מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove and filter and
- book (119) Apply book filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (57) Apply יד filter
- manuscript (57) Apply manuscript filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- ספרי (48) Apply ספרי filter
- חסידות (48) Apply חסידות filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- chassid (48) Apply chassid filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- gloss (32) Apply gloss filter
- print (32) Apply print filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- כתבי (28) Apply כתבי filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- יהדות (25) Apply יהדות filter
- in (25) Apply in filter
- jewri (25) Apply jewri filter
- עם (22) Apply עם filter
- with (22) Apply with filter
- józefów (20) Apply józefów filter
מציג 145 - 156 of 311
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, סגולות, השבעות, לחשים וקמיעות - פנקס "קבלה מעשית" של רבי רפאל ישעיה אזולאי, בנו של החיד"א ורבה של אנקונה. כתוב בחלקו בכתיבת סופר ובחלקו ע"י רבי רפאל ישעיה אזולאי. [אנקונה, תק"פ-תקפ"ד 1820-1824 בקירוב].
מחברת בכתב-יד, כתובה בחלקה הגדול בכתיבת-סופר איטלקית נאה, ולסירוגין בכתיבה ספרדית - בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי, שהוסיף סגולות, השבעות ונוסחאות קמיעות. כתב היד מכיל גם רשימות אישיות שלו, עם חשבונות של הוצאות והכנסות ושמות יהודים מאנקונה, וכן שני עמודים בדברי תורה. כולל טבלאות, איורים קבליים, ו"כתב מלאכים".
בתוך המחברת הכרוכה שולבו דפים נוספים בכתב-יד, אף הם ב"קבלה מעשית", חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי וחלקם בכתיבת סופר.
להלן פירוט כללי של כתב-היד:
דפים [1]-[4א]: נוסחאות קמיעות לשמירה לעניינים שונים: להסיר מחשבות רעות, לסערה בים, לכאב ראש ולקדחת, והשבעות ולחשים "להשיב כל אדם לרצונך..." ו"נגד הפחד".
דפים [4ב]-[8]: רישומי חשבונות ושמות אנשים [כנראה מאנקונה], בעברית ובאיטלקית, חלקם בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי, עם ציוני התאריכים "תשרי תקפ"ב", "ניסן תקפ"ב", "אלול תקפ"ב" ו"תשרי תקפ"ג". בדף [7ב] קמיע "סגולה לגנב" עם איורי "חותמות מלאכים".
דפים [9]-[12]: סגולות, השבעות וקמיעות לעניינים שונים: "להיות אהוב מכל הבריות", "למי שרוצה לברוח מבית האסורים", "להרבות חלב לאשה", "להחליא או להמית שונאו", "לחולי הנופל", "לעצור דם נידות", "לאשה שלא תפיל", ועוד. בדף [10] שני נוסחים לקמיעות בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [11] רשימה של 12 סגולות שונות "למקשה לילד".
דפים [13]-[14א]: שלושה עמודים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי, עם דברי תורה [בהלכה ואגדה].
דפים [14ב]-[16]: רשימות של חשבונות ושמות אנשים, רובן בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [14ב] רשימה עם חישובי מספרים, בכתב-ידו של רבי ישעיה: "תשרי תקפ"א מן הקהל השכר שכל השנה אשר נותנין לי הסך של שני מאות איסקודו בכל ששה חדשים...".
דפים [17]-[24]: סגולות, השבעות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות, צירופי שמות, ו"חותמות מלאכים", לעניינים שונים, ביניהם: "לבטל הכישוף", "למכור הסחורה", "לגנב", "לחנות", "למכור ולקנות", "למקשה לילד", "להשיב דעת אדם לדעתך", ועוד. בחלק מהדפים רישומי חשבונות ורישומים שונים, חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
בדף [18א] רישום על מחירי ספרים בכתב ידו של רבי ישעיה אזולאי [ברשימת הספרים מופיע גם הספר "לדוד אמת" מאת אביו החיד"א].
בכריכה הקדמית, רישום דין ודברים על "טענה של שמשון פאציפיקו עם אלמנה של משה יצחק פיסארו נ"ע...".
בדפים הנוספים ששולבו בתוך כתב-היד: קונטרס עם ששה עמודים כתובים, סגולות ורפואות, שאלת חלום, שמות קודש ונוסחי קמיעות (ממוספרים בסעיפים א-לג); מספר דפים מחיבורים בכתב-יד בקבלה מעשית; ומספר דפים מפנקס אחר של סגולות, השבעות וקמיעות, עם קטעים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי" - ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהלה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ג וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהלתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[24] דף + [8] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה בלויה.
מחברת בכתב-יד, כתובה בחלקה הגדול בכתיבת-סופר איטלקית נאה, ולסירוגין בכתיבה ספרדית - בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי, שהוסיף סגולות, השבעות ונוסחאות קמיעות. כתב היד מכיל גם רשימות אישיות שלו, עם חשבונות של הוצאות והכנסות ושמות יהודים מאנקונה, וכן שני עמודים בדברי תורה. כולל טבלאות, איורים קבליים, ו"כתב מלאכים".
בתוך המחברת הכרוכה שולבו דפים נוספים בכתב-יד, אף הם ב"קבלה מעשית", חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי וחלקם בכתיבת סופר.
להלן פירוט כללי של כתב-היד:
דפים [1]-[4א]: נוסחאות קמיעות לשמירה לעניינים שונים: להסיר מחשבות רעות, לסערה בים, לכאב ראש ולקדחת, והשבעות ולחשים "להשיב כל אדם לרצונך..." ו"נגד הפחד".
דפים [4ב]-[8]: רישומי חשבונות ושמות אנשים [כנראה מאנקונה], בעברית ובאיטלקית, חלקם בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי, עם ציוני התאריכים "תשרי תקפ"ב", "ניסן תקפ"ב", "אלול תקפ"ב" ו"תשרי תקפ"ג". בדף [7ב] קמיע "סגולה לגנב" עם איורי "חותמות מלאכים".
דפים [9]-[12]: סגולות, השבעות וקמיעות לעניינים שונים: "להיות אהוב מכל הבריות", "למי שרוצה לברוח מבית האסורים", "להרבות חלב לאשה", "להחליא או להמית שונאו", "לחולי הנופל", "לעצור דם נידות", "לאשה שלא תפיל", ועוד. בדף [10] שני נוסחים לקמיעות בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [11] רשימה של 12 סגולות שונות "למקשה לילד".
דפים [13]-[14א]: שלושה עמודים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי, עם דברי תורה [בהלכה ואגדה].
דפים [14ב]-[16]: רשימות של חשבונות ושמות אנשים, רובן בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [14ב] רשימה עם חישובי מספרים, בכתב-ידו של רבי ישעיה: "תשרי תקפ"א מן הקהל השכר שכל השנה אשר נותנין לי הסך של שני מאות איסקודו בכל ששה חדשים...".
דפים [17]-[24]: סגולות, השבעות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות, צירופי שמות, ו"חותמות מלאכים", לעניינים שונים, ביניהם: "לבטל הכישוף", "למכור הסחורה", "לגנב", "לחנות", "למכור ולקנות", "למקשה לילד", "להשיב דעת אדם לדעתך", ועוד. בחלק מהדפים רישומי חשבונות ורישומים שונים, חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
בדף [18א] רישום על מחירי ספרים בכתב ידו של רבי ישעיה אזולאי [ברשימת הספרים מופיע גם הספר "לדוד אמת" מאת אביו החיד"א].
בכריכה הקדמית, רישום דין ודברים על "טענה של שמשון פאציפיקו עם אלמנה של משה יצחק פיסארו נ"ע...".
בדפים הנוספים ששולבו בתוך כתב-היד: קונטרס עם ששה עמודים כתובים, סגולות ורפואות, שאלת חלום, שמות קודש ונוסחי קמיעות (ממוספרים בסעיפים א-לג); מספר דפים מחיבורים בכתב-יד בקבלה מעשית; ומספר דפים מפנקס אחר של סגולות, השבעות וקמיעות, עם קטעים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי" - ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהלה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ג וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהלתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[24] דף + [8] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה בלויה.
קטגוריה
קבלה - כתבי יד והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר מדרש תלפיות, לרבי אליהו הכהן מאזמיר [בעל 'שבט מוסר']. טשרנוביץ', [תר"כ] 1860.
בשער הספר רישום בעלות וחתימה: "לעבודת קוני ממעו'[ת] מע'[שר] עני, מה אני, נסים ענ"י יצ"ו", חתימת ידו של רבי ניסים עיני מחכמי ומקובלי בית המדרש "בית אל" בירושלים.
בדפי הספר עשרות הגהות בכתב-ידו של המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה בעל "מעיל קדש ובגדי ישע" וספרים נוספים. רוב ההגהות ארוכות ומלאות תוכן מקורי, חלקו בענייני קבלה. ברבות מן ההגהות חותם רבי אהרן כדרכו במילים: "ונראים דברי אמת ושלום", או "ונכון דברי אמת ושלום" או "ומתוקים מדבש דברי אמת ושלום", וכדומה. שולי הספר נקצצו ורוב ההגהות נפגעו מכך.
המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה (נפטר תרמ"ז), נולד בשאלוניקי ובשנת תר"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. מאז נמנה עם חכמי המקובלים בישיבת "בית אל". גדולתו בתורה ובקבלה נגלית בספרים הרבים שחיבר, בהם 'תולדות אהרן ומשה' (ירושלים תר"ל), 'דבר ה' מירושלם' (ירושלים תרל"ג), 'אוהב שלום ורודף שלום' - 'מכתם שלום ישראל/ירושלם' (ירושלים תרל"ט), 'מעיל קדש ובגדי ישע' (ירושלים תרמ"ח), ועוד חיבורים. איש פלא בעל אישיות מופתית ששילב גדלות ועמקות עצומה בנגלה ובנסתר, עם מסירות גדולה לטובת נדכאים ונזקקים, וכשמו אהרן היה אוהב שלום ורודף שלום והרבה לעסוק במעלת השלום. בין תלמידיו בירושלים נמנה הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, שהאריך להספידו בעת הלוויתו (נדפס ב'מעיל קודש ובגדי ישע', דפים מז-מט), ובין היתר אמר עליו: "צדיק הדור... אשר היה עמוד השלום כמדתו של אהרן, כן היה דרכו בקודש להרבות שלום בעולם... אמנם הקדים תמיד אמת לשלום... אין לשער ואין לספר מידותיו של אהרן זיע"א, לרובו עד יום מותו לא עבר עליו חצות לילה בשינה... רבים השיב מעוון עוד בבחרותו בשלוניקי יע"א היה מזכה הרבים לאלפיו כל יום, כאשר אלו נכנסים ואלו יוצאים בכל יום אחר תפילתם, לשמוע לימודים לפניו, וגם פה תוככי ירושלם... הרביץ תורה רבים... וכמה צדקו עשה... וכמה מעשה שלום עשה וכמה עלבונות סבל כ"פ על תוכחתו ורדיפת אמת ושלום שלו...". בצוואה שהותיר אחריו שם דגש מיוחד על הדפסת חיבוריו שנותרו בכתב-יד והבטיח שישתדל בעולם הבא עבור מי שישתדל בהוצאת חיבוריו לאור: "...מי יתן בספר ויוחקו לזכות הרבים ולהאיר עינים... וכל מי שישתדל לעשות נחת רוח לנרנח"י שלי... גם אני אשתדל עליהם ועל כל בני ביתם בכל מאמצי כחי בעולם הבא במקום מחיצתי, שישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה בעולם הזה ובעולם הבא". גם תלמידו רע"י שלזינגר סיפר (בהספדו הנ"ל) כי יום לפני פטירתו ביקש ממנו שידאג להוציא ספרו לאור. בסיום הספדו דיבר רע"י על הדפסת ספריו, "הצדיק וחסיד שאנחנו עוסקים בהספדו אהרן עבד ה', שכבר ציוה בכלל צוואותיו... לכל מי שעוזר להדפסת ספריו הקדושים, הוא מוכן ומזומן להתפלל לפני הקב"ה ממקום מחיצתו בעד כל העושים והמעשים והמשתדלים, כמו שהיה מתפלל בחייו ממש על כל העולם, וגדולים צדיקים זיע"א...".
בין חבריו המקובלים במדרש החסידים "בית אל", נמנה גם רבי נסים עיני (נפטר תר"ס) מגדולי חכמי ומקובלי בבל. תלמיד מובהק לרבי עבדאללה סומך. עלה לארץ ישראל בשנת תרט"ז והתיישב בירושלים. ידיד נפשו של הגאון רבי אליהו מני, מאז ישבו יחד אצל רבם רבי עבדאללה סומך ולאחר מכן בירושלים בישיבת "בית אל". היה ידוע כמקובל גדול שהרבה להגיה ולברר נוסחאות מדויקות בספרים וחיבורים בקבלת האר"י. ערך (יחד עם רבי יצחק קאלאמרו) את המהדורה השניה של הספר "דברי שלום" לרבי רפאל אברהם שלום מזרחי (נכד הרש"ש), והוסיף בה מהגהותיו תחת השם "אנ"י" [=אני נסים יצ"ו]. נהג לחתום במליצה: "מה אני, נסים ענ"י".
[1], רמו דף. ללא דף ההסכמות שאחרי דף השער. 23.5 ס"מ. השוליים נקצצו ושורות רבות מן ההגהות נפגעו. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.
בשער הספר רישום בעלות וחתימה: "לעבודת קוני ממעו'[ת] מע'[שר] עני, מה אני, נסים ענ"י יצ"ו", חתימת ידו של רבי ניסים עיני מחכמי ומקובלי בית המדרש "בית אל" בירושלים.
בדפי הספר עשרות הגהות בכתב-ידו של המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה בעל "מעיל קדש ובגדי ישע" וספרים נוספים. רוב ההגהות ארוכות ומלאות תוכן מקורי, חלקו בענייני קבלה. ברבות מן ההגהות חותם רבי אהרן כדרכו במילים: "ונראים דברי אמת ושלום", או "ונכון דברי אמת ושלום" או "ומתוקים מדבש דברי אמת ושלום", וכדומה. שולי הספר נקצצו ורוב ההגהות נפגעו מכך.
המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה (נפטר תרמ"ז), נולד בשאלוניקי ובשנת תר"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. מאז נמנה עם חכמי המקובלים בישיבת "בית אל". גדולתו בתורה ובקבלה נגלית בספרים הרבים שחיבר, בהם 'תולדות אהרן ומשה' (ירושלים תר"ל), 'דבר ה' מירושלם' (ירושלים תרל"ג), 'אוהב שלום ורודף שלום' - 'מכתם שלום ישראל/ירושלם' (ירושלים תרל"ט), 'מעיל קדש ובגדי ישע' (ירושלים תרמ"ח), ועוד חיבורים. איש פלא בעל אישיות מופתית ששילב גדלות ועמקות עצומה בנגלה ובנסתר, עם מסירות גדולה לטובת נדכאים ונזקקים, וכשמו אהרן היה אוהב שלום ורודף שלום והרבה לעסוק במעלת השלום. בין תלמידיו בירושלים נמנה הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, שהאריך להספידו בעת הלוויתו (נדפס ב'מעיל קודש ובגדי ישע', דפים מז-מט), ובין היתר אמר עליו: "צדיק הדור... אשר היה עמוד השלום כמדתו של אהרן, כן היה דרכו בקודש להרבות שלום בעולם... אמנם הקדים תמיד אמת לשלום... אין לשער ואין לספר מידותיו של אהרן זיע"א, לרובו עד יום מותו לא עבר עליו חצות לילה בשינה... רבים השיב מעוון עוד בבחרותו בשלוניקי יע"א היה מזכה הרבים לאלפיו כל יום, כאשר אלו נכנסים ואלו יוצאים בכל יום אחר תפילתם, לשמוע לימודים לפניו, וגם פה תוככי ירושלם... הרביץ תורה רבים... וכמה צדקו עשה... וכמה מעשה שלום עשה וכמה עלבונות סבל כ"פ על תוכחתו ורדיפת אמת ושלום שלו...". בצוואה שהותיר אחריו שם דגש מיוחד על הדפסת חיבוריו שנותרו בכתב-יד והבטיח שישתדל בעולם הבא עבור מי שישתדל בהוצאת חיבוריו לאור: "...מי יתן בספר ויוחקו לזכות הרבים ולהאיר עינים... וכל מי שישתדל לעשות נחת רוח לנרנח"י שלי... גם אני אשתדל עליהם ועל כל בני ביתם בכל מאמצי כחי בעולם הבא במקום מחיצתי, שישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה בעולם הזה ובעולם הבא". גם תלמידו רע"י שלזינגר סיפר (בהספדו הנ"ל) כי יום לפני פטירתו ביקש ממנו שידאג להוציא ספרו לאור. בסיום הספדו דיבר רע"י על הדפסת ספריו, "הצדיק וחסיד שאנחנו עוסקים בהספדו אהרן עבד ה', שכבר ציוה בכלל צוואותיו... לכל מי שעוזר להדפסת ספריו הקדושים, הוא מוכן ומזומן להתפלל לפני הקב"ה ממקום מחיצתו בעד כל העושים והמעשים והמשתדלים, כמו שהיה מתפלל בחייו ממש על כל העולם, וגדולים צדיקים זיע"א...".
בין חבריו המקובלים במדרש החסידים "בית אל", נמנה גם רבי נסים עיני (נפטר תר"ס) מגדולי חכמי ומקובלי בבל. תלמיד מובהק לרבי עבדאללה סומך. עלה לארץ ישראל בשנת תרט"ז והתיישב בירושלים. ידיד נפשו של הגאון רבי אליהו מני, מאז ישבו יחד אצל רבם רבי עבדאללה סומך ולאחר מכן בירושלים בישיבת "בית אל". היה ידוע כמקובל גדול שהרבה להגיה ולברר נוסחאות מדויקות בספרים וחיבורים בקבלת האר"י. ערך (יחד עם רבי יצחק קאלאמרו) את המהדורה השניה של הספר "דברי שלום" לרבי רפאל אברהם שלום מזרחי (נכד הרש"ש), והוסיף בה מהגהותיו תחת השם "אנ"י" [=אני נסים יצ"ו]. נהג לחתום במליצה: "מה אני, נסים ענ"י".
[1], רמו דף. ללא דף ההסכמות שאחרי דף השער. 23.5 ס"מ. השוליים נקצצו ושורות רבות מן ההגהות נפגעו. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.
קטגוריה
קבלה - כתבי יד והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
שלושה כתבי-יד של "קבלה מעשית" בכתיבה מזרחית:
1. כתב-יד בפורמט גדול, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, סגולות, השבעות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-40 עמודים כתובים. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים. דהיית דיו במספר מקומות. דפים מנותקים. ללא כריכה.
2. דפים בכתב-יד, בפורמט בינוני, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, השבעות, סגולות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-60 עמודים כתובים. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. דפים מנותקים. ללא כריכה.
3. כתב-יד, "גורל החול", בערבית-יהודית. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-50 עמודים כתובים. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. דפים מנותקים. ללא כריכה.
לכתבי-היד צורף:
• צרור דפים שהיו בשימושו של מקובל שהתמחה כנראה בעשיית "גורל החול", ופעל בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. בדפים אלו מתועדים עשרות פעמים בהן ערך "גורל החול" עבור גברים ונשים שפנו אליו. בכל פעם כתב את שם הפונה ושם אביו או אמו, עם סיבת הפניה, ולצד זה מופיעים הנקודות והקוים שכתב במהלך עריכת הגורל. כ-30 עמודים כתובים. 21-23 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
1. כתב-יד בפורמט גדול, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, סגולות, השבעות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-40 עמודים כתובים. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים. דהיית דיו במספר מקומות. דפים מנותקים. ללא כריכה.
2. דפים בכתב-יד, בפורמט בינוני, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, השבעות, סגולות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-60 עמודים כתובים. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. דפים מנותקים. ללא כריכה.
3. כתב-יד, "גורל החול", בערבית-יהודית. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-50 עמודים כתובים. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. דפים מנותקים. ללא כריכה.
לכתבי-היד צורף:
• צרור דפים שהיו בשימושו של מקובל שהתמחה כנראה בעשיית "גורל החול", ופעל בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. בדפים אלו מתועדים עשרות פעמים בהן ערך "גורל החול" עבור גברים ונשים שפנו אליו. בכל פעם כתב את שם הפונה ושם אביו או אמו, עם סיבת הפניה, ולצד זה מופיעים הנקודות והקוים שכתב במהלך עריכת הגורל. כ-30 עמודים כתובים. 21-23 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
קטגוריה
קבלה - כתבי יד והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מספר קטעי דפים שהוצאו מ"גניזת כריכות", שרידים מכתבי-יד עתיקים:
• דף קלף כפול (שני עמודים בכל צד), שרידים מכתב-יד ספר 'תורת הבית הקצר' לרשב"א. כתיבה ספרדית בינונית. [המאה ה-15 בקירוב].
• ארבעה קטעי דפים מנייר, שרידים מכתב-יד של חיבורי המקובל רבי אברהם אבולעפיה [קטעים מחיבורו 'מפתח השמות' ומחיבורו 'אמרי שפר']. כתיבה אשכנזית. [המאה ה-15 בקירוב].
4 קטעי נייר ודף קלף. גודל ומצב משתנים. קרעים ופגיעות קשות כתוצאה מן הכריכה, עם חסרון ופגיעה בטקסט.
• דף קלף כפול (שני עמודים בכל צד), שרידים מכתב-יד ספר 'תורת הבית הקצר' לרשב"א. כתיבה ספרדית בינונית. [המאה ה-15 בקירוב].
• ארבעה קטעי דפים מנייר, שרידים מכתב-יד של חיבורי המקובל רבי אברהם אבולעפיה [קטעים מחיבורו 'מפתח השמות' ומחיבורו 'אמרי שפר']. כתיבה אשכנזית. [המאה ה-15 בקירוב].
4 קטעי נייר ודף קלף. גודל ומצב משתנים. קרעים ופגיעות קשות כתוצאה מן הכריכה, עם חסרון ופגיעה בטקסט.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של דפים בכתב-יד ושרידי דפים מתוך כתבי-יד, חלקם עתיקים, בכתיבות ספרדיות, מזרחיות ותימניות:
• שרידי דף שהוצא מגניזת כריכות, עם רישומים עתיקים, כפי הנראה מקהילת שאלוניקי במאה ה-16. רישומים על הקהילות השונות בעיר: "קאלבריא חדש", "קאלבריא ישן", "אושפניא", "אראגון", "שלום", "עץ חיים", "גירוש קאטאלאניש", ועוד; עם שמות רבים של אנשי הקהילות, ביניהם מוזכרים "יוסף טייטאצק" [אולי הוא הגאון הנודע מהרי"ט, נפטר ש"ו, גדול חכמי שאלוניקי ורבם של המהרשד"ם ומהר"ש אלקבץ], "יודה ן' בינושטי", "יצחק ברוכיאל", "משה גאבריאל", ועוד.
• שני שרידי דפים נוספים, עם רשימות אישים, כנראה אף הם משאלוניקי. באחד הדפים מוזכרים בין היתר: "וידאל סיד", "וידאל גדליה", "יצחק אבראבאנאל", "יצחק פינסו", ועוד.
• חמשה שרידי דפים, בכתיבה תימנית עתיקה, מחיבור לא מזוהה בערבית-יהודית. [תימן, המאה ה-16?]. הדפים משוקמים בציפוי נייר שקוף.
• חמשה שרידי דפי קלף, מכתבי יד עתיקים. בשניים מהם - פרקי אבות [בכתיבה ספרדית מרובעת], באחרים - דהה הדיו כמעט לגמרי והחיבור קשה לזיהוי.
• דף פורזץ של ספר, רישום ארוך של דברי תורה בכתיבה ספרדית (בעניין "תפיסה לאחר שנולד הספק"), רישומים וחתימות אשכנזיות וספרדיות.
• דף פורזץ של ספר, רישומים על ידיעת המולד, עם רישום בעלים: "לאברהם צוה למקנה מאת ר' אלי[--?] העומד בבית החכם מורינו כמהר"ר חיים אגוזי יצ"ו".
• דף בכתב-יד, העתקת פסק דין בעניין חזקת בית. [מרוקו]. בסוף פסק הדין נכתב: "החכם השלם הדיין המצויין כמוהה"ר משה ן' חמו נר"ו ותלמידיו הותיקים כהה"ר דוד ן' שטרית ומ"ו מאיר דאבילה וכה"ר מסעוד ן' רבוח...".
• 31 דפים מסידור, בכתיבה תימנית. בפורמט קטן. [תימן].
• דפים מתוך "אנשי חיל" - הדפסה ליטוגרפית של תשובה הלכתית מאת רבי יהודה ביבאס בעניין האתרוגים. כ-3 דף מתוך 15. (מצורף תדפיס מאמר של פרופ' מאיר בניהו, "ידיעות חדשות על רבי יהודה ביבאס").
• ועוד דפים מכתבי-יד (ענייני הלכה, פיוטים, ועוד).
כ-50 דפים ושרידי דפים. גודל ומצב משתנים.
• שרידי דף שהוצא מגניזת כריכות, עם רישומים עתיקים, כפי הנראה מקהילת שאלוניקי במאה ה-16. רישומים על הקהילות השונות בעיר: "קאלבריא חדש", "קאלבריא ישן", "אושפניא", "אראגון", "שלום", "עץ חיים", "גירוש קאטאלאניש", ועוד; עם שמות רבים של אנשי הקהילות, ביניהם מוזכרים "יוסף טייטאצק" [אולי הוא הגאון הנודע מהרי"ט, נפטר ש"ו, גדול חכמי שאלוניקי ורבם של המהרשד"ם ומהר"ש אלקבץ], "יודה ן' בינושטי", "יצחק ברוכיאל", "משה גאבריאל", ועוד.
• שני שרידי דפים נוספים, עם רשימות אישים, כנראה אף הם משאלוניקי. באחד הדפים מוזכרים בין היתר: "וידאל סיד", "וידאל גדליה", "יצחק אבראבאנאל", "יצחק פינסו", ועוד.
• חמשה שרידי דפים, בכתיבה תימנית עתיקה, מחיבור לא מזוהה בערבית-יהודית. [תימן, המאה ה-16?]. הדפים משוקמים בציפוי נייר שקוף.
• חמשה שרידי דפי קלף, מכתבי יד עתיקים. בשניים מהם - פרקי אבות [בכתיבה ספרדית מרובעת], באחרים - דהה הדיו כמעט לגמרי והחיבור קשה לזיהוי.
• דף פורזץ של ספר, רישום ארוך של דברי תורה בכתיבה ספרדית (בעניין "תפיסה לאחר שנולד הספק"), רישומים וחתימות אשכנזיות וספרדיות.
• דף פורזץ של ספר, רישומים על ידיעת המולד, עם רישום בעלים: "לאברהם צוה למקנה מאת ר' אלי[--?] העומד בבית החכם מורינו כמהר"ר חיים אגוזי יצ"ו".
• דף בכתב-יד, העתקת פסק דין בעניין חזקת בית. [מרוקו]. בסוף פסק הדין נכתב: "החכם השלם הדיין המצויין כמוהה"ר משה ן' חמו נר"ו ותלמידיו הותיקים כהה"ר דוד ן' שטרית ומ"ו מאיר דאבילה וכה"ר מסעוד ן' רבוח...".
• 31 דפים מסידור, בכתיבה תימנית. בפורמט קטן. [תימן].
• דפים מתוך "אנשי חיל" - הדפסה ליטוגרפית של תשובה הלכתית מאת רבי יהודה ביבאס בעניין האתרוגים. כ-3 דף מתוך 15. (מצורף תדפיס מאמר של פרופ' מאיר בניהו, "ידיעות חדשות על רבי יהודה ביבאס").
• ועוד דפים מכתבי-יד (ענייני הלכה, פיוטים, ועוד).
כ-50 דפים ושרידי דפים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
שלושה דפים בכתב-יד, השלמות לספר השו"ת בנימין זאב, ונציה רצ"ט [1538], כפי הנראה בכתב-יד המחבר רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה מארטה.
שלושה דפים כתובים משני צדיהם, בכתיבה איטלקית עתיקה משנות הש', הכוללים קטעים מתוך ספר השו"ת בנימין זאב. לפנינו תוכן המקביל לדפים תמג, תסב ו-תקסד במהדורת הדפוס.
הכתיבה בדפים שלפנינו אופיינית למחבר, שהביא בעצמו את ספרו לדפוס. מהשוואה מדוקדקת (ראה חומר מצורף) נראה כי אכן לפנינו כתב-ידו של רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה, אשר כפי הנראה כתב דפים אלה כהשלמה לאחד מן העותקים המודפסים שהיו ברשותו ואשר היה חסר דפים אלה.
ספר שו"ת בנימין זאב הובא לדפוס ע"י המחבר רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה מארטה, מגדולי הפוסקים בדורו, והוא ספר השו"ת הראשון שנדפס ע"י מחברו וביוזמתו. המחבר השגיח מקרוב על ההדפסה ועסק לבדו במלאכת ההגהה, כפי שכתב בקולופון שבסוף הספר.
ספר זה עורר התנגדות חריפה בשל כמה פסקי הלכה שנתפרסמו בו ואשר עמדו במרכז פולמוס עם כמה מגדולי איטליה שהתנגדו בנחרצות לפסקים אלו. בעקבות הפולמוס על פסקיו הודח רבי בנימין זאב מרבנותו בעיר ארטה. לספר נודעה חשיבות רבה בספרות ההלכה, אם כי היו פוסקים שהחרימו את הספר בעקבות ההתנגדות שעורר עליו. מעניין לציין את דברי בן דורו המהרש"ל שהתנגד לפסיקה מספר זה ומתייחס לטעויות שנפלו לדעתו בספר: "ושרי לי מרי [=ימחל לי אדוני] אם הוא צדיק, למה הביא הקב"ה תקלה על ידו? הלא הוא היה הכותב ונתן לדפוס הספר מידו ומפיו". לעומתו, הרמ"א מונה אותו בין גדולי הפוסקים ומסתמך עליו בפסקיו (על הספר והפולמוס שעורר ועל הבדלים בין הטפסים ראה בהרחבה: מאיר בניהו, מבוא לספר בנימין זאב, ירושלים תשמ"ט).
ידוע כי גם לאחר הדפסת הספר המשיך המחבר להגיה חלק מהטפסים ולהוסיף בהם הערות משלו. ראינו מספר טפסים עם הגהותיו (ראה מכירות קדם: מכירה 57, פריט 170; מכירה 62, פריט 23; ומכירה 65, פריט 73).
[3] דף (כתובים משני צדיהם). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים.
שלושה דפים כתובים משני צדיהם, בכתיבה איטלקית עתיקה משנות הש', הכוללים קטעים מתוך ספר השו"ת בנימין זאב. לפנינו תוכן המקביל לדפים תמג, תסב ו-תקסד במהדורת הדפוס.
הכתיבה בדפים שלפנינו אופיינית למחבר, שהביא בעצמו את ספרו לדפוס. מהשוואה מדוקדקת (ראה חומר מצורף) נראה כי אכן לפנינו כתב-ידו של רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה, אשר כפי הנראה כתב דפים אלה כהשלמה לאחד מן העותקים המודפסים שהיו ברשותו ואשר היה חסר דפים אלה.
ספר שו"ת בנימין זאב הובא לדפוס ע"י המחבר רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה מארטה, מגדולי הפוסקים בדורו, והוא ספר השו"ת הראשון שנדפס ע"י מחברו וביוזמתו. המחבר השגיח מקרוב על ההדפסה ועסק לבדו במלאכת ההגהה, כפי שכתב בקולופון שבסוף הספר.
ספר זה עורר התנגדות חריפה בשל כמה פסקי הלכה שנתפרסמו בו ואשר עמדו במרכז פולמוס עם כמה מגדולי איטליה שהתנגדו בנחרצות לפסקים אלו. בעקבות הפולמוס על פסקיו הודח רבי בנימין זאב מרבנותו בעיר ארטה. לספר נודעה חשיבות רבה בספרות ההלכה, אם כי היו פוסקים שהחרימו את הספר בעקבות ההתנגדות שעורר עליו. מעניין לציין את דברי בן דורו המהרש"ל שהתנגד לפסיקה מספר זה ומתייחס לטעויות שנפלו לדעתו בספר: "ושרי לי מרי [=ימחל לי אדוני] אם הוא צדיק, למה הביא הקב"ה תקלה על ידו? הלא הוא היה הכותב ונתן לדפוס הספר מידו ומפיו". לעומתו, הרמ"א מונה אותו בין גדולי הפוסקים ומסתמך עליו בפסקיו (על הספר והפולמוס שעורר ועל הבדלים בין הטפסים ראה בהרחבה: מאיר בניהו, מבוא לספר בנימין זאב, ירושלים תשמ"ט).
ידוע כי גם לאחר הדפסת הספר המשיך המחבר להגיה חלק מהטפסים ולהוסיף בהם הערות משלו. ראינו מספר טפסים עם הגהותיו (ראה מכירות קדם: מכירה 57, פריט 170; מכירה 62, פריט 23; ומכירה 65, פריט 73).
[3] דף (כתובים משני צדיהם). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ליקוטים בקבלה, אגדה, פילוסופיה והלכה. [איטליה, המאה ה-16].
כתוב במספר כתיבות, בכתיבה איטלקית. בחלק מהדפים סימן מים המתאים לנייר שיוצר בשנות ה-20 של המאה ה-16.
פירוט התוכן:
דפים [1]-[2] ו-[7]-[8]: ליקוטים בעניני הימים הנוראים - מספר "סתרי תורה" לרבי אברהם אבולעפיה, הזוהר, משנה תורה להרמב"ם, "מאמר הפילוסוף", ועוד.
דפים [3]-[6]: קטעים מתוך פירוש "אבן עזרא" על התורה, מאמצע פרשת שמיני עד אמצע פרשת נשא.
דפים [9]-[10]: "אילו הם התקנות של רבינו גרשום מאור הגולה זצ"ל", לאחריהן 10 הסימנים הראשונים של ספר "פסקי ר' מנחם מרקנטי" לפי סדר כתבי-היד [ראה מאמרו של פרופ' שמחה עמנואל, פסקי ר' מנחם מרקנטי, שנתון המשפט העברי כה (תשס"ח), עמ' 141]. לאחר מכן כמה קטעים מועתקים ממשנה תורה להרמב"ם, הלכות איסורי ביאה.
דפים [11]-[17]: פירוט שמות המסכתות בששה סדרי משנה ושמות הפרקים שבכל מסכת. לאחר מכן מופיעים קטעים מועתקים ממשנה תורה להרמב"ם, רבינו בחיי, פירוש הרד"ק לספר שמואל, ועוד.
בעמוד האחרון חותמת ורישום צנזורה (באיטלקית) משנת 1687.
[18] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט במספר מקומות, משוקמים. כריכת קרטון חדשה.
כתוב במספר כתיבות, בכתיבה איטלקית. בחלק מהדפים סימן מים המתאים לנייר שיוצר בשנות ה-20 של המאה ה-16.
פירוט התוכן:
דפים [1]-[2] ו-[7]-[8]: ליקוטים בעניני הימים הנוראים - מספר "סתרי תורה" לרבי אברהם אבולעפיה, הזוהר, משנה תורה להרמב"ם, "מאמר הפילוסוף", ועוד.
דפים [3]-[6]: קטעים מתוך פירוש "אבן עזרא" על התורה, מאמצע פרשת שמיני עד אמצע פרשת נשא.
דפים [9]-[10]: "אילו הם התקנות של רבינו גרשום מאור הגולה זצ"ל", לאחריהן 10 הסימנים הראשונים של ספר "פסקי ר' מנחם מרקנטי" לפי סדר כתבי-היד [ראה מאמרו של פרופ' שמחה עמנואל, פסקי ר' מנחם מרקנטי, שנתון המשפט העברי כה (תשס"ח), עמ' 141]. לאחר מכן כמה קטעים מועתקים ממשנה תורה להרמב"ם, הלכות איסורי ביאה.
דפים [11]-[17]: פירוט שמות המסכתות בששה סדרי משנה ושמות הפרקים שבכל מסכת. לאחר מכן מופיעים קטעים מועתקים ממשנה תורה להרמב"ם, רבינו בחיי, פירוש הרד"ק לספר שמואל, ועוד.
בעמוד האחרון חותמת ורישום צנזורה (באיטלקית) משנת 1687.
[18] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט במספר מקומות, משוקמים. כריכת קרטון חדשה.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
כתב-יד, העשוי משני חלקי כתבי-יד שנכתבו על ידי שני כותבים, בכתיבה איטלקית עתיקה. [איטליה, המאה ה-15/16].
1. שבעה דפים בכתב-יד, מספר "פסקי ריא"ז" לרבי ישעיה די טראני האחרון. לפנינו הטקסט מתחילת מסכת ברכות עד אמצע פרק שני.
2. תשעה דפים בכתב-יד, מספר "העגולות הרעיוניות" לחכם הערבי אלבטליוסי, בתרגום רבי משה אבן תבון [יצא לאור ע"י פרופ' דוד קאופמן בבודפשט 1880], מתחילתו עד אמצע השער הרביעי.
רישום בעלות בראש העמוד הראשון: "קנין כספי יח"ו" [כפי הנראה רבי חיים יחיאל ויטירבו (תקכ"ו-תר"ב), מרבני אנקונה, בעל "יחיו דגן", "ויחי עוד", "ויחי ויתן"].
[7]; [9] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים בודדים. דהיית דיו במספר מקומות. פגעי עש בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. כתמים קשים במקומות בודדים, באחד מהם עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון חדשה.
1. שבעה דפים בכתב-יד, מספר "פסקי ריא"ז" לרבי ישעיה די טראני האחרון. לפנינו הטקסט מתחילת מסכת ברכות עד אמצע פרק שני.
2. תשעה דפים בכתב-יד, מספר "העגולות הרעיוניות" לחכם הערבי אלבטליוסי, בתרגום רבי משה אבן תבון [יצא לאור ע"י פרופ' דוד קאופמן בבודפשט 1880], מתחילתו עד אמצע השער הרביעי.
רישום בעלות בראש העמוד הראשון: "קנין כספי יח"ו" [כפי הנראה רבי חיים יחיאל ויטירבו (תקכ"ו-תר"ב), מרבני אנקונה, בעל "יחיו דגן", "ויחי עוד", "ויחי ויתן"].
[7]; [9] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים בודדים. דהיית דיו במספר מקומות. פגעי עש בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. כתמים קשים במקומות בודדים, באחד מהם עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון חדשה.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
ספר טהרות הקודש, הנהגות ותפילות עפ"י הקבלה. חלקים א' וב'. אמשטרדם, [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה.
בשער הספר רישומי בעלות וחתימות של רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ: "לי למקנה הצעיר יחיא בן לא"א יוסף צאלח", "הצעיר יחיא ן' יוסף צאלח", ורישומים נוספים, חלקם מחוקים.
בגליונות הספר מספר הגהות ארוכות בכתב ידו של המהרי"ץ. הגהות אלו אינן ידועות ולא נדפסו, אם כי יש להן מקבילות בסדור "עץ חיים" שחיבר המהרי"ץ, ראה למשל בדף כג/2 בענין אמירת "אני ד' אלוקיכם אמת", כדי להשלים מנין רמ"ח תיבות בפרשיות קריאת שמע.
רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[5], ב-נב; מו דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה לא-מקורית, עם שדרה ופינות מעור.
אודות זהות המחבר ותקופת כתיבת הספר, ראה: י' היילפרין, הספר טהרות הקודש מי חיברו ואימתי, קרית ספר, לד, תשי"ט, עמ' 495-498; ד' תמר, אימתי נתחבר ספר טהרות הקודש, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 166-172.
בשער הספר רישומי בעלות וחתימות של רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ: "לי למקנה הצעיר יחיא בן לא"א יוסף צאלח", "הצעיר יחיא ן' יוסף צאלח", ורישומים נוספים, חלקם מחוקים.
בגליונות הספר מספר הגהות ארוכות בכתב ידו של המהרי"ץ. הגהות אלו אינן ידועות ולא נדפסו, אם כי יש להן מקבילות בסדור "עץ חיים" שחיבר המהרי"ץ, ראה למשל בדף כג/2 בענין אמירת "אני ד' אלוקיכם אמת", כדי להשלים מנין רמ"ח תיבות בפרשיות קריאת שמע.
רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[5], ב-נב; מו דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה לא-מקורית, עם שדרה ופינות מעור.
אודות זהות המחבר ותקופת כתיבת הספר, ראה: י' היילפרין, הספר טהרות הקודש מי חיברו ואימתי, קרית ספר, לד, תשי"ט, עמ' 495-498; ד' תמר, אימתי נתחבר ספר טהרות הקודש, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 166-172.
קטגוריה
יהדות תימן - כתבי יד, מכתבים והגהות על ספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, הראב"ד רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ, והדיין רבי יחיא משרקי [בנו של רבי דוד בעל "שתילי זיתים"]. ביר אלעזב (צנעא, תימן), שבט ב'ק"ו [לשטרות. ה'תקנ"ה ליצירה] 1795.
שטר בערבית-יהודית, בעניני ממונות, של סאלם בן יחיא אלגמל [גמליאל] וסאלם בן סלימאן אלגמל. עם חתימות הדיינים בשולי השטר, בחתימות רבניות מסולסלות.
ראב"ד בית הדין בצנעא - רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין רבי יחיא ב"ר דוד משרקי (תצ"ד-תקס"ט), ממייסדי נוסח השאמי בעקבות אביו (בעל "שתילי זיתים"). התמנה לדיין זמני בשנת תקמ"ה ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע והיה חבר בבית דינו של המהרי"ץ. חידושיו ופסקיו נדפסו יחד עם חידושי אביו בספר 'רביד הזהב'.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי בקפלי ושולי הנייר, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול.
