זאמוט), למשפחת פועלים פשוטה מדלת העם. בימי ילדותו ובחרותו עבר נסיונות קשים, כאשר נאלץ לנדוד מעיר לעיר כשהוא רעב ללחם. תקופה מסויימת אף הושכר כמשורר בלהקת ילדים של חזן נודד. לאחר מכן למד מספר שנים בעיר שוואלי, ושם גדל בתורה ורכש ידיעות רבות. לאחר נישואיו התגורר בעיר נסוויז', ומשם נסע ללמוד בישיבת וואלוז'ין, בה נודע בכינוי "המתמיד מזאמוט". לאחר תקופה הוא עבר לקובנה, בה למד בפרישות במשך כמה שנים. באותה תקופה היה לומד תורה ברציפות במשך כמה שבועות, מבלי לשוחח כלל עם בני אדם בדברי חולין, וממעט בשינה ואכילה. לאחר תקופה רצופה כזו היה מטפל בענייניו האישיים (כביסה ותיקון בגדיו, התכתבויות עם בני משפחתו וכדומה). מדי שנה היה יוצא בחודש אלול לאחת העיירות הקטנות בסביבה כדי להתבודד בעבודת ה' ובלימוד התורה, ורק לקראת חג הסוכות היה נוסע לנסוויז' אל בני משפחתו. מיד לאחר חג שמחת תורה היה חוזר לקובנה לסדרי לימודיו הקבועים.
בשנת תקצ"ג עבר עם משפחתו לגור בהורודנא (כיום: גרודנה Grodno), בה למד בבית הכנסת 'חברה ש"ס' ועסק בתורה לצד תלמידי-החכמים שבעיר. בענוותו הרבה החליט להקדיש את חייו למעשי חסד ולא לקבל משרות רבנות. לאחר כמה שנים קיבל עליו את משרת שמש בית הכנסת "חברה ש"ס", ומעבר לתפקידיו בניהול ונקיון בית הכנסת, היה גם מוסר בו שיעורים לבעלי-בתים וללומדים צעירים. לאחר תקופה החל לעסוק גם במעשי חסד והיה אוסף תרומות עבור נזקקים במסירות נפש, גם בימי סערה וסופות שלגים, והיה דואג ל"מתן בסתר" לתלמידי-חכמים עניים ולכל עניי העיר, יהודים ונכרים. שמו התפרסם גם בין גויי הארץ (הסופרת הפולניה המפורסמת Eliza Orzeszkowa ייחדה לדמותו סיפור, בו היא מתארת את דאגתו ומסירותו לבנה של אלמנה עניה).
רבים נושעו לאחר שנתנו לו תרומות לצדקה והוא ברכם. כשנשאל רבי נחומ'קה האם הוא מאמין שברכותיו מתקיימות, השיב שמכיון ש"מעודי לא שיקרתי" ומעולם לא יצא מפיו דבר שקר וכזב, "על כן לא יעשני השי"ת לאיש כזבים" והוא יקיים את ברכותי "וּבִרְכָתִי ברכה ברוך השם" (תולדות מנחם, עמ' צג).
בחייו האישיים סבל יסורים רבים. עשרים ילדים שיכל בימי חייו, ולא נותרו לו כי אם בת אחת [אשת הגאון רבי גבריאל זאב מרגליות מרבני הורודנא וארה"ב], ובן-זקוניו רבי טוביה קפלן, שעלה לירושלים.
נדיר מאד למצוא ספר מספרייתו של רבי נחומ'קה, שנאבדה במשך השנים (על פי מיטב ידיעתנו, לא הופיע במכירות פומביות ספר שהיה שייך לר' נחום מהורודנא, או מכתב וחתימה בכתב יד קדשו). בספר "תולדות מנחם" (פיעטרקוב, תרע"ג, עמ' 92) מסופר על אהבת הספר של ר' נחומ'קה, ועל שמחתו הגדולה בעת שהצליח לרכוש איזה ספר מכספו המועט. רגיל היה לומר: "אוהב כסף לא ישבע כסף, ואוהב ספרים לא ישבע ספרים". עוד היה רגיל לומר (בשם אחד המדרשים הקדומים שנעלמו מאתנו): "לעולם ימכור אדם מה שיש לו ויקנה ספרים".
[1], ב-צו דף. 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי שימוש. כריכה חדשה, עם שדרת עור.
העותק של הצדיק רבי נחומ'קה מהורודנא. חותמות בעלות שלו בשולי חמשה דפים: " נחום ב"ר עוזיאל זלה"ה קאפלאן מהוראדנא".
רבי נחומ'קה מהורודנא – רבי מנחם נחום בן עוזיאל קפלן (תקע"ב-תר"מ 1811-1879), צדיק נודע וגבאי צדקה, תלמיד חכם שהתפרסם בהתמדתו ובגאונותו, אך לא כיהן במשרות רבניות. החפץ חיים החשיבו לרבו המובהק. בהיותו בן חמש עשרה נסע רבי ישראל מאיר הכהן להורודנא כדי להתחקות אחר מעשיו הטובים של ר' נחומ'קה שנעשו בהצנע לכת ובהסתרה. החפץ חיים היה מספר כי הצליח לראות אותו בעת שעסק בסתר לילה בספרי קבלה, וסביבותיו מלהטת אש-שמימית (על פי עדות המגיד רבי שלום שבדרון, מפי רבי ליב גרוסנס ששמע מרבי שלום מאיישישוק תלמיד החפץ חיים, כפי ששמע מפי רבו החפץ חיים; ראה: שאל אביך ויגדך, ב', ירושלים תשנ"ז, עמ' רעח-רפא).
איש מופת נודע ואישיות נערצת ברחבי ליטא ופולין. לאחר פטירתו נקראו רוב התינוקות בהורודנא בשם "נחום" על שמו. ברבים מבתיהם של יהודי ליטא ופולין הייתה תלויה תמונתו של ר' נחומ'קה, לצד תמונותיהם של הגאון מווילנא ורבי יצחק אלחנן מקובנה.
רבי נחומ'קה נולד בעיירה בייסגולה שבצפון-ליטא (באזור זאמוט), למשפחת פועלים פשוטה מדלת העם. בימי ילדותו ובחרותו עבר נסיונות קשים, כאשר נאלץ לנדוד מעיר לעיר כשהוא רעב ללחם. תקופה מסויימת אף הושכר כמשורר בלהקת ילדים של חזן נודד. לאחר מכן למד מספר שנים בעיר שוואלי, ושם גדל בתורה ורכש ידיעות רבות. לאחר נישואיו התגורר בעיר נסוויז', ומשם נסע ללמוד בישיבת וואלוז'ין, בה נודע בכינוי "המתמיד מזאמוט". לאחר תקופה הוא עבר לקובנה, בה למד בפרישות במשך כמה שנים. באותה תקופה היה לומד תורה ברציפות במשך כמה שבועות, מבלי לשוחח כלל עם בני אדם בדברי חולין, וממעט בשינה ואכילה. לאחר תקופה רצופה כזו היה מטפל בענייניו האישיים (כביסה ותיקון בגדיו, התכתבויות עם בני משפחתו וכדומה). מדי שנה היה יוצא בחודש אלול לאחת העיירות הקטנות בסביבה כדי להתבודד בעבודת ה' ובלימוד התורה, ורק לקראת חג הסוכות היה נוסע לנסוויז' אל בני משפחתו. מיד לאחר חג שמחת תורה היה חוזר לקובנה לסדרי לימודיו הקבועים.
בשנת תקצ"ג עבר עם משפחתו לגור בהורודנא (כיום: גרודנה Grodno), בה למד בבית הכנסת 'חברה ש"ס' ועסק בתורה לצד תלמידי-החכמים שבעיר. בענוותו הרבה החליט להקדיש את חייו למעשי חסד ולא לקבל משרות רבנות. לאחר כמה שנים קיבל עליו את משרת שמש בית הכנסת "חברה ש"ס", ומעבר לתפקידיו בניהול ונקיון בית הכנסת, היה גם מוסר בו שיעורים לבעלי-בתים וללומדים צעירים. לאחר תקופה החל לעסוק גם במעשי חסד והיה אוסף תרומות עבור נזקקים במסירות נפש, גם בימי סערה וסופות שלגים, והיה דואג ל"מתן בסתר" לתלמידי-חכמים עניים ולכל עניי העיר, יהודים ונכרים. שמו התפרסם גם בין גויי הארץ (הסופרת הפולניה המפורסמת Eliza Orzeszkowa ייחדה לדמותו סיפור, בו היא מתארת את דאגתו ומסירותו לבנה של אלמנה עניה).
רבים נושעו לאחר שנתנו לו תרומות לצדקה והוא ברכם. כשנשאל רבי נחומ'קה האם הוא מאמין שברכותיו מתקיימות, השיב שמכיון ש"מעודי לא שיקרתי" ומעולם לא יצא מפיו דבר שקר וכזב, "על כן לא יעשני השי"ת לאיש כזבים" והוא יקיים את ברכותי "וּבִרְכָתִי ברכה ברוך השם" (תולדות מנחם, עמ' צג).
בחייו האישיים סבל יסורים רבים. עשרים ילדים שיכל בימי חייו, ולא נותרו לו כי אם בת אחת [אשת הגאון רבי גבריאל זאב מרגליות מרבני הורודנא וארה"ב], ובן-זקוניו רבי טוביה קפלן, שעלה לירושלים.
נדיר מאד למצוא ספר מספרייתו של רבי נחומ'קה, שנאבדה במשך השנים (על פי מיטב ידיעתנו, לא הופיע במכירות פומביות ספר שהיה שייך לר' נחום מהורודנא, או מכתב וחתימה בכתב יד קדשו). בספר "תולדות מנחם" (פיעטרקוב, תרע"ג, עמ' 92) מסופר על אהבת הספר של ר' נחומ'קה, ועל שמחתו הגדולה בעת שהצליח לרכוש איזה ספר מכספו המועט. רגיל היה לומר: "אוהב כסף לא ישבע כסף, ואוהב ספרים לא ישבע ספרים". עוד היה רגיל לומר (בשם אחד המדרשים הקדומים שנעלמו מאתנו): "לעולם ימכור אדם מה שיש לו ויקנה ספרים".
[1], ב-צו דף. 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי שימוש. כריכה חדשה, עם שדרת עור.
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
ספר כפי אהרן, חלק ראשון, שו"ת וחידושים מאת רבי אהרן עזריאל. ירושלים, [תרל"ד 1874]. דפוס רבי ישראל בק.
העותק של רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, בנו של ה"חתם סופר".
בשער הספר, הקדשה נאה בכתב-יד וחתימת המחבר רבי אהרן עזריאל (מגדולי חכמי הספרדים בירושלים), אל הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא. רישום בעלות מאוחר יותר, בחתימת רבי אלעזר משה הלוי איש הורביץ [מלמדני קראקא]. בגליונות הספר עשרות הגהות קצרות וארוכות בכתב-יד [כנראה בכתב-ידו של הרב הורביץ הנ"ל].
הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל (תקע"ט-תרל"ט), מגדולי חכמי ירושלים. ראב"ד בית הדין, ראש ישיבת "שבת אחים" שנוסדה בביתו, ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל". נפטר בעיר יפו ועל מצבתו שם נכתב: "...ראב"ד... מראשי סנהדראות, דומה למלאך ה' צבאות, הרב המופלא המקובל האלוקי... כמהר"ר אהרן עזריאל... בעל המחבר כפי אהרן".
הגאון רבי שמעון סופר מקראקא (תקפ"א-תרמ"ג), בנו ותלמידו של ה"חתם סופר", מגדולי דורו, גאון מופלג, קדוש וטהור מנעוריו. היה מוחזק אצל אביו כזך הרעיון והשכל, והיה סומך על סברותיו מגיל צעיר. עסק גם בתורת הקבלה עפ"י עצת אביו. כיהן ברבנות מטרסדורף ובשנת תרכ"א נתמנה לאב"ד קראקא. מראשי היהדות האורתודוקסית בגליציה, כיהן גם כציר בפרלמנט בוינה. ספריו "מכתב סופר" – שו"ת וחידושים על הש"ס, דרושים וחידושים על התורה.
