מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove letters, filter letters,
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- and (104) Apply and filter
- letter (104) Apply letter filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- יד (37) Apply יד filter
- manuscript (37) Apply manuscript filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- document (33) Apply document filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חסידות (29) Apply חסידות filter
- chassid (29) Apply chassid filter
- ישראל (18) Apply ישראל filter
- ארץ (18) Apply ארץ filter
- וירושלים (18) Apply וירושלים filter
- וספרים (18) Apply וספרים filter
- book (18) Apply book filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- חב (14) Apply חב filter
- חבד (14) Apply חבד filter
- חב"ד (14) Apply חב"ד filter
- chabad (14) Apply chabad filter
- והגהות (8) Apply והגהות filter
- יד, (8) Apply יד, filter
- יהדות (8) Apply יהדות filter
- כתבי (8) Apply כתבי filter
- ספרים (8) Apply ספרים filter
- על (8) Apply על filter
- תימן (8) Apply תימן filter
- gloss (8) Apply gloss filter
- jewri (8) Apply jewri filter
- manuscripts, (8) Apply manuscripts, filter
- yemenit (8) Apply yemenit filter
מציג 61 - 72 of 104
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, שנשלחו אל רבי מאיר ברלין (בר אילן). ירושלים, תרפ"ז [1927] ותש"א [1940].
במכתב הראשון משנת תרפ"ז, מאריך רבי איסר זלמן לבאר את הדרך המתאימה לרב בישראל להשפיע על הצעירים ולפעול בענייני הדת. עיקר המכתב עוסק בעניין דרכי החיזוק להפרשת תרומות ומעשרות במושבות הארץ, ע"י מינוי "איש מיוחד לענין הפרשת תרו"מ", שיסע מיישוב ליישוב ויפעל "על הצעירים להתחשב בזה, שהוא נוגע לתקנת הכלל, ושצריכים לעשות הדבר המוכרח בעד הכלל, גם נגד השקפתם".
במכתב השני, מחודש חשון תש"א (1940), מדובר על משכורתו של הרב ישעיה קיזלשטיין שנתמנה לרב בעיר בנימינה.
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל", תלמידו של הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.
מקבל המכתבים: רבי מאיר ברלין - בר-אילן (תר"מ-תש"ט), בן זקוניו של הנצי"ב מוואלוז'ין ומראשי תנועת "המזרחי". פעל רבות בענייני רבנות וחיזוק הדת. עזר להקמת ישיבות ליטא בארץ ישראל, ובהצלת ישיבת מיר בתקופת השואה. יוזם ומקים מפעל ה"אנציקלופדיה תלמודית".
2 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק וקרעים קלים בשוליים. סימני קיפול. במכתב הראשון קרעים בשורת התאריך (מודבקים בנייר דבק).
במכתב הראשון משנת תרפ"ז, מאריך רבי איסר זלמן לבאר את הדרך המתאימה לרב בישראל להשפיע על הצעירים ולפעול בענייני הדת. עיקר המכתב עוסק בעניין דרכי החיזוק להפרשת תרומות ומעשרות במושבות הארץ, ע"י מינוי "איש מיוחד לענין הפרשת תרו"מ", שיסע מיישוב ליישוב ויפעל "על הצעירים להתחשב בזה, שהוא נוגע לתקנת הכלל, ושצריכים לעשות הדבר המוכרח בעד הכלל, גם נגד השקפתם".
במכתב השני, מחודש חשון תש"א (1940), מדובר על משכורתו של הרב ישעיה קיזלשטיין שנתמנה לרב בעיר בנימינה.
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל", תלמידו של הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.
מקבל המכתבים: רבי מאיר ברלין - בר-אילן (תר"מ-תש"ט), בן זקוניו של הנצי"ב מוואלוז'ין ומראשי תנועת "המזרחי". פעל רבות בענייני רבנות וחיזוק הדת. עזר להקמת ישיבות ליטא בארץ ישראל, ובהצלת ישיבת מיר בתקופת השואה. יוזם ומקים מפעל ה"אנציקלופדיה תלמודית".
2 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק וקרעים קלים בשוליים. סימני קיפול. במכתב הראשון קרעים בשורת התאריך (מודבקים בנייר דבק).
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, אל רבי שלמה בלאזר. לונדון, שבט תרצ"ג [1933].
בראש הדף חותמת תבליט של הרב דסלר, באנגלית, עם שמו וכתובתו בלונדון.
המכתב נכתב כתשובה לבקשת רבי שלמה בלאזר, בנו של רבי איצ'לה בלאזר מפטרבורג, שביקש מהרב דסלר לכתוב מאמר הערכה לדמותו של רבי ישראל סלנטר. על כך משיב הרב דסלר במכתב שלפנינו: "בדבר מאמר הערכה לדמותו הרוחנית של גאון ישראל זצ"ל, כמדומני שלא נוכל לצאת בזה את ידי החובה... מי לנו גדול מכבוד האי גאון וצדיק מרן אביו זצ"ל [רבי איצ'לה בלאזר], ומה שנמצא בדבריו [בספרו "אור ישראל" (ווילנא תר"ס), במדור "נתיבות אור"], היינו מה שניתן להאמר, ומי ירהיב בנפשו עוז לבא אחר המלך...". בהמשך המכתב הוא כותב כי בינתיים הוא שולח העתקה של ארבעה מכתבים בכתב ידו של זקנו הגרי"ס על מנת לפרסמם.
רקע למכתב: רבי שלמה בלאזר, בנו של רבי איצ'לה בלאזר, היה עורכו של הקובץ התורני-מוסרי "שערי ציון" שנדפס בירושלים בשנים תרפ"א-תרצ"ט. לרגל שנת היובל לפטירתו של רבי ישראל סלנטר - מייסד תנועת המוסר, נדפס קובץ שהוקדש כולו לזכרו (חוברת ג-ה, כסלו-שבט תרצ"ג). לשם כך ביקש העורך מאת הרב דסלר (שהיה נכד בתו של הגרי"ס) שיכתוב מאמר הערכה על דמותו של רבי ישראל. בסופו של דבר נדפסו בקובץ ההוא אותם העתקי מכתבים ששלח הרב דסלר, ואשר נזכרים במכתב שלפנינו, וכן מספר שורות מהמכתב שלפנינו. המכתב בשלמותו לא נדפס.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים קלים.
בראש הדף חותמת תבליט של הרב דסלר, באנגלית, עם שמו וכתובתו בלונדון.
המכתב נכתב כתשובה לבקשת רבי שלמה בלאזר, בנו של רבי איצ'לה בלאזר מפטרבורג, שביקש מהרב דסלר לכתוב מאמר הערכה לדמותו של רבי ישראל סלנטר. על כך משיב הרב דסלר במכתב שלפנינו: "בדבר מאמר הערכה לדמותו הרוחנית של גאון ישראל זצ"ל, כמדומני שלא נוכל לצאת בזה את ידי החובה... מי לנו גדול מכבוד האי גאון וצדיק מרן אביו זצ"ל [רבי איצ'לה בלאזר], ומה שנמצא בדבריו [בספרו "אור ישראל" (ווילנא תר"ס), במדור "נתיבות אור"], היינו מה שניתן להאמר, ומי ירהיב בנפשו עוז לבא אחר המלך...". בהמשך המכתב הוא כותב כי בינתיים הוא שולח העתקה של ארבעה מכתבים בכתב ידו של זקנו הגרי"ס על מנת לפרסמם.
רקע למכתב: רבי שלמה בלאזר, בנו של רבי איצ'לה בלאזר, היה עורכו של הקובץ התורני-מוסרי "שערי ציון" שנדפס בירושלים בשנים תרפ"א-תרצ"ט. לרגל שנת היובל לפטירתו של רבי ישראל סלנטר - מייסד תנועת המוסר, נדפס קובץ שהוקדש כולו לזכרו (חוברת ג-ה, כסלו-שבט תרצ"ג). לשם כך ביקש העורך מאת הרב דסלר (שהיה נכד בתו של הגרי"ס) שיכתוב מאמר הערכה על דמותו של רבי ישראל. בסופו של דבר נדפסו בקובץ ההוא אותם העתקי מכתבים ששלח הרב דסלר, ואשר נזכרים במכתב שלפנינו, וכן מספר שורות מהמכתב שלפנינו. המכתב בשלמותו לא נדפס.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים קלים.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
הזמנה מודפסת לנישואי החתן הרב דב שוורצמן, עם הכלה שרה פשה, בתו היחידה של הגאון רבי אהרן קוטלר. [ניו יורק, כסלו תש"ז 1946].
בגב ההזמנה שני מכתבים, האחד בכתב ידו וחתימתו של רבי אהרן קוטלר, והשני בכתב ידה וחתימתה של אשתו הרבנית חנה פריל קוטלר. אל ההזמנה מצורפת מעטפת המכתב, שנשלח עם ההזמנה לעיר רמת גן, אל הגאון רבי שבתי יגל ומשפחתו.
רבי אהרן קוטלר כותב: "...יקבלו נא תודתנו הרבה על ברכותיהם הנאמנות היוצאות מקרב לבם הטהור, וכל המברך יתברך מהקב"ה בכל טוב סלה, ויקבלו רוב נחת מבניהם וכל הנלוים אליהם, ויזכה הדר"ג להרביץ תורה מתוך הרחבה... אוהבו מו"ע [=מאז ועד עולם] אהרן קטלר". הרבנית חנה פריל כותבת: "יקבלו נא גם את תודתי... יהי רצון מלפני אדון כל שנזכה לבשר ולהתבשר אך טוב, ויתברכו בכל טוב ורוב נחת מבניהם היקרים שליט"א... מוקירתם ומכבדתם כערכם הרם, חנה פריל קטלר".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה". ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות. [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
[1] דף כפול. 15 ס"מ. נייר בריסטול. מצב טוב. כתמים קלים. נקבי תיוק בשוליים.
+ מעטפה שנשלחה בדואר. הבולים נתלשו.
בגב ההזמנה שני מכתבים, האחד בכתב ידו וחתימתו של רבי אהרן קוטלר, והשני בכתב ידה וחתימתה של אשתו הרבנית חנה פריל קוטלר. אל ההזמנה מצורפת מעטפת המכתב, שנשלח עם ההזמנה לעיר רמת גן, אל הגאון רבי שבתי יגל ומשפחתו.
רבי אהרן קוטלר כותב: "...יקבלו נא תודתנו הרבה על ברכותיהם הנאמנות היוצאות מקרב לבם הטהור, וכל המברך יתברך מהקב"ה בכל טוב סלה, ויקבלו רוב נחת מבניהם וכל הנלוים אליהם, ויזכה הדר"ג להרביץ תורה מתוך הרחבה... אוהבו מו"ע [=מאז ועד עולם] אהרן קטלר". הרבנית חנה פריל כותבת: "יקבלו נא גם את תודתי... יהי רצון מלפני אדון כל שנזכה לבשר ולהתבשר אך טוב, ויתברכו בכל טוב ורוב נחת מבניהם היקרים שליט"א... מוקירתם ומכבדתם כערכם הרם, חנה פריל קטלר".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה". ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות. [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
[1] דף כפול. 15 ס"מ. נייר בריסטול. מצב טוב. כתמים קלים. נקבי תיוק בשוליים.
+ מעטפה שנשלחה בדואר. הבולים נתלשו.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
שש גלויות דואר עם מכתבים קצרים בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר. [ליקווד, תשרי תשי"ב-תשי"ט 1951-1958].
ברכות "לגמר חתימה טובה, לשנת חיים ושלו'[ם], מברך אהרן קטלר". נשלחו לניו יורק אל רבי אברהם יהושע טברסקי, שהתגורר במנהטן.
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה". ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות. [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
6 גלויות דואר. כ-7.5-8.5X14 ס"מ. מצב טוב.
ברכות "לגמר חתימה טובה, לשנת חיים ושלו'[ם], מברך אהרן קטלר". נשלחו לניו יורק אל רבי אברהם יהושע טברסקי, שהתגורר במנהטן.
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה". ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות. [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
6 גלויות דואר. כ-7.5-8.5X14 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
לא נמכר
מכתב בדברי תורה, בענייני מלאכת הוצאה בשבת (16 שורות), בכתב-ידו של רבי אברהם ישעיה קרליץ - בעל ה"חזון איש". [בני-ברק, בין השנים תש"י-תשי"ד 1953-1950].
קטע (שאינו חתום) מתוך מכתב שכתב ה"חזון איש" לתלמידו האהוב רבי בנימין יהושע זילבר. המכתב נשלח כתגובה על ספרו של רבי בנימין "מקור הלכה" על הלכות שבת שנדפס בשנת תש"י, בו חידש המחבר מחלוקת חדשה של רש"י ותוספות בענייני מלאכת הוצאה. חידוש זה לא התקבל על דעתו של ה"חזון איש", ועל כך כתב לו החזו"א את דעתו כי אין בעניין שום מחלוקת בין רש"י לתוספות, וכי כל דברי התוספות נאמרו כהסבר בדברי רש"י. באמצע הדברים כותב החזו"א: "ואף שיש לנו כאב לב על אי הבנתנו פרש"י, אל לנו בשביל זה לחדש דרש"י סבר...".
מקבל המכתב, רבי בנימין זילבר, עמד על דעתו והשיב במכתב לחזו"א על כל השגותיו. מכתבים אלו של החזו"א ותלמידו נדפסו בספרו של רבי בנימין "מקור הלכה" (דף יב במהדורות המאוחרות). מכתבו של החזו"א נדפס בשנית בספר "תשובות וכתבים ממרן החזון איש" (עמ' נז).
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.
מקבל המכתב: הגאון הצדיק רבי בנימין יהושע זילבר (תרע"ו-תשס"ח), מגדולי התורה וההלכה הנודעים בדורנו, ומאנשי תנועת המוסר ה"נובהרדוקאית". למד בישיבות נובהרדוק בחו"ל ובבני ברק, שם התקרב אל רבו החזון איש שהיה מכנהו בחיבה: "רבי בנימין הצדיק". לאחר נישואיו היה מלומדי בית המדרש "אהל תורה" בירושלים, ולאחר כמה שנים חזר לגור בבני ברק. חיבר והדפיס עשרות ספרי הלכה ומוסר, בהם: ספר "מקור הלכה" וספר "ברית עולם" על הלכות שבת, י"ד חלקי ספר שו"ת "אז נדברו", ספרי "מקור ברוך" על ספר חיי אדם, ספרים על המצוות התלויות בארץ ועוד. בשנותיו האחרונות התגורר בביתר עילית והיה חבר "מועצת גדולי התורה" של אגודת ישראל.
[1] דף. 20.5 ס"מ. [המכתב חתוך בראשו, יתכן שהופיע בו קטע אישי ש"צונזר" ע"י המקבל]. מצב טוב-בינוני. כתמי דיו וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים קלים בשוליים, בלי פגיעה בטקסט. סימני קיפול.
קטע (שאינו חתום) מתוך מכתב שכתב ה"חזון איש" לתלמידו האהוב רבי בנימין יהושע זילבר. המכתב נשלח כתגובה על ספרו של רבי בנימין "מקור הלכה" על הלכות שבת שנדפס בשנת תש"י, בו חידש המחבר מחלוקת חדשה של רש"י ותוספות בענייני מלאכת הוצאה. חידוש זה לא התקבל על דעתו של ה"חזון איש", ועל כך כתב לו החזו"א את דעתו כי אין בעניין שום מחלוקת בין רש"י לתוספות, וכי כל דברי התוספות נאמרו כהסבר בדברי רש"י. באמצע הדברים כותב החזו"א: "ואף שיש לנו כאב לב על אי הבנתנו פרש"י, אל לנו בשביל זה לחדש דרש"י סבר...".
מקבל המכתב, רבי בנימין זילבר, עמד על דעתו והשיב במכתב לחזו"א על כל השגותיו. מכתבים אלו של החזו"א ותלמידו נדפסו בספרו של רבי בנימין "מקור הלכה" (דף יב במהדורות המאוחרות). מכתבו של החזו"א נדפס בשנית בספר "תשובות וכתבים ממרן החזון איש" (עמ' נז).
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.
מקבל המכתב: הגאון הצדיק רבי בנימין יהושע זילבר (תרע"ו-תשס"ח), מגדולי התורה וההלכה הנודעים בדורנו, ומאנשי תנועת המוסר ה"נובהרדוקאית". למד בישיבות נובהרדוק בחו"ל ובבני ברק, שם התקרב אל רבו החזון איש שהיה מכנהו בחיבה: "רבי בנימין הצדיק". לאחר נישואיו היה מלומדי בית המדרש "אהל תורה" בירושלים, ולאחר כמה שנים חזר לגור בבני ברק. חיבר והדפיס עשרות ספרי הלכה ומוסר, בהם: ספר "מקור הלכה" וספר "ברית עולם" על הלכות שבת, י"ד חלקי ספר שו"ת "אז נדברו", ספרי "מקור ברוך" על ספר חיי אדם, ספרים על המצוות התלויות בארץ ועוד. בשנותיו האחרונות התגורר בביתר עילית והיה חבר "מועצת גדולי התורה" של אגודת ישראל.
[1] דף. 20.5 ס"מ. [המכתב חתוך בראשו, יתכן שהופיע בו קטע אישי ש"צונזר" ע"י המקבל]. מצב טוב-בינוני. כתמי דיו וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים קלים בשוליים, בלי פגיעה בטקסט. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (55 שורות) בהלכות ברכות הנהנין, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר"). בני-ברק, [תשי"ח 1958].
המכתב נשלח אל רבי גבריאל קרויס ראב"ד מנצ'סטר. רוב המכתב נדפס בספרו של רבי גבריאל "מקור הברכה" על הלכות ברכות (מהדורת תשנ"ה, עמ' קמב-קמה), למעט חמשת השורות האחרונות שלא נדפסו.
בתחילת המכתב כותב הסטייפלר בענוותנותו האופיינית: "קשה לי מאוד להשיב על ד"ת [דברי תורה] בעניינא דלא עסיקנא, כי כת"ר [כבוד תורתו] מסתמא חושב שא"צ [שאיני צריך] רק לעיין ולהשיב, ובעוה"ר אינו כן, שאין בי לא בקיאות ולא חריפות, ואילו באתי להשיב כהוגן, עלי להפסיק על כמה ימים מכל שיעורי הקבועים".
הנושא הנדון במכתב הוא בעניינם של מי פירות קפואים ומוצקים, מה דינם לגבי ברכה אחרונה, האם יש לדונם כמאכל ששיעורו כזית, או כמשקה ששיעורו רביעית. למעשה מכריע הסטייפלר שדינם כמאכל, אך בסוף המכתב מסתייג כדרכו בענוותנותו וכותב: "אע"פ שהדעת נוטה... שדינו כאוכל, אינני מחליט דבר זה הלכה למעשה, כי לא הגעתי להוראה בעוה"ר [בעוונותי הרבים], וכש"כ [וכל שכן] שלא עיינתי בזה היטב כ"א [=כי אם] מקופיא [=בשטחיות]".
בסוף המכתב כותב הסטייפלר כמה שורות בעניין הפצת ספרי "קהלת יעקב" בחו"ל. ומוסיף דברי ברכה: "השי"ת ישלח ברכתו למעכ"ת שליט"א ולכל משפחתו, ורפואה שלמה לכל הנצרכים לרפואה בתוך שאר חולי עמו ישראל".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש (כולל חזון איש) ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
אגרת דואר אויר (2 עמודים). 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי דיו. רצועת נייר דבק בשוליים, עם פגיעה בכמה מילים. סימני קיפול.
המכתב נשלח אל רבי גבריאל קרויס ראב"ד מנצ'סטר. רוב המכתב נדפס בספרו של רבי גבריאל "מקור הברכה" על הלכות ברכות (מהדורת תשנ"ה, עמ' קמב-קמה), למעט חמשת השורות האחרונות שלא נדפסו.
בתחילת המכתב כותב הסטייפלר בענוותנותו האופיינית: "קשה לי מאוד להשיב על ד"ת [דברי תורה] בעניינא דלא עסיקנא, כי כת"ר [כבוד תורתו] מסתמא חושב שא"צ [שאיני צריך] רק לעיין ולהשיב, ובעוה"ר אינו כן, שאין בי לא בקיאות ולא חריפות, ואילו באתי להשיב כהוגן, עלי להפסיק על כמה ימים מכל שיעורי הקבועים".
הנושא הנדון במכתב הוא בעניינם של מי פירות קפואים ומוצקים, מה דינם לגבי ברכה אחרונה, האם יש לדונם כמאכל ששיעורו כזית, או כמשקה ששיעורו רביעית. למעשה מכריע הסטייפלר שדינם כמאכל, אך בסוף המכתב מסתייג כדרכו בענוותנותו וכותב: "אע"פ שהדעת נוטה... שדינו כאוכל, אינני מחליט דבר זה הלכה למעשה, כי לא הגעתי להוראה בעוה"ר [בעוונותי הרבים], וכש"כ [וכל שכן] שלא עיינתי בזה היטב כ"א [=כי אם] מקופיא [=בשטחיות]".
בסוף המכתב כותב הסטייפלר כמה שורות בעניין הפצת ספרי "קהלת יעקב" בחו"ל. ומוסיף דברי ברכה: "השי"ת ישלח ברכתו למעכ"ת שליט"א ולכל משפחתו, ורפואה שלמה לכל הנצרכים לרפואה בתוך שאר חולי עמו ישראל".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש (כולל חזון איש) ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
אגרת דואר אויר (2 עמודים). 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי דיו. רצועת נייר דבק בשוליים, עם פגיעה בכמה מילים. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. ירושלים, תשל"ה [1975].
הסכמה לספר "מנחת יחיד" על ה"מנחת חינוך", שחיבר "הרב הגאון, מותיקי גדולי האברכים שבישיבתנו הק', שקדן עצום ויורד לעומקה של הלכה בבקיאות וחריפות רבה" רבי יחיאל זילברברג.
הגאון רבי חיים שמואלביץ (תרס"ב-תשל"ט), נכד ה"סבא" מנובהרדוק וחתן הגרא"י פינקל. בשנת תרצ"ו החל לכהן כר"מ בישיבת מיר. בשנות המלחמה הנהיג את הישיבה בגלותה ליפן ולשנחאי. לאחר המלחמה עלה לירושלים בשנת תש"ז, והצטרף אל חותנו הגרא"י פינקל, שניצל בדרך אחרת והקים את "ישיבת מיר" בירושלים. כיהן שנים רבות כראש ישיבת מיר בירושלים. מגדולי התורה הנודעים ביותר בהתמדתו ובשיעוריו הגאוניים שהקיפו סוגיות רבות בש"ס. מספריו: שיחות מוסר, שערי חיים. לזכרו יצא לאור "ספר הזכרון להגר"ח שמואלביץ".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב בקפלי הנייר.
הסכמה לספר "מנחת יחיד" על ה"מנחת חינוך", שחיבר "הרב הגאון, מותיקי גדולי האברכים שבישיבתנו הק', שקדן עצום ויורד לעומקה של הלכה בבקיאות וחריפות רבה" רבי יחיאל זילברברג.
הגאון רבי חיים שמואלביץ (תרס"ב-תשל"ט), נכד ה"סבא" מנובהרדוק וחתן הגרא"י פינקל. בשנת תרצ"ו החל לכהן כר"מ בישיבת מיר. בשנות המלחמה הנהיג את הישיבה בגלותה ליפן ולשנחאי. לאחר המלחמה עלה לירושלים בשנת תש"ז, והצטרף אל חותנו הגרא"י פינקל, שניצל בדרך אחרת והקים את "ישיבת מיר" בירושלים. כיהן שנים רבות כראש ישיבת מיר בירושלים. מגדולי התורה הנודעים ביותר בהתמדתו ובשיעוריו הגאוניים שהקיפו סוגיות רבות בש"ס. מספריו: שיחות מוסר, שערי חיים. לזכרו יצא לאור "ספר הזכרון להגר"ח שמואלביץ".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב בקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת הגאון רבי אלעזר מנחם שך, אל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. [בני ברק], שבט תשל"ב [1972].
כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו. הרב שך פונה אליו בבקשה לתרום "סכום של לא פחות מ-100 ל"י לשנה, לקיום החינוך העצמאי...". בתחילת המכתב כותב לו הרב שך ש"בתור אחד מחברי ההנהלה של החנוך העצמאי" הוא מכיר מבפנים את הקשיים להחזיק את מפעלי החינוך, שחייבים עזרה כספית וסיוע מן החוץ - "...וכל זה אני יודע בבירור גמור בלי שום הפרזה".
מרן הגאון רבי אלעזר מנחם-מן שך (תרנ"ח-תשס"ב), נולד בליטא ולמד בבחרותו בישיבות פוניבז', סלבודקה וסלוצק. כיהן כר"מ בישיבת קלצק בפולין וכראש הישיבה בישיבת קרלין בלוניניץ. בשנות השואה עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת קלצק ברחובות. לאחר מכן נתמנה לר"מ וראש ישיבה בישיבת פוניבז' בבני ברק. חבר וראש "מועצת גדולי התורה", "החינוך העצמאי" ו"ועד הישיבות". הנהיג את עולם התורה עשרות שנים.
כבר מראשית שנות התש"ל עמד הגרא"מ שך בקשר רב עם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), והתייעץ עמו בענייני הלכה וענייני ציבור. בשנת תשל"ג יצאו שניהם יחד במלחמה על שמירת ההלכה, נגד רבנים שחפצו להקל בדיני אישות ולהתיר להנשא עם ממזרים. בשנת תשמ"ט, עם הקמת תנועת "דגל התורה" ע"י הרב שך, הצטרף אליו הרב אלישיב לראשונה באופן ציבורי ותמך בפומבי בפעולותיו. לעת זקנותו של הרב שך (בהיותו קרוב לגיל מאה שנים), הוא העביר אל הגרי"ש אלישיב את הנהגת כל הארגונים הציבוריים שהקים עבור ציבור בני התורה (מפלגת "דגל התורה", עיתון "יתד נאמן", ארגון הפעילים "לב לאחים", ומערכת הכשרות "שארית ישראל").
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו. הרב שך פונה אליו בבקשה לתרום "סכום של לא פחות מ-100 ל"י לשנה, לקיום החינוך העצמאי...". בתחילת המכתב כותב לו הרב שך ש"בתור אחד מחברי ההנהלה של החנוך העצמאי" הוא מכיר מבפנים את הקשיים להחזיק את מפעלי החינוך, שחייבים עזרה כספית וסיוע מן החוץ - "...וכל זה אני יודע בבירור גמור בלי שום הפרזה".
מרן הגאון רבי אלעזר מנחם-מן שך (תרנ"ח-תשס"ב), נולד בליטא ולמד בבחרותו בישיבות פוניבז', סלבודקה וסלוצק. כיהן כר"מ בישיבת קלצק בפולין וכראש הישיבה בישיבת קרלין בלוניניץ. בשנות השואה עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת קלצק ברחובות. לאחר מכן נתמנה לר"מ וראש ישיבה בישיבת פוניבז' בבני ברק. חבר וראש "מועצת גדולי התורה", "החינוך העצמאי" ו"ועד הישיבות". הנהיג את עולם התורה עשרות שנים.