שטר בערבית-יהודית, בעניני ממונות, של סאלם בן יחיא אלגמל [גמליאל] וסאלם בן סלימאן אלגמל. עם חתימות הדיינים בשולי השטר, בחתימות רבניות מסולסלות.
ראב"ד בית הדין בצנעא - רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין רבי יחיא ב"ר דוד משרקי (תצ"ד-תקס"ט), ממייסדי נוסח השאמי בעקבות אביו (בעל "שתילי זיתים"). התמנה לדיין זמני בשנת תקמ"ה ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע והיה חבר בבית דינו של המהרי"ץ. חידושיו ופסקיו נדפסו יחד עם חידושי אביו בספר 'רביד הזהב'.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי בקפלי ושולי הנייר, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול.
קטגוריה
יהדות תימן - כתבי יד, מכתבים והגהות על ספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
אוסף שטרות בענייני ממונות, בחתימותיהם של חכמי ודייני בית הדין בצנעא במאה ה-19, בשנים תקפ"ט-תרנ"ו (1829-1896).
אוסף מרשים של עשרות שטרות, עם עשרות רבות של חתימות הדיינים ואבות בית הדין בצנעא במאה ה-19. נוסח השטרות בערבית-יהודית, ובשוליהם חתימות הדיינים (בסגנון המסולסל האופייני לחכמי תימן).
בין החותמים: רבי יוסף ב"ר שלום אלקארה, רבי דוד ב"ר אברהם צאלח, רבי יחיא ב"ר שלמה אביץ, רבי יוסף ב"ר דוד מנזלי, רבי סלימאן ב"ר יוסף אלקארה, רבי יוסף ב"ר יחיא עראקי, רבי אברהם ב"ר צאלח, רבי יחיא ב"ר שלום הכהן, ועוד.
כולל אוסף מסמכים ותעודות בערבית, שהגיע מאותו מקור (כנראה מבית הדין בצנעא).
רבי יוסף ב"ר שלום אלקארה (תקכ"ט-תר"ט), מגדולי חכמי תימן, מתלמידיו המובהקים של מהרי"ץ וממשיך דרכו. בשנת תקס"ט בערך נתמנה לדיין בבית הדין בצנעא, ובשנת תקע"ב נבחר לראב"ד ורב ראשי לקהילות תימן. היה מגדולי הלמדנים, בקי מופלג בש"ס ופוסקים. הרביץ תורה לרבים והעמיד תלמידים גדולים מחכמי תימן. תיקן תקנות שונות, והמשיך את דרכו של רבו המהרי"ץ בהנהגת יהודי תימן. מתורתו ידוע חיבורו "זבחי אלהים" על הלכות שחיטה, וכן ידועים ממנו תשובות ופסקי דין. בבית דינו כיהנו כדיינים - וחתומים עמו בשטרות שלפנינו: רבי דוד ב"ר אברהם צאלח (תקכ"ט-תקצ"ט) - נכד המהרי"ץ, ורבי יחיא ב"ר שלמה אביץ (נולד תקכ"ו; בשנת תקצ"ו נעלמו עקבותיו, יש אומרים כי עזב את צנעא מחמת הרעב ויש אומרים שלא חזר משליחותו עם השד"ר ר' ברוך מפינסק בחיפושו אחר עשרת השבטים בצפון תימן). עוד חתומים בשטרות שלפנינו: רבי יוסף ב"ר דוד מנזלי (תקס"ד-תרנ"ט), מוותיקי הדיינים בצנעא. שימש בדיינות למעלה מארבעים שנה, וחתום על פסקי דין רבים; רבי סלימאן (שלמה) אלקארה (תקס"ד-תרמ"ט), בנו של הראב"ד רבי יוסף אלקארה וממלא מקומו לאחר פטירתו כראב"ד ורב ראשי של קהילות תימן; רבי אברהם ב"ר צאלח (תקפ"ה או תקצ"ג-תרס"ה) - נין המהרי"ץ, מהבולטים שבחכמי דורו, היה חסיד גדול ושימש בדיינות ל"ח שנה, תיקן תקנות והנהגות.
27 שטרות בערבית-יהודית עם חתימות הדיינים + 25 מסמכים ותעודות בשפה הערבית. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב.
אוסף מרשים של עשרות שטרות, עם עשרות רבות של חתימות הדיינים ואבות בית הדין בצנעא במאה ה-19. נוסח השטרות בערבית-יהודית, ובשוליהם חתימות הדיינים (בסגנון המסולסל האופייני לחכמי תימן).
בין החותמים: רבי יוסף ב"ר שלום אלקארה, רבי דוד ב"ר אברהם צאלח, רבי יחיא ב"ר שלמה אביץ, רבי יוסף ב"ר דוד מנזלי, רבי סלימאן ב"ר יוסף אלקארה, רבי יוסף ב"ר יחיא עראקי, רבי אברהם ב"ר צאלח, רבי יחיא ב"ר שלום הכהן, ועוד.
כולל אוסף מסמכים ותעודות בערבית, שהגיע מאותו מקור (כנראה מבית הדין בצנעא).
רבי יוסף ב"ר שלום אלקארה (תקכ"ט-תר"ט), מגדולי חכמי תימן, מתלמידיו המובהקים של מהרי"ץ וממשיך דרכו. בשנת תקס"ט בערך נתמנה לדיין בבית הדין בצנעא, ובשנת תקע"ב נבחר לראב"ד ורב ראשי לקהילות תימן. היה מגדולי הלמדנים, בקי מופלג בש"ס ופוסקים. הרביץ תורה לרבים והעמיד תלמידים גדולים מחכמי תימן. תיקן תקנות שונות, והמשיך את דרכו של רבו המהרי"ץ בהנהגת יהודי תימן. מתורתו ידוע חיבורו "זבחי אלהים" על הלכות שחיטה, וכן ידועים ממנו תשובות ופסקי דין. בבית דינו כיהנו כדיינים - וחתומים עמו בשטרות שלפנינו: רבי דוד ב"ר אברהם צאלח (תקכ"ט-תקצ"ט) - נכד המהרי"ץ, ורבי יחיא ב"ר שלמה אביץ (נולד תקכ"ו; בשנת תקצ"ו נעלמו עקבותיו, יש אומרים כי עזב את צנעא מחמת הרעב ויש אומרים שלא חזר משליחותו עם השד"ר ר' ברוך מפינסק בחיפושו אחר עשרת השבטים בצפון תימן). עוד חתומים בשטרות שלפנינו: רבי יוסף ב"ר דוד מנזלי (תקס"ד-תרנ"ט), מוותיקי הדיינים בצנעא. שימש בדיינות למעלה מארבעים שנה, וחתום על פסקי דין רבים; רבי סלימאן (שלמה) אלקארה (תקס"ד-תרמ"ט), בנו של הראב"ד רבי יוסף אלקארה וממלא מקומו לאחר פטירתו כראב"ד ורב ראשי של קהילות תימן; רבי אברהם ב"ר צאלח (תקפ"ה או תקצ"ג-תרס"ה) - נין המהרי"ץ, מהבולטים שבחכמי דורו, היה חסיד גדול ושימש בדיינות ל"ח שנה, תיקן תקנות והנהגות.
27 שטרות בערבית-יהודית עם חתימות הדיינים + 25 מסמכים ותעודות בשפה הערבית. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב.
קטגוריה
יהדות תימן - כתבי יד, מכתבים והגהות על ספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
שמונה כתובות ומסמך נישואין בכתב-יד. עם חתימות רבות של רבני תימן. תימן, המאות ה-18, ה-19 וה-20.
• כתובה לנישואי החתן יחיא ן' יחיא אלצעדי עם הכלה בדרה בת אברהם אלגמל. צנעא, ב'ק"ד לשטרות [תקנ"ג 1793]. בחתימת חכמי תימן: רבי שלמה ב"ר ישועה ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. בצדו השני של הדף רישום בעניין הנדוניה, בחתימות הרבנים הנ"ל.
• כתובה שנכתבה עבור סלימאן ן' יודא אלחראץ ואשתו ג'זאל בת יוסף קרח, במקום כתובתם הקודמת שעמדה להיקרע. צנעא, ט"ז טבת ב'קל"ד לשטרות [תקפ"ג 1822]. בחתימת חכמי תימן: רבי יוסף ב"ר שלום אלקארה, רבי אברהם ב"ר אהרן מנזלי ורבי יחיא ב"ר שלמה אביץ. בצדה השני של הכתובה רישום בעניין הנדוניה, עם חתימות הרבנים הנ"ל.
• כתובה לנישואי החתן חיים ן' מוסא ן' יוסף אלעזירי עם הכלה רומייה בת סאלם ן' הרון אלעראקי. צנעא, ב'קע"ח לשטרות [תרכ"ז 1867]. בחתימות רבי סעיד ב"ר סאלם פנחס ורבי סלימאן ב"ר יוסף אלקארה. רישום על הנדוניה וחתימות נוספות בגב הכתובה.
• כתובה לנישואי החתן יחיא ן' סלאם והכלה לולוה בת סאלם קרנאן. קאע ירים, ב'ק"פ לשטרות [תרכ"ט 1869]. בחתימות רבי חיים ב"ר סאלם ג'מל ורבי אברהם ב"ר אברהם מעברי.
• כתובה לנישואי החתן סאלם ן' יחיא חבשוש עם הכלה לולוה בת חיים ן' הרון אלעראקי. צנעא, ב'קפ"ז לשטרות [תרל"ו 1876]. בחתימות רבי סעיד ן' אברהם משרקי ורבי אברהם ן' סאלם שמן. רישום בגב הכתובה בעניין הנדוניה, עם חתימות הנ"ל.
• כתובת יבמה לנישואי החתן מוסי ן' יעקב עם מרת סעידה בת סאלם יודא אשת אחיו המנוח אברהם. כסליו ב'ר"א לשטרות [תר"ן 1889].
• מסמך בעניין כתובה. [צנעא], ב'רי"ו לשטרות [תרס"ה 1905]. בחתימת דייני צנעא: רבי אהרן הכהן ורבי יחיא מוסי' יצחאק.
• כתובה, קרועה וחסרה (נמצאת רק בחציה העליון), לנישואי החתן יודא ן' דאוד ן' יחיא ן' כה"ר יוסף פנחס כ"ץ, עם הכלה חמאמה בת חיים ן' הרון ן' מוסא אלעראקי כ"ץ. ב'רי"א לשטרות [תר"ס 1900]. בצדה השני רישום על הנדוניה, בחתימת רבי אברהם ב"ר צאלח, ורבי חיים ב"ר יחיא הכהן אלעראקי.
• כתובה לנישואי מנשה בן דוד עם הכלה ג'זאל אלקהלאני [שמה המלא ושם אביה נפגע מקרע בכתובה]. ב'רמ"א לשטרות [תר"צ 1930].
8 כתובות ומסמך נישואין אחד. גודל ומצב משתנים.
• כתובה לנישואי החתן יחיא ן' יחיא אלצעדי עם הכלה בדרה בת אברהם אלגמל. צנעא, ב'ק"ד לשטרות [תקנ"ג 1793]. בחתימת חכמי תימן: רבי שלמה ב"ר ישועה ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. בצדו השני של הדף רישום בעניין הנדוניה, בחתימות הרבנים הנ"ל.
• כתובה שנכתבה עבור סלימאן ן' יודא אלחראץ ואשתו ג'זאל בת יוסף קרח, במקום כתובתם הקודמת שעמדה להיקרע. צנעא, ט"ז טבת ב'קל"ד לשטרות [תקפ"ג 1822]. בחתימת חכמי תימן: רבי יוסף ב"ר שלום אלקארה, רבי אברהם ב"ר אהרן מנזלי ורבי יחיא ב"ר שלמה אביץ. בצדה השני של הכתובה רישום בעניין הנדוניה, עם חתימות הרבנים הנ"ל.
• כתובה לנישואי החתן חיים ן' מוסא ן' יוסף אלעזירי עם הכלה רומייה בת סאלם ן' הרון אלעראקי. צנעא, ב'קע"ח לשטרות [תרכ"ז 1867]. בחתימות רבי סעיד ב"ר סאלם פנחס ורבי סלימאן ב"ר יוסף אלקארה. רישום על הנדוניה וחתימות נוספות בגב הכתובה.
• כתובה לנישואי החתן יחיא ן' סלאם והכלה לולוה בת סאלם קרנאן. קאע ירים, ב'ק"פ לשטרות [תרכ"ט 1869]. בחתימות רבי חיים ב"ר סאלם ג'מל ורבי אברהם ב"ר אברהם מעברי.
• כתובה לנישואי החתן סאלם ן' יחיא חבשוש עם הכלה לולוה בת חיים ן' הרון אלעראקי. צנעא, ב'קפ"ז לשטרות [תרל"ו 1876]. בחתימות רבי סעיד ן' אברהם משרקי ורבי אברהם ן' סאלם שמן. רישום בגב הכתובה בעניין הנדוניה, עם חתימות הנ"ל.
• כתובת יבמה לנישואי החתן מוסי ן' יעקב עם מרת סעידה בת סאלם יודא אשת אחיו המנוח אברהם. כסליו ב'ר"א לשטרות [תר"ן 1889].
• מסמך בעניין כתובה. [צנעא], ב'רי"ו לשטרות [תרס"ה 1905]. בחתימת דייני צנעא: רבי אהרן הכהן ורבי יחיא מוסי' יצחאק.
• כתובה, קרועה וחסרה (נמצאת רק בחציה העליון), לנישואי החתן יודא ן' דאוד ן' יחיא ן' כה"ר יוסף פנחס כ"ץ, עם הכלה חמאמה בת חיים ן' הרון ן' מוסא אלעראקי כ"ץ. ב'רי"א לשטרות [תר"ס 1900]. בצדה השני רישום על הנדוניה, בחתימת רבי אברהם ב"ר צאלח, ורבי חיים ב"ר יחיא הכהן אלעראקי.
• כתובה לנישואי מנשה בן דוד עם הכלה ג'זאל אלקהלאני [שמה המלא ושם אביה נפגע מקרע בכתובה]. ב'רמ"א לשטרות [תר"צ 1930].
8 כתובות ומסמך נישואין אחד. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות תימן - כתבי יד, מכתבים והגהות על ספרים
קָטָלוֹג