מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- ספרי (58) Apply ספרי filter
- book (58) Apply book filter
- chassid (52) Apply chassid filter
- and (33) Apply and filter
- chassidut (27) Apply chassidut filter
- והקדשות (14) Apply והקדשות filter
- חתימות (14) Apply חתימות filter
- מיוחסים (14) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (14) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (14) Apply עותקים filter
- copi (14) Apply copi filter
- copies, (14) Apply copies, filter
- dedic (14) Apply dedic filter
- import (14) Apply import filter
- signatur (14) Apply signatur filter
- letter (12) Apply letter filter
- והגהות (7) Apply והגהות filter
- יד (7) Apply יד filter
- כתבי (7) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (7) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (7) Apply כתבייד filter
- gloss (7) Apply gloss filter
- manuscript (7) Apply manuscript filter
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- ומכתבים (6) Apply ומכתבים filter
- ומסמכים (6) Apply ומסמכים filter
- חב (6) Apply חב filter
- חבד (6) Apply חבד filter
- מכתבים (6) Apply מכתבים filter
- חב"ד (6) Apply חב"ד filter
- chabad (6) Apply chabad filter
- document (6) Apply document filter
מציג 49 - 60 of 85
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
ספר בת עין, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאַבְריטש. ירושלים, [תר"ז 1847]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י רבי ישראל מפאלאטשאן, תלמידו וקרובו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידי הרב המחבר, לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, וכפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת זיטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בו כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל מבטיח בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרבם ומנהיגם של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן סיפר הרב מאַבְריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר והאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ – "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל.
[2], קכה, [1] דף. 20.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל. כתמי רטיבות בשולי חלק מהדפים. קרע ללא חיסרון בדף השער (משוקם בהדבקת נייר-דבק). נקבי עש בדפים הראשונים. פגע עש בכעשרה מהדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט והשלמות בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
העותק שלפנינו כולל גם את הדף האחרון עם רשימת המנויים מערי ארץ ישראל, שאינו מופיע בחלק מהעותקים. דף זה מהוה תיעוד היסטורי לאנשי היישוב החסידי בירושלים, צפת, טבריה וחברון במחצית המאה ה-19.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בזיטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בזיטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בזיטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ’ בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ’ 402-401; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ’ 53-49].
ש' הלוי, מס' 38; סטפנסקי חסידות, מס' 103.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י רבי ישראל מפאלאטשאן, תלמידו וקרובו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידי הרב המחבר, לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, וכפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת זיטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בו כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל מבטיח בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרבם ומנהיגם של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן סיפר הרב מאַבְריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר והאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ – "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל.
[2], קכה, [1] דף. 20.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל. כתמי רטיבות בשולי חלק מהדפים. קרע ללא חיסרון בדף השער (משוקם בהדבקת נייר-דבק). נקבי עש בדפים הראשונים. פגע עש בכעשרה מהדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט והשלמות בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
העותק שלפנינו כולל גם את הדף האחרון עם רשימת המנויים מערי ארץ ישראל, שאינו מופיע בחלק מהעותקים. דף זה מהוה תיעוד היסטורי לאנשי היישוב החסידי בירושלים, צפת, טבריה וחברון במחצית המאה ה-19.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בזיטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בזיטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בזיטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ’ בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ’ 402-401; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ’ 53-49].
ש' הלוי, מס' 38; סטפנסקי חסידות, מס' 103.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. זיטומיר, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 24.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. נזקי עש, בעיקר בשולי הדפים. נקבי עש בודדים במרכז הטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19. סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 387.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 24.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. נזקי עש, בעיקר בשולי הדפים. נקבי עש בודדים במרכז הטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19. סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 387.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
ספר זרע קודש, דרושי חסידות, חלק ראשון על התורה וחלק שני על המועדים, מאת האדמו"ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ. למברג (לבוב), תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה.
שני חלקים בכרך אחד. דף שער נפרד לחלק השני.
בשער הספר, חותמות בעלות ישנות: "אברהם יהושע העשיל מאר[ט]אן".
הסכמה מעניינת מאת תלמידו המובהק של המחבר – האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב כי אף שבעבר לא הסכים להדפסת כתבי הקודש של רבו, "כי ידעתי שגם המחבר הקדוש בחיים-חיותו לא הסכים שידפסו חידושי תורתו. אולם לאחר זה עלה בלבי שיפה עשו המדפיסים הנ"ל שהוציאו לאור כתבי קודש האלו. כי ידוע שגם הרב מהרח"ו זלה"ה מנע מלהוציא לאור חידושיו ומה שקיבל מרבו האר"י זלה"ה, ולא הניח לתלמידיו לכותבם. ואעפ"כ עשו צדיקי הדור כמה תחבולות והתפעלות להעתיקם ולכותבם ולהוציאם לאורה, והארץ האירה מכבודו ומלאו פני תבל...". מעבר לדף ההסכמה: "מודעה" מאת המביא לבית הדפוס, הכותב: "אנכי קראתי שם הספר 'אור הנר', אמנם רבינו הגאון הקדוש מצאנז קרא את שמו 'זרע קודש' – ומפני שמו ניחת הנני ובטלתי רצוני נגד רצונו הקדוש".
שני החלקים בכרך אחד: [2], קכד; [1], קכ דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר בהיר, דק ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשולי שני הדפים הראשונים וקרעים קלים במקומות נוספים (חלקם משוקמים בהדבקות נייר). בדפים י ו-יא בחלק הראשון, קרע קטן עם חיסרון קל בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בכותרות מספר דפים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 208.
שני חלקים בכרך אחד. דף שער נפרד לחלק השני.
בשער הספר, חותמות בעלות ישנות: "אברהם יהושע העשיל מאר[ט]אן".
