מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, בעל ה"דעת סופר". פרשבורג, "בעת"ר לפ"ק" [תרע"ב 1912].
נשלח לירושלים אל ידידו רבי מרדכי פרידמן, בברכות לרגל אירוסי "בנו הב' המופלג נ"י", עם "בת ת"ח מפורסם ה"ה ידינ"פ [הלא הוא ידיד נפשי] הרב הגאון מוהרי"ח ז"פ שליט"א [מורינו הרב יוסף חיים זוננפלד שליט"א]...". בסיום המכתב מופיעה חתימתו המלאה: "הק' עקיבא [בא]מה"ג מהרשב"ס זצוק"ל". בשולי המכתב לאחר החתימה הוא מבקש לדרוש "בשלום הגאון מוהרי"ח ז"פ...".
הגאון מפרשבורג - רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן ברבנות ובראשות ישיבת פרשבורג מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. לאחר השואה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו בירושלים. מראשי "מועצת גדולי התורה".
מקבל המכתב: רבי מרדכי פרידמן (נפטר אלול תש"ד), עלה מהונגריה לארץ ישראל בשנת תרס"ח, והיה מנכבדי קהל "כולל אונגארן" בירושלים. בנו רבי מנחם מנדל (תרנ"ו-תשי"ח), מגדולי תלמידי בעל "מעשי למלך" בישיבת וויטצען. התארס בשנת תרע"ב עם רחל בריינדל בתו של רבי יוסף חיים זוננפלד, והקימו משפחה מפוארת בירושלים.
גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. בול וחותמות דואר.

דף שער ושני דפי כתב-יד נוספים מפנקס חברת "שער התורה אשכנז". סאטמאר, תרפ"ג [1923]. יידיש, עם מעט עברית.
לפנינו דף שער צבעוני מאויר, עם שני הדפים שאחריו - בהם נכתבו תקנות החברה. בסוף התקנות מופיעות חתימות נכבדי החברה ובראשם אב"ד העיר סאטמר - הגאון רבי אליעזר דוד גרינוולד בעל "קרן לדוד".
דף השער מאויר בצורת מבנה שער, עם וילון המכסה על הפתח. בראש המבנה כיפה עגולה, סמל מגן דוד ולוחות הברית. בתחתית האיור חתימת האמן: "מעשה ידיו של יצחק יונתן זינגער מסאטמאר תרפ"ג".
בראש הדף השני כותרת (תרגום מיידיש): "תקנות חברת שער התורה אשכנז סאטמאר", ולאחר מכן נרשמו סעיפי התקנות, ביידיש. בין היתר נכתב שם כי מטרת החברה - להחזיק "חדרים" אורתודוקסיים להוראת עברי, חומש רש"י, נ"ך וגמרא ותוספות; וכי החברה שואפת לתת גם לילדים עניים להנות מן השיעורים ללא תשלום. מספר פעמים מודגש שהחברה תתנהל לפי הדרך "אשכנזית" ומחויבת להזמין דווקא מלמדים "אשכנזיים" וכדומה, וזאת כבידול מן "הספרדים" - חברי קהילת "נוסח ספרד", דהיינו הקהילה החסידית.
עוד נכתב בתקנות כי החברה תעמוד תחת השגחתו הישירה של הרב הראשי האורתודוקסי של סאטמאר, ותחת פיקוח הקהילה האורתודוקסית בעיר.
בעמוד האחרון חתימות של כעשרה נכבדי החברה, ובנוסף חתימתו של רב העיר ואב"ד סאטמר - רבי אליעזר דוד גרינוולד.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוולד (תרכ"ו בערך-תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה בדור שלפני השואה. אחיו של הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם". היה תלמידו המובהק של אחיו הנ"ל. למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו כבר מאות תלמידים. לבסוף נבחר לרבה של סאטמאר ובה עמד בראש ישיבה שהיתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה ומן הגדולות בהונגריה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת קרן לדוד על אורח חיים (סאטמאר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (שם, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (שם, תרצ"ד), ועוד.
[3] דף. כ-40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. שפשופים ופגמים בדף השער. דפים מנותקים.

מקבץ גדול של כעשרים מכתבים ארוכים בדברי תורה, מארכיונו של הגאון רבי חיים ברלין, שנשלחו אליו מרבנים ותלמידי חכמים בערי רוסיה, ליטא ופולין. שנות התר"ס-תרס"ו בקירוב.
בין כותבי המכתבים: אחיינו רבי אלעזר שיינפלד; רבי ברוך עסמאן מקיוב (הגאון החריף בעל "חד וחלק" - הכותב לו ברכת "שנה טובה" ודברי תורה שאמר "בעת שהיה אצלי המז"ט בהולדת בת לבתי..."); רבי מתתיהו בורנשטיין מו"צ בזלאטאנאשא; רבי צבי יהודה מאמליק [בעל "אביר הרועים"]; רבי מיכאל מרגולין; רבי שמריהו אב"ד בערשאד; רבי חנוך יהודה מביאליסטוק; רבי יצחק ב"ר שרגא מו"צ ושו"ב בטולא; רבי מאיר לוין מסוויסלץ; רבי אברהם מתתיהו חלפן; רבי ישראל בונם זיידינציג משעדליץ; ועוד.
מקבל המכתבים: הגאון הנודע רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. השפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה וברחבי תבל. [בשו"ת נשמת חיים (ד' חלקים) שיצא לאור לאחרונה (ירושלים, תשס"ח), מופיעות התכתבויותיו עם רבנים ותלמידי-חכמים מרחבי תבל, רוסיה, גליציה, הונגריה, גרמניה, הולנד, בבל, ארץ ישראל ועוד - שמותיהם של רוב הכותבים בארכיון שלפנינו, אינם מתועדים במפתח שמות הרבנים שהתכתבו עם רבי חיים ברלין, שבסוף חלק יורה דעה במהדורה הנ"ל]. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
כ-20 מכתבים (כ-36 דפים וגלויות דואר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף תעודות הוקרה ומכתבי ברכה ופרידה ממוסדות ואישים בקהילת קייב, לרגל פרידתם מנשיא הקהילה ר' ישראל מייזל העולה לארץ ישראל. קייב, תרפ"ה [1925].
כולל: • "מכתב ברכה" על דף בפורמט גדול, מטעם ה"חברא קדישא" בקייב, ובחתימות ראשי החברה. • שני מכתבי ברכה ופרידה על דפים רשמיים של "הקהלה הדתית בקיוב", כל אחד בנוסח שונה. על אחד המכתבים חתומים כמה עשרות מחברי הקהילה. על המכתב השני חתומים מזכיר הקהילה ו"מנהל הענינים והחשבונות". • מכתב פרידה מטעם "הקהלה הדתית קיוב-פודול", בחתימת חברי הנשיאות והועד. • "מזכרת אהבה" - מכתב ברכה ופרידה, עם חתימותיהם של כ-15 מ"חברי ההנהגה". • מכתב פרידה וברכה "בשם מחזיקי תורה". • מכתב מליצי לכבוד פרידת "נשיא הקהילה הדתית בקיוב מר ר' ישראל מייזל", מאת "המורשה של בתי התפלה בשוליבקה [Shulyavka], ישראל אהרן בהרב ר' שמעון לוק[רמן?]". • תעודה ברוסית, על נייר מכתבים רשמי של קהילת קייב - אישור משנת 1924, כי רבי ישראל מייזל מכהן בקייב כרב החל משנת 1901.
8 פריטי נייר. גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "מלכיאל צבי הלוי" טננבוים אב"ד לומזה. לומז'ה, תרס"ז 1907.
נשלח אל "הרה"ג המפורסם" רבי מרדכי פרידמן ממזריטש (דליטא), שביקש ממנו תשובה לשאלה בהלכה, והוא כותב לו: "...אולי לא נכון להשיב למעשה במקום שיש רב קבוע, אך בשביל כבוד מעכ"ת דעדיף טובא השבתי...". כפי הנראה, המכתב הראשון של התשובה אבד בדרך, וה"דברי מלכיאל" מתנצל ש"לא אוכל כעת לכתוב שנית, כי אני קצת חולה ל"ע [לא עליכם], ואני כותב זה בשכבי במיטתי ל"ע..." [כלומר, המכתב שלפנינו נכתב בשכיבה, ואכן הדבר ניכר קצת בצורת הכתב].
הגאון הקדוש רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז-תר"ע), מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו, נודע בגאונותו הרבה והשיב תשובות לשואלים רבים, תשובותיו נדפסו בספריו שו"ת דברי מלכיאל ז' חלקים. נודע לאיש קדוש והמונים נתדפקו על דלתו בבקשת ברכה וישועה. הרב הרצוג כותב עליו כי "נוסף על גאונותו בהלכה היה בקי בקבלה ועוסק בלילה בשעות המאוחרות ברזין דאורייתא".
גלויית דואר. כ-14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. גזורה בשוליה (ללא פגיעה בטקסט) ומשוקמת במילוי נייר.