מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מציג 1 - 8 of 8
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ספר מלאכת מחשבת, על חמשה חומשי תורה, בדרך המחקר והפילוסופיה, מאת רבי משה חפץ. ונציה, [ת"ע 1710]. דפוס בראגדין. מהדורה ראשונה.
עותק שלם עם שוליים נאים, כולל קדם-שער מאויר בפיתוח נחושת מפורט, דף עם פורטרט המחבר ודף עם תרשימים גיאומטריים. תרשים נוסף בדף נז. תחת פורטרט המחבר נכתבה מליצה הרומזת לגילו בשנת ההדפסה: "משה חפץ פה בתמונה, בשנת ע"ת בן מא"ה שנה", כשהכוונה לערך הגימטרי של המילה "מאה" = 46, אך היו שטעו והבינו את המילה כפשוטה, וחשבו כי היה בן מאה שנה (וראה להלן).
רבי משה חפץ (תכ"ד-תע"ב), מרבני איטליה, חוקר ופילוסוף. נולד בטריאסט וגדל בונציה, שם הרביץ תורה ברבים. "מחוכם בחכמות לימודיות טבעיות ואלקיות כאשר יעידון יגידון ספריו מלאכת מחשבת... וספר חנוכת הבית." (ספר תולדות גדולי ישראל לרמ"ש גירונדי, טריאסטי תרי"ג עמ' 239). את ספרו חיבר כדי למצוא נוחם לנפשו בפטירת בנו האהוב רבי גרשום בעל ספר "יד חרוזים" בדמי ימיו. גם רבי משה לא האריך ימים ונפטר בהיותו בן מ"ח שנים בל' חשון תע"ב (שם). שד"ל מביא מסורת מפי חכמי איטליה כי רבי משה נפטר צעיר בעקבות הכיתוב ששם תחת דיוקנו בספרו, וכך מתאר זאת שד"ל: "החכם ר' מרדכי יצחק קולוניאה... אני שמעתי מפיו ששמע מרבותיו ששמעו מרבותיהם, כי חכמי דורו של משה חפץ כששמעו מה שהכין לכתוב תחת צורת פניו, אמרו לו: אל תעשה את הדבר הזה, כי הדברים האלה אין ראוי לצחק בהם; והוא לא שמע אליהם, ולא עברה שנה עד שנאסף אל עמיו..." (אגרות שד"ל, חלק ז', עמ' 1013).
[11], צח דף. 32.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדף השער (עם פגיעה קלה בטקסט בצידו השני של הדף) ובדפים בודדים נוספים. חותמות. כריכה חדשה.
עותק שלם עם שוליים נאים, כולל קדם-שער מאויר בפיתוח נחושת מפורט, דף עם פורטרט המחבר ודף עם תרשימים גיאומטריים. תרשים נוסף בדף נז. תחת פורטרט המחבר נכתבה מליצה הרומזת לגילו בשנת ההדפסה: "משה חפץ פה בתמונה, בשנת ע"ת בן מא"ה שנה", כשהכוונה לערך הגימטרי של המילה "מאה" = 46, אך היו שטעו והבינו את המילה כפשוטה, וחשבו כי היה בן מאה שנה (וראה להלן).
רבי משה חפץ (תכ"ד-תע"ב), מרבני איטליה, חוקר ופילוסוף. נולד בטריאסט וגדל בונציה, שם הרביץ תורה ברבים. "מחוכם בחכמות לימודיות טבעיות ואלקיות כאשר יעידון יגידון ספריו מלאכת מחשבת... וספר חנוכת הבית." (ספר תולדות גדולי ישראל לרמ"ש גירונדי, טריאסטי תרי"ג עמ' 239). את ספרו חיבר כדי למצוא נוחם לנפשו בפטירת בנו האהוב רבי גרשום בעל ספר "יד חרוזים" בדמי ימיו. גם רבי משה לא האריך ימים ונפטר בהיותו בן מ"ח שנים בל' חשון תע"ב (שם). שד"ל מביא מסורת מפי חכמי איטליה כי רבי משה נפטר צעיר בעקבות הכיתוב ששם תחת דיוקנו בספרו, וכך מתאר זאת שד"ל: "החכם ר' מרדכי יצחק קולוניאה... אני שמעתי מפיו ששמע מרבותיו ששמעו מרבותיהם, כי חכמי דורו של משה חפץ כששמעו מה שהכין לכתוב תחת צורת פניו, אמרו לו: אל תעשה את הדבר הזה, כי הדברים האלה אין ראוי לצחק בהם; והוא לא שמע אליהם, ולא עברה שנה עד שנאסף אל עמיו..." (אגרות שד"ל, חלק ז', עמ' 1013).
[11], צח דף. 32.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדף השער (עם פגיעה קלה בטקסט בצידו השני של הדף) ובדפים בודדים נוספים. חותמות. כריכה חדשה.
קטגוריה
תצלומים ותמונות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
תמונת רבי שמואל אידלש - המהרש"א, תחריט מאת Sebastian Langer (1772-1841). [נדפס בספר "חידושי הלכות" למהרש"א, וינה, תקע"ד (1814). דפוס געארג האלצינגער].
בתחריט נראה תלמיד-חכם רוכן על שולחנו, לפניו פתוחה מסכת ברכות, בידו קולמוס והוא מתחיל לכתוב את פירושו. תמונה זו מיוחסת למהרש"א. בתמונה זו מופיעה דמותו של המהרש"א עם מחלפות שער ארוכות [עפ"י המסופר, גידל המהרש"א שערות ארוכות, כדי לקושרן למסמר שבתקרת חדרו, שאם ירדם בשעת תלמודו, ימשכו שערותיו בחזקה ויתעורר].
בתחתית התחריט נדפס פסוק מספר קהלת: "דברי חכמים כדרבונות נשמעים [...]", ופסוקים מספר דברים: "כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום לא-נפלאת היא ממך [...] כי קרוב אליך הדבר מאד [...] לא תסור מן הדבר אשר-יגידו לך ימין ושמאל". חתום בדפוס: "סעבאזתיאן לאנגער פעצית" [Sebastian Langer fecit].
[1] דף. 39X34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים וקרעים בשוליים, משוקמים באופן מקצועי.
בתחריט נראה תלמיד-חכם רוכן על שולחנו, לפניו פתוחה מסכת ברכות, בידו קולמוס והוא מתחיל לכתוב את פירושו. תמונה זו מיוחסת למהרש"א. בתמונה זו מופיעה דמותו של המהרש"א עם מחלפות שער ארוכות [עפ"י המסופר, גידל המהרש"א שערות ארוכות, כדי לקושרן למסמר שבתקרת חדרו, שאם ירדם בשעת תלמודו, ימשכו שערותיו בחזקה ויתעורר].
בתחתית התחריט נדפס פסוק מספר קהלת: "דברי חכמים כדרבונות נשמעים [...]", ופסוקים מספר דברים: "כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום לא-נפלאת היא ממך [...] כי קרוב אליך הדבר מאד [...] לא תסור מן הדבר אשר-יגידו לך ימין ושמאל". חתום בדפוס: "סעבאזתיאן לאנגער פעצית" [Sebastian Langer fecit].
[1] דף. 39X34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים וקרעים בשוליים, משוקמים באופן מקצועי.
קטגוריה
תצלומים ותמונות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
"גדולי ישראל" - עבודה מורכבת מצילומים גזורים וכתב יד שהודבקו וצולמו פעם נוספת. "חִבר הק' ישראל... וויעזען סופר סת"ם... ש"ץ ומ"ץ מאונגארן פה האמבורג". [המבורג, תרל"ו 1876].
דיוקנאות ארבעים וארבעה רבנים, אנשי ציבור, משכילים, רופאים ומלומדים; רובם מגרמניה, הולנד, פולין, אנגליה וצרפת. ביניהם: משה מונטיפיורי, רבי אברהם שמואל בנימין סופר (ה"כתב סופר"), רבי אליהו גוטמאכר, רבי וולף היידנהיים, רש"ר הירש, רבי יעקב אטלינגר (ה"ערוך לנר"), החכם יצחק ברנייס מהמבורג, רבי עקיבא לעהרן מאמשטרדם, רבי אלחנן ראזנשטיין מברלין, יונה ייטלש מפראג, ורבים אחרים (השמות כתובים בעברית תחת הדיוקנאות).
בתחתית הדף מופיעים שם המו"ל וכתובתו, ופרט השנה. המו"ל שילב אף את תמונתו בין שאר "גדולי ישראל".
הדפס. 19.5X22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. גזור בשוליים ומודבק על נייר עבה.
דיוקנאות ארבעים וארבעה רבנים, אנשי ציבור, משכילים, רופאים ומלומדים; רובם מגרמניה, הולנד, פולין, אנגליה וצרפת. ביניהם: משה מונטיפיורי, רבי אברהם שמואל בנימין סופר (ה"כתב סופר"), רבי אליהו גוטמאכר, רבי וולף היידנהיים, רש"ר הירש, רבי יעקב אטלינגר (ה"ערוך לנר"), החכם יצחק ברנייס מהמבורג, רבי עקיבא לעהרן מאמשטרדם, רבי אלחנן ראזנשטיין מברלין, יונה ייטלש מפראג, ורבים אחרים (השמות כתובים בעברית תחת הדיוקנאות).
בתחתית הדף מופיעים שם המו"ל וכתובתו, ופרט השנה. המו"ל שילב אף את תמונתו בין שאר "גדולי ישראל".
הדפס. 19.5X22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. גזור בשוליים ומודבק על נייר עבה.
קטגוריה
תצלומים ותמונות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
גאוני ישראל ראשונים ואחרונים, Famous Rabbis of Israel. כרזה שנדפסה עבור בית הספר "תלמוד תורה", וינה, 1933. עברית ואנגלית.
דיוקנאות צבעוניים של שמונה-עשר מגדולי ישראל לאורך הדורות, בהם הרמב"ם, רש"י, הרי"ף, רבי יוסף קארו, רבי משה איסרליש, הגר"א, רבי משה סופר בעל החתם סופר ועוד. הדיוקנאות ממוספרים, ושמות הנראים בהם מצוינים במקרא שנדפס בשתי מסגרות בצדי הכרזה. הדיוקנאות צוירו בידי האמן הווינאי מאיר קונשטאט, ורבים מהם (חלקם פרי דמיונו של קונשטאט) התקבעו כדיוקנאות המקובלים של אישים אלו.
הכרזה נדפסה עבור בית הספר "Talmud Thora" בווינה, ובתחתיתה מודפסת הקדשה שבה חלל למילוי שם מקבל הכרזה מאת ועד בית הספר: "To Mr ---, presented from the Board of the Talmud Thora Public School, Vienna".
בית הספר, שהיה שייך לקהילה החרדית של וינה, פעל כבר במאה ה-19, ונסגר רק עם סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית.
70X50 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים לכל אורך שולי הכרזה. שברים. קמטים. רצועות נייר מודבקות לשולי הכרזה מאחור. נתונה במסגרת, 67X86.5 ס"מ. כתמים, פגמים ושברים במסגרת.
דיוקנאות צבעוניים של שמונה-עשר מגדולי ישראל לאורך הדורות, בהם הרמב"ם, רש"י, הרי"ף, רבי יוסף קארו, רבי משה איסרליש, הגר"א, רבי משה סופר בעל החתם סופר ועוד. הדיוקנאות ממוספרים, ושמות הנראים בהם מצוינים במקרא שנדפס בשתי מסגרות בצדי הכרזה. הדיוקנאות צוירו בידי האמן הווינאי מאיר קונשטאט, ורבים מהם (חלקם פרי דמיונו של קונשטאט) התקבעו כדיוקנאות המקובלים של אישים אלו.
הכרזה נדפסה עבור בית הספר "Talmud Thora" בווינה, ובתחתיתה מודפסת הקדשה שבה חלל למילוי שם מקבל הכרזה מאת ועד בית הספר: "To Mr ---, presented from the Board of the Talmud Thora Public School, Vienna".
בית הספר, שהיה שייך לקהילה החרדית של וינה, פעל כבר במאה ה-19, ונסגר רק עם סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית.
70X50 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים לכל אורך שולי הכרזה. שברים. קמטים. רצועות נייר מודבקות לשולי הכרזה מאחור. נתונה במסגרת, 67X86.5 ס"מ. כתמים, פגמים ושברים במסגרת.
קטגוריה
תצלומים ותמונות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
"לזכר עולם יהיה צדיק! תמונת הרב הצדיק הגאון מ"ה מנחם מענדול מליובאוויטש זצ"ל". ליטוגרפיה. [נ. מץ. וילנה, 1886].
בתמונה נראה האדמו"ר בביתו, על רקע ספרייתו, לבוש בגדי שבת לבנים. על ברכיו מונח ספר, ועליו משקפיו. תחת הדיוקן מופיע הכיתוב "לזכר עולם יהיה צדיק! תמונת הרב הצדיק הגאון מ"ה מנחם מענדול מליובאוויטש זצ"ל" וכן הכיתוב "דיוקן הרבי מליובאוויטש, הרב מנדל שניאורסון" (רוסית).
הדיוקן נעשה על-פי ציור שמן אשר נעשה בערוב ימיו של ה"צמח צדק". כך מסופר אודותיו בגליון 96 של כתב-העת "די אידישע היים" (עמ' טו): "צייר אלמוני, אינו-יהודי, השתוקק לצייר את תוארו של הצ"צ, אך ביודעו שלא יצליח לעשות זאת באופן הרגיל - שהרי הצ"צ לא יסכים לכך - עלה בראשו רעיון: הוא הגיע בשבת אל הצ"צ, הביט בו טוב טוב עד שהצליח לחרות עמוק בדמיונו את תואר פניו הקדושים. על מנת שהמעמד הרגעי ישאר טרי בזכרונו, מיהר הצייר לביתו כשעיניו כמעט סגורות, ומיד כשהגיע נטל את כלי הציור שלו והחל רושם את שראה - על הבד. מאוחר יותר כשהראו לצ"צ את התמונה, הצטער על כך מאד, היות והיא נעשתה בשבת (ואכן באמת נראה בה הצ"צ כשהוא לבוש בבגדי שבת), אלא ש"התנחם" בכך שהצייר טעה בכמה דברים: א. הצייר הגוי צייר את בגדו העליון של הצ"צ באופן ששפתו השמאלית מונחת על זו הימנית - כפי שנוהגים אינם-יהודים, שכן אצל היהודים, להבדיל, נהוג להיפך, שצד ימין של הבגד העליון מונח וגובר על צדו השמאלי. ב. בתמונה נראה הצ"צ מחזיק ספר. אך בעוד וספרי-קודש נכתבים ונקראים מימין לשמאל, וכך הם נפתחים - מימין, הרי שהצייר הגוי צייר את הספר כאילו זהו אחד מספרי הגויים, להבדיל, הנפתחים משמאל".
ציור זה שימש מקור להדפסים רבים. הליטוגרפיה שלפנינו היא ההדפס הראשון הידוע שנוצר בעקבות הציור. בהדפסים מאוחרים יותר נהפכה גלופת ההדפס, כדי שהספר שבידי ה"צמח צדק" יפתח מימין ושפתו הימנית של בגדו תהיה מונחת על שפתו השמאלית.
36X24 ס"מ. עותק פגום. שולי התחריט נגזרו, כמעט ללא פגיעה בציור עצמו, אך חסרים פרטי המדפיס והשנה. כתמים, פגמים ובלאי. הודבק על קרטון עבה לשיקום.
ספרות: הרב שלום דובער לוין, מבית הגנזים, ברוקלין תש"ע, עמ' רנז-רסב.
בתמונה נראה האדמו"ר בביתו, על רקע ספרייתו, לבוש בגדי שבת לבנים. על ברכיו מונח ספר, ועליו משקפיו. תחת הדיוקן מופיע הכיתוב "לזכר עולם יהיה צדיק! תמונת הרב הצדיק הגאון מ"ה מנחם מענדול מליובאוויטש זצ"ל" וכן הכיתוב "דיוקן הרבי מליובאוויטש, הרב מנדל שניאורסון" (רוסית).
הדיוקן נעשה על-פי ציור שמן אשר נעשה בערוב ימיו של ה"צמח צדק". כך מסופר אודותיו בגליון 96 של כתב-העת "די אידישע היים" (עמ' טו): "צייר אלמוני, אינו-יהודי, השתוקק לצייר את תוארו של הצ"צ, אך ביודעו שלא יצליח לעשות זאת באופן הרגיל - שהרי הצ"צ לא יסכים לכך - עלה בראשו רעיון: הוא הגיע בשבת אל הצ"צ, הביט בו טוב טוב עד שהצליח לחרות עמוק בדמיונו את תואר פניו הקדושים. על מנת שהמעמד הרגעי ישאר טרי בזכרונו, מיהר הצייר לביתו כשעיניו כמעט סגורות, ומיד כשהגיע נטל את כלי הציור שלו והחל רושם את שראה - על הבד. מאוחר יותר כשהראו לצ"צ את התמונה, הצטער על כך מאד, היות והיא נעשתה בשבת (ואכן באמת נראה בה הצ"צ כשהוא לבוש בבגדי שבת), אלא ש"התנחם" בכך שהצייר טעה בכמה דברים: א. הצייר הגוי צייר את בגדו העליון של הצ"צ באופן ששפתו השמאלית מונחת על זו הימנית - כפי שנוהגים אינם-יהודים, שכן אצל היהודים, להבדיל, נהוג להיפך, שצד ימין של הבגד העליון מונח וגובר על צדו השמאלי. ב. בתמונה נראה הצ"צ מחזיק ספר. אך בעוד וספרי-קודש נכתבים ונקראים מימין לשמאל, וכך הם נפתחים - מימין, הרי שהצייר הגוי צייר את הספר כאילו זהו אחד מספרי הגויים, להבדיל, הנפתחים משמאל".
ציור זה שימש מקור להדפסים רבים. הליטוגרפיה שלפנינו היא ההדפס הראשון הידוע שנוצר בעקבות הציור. בהדפסים מאוחרים יותר נהפכה גלופת ההדפס, כדי שהספר שבידי ה"צמח צדק" יפתח מימין ושפתו הימנית של בגדו תהיה מונחת על שפתו השמאלית.
36X24 ס"מ. עותק פגום. שולי התחריט נגזרו, כמעט ללא פגיעה בציור עצמו, אך חסרים פרטי המדפיס והשנה. כתמים, פגמים ובלאי. הודבק על קרטון עבה לשיקום.
ספרות: הרב שלום דובער לוין, מבית הגנזים, ברוקלין תש"ע, עמ' רנז-רסב.
קטגוריה
תצלומים ותמונות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
אוסף תצלומים של בני משפחת ה"ערוך לנר". [גרמניה, המחצית השניה של המאה ה-19 בקירוב].
אוסף של כ-75 תצלומים של בני משפחת ה"ערוך לנר", רובם תצלומי Carte de visite או Cabinet card המודבקים לכרטיסי קרטון עם פרטי הצלמים (צולמו בברלין, בברסלאו ובערים נוספות).
מרבית התצלומים מתעדים, ככל הנראה, את צאצאי רבי ישראל מאיר פריימן אב"ד אוסטרובה וחתנו של בעל "ערוך לנר". הם מסודרים באלבום נאה מהתקופה שבפתחו תצלום של רבי ישראל מאיר פריימן (מודבק על כרטיס קרטון עם כתובת בדיו זהובה: "צורת הרב הגאון הגדול מו"ה ישראל מאיר פריימאן...").
פרט לאלבום כולל האוסף תצלום נוסף של רבי ישראל מאיר פריימן (נתון במסגרת); תצלום של חתן ה"ערוך לנר" רבי מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל "מטה לוי", "אבני זכרון" ו"רבני פרנקפורט; תצלום קבוצתי של הצגת פורים עם תחפושות, מפולדה; ועוד.
רבי ישראל מאיר פריימן (תקצ"א-תרמ"ד 1830-1884), חתנו של בעל "ערוך לנר" ואב"ד פילעהנע ואוסטרובה (מחוז פוזן), מחבר ספר "ענפי יהודה" על ספר "והזהיר". התכתב רבות עם חמיו ה"ערוך לנר" בסוגיות שונות, וחלק מאותן התכתבויות נדפסו בשו"ת בנין ציון, בעיקר בחלק השלישי במהדורה החדשה של "ליקוטי תשובות - בנין ציון" (הוצאת "דבר ירושלים", ירושלים, תשס"ב).
כ-75 תצלומים, רובם מסודרים באלבום. גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. תמונות חסרות באלבום. פגמים בכריכת האלבום.
אוסף של כ-75 תצלומים של בני משפחת ה"ערוך לנר", רובם תצלומי Carte de visite או Cabinet card המודבקים לכרטיסי קרטון עם פרטי הצלמים (צולמו בברלין, בברסלאו ובערים נוספות).
מרבית התצלומים מתעדים, ככל הנראה, את צאצאי רבי ישראל מאיר פריימן אב"ד אוסטרובה וחתנו של בעל "ערוך לנר". הם מסודרים באלבום נאה מהתקופה שבפתחו תצלום של רבי ישראל מאיר פריימן (מודבק על כרטיס קרטון עם כתובת בדיו זהובה: "צורת הרב הגאון הגדול מו"ה ישראל מאיר פריימאן...").
פרט לאלבום כולל האוסף תצלום נוסף של רבי ישראל מאיר פריימן (נתון במסגרת); תצלום של חתן ה"ערוך לנר" רבי מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל "מטה לוי", "אבני זכרון" ו"רבני פרנקפורט; תצלום קבוצתי של הצגת פורים עם תחפושות, מפולדה; ועוד.
רבי ישראל מאיר פריימן (תקצ"א-תרמ"ד 1830-1884), חתנו של בעל "ערוך לנר" ואב"ד פילעהנע ואוסטרובה (מחוז פוזן), מחבר ספר "ענפי יהודה" על ספר "והזהיר". התכתב רבות עם חמיו ה"ערוך לנר" בסוגיות שונות, וחלק מאותן התכתבויות נדפסו בשו"ת בנין ציון, בעיקר בחלק השלישי במהדורה החדשה של "ליקוטי תשובות - בנין ציון" (הוצאת "דבר ירושלים", ירושלים, תשס"ב).
כ-75 תצלומים, רובם מסודרים באלבום. גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. תמונות חסרות באלבום. פגמים בכריכת האלבום.
קטגוריה
תצלומים ותמונות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
"תמונת הגאון האמתי צדיק יסוד עולם מרן ר' ברוך דוב לייבאוויץ שליט"א - מאת ישיבת כנסת בית יצחק בקאמענעץ דליטא פוילין". נתונה במעטפת קרטון מקורית, עם מדבקת סטודיו הצילום: "Kerr's Studio - 151 Rivington St. New York". [ארה"ב, 1929 בערך].
רבי ברוך בער נסע לארה"ב בסוף שנות התר"פ, כדי להחזיק את הוצאות הישיבה בקמניץ, ושהה שם כשנתיים. כנראה, תמונה זו נעשתה באותה נסיעה.
גודל התמונה: כ-20X25 ס"מ. גודל מירבי של הקרטון: כ-25X35 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים במעטפת הקרטון.
רבי ברוך בער נסע לארה"ב בסוף שנות התר"פ, כדי להחזיק את הוצאות הישיבה בקמניץ, ושהה שם כשנתיים. כנראה, תמונה זו נעשתה באותה נסיעה.
גודל התמונה: כ-20X25 ס"מ. גודל מירבי של הקרטון: כ-25X35 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים במעטפת הקרטון.
קטגוריה
תצלומים ותמונות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ארבעה תצלומים מניסיון ההתיישבות של "אגודת ישראל" בעמק יזרעאל, בהם נראים המושבה "מחנה ישראל" וחלוציה. [עמק יזרעאל, 1925-1926].
התצלומים שלפנינו מספרים את סיפורו הנשכח של ניסיון חלוצי ראשון מסוגו של יהודים חרדים להקים מושבה חקלאית בעמק יזרעאל.
באחד התצלומים נראה שער הכניסה למושבה, עליו השלט: "מחנה ישראל - מושבה של הסתדרות אגודת ישראל". בתצלום שני נראה אחד משומרי המושבה, רכוב על סוסו, כשברקע בתי המושבה. בתצלום שלישי נראים בתי המושבה ממרחק, אחד החלוצים עודר את שדהו, וברקע - הר תבור. בתצלום הרביעי נראים חלוצי המושבה בעת לימוד בצריף בית הכנסת.
בכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" בווינה ב-1923, התקבלו בין השאר החלטות בעד עידוד ההתיישבות בארץ ישראל. כשנה לאחר מכן רכשה "אגודת ישראל" כ-4000 דונם באדמות עמק יזרעאל, מצפון לעפולה, בסמוך לכפר הערבי אכסל. האדמות חולקו לחלקות קטנות ונמכרו לרוכשים חרדיים, בעיקר מפולין. באמצע 1925 (בחודש יולי) עלתה קבוצת חלוצים ראשונה על הקרקע והיישוב קיבל את השם "מחנה ישראל". בתוך מספר חודשים נערכו עבודות תשתית יסודיות, הוקמה נגרייה, נבנו צריפי מגורים, נחפרו בארות, נסללה דרך אל המקום והוחל בהכשרת קרקע לחקלאות. בהמשך אותה שנה הוציא מרכז "אגודת ישראל" בפרנקפורט אלבום מודפס עם תצלומים מן היישוב החדש, על מנת לעודד רוכשים נוספים. בסוף השנה מנה המקום כ-90 חלוצים, רובם צעירים חסידיים מפולין, אולם בעיות שונות של חוסר בהכשרה ומשאבים הביאו לפירוק רשמי של המקום באוקטובר 1926. לאחר ניסיון התיישבות שני שלא צלח, הוחכרו האדמות לערבים ולבסוף נעזב המקום בשנת 1932. בשנים שלאחר מכן נעשו ניסיונות חוזרים מטעם "אגודת ישראל" לשוב ולהתיישב במקום, האחרון שבהם בשנת תרצ"ח (1938) על ידי קבוצת "חפץ חיים" מגדרה ו"קיבוץ הנוער האגודאי" בכפר סבא. השנה היתה שנת שמיטה ועל רקע מחלוקת פנימית ובעיות שונות נעזב המקום באופן סופי. אז פורקו הצריפים, הרפת והאורווה, ורק מבנה אבן אחד נותר על עומדו. [ראה חומר מצורף: יוסף קופלוביץ, "אגודת ישראל עולה בחומה - היישוב מחנה ישראל בעמק יזרעאל", "עת-מול", גליון 227, אדר תשע"ג, פברואר 2013, עמ' 21-24]. התצלומים שלפנינו הם מנסיון ההתיישבות הראשון, בשנים 1925-1926.
4 תצלומים. 16X11 ס"מ בקירוב. מצב טוב. בגב התצלומים חותמת רשמית: "מחנה ישראל על יד עפולה - מושבה של הסתדרות אגודת ישראל".
התצלומים שלפנינו מספרים את סיפורו הנשכח של ניסיון חלוצי ראשון מסוגו של יהודים חרדים להקים מושבה חקלאית בעמק יזרעאל.
באחד התצלומים נראה שער הכניסה למושבה, עליו השלט: "מחנה ישראל - מושבה של הסתדרות אגודת ישראל". בתצלום שני נראה אחד משומרי המושבה, רכוב על סוסו, כשברקע בתי המושבה. בתצלום שלישי נראים בתי המושבה ממרחק, אחד החלוצים עודר את שדהו, וברקע - הר תבור. בתצלום הרביעי נראים חלוצי המושבה בעת לימוד בצריף בית הכנסת.
בכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" בווינה ב-1923, התקבלו בין השאר החלטות בעד עידוד ההתיישבות בארץ ישראל. כשנה לאחר מכן רכשה "אגודת ישראל" כ-4000 דונם באדמות עמק יזרעאל, מצפון לעפולה, בסמוך לכפר הערבי אכסל. האדמות חולקו לחלקות קטנות ונמכרו לרוכשים חרדיים, בעיקר מפולין. באמצע 1925 (בחודש יולי) עלתה קבוצת חלוצים ראשונה על הקרקע והיישוב קיבל את השם "מחנה ישראל". בתוך מספר חודשים נערכו עבודות תשתית יסודיות, הוקמה נגרייה, נבנו צריפי מגורים, נחפרו בארות, נסללה דרך אל המקום והוחל בהכשרת קרקע לחקלאות. בהמשך אותה שנה הוציא מרכז "אגודת ישראל" בפרנקפורט אלבום מודפס עם תצלומים מן היישוב החדש, על מנת לעודד רוכשים נוספים. בסוף השנה מנה המקום כ-90 חלוצים, רובם צעירים חסידיים מפולין, אולם בעיות שונות של חוסר בהכשרה ומשאבים הביאו לפירוק רשמי של המקום באוקטובר 1926. לאחר ניסיון התיישבות שני שלא צלח, הוחכרו האדמות לערבים ולבסוף נעזב המקום בשנת 1932. בשנים שלאחר מכן נעשו ניסיונות חוזרים מטעם "אגודת ישראל" לשוב ולהתיישב במקום, האחרון שבהם בשנת תרצ"ח (1938) על ידי קבוצת "חפץ חיים" מגדרה ו"קיבוץ הנוער האגודאי" בכפר סבא. השנה היתה שנת שמיטה ועל רקע מחלוקת פנימית ובעיות שונות נעזב המקום באופן סופי. אז פורקו הצריפים, הרפת והאורווה, ורק מבנה אבן אחד נותר על עומדו. [ראה חומר מצורף: יוסף קופלוביץ, "אגודת ישראל עולה בחומה - היישוב מחנה ישראל בעמק יזרעאל", "עת-מול", גליון 227, אדר תשע"ג, פברואר 2013, עמ' 21-24]. התצלומים שלפנינו הם מנסיון ההתיישבות הראשון, בשנים 1925-1926.
4 תצלומים. 16X11 ס"מ בקירוב. מצב טוב. בגב התצלומים חותמת רשמית: "מחנה ישראל על יד עפולה - מושבה של הסתדרות אגודת ישראל".
קטגוריה
תצלומים ותמונות
קָטָלוֹג