הסכמה מעניינת מאת תלמידו המובהק של המחבר – האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב כי אף שבעבר לא הסכים להדפסת כתבי הקודש של רבו, "כי ידעתי שגם המחבר הקדוש בחיים-חיותו לא הסכים שידפסו חידושי תורתו. אולם לאחר זה עלה בלבי שיפה עשו המדפיסים הנ"ל שהוציאו לאור כתבי קודש האלו. כי ידוע שגם הרב מהרח"ו זלה"ה מנע מלהוציא לאור חידושיו ומה שקיבל מרבו האר"י זלה"ה, ולא הניח לתלמידיו לכותבם. ואעפ"כ עשו צדיקי הדור כמה תחבולות והתפעלות להעתיקם ולכותבם ולהוציאם לאורה, והארץ האירה מכבודו ומלאו פני תבל...". מעבר לדף ההסכמה: "מודעה" מאת המביא לבית הדפוס, הכותב: "אנכי קראתי שם הספר 'אור הנר', אמנם רבינו הגאון הקדוש מצאנז קרא את שמו 'זרע קודש' – ומפני שמו ניחת הנני ובטלתי רצוני נגד רצונו הקדוש".
שני החלקים בכרך אחד: [2], קכד; [1], קכ דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר בהיר, דק ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשולי שני הדפים הראשונים וקרעים קלים במקומות נוספים (חלקם משוקמים בהדבקות נייר). בדפים י ו-יא בחלק הראשון, קרע קטן עם חיסרון קל בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בכותרות מספר דפים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 208.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $3,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
סט שלם (חמשה חלקים בארבעה כרכים) של הספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861.
מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק. בראש חלק במדבר ובראש חלק דברים נדפסו הסכמותיהם של האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ונכד המחבר בעל ה"ייטב לב" מסיגט.
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אויהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר, ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה לחסות בבית מדרשו של הגר"א בווילנא. כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בארצות הונגריה. התפרסם בדורו לאדמו"ר ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על התורה ועל נ"ך, ו"תפלה למשה" על ספר תהילים.
בחלק מדפי השער, חותמות, רישומים בכתב-יד וחתימות: "שלום זאב[?] ב"ה שלמה ליב נ"י"; "מהעזבון של ר' אריה וואהל ז"ל, י"א כסלו תרע"ח, זאב טויבש[?] ---"; "לדה"ו חיים אורי יאקאבאוויטש" [אב"ד פאביאנהאז, נספה בשואה תש"ד, חתן הרב רבי חזקיה פיש]; "הק' יעקב מאיר וואלד" [ראב"ד קלויזנבורג, תרכ"ו-תרפ"ח, חתן רבי משה שמואל גלאזנר אב"ד קלויזנבורג]; "הקטן יהודה ליבוש וואלד".
ארבעה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [1], קיז דף. כרך שני (שמות): צ דף. כרך שלישי (ויקרא): מב דף. כרך רביעי (במדבר ודברים): [1], מט; ג, [1], ה-עב, [1] דף. דפים א-ג מחלק דברים נכרכו שלא במקומם, לפני דף השער. 24-25 ס"מ בקירוב.
מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות קלים. הכרך השני במצב טוב-בינוני: פגעי עש בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים קטנים בקצות הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. בכרך הרביעי, סימני עש קלים. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 239, 240.
מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק. בראש חלק במדבר ובראש חלק דברים נדפסו הסכמותיהם של האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ונכד המחבר בעל ה"ייטב לב" מסיגט.
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אויהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר, ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה לחסות בבית מדרשו של הגר"א בווילנא. כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בארצות הונגריה. התפרסם בדורו לאדמו"ר ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על התורה ועל נ"ך, ו"תפלה למשה" על ספר תהילים.
בחלק מדפי השער, חותמות, רישומים בכתב-יד וחתימות: "שלום זאב[?] ב"ה שלמה ליב נ"י"; "מהעזבון של ר' אריה וואהל ז"ל, י"א כסלו תרע"ח, זאב טויבש[?] ---"; "לדה"ו חיים אורי יאקאבאוויטש" [אב"ד פאביאנהאז, נספה בשואה תש"ד, חתן הרב רבי חזקיה פיש]; "הק' יעקב מאיר וואלד" [ראב"ד קלויזנבורג, תרכ"ו-תרפ"ח, חתן רבי משה שמואל גלאזנר אב"ד קלויזנבורג]; "הקטן יהודה ליבוש וואלד".
ארבעה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [1], קיז דף. כרך שני (שמות): צ דף. כרך שלישי (ויקרא): מב דף. כרך רביעי (במדבר ודברים): [1], מט; ג, [1], ה-עב, [1] דף. דפים א-ג מחלק דברים נכרכו שלא במקומם, לפני דף השער. 24-25 ס"מ בקירוב.
מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות קלים. הכרך השני במצב טוב-בינוני: פגעי עש בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים קטנים בקצות הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. בכרך הרביעי, סימני עש קלים. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 239, 240.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקארלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
עותק נאה עם שוליים רחבים במיוחד.
בראש הספר קובץ "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קארלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקארלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': 'ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[6], 316, [3], [3] עמ'. שוליים רחבים במיוחד. 28.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. נקבי עש. קרעים בשולי שני דפי השער ובמקומות נוספים. שיקומים בהדבקות בשולי דף השער הראשון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 82.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה: בעותק שלפנינו מודפס בדף (אחרון) נפרד הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
עותק נאה עם שוליים רחבים במיוחד.
בראש הספר קובץ "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קארלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקארלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': 'ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[6], 316, [3], [3] עמ'. שוליים רחבים במיוחד. 28.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. נקבי עש. קרעים בשולי שני דפי השער ובמקומות נוספים. שיקומים בהדבקות בשולי דף השער הראשון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 82.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה: בעותק שלפנינו מודפס בדף (אחרון) נפרד הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $4,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק"ק שקלאוו" מובלטות בהגדלה בשער, ואילו מקום הדפוס "זאלקווא" נדפס באותיות קטנות.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שחיבר (בהיותו במעזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן כבר חיבר האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
חתימות ורישומי בעלות בדף השער, בדף ב/1, ובדפי המגן האחוריים: "יוסף יוזפא במה' צבי הירש ז"ל", "שמואל ליב בר"ג", "עקיבא הכהן...", ועוד.
[1], ב-כז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובדף שלאחריו, עם פגיעה בעיטור ובטקסט, משוקמים בהשלמת נייר עם צילום של הטקסט החסר. קרעים גסים בשולי מספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שחיבר (בהיותו במעזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן כבר חיבר האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
חתימות ורישומי בעלות בדף השער, בדף ב/1, ובדפי המגן האחוריים: "יוסף יוזפא במה' צבי הירש ז"ל", "שמואל ליב בר"ג", "עקיבא הכהן...", ועוד.
[1], ב-כז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובדף שלאחריו, עם פגיעה בעיטור ובטקסט, משוקמים בהשלמת נייר עם צילום של הטקסט החסר. קרעים גסים בשולי מספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר "שער התשובה והתפלה", שני חלקים, מתורתו של האדמו"ר השני לבית חב"ד רבי דוב בער שניאוריו [שניער]. ספרים שנדפסו בחיי המחבר "האדמו"ר האמצעי". שקלוב וקאפוסט, [תקע"ז-תקע"ח 1818-1817]. מהדורות ראשונות.
1. ספר שער התשובה והתפלה, חלק ראשון, על ענייני תשובה ותפלה, שמחה ומרירות. עם קונטרס "שער הבחירה", ה"מדבר בעניינים המשברין לבו של אדם בתשובה שלימה". שקלוב, [תקע"ז 1817]. מהדורה ראשונה.
[4], כב; יא, [1], [2]; פד, [2] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים. דף השער כהה ומוכתם, עם קרעים. פגעי עש ובלאי בדף השער ובמספר דפים (עם פגיעות קלות, חלקן משוקמות). קרעים ופגמים עם חסרון בטקסט במספר דפים. מספר דפים הושלמו כנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. במפעל הביבליוגרפיה מביאים בשם הביבליוגרף החב"די חיים ליברמן, כי יתכן שהספר נדפס בקאפוסט ולא בשקלוב.
2. ספר שער התשובה והתפלה, חלק שני, "עניני תשובה ועבודה שבלב". שקלוב, [תקע"ח 1818]. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות, חותמות וחתימות.
[2], מב, ב, ה-פא, [1] דף. חסר דף יז מהספירה הראשונה. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני עש במספר דפים. כתמים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. לספר זה מספר ווריאנטים שונים (בכותרות העמודים של הקונטרס הראשון).
1. ספר שער התשובה והתפלה, חלק ראשון, על ענייני תשובה ותפלה, שמחה ומרירות. עם קונטרס "שער הבחירה", ה"מדבר בעניינים המשברין לבו של אדם בתשובה שלימה". שקלוב, [תקע"ז 1817]. מהדורה ראשונה.
[4], כב; יא, [1], [2]; פד, [2] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים. דף השער כהה ומוכתם, עם קרעים. פגעי עש ובלאי בדף השער ובמספר דפים (עם פגיעות קלות, חלקן משוקמות). קרעים ופגמים עם חסרון בטקסט במספר דפים. מספר דפים הושלמו כנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. במפעל הביבליוגרפיה מביאים בשם הביבליוגרף החב"די חיים ליברמן, כי יתכן שהספר נדפס בקאפוסט ולא בשקלוב.
2. ספר שער התשובה והתפלה, חלק שני, "עניני תשובה ועבודה שבלב". שקלוב, [תקע"ח 1818]. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות, חותמות וחתימות.
[2], מב, ב, ה-פא, [1] דף. חסר דף יז מהספירה הראשונה. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני עש במספר דפים. כתמים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. לספר זה מספר ווריאנטים שונים (בכותרות העמודים של הקונטרס הראשון).
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
לא נמכר
1. ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. קאפוסט, תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה.
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
[2], ב-קסז, [1] דף. שני שערים. חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגעי עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות, חלקם משוקמים. בדפים ב-ג קרעים גדולים עם חסרון טקסט, משוקמים בצילום. מספר דפים באמצע הספר חרוכים וקרועים בשוליהם, בדפים עד-עה פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס בווילנא ובזיטומיר שעמדו תחת פיקוח חמור של הממשלה הרוסית. רק בשנת תר"ח נדפס בזיטומיר חלקו השני של הספר על חומשים ויקרא-דברים במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".
2. ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות.
בדף השער השני נדפס: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר, כאמור, נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
הספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34), מביא מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
קב; כד דף. שני שערים. חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. שער נוסף לקונטרס ההוספות. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 612.
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
[2], ב-קסז, [1] דף. שני שערים. חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגעי עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות, חלקם משוקמים. בדפים ב-ג קרעים גדולים עם חסרון טקסט, משוקמים בצילום. מספר דפים באמצע הספר חרוכים וקרועים בשוליהם, בדפים עד-עה פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס בווילנא ובזיטומיר שעמדו תחת פיקוח חמור של הממשלה הרוסית. רק בשנת תר"ח נדפס בזיטומיר חלקו השני של הספר על חומשים ויקרא-דברים במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".
2. ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות.
בדף השער השני נדפס: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר, כאמור, נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
הספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34), מביא מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
קב; כד דף. שני שערים. חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. שער נוסף לקונטרס ההוספות. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 612.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $30,000 - $40,000
נמכר ב: $37,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מכתבים מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש וחתנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתומים בחתימות ידם, עם תוספת מילים, ואף שורות שלמות, בכתב-ידם. מרביתם נשלחו אל הרב יוסף שמוטקין מראשון לציון ובני משפחתו. לנינגרד (רוסיה), ריגה (לטביה), ווארשא ואוטבוצק (פולין), ברוקלין (ניו-יורק), תרפ"ו-תשל"ט [1926-1979].
• שבעה-עשר מכתבים מאת האדמו"ר הריי"ץ (מרביתם כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, ומקצתם נכתבו בכתיבת-יד סופר), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בחלקם מופיעה חתימתו המלאה, כולל שם משפחתו, ובשלשה מהם חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו (עם האות יו"ד בכתיבה אשורית). במספר מכתבים נוספו כמה מילים בכתב-יד קדשו.
בין המכתבים הזמנה חתומה בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר הריי"ץ לחתונת הרבי מליובאוויטש. עם הוספת התאריך, שם וכתובת הנמען והמילים: "ידידו הדו"ש ומברכו" בכתב-ידו של הריי"ץ.
• שמונה-עשר מכתבים ומברק מאת הרבי מליובאוויטש (כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בכמה מהם נוספו כמה מילים או שורות שלמות בכתב-ידו.
בין המכתבים: מכתב ברכת "שנה טובה" מחודש אלול תש"י (שנת האבל על האדמו"ר הריי"ץ), כשבסמוך לחתימת הרבי (שעדיין לא הוכתר לאדמו"ר), מצורפות גם חתימות חמותו הרבנית נחמה דינה שניאורסון, וגיסו הרב שמריהו גוראריה; מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של ה"מרכז לעניני חינוך".
• העתק "שיחה" נדירה ("הנחה", שמונה עמודים) שנאמרה בסעודת פורים תרפ"ו על ידי הריי"ץ ולא נדפסה במלואה מעולם (קטעים קצרים מ"שיחה" זו נדפסו בספר "שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים", א', עמ' 41, ובספר "סיפור של חג – חג פורים", עמ' 161); העתק "שיחה" שנאמרה על ידי הריי"ץ בי"ט כסלו [תרפ"ח] ולא נדפסה מעולם (פיסת נייר, כתובה משני צדיה).
• כמו כן, האוסף כולל: ארבעה-עשר מכתבים מאת הרב יחזקאל פייגין, מזכירו של הריי"ץ (מרביתם בשם הריי"ץ על נייר מכתבים רשמי); שני מכתבים מאת הרב שמואל זלמנוב (אחד מהם נשלח בהוראתו ובשמו של הריי"ץ); מכתב מאת הרב נחמן ישראל הכהן (בשם הריי"ץ); מכתב ארוך מאת הרב שמואל הלוי לויטין (נשלח מכותאיס), העוסק בשליחת כספי "מעמדות" של האדמו"ר הריי"ץ; "קוויטל" שכתב הרב יוסף שמוטקין אל רבו הריי"ץ; מכתבים ארוכים מאת הרב יוסף שמוטקין אל האדמו"ר הריי"ץ ואל המזכיר הרב יחזקאל פייגין; מכתב קבלה על תרומה מאת הנהלת ישיבת "תומכי תמימים" – ליובאוויטש, משנת תרע"ב (על נייר מסמכים רשמי של הישיבה, עם חותמת הריי"ץ); מודעות וכרטיסים המתעדים את ביקור הריי"ץ בארץ בשנת תרפ"ט; "מכתב כללי", עם חתימה מצולמת של הרבי; תעודת חבר רשמית של כולל חב"ד; גזרי עיתונים עם כתבות על הרבי מליובאוויטש, ופריטי נייר נוספים העוסקים בחב"ד.
מצורפים: תמונה של הרבי מליובאוויטש; שני מסמכים משפטיים של הרבנות הראשית בתל-אביב, משנת תרפ"ט, עם חתימות הרבנים הראשיים של תל-אביב – הרב שלמה אהרנסון והרב בן ציון חי עוזיאל; ספר חק לישראל – בראשית, פיוטרקוב תרנ"ח 1898.
הרב יוסף שמוטקין (תרנ"ב-תשל"ט), הנמען של רוב המכתבים, היה פרדסן ואיש עסקים חב"די. עלה לארץ בשנת תרפ"ה והיה ממייסדי קהילת חב"ד בראשון לציון והיזם של בית הכנסת חב"ד בעיר. המכתבים ששלח אליו הריי"ץ עוסקים, בין היתר, בחובות אליהם נקלע, בפרשיות סבוכות בענייני ירושה ובמכירת הפרדס שלו. מכתבים רבים ששלח אליו הרבי עוסקים בבריאותו של נכדו זוהר אולפינר (תש"ה-תשע"ב, בעל משרד לעריכת דין בראשון לציון ויו"ר מועדון השחמט בראשון לציון), שנדבק בגיל 5 במחלת הפוליו, ומאז חלה בשיתוק ברגליו. במכתבים שלפנינו עצות רבות שנתן הרבי בענייני המחלה, בהם מידע על דרכי טיפול, רופאים, אשפוזים וניתוחים. מכתבים אלו, כפי הנראה, עדיין לא נדפסו.
76 פריטי נייר (מתוכם 17 מכתבים עם חתימת האדמו"ר הריי"ץ ו-18 מכתבים עם חתימת הרבי מליובאוויטש) + תצלום. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
• שבעה-עשר מכתבים מאת האדמו"ר הריי"ץ (מרביתם כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, ומקצתם נכתבו בכתיבת-יד סופר), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בחלקם מופיעה חתימתו המלאה, כולל שם משפחתו, ובשלשה מהם חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו (עם האות יו"ד בכתיבה אשורית). במספר מכתבים נוספו כמה מילים בכתב-יד קדשו.
בין המכתבים הזמנה חתומה בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר הריי"ץ לחתונת הרבי מליובאוויטש. עם הוספת התאריך, שם וכתובת הנמען והמילים: "ידידו הדו"ש ומברכו" בכתב-ידו של הריי"ץ.
• שמונה-עשר מכתבים ומברק מאת הרבי מליובאוויטש (כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בכמה מהם נוספו כמה מילים או שורות שלמות בכתב-ידו.
בין המכתבים: מכתב ברכת "שנה טובה" מחודש אלול תש"י (שנת האבל על האדמו"ר הריי"ץ), כשבסמוך לחתימת הרבי (שעדיין לא הוכתר לאדמו"ר), מצורפות גם חתימות חמותו הרבנית נחמה דינה שניאורסון, וגיסו הרב שמריהו גוראריה; מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של ה"מרכז לעניני חינוך".
• העתק "שיחה" נדירה ("הנחה", שמונה עמודים) שנאמרה בסעודת פורים תרפ"ו על ידי הריי"ץ ולא נדפסה במלואה מעולם (קטעים קצרים מ"שיחה" זו נדפסו בספר "שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים", א', עמ' 41, ובספר "סיפור של חג – חג פורים", עמ' 161); העתק "שיחה" שנאמרה על ידי הריי"ץ בי"ט כסלו [תרפ"ח] ולא נדפסה מעולם (פיסת נייר, כתובה משני צדיה).
• כמו כן, האוסף כולל: ארבעה-עשר מכתבים מאת הרב יחזקאל פייגין, מזכירו של הריי"ץ (מרביתם בשם הריי"ץ על נייר מכתבים רשמי); שני מכתבים מאת הרב שמואל זלמנוב (אחד מהם נשלח בהוראתו ובשמו של הריי"ץ); מכתב מאת הרב נחמן ישראל הכהן (בשם הריי"ץ); מכתב ארוך מאת הרב שמואל הלוי לויטין (נשלח מכותאיס), העוסק בשליחת כספי "מעמדות" של האדמו"ר הריי"ץ; "קוויטל" שכתב הרב יוסף שמוטקין אל רבו הריי"ץ; מכתבים ארוכים מאת הרב יוסף שמוטקין אל האדמו"ר הריי"ץ ואל המזכיר הרב יחזקאל פייגין; מכתב קבלה על תרומה מאת הנהלת ישיבת "תומכי תמימים" – ליובאוויטש, משנת תרע"ב (על נייר מסמכים רשמי של הישיבה, עם חותמת הריי"ץ); מודעות וכרטיסים המתעדים את ביקור הריי"ץ בארץ בשנת תרפ"ט; "מכתב כללי", עם חתימה מצולמת של הרבי; תעודת חבר רשמית של כולל חב"ד; גזרי עיתונים עם כתבות על הרבי מליובאוויטש, ופריטי נייר נוספים העוסקים בחב"ד.
מצורפים: תמונה של הרבי מליובאוויטש; שני מסמכים משפטיים של הרבנות הראשית בתל-אביב, משנת תרפ"ט, עם חתימות הרבנים הראשיים של תל-אביב – הרב שלמה אהרנסון והרב בן ציון חי עוזיאל; ספר חק לישראל – בראשית, פיוטרקוב תרנ"ח 1898.
הרב יוסף שמוטקין (תרנ"ב-תשל"ט), הנמען של רוב המכתבים, היה פרדסן ואיש עסקים חב"די. עלה לארץ בשנת תרפ"ה והיה ממייסדי קהילת חב"ד בראשון לציון והיזם של בית הכנסת חב"ד בעיר. המכתבים ששלח אליו הריי"ץ עוסקים, בין היתר, בחובות אליהם נקלע, בפרשיות סבוכות בענייני ירושה ובמכירת הפרדס שלו. מכתבים רבים ששלח אליו הרבי עוסקים בבריאותו של נכדו זוהר אולפינר (תש"ה-תשע"ב, בעל משרד לעריכת דין בראשון לציון ויו"ר מועדון השחמט בראשון לציון), שנדבק בגיל 5 במחלת הפוליו, ומאז חלה בשיתוק ברגליו. במכתבים שלפנינו עצות רבות שנתן הרבי בענייני המחלה, בהם מידע על דרכי טיפול, רופאים, אשפוזים וניתוחים. מכתבים אלו, כפי הנראה, עדיין לא נדפסו.
76 פריטי נייר (מתוכם 17 מכתבים עם חתימת האדמו"ר הריי"ץ ו-18 מכתבים עם חתימת הרבי מליובאוויטש) + תצלום. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $8,000
הערכה: $12,000 - $15,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבי ברכה והדרכה מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש, שנשלחו אל הרב ישראל הס מרעננה. ברוקלין, ניו יורק, תשט"ו-תשנ"ב [1992-1955].
21 מכתבים מאת הרבי מליובאוויטש, כתובים במכונת כתיבה על נייר-מכתבים רשמי של הרבי. 16 מהם חתומים בחתימת ידו, ו-5 מהם חתומים על ידי מזכירו הרב אליהו קווינט. בחלק מהמכתבים מופיעים תיקונים והוספות של שתיים או שלש מילים בכתב-ידו של הרבי.
האוסף כולל:
• 7 מכתבי ברכת "שנה טובה" מהרבי, מהשנים תשי"ח-תשכ"ד [1957-1963], בחתימת ידו של הרבי.
• 14 מכתבי הדרכה מהרבי שנשלחו אל הרב ישראל הס בצעירותו, בתחילת התקרבותו לחסידות חב"ד. במכתבים תשובות על שאלות בהלכה ובמנהג; ביאורים בעניינים עמוקים בתורת חסידות חב"ד; ברכות לרגל נישואין ולידות, ועוד.
• 3 דפים (5 עמודים כתובים), ובהם תיאור של שיחה נדירה ומעניינת ב"יחידות" [=מפגש פרטי עם הרבי בחדרו], ששוחח הרבי עם הרב דוד הס (אביו של הרב ישראל הס) באור לכ"ט אדר תש"ך [1960], "יחידות" שארכה יותר מארבעים דקות. תיאור ה"יחידות", הכולל תיאור דמותו של הרבי, כתוב בכתב-ידו של הרב דוד הס (הדף הראשון נכתב עוד באותו לילה בו נערכה ה"יחידות"). הדברים כתובים בחן וברגש רב (על פי דברי בנו הרב ישראל הס באחד ממכתביו לרבי, "יחידות" זו הביאה למהפך בנפשו ובעולמו של אביו הזקן, ומאז ואילך הוא דבק בתורת חב"ד, על אף היותו מיוצאי גרמניה).
• 15 מכתבים מאת רבי מיכאל יהודה אריה ליב כהן, מראשי "צעירי אגודת חב"ד", מהשנים תשי"ד-תשי"ח [1954-1958]. במכתבים דברי הדרכה מעניינים בחסידות ובמנהגי חב"ד שנשלחו אל הרב ישראל הס בבחרותו, בראשית התקרבותו לחב"ד.
• 2 מכתבים מאת רבי שמואל אליעזר הלפרין, מחשובי רבני חב"ד, ורבה של שכונת "בית ישראל" בירושלים, משנת תשט"ו [1955].
• מכתב ברכה לנישואי הרב ישראל הס, מאת הרב אלימלך בר שאול, רבה של רחובות, משנת תשי"ז [1957].
• 9 טיוטות מכתבים (16 דפים) של הרב ישראל הס אל הרבי, מהשנים תשט"ו-תשכ"א [1955-1961], בהם הוא שוטח בפני הרבי, בכנות ובצורה נוגעת ללב, את כל ספקותיו והתלבטויותיו לגבי חסידות חב"ד, תורתה ומנהגיה.
הרב ישראל הס (תרצ"ה-תשנ"ז) למד בבחרותו בישיבות "הדרום" ו"מרכז הרב". בסביבות שנת תשי"ד החל להימשך ללימוד תורתה של חסידות חב"ד ואל מנהגיה, ומאז החל להתכתב עם הרבי מליובאוויטש ועם חשובי החסידים והמשפיעים בעניינים מהותיים שהעסיקו אותו בנוגע לחסידות חב"ד. הרב הס היה חתנו של המקובל רבי מרדכי עטיה. בשנת תשי"ט פתח והקים את ישיבת בני עקיבא שברעננה, ועמד בראשותה חמש עשרה שנה, ובשנת תשל"ג התמנה לרב הקמפוס של אוניברסיטת בר-אילן, במשרה זו כיהן שמונה שנים. חיבר ספרים רבים בהגות תורנית, במחשבת ישראל ובהסברת מושגים בקבלה. ספריו בנויים לרוב על יסודותיה של תורת חב"ד.
חלק מהמכתבים, וכן תוכן ה"יחידות", כפי הנראה, לא נדפסו.
באחד המכתבים שלפנינו שלא נדפסו, כותב הרבי: "מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י המזכירות".
[59] דף (בהם 21 מכתבים מהרבי). מצב כללי טוב. גודל ומצב משתנים.
21 מכתבים מאת הרבי מליובאוויטש, כתובים במכונת כתיבה על נייר-מכתבים רשמי של הרבי. 16 מהם חתומים בחתימת ידו, ו-5 מהם חתומים על ידי מזכירו הרב אליהו קווינט. בחלק מהמכתבים מופיעים תיקונים והוספות של שתיים או שלש מילים בכתב-ידו של הרבי.
האוסף כולל:
• 7 מכתבי ברכת "שנה טובה" מהרבי, מהשנים תשי"ח-תשכ"ד [1957-1963], בחתימת ידו של הרבי.
• 14 מכתבי הדרכה מהרבי שנשלחו אל הרב ישראל הס בצעירותו, בתחילת התקרבותו לחסידות חב"ד. במכתבים תשובות על שאלות בהלכה ובמנהג; ביאורים בעניינים עמוקים בתורת חסידות חב"ד; ברכות לרגל נישואין ולידות, ועוד.
• 3 דפים (5 עמודים כתובים), ובהם תיאור של שיחה נדירה ומעניינת ב"יחידות" [=מפגש פרטי עם הרבי בחדרו], ששוחח הרבי עם הרב דוד הס (אביו של הרב ישראל הס) באור לכ"ט אדר תש"ך [1960], "יחידות" שארכה יותר מארבעים דקות. תיאור ה"יחידות", הכולל תיאור דמותו של הרבי, כתוב בכתב-ידו של הרב דוד הס (הדף הראשון נכתב עוד באותו לילה בו נערכה ה"יחידות"). הדברים כתובים בחן וברגש רב (על פי דברי בנו הרב ישראל הס באחד ממכתביו לרבי, "יחידות" זו הביאה למהפך בנפשו ובעולמו של אביו הזקן, ומאז ואילך הוא דבק בתורת חב"ד, על אף היותו מיוצאי גרמניה).
• 15 מכתבים מאת רבי מיכאל יהודה אריה ליב כהן, מראשי "צעירי אגודת חב"ד", מהשנים תשי"ד-תשי"ח [1954-1958]. במכתבים דברי הדרכה מעניינים בחסידות ובמנהגי חב"ד שנשלחו אל הרב ישראל הס בבחרותו, בראשית התקרבותו לחב"ד.
• 2 מכתבים מאת רבי שמואל אליעזר הלפרין, מחשובי רבני חב"ד, ורבה של שכונת "בית ישראל" בירושלים, משנת תשט"ו [1955].
• מכתב ברכה לנישואי הרב ישראל הס, מאת הרב אלימלך בר שאול, רבה של רחובות, משנת תשי"ז [1957].
• 9 טיוטות מכתבים (16 דפים) של הרב ישראל הס אל הרבי, מהשנים תשט"ו-תשכ"א [1955-1961], בהם הוא שוטח בפני הרבי, בכנות ובצורה נוגעת ללב, את כל ספקותיו והתלבטויותיו לגבי חסידות חב"ד, תורתה ומנהגיה.
הרב ישראל הס (תרצ"ה-תשנ"ז) למד בבחרותו בישיבות "הדרום" ו"מרכז הרב". בסביבות שנת תשי"ד החל להימשך ללימוד תורתה של חסידות חב"ד ואל מנהגיה, ומאז החל להתכתב עם הרבי מליובאוויטש ועם חשובי החסידים והמשפיעים בעניינים מהותיים שהעסיקו אותו בנוגע לחסידות חב"ד. הרב הס היה חתנו של המקובל רבי מרדכי עטיה. בשנת תשי"ט פתח והקים את ישיבת בני עקיבא שברעננה, ועמד בראשותה חמש עשרה שנה, ובשנת תשל"ג התמנה לרב הקמפוס של אוניברסיטת בר-אילן, במשרה זו כיהן שמונה שנים. חיבר ספרים רבים בהגות תורנית, במחשבת ישראל ובהסברת מושגים בקבלה. ספריו בנויים לרוב על יסודותיה של תורת חב"ד.
חלק מהמכתבים, וכן תוכן ה"יחידות", כפי הנראה, לא נדפסו.
באחד המכתבים שלפנינו שלא נדפסו, כותב הרבי: "מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י המזכירות".
[59] דף (בהם 21 מכתבים מהרבי). מצב כללי טוב. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הזקן. ברוקלין, תשל"ט [1978].
בסוף הספר חתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
על חתימתו זו של הרבי נכתב: "בסיום חודש תשרי תשל"ט, במהלך היחידויות לאורחים, הורה הרבי לגשת למזכירות על מנת לקבל תניא... חיבה מיוחדת נודעה לספרים אלו בהיות חתימת ידו הקדושה מתנוססת על גביהם – על ספר התניא בסופו..." (קובץ לחיזוק ההתקשרות, כט, תשרי תשע"א, עמ' 7).
[4], רטז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בכריכה.
בסוף הספר חתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
על חתימתו זו של הרבי נכתב: "בסיום חודש תשרי תשל"ט, במהלך היחידויות לאורחים, הורה הרבי לגשת למזכירות על מנת לקבל תניא... חיבה מיוחדת נודעה לספרים אלו בהיות חתימת ידו הקדושה מתנוססת על גביהם – על ספר התניא בסופו..." (קובץ לחיזוק ההתקשרות, כט, תשרי תשע"א, עמ' 7).
[4], רטז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בכריכה.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $20,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד, אגרת שליחות לשד"ר רבי אברהם ריוח, היוצא לשליחות מטעם קהילת ירושלים למרוקו, בחתימות גדולי רבני ירושלים, וביניהם רבי יקר, אחיינו של הבעש"ט – בן גיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב. ירושלים, תקל"א [1771].
אגרת שליחות הממוענת לקהילת פאס שבמרוקו, עליה חתומים רבני העדה הספרדית בירושלים, בהם גדולי תורה מפורסמים, ועמם חתום: "יקר ן' הרב כמ"ו אברהם גרשון" – רבי יקר, בנו של רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו הנודע של הבעש"ט שעלה לארץ ישראל.
במסמך שלפנינו חתומים (לפי סדר החתימות): רבי רפאל מיוחס בכ"ר שמואל [תנ"ה-תקל"א. "הראשון לציון" ואב"ד ירושלים, בעל "פרי האדמה", "מזבח אדמה", ועוד. מחברי בית דינו בירושלים היו רבי יצחק זרחיה אזולאי ובנו החיד"א], רבי רפאל משה בולה [נפטר תקל"ג, ראש ישיבת "נוה שלום" בירושלים, שימש בתפקיד "הראשון לציון" כחצי שנה לפני פטירתו. מחבר "גט מקושר" ועוד], רבי מנצור מרזוק [נפטר תקמ"ט, בעל "קרבן אליצור", "צור תעודה" ו"בן פדהצור"], רבי חיים נסים הכהן, רבי אליהו צבי, רבי יעקב בורלא, רבי יקר ב"ר אברהם גרשון מקיטוב, רבי אפרים ב"ר יהודה נבון, רבי שמואל אליהו מיוחס, רבי משה יוסף מיוחס ורבי סעדיה מרזוק.
בגב הדף נרשמה כתובת הנמענים: "לאור באור אחינו אנשי גאולתינו ומעלת הגבירים הרמים והפרנסים ועל ראשיהם הרבנים המובהקים... אשר בעיר תהלה פאס...".
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר אדר תקכ"א), גאון ומקובל מגדולי דורו ומחכמי הקלויז הנודע בברודי (מחבריו של ה"נודע ביהודה"). גיסו של הבעש"ט, ומראשוני העולים לארץ ישראל שהשתייכו לתנועת החסידות. יש המייחסים את עלייתו לשליחות גיסו הבעש"ט, שקיווה להפיץ את תורת החסידות גם בארצות המזרח. מפורסמת היא איגרת הבעש"ט ששלח אליו לארץ ישראל, בה הוא סיפר לו על תשובת המשיח: "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". תחילה התיישב רבי גרשון מקיטוב בחברון, אך בסביבות שנת תקי"ד עבר לירושלים והיה לאחד מגדולי חכמי העיר. שם נמנה עם חכמי ישיבת המקובלים "בית אל", ולמד בה אצל גדול המקובלים – הרש"ש. לארץ ישראל עלה רבי גרשון מקיטוב יחד עם אשתו ושניים מילדיו הקטנים, ובהמשך הצטרפו אליו בירושלים שני בניו הגדולים – רבי אהרן חיים ורבי יקר. כבר בחיי אביהם תפסו השניים מקום של כבוד בין חכמי ירושלים, והיו פעילים מרכזיים בענייני הקהילות בעיר ופעלו רבות להחזקתן. רבי אהרן חיים היה ממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים, ואילו אחיו רבי יקר היה פעיל מרכזי דווקא בקהילה הספרדית. רבי יקר היה חתנו של המקובל רבי משה אוסטרר מזמושץ', מחכמי הקלויז הנודע בברודי (מחבר הספר "ערוגת הבושם", פירוש על שיר השירים על דרך הנסתר), ומאוהביו של הבעש"ט. לאחרונה גילה הרב יחיאל גולדהבר במחקריו פרטים רבים על מרכזיותו וחשיבותו של רבי יקר כאחד מגדולי ירושלים בכלל, וכאחד מעמודי התווך של הקהילה הספרדית בירושלים בפרט. בין היתר מצא כי רבי יקר היה מחשובי הישיבה "דמשק אליעזר" בירושלים, והוא חתום בראש מייסדי הישיבה. בתעודה שפרסם הרב גולדהבר הוא חותם שני – לאחר ראש הישיבה רבי יהודה נבון (בעל "קרית מלך רב"), בתעודה אחרת – שנחתמה לאחר פטירתו של רבי יהודה נבון – הוא מופיע כראשון החותמים ואחריו חותמים גדולי ירושלים: רבי יהודה ב"ר יעקב כולי, רבי רפאל משה גאליקו, רבי יצחק ב"ר יהודה נבון, רבי אברהם חאיון, ועוד. בשטר נוסף הוא חותם שני לאחר החיד"א.
בשנת תקכ"ו יצא רבי יקר כשד"ר מטעם "כוללות ירושלים", ובשליחות זו שהה בין השנים תקכ"ו-תק"ל. בשנת תקל"ה היה באיטליה בשליחות נוספת יחד עם רבי יעקב בורלא (בליוורנו אירעה כעין "התנגשות" ביניהם לבין זוג שליחים נוסף – רבי יעקב חזן ומהרי"ט אלגאזי, ולשליח נוסף – הגאון חיד"א, אשר הגיעו כולם לליוורנו בתפקידם כשד"רים. הדבר יצר מתיחות מסוימת בין החיד"א ורבי יקר, כפי שתיעד זאת החיד"א ביומנו. ראה: מעגל טוב השלם, עמ' 69), מאיטליה נסע לצרפת ולאחר מכן להולנד וארצות אשכנז. בספר "אוצרות יוסף" לרבי יוסף דמיליו-מוסקאט מקרפינטראץ (שנדפס בליוורנו תקמ"ג), נדפסה הסכמת השד"רים רבי יקר ורבי בורלא בהיותם בקרפינטראץ (דרום צרפת). רבי יקר חותם שם: "יקר גרשון ס"ט". לפני מספר שנים גילה הרב יעקב שלום גפנר את מצבותיהם של רבי גרשון מקיטוב ובניו בהר הזיתים. אז נתגלתה שנת פטירתם המדויקת. במצבתו מכונה "כמה"ר יקר גרשון אשכנזי", ונרשם תאריך פטירתו: יום ו' ח' כסליו תקל"ט.
[1] דף כפול. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות, קרעים וסימני עש, עם פגיעות קלות במספר אותיות.
אגרת שליחות הממוענת לקהילת פאס שבמרוקו, עליה חתומים רבני העדה הספרדית בירושלים, בהם גדולי תורה מפורסמים, ועמם חתום: "יקר ן' הרב כמ"ו אברהם גרשון" – רבי יקר, בנו של רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו הנודע של הבעש"ט שעלה לארץ ישראל.
במסמך שלפנינו חתומים (לפי סדר החתימות): רבי רפאל מיוחס בכ"ר שמואל [תנ"ה-תקל"א. "הראשון לציון" ואב"ד ירושלים, בעל "פרי האדמה", "מזבח אדמה", ועוד. מחברי בית דינו בירושלים היו רבי יצחק זרחיה אזולאי ובנו החיד"א], רבי רפאל משה בולה [נפטר תקל"ג, ראש ישיבת "נוה שלום" בירושלים, שימש בתפקיד "הראשון לציון" כחצי שנה לפני פטירתו. מחבר "גט מקושר" ועוד], רבי מנצור מרזוק [נפטר תקמ"ט, בעל "קרבן אליצור", "צור תעודה" ו"בן פדהצור"], רבי חיים נסים הכהן, רבי אליהו צבי, רבי יעקב בורלא, רבי יקר ב"ר אברהם גרשון מקיטוב, רבי אפרים ב"ר יהודה נבון, רבי שמואל אליהו מיוחס, רבי משה יוסף מיוחס ורבי סעדיה מרזוק.
בגב הדף נרשמה כתובת הנמענים: "לאור באור אחינו אנשי גאולתינו ומעלת הגבירים הרמים והפרנסים ועל ראשיהם הרבנים המובהקים... אשר בעיר תהלה פאס...".
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר אדר תקכ"א), גאון ומקובל מגדולי דורו ומחכמי הקלויז הנודע בברודי (מחבריו של ה"נודע ביהודה"). גיסו של הבעש"ט, ומראשוני העולים לארץ ישראל שהשתייכו לתנועת החסידות. יש המייחסים את עלייתו לשליחות גיסו הבעש"ט, שקיווה להפיץ את תורת החסידות גם בארצות המזרח. מפורסמת היא איגרת הבעש"ט ששלח אליו לארץ ישראל, בה הוא סיפר לו על תשובת המשיח: "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". תחילה התיישב רבי גרשון מקיטוב בחברון, אך בסביבות שנת תקי"ד עבר לירושלים והיה לאחד מגדולי חכמי העיר. שם נמנה עם חכמי ישיבת המקובלים "בית אל", ולמד בה אצל גדול המקובלים – הרש"ש. לארץ ישראל עלה רבי גרשון מקיטוב יחד עם אשתו ושניים מילדיו הקטנים, ובהמשך הצטרפו אליו בירושלים שני בניו הגדולים – רבי אהרן חיים ורבי יקר. כבר בחיי אביהם תפסו השניים מקום של כבוד בין חכמי ירושלים, והיו פעילים מרכזיים בענייני הקהילות בעיר ופעלו רבות להחזקתן. רבי אהרן חיים היה ממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים, ואילו אחיו רבי יקר היה פעיל מרכזי דווקא בקהילה הספרדית. רבי יקר היה חתנו של המקובל רבי משה אוסטרר מזמושץ', מחכמי הקלויז הנודע בברודי (מחבר הספר "ערוגת הבושם", פירוש על שיר השירים על דרך הנסתר), ומאוהביו של הבעש"ט. לאחרונה גילה הרב יחיאל גולדהבר במחקריו פרטים רבים על מרכזיותו וחשיבותו של רבי יקר כאחד מגדולי ירושלים בכלל, וכאחד מעמודי התווך של הקהילה הספרדית בירושלים בפרט. בין היתר מצא כי רבי יקר היה מחשובי הישיבה "דמשק אליעזר" בירושלים, והוא חתום בראש מייסדי הישיבה. בתעודה שפרסם הרב גולדהבר הוא חותם שני – לאחר ראש הישיבה רבי יהודה נבון (בעל "קרית מלך רב"), בתעודה אחרת – שנחתמה לאחר פטירתו של רבי יהודה נבון – הוא מופיע כראשון החותמים ואחריו חותמים גדולי ירושלים: רבי יהודה ב"ר יעקב כולי, רבי רפאל משה גאליקו, רבי יצחק ב"ר יהודה נבון, רבי אברהם חאיון, ועוד. בשטר נוסף הוא חותם שני לאחר החיד"א.
בשנת תקכ"ו יצא רבי יקר כשד"ר מטעם "כוללות ירושלים", ובשליחות זו שהה בין השנים תקכ"ו-תק"ל. בשנת תקל"ה היה באיטליה בשליחות נוספת יחד עם רבי יעקב בורלא (בליוורנו אירעה כעין "התנגשות" ביניהם לבין זוג שליחים נוסף – רבי יעקב חזן ומהרי"ט אלגאזי, ולשליח נוסף – הגאון חיד"א, אשר הגיעו כולם לליוורנו בתפקידם כשד"רים. הדבר יצר מתיחות מסוימת בין החיד"א ורבי יקר, כפי שתיעד זאת החיד"א ביומנו. ראה: מעגל טוב השלם, עמ' 69), מאיטליה נסע לצרפת ולאחר מכן להולנד וארצות אשכנז. בספר "אוצרות יוסף" לרבי יוסף דמיליו-מוסקאט מקרפינטראץ (שנדפס בליוורנו תקמ"ג), נדפסה הסכמת השד"רים רבי יקר ורבי בורלא בהיותם בקרפינטראץ (דרום צרפת). רבי יקר חותם שם: "יקר גרשון ס"ט". לפני מספר שנים גילה הרב יעקב שלום גפנר את מצבותיהם של רבי גרשון מקיטוב ובניו בהר הזיתים. אז נתגלתה שנת פטירתם המדויקת. במצבתו מכונה "כמה"ר יקר גרשון אשכנזי", ונרשם תאריך פטירתו: יום ו' ח' כסליו תקל"ט.
[1] דף כפול. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות, קרעים וסימני עש, עם פגיעות קלות במספר אותיות.
קטגוריה
חסידות – מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג