כתב-יד, סגולות, השבעות, לחשים וקמיעות - פנקס "קבלה מעשית" של רבי רפאל ישעיה אזולאי, בנו של החיד"א ורבה של אנקונה. כתוב בחלקו בכתיבת סופר ובחלקו ע"י רבי רפאל ישעיה אזולאי. [אנקונה, תק"פ-תקפ"ד 1820-1824 בקירוב].
מחברת בכתב-יד, כתובה בחלקה הגדול בכתיבת-סופר איטלקית נאה, ולסירוגין בכתיבה ספרדית - בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי, שהוסיף סגולות, השבעות ונוסחאות קמיעות. כתב היד מכיל גם רשימות אישיות שלו, עם חשבונות של הוצאות והכנסות ושמות יהודים מאנקונה, וכן שני עמודים בדברי תורה. כולל טבלאות, איורים קבליים, ו"כתב מלאכים".
בתוך המחברת הכרוכה שולבו דפים נוספים בכתב-יד, אף הם ב"קבלה מעשית", חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי וחלקם בכתיבת סופר.
להלן פירוט כללי של כתב-היד:
דפים [1]-[4א]: נוסחאות קמיעות לשמירה לעניינים שונים: להסיר מחשבות רעות, לסערה בים, לכאב ראש ולקדחת, והשבעות ולחשים "להשיב כל אדם לרצונך..." ו"נגד הפחד".
דפים [4ב]-[8]: רישומי חשבונות ושמות אנשים [כנראה מאנקונה], בעברית ובאיטלקית, חלקם בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי, עם ציוני התאריכים "תשרי תקפ"ב", "ניסן תקפ"ב", "אלול תקפ"ב" ו"תשרי תקפ"ג". בדף [7ב] קמיע "סגולה לגנב" עם איורי "חותמות מלאכים".
דפים [9]-[12]: סגולות, השבעות וקמיעות לעניינים שונים: "להיות אהוב מכל הבריות", "למי שרוצה לברוח מבית האסורים", "להרבות חלב לאשה", "להחליא או להמית שונאו", "לחולי הנופל", "לעצור דם נידות", "לאשה שלא תפיל", ועוד. בדף [10] שני נוסחים לקמיעות בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [11] רשימה של 12 סגולות שונות "למקשה לילד".
דפים [13]-[14א]: שלושה עמודים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי, עם דברי תורה [בהלכה ואגדה].
דפים [14ב]-[16]: רשימות של חשבונות ושמות אנשים, רובן בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [14ב] רשימה עם חישובי מספרים, בכתב-ידו של רבי ישעיה: "תשרי תקפ"א מן הקהל השכר שכל השנה אשר נותנין לי הסך של שני מאות איסקודו בכל ששה חדשים...".
דפים [17]-[24]: סגולות, השבעות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות, צירופי שמות, ו"חותמות מלאכים", לעניינים שונים, ביניהם: "לבטל הכישוף", "למכור הסחורה", "לגנב", "לחנות", "למכור ולקנות", "למקשה לילד", "להשיב דעת אדם לדעתך", ועוד. בחלק מהדפים רישומי חשבונות ורישומים שונים, חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
בדף [18א] רישום על מחירי ספרים בכתב ידו של רבי ישעיה אזולאי [ברשימת הספרים מופיע גם הספר "לדוד אמת" מאת אביו החיד"א].
בכריכה הקדמית, רישום דין ודברים על "טענה של שמשון פאציפיקו עם אלמנה של משה יצחק פיסארו נ"ע...".
בדפים הנוספים ששולבו בתוך כתב-היד: קונטרס עם ששה עמודים כתובים, סגולות ורפואות, שאלת חלום, שמות קודש ונוסחי קמיעות (ממוספרים בסעיפים א-לג); מספר דפים מחיבורים בכתב-יד בקבלה מעשית; ומספר דפים מפנקס אחר של סגולות, השבעות וקמיעות, עם קטעים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי" - ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהלה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ג וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהלתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[24] דף + [8] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה בלויה.

שלושה כתבי-יד של "קבלה מעשית" בכתיבה מזרחית:
1. כתב-יד בפורמט גדול, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, סגולות, השבעות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-40 עמודים כתובים. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים. דהיית דיו במספר מקומות. דפים מנותקים. ללא כריכה.
2. דפים בכתב-יד, בפורמט בינוני, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, השבעות, סגולות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-60 עמודים כתובים. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. דפים מנותקים. ללא כריכה.
3. כתב-יד, "גורל החול", בערבית-יהודית. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-50 עמודים כתובים. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. דפים מנותקים. ללא כריכה.
לכתבי-היד צורף:
• צרור דפים שהיו בשימושו של מקובל שהתמחה כנראה בעשיית "גורל החול", ופעל בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. בדפים אלו מתועדים עשרות פעמים בהן ערך "גורל החול" עבור גברים ונשים שפנו אליו. בכל פעם כתב את שם הפונה ושם אביו או אמו, עם סיבת הפניה, ולצד זה מופיעים הנקודות והקוים שכתב במהלך עריכת הגורל. כ-30 עמודים כתובים. 21-23 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.

שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, הראב"ד רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ, והדיין רבי יחיא משרקי [בנו של רבי דוד בעל "שתילי זיתים"]. ביר אלעזב (צנעא, תימן), שבט ב'ק"ו [לשטרות. ה'תקנ"ה ליצירה] 1795.
שטר בערבית-יהודית, בעניני ממונות, של סאלם בן יחיא אלגמל [גמליאל] וסאלם בן סלימאן אלגמל. עם חתימות הדיינים בשולי השטר, בחתימות רבניות מסולסלות.
ראב"ד בית הדין בצנעא - רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין רבי יחיא ב"ר דוד משרקי (תצ"ד-תקס"ט), ממייסדי נוסח השאמי בעקבות אביו (בעל "שתילי זיתים"). התמנה לדיין זמני בשנת תקמ"ה ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע והיה חבר בבית דינו של המהרי"ץ. חידושיו ופסקיו נדפסו יחד עם חידושי אביו בספר 'רביד הזהב'.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי בקפלי ושולי הנייר, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול.

שמונה כתובות ומסמך נישואין בכתב-יד. עם חתימות רבות של רבני תימן. תימן, המאות ה-18, ה-19 וה-20.
• כתובה לנישואי החתן יחיא ן' יחיא אלצעדי עם הכלה בדרה בת אברהם אלגמל. צנעא, ב'ק"ד לשטרות [תקנ"ג 1793]. בחתימת חכמי תימן: רבי שלמה ב"ר ישועה ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. בצדו השני של הדף רישום בעניין הנדוניה, בחתימות הרבנים הנ"ל.
• כתובה שנכתבה עבור סלימאן ן' יודא אלחראץ ואשתו ג'זאל בת יוסף קרח, במקום כתובתם הקודמת שעמדה להיקרע. צנעא, ט"ז טבת ב'קל"ד לשטרות [תקפ"ג 1822]. בחתימת חכמי תימן: רבי יוסף ב"ר שלום אלקארה, רבי אברהם ב"ר אהרן מנזלי ורבי יחיא ב"ר שלמה אביץ. בצדה השני של הכתובה רישום בעניין הנדוניה, עם חתימות הרבנים הנ"ל.
• כתובה לנישואי החתן חיים ן' מוסא ן' יוסף אלעזירי עם הכלה רומייה בת סאלם ן' הרון אלעראקי. צנעא, ב'קע"ח לשטרות [תרכ"ז 1867]. בחתימות רבי סעיד ב"ר סאלם פנחס ורבי סלימאן ב"ר יוסף אלקארה. רישום על הנדוניה וחתימות נוספות בגב הכתובה.
• כתובה לנישואי החתן יחיא ן' סלאם והכלה לולוה בת סאלם קרנאן. קאע ירים, ב'ק"פ לשטרות [תרכ"ט 1869]. בחתימות רבי חיים ב"ר סאלם ג'מל ורבי אברהם ב"ר אברהם מעברי.
• כתובה לנישואי החתן סאלם ן' יחיא חבשוש עם הכלה לולוה בת חיים ן' הרון אלעראקי. צנעא, ב'קפ"ז לשטרות [תרל"ו 1876]. בחתימות רבי סעיד ן' אברהם משרקי ורבי אברהם ן' סאלם שמן. רישום בגב הכתובה בעניין הנדוניה, עם חתימות הנ"ל.
• כתובת יבמה לנישואי החתן מוסי ן' יעקב עם מרת סעידה בת סאלם יודא אשת אחיו המנוח אברהם. כסליו ב'ר"א לשטרות [תר"ן 1889].
• מסמך בעניין כתובה. [צנעא], ב'רי"ו לשטרות [תרס"ה 1905]. בחתימת דייני צנעא: רבי אהרן הכהן ורבי יחיא מוסי' יצחאק.
• כתובה, קרועה וחסרה (נמצאת רק בחציה העליון), לנישואי החתן יודא ן' דאוד ן' יחיא ן' כה"ר יוסף פנחס כ"ץ, עם הכלה חמאמה בת חיים ן' הרון ן' מוסא אלעראקי כ"ץ. ב'רי"א לשטרות [תר"ס 1900]. בצדה השני רישום על הנדוניה, בחתימת רבי אברהם ב"ר צאלח, ורבי חיים ב"ר יחיא הכהן אלעראקי.
• כתובה לנישואי מנשה בן דוד עם הכלה ג'זאל אלקהלאני [שמה המלא ושם אביה נפגע מקרע בכתובה]. ב'רמ"א לשטרות [תר"צ 1930].
8 כתובות ומסמך נישואין אחד. גודל ומצב משתנים.