רבי אלעזר משה הלוי הורביץ מקראקא (תרכ"ח-תש"ג – נספה בשואה, אנצ' לחכמי גליציה, ב', עמ' 172-173), תלמיד חכם מופלג מלמדני העיר קראקא. מחבר הספר "טוב עין" על תלמוד ירושלמי מסכת יבמות (קראקא, תרצ"ה). בנו הגדול של רבי חיים אריה ליב הורביץ אב"ד קראקא, בעל "חיי אריה", וחתן-נכדתו של ראב"ד קראקא רבי אברהם נפתלי הירץ יענער.
ההקדשה של רבי אהרן עזריאל חתומה: "... מאת נא"ה הצעיר המחבר ס"ט". בתשובות שבספר עצמו חותם המחבר בפסבדונים אחר: "אענ"ה ס"ט". מעניין לציין להקדמתו השניה של המחבר לספר, בה מספר רבי אהרן עזריאל על מחלתו הקשה בזמן הדפסת הספר, ועל רפואתו הפלאית לאחר התגלות הרש"ש הקדוש אליו בחזון לילה בליל היארצייט של הרש"ש – י' בשבט תרל"ד. בחלומו סיפר אהרון עוזיאל לרש"ש על הדפסת ספרו "כפי אהרן" שלפנינו: "...ויהי בחצי הלילה, והנה נגלה אלי איש, תוארו כמלאך ה'... אמרתי לו, מי אתה אדוני? השיב לי, אני שלום מזרחי... שאל אותי בפנים שוחקות בזה הלשון, שמעתי שאתה מדפיס ספר א'. השבתי לו כן אדוני... הנני מעלה עתה על מזבח הדפוס קונטריס קטן קראתיו בשם 'כפי אהרן'... אמר לי, אמור לי מדוע אתה חותם אענ"ה. השבתי לו, כי שם רמז שמי הקטן ומשפחתי ושם מר אבי ז"ל... אמר לי בפנים שוחקות עוד יש ט'[עם] אחר לחתימה, אהרן עזריאל ניסי ה', ותיכף הלך מלפני. ואני נתעוררתי מתרדמתי... אז אמרתי אין ס'[פק] כי יום בשורה היום הזה... ותלי"ת כן היה לי, כי מעט מעט נתחזקתי והנני היום בקו הבריאות" [אולי גם חתימתו שלפנינו, בראשי התיבות "נא"ה" – רומזת למילים "אהרן ניסי השם", לזכר אותו חלום].
[4], קעח דף. 28 ס"מ. רוב הספר על נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. מעט קרעים ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. כריכה ישנה (לא מקורית).
ש' הלוי, מס' 211.
ב"התנצלות המדפיס" רבי ישראל בק [מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין], הוא כותב מעט עניני קבלה נעלים ומרוממים, ובסוף דבריו הוא מספר על קדושת הספרים שנדפסו בבית דפוסו: "... והדפיס[!] שלי הוא קודש, כי כל האותיות וכל הכלים הנצרכים המה כולם נעשים ע"י [על ידי], ובכל הדפיס[!] שלי לא נמצא אפילו אות אחת שנעשה ע"י אחרים וכ"ש [וכל שכן] אותיות שנעשה ע"י גוים, כי האותיות המה קדושים, וצריכים לכוון בעת עשיתם שבהם נברא העולם... על כוונת בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ...".
העותק של רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, בנו של ה"חתם סופר".
בשער הספר, הקדשה נאה בכתב-יד וחתימת המחבר רבי אהרן עזריאל (מגדולי חכמי הספרדים בירושלים), אל הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא. רישום בעלות מאוחר יותר, בחתימת רבי אלעזר משה הלוי איש הורביץ [מלמדני קראקא]. בגליונות הספר עשרות הגהות קצרות וארוכות בכתב-יד [כנראה בכתב-ידו של הרב הורביץ הנ"ל].
הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל (תקע"ט-תרל"ט), מגדולי חכמי ירושלים. ראב"ד בית הדין, ראש ישיבת "שבת אחים" שנוסדה בביתו, ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל". נפטר בעיר יפו ועל מצבתו שם נכתב: "...ראב"ד... מראשי סנהדראות, דומה למלאך ה' צבאות, הרב המופלא המקובל האלוקי... כמהר"ר אהרן עזריאל... בעל המחבר כפי אהרן".
הגאון רבי שמעון סופר מקראקא (תקפ"א-תרמ"ג), בנו ותלמידו של ה"חתם סופר", מגדולי דורו, גאון מופלג, קדוש וטהור מנעוריו. היה מוחזק אצל אביו כזך הרעיון והשכל, והיה סומך על סברותיו מגיל צעיר. עסק גם בתורת הקבלה עפ"י עצת אביו. כיהן ברבנות מטרסדורף ובשנת תרכ"א נתמנה לאב"ד קראקא. מראשי היהדות האורתודוקסית בגליציה, כיהן גם כציר בפרלמנט בוינה. ספריו "מכתב סופר" – שו"ת וחידושים על הש"ס, דרושים וחידושים על התורה.
רבי אלעזר משה הלוי הורביץ מקראקא (תרכ"ח-תש"ג – נספה בשואה, אנצ' לחכמי גליציה, ב', עמ' 172-173), תלמיד חכם מופלג מלמדני העיר קראקא. מחבר הספר "טוב עין" על תלמוד ירושלמי מסכת יבמות (קראקא, תרצ"ה). בנו הגדול של רבי חיים אריה ליב הורביץ אב"ד קראקא, בעל "חיי אריה", וחתן-נכדתו של ראב"ד קראקא רבי אברהם נפתלי הירץ יענער.
ההקדשה של רבי אהרן עזריאל חתומה: "... מאת נא"ה הצעיר המחבר ס"ט". בתשובות שבספר עצמו חותם המחבר בפסבדונים אחר: "אענ"ה ס"ט". מעניין לציין להקדמתו השניה של המחבר לספר, בה מספר רבי אהרן עזריאל על מחלתו הקשה בזמן הדפסת הספר, ועל רפואתו הפלאית לאחר התגלות הרש"ש הקדוש אליו בחזון לילה בליל היארצייט של הרש"ש – י' בשבט תרל"ד. בחלומו סיפר אהרון עוזיאל לרש"ש על הדפסת ספרו "כפי אהרן" שלפנינו: "...ויהי בחצי הלילה, והנה נגלה אלי איש, תוארו כמלאך ה'... אמרתי לו, מי אתה אדוני? השיב לי, אני שלום מזרחי... שאל אותי בפנים שוחקות בזה הלשון, שמעתי שאתה מדפיס ספר א'. השבתי לו כן אדוני... הנני מעלה עתה על מזבח הדפוס קונטריס קטן קראתיו בשם 'כפי אהרן'... אמר לי, אמור לי מדוע אתה חותם אענ"ה. השבתי לו, כי שם רמז שמי הקטן ומשפחתי ושם מר אבי ז"ל... אמר לי בפנים שוחקות עוד יש ט'[עם] אחר לחתימה, אהרן עזריאל ניסי ה', ותיכף הלך מלפני. ואני נתעוררתי מתרדמתי... אז אמרתי אין ס'[פק] כי יום בשורה היום הזה... ותלי"ת כן היה לי, כי מעט מעט נתחזקתי והנני היום בקו הבריאות" [אולי גם חתימתו שלפנינו, בראשי התיבות "נא"ה" – רומזת למילים "אהרן ניסי השם", לזכר אותו חלום].
[4], קעח דף. 28 ס"מ. רוב הספר על נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. מעט קרעים ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. כריכה ישנה (לא מקורית).
ש' הלוי, מס' 211.
ב"התנצלות המדפיס" רבי ישראל בק [מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין], הוא כותב מעט עניני קבלה נעלים ומרוממים, ובסוף דבריו הוא מספר על קדושת הספרים שנדפסו בבית דפוסו: "... והדפיס[!] שלי הוא קודש, כי כל האותיות וכל הכלים הנצרכים המה כולם נעשים ע"י [על ידי], ובכל הדפיס[!] שלי לא נמצא אפילו אות אחת שנעשה ע"י אחרים וכ"ש [וכל שכן] אותיות שנעשה ע"י גוים, כי האותיות המה קדושים, וצריכים לכוון בעת עשיתם שבהם נברא העולם... על כוונת בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ...".
קטגוריה
עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג