כתובה ומסמכי נישואין מהעיר חרבין שבסין:
• כתובה צבעונית מודפסת (הוצאת ח. יקובסון - מ. גולדברג, ורשה), עם מילוי בכתב-יד לנישואי החתן יעקב בן אברהם קאהן, עם הכלה שבע בת אליעזר קייליס. חרבין, תרצ"ג [1933].
• אישור נישואין (ברוסית), מטעם "הקהלה העברית בחרבין", המאשר את הנישואין הנ"ל. בחתימת רב העיר - רבי אהרן משה קיסילוב, יו"ר הועד ומזכיר הקהילה; עם חותמת ועד הקהילה.
• אישור (ברוסית) מטעם משטרת חרבין על הנישואין הנ"ל. כולל חותמות רשמיות (בסינית ורוסית) ובול רשמי. מעברו השני של הדף כיתוב מודפס בסינית.
בעיר חארבין שבסין, התקיימה קהלה יהודית קטנה, שהוקמה ערב מלחמת העולם הראשונה, ע"י יוצאי רוסיה. רבה הראשון והאחרון של הקהילה היה הגאון רבי אהרן משה קיסילוב (תרכ"ו-תש"ט), מחסידי ליובאוויטש ותלמידם של "הגדול ממינסק" ורבי חיים סולובייצ'יק. הוא הגיע לשם בשנת תרע"ג, לאחר שכיהן שנים רבות ברבנות בוריסוב פלך מינסק. בשנת תרצ"ז נבחר פה אחד לרב ראשי לכל הקהילות במזרח הרחוק. עם כיבוש העיר מידי שלטון יפן לידי השלטון הסיני, וכינון השלטון הקומוניסטי בסין, התבטלה הקהילה העברית בחרבין.
3 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

כרך קונטרסים בכתב-ידו של רבי שמואל יהודה מצליח הכהן ממודנה, ובהם דרשות שנשא בקהילתו בזמנים שונים. [איטליה, מודנה? המאה ה-18].
כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות והוספות רבות בשוליים. כרך הכולל 5 קונטרסים, וקונטרס נוסף (נפרד). לקונטרסים מעטפות נייר מקוריות. על כל מעטפת ובראש העמוד הראשון מופיעים פרטים על הדרשה, וראשי התיבות של שם המחבר: "שימ"ך" = שמואל יהודה מצליח כהן. למיטב ידיעתנו, הדרשות שלפנינו לא נדפסו.
קונטרסי הדרשות (לפי סדרם בכרך): "דירוש לחנוכה ע"ד מעלת התורה ומחזיקי התורה לזכרון חברת ת"ת מבוסיטו (Busseto) יע"א ממני הצעיר שימ"ך"; "דירוש למילה בפ' תזריע ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו"; "דירוש לפ' בלק וי"ז בתמוז ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו"; "דירוש לשביעי של פסח ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו, וגם יתכן לפ' בשלח"; "דירוש למילה לפ' בהר סיני". בקונטרס נפרד: "דירוש לשב"ק פ' חקת ממני הצעיר שימ"ך".
רבי שמואל יהודה מצליח הכהן, החותם בראשי התיבות "שימ"ך". מחכמי איטליה במאה ה-18, רב, מחנך ודרשן במודנה וסביבתה. לא רבים הפרטים הידועים אודותיו, ורק מדרשותיו וחיבוריו שנותרו לפליטה אנו למדים על גדלותו בתורה ועל בקיאותו וחריפותו בנגלה ובנסתר. הוא נולד בסביבות שנת ת"ק. מחיבוריו נשארו בעיקר דרושים. הדרוש הראשון הידוע ממנו הוא משנת תקכ"ט, אותו דרש בכפר בריסילו (ראה: מקבציאל, חברת אהבת שלום, גליון לא, עמ' תקיט). בכת"י ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט, הונגריה Ms. Kaufmann A 163)), מובאים חידושים שנשלחו מרב ב"מנטובה שנת התקכ"ט" אל "שמואל יהודה מצליח הכהן נר"ו מלמד בכפר בריסילו" (Brescello). בשנות התק"נ פעל בעיר מודינה ונשא שם דרשות. התאריך האחרון הנזכר בכתביו הוא שנת תקנ"ה (ראה: מקבציאל, שם). ידוע ממנו גם קונטרס תפילות וסגולות, ממנו נראה כי היה גם מקובל מעשי. שם נכתב בין היתר: "נוסח קמיע שיסדתי וכתבתי אני הצעיר שימ"ך בעד יהודי אחד מקולורנו שהיה נתון בכבלי ברזל... ושלי"ת [ושבח לה' יתברך] היה לו לתועלת נפלא כאשר הוא העיד על עצמו אחר צאתו מצרה לרוחה בעה"י שנה קודם זמנו" (מקבציאל, שם). דרשותיו שלפנינו עשירות ברעיונות ופירושים, והן בלולות במקרא, מדרש וקבלה. בדרוש לשביעי של פסח שלפנינו (עמוד פו) מביא הרב שימ"ך דברים בשם המקובל רבי שמשון חיים נחמני בעל "זרע שמשון" ממודנה, ומנוסח הדברים מתברר כי היה תלמידו: "וממ"ש [וממה שכתב] בעניין זה הה"ג מ"ו [הרב הגאון מורי ורבי] בספרו הנחמד זרע שמשון...".
6 קונטרסים (5 מהם כרוכים יחד, עם המעטפות המקוריות, בכריכה חדשה). למעלה ממאה עמודים כתובים. 13-14 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי.

דף פורזץ של ספר, עם רישומים רבים בכתב-יד בכתיבה אשכנזית עתיקה. [אופיינית לראשית המאה ה-18, שנות הת'-ת"ק בקירוב].
בצדו האחד של הדף רישום (נראה כחתימה): "הצעיר צבי הירש בהרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר יואל בעל שם טוב זלה"ה מזאמשט, ה"ה ספרא דפה ק"ק זאמשט". בחלקו העליון של אותו עמוד רישומים נוספים: "הקטן יואל היילפרין" (מופיע פעמיים) ו"הקטן צבי היילפרין" [לא מצאנו חתימות אחרות או כתב-יד להשוואה]. בתחתית העמוד רישום שבו מוזכר: "כבוד הרב המאור הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב יושע מקראקא אב"ד ור"מ דק"ק ברלין".
בצדו השני של הדף רישום נוסף של "הצעיר צבי הירש בה"ה מוהר"ר יואל היילפרין...", ונוסח שטר עם התאריך: כ"ז תמוז תק"ו, ועם שמות חותמים שונים (שלא זיהינו): "הצעיר אלעזר מקראקא", "הצעיר יהושע משה בע"מ ספר פני יהושע מק"ק פראג", "הצעיר יוסף יוזל מקראקא הרובץ תחת משא דמדינת ליטא חותם פה ק"ק בראד ביומא דשוקא...", "הצעיר חיים בהגאון מוהר"ר יעקב יושע מקראקא".
לצד רישומים אלה מופיעים רישומים נוספים, שירבוטים ונסיונות קולמוס.
בספרות החסידית-חב"דית נכתב על המקובלים רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט ונכדו רבי יואל בעל שם השני מזאמושט, כי השתייכו ל"מחנה הנסתרים" של המקובלים "בעלי השם", ממנו צמחה תנועת החסידות.
רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט - הגאון רבי יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין (נפטר תע"ג או תע"ד, 1713), מקובל נודע ואיש מופת שחי בתקופת גזירות ת"ח-ת"ט, כיהן כרב ואב"ד בקהילות חשובות בפולין, בהם זאמושט, לבוב ועוד והחל משנת תנ"ב מילא את מקומו של רבי נפתלי כ"ץ כאב"ד אוסטרהא. נמנה על ועד הגאונים של "ועד ארבע ארצות" ועל ועד גאוני מדינת ליטא. מקובל בעל מופת, שעסק בקבלה מעשית ופעל כ"בעל שם" ברחבי פודוליה. ידועים עליו סיפורי מופתים על פקידת עקרות, רפואת חולים, גירוש דיבוקים, הצלה ממזיקים ושדים, ועוד. בספרי קבלה מעשית שנדפסו בשנות הת"פ-ת"צ הובאו סגולות וקמיעות מתורתו של רבי יואל בעל שם הראשון, שהיו ברשות נכדו רבי יואל בעל שם השני (ראה להלן). על פי המובא בספר הזכרונות להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש השתייך רבי יואל בעל שם הראשון ל"מחנה הנסתרים" והיה רבו של המקובל רבי אדם בעל שם - רבו של הבעל שם טוב הקדוש.
נכדו רבי יואל בעל שם השני - רבי יואל ב"ר אורי היילפרין (נולד ת"נ בערך, נפטר בסביבות שנת תקט"ו) היה מקובל איש מופת, שזכה אף הוא לכינוי "בעל שם". הוא התגורר בעיר זאמושט ורבים היו מגיעים אליו לשם בקשת ישועה, קמיעות וסגולות. רבי אברהם אב"ד זולקווא כותב עליו שהוא "מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה..." (הסכמה לספר מפעלות אלוקים, זולקווא, תפ"ה). המדפיס לספר תולדות אדם (זולקווא, ת"פ) כותב עליו: "שזה נודע בשערים שאליו ידרשון יום יום מעירות קרובים ורחוקים".
בתקופת רבי יואל בעל שם השני נדפסו מספר ספרי קבלה מעשית וכולם עברו תחת השגחתו, הוגהו על ידו וקיבלו את הסכמותיו. בשנת ת"פ נדפס בזולקווא הספר "תולדות אדם", ובו נאספו סגולות ורפואות, הוראות לכתיבת קמיעות, לחשים והשבעות, מאת גדולי "בעלי השם" - רבי אליהו בעל שם (מחלם) ורבי יואל בעל שם הראשון, וכן סגולות משלמה המלך, מהרמב"ן, מהאר"י הקדוש, ועוד. לפי דברי המו"ל יצא הספר מתוך "כתבי קודש" של רבי יואל בעל שם הראשון. בראש הספר ובסופו מופיעות שתי הסכמות מאת הנכד - רבי יואל בעל שם השני. בהקדמת המו"ל נכתב על רבי יואל בעל שם השני: "אך אין לנו ידיעה בקבלה מעשית... ואין לנו אלא דברי הרב המאור הגדול המופלא בנגלה ובנסתר החכם הכולל והשלם והמקובל המפורסם ה"ה מוהר"ר יואל בעל שם נר"ו בהנגיד ה"ה מ"ו אורי נר"ו מזאמושט נכד להמקובל המפורסם מ"ו יואל בעל שם זלה"ה, וכל עלמא ידעי שמהור"ר יואל ב"ש [בעל שם] הנ"ל בר סמכא ומומחה לרבים בדור הזה, ואם הוא לבד יסכים יאמינו בני יעקב ויוסף...". את הסכמתו השניה חותם רבי יואל בעל שם השני: "נאום יואל בה"ה החכם הכולל הרבני כבוד מוהר"ר אורי נר"ו היילפרון מזאמושט הנ"ל וחתן הנגיד המפורסם המופלג כבוד מוהר"ר דוד בהגאון הגדול מוהר"ר ארי' יהודא ליב שהיה אב"ד ור"מ בק"ק קראקא ובק"ק בריסק דליטא". בשנת תפ"ב נדפס בזוולקווא ספר סגולות והשבעות, בשם "זבח פסח". גם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון, וגם עליו הופיעה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני. בשנת תפ"ה נדפס בזולקווא ספר עם תוכן דומה בשם "מפעלות אלקים", וגם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון. גם על ספר זה באה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני, והסכמה נוספת מרבי אברהם אב"ד זאלקווא הכותב עליו: "...בתחלת ההשגחה משכתי ידי מליתן הסכמה על זה כי אין לי עסק בנסתרות בעניני קבלה מעשיות[!] או סגולו'[ת] ורפואות אך בראותי הסכמת ה"ה המאור הגדול המקובל המפורסים[!] מוהר"ר יואל בן ה"ה המנו'[ח] הנגיד מוהר"ר אורי בהמקובל הגדול מוהר"ר יואל בעל שם זצ"ל, ונראה מדבריו שכל הפעולות הוגהו על ידו והסכים להדפיס, בכן על סמך חכמתו הסכמתי גם אני... כי ה"ה מוהר"ר יואל נר"ו הנ"ל מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה...". ספר נוסף בקבלה מעשית, עם סגולות, רפואות וקמיעות, שקיבל את הסכמתו של רבי יואל בעל שם השני, הוא הספר "מנחות יעקב סלת", שנדפס בווילהרמסדורף בשנת תצ"א.
בדף שלפנינו מופיעים רישומים של בנו רבי צבי הירש, שלא ידועים לנו עליו כל פרטים ממקור אחר.
[1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש.