אוסף שטרות בענייני ממונות, בחתימותיהם של חכמי ודייני בית הדין בצנעא במאה ה-19, בשנים תקפ"ט-תרנ"ו (1829-1896).
אוסף מרשים של עשרות שטרות, עם עשרות רבות של חתימות הדיינים ואבות בית הדין בצנעא במאה ה-19. נוסח השטרות בערבית-יהודית, ובשוליהם חתימות הדיינים (בסגנון המסולסל האופייני לחכמי תימן).
בין החותמים: רבי יוסף ב"ר שלום אלקארה, רבי דוד ב"ר אברהם צאלח, רבי יחיא ב"ר שלמה אביץ, רבי יוסף ב"ר דוד מנזלי, רבי סלימאן ב"ר יוסף אלקארה, רבי יוסף ב"ר יחיא עראקי, רבי אברהם ב"ר צאלח, רבי יחיא ב"ר שלום הכהן, ועוד.
כולל אוסף מסמכים ותעודות בערבית, שהגיע מאותו מקור (כנראה מבית הדין בצנעא).
רבי יוסף ב"ר שלום אלקארה (תקכ"ט-תר"ט), מגדולי חכמי תימן, מתלמידיו המובהקים של מהרי"ץ וממשיך דרכו. בשנת תקס"ט בערך נתמנה לדיין בבית הדין בצנעא, ובשנת תקע"ב נבחר לראב"ד ורב ראשי לקהילות תימן. היה מגדולי הלמדנים, בקי מופלג בש"ס ופוסקים. הרביץ תורה לרבים והעמיד תלמידים גדולים מחכמי תימן. תיקן תקנות שונות, והמשיך את דרכו של רבו המהרי"ץ בהנהגת יהודי תימן. מתורתו ידוע חיבורו "זבחי אלהים" על הלכות שחיטה, וכן ידועים ממנו תשובות ופסקי דין. בבית דינו כיהנו כדיינים - וחתומים עמו בשטרות שלפנינו: רבי דוד ב"ר אברהם צאלח (תקכ"ט-תקצ"ט) - נכד המהרי"ץ, ורבי יחיא ב"ר שלמה אביץ (נולד תקכ"ו; בשנת תקצ"ו נעלמו עקבותיו, יש אומרים כי עזב את צנעא מחמת הרעב ויש אומרים שלא חזר משליחותו עם השד"ר ר' ברוך מפינסק בחיפושו אחר עשרת השבטים בצפון תימן). עוד חתומים בשטרות שלפנינו: רבי יוסף ב"ר דוד מנזלי (תקס"ד-תרנ"ט), מוותיקי הדיינים בצנעא. שימש בדיינות למעלה מארבעים שנה, וחתום על פסקי דין רבים; רבי סלימאן (שלמה) אלקארה (תקס"ד-תרמ"ט), בנו של הראב"ד רבי יוסף אלקארה וממלא מקומו לאחר פטירתו כראב"ד ורב ראשי של קהילות תימן; רבי אברהם ב"ר צאלח (תקפ"ה או תקצ"ג-תרס"ה) - נין המהרי"ץ, מהבולטים שבחכמי דורו, היה חסיד גדול ושימש בדיינות ל"ח שנה, תיקן תקנות והנהגות.
27 שטרות בערבית-יהודית עם חתימות הדיינים + 25 מסמכים ותעודות בשפה הערבית. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב.

שלושה כתבי-יד. [תימן, המאות ה-19 וה-20].
1. כתב-יד, פירוש הלכות שחיטה, בערבית-יהודית. [תימן, תקס"ד 1804]. בדף האחרון קולופון הכותב: "והיתה השלמת הספר הזה יום שני ד' ימים לחדש אלול שנת ב'קט"ו לשטרות [=תקס"ד]... והכותב קל הקלים... שלמה בן שלמה בן שמריא בן מ"ו זכריה...". [49] דף. 20 ס"מ. מצב גרוע. כתמים, פגעי רטיבות ועש קשים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור ישנה, פגומה.
2. כתב-יד, הלכות שחיטה, ו"טעמים" [ליקוטים שונים על הלכות שחיטה]. [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. [102] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, כתמי רטיבות כהים, פגעי עש ובלאי. כריכה ישנה.
3. כתב-יד, הלכות שחיטה. [תימן, ת"ש 1940]. בדף האחרון קולופון הכותב משנת ב'רנ"א לשטרות [=ת"ש]. [60] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים. קרעים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.

דף פורזץ של ספר, עם רישומים רבים בכתב-יד בכתיבה אשכנזית עתיקה. [אופיינית לראשית המאה ה-18, שנות הת'-ת"ק בקירוב].
בצדו האחד של הדף רישום (נראה כחתימה): "הצעיר צבי הירש בהרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר יואל בעל שם טוב זלה"ה מזאמשט, ה"ה ספרא דפה ק"ק זאמשט". בחלקו העליון של אותו עמוד רישומים נוספים: "הקטן יואל היילפרין" (מופיע פעמיים) ו"הקטן צבי היילפרין" [לא מצאנו חתימות אחרות או כתב-יד להשוואה]. בתחתית העמוד רישום שבו מוזכר: "כבוד הרב המאור הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב יושע מקראקא אב"ד ור"מ דק"ק ברלין".
בצדו השני של הדף רישום נוסף של "הצעיר צבי הירש בה"ה מוהר"ר יואל היילפרין...", ונוסח שטר עם התאריך: כ"ז תמוז תק"ו, ועם שמות חותמים שונים (שלא זיהינו): "הצעיר אלעזר מקראקא", "הצעיר יהושע משה בע"מ ספר פני יהושע מק"ק פראג", "הצעיר יוסף יוזל מקראקא הרובץ תחת משא דמדינת ליטא חותם פה ק"ק בראד ביומא דשוקא...", "הצעיר חיים בהגאון מוהר"ר יעקב יושע מקראקא".
לצד רישומים אלה מופיעים רישומים נוספים, שירבוטים ונסיונות קולמוס.
בספרות החסידית-חב"דית נכתב על המקובלים רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט ונכדו רבי יואל בעל שם השני מזאמושט, כי השתייכו ל"מחנה הנסתרים" של המקובלים "בעלי השם", ממנו צמחה תנועת החסידות.
רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט - הגאון רבי יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין (נפטר תע"ג או תע"ד, 1713), מקובל נודע ואיש מופת שחי בתקופת גזירות ת"ח-ת"ט, כיהן כרב ואב"ד בקהילות חשובות בפולין, בהם זאמושט, לבוב ועוד והחל משנת תנ"ב מילא את מקומו של רבי נפתלי כ"ץ כאב"ד אוסטרהא. נמנה על ועד הגאונים של "ועד ארבע ארצות" ועל ועד גאוני מדינת ליטא. מקובל בעל מופת, שעסק בקבלה מעשית ופעל כ"בעל שם" ברחבי פודוליה. ידועים עליו סיפורי מופתים על פקידת עקרות, רפואת חולים, גירוש דיבוקים, הצלה ממזיקים ושדים, ועוד. בספרי קבלה מעשית שנדפסו בשנות הת"פ-ת"צ הובאו סגולות וקמיעות מתורתו של רבי יואל בעל שם הראשון, שהיו ברשות נכדו רבי יואל בעל שם השני (ראה להלן). על פי המובא בספר הזכרונות להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש השתייך רבי יואל בעל שם הראשון ל"מחנה הנסתרים" והיה רבו של המקובל רבי אדם בעל שם - רבו של הבעל שם טוב הקדוש.
נכדו רבי יואל בעל שם השני - רבי יואל ב"ר אורי היילפרין (נולד ת"נ בערך, נפטר בסביבות שנת תקט"ו) היה מקובל איש מופת, שזכה אף הוא לכינוי "בעל שם". הוא התגורר בעיר זאמושט ורבים היו מגיעים אליו לשם בקשת ישועה, קמיעות וסגולות. רבי אברהם אב"ד זולקווא כותב עליו שהוא "מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה..." (הסכמה לספר מפעלות אלוקים, זולקווא, תפ"ה). המדפיס לספר תולדות אדם (זולקווא, ת"פ) כותב עליו: "שזה נודע בשערים שאליו ידרשון יום יום מעירות קרובים ורחוקים".
בתקופת רבי יואל בעל שם השני נדפסו מספר ספרי קבלה מעשית וכולם עברו תחת השגחתו, הוגהו על ידו וקיבלו את הסכמותיו. בשנת ת"פ נדפס בזולקווא הספר "תולדות אדם", ובו נאספו סגולות ורפואות, הוראות לכתיבת קמיעות, לחשים והשבעות, מאת גדולי "בעלי השם" - רבי אליהו בעל שם (מחלם) ורבי יואל בעל שם הראשון, וכן סגולות משלמה המלך, מהרמב"ן, מהאר"י הקדוש, ועוד. לפי דברי המו"ל יצא הספר מתוך "כתבי קודש" של רבי יואל בעל שם הראשון. בראש הספר ובסופו מופיעות שתי הסכמות מאת הנכד - רבי יואל בעל שם השני. בהקדמת המו"ל נכתב על רבי יואל בעל שם השני: "אך אין לנו ידיעה בקבלה מעשית... ואין לנו אלא דברי הרב המאור הגדול המופלא בנגלה ובנסתר החכם הכולל והשלם והמקובל המפורסם ה"ה מוהר"ר יואל בעל שם נר"ו בהנגיד ה"ה מ"ו אורי נר"ו מזאמושט נכד להמקובל המפורסם מ"ו יואל בעל שם זלה"ה, וכל עלמא ידעי שמהור"ר יואל ב"ש [בעל שם] הנ"ל בר סמכא ומומחה לרבים בדור הזה, ואם הוא לבד יסכים יאמינו בני יעקב ויוסף...". את הסכמתו השניה חותם רבי יואל בעל שם השני: "נאום יואל בה"ה החכם הכולל הרבני כבוד מוהר"ר אורי נר"ו היילפרון מזאמושט הנ"ל וחתן הנגיד המפורסם המופלג כבוד מוהר"ר דוד בהגאון הגדול מוהר"ר ארי' יהודא ליב שהיה אב"ד ור"מ בק"ק קראקא ובק"ק בריסק דליטא". בשנת תפ"ב נדפס בזוולקווא ספר סגולות והשבעות, בשם "זבח פסח". גם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון, וגם עליו הופיעה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני. בשנת תפ"ה נדפס בזולקווא ספר עם תוכן דומה בשם "מפעלות אלקים", וגם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון. גם על ספר זה באה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני, והסכמה נוספת מרבי אברהם אב"ד זאלקווא הכותב עליו: "...בתחלת ההשגחה משכתי ידי מליתן הסכמה על זה כי אין לי עסק בנסתרות בעניני קבלה מעשיות[!] או סגולו'[ת] ורפואות אך בראותי הסכמת ה"ה המאור הגדול המקובל המפורסים[!] מוהר"ר יואל בן ה"ה המנו'[ח] הנגיד מוהר"ר אורי בהמקובל הגדול מוהר"ר יואל בעל שם זצ"ל, ונראה מדבריו שכל הפעולות הוגהו על ידו והסכים להדפיס, בכן על סמך חכמתו הסכמתי גם אני... כי ה"ה מוהר"ר יואל נר"ו הנ"ל מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה...". ספר נוסף בקבלה מעשית, עם סגולות, רפואות וקמיעות, שקיבל את הסכמתו של רבי יואל בעל שם השני, הוא הספר "מנחות יעקב סלת", שנדפס בווילהרמסדורף בשנת תצ"א.
בדף שלפנינו מופיעים רישומים של בנו רבי צבי הירש, שלא ידועים לנו עליו כל פרטים ממקור אחר.
[1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש.