מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove dedic filter dedic
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- and (41) Apply and filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- ספרים (22) Apply ספרים filter
- עם (22) Apply עם filter
- book (22) Apply book filter
- with (22) Apply with filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- מיוחסים, (19) Apply מיוחסים, filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- חתימות, (19) Apply חתימות, filter
- חסידות (19) Apply חסידות filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- chassid (19) Apply chassid filter
- copi (19) Apply copi filter
- copies, (19) Apply copies, filter
- gloss (19) Apply gloss filter
- import (19) Apply import filter
- signatures, (19) Apply signatures, filter
חותמות בעלות רבות של האדמו"ר רבי אלעזר רוזנפלד מאשפיצין. בעמוד לפני השער רישום בעלות: "זה הספר שייך לה"ה הצדיק הקדוש בוצינא קדישא חו"פ [חסידא ופרישא] שלשלת היוחסין כ"ת מ"ה אליעזר נ"י". בשער הספר חתימה לא מפוענחת: "הק' אורי..." [?].
האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
ספר זה נדפס ע"י המקובל רבי שלמה רעכניץ בנו של רבי יהודה ליב מוכיח, שבבחרותו היה מתלמידיו המקורבים של רבי נפתלי כ"ץ. הוא העתיק אז פיוטים ותפילות שחיבר רבו הקדוש והיה אומרם בהתלהבות מדי לילה, כשהיה משכים קום בחצות ליל. בהקדמת הספר שלפנינו, מספר רבי שלמה רכניץ סיפור-פלא מדהים על רבו המחבר הקדוש, שנפגש פעמיים עם השטן מלאך המוות. הפעם הראשונה היתה כאשר מלאך המוות התחפש לעני, ורבי נפתלי הכניעו ע"י נתינת ארבעה פרוטות בידו. על הפגישה הראשונה הזאת מעיד התלמיד ממה שראה בעיניו ושמע באזניו: "...אספר את אשר ראיתי כשהייתי אתו עמו במרכבתו, בעברי דרך במקום אחד ושמה רייזין, פרסא אחת מק"ק ליסא ממדינת פולין, נתן פיזור לעניים ואביונים.... ובתוך הבאים... נתן מידו ליד אחד מהם בסיפור [באמירה]: א', ב', ג', ד' פגים... ואח"כ כשבאנו לביתו... ונפל למשכב... ואמר הוא לה [לאשתו הרבנית]: אל תירא ואל תחת, כי כבר נתתי למלאך המות ארבעה פגים [מטבעות], וכל זה ראיתי בעיני ושמעתי מפיו...". על פגישתו השניה עם מלאך המות והזכרת ענין ארבעת המטבעות הנ"ל, מספר רבי שלמה מתוך מכתבים שראה בעיניו, שנשלחו מקהילת איסטנבול, בהם הובאו עדויות על פטירתו הפלאית של רבו רבי נפתלי כץ בשנת תע"ח בדרכו לארץ הקודש, כאשר כל העם ראו את כוחותיו המופלאים וקדושתו הרבה: "...ושם [במכתבים הנ"ל] נאמר שגם קודם מותו אמר בפה מלא למלאך המות: מה לך פה?! עתה באת אלי במלבושים יפים כעושר [כעשיר] גדול, וברייזין באת לפני במלבושים קרועים ובלואים כעני גדול ונתתי לך ד' פגים... וקם בחרי אף מערש דוי וסוגר [וסגר] הדלת ואמר: צא תאמר לו, ניפלה נא ביד ה' ובידו אפקיד רוחי ונשמתי...".
[2], לז, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. נזקי עש עם פגיעות בטקסט. עותק ספריה. כריכת בד לא-מקורית.
ההגדה של האדמו"ר רבי שלום הלברשטאם מסטרופקוב. בדף השער רישום בכתב-ידו קדשו וחתימתו: "לד' הארץ ומלאה, הק' שלום הלברשטאם קאהשיצע [קאשוי] יצ"ו". חותמותיו מופיעות בדף המגן הקדמי, בדף השער ובדף שאחריו: "הק' שלום הלברשטאם בן א"אמו"ר הר"הצ משינאווע זצ"ל".
האדמו"ר רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרט"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל" (בנו בכורו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז), שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והיה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים, אלפים נהרו לקבל את ברכותיו ונתפרסם במעשי מופת.
טז, ט-נו, [1] דף. דפים ט-טז מופיעים פעמיים. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי אוכל ויין בחלק מהדפים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
יערי 2150; אוצר ההגדות 3296.
[1] דף בסוף, עם שמות מנויים נוספים, לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
רישומי בעלות רבים וחותמות בעלות של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב; חתימות יד בנו רבי "יחיאל נתן הלברשטאם"; חתימות נוספות.
האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב-בארטפלד (תר"י-תשרי תרס"ד), בנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם הרב מצאנז. התחנך בבית סבו רבי חיים מצאנז, שאף מסר לידיו את עריכת ספרו שאלות ותשובות "דברי חיים", יחד עם בן-דודו רבי שלמה מבובוב (הראשון). בחיי אביו נתמנה כרב ואדמו"ר בבארדיוב (בארטפעלד, הונגריה), ושם קבלו את מרותו חסידים רבים. מבניו וחתניו כיהנו ברבנות ובאדמו"רות, בהם חתנו הנודע רבי חנה הלברשטאם מקאלשיץ, ובנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג), שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בבארדיוב.
[2], ב-עט; פח, [1] דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
ספר שאלות ותשובות דברי חיים, חלקים א-ב, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בארדיוב, תרס"ב 1901. מהדורה שניה.
העותק של תלמיד המחבר - רבי אברהם אביש ריינהאלד. בשער הספר חותמותיו עם שמו וחותמותיו עם המילים "ראש הישיבה דחברה עץ חיים פה טארנא יצ"ו". בדפי הספר מספר הגהות בכתב-יד [כנראה בכתב-ידו]. לספר מצורף דף בכתב-יד, כפי הנראה אף הוא בכתב-ידו. בדף זה ציונים לכל חלקי הש"ס.
רבי אברהם אביש ריינהאלד (ריינהולד; תרי"ג-תרצ"ה), יליד טארנא (טארנוב) שבגליציה, ובהמשך שימש כראש ישיבה בעיר. גאון מופלג ומקובל. היה תלמידם של הרה"צ רבי פנחס מדעמביץ ובריגל (תלמיד רבי נפתלי מרופשיץ), ושל רבי זאב דוב שענקעל מטארנא (תלמיד ה"חתם סופר"). בהמשך הסתופף בצל קדשו של האדמו"ר בעל "דברי חיים", וממנו קיבל את הדרכים כיצד ללמוד קבלה וחסידות, כפי שכתב בשערי ספריו "ארבע כנפים ופתח הגן" ו"שער פתח הגן": "ראשית לימודי בס'[פרים] סור מרע וזרע קודש ועבודת ישראל זי"א ועפ"י דבריהם למדתי בכתבי האריז"ל ובימי חורפי הייתי מסתופף בצל קדושת מרן הצדיק החי בעל דברי חיים זצ"ל ומסדר עבודתו הק' ותנועותיו הנעימים הבנתי קצת איך ללמוד בכתבי הקודש בביטול גמור כאין ואפס ולטעום מעץ החיים מעין עולם הבא". בקיץ תרע"א עבר לאנווטרפן. במלחמת העולם הראשונה נמלט להולנד (ראה להלן) ולאחר המלחמה חזר לאנטוורפן. מחבר ספרים רבים: חידושי אבר"ח (קראקא תרפ"א-תרפ"ד), ראשי בשמים (קראקא תרפ"א), ארבע כנפים ופתח הגן (פולין, תרפ"ה), אותיות מחכימות (בילגורייא, תרפ"ו?), מקראי קודש (בילגורייא, תרפ"ו?), שער פתח הגן (אנטוורפן, תרפ"ו), זכרון משיח (בילגורייא, תרפ"ז).
[2], קלח, [1]; [2], קל דף. 38 ס"מ. + [1] דף בכתב-יד. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. דפי הספר עשוים נייר יבש ושביר. כתמים. כתם רטיבות כהה בשולי הדפים. קרעים עם חסרון במספר דפים. שיקומים בדבק נייר בדף השער ובמספר דפים שאחריו. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. כריכה בלויה ופגומה.
-------------------------
סיום הש"ס של פליטי מלחמת העולם הראשונה בהולנד
במלחמת העולם הראשונה נמלט רבי אברהם אביש ריינהולד מאנטוורפן להולנד. הוא הגיע אל הכפר שעווענינגען (סכוונינגן Scheveningen, כיום חלק מהעיר האג), שם התקבצו כמה עשרות פליטים יהודיים, בעיקר בחורים שנמלטו מאימת הגיוס של צבאות אירופה השונים. את הזמן הפנוי ניצלו הפליטים ללימוד תורה. רבי אברהם אביש היה אז מראשי החבורה והיה בין המארגנים של יוזמה מעניינת: בכדי לנצל את זמן המלחמה כראוי, הוחלט שילמדו ויסיימו ביחד את כל הש"ס. הם חילקו ביניהם את המסכתות ובראש חודש אלול תרע"ז ערכו את הסיום על הש"ס כולו, כשהם מקבלים על עצמם באותו מעמד לסיים שוב את הש"ס עד ראש חודש תמוז של השנה הבאה (לציון 100 שנה למאורע התארגנה יוזמה מרגשת של צאצאי אותם פליטים, אשר חילקו שוב ביניהם את מסכתות הש"ס וערכו סיום מיוחד, שנערך בלייקווד ושודר ברחבי העולם - ראה חומר מצורף). מאירוע זה בשעווענינגען נותר לוח זכרון, שנרשם ביום הסיום הראשון ובו פורטו שמות האנשים עם שמות המסכתות שלקחו על עצמם ללמוד בפעם הנוספת (רבי אברהם אביש נרשם שם כמי שלקח את המסכתות: עדויות, הוריות, תמורה, מעילה ותמיד).
בדף השער ובדף שלאחריו, חותמות האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר: "יצחק מנחם בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע מאלכסנדר". בדף השער מספר רישומים בהם נכתב כי הספר שייך לאדמו"ר מאלכסנדר, ורישומים נוספים.
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר הי"ד (תר"ם-תש"ב), מגדולי האדמורי"ם בדורו. התחנך על ברכי סבו מייסד השושלת רבי יחיאל מאלכסנדר, אצל אביו האדמו"ר רבי שמואל צבי מאלכסנדר בעל "תפארת שמואל", ואצל דודו רבי ירחמיאל ישראל יצחק בעל "ישמח ישראל".
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר, לאחר ששבעים רבנים מחשובי רבני פולין שהיו מחסידי אביו, בקשו ממנו להמשיך את שושלת ההנהגה. בזמן הנהגתו גדלה קהלת חסידי אלכסנדר בפולין ומנו עשרות אלפי יהודים. הקים יחד עם אחיו רבי אברהם חיים דנציגר רשת ישיבות גדולה "בית ישראל" לזכר דודו האדמו"ר בעל "ישמח ישראל". נרצח בשואה הוא וכל ילדיו ונכדיו, ולא נותר מהם שריד, הי"ד. לאחר השואה התקבצו שרידי חסידי אלכסנדר והכתירו לאדמו"ר את בן דודו רבי יהודה משה טהיברג. שרידי תורותיו לוקטו ע"י שרידי חסידים ונדפסו בספר "עקדת יצחק".
[2], סג-שעז דף. כרך זה מתחיל בדף סג (מסימן שח), ולפניו נכרכו דף השער ודף הקדמה. ללא דפים דפים א-סב הראשונים. 37.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, שדרה קרועה.
העותק של האדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב. בפרשת יתרו (עמ' [79]) מופיעה חתימת יד קדשו: "חנוך העניך מסאסוב", ובעמוד שלפני כן (עמ' 78) מופיעה הגהה למדנית (3 שורות) בכתב-ידו. בעמ' 122 מופיעה הגהה נוספת בכתב-ידו.
האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאייער-טייטלבוים (תרמ"ד-תש"ג 1884-1942), אב"ד סאסוב וקרעצקי, מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר רבי חנוך מאלסק בעל "לב שמח", ומצאצאי האדמו"ר רבי שלום מבעלז. קדוש וטהור, תלמיד חכם מופלג, נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציוה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל".
בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מקירולהוזא וארה"ב הדפיס שני כרכים מחידושי תורתו בשם "עיר חנוך" (ירושלים, תשל"ח). לאחר כמה שנים נדפסו ממנו הספרים "שו"ת יד חנוך" ו"מפענח נעלמים" (ברוקלין, תש"ס). בשנת תשי"ז נדפס בארה"ב מדרש רבה, עם הגהותיו בשם "עין חנוך", ע"י בנו הנ"ל.
ב-צו דף. חסר דף השער. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. הדף האחרון מנותק ומעט פגום. ללא כריכה.
ברוב הספרים מופיעות חתימות ו"הקדשות עצמיות" שכתב כשקנה או קיבל את הספר, ובמספר מקומות מופיעות אף הגהות בכתב-ידו. במספר ספרים חתימות, חותמות ורישומים מבעלים קודמים, וכן הקדשות מחברים. רוב הספרים הם משנות הת"ש, למעט כרכי ש"ס ווילנא (מדפוס האלמנה והאחים ראם).
האדמו"ר מספינקא-זידיטשוב רבי אלטר אליעזר כהנא (תרצ"ז-תשס"ט), איש האשכולות - גאון מופלג ותלמיד חכם מפורסם, נודע בתפילותיו ובהנהגתו בקודש, בעבודת השם ובאהבת הבריות. למדן ובעל הוראה. קדוש ומקובל. עסק בחייו בין היתר בכתיבה ועריכת ספרים בהלכה, בחסידות ובמקצועות רבים. ליקט וערך נושאים רבים במסגרת "אוצר הפוסקים". עמד בראשות כוללי אברכים וניהל את קרנות הגמ"ח של "שומרי החומות". התכתב בהלכה עם רבנים רבים. איש השקפה, מקורב לחוגי "נטורי-קרתא" וחסידי סאטמר, אך היה פתוח לדעות אחרות בחוגים החרדיים. הרבה במתן צדקה ליחידים ולמוסדות ציבור מכל החוגים, ועסק בהלוואות גמ"ח לנצרכים.
אביו - האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים (תר"ע-תשל"ח 1909-1978), בן רבי צבי הירש כהנא אב"ד ספינקא וחתן האדמו"ר רבי יצחק טיטלבוים מהוסאקוב. אדמו"ר באונגוואר. בשנת תרצ"ו כיהן כרב וראש ישיבה בסערעדנא. בשנת תש"א עלה עם משפחתו לארץ ישראל, בה פתח את ישיבת "אמרי יוסף" והקים בה את בית מדרשו.
כ-260 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מהספרים הראשונים שנדפסו בבית דפוסו של מנשה בן ישראל באמשטרדם.
שני חלקים בכרך אחד. בראש הספר נכרך דף השער של החלק השני (דף השער של החלק הראשון חסר).
בדף לז/1 חתימות בכתיבה אשכנזית עתיקה: "יואל היילפרין". חתימה נוספת בדף [1] של ההקדמה, לאחר השער [יתכן והוא רבי יואל ב"ר אורי היילפרין מזאמושט, המכונה "רבי יואל בעל שם", שסגולותיו ודברים משמו מובאים בספרי הקבלה המעשית "תולדות אדם" ו"מפעלות אלקים", או נכדו רבי יואל בעל שם השני, שאף הוא היה בעל מופת וקבלה מעשית - ראה אודותם: פריט 361]. מספר תיקונים ורישומים בכתב-יד.
[1], נג; כה דף. חסר דף השער של החלק הראשון. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, פגמים וקרעים קלים במקומות בודדים. כתמי רטיבות במספר דפים. סימני עש קלים במספר דפים. מספר רישומים בכתב-יד. כריכת קלף מקורית, עם פגמים קלים.
רבי שלמה הלוי (רצ"ב-ש"ס) תלמיד המהר"י בן לב, רב בקהילת שאלוניקי, קיבץ בספר זה את הדרשות שנשא בקהילתו בזמנים שונים. כפי שכותב המחבר בהקדמתו, הדרשות על ספר ויקרא מופיעות תחילה, כסימן לדברי חז"ל ש"הבא ליכנס בפתחי שערי הלמוד היה מתחיל בספר ויקרא". חלק שני לא נדפס.
העותק של רבי ידידיה טיאה ווייל. בראש דף השער חתימת ידו: "טיאה ווייל".
הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל (תפ"ב-תקס"ו), מגדולי גאוני דורו, בן הגאון רבי נתנאל ווייל בעל "קרבן נתנאל" ותלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ. עמד בקשרי שו"ת עם בעל ה"נודע ביהודה" ועם בעל ה"הפלאה". משנת תק"ל אב"ד קרלסרוהא ומדינת באדן על מקום אביו. בחייו נדפס רק פירושו "מרבה לספר" על הגדה של פסח, שנדפס בעילום שמו, אך עשרות חיבורים ממנו שנותרו בכת"י הולכים ונדפסים בשנים האחרונות.
ריז, ריד-שיד; יד דף. 28.5 ס״מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בדף השער ובמספר דפים נוספים. כתמי רטיבות כהים בחלק מהדפים, בעיקר לקראת סופו של הספר. הדבקות נייר לחיזוק בחלקו האחורי של דף השער, ובמספר דפים נוספים. חותמות ספריה. כריכה ישנה, עם פגמים.
• ספר שפתי כהן, פירוש על התורה, מאת רבי מרדכי הכהן מצפת. [המבורג, ת"נ 1690]. חתימה בדף השער: "טיאה ווייל". רישום בדף האחרון: "שמעון בן כמהו"ר אשר אנשיל נר"ו".
• ספר עלה דיונה, חידושים על מסכתות מסדר נזיקין, מאת רבי יונה בן רבי משה בנימין זאב אב"ד טרלא. פיורדא, [תנ"ד 1693]. חתימה בדף השער: "הק' טיאה ווייל".
• ספר העיטור, דיני ממונות, קדושין, גיטין וכתובות, מאת רבינו יצחק בן אבא מארי. וורשא, תקס"א-[תקס"ב] 1801. רישום בעלות בדף השער: "שייך להקצין כמהר"ר ר' יוקב ווייל מקארלסרוה"; וחותמת.
• ספר הישר, חידושים והגהות על הש"ס, פסקי הלכה ושאלות ותשובות, מאת רבנו תם. וינה, [תקע"א 1811]. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף השער: "שייך להקצין כמ"ה יוקב ווייל מקארלזרוהע".
הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל (תפ"ב-תקס"ו), מגדולי גאוני דורו, בן הגאון רבי נתנאל ווייל בעל "קרבן נתנאל" ותלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ. עמד בקשרי שו"ת עם בעל ה"נודע ביהודה" ועם בעל ה"הפלאה". משנת תק"ל אב"ד קרלסרוהא ומדינת באדן על מקום אביו. ראה עוד אודותיו בפריט הקודם.
רבי יעקב ווייל הרשום כאן הוא אולי נכדו של רבי ידידיה טיאה ווייל - הגאון רבי יעקב (יוקב) ווייל (נפטר תרי"א), מחכמי קרסלרוה, תלמיד חכם מופלג ומרביץ תורה, בעל "תורת שבת" וחיבורים נוספים; אך יתכן והוא אדם אחר ממשפחת ה"קרבן נתנאל".
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כתמים, בלאי וקרעים בדפי שער ובדפים נוספים.
העותק של הגאון רבי נתן אדלר. רישומי בעלות עתיקים בדף השער, ביניהם: "[לה' הארץ]... להרב אב"ד ור"ם דפה באסקוויץ ה"ה הגאון החסיד מו"ה נתן אדלר נ"י"; "שייך לה"ה המופלא כ"ה נתן אדליר כ"ץ יצ"ו [מספר מילים מחוקות] באסקוויץ".
רישום נוסף: "מנחה היא נתונה לי מאת הרב הג' מה"ו אשר אשכנזי ז"ל דיין בעה"ק ירושלי[ם] פעגערסהיים יום א' ט"ז שבט תרי"א ל' הק' אלכסנדר" [רבי אלכסנדר אראן אב"ד פוגרסהיים].
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" - שמזכירו רבות בספריו בעניני הלכה ובעניני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ["נשר" - מליצה על משמעות השם "אדלר"], "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. בשנת תקמ"ב עזב רבי נתן אדלר את פרנקפורט והתיישב בבוסקוביץ שבמורביה. תלמידו רבי משה סופר [בעל ה"חתם סופר"] דבק בו והתלווה עמו לבוסקוביץ ושם למד איתו. כשנתיים בלבד שימש רבי נתן אדלר כרב העיר בוסקוביץ, והיו אלה השנים היחידות שבהן שימש ברבנות. בשנת תקמ"ה בערך חזר לביתו ובית מדרשו שבפרנקפורט דמיין.
נו דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים גסים בדף השער ובמספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 51.
העותק של הגאון רבי נתן אדלר. בראש דף השער רישום בעלות [בכתב-ידו?]: "שייך להתורני והרבני כהר"ר [מילה מחוקה] נתן בהמנוח כש"ת שמעון אדלר כ"ץ זלה"ה".
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" - שמזכירו רבות בספריו בעניני הלכה ובעניני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ["נשר" - מליצה על משמעות השם "אדלר"], "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. תקופה מסויימת כיהן כאב"ד בוסקוביץ, אך לאחר תקופה חזר לביתו ולבית מדרשו בפרנקפורט דמיין.
[3], לב; [1], ל דף. 30 ס"מ. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש. כריכה מנותקת ופגומה.