מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
כתיבת יד תלמידיו וסופריו של הרמ"ע, עם הגהות והוספות ארוכות בכתב-יד קדשו של המחבר, שערך והגיה שוב את כתב היד של החיבור בעצם כתיבת ידו.
מהדורה מוקדמת של "פלח הרימון", שנכתבה בשלבי עריכת ה"המהדורא קמא" של החיבור, והיא קודמת בזמנה לכתב היד שנכתב בשנת שמ"א (כתב יד ניו יורק, מס' 1586), בו מופיעה העתקת כל החיבור בנוסח ה"מהדורא קמא" - ראה להלן. כתב-היד שלפנינו מכיל את הפרקים יב-כב של החיבור [בספריות שונות בעולם נמצאים כיום פרקים אחרים מן ה"מהדורא קמא" – ראה להלן – אולם לפרקים אלו יב-כב, זהו כנראה כתב-היד המוקדם של החיבור הנמצא כיום].
גוף החיבור נכתב ע"י שני סופרים. פרקים יב-יח נכתבו בכתיבה איטלקית, ופרקים יט-כב נכתבו בכתיבה אשכנזית. בשולי מספר דפים הוסיף הרמ"ע מפאנו בכתב-ידו הוספות ארוכות, וכן ערך, מחק והוסיף תיקונים בין השורות. על כמה מהוספותיו סימן אחר כך הרמ"ע קו למחיקה. [תיקונים והוספות אלה שולבו לאחר מכן בכתב-היד משנת שמ"א, ראה להלן].
בסוף כתב היד, בדפים [81]-[101], מופיע החיבור "יין הרקח" - קיצור של ספר פלח הרימון, שערים א-ח, בכתיבה איטלקית רהוטה, מכותב שלישי (אין להחליף חיבור זה עם "יין הרקח" שהוא ספר "עסיס רימונים" לרבי שמואל גאליקו, שרמ"ע תיקנו בכתב-יד והחליף את שמו ל"יין הרקח").
בחיבורו פלח הרימון קיצר הרמ"ע מפאנו ועיבד מתורת הקבלה של רבי משה קורדובירו - הרמ"ק בספרו "פרדס רימונים". בשנת ש"ס הדפיס הרמ"ע בוונציה את ה"מהדורא בתרא" של חיבור זה. בהקדמתו לספר כתב כי הוא ממהר להדפיס את המהדורא בתרא, מאחר והמהדורא קמא התפשטה בהעתקות רבות, ואף חזרה אליו בהעתקות שהגיעו מעבר לים, והוא חושש כי מאן דהוא יחליט להביאה לדפוס. ההבדלים בין שתי המהדורות משמעותיים: את המהדורא קמא כתב הרמ"ע עוד טרם שלמד את קבלת האר"י, ואילו את המהדורא בתרא חזר וכתב לאחר שלמד את קבלת האר"י מפי רבו רבי ישראל סרוק.
ידועים מספר כתבי-יד מן המהדורא קמא, שקדמו בכתיבתם להדפסת המהדורא בתרא. נפרט בקצרה את החשובים לענייננו: בכת"י ניו יורק, ייוו"א אפשטיין 291, נעתקו ארבעה שערים של החיבור, מן השער הרביעי ועד השער השביעי, בכתיבת סופר. הרמ"ע ערך כתב-יד זה, הוסיף פסקאות, תיקן והגיה. בדף האחרון של כתב-יד זה נכתבה כותרת בלבד של "השער השמיני", אך המעתיק לא השלים את מלאכתו. השער השמיני נמצא בכת"י אוניברסיטת בר אילן 1059 (לשעבר אוסף מוסאיוף מס' 185). כתב-יד זה מכיל את השער השמיני בלבד, וגם בו ישנן הגהות והוספות בכתב-ידו של הרמ"ע (ראה על כך: י' אביב"י, אוהל ש"ם - רשימת כתבי היד אשר באוסף ר' שלמה מוסאיוף, ירושלים תשנ"ב, מס' 59). כעת מתגלה לפנינו כתב-יד ובו המשך העתקת החיבור, השערים יב-כב, שאף הוא היה תחת ידיו של הרמ"ע מפאנו, אשר הוסיף לערוך את החיבור, להוסיף, לתקן ולהגיה בו.
העתקה מלאה של פלח הרמון מופיעה בכת"י ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, מס' 1586, שנכתב בשנת שמ"א. גם התיקונים בכת"י ייוו"א (בשערים ד-ז) וגם התיקונים בכת"י בר אילן (שער ח) שולבו ונעתקו בגוף החיבור. בבדיקה שערכנו מתברר כי גם התיקונים וההוספות בכתב-היד שלפנינו שולבו בהעתקה של כת"י ניו יורק הנ"ל, ומכאן שגם כתב-היד שלפנינו נכתב לפני שנת שמ"א.
יתכן והכותב שלפנינו בכתיבה האשכנזית הוא רבי יצחק בר מרדכי "איש פולניא", תלמידו של הרמ"ע, שהביא לדפוס את תשובות הרמ"ע, בוונציה, בשנת ש"ס (בהקדמתו לספר זה מתאר את בואו לאיטליה ללמוד מפי הרמ"ע מפאנו: "ותשאני רוח ה' בגלילת איטליא ואשמעה אחד קדוש מדבר... הלא הוא הרב המקובל האלהי מרנא ורבנא מנחם עזריה נר"ו והוא מן המשפחות המיוחסות שבישראל הם השרים והסגנים בני פאנו...").
עוד על החיבור וכתבי-היד החשובים שלו - ראה: י' אביב"י, כתבי הרמ"ע מפאנו בחכמת הקבלה, בתוך: ספונות, סדרה חדשה - ספר רביעי (יט), ירושלים תשמ"ט, עמ' 361-362. כתב-יד בר אילן (לשעבר מוסאיוף) נרשם על ידו בקטלוג 'אוהל ש"ם' (שם). כתב-היד שלפנינו לא נרשם על ידו.
רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו (ש"ח-ש"פ), גדול המקובלים באיטליה ומגדולי הפוסקים. למד תחילה אצל רבי משה פרובינצאלו, ולאחר מכן היה תלמידו של המקובל רבי עזרא מפאנו. על אף שמעולם לא פגש את רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) החזיק עצמו לתלמידו מתוך כתביו, והלך בשיטתו בחכמת הקבלה. בהמשך פגש את המקובל רבי ישראל סרוג (סרוק) מצפת, ממנו קיבל את דרך האר"י. בעקבות זאת הפך הרמ"ע למפיץ הגדול של קבלת האר"י באיטליה, כאשר עמד בראש "מפעל" לעריכת כתבי האר"י, ועסק בעריכה שיטתית של עשרות קונטרסים בקבלת האר"י שהגיעו מארץ ישראל לאיטליה (ראה: י' אביב"י, קבלת האר"י, ב', פרק ט). הרמ"ע נטל אף חלק בהפצת תורת הרמ"ק. הוא הגיה את הספר "אור נערב" שנדפס בוונציה שמ"ז, ורבי גדליה קורדובירו, בן הרמ"ק, כותב עליו בהקדמה לספר: "ומצאתי את החכם השלם הרמ"ע מפאנו... בכל בית אבי נאמן הוא...". ספרו הנודע של הרמ"ק, ספר תומר דבורה, נדפס (בוונציה שמ"ט) מתוך כתב-יד שהיה בגנזיו של הרמ"ע מפאנו, וכנראה נערך על ידו. בשנת של"ד ביקש ממנו רבי יוסף קארו לפקח על הדפסת ספרו "כסף משנה" ולשם כך התיישב לזמן מה בוונציה. עמד בראשות ישיבה חשובה ברג'יו ולאחר מכן במנטובה.
השפעתו של הרמ"ע מפאנו לדורות היתה גדולה, בעשרות חיבוריו שכתב (למעלה משלושים), רובם בחכמת הקבלה, ביניהם "כנפי יונה", "עשרה מאמרות" (הכולל מספר חיבורים), וכן בספר השו"ת שלו שמובא רבות בדברי הפוסקים. בין תלמידיו נמנו המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה בעל "מעבר יבוק" ורבי יעקב לומברוזו. החיד"א מביא בספרו "שם הגדולים" כי לפי עדות תלמידו ר"י לומברוזו נתגלה לרמ"ע מגיד מן השמים.
גדולי הדורות כתבו דברים נפלאים אודות קדושתו של הרמ"ע ואודות גדולת חיבוריו, הן בנגלה והן בנסתר. ה"חתם סופר" כינהו " אבי המקובלים" (שו"ת חתם סופר, חלק א' - אורח חיים, סימן קנט). השל"ה הקדוש כותב באחד ממכתביו: "איעצך ויהי אלוקים עמך, תדבק בספר יונת אלם שחיבר האלוקי מורינו ורבינו הרמ"ע ז"ל, כי זה ספר ישר בעיני אלוקים ואדם..." (מכתב ששלח השל"ה מירושלים לרבי שמואל אב"ד פרעמסלא. נדפס בראש הספר "נובלות חכמה" ליש"ר מקנדיאה). הגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ, יוצא מגדרו, כשהוא מכביר בהלל ותשבחות על גדולתו וקדושתו של הרמ"ע, ובין היתר כותב עליו: " ברם זכור אותו איש לטוב החכם האלוקי מורינו ורבינו הרמ"ע ז"ל בעל עשרה מאמרות... כי חכמת אלקים בקרבו... כל דבריו יקרים, מפז נבחרים... הלא הוא הרמ"ע ז"ל איש חמודות המולך בחכמת האמת ובכל תושיה לו עשר ידות, ומי בכל בית הזוהר כמוהו נאמן... ודבר ה' בפי הרמ"ע ז"ל אמת מוכרח בלי ספק... שכל דבריו צדקו יחדיו, אין בהם נפתל ועיקש... ותוקף גדולת חכמתו נודעת בספר המאמרות שהם בוודאי אמרות טהורות... אוצר בלום לתורה ולתעודה הרמ"ע ז"ל..." (שו"ת שאילת יעב"ץ, חלק א', סימן לג).
[101] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חריכת דיו במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
כתב-יד, ספר הפליאה, ספר קבלי קדמון, פירושים על פרשת בראשית. [אירופה, המאה ה-17]. כתיבה אשכנזית.
ספר הפליאה ידוע בסגולה שיש בהחזקתו, " שהוא מסוגל להניח ברכה בבית" (ראה להלן).
נוסח שונה מהנדפס, וללא ההקדמה. טבלאות קבליות רבות. הגהות בשולי הדפים (רובן קצוצות), בעיקר בעשרות הדפים הראשונים.
מעניין לציין כי רוב עמוד 72/א נותר ריק, ובאותו מקום בדפוס קארעץ תקמ"ד (המהדורה הראשונה, דף לח/2) נדפס בסוגריים: "חבל על דאבדין ולא משתכחין ובכאן נמצא חסר". כמו כן, בשולי דף 75/א מופיעה הגהה בכתב-יד הסופר: "כת'[וב] בהעתק שחסר כאן ה' שורו'[ת]", ובאותו מקום בדפוס קארעץ תקמ"ד (דף לט/2) נדפס בסוגריים: "כאן מצאנו בהעתק שחסר כמו ה' שורות...".
בעמוד האחרון - שלוש חתימות: " משלם זלמן ניימרק" - כפי הנראה אלו חתימותיו של הגאון רבי משולם זלמן מירלס ניימרק (שפ"ד-תס"ז 1623-1706), אב"ד קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק). מגאוני דורו, חריף ובקי, שזכה לשני שולחנות. מילידי ווינה וחתנו של רבי יעקב אב"ד וינה. בגירוש וינה בשנת ת"ל עבר עם משפחתו לברלין. משנת ת"מ אב"ד שלוש קהילות אה"ו, שם הקים ועמד בראש ישיבה גדולה. בשנת תנ"ב נתקבל לאב"ד זולקווא וטיקטין, אך לא נענה להם ונשאר באה"ו עד פטירתו. רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי" נשא את בתו שרה בשנת תנ"א. נכדו היעב"ץ כתב עליו שכל בניו "אנשים גדולים בתורה ובמעשים" (מגילת ספר, דף י).
רבינו החפץ חיים, בחיבורו "משנה ברורה" (סימן צ, סעיף קטן כט), מביא מעשה-רב אודותיו (בשם ספר שם יעקב לרבי יעקב ב"ר יחזקאל סג"ל מו"צ בק"ק לובזענץ, פפד"א תע"ו, דף ל'), "שפעם אחת הלך לבית הכנסת מעוטף בטלית ותפילין כדרכו, ופגע בו אדם אחד שהיה לו למכור אבנים טובות ורצה שילך עמו לביתו, והגאון השיב לו שימתין עד שיבוא מבית הכנסת, ובתוך כך מכרן לאחר והאחר הרויח בהם כמה אלפים ר"ט, ושמח הגאון שמחה גדולה שהשליך מנגד ממון רב עבור תפלת ציבור". זהו מן המקומות היחידים שה"משנה ברורה" מביא סיפורים על צדיקים.
באותו עמוד מופיעות שתי חתימות נוספות של רבי דוב בער ניימרק, בנו של רבי משולם זלמן: "נאום דב בן לא"א החסיד כמהור"ר משולם זלמן ניימרק". רבי דוב בער היה מראשי קהילת פוזן, והוא נזכר בסוף מהדורת משניות עם פירוש עץ החיים לרבי יעקב חאגיז (ברלין תע"ו-תע"ז), שסייע בהדפסתה.
בראש העמוד הראשון (על נייר השיקום), רישום בעלות [קצוץ]: "...בנימן[?] וואלף בר אלחנן", וחותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון – Jews' College, London".
[195] דפים כתובים + [1] פיסת דף בכתב יד שנכרכה בין דפים 175-176. דפים 74 ו-75 נכרכו שלא כסדרם. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגעי רטיבות בדפים רבים, בחלקם דהה הדיו עד שהפך לבלתי קריא (בעיקר בדפים 69-73, 81-84, 141-157). קרעים, חלקם משוקמים בנייר. שני הדפים האחרונים עם קרעים גדולים וחסרון משמעותי בטקסט. נזקי עש במספר דפים. כריכה חדשה, נתון בקופסה תואמת.
מקור:
1. אוסף בית הדין ובית המדרש - לונדון, כת"י מס' 68.
2. מכירת כריסטי'ס - ניו יורק, יוני 1999, מס' 93.
----------------------------------------------- -------------------
ספר הפליאה - ספר סגולה
על הסגולה הגדולה שבהחזקת ספר הפליאה בבית, כתבו גדולי החסידות בהסכמות לדפוס פרמישלה תרמ"ד של ספר זה. האדמו"ר רבי אהרן מצאנז (בן ה"דברי חיים") כותב בהסכמתו "אשר הוא מקובל אצלנו ב"י [בני ישראל] שהוא מסוגל להניח ברכה בבית". בהסכמת האדמו"ר מהוסיאטין נכתב ש"בלי ספק שכל מי שיקח הספר הקדוש הלז, יהיה לשמירה בתוך ביתו". מעניינת במיוחד היא הסכמתו של האדמו"ר הקדוש רבי אורי הכהן מסאמבור, הכותב בענווה רבה: "...ואע"פ שאיני מבין שום דבר מספר הקדוש, כדאי הוא ליקח ספר הפליאה לראות אותיות הקדושים מספר הלז... להאיר עינינו בתורתו הק', להבין עכ"פ מקצת מן הספר הלז".
כתב-יד, ספר הפליאה - ספר קבלי קדמון, פירושים על פרשת בראשית. [אירופה], ת"ט [1649]. כתיבה אשכנזית עתיקה.
ספר הפליאה ידוע בסגולה שיש בהחזקתו, "שהוא מסוגל להניח ברכה בבית" (ראה להלן).
נכתב בכתיבות שונות, רובו בכתב גדול ומרווח. קולופון הסופר בסוף כתב-היד: "סליק סליק סליק ספר הפליאיה[!] הקדוש שחיבר הקנ"ה ז"ל אביו של ר' נחונ'[יא], העתקתי היום ר"ח אדר שנת תי"ו טית [ת"ט] לפ"ק".
לפנינו נוסח שונה מהנדפס. טבלאות קבליות.
שער עם מסגרת מאוירת. איורים ורישומים רבים בדף השער (בשני צדיו). רישום בעלות(?) מעבר לשער: "...נאום יושע המכוונה[!] פייוול מן בן לא"א מהור"ר אהרן שלי"ט א"ס". רישום נוסף בדף ריק שבסוף הכרך: "מרדכי בן לא"א כמר... נאום שמעון בן לא"א כמר יעקב". מספר חתימות, רישומים וניסויי קולמוס בראש כתב-היד ובסופו. החתימות מחוקות ברישום ("תשרקצפעס...") שנכתב על גביהן. בשולי דף צב/1 רישום עתיק ביידיש.
בדף השער, חותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון – Jews' College, London". בדף השני (וכן בדף מ/1), חותמת "דניאל בר"א ז"ל D.I.i"; רישום בעלות בראש דף י/1: "הר"ר דניאל ברלין" [הגביר הנודע רבי דניאל יפה (איציג) מברלין (תפ"ג-תקנ"ט), פרנס ומנהיג ראשי של קהילת ברלין ושל כל קהילות פרוסיה משנת תקכ"ד עד לפטירתו בתקנ"ט. נודע כאספן ספרים וכתבי-יד והקים בביתו ספריה ובית מדרש עבור רבנים ותלמידי חכמים שבאו ללמוד אצלו, ואף תמך בהם כספית. רבינו יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים" חיבר את רוב ספריו בהיותו בביתו של רבי דניאל יפה בברלין, והוא מזכירו ומודה לו בהקדמות ספריו].
[234] דפים כתובים. ספירת דפים מקורית בחלק מהדפים. לאחר השער חסר דף אחד (דף א'), שבו ככל הנראה היו כתובים ההקדמה ותחילת הספר. דפים ב-ה מתחילת הספר נכרכו בסוף הכרך (יתכן שחלקם השלמות מאוחרות יותר). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קרעים. שוליים קצוצים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
מקור:
1. אוסף בית הדין ובית המדרש - לונדון, כת"י מס' 67.
2. מכירת כריסטי'ס - ניו יורק, יוני 1999, מס' 92.
----------------------------------------------- ----------------------------------------------
ספר הפליאה - ספר סגולה
על הסגולה הגדולה שבהחזקת ספר הפליאה בבית, כתבו גדולי החסידות בהסכמות לדפוס פרמישלה תרמ"ד של ספר זה. האדמו"ר רבי אהרן מצאנז (בן ה"דברי חיים") כותב בהסכמתו "אשר הוא מקובל אצלנו ב"י [בני ישראל] שהוא מסוגל להניח ברכה בבית". בהסכמת האדמו"ר מהוסיאטין נכתב ש"בלי ספק שכל מי שיקח הספר הקדוש הלז, יהיה לשמירה בתוך ביתו". מעניינת במיוחד היא הסכמתו של האדמו"ר הקדוש רבי אורי הכהן מסאמבור, הכותב בענווה רבה: "...ואע"פ שאיני מבין שום דבר מספר הקדוש, כדאי הוא ליקח ספר הפליאה לראות אותיות הקדושים מספר הלז... להאיר עינינו בתורתו הק', להבין עכ"פ מקצת מן הספר הלז".
כתב-יד בפורמט גדול. כתיבה אשכנזית נאה. נכתב בידי כמה סופרים.
רוב הכרך מכיל את ספר "עץ חיים" למהרח"ו, הוא ספר "דרך עץ חיים" שערך רבי מאיר פופרש, בעריכתו השנייה (מעריכה זו נדפס הספר עץ חיים במספר מהדורותיו, ראה: י' אביב"י, קבלת האר"י, ח"ב, עמ' 643-647). שער הכללים מופיע לפנינו בסוף (דף קצא ואילך).
נוסח שונה מהנדפס. הגהות רבות ממספר כותבים, רובן השלמות של השמטות ותיקוני טעויות.
הגהה מעניינת בשולי דף פג/2: "כשגילה האריז"ל דרוש זה מת בנו משה וכשגילה דרוש האילה מתה בתו" (דברים דומים, על מיתת בנו ועל מיתת האר"י עצמו, מופיעים בשבחי האר"י, אגרת ג', אבל לא על מיתת בתו). בדף ק/2, הגהה בשוליים ליד תיקון נוסח: "כן נראה להגיה למ"ו [למורי ורבי] יצ"ו". בשולי דף קט/1 שתי הגהות: "כנ"ל להגיה", "מכאן מוכח הג"ה שלי הנ"ל ודו"ק".
בסוף הכרך מופיעים מספר חיבורים קבליים נוספים:
• "מאמר הקדוש של הרב הגדול האלקי רי"ל [רבי יצחק לוריא - האר"י] זצק"ל". בסופו: "הפירוש לזה המאמר הקדוש הסתום הנז"ל חנן אלקים את מורי ורבי החסיד המקובל אלקי מ' יעקב יצ"ו אשכנזי תעמרלש...". למאמר זה (בעמוד הבא ובעמוד שאחריו) נוספו שני איורים קבליים - האחד של זוג ידיים, ובו חלוקת אותיות הא"ב לפי פרקי אצבעות הידיים, והשני - איור "אילן" של סדר השתלשלות הספירות בקווים ישרים ואלכסוניים.
מאמר זה נדפס לראשונה (בנוסח שונה) בשם "מאמר קדישין מהרב הקדוש האר"י ז"ל, כולל כל שרשי ספר יצירה", בסוף ספר יצירה עם פירוש הגר"א, ווארשא תרמ"ד, מכתב-יד שהיה תחת ידי הגר"א. גם פירושו של ר"י תעמרלש נדפס שם, אך בלי האיורים.
[המקובל רבי יעקב תעמרלש (נפטר תכ"ו), בעל "ספרא דצניעותא דיעקב" (פירוש קבלי על התורה). גאון בנגלה ובנסתר. יליד וורמייזא. בגיל צעיר עבר לפולין, התיישב בלובלין ולאחר מכן בקרעמניץ. בסוף חייו גר בווינה, שם נפטר. ישב בתענית כל יום במשך ארבעים שנה. רבם בקבלה של כמה מגדולי הרבנים בדורו, מהם רבי שמואל קיידנובר בעל "ברכת הזבח" ורבי גרשון אוליף אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני". ראה אודותיו: דמביצר, כלילת יופי, ח"ב, דפים קיז, קכג-קכד].
• פירוש ספרא דצניעותא מהאר"י. בשוליים ובין השורות, הגהות נוסח רבות. הגהת תיקון אחת חתומה: "יוסף" (דף טו/2 של המיספור השני). בסוף פרק א' נכתב: "ע"כ מצאנו בפי' ספרא דצניעות'[א] מהר"ר יצחק לורי'[א] זלה"ה והועתק אות באו'[ת]". בסוף פרק ב': "ע"כ מצאתי גם בספר עץ החיים לא יש יותר".
• "סוד אצבע אלקים" - אגרת הסגולה המפורסמת של המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי, לביאור סוד הגאולה וסוד עשרת המכות. תוכן האגרת הוא פירוש למאמר סתום מדברי האר"י העוסק בשמות המלאכים המופקדים על הכאת המצרים בעשרת המכות, והם האחראים גם על גאולת ישראל בעתיד.
אגרת הקודש של רבי שמשון מאוסטרופולי עברה במסורה שנים רבות בהעתקות של כתבי-יד, ורק בשנות הת"ק התחילו להדפיסה בספרים שונים, ומאז ועד היום היא מופיעה במהדורות רבות של הגדה של פסח ומחזורים לפסח. לפנינו היא מופיעה בנוסח קדום לנוסחי הדפוסים (ללא הקטעים שנוספו בתחילתה ובסופה).
[קריאת אגרת הקודש בערב חג הפסח, ידועה כסגולה גדולה לשמירה, והדבר נכתב בפירוש בסיום דברי האיגרת שבדפוסים. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לקרוא אגרת זו בערב פסח. במנהגי ישיבת המקובלים "בית אל", שנדפסו בראש ספר דברי שלום (ירושלים תרמ"ג, סעיף נ), נכתב: "בערב פסח מסדרין הקערה קודם מנחה כ"א בביתו, ובאים לבהכ"נ ולומד כ"א [כל אחד] לבדו האגרת מהר' שמשון מוסטרופולי[!] ז"ל בהבנה". על הגאון רבי חיים פאלאג'י מסופר: "ובערב פסח היה קורא לנכדיו לקרות עמהם האגרת של מורינו הרב שמשון מאסטרופולי" (ספר צואה מחיים, ח"ב, אות כח). האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי היה רגיל לספר על כוחה של אגרת זו, והיה תולה בזכות אמירתה את נס הצלתו מהשואה. מעשה פלא על כך מובא בשמו בהערה להגדת חתם סופר (ירושלים, תשנ"ב, עמ' כה), כי זקנו רבי שמעון סופר בעל ה"התעוררות תשובה" היה מקפיד לומר את נוסח האגרת הזו בכל ערב פסח אחר חצות, אולם בערב פסח בשנת תש"ד היה טרוד מאד בגלל כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים, ושכח לקרוא את האגרת, ואכן באותה שנה נגזרה הגזירה ורבי שמעון סופר עלה על המוקד בכ"א סיון תש"ד, הי"ד. הוסיף עוד רבי יוחנן לספר שגם הוא בעצמו שכח באותו ערב פסח לקרוא את האיגרת, אך בראש השנה תש"ה נזכר בכך וקרא אז את האגרת, ובזכות כך ניצל מידי המרצחים הגרמנים וזכה לאריכות ימים].
• בסוף הכרך מופיע דף מתוך כתב-יד אחר של ספר עץ חיים למהרח"ו.
בראש העמוד הראשון, חותמת (קצוצה) של "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון – Jews' College, London".
קצא, [12], כ, [3] דף + [1] פיסת דף בכתב-יד שנכרכה בין דפים כח וכט של המיספור הראשון + [1] פיסת דף בכתב-יד שנכרכה בין דפים י ויא של המיספור השני. דפים יז-יח נכרכו במהופך. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. נקב עש בודד במספר דפים בסוף הכרך. כריכה חדשה.
מקור:
1. אוסף בית הדין ובית המדרש - לונדון, כת"י מס' 81.
2. מכירת כריסטי'ס - ניו יורק, יוני 1999, מס' 127.
כרך הכולל את החיבורים: מבוא שערים, ספר הגלגולים, ענף שלישי ורביעי מספר פרי עץ חיים, כוונות הטבילות וייחודי קבלת שבת לפי פרשיות התורה (ראה פירוט להלן), חלקם מכילים קטעים או עריכות שלא נדפסו. כתיבת סופר נאה, בכתיבה אשכנזית רהוטה, עם תיקונים והגהות בשוליים.
הכרך מחולק לארבעה חלקים. בראש כל חלק - דף שער, כתוב במרכזו בכתב-יד ומעוטר במסגרת שער מודפסת, שנחתכה מדפי שער של סידור "כתר יוסף", שנדפס בברלין תנ"ט (חיתוך עץ שנעשה בו שימוש בדפוסי ברלין ופרנקפורט דאודר, עם שם הוי"ה למעלה ונשר גרמניה למטה). מכאן שכתב-היד נכתב כפי הנראה באותה תקופה.
פירוט תוכן כתב-היד שלפנינו:
1. "מבוא שערים ממהרח"ו זלה"ה כפי קבלתו מהרי"א זלה"ה – והוא ביאור השתלשלות האצילות ודרושי' נחמדי'" – ספר תולדות אדם (מבוא שערים), עם הגהות הר"י צמח והר"מ זכות (קול הרמ"ז).
לפנינו החיבור בעריכתו של רבי נתן שפירא (ראה: י' אביב"י, קבלת האר"י ח"ב, עמ' 703-704). בשער ג' מופיע לפנינו פרק נוסף - פרק יח, שאינו מופיע במהדורות המודפסות (בדפוס ראשון, קוריץ תקמ"ג, מסתיים שער זה בפרק יז), והוא השלמה (כפי הנראה, של עורך כתב-היד שלפנינו) מתוך כתבי האר"י האחרים (מובאים בו דברים מספר דרך עץ חיים ומספר פרי עץ חיים). פרק יט שאחריו נוסף בסוף שער ג' בדפוס שני (שאלוניקי, תקס"ו, בעריכתו של ר"ש מולכו, דף פ' ע"א).
בחלק זה בכתב-היד שלפנינו הגהות רבות, הכוללות הגהות "צמח" ו"קול הרמ"ז" וכן השלמות של השמטות ותיקוני טעויות [במקום אחד קופלה ההגהה פנימה שלא תינזק מחיתוך הדפים].
2. "ספר גלגולים חלק שני ממהרח"ו זלה"ה" – ספר הגלגולים לרבי חיים ויטאל.
ספר הגלגולים בא בדפוס בשתי עריכות, עריכת ר"מ פופרש נדפסה בפרנקפורט דמיין תמ"ד (ראה אביב"י עמ' 653, 656) ועריכת ר"נ שפירא נדפסה בפרמישלא תרל"ה (ראה אביב"י עמ' 708-710). בשתי העריכות מחולק הספר לשתי חטיבות, שלושים וששה פרקים ראשונים ואחריהם פרקי ליקוטים. השם "חלק שני" לחטיבת הליקוטים נזכר אצל כמה מחברים, כפי שכתב האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא בעל "דברי יחזקאל", בהקדמה למהדורתו - פרמישלא תרל"ה.
כפי הנראה, לפנינו עריכה שלישית שלא הגיעה לדפוס [יתכן שהיא העריכה המקורית של ר"י צמח שנמצאת בכת"י אוקספורד בודלי 1867 דף שסד ואילך, ראה אביב"י עמ' 610, אך הדבר לא נבדק על ידינו].
3. "ענף ג' מספר פרי ע"ח [=עץ חיים], תקוני עונות כפי קבלות מהרח"ו ז"ל מהארי"א זלה"ה".
ב"חלון" בעמוד הראשון של החיבור הועתקו תשעת הדברים המקדשים את האדם, הידועים רק מספר של"ה (דף רמב/1) בשם "כתבי הקודש דתלמידי האר"י".
4. "ענף ד' מספר פרי עץ חיים, שער היחודים ממהרח"ו זלה"ה כפי קבלתו מהרי"א זלה"ה".
בסוף הכרך - כוונות הטבילות ויחודי קבלת שבת לפי פרשיות התורה. לפנינו רק כוונות הטבילות לפרשיות תולדות עד ויגש ופרשת שמות, ויחודי קבלת שבת לפרשיות ויגש עד שמות. למיטב ידיעתנו החיבור לא נדפס.
מספר איורים קבליים, כתב מלאכים, שמות הקודש בצורות וצירופים שונים.
מספר תוספות שלמיטב ידיעתנו לא נדפסו: בחלק 1, דף עג/2, הגהה ארוכה בחלון: "ולי צ"ע..."; בחלק 4, דף 38/א, שתי הגהות בגליונות הפותחות: "א"מ" [=אמר מאיר?]; שם, דף 40/א, בפנים בתוך סוגריים: "ונ"ל מאיר..."; שם, דף 48/ב, הגהה בחלון: "נ"ל להגיה...".
בדף הראשון, חותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון – Jews' College, London". בדף השני (וכן בדף מא/2), חותמת "דניאל בר"א ז"ל D.I. "; רישום בעלות בראש דף י/1: "הר"ר דניאל ברלין" [הגביר הנודע רבי דניאל יפה (איציג) מברלין (תפ"ג-תקנ"ט), פרנס ומנהיג ראשי של קהילת ברלין ושל כל קהילות פרוסיה משנת תקכ"ד עד לפטירתו בתקנ"ט. נודע כאספן ספרים וכתבי-יד והקים בביתו ספריה ובית מדרש עבור רבנים ותלמידי חכמים שבאו ללמוד אצלו, ואף תמך בהם כספית. רבינו יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים" חיבר את רוב ספריו בהיותו בביתו של רבי דניאל יפה בברלין, והוא מזכירו ומודה לו בהקדמות ספריו].
[231] דפים כתובים (ספירת דפים מקורית בחלק מהדפים). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וכתמי רטיבות. קרעים ובלאי. דפים אחרונים במצב בינוני, עם פגמים וקרעים גסים, משוקמים. כריכה חדשה.
מקור:
1. אוסף בית הדין ובית המדרש - לונדון, כת"י מס' 88.
2. מכירת כריסטי'ס - ניו יורק, יוני 1999, מס' 73.
כתיבה מערבית נאה, עם עיטורים. כולל נוסח התפילות, עם כוונות וייחודים, לימות החול (שחרית, מנחה וערבית, סדר הוצאת ספר תורה, ועוד), קבלת שבת, ערבית של שבת, זמירות ליל שבת (כולל הפיוט "בר יוחאי") וסדר הסעודה על פי הקבלה; תפילות קבליות; דרושי כוונות על ענייני התפילה ועוד; איורי מנורות במספר עמודים. בדף מג/2 דף "שויתי" מאויר בצבעים, במרכזו עיגול שבתוכו נכתב מזמור "למנצח בנגינות". במספר דפים הגהות בכתיבה שונה (בינונית) בשולי העמודים.
בדף מא/2 קולופון הכותב עם חתימתו המסולסלת: "ואני הר' דניאל בן משה אזולאי נר"ו התחלתי זה הספיר בעיר גריש (=אגריס, אזור תאפיללאת, מרוקו) והגעתי בו בשחרית של שבת במדינת אלמעסכר (מסקרה, אלג'יריה) בר"ח אייר שנת התקנ"ג", "להתחלה שלו היה בסחרא בעיר אגריץ (=אגריס) ובר"ח אייר שנת התקנ"ג בעיר אלמסכר יע"א הגעתי בכתיבתו בשחרית של שבת והשם יזכיני להשלים אותו בע"ה".
בדף קפט/2 קולופון נוסף: "ואני ע"ה דניאל אזולאי כתבתי זה הסיפר של הרב חסידא קדישא... הרב האר"י זלה"ה ותחלתי לכתוב אותו בסחרא בעיר גריץ והגעתי בכתיבתו במדינת אלמעסכר יע"א וה' יעזור כדי להשלים אותו... והשם יזכיני לראות ולחזות בנועם יי' וכו' דניאל ן' משה אזולאי אשר בעיר מראכיס יע"א".
בעמוד הראשון רישום עם חתימת בעלים: "כולו סודר על דרך האמת, הצעיר דוד פינטו ס"ט".
מח, נ-נב, סא-עא, עג-קב, קב-רנ דף (ספירת דפים משובשת). חסרים מספר דפים באמצע ובסוף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש, פגמים וקרעים במספר דפים, בחלקם עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה.
מצורף מכתב מאת מרת סימה אלפסי, אשתו של הרב אלפסי - עוזרו הנאמן ויד ימינו של ה"בבא סאלי", המאשרת את הפרטים לעיל.