כבר מראשית שנות התש"ל עמד הגרא"מ שך בקשר רב עם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), והתייעץ עמו בענייני הלכה וענייני ציבור. בשנת תשל"ג יצאו שניהם יחד במלחמה על שמירת ההלכה, נגד רבנים שחפצו להקל בדיני אישות ולהתיר להנשא עם ממזרים. בשנת תשמ"ט, עם הקמת תנועת "דגל התורה" ע"י הרב שך, הצטרף אליו הרב אלישיב לראשונה באופן ציבורי ותמך בפומבי בפעולותיו. לעת זקנותו של הרב שך (בהיותו קרוב לגיל מאה שנים), הוא העביר אל הגרי"ש אלישיב את הנהגת כל הארגונים הציבוריים שהקים עבור ציבור בני התורה (מפלגת "דגל התורה", עיתון "יתד נאמן", ארגון הפעילים "לב לאחים", ומערכת הכשרות "שארית ישראל").
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
טיוטת מכתב (לא חתום) בכתב-ידו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, אל מחותנו "ידיד עליון ויראיו, גאון ישראל ותפארתו" רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר"). ירושלים, חשון תשל"ה [1974].
מענה למכתב הסטייפלר, שהתייעץ כנראה עם הרב אלישיב האם כדאי להיכנס כמתווך בחילוקי דעות שהיו בין שני צדדים [כפי הנראה ויכוח בהנהלת אחת הישיבות], וכותב לו: "מכתב הדר"ג קבלתי... והנה כ"ג כותב שאינו מבין תועלת שיצא מזה, ורק להפצרת הר"ה נ"י כותב את מכתבו. ואמנם אף אנא נמי לא ידענא מה יוצא מזה, שהרי כבר ישבו על מדוכה זו ודשו בה רבים, וניהלו מו"מ בין הצדדים, ובזבזו מזמנם ומכוחם, וללא כל הצלחה. יתכן שיש עוד מקום לנסות לשלוח עוד אנשים אחרים ונכבדים מאלה, אנשים שיהיו מקובלים על שני הצדדים, אולי שהם יצליחו לפשר ביניהם ולהביאם לעמק השוה... וד' יתברך יערה רוח ממרום... להשכין שלום בעולם בכלל ובפרט (אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים, ומלאה הארץ דעה את ד')...". [לפי מקורות שונים, מפי השמועה, לאחר קבלת מכתב הגרי"ש אלישיב - הגרי"י קניבסקי יזם ונסע יחד עם הגרא"מ שך לירושלים, בה נפגשו עם הנהלת הישיבה וניסו לפשר בין הצדדים].
הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. בתו הגדולה נישאה להגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א. מחותנו הגאון הקדוש ה"סטייפלר" רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה) העריץ מאד את גדלותו של מחותנו הגרי"ש אלישיב, והיה מפנה אליו שאלות הלכתיות והזכרת שמות לתפלה ולברכה.
[1] דף. 23 ס"מ. כ-18 שורות בכתב ידו. מצב טוב.
מענה למכתב הסטייפלר, שהתייעץ כנראה עם הרב אלישיב האם כדאי להיכנס כמתווך בחילוקי דעות שהיו בין שני צדדים [כפי הנראה ויכוח בהנהלת אחת הישיבות], וכותב לו: "מכתב הדר"ג קבלתי... והנה כ"ג כותב שאינו מבין תועלת שיצא מזה, ורק להפצרת הר"ה נ"י כותב את מכתבו. ואמנם אף אנא נמי לא ידענא מה יוצא מזה, שהרי כבר ישבו על מדוכה זו ודשו בה רבים, וניהלו מו"מ בין הצדדים, ובזבזו מזמנם ומכוחם, וללא כל הצלחה. יתכן שיש עוד מקום לנסות לשלוח עוד אנשים אחרים ונכבדים מאלה, אנשים שיהיו מקובלים על שני הצדדים, אולי שהם יצליחו לפשר ביניהם ולהביאם לעמק השוה... וד' יתברך יערה רוח ממרום... להשכין שלום בעולם בכלל ובפרט (אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים, ומלאה הארץ דעה את ד')...". [לפי מקורות שונים, מפי השמועה, לאחר קבלת מכתב הגרי"ש אלישיב - הגרי"י קניבסקי יזם ונסע יחד עם הגרא"מ שך לירושלים, בה נפגשו עם הנהלת הישיבה וניסו לפשר בין הצדדים].
הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. בתו הגדולה נישאה להגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א. מחותנו הגאון הקדוש ה"סטייפלר" רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה) העריץ מאד את גדלותו של מחותנו הגרי"ש אלישיב, והיה מפנה אליו שאלות הלכתיות והזכרת שמות לתפלה ולברכה.
[1] דף. 23 ס"מ. כ-18 שורות בכתב ידו. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. ניו יורק, ט' כסלו תשל"ד [דצמבר 1973].
קריאה לעזרה לישיבת קמניץ לבניית מקלט, בתקופת מלחמת תשל"ד: "כבר ידוע ומפורסם הישיבה הקדושה דקאמעניץ אשר בירושלים... אבל עתה בא לכאן הרב הגאון מהר"ר יצחק שיינער שליט"א מירושלים... בדבר ענין נחוץ ממש לפקוח נפש עבור תלמידי הישיבה, שהוא לבנות שעלטער [=מקלט ממוגן] להגן ח"ו בשעת מלחמה, שאין להם. ואף שבטחוננו בהשי"ת שישרה השלום, מ"מ הוא ענין גדול...". בסיום המכתב מברך רבי משה את התורמים שיתנדבו לעזור בענין זה: "...וברכתם תהא כפולה ומכופלת מן השמים".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. סימני קיפול.
קריאה לעזרה לישיבת קמניץ לבניית מקלט, בתקופת מלחמת תשל"ד: "כבר ידוע ומפורסם הישיבה הקדושה דקאמעניץ אשר בירושלים... אבל עתה בא לכאן הרב הגאון מהר"ר יצחק שיינער שליט"א מירושלים... בדבר ענין נחוץ ממש לפקוח נפש עבור תלמידי הישיבה, שהוא לבנות שעלטער [=מקלט ממוגן] להגן ח"ו בשעת מלחמה, שאין להם. ואף שבטחוננו בהשי"ת שישרה השלום, מ"מ הוא ענין גדול...". בסיום המכתב מברך רבי משה את התורמים שיתנדבו לעזור בענין זה: "...וברכתם תהא כפולה ומכופלת מן השמים".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב הסכמה מאת רבי משה פיינשטיין. ניו יורק, תמוז תשמ"ד [1984].
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, בחתימת ידו של הגר"מ פיינשטיין.
מכתב ההסכמה נשלח לרבי צבי יברוב על קונטרסים שהוציא בבחרותו, קונטרס "בדין ברכת הנהנין", וקונטרס "בדין בת כהן לענין אכילת תרומה" (בני-ברק תשמ"ד, מהדורת סטנסיל).
במכתבו מברך הגר"מ: "שיצליחהו השי"ת בחיבורו זה, ושיזכה לכתוב עוד ספרים חשובים, להגדיל תורה ולהאדירה".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, בחתימת ידו של הגר"מ פיינשטיין.
מכתב ההסכמה נשלח לרבי צבי יברוב על קונטרסים שהוציא בבחרותו, קונטרס "בדין ברכת הנהנין", וקונטרס "בדין בת כהן לענין אכילת תרומה" (בני-ברק תשמ"ד, מהדורת סטנסיל).
במכתבו מברך הגר"מ: "שיצליחהו השי"ת בחיבורו זה, ושיזכה לכתוב עוד ספרים חשובים, להגדיל תורה ולהאדירה".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב הסכמה לספר (7 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. ניו יורק, מר-חשון תשל"ז [1976].
הסכמה לספר "מקור הברכה" על הלכות ברכות הנהנין, שחיבר רבי גבריאל קרויס ראב"ד מנצ'סטר. בהסכמה כותב הגר"מ פיינשטיין: "מכיון שהוא להלכה למעשה, ואי אפשר לפני לעיין בכל דבר ודבר, לא שייך שיתחשב כמו שאני ג"כ [=גם כן] הוא המורה למעשה, אבל אני אומר שהוא אדם גדול ובקי בברכות ויש להתחשב בדבריו". בסוף מכתבו מברך הגר"מ: "והשי"ת יצליחהו בתורה ובכל העניינים, שיתקדש ויתברך שם שמים על ידו".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב ההסכמה נדפס בספר "מקור הברכה" (לונדון, תשל"ז). במהדורתו השניה של הספר שנדפסה בשנת תשמ"ו לאחר פטירת רבי משה פיינשטיין, מופיעים דברי הספד לזכרו של הגר"מ פיינשטיין.
הסכמה לספר "מקור הברכה" על הלכות ברכות הנהנין, שחיבר רבי גבריאל קרויס ראב"ד מנצ'סטר. בהסכמה כותב הגר"מ פיינשטיין: "מכיון שהוא להלכה למעשה, ואי אפשר לפני לעיין בכל דבר ודבר, לא שייך שיתחשב כמו שאני ג"כ [=גם כן] הוא המורה למעשה, אבל אני אומר שהוא אדם גדול ובקי בברכות ויש להתחשב בדבריו". בסוף מכתבו מברך הגר"מ: "והשי"ת יצליחהו בתורה ובכל העניינים, שיתקדש ויתברך שם שמים על ידו".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב ההסכמה נדפס בספר "מקור הברכה" (לונדון, תשל"ז). במהדורתו השניה של הספר שנדפסה בשנת תשמ"ו לאחר פטירת רבי משה פיינשטיין, מופיעים דברי הספד לזכרו של הגר"מ פיינשטיין.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג