מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- (-) Remove book filter book
- חסידות (59) Apply חסידות filter
- chassid (59) Apply chassid filter
- and (31) Apply and filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- וספרים (26) Apply וספרים filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- שו (26) Apply שו filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- קבלה (9) Apply קבלה filter
- דפוס (9) Apply דפוס filter
- kabbalah (9) Apply kabbalah filter
- הגר (5) Apply הגר filter
- הגרא (5) Apply הגרא filter
- ותלמידיו (5) Apply ותלמידיו filter
- הגר"א (5) Apply הגר"א filter
- by (5) Apply by filter
- discipl (5) Apply discipl filter
- gaon (5) Apply gaon filter
- his (5) Apply his filter
- of (5) Apply of filter
- the (5) Apply the filter
- vilna (5) Apply vilna filter
חתימת בעלים בראש עמוד השער: "נאום שאול במהור"ר נח ז"ל פאפיערנא" [הגביר רבי שאול פאפירנא מפאריטש]. רישום בעלות נוסף: "שמע מלכינו עתירתינו וברך נחלת פאפיערנא" [ראשי התיבות של המילים עם שם המשפחה יוצרות את הצירוף: שמעון פאפיערנא].
קנ, [1] דף (ספירת דפים משובשת). נייר תכלכל. 33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים. כתמים כהים בדף האחרון ובמספר מקומות נוספים. רישומים, רישומי צנזורה. כריכה ישנה.
ספרי המקובל רבי יעקב קאפל ממעזריטש, "שער גן עדן" וסידור "קול יעקב", הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו.
בהסכמתם של חכמי מעזריטש ישנה עדות על גודל הערכת הבעש"ט לכתביו של המקובל רבי יעקב (בעוד שהיו בכתב-יד, טרם הדפסתם): "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זללה"ה, כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל, כי היה עבד נאמן ומקובל גדול וחכם בחכמה זאת". עדות זו חוזרת ביתר פרטים בדף השער: "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל הובא לפניו... מהחיבור הלז, הן מספר שער גן עדן... הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו, שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה". הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו על המחבר: "שהיה מקובל נאמן ושכל דבריו נאמרו ברוח הקדש".
רבים מגדולי החסידות מביאים בספריהם מספר "שער גן עדן", ובונים את דבריהם על יסודותיו.
[2], פד דף. 33.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. בלאי, פגמים ופגעי עש במספר דפים. קרעים גסים בשולי הדפים האחרונים, עם הדבקות פלסטיק שקוף. כריכה ישנה, עם פגמים.
סטפנסקי חסידות, מס' 588.
שלשה ספרים כרוכים יחד, ספרי מוסר וקבלה שנדפסו בדפוסי זולקווא ולבוב בשנות התק"מ-תק"פ בקירוב:
1. ספר שערי הקדושה, הדרכה להשגת רוח הקודש, מאת רבי חיים ויטאל, עם ליקוטים מרבי שמשון מאוסטרופולי. זולקווא, תק"מ [1780]. מהדורה ראשונה של הליקוטים הנ"ל מרבי שמשון מאוסטרופולי.
2. ספר לקוטי יוסף, קיצור ספר חרדים של רבי אלעזר אזקרי, מאת רבי יוסף מזבארוב. [לבוב, תק"נ-תק"פ בקירוב 1790-1820?]. מהדורה יחידה, שנדפסה לאחר פטירת המחבר "הרבני המופלא, תם וישר וירא ה', החסיד מוהר"ר יוסף זצ"ל" - כפי שכותב המו"ל בשער הספר: "ואחרי לכתו לעולם העליון מסרו לידי להביא לבית הדפוס לזכות הרבים...".
בסוף הספר נדפסה האגרת המפורסמת של המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי, לביאור סוד הגאולה וסוד עשרת המכות. לפני המכתב נדפסה הכותרת: "זה הכתב נמצא בקונטרס של המקובל האלהי מהו' שמשון מאוסטרפלי זצ"ל". תוכן האגרת הוא פירוש למאמר סתום מדברי האר"י העוסק בשמות המלאכים המופקדים על הכאת המצרים בעשרת המכות, והם האחראים גם על גאולת ישראל בעתיד.
בקולופון סיום האגרת נדפס: "וגם זאת הודיע אותי רזא דנא שהמעיין בסוד נפלא ונורא הזה על מכונו אפילו פעם אחת בשנה, וביותר בכל ע"פ [=ערב פסח], מובטח שהוא מוצל כל אותו השנה מכל מכשול ומיתה משונה ושום אונס, ואל ימשלו בו שונאיו, וכל אויביו יפלו תחתיו, ובכל אשר יפנה יצליח אמן סלה".
3. ספר אבקת רוכל, בענייני שכר ועונש ועולם הבא, מאת רבינו מכיר [מרבותיו של רש"י]. לבוב, [לאחר תקנ"ב 1792].
שערי הקדושה: מב דף. לקוטי יוסף: [16] דף. אבקת רוכל: [29] דף. חסר הדף האחרון של ספר "אבקת רוכל". 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. ללא כריכה.
שנת הדפסתו של הספר "לקוטי יוסף" אינה ברורה. פרידברג כותב ב"בית עקד ספרים" (כרך ב, עמ' 512, אות ל', מס' 594) כי נדפס בשנת תק"נ, לעומת זאת הרב מ' וונדר כותב באנציקלופדיה לחכמי גליציה (ג, עמ' 235) כי הספר נדפס בשנת תק"פ בערך.
אגרת הקודש של רבי שמשון מאוסטרופולי עברה במסורה שנים רבות בהעתקות של כתבי-יד, ורק בשנות הת"ק התחילו להדפיסה בספרים שונים, ומאז ועד היום היא מופיעה במהדורות רבות של הגדה של פסח ומחזורים לפסח. לפנינו אחת המהדורות המוקדמות של האגרת.
-------------------------------
קריאת אגרת הקודש בערב חג הפסח, ידועה כסגולה גדולה לשמירה, והדבר נכתב בפירוש בסיום דברי האיגרת. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לקרוא אגרת זו בערב פסח. במנהגי ישיבת המקובלים "בית אל", שנדפסו בראש ספר דברי שלום (ירושלים תרמ"ג, סעיף נ), נכתב: "בערב פסח מסדרין הקערה קודם מנחה כ"א בביתו, ובאים לבהכ"נ ולומד כ"א [כל אחד] לבדו האגרת מהר' שמשון מוסטרופולי[!] ז"ל בהבנה". על הגאון רבי חיים פאלאג'י מסופר: "ובערב פסח היה קורא לנכדיו לקרות עמהם האגרת של מורינו הרב שמשון מאסטרופולי" (ספר צואה מחיים, ח"ב, אות כח). האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי היה רגיל לספר על כוחה של אגרת זו, והיה תולה בזכות אמירתה את נס הצלתו מהשואה. מעשה פלא על כך מובא בשמו בהערה להגדת חתם סופר (ירושלים, תשנ"ב, עמ' כה), כי זקנו בעל ה"התעוררות תשובה" היה מקפיד לומר את נוסח האגרת הזו בכל ערב פסח אחר חצות, אולם בערב פסח בשנת תש"ד היה טרוד מאד בגלל כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים, ושכח לקרוא את האגרת, ואכן באותה שנה נגזרה הגזירה ורבי שמעון סופר עלה על המוקד בכ"א סיון תש"ד, הי"ד. הוסיף עוד רבי יוחנן לספר שגם הוא בעצמו שכח באותו ערב פסח לקרוא את האיגרת, אך בראש השנה תש"ה נזכר בכך וקרא אז את האגרת, ובזכות כך ניצל מידי המרצחים הגרמנים וזכה לאריכות ימים.