מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- (-) Remove book filter book
- חסידות (59) Apply חסידות filter
- chassid (59) Apply chassid filter
- and (31) Apply and filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- וספרים (26) Apply וספרים filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- שו (26) Apply שו filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- קבלה (9) Apply קבלה filter
- דפוס (9) Apply דפוס filter
- kabbalah (9) Apply kabbalah filter
- הגר (5) Apply הגר filter
- הגרא (5) Apply הגרא filter
- ותלמידיו (5) Apply ותלמידיו filter
- הגר"א (5) Apply הגר"א filter
- by (5) Apply by filter
- discipl (5) Apply discipl filter
- gaon (5) Apply gaon filter
- his (5) Apply his filter
- of (5) Apply of filter
- the (5) Apply the filter
- vilna (5) Apply vilna filter
עם הסכמות גדולי החסידות, האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, רבי יהושע מאוסטרובה ורבי אלימלך מגרודז'יסק. האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב בהסכמתו על סגולת החזקת הספר בבית: "ומהראוי לכל אחב"י [=אחינו בני ישראל] עדת ישורון להביא כ"א [=כל אחד] ס'[פר] הק'[דוש] הלזה בחדרי משכיותו למען להיות למשמרת ברכה".
בדף השער השני, סמוך לשם המדפיס, צוינה העובדה: "אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוקלה"ה [האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז] כדי לזכות את הרבים". מסופר שבעת שהיה רבי יצחק מנסכיז אומר את רעיונותיו על תהלים שנדפסו בספר שלפנינו, "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בווארשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (זכרון טוב, ענייני חידושי תורתו, אות יא; על מהדורת תהלים זו, ראה: קטלוג קדם, מכירה 65, פריט 129).
המחבר האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (נשכיז Niesuchojeże) המעיט כל ימיו באמירת דברי תורה. רק בשנה האחרונה לחייו התחיל לומר כמעט מידי יום ביומו את רעיונותיו על הפרשיות ועל התהלים. הדברים נכתבו על ידי תלמידו ומשמשו הנאמן (מו"ל הספר) רבי יצחק לנדא והוגהו על ידו מספר פעמים. מכתבים אלו נדפס הספר שלפנינו, מספר חודשים לאחר פטירת המחבר (על זאת מסופר באריכות רבה בספר "זכרון טוב" שחיבר רבי יצחק לנדא הנ"ל).
האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז. תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' ו"החוזה מלובלין". נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי "מופתים" וגילויים שמיימים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש ליחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל - בבחינת צדיק יסוד עולם" (עפ"י מכתב רבי ברוך שפירא מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים, האדמו"רים רבי אלימלך מגרודזיסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב ועוד.
[4], לב; ל; כב; לב דף. 26.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים (משוקמים) בדף השער הראשון, כתמי עובש קלים בדפים האחרונים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 607.
חומשי "היכל הברכה" למהרי"א מקאמרנא, מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
במכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "... ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
שני שערים לכל כרך (מלבד בספר דברים). בראשית: [2], רפג, [9] דף. שמות: [2], שטז, שיט-שכ, [46] דף. חסרים דפים שיז-שיח. דף השער השני נכרך לפני דף השער הראשון. ויקרא ומגילת שיר השירים: [3], ש, [11]; [4], טו-סב דף. במדבר ומגילת רות: [4], רכה, [15] דף. דברים ומגילת קהלת ואיכה: [3], ריא, [1], כו דף. חסר דף שער ראשון.
5 כרכים. כ-25-28 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, חלקם משוקמים. קרעים ופגמים (עם חסרון) בדפי השער של ספרים בראשית, שמות וספר ויקרא, משוקמים. סימני עש בכרך במדבר. כריכות חדשות (כריכה אחת שונה מהאחרות).
סטפנסקי חסידות, מס' 218.
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל (סאפרין) אב"ד דק"ק קאמרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, בן-אחיו ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי צבי מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד.
בראש חלק א' וחלק ו' נדפסו הקדמות המחבר, בסוף ההקדמה לטהרות נאמר: "ואעתיק דברי התוספתא... ואבאר אותה על מוסדי רבינו [הרמב"ם] בשם מעשה אורג ובשם פני זקן, ואחר כך אבאר המשנה על דרך רבינו ועל יסודי ספרים מהגאון מוהרא"וו [=ר' אליהו ווילנר - הגר"א מווילנא] זצ"ל... והתוספתא סדרתי ע"פ סדר הגאון מוהרא"ו זצ"ל שעשה אותה סלת נקיה, אלא במקומות מועטים ש[ה]עמדתי גירסא שלנו, שהחזיקו בה רבינו והראב"ד והרא"ש, ונתווכחתי עמו בויכוח אהבה". כוונתו לספר טהרת הקודש, זאלקווא תקס"ד, שבו נדפסו פירושיו והגהותיו של הגאון מווילנא.
הסמל עם איורי הדוב והצבי רומז לשמותיהם של המדפיסים: רבי דוב בעריש לוריא ורבי צבי הירש שפערלינג.
6 כרכים. זרעים: [5], צז, כו, צד [צ"ל: צג] דף. מועד: [2], נט, סא-קמא [צ"ל: קמג] דף. נשים: [1], כט, [1] דף. נזיקין: [2], ד, ז-יד, יז-קפד, [5] דף. קדשים: [2], צד, מג דף. דף [2] בראש הכרך (עם "ראשון לציון") לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. טהרות: [1], רצו דף. 29-27 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, בינוני-טוב. כתמים. כתמי ופגעי רטיבות במספר מקומות. בלאי וקרעים בחלק מהכרכים. קרעים גסים ופגמים בדפי השער של ארבעה כרכים, עם פגיעות במסגרות השערים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (חלקן עור), לא אחידות.
סטפנסקי חסידות, מס' 367.
למהדורה הראשונה היו שתי הוצאות, עם הבדלים ביניהן. תחילה נדפסה הוצאה ראשונה בשנת תרכ"א, ובדפי השער שלה מופיע סמל המדפיסים. לאחר מכן הופיעה הוצאה שניה בשנת תרכ"ב, שהורכבה מטפסים שנדפסו בהוצאה הראשונה, עם דפי שער חדשים, בהם לא מופיע סמל המדפיסים.
בהקדמתו כותב המחבר בין היתר: "וחברתי חיבורי זה פני זקן, מיוסד לחבב דברי חכמים... וזה יצא ראשונה ירושלמי שקלים, לרוות נפש שוקקה, כל ההוגה בה ימצא טעם בעלמא אריכא...".
כא, כג-כד, כד-כח, [1] דף (מספור דפים משובש). 34 ס"מ. חלק מהדפים בגוון ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות גדולים. חותמת בדף אחרון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 652.
הסכמה מעניינת מאת תלמידו המובהק האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב כי אף שבעבר לא הסכים להדפסת כתבי הקודש של רבי נפתלי מרופשיץ, "כי ידעתי שגם המחבר הקדוש בחיים-חיותו לא הסכים שידפסו חידושי תורתו. אולם לאחר זה עלה בלבי שיפה עשו המדפיסים הנ"ל שהוציאו לאור כתבי קודש האלו. כי ידוע שגם הרב מהרח"ו זלה"ה מנע מלהוציא לאור חידושיו ומה שקיבל מרבו האר"י זלה"ה, ולא הניח לתלמידיו לכותבם. ואעפ"כ עשו צדיקי הדור כמה תחבולות והתפעלות להעתיקם ולכותבם ולהוציאם לאורה, והארץ האירה מכבודו ומלאו פני תבל...". מעבר לדף ההסכמה: "מודעה" מאת המביא לבית הדפוס, הכותב: "אנכי קראתי שם הספר 'אור הנר', אמנם רבינו הגאון הקדוש מצאנז קרא את שמו 'זרע קודש' - ומפני שמו ניחת הנני ובטלתי רצוני נגד רצונו הקדוש".
שני החלקים בכרך אחד: [2], קכד; [1], קכ דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים בשולי דפים. כתמי רטיבות ובלאי רב בחלק מהדפים. סימני עש משוקמים בדף השער. פגמים וקרעים בדפים ראשונים ואחרונים, משוקמים במילוי נייר, עם פגיעות קלות בטקסט במקומות בודדים (הושלמו בצילום). חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 208.
ספר סדרי טהרות, על מסכת כלים, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער אב"ד ראדזין. יוזעפאף, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.
הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכת כלים. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ולאחריה נערכו ונסדרו כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה והתלמוד נדפסו מהמחבר העורך שני פירושים, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור ערוך בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד [גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" - ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים]. דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מטעמים עקרוניים: מאחר והחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים ההודעה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" - ראה הרחבה להלן.
עותק נאה בעל שוליים רחבים במיוחד. בראש הספר דף ובו הדפס מפת ארץ ישראל בעברית, גבולותיה ונחלות השבטים. בדף המפה חותמת המחבר: "גרשון חנוך הענוך ליינער בהרב הגאון הקדוש מאיזבצא שילאיט"א".
רישומי בעלות של רבי אפרים פישל יצחק פרנקל משדליץ [ממשפחת ה"ברוך טעם"], והקדשה עצמית של אדם שקיבל ממנו את הספר [חתימתו נמחקה]. בדפי הספר מספר הגהות בכתב-יד.
[10], 544 עמ' + [1] לוח תמונה + [1] שער מעטפת. דף המפה כרוך בתחילת הספר ולא בסופו כבעותקים אחרים. שער המעטפת לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. חלק מהאותיות בדף השער בדיו אדומה. 43 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דפי השערים וההסכמות מנותקים מהכרך. קרעים בדף המפה, ביניהם קרע לרוחב המפה. כריכת עור מקורית, פגומה ומנותקת חלקית.
סטפנסקי חסידות, מס' 434; ראה עוד: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 37.
---------------------------------
הפולמוס על ספר "סדרי טהרות" - ה"גמרא" שחיבר האדמו"ר מראדזין
המחבר רבי גרשון חנוך הניך ליינר (תקצ"ט-תרנ"א), "בעל התכלת", עילוי חריף וגאון מקורי, חיבר את חיבורו הגאוני "סדרי טהרות" על מסכת כלים בהיותו בגיל 33 בלבד, בטרם התמנה לאדמו"ר ואב"ד. על חיבורו זה נדפסו הסכמותיהם הנלהבות של גדולי הרבנים בדורו, בהם: רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ה"שואל ומשיב", הרב מקוטנא, ה"נפש חיה", ה"מחנה חיים", רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד בריסק ורבי חיים ברלין, ועוד.
לאחר צאת הספר מהדפוס שלח המחבר עותק אל הגאון רבי בצלאל הכהן מרבני ווילנא, בעל "ראשית בכורים". רבי בצלאל כתב למחבר מכתב הסכמה נלהב, ובו כתב: "גאון תפארת ישראל, הרב הגאון הגדול המאיר עיני כל ישראל בקדושת אור תורתו ובחריפותו הגדולה ובקיאותו העצומה... בעהמ"ח ס' הקדוש סדרי טהרות... תודות אלף וברכה והודאה מרובה על דבר ספרו סדרי טהרות הנ"ל היקר אלינו מאד... ולהנאת אור תורתו הקדושה רבים ילכו סלה".
כשנה וחצי לאחר מכן, בקיץ תרל"ה, עברה רוח אחרת על רבי בצלאל, והוא פרסם יחד עם ששה מרבני ווילנא בכתב העת "הלבנון" שלשה מכתבים ארוכים וחריפים מאד נגד הספר "סדרי טהרות". טענתם העיקרית היא שמזמן חתימת התלמוד אין שום סמכות לאף אחד, יהיה מי שיהיה, לערוך מעין תלמוד למסכתות שלא התחברו עליהם תלמוד מאת האמוראים, ואף לא לעשות כמתכונתם. לדבריהם יש במעשה זה פגם באמונה בקדושתה של התורה שבעל פה: "בעוונותינו הרבים בדור יתום הזה הרים אחד מהמחברים את ראשו לקבץ על כל משנה ממסכת כלים מהש"ס... השייכים לפי דעתו למשנה ההיא, ויכנה אותם בשם "גמרא", ואוי לעיניים שכך רואות... ואוי לנו שכך עלתה בימינו"; "נודע לכל כעת כי עכ"פ אין שום דבר תועלת כלל בספרו זה, זו הגמרא החדשה שלו". במכתביהם מתרים רבני ווילנא שאף מחבר לא יעיז לעשות מעשה מעין זה, וכן הם מתרים במחבר לבל יהין להדפיס בשנית את חיבורו זה. [במכתבם משלהי קיץ תרל"ה כותבים רבני ווילנא, שמכך שלא היה רב שפרסם דעה נגדית על האיסור שהוציאו חודשיים קודם לכן, נשמע שרוב הרבנים האחרים סבורים אף הם כדעתם של רבני ווילנא, כולל הרבנים שנתנו הסכמותיהם...]. התקפה זו של רבני ווילנא לא עברה בשתיקה מצד המחבר וידידיו, והם השיבו מלחמה השערה מעל דפי עתון "המגיד", והשיבו על כל טענותיהם של רבני ווילנא, וכך התפתח פולמוס חריף ומעניין המסתעף לנושאים עקרוניים רבים (ראה חומר מצורף).
המחבר לא התפעל מהאיסור של רבני ווילנא, ותיכף לאחר הדפסת הכרך על מסכת כלים, חיבר והכין לדפוס את חלקו השני של ספרו, "סדרי טהרות" על מסכת אהלות, כמתכונת ספרו הראשון. אך ספרו זה לא נדפס בחייו, ונדפס רק לאחר פטירתו (פיוטרקוב תרס"ג). גם חלק מהרבנים המסכימים, מגדולי הדור, לא התפעלו מהאיסור שהטילו רבני ווילנא על הספר, והם כתבו מחדש מכתבי הסכמה ועידוד למחבר גם על ספרו השני. בהם: רבי יצחק אלחנן (ניסן תרל"ו), רבי שמעון סופר (אב תרל"ז), הרב מקוטנא (אדר תרל"ו), רבי צבי הירש אורנשטיין (תמוז תרל"ו). בספרו השני נדפסו גם מכתבי ברכה שקיבל המחבר מהמלבי"ם ומרש"ר הירש. כמו כן הדפיס בספרו זה הסכמה נלהבת במיוחד, מבעל ה"שדי חמד" (ניסן תרמ"ח), עם לשונות הערצה יוצאי דופן על המחבר ועל ספרו. בסוף הסכמתו מברך אותו ה"שדי חמד" שיזכה להדפיס על כל המסכתות שבסדר טהרות, "באשר ה' אתו שהלכה כמותו".
אך שינוי אחד בולט נעשה בחלק השני, וזאת כתוצאה מן הפולמוס שהתעורר נגד החלק הראשון. בראש כל עמוד נדפס: "ספר סדרי טהרות" (כדי להדגיש שמדובר ב"ספר" ולא ב"גמרא"), ובסוף כל עמוד נדפס: "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל". המו"ל, בן המחבר, האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר, כותב בהקדמתו לספר כי שינוי זה עלה כבר בדעתו של אביו המחבר, "...וכן יעצוני גם גדולי וגאוני זמננו יחיו, ובראשם ידידנו הרב הגאון הגדול הר' חיים סאלאווייציג אבד"ק בריסק שליט"א".
מספר הגהות. רישום בעלות מחוק בדף האחרון.
פד דף. 21 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דף השער וששת הדפים שאחריו נפגעו משריפה, עם חסרונות ופגיעות נרחבות בטקסט (הושלמו בצילום). יתר הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות קשים בחלק מהדפים. סימני עש קלים במספר מקומות. רישום שם הספר בכתב-יד בראשי הדפים. כריכת עור חדשה.
ספר שערי אורה נדפס פעמיים בשנת שכ"א: פעם אחת במנטובה, עם קולופון מסוף חודש תמוז של אותה השנה, ופעם נוספת בריווא דטרינטו, ללא ציון שנה ותאריך. לא ברור איזו משתי המהדורות נדפסה ראשונה.
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 340.
• ספר זוהר חדש ומדרש הנעלם, חלק ראשון, על התורה ותיקונים להרשב"י, וחלק שני, על שיר השירים ואיכה. [שאלוניקי, שנ"ז 1597]. [דפוס יוסף אברהם בת שבע]. מהדורה ראשונה.
שער נפרד לחלק השני. לפנינו המהדורה הראשונה של "זוהר חדש" על התורה והמגילות, למעט החלק על מגילת רות, שעל אף שהוזכר בשער החלק השני לא נדפס במהדורה שלפנינו (חלק זה נדפס קודם לכן כספר בפני עצמו תחת השם "תפוחי זהב", טיהינגן ש"כ; ולאחר מכן תחת השם "מדרש הנעלם" בוונציה שכ"ו - ראה להלן).
כרוך בתחילתו:
• ספר מדרש הנעלם (זוהר חדש), על מגילת רות. [ונציה, שכ"ו 1566]. [דפוס קריסתופולו די זניטי]. מהדורה שניה.
מספר הגהות ורישומים בכתב-יד.
שני ספרים כרוכים יחד. עותקים חסרים. מדרש רות: ג-לא דף. זוהר חדש: ה-ו, קיב, מח; לו דף. חסרים שני דפים ראשונים ודף אחרון בספר מדרש הנעלם על רות, וחסרים ארבעת הדפים הראשונים מספר זוהר חדש. כ-20 ס"מ. מצב כללי בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים ובלאי רב. כתמי רטיבות קשים בדפים רבים. קרעים עם פגיעה וחיסרון בטקסט במספר דפים, בהם שני הדפים הראשונים והדף האחרון של הכרך. שני הדפים הראשונים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם שרידי שרוכים לסגירה, פגומה ומנותקת חלקית.
מהדורה זו של מדרש הנעלם על רות היא מהדורה נדירה, שנרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום מעותק בספריית שוקן. [המהדורה הראשונה של מדרש הנעלם על רות נדפסה בטהינגן בשנת ש"כ (1559) בספר תפוחי זהב].
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 328.
שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד למדרש שיר השירים ואיכה.
במהדורה זו נדפסה הקדמה חדשה, מאת המקובל רבי משה מרדכי מרגליות אב"ד קראקא, שאף הגיה ותיקן את נוסח הטקסט בדפוס הראשון.
רישומי בעלות, חתימות וחותמות בדפי המגן ובדף השער.
[6], קיב; מח; לה דף. חסר דף לו. במקור נכרכו הדפים בחלק השני בסדר הפוך: לו; מח דף. 20 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. כתמים קשים ובלאי רב בדפים האחרונים. הספר מפורק באמצעו. דפים מנותקים. סימני עש בדפים הראשונים והאחרונים, כמעט ללא פגיעה בטקסט (למעט פגיעה קלה במסגרת השער). קרעים בשולי מספר דפים. חותמת בדף השער. כריכה עתיקה ופגומה, קלף בשילוב עור, ללא שדרה.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 328.
שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן השם בשער "ברכת יהו"ר" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה".
נדפס בחיי המחבר - הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לרבה של העיר החשובה אוסטראה וכל גליל אוקראינה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן בהיותו רק כבן ארבעים שנה נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בפפד"מ בשנת תע"א, נאלץ לברוח מן העיר (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך בזמן הגיעו לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהוה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה. [מסופר, כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה, ונסתלק בעיר קושטא - ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'].
שני שערים מאוירים בתחריט עץ מפואר. בדף שאחרי השער הראשון - שיר מודפס בצורת כוכב.
רישומי בעלות בדפי המגן. רישום בעלות בדף המגן הקדמי, מחוק בחלקו: "... שייך להקצין הר"ר משה שוסטר כ"ץ מפרנקפורט דמיין". בדף מ/1 מופיעה חתימתו, כשהיא סמוכה למספור הדף "[מ]שה בכ"ה לעמלי שוסטר כ"ץ" [נפטר תקע"ד, ראה נוסח מצבתו אצל: הורוויץ, אבני זכרון - הכתב והמכתב, עמ' 568]. בדף השער של החלק הראשון רישומי בעלות נוספים, שנמחקו ע"י בעלים מאוחר יותר. במרכז השער חתימה בכתיבה איטלקית: "לה"ו ק"כ [=קנין כספי] יצחק רפאל בכמהר"ר אלישע מיכאל פינצי פה ק"ק פאדובה התקנ"ב" [רבי יצחק רפאל פינצי אב"ד פאדובה, תלמיד רבי יצחק למפרונטי בעל "פחד יצחק". היה מחברי ה"סנהדרין" של נפוליאון. "העמיד קרוב למאה תלמידים" (פין, כנסת ישראל, עמ' 654). רבי מרדכי גירונדי היה תלמידו]. הגהות בכתיבה איטלקית בדף מ/1 ובדף קיד/2.
עט; [1], קמ דף. 33 ס"מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים. פגע עש בשוליים התחתונים, לאורך דפים רבים, ללא פגיעה בטקסט, מלבד פגיעה קלה בדף השער של החלק השני. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בשולי דף השער של החלק הראשון, כמעט ללא פגיעה באיור השער. קרעים משוקמים בשולי דף ב' (עם שיר הכוכב), עם פגיעות בטקסט וחסרון של מספר מילים (דף זה רחב יותר משאר דפי הספר ומקופל במקצת). כריכת עור חדשה.
המחבר הוא הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. את ספרו מעשה רוקח הדפיס בדרכו לארץ ישראל, בערוב ימיו בשנת ת"ק. בספר כותב רמזים וסודות נשגבים ע"פ הקבלה על מספר הפרקים הנמצאים בששת סדרי המשנה, על מספר הפרקים שבכל סדר בפני עצמו, ועל מספר הפרקים שבכל מסכת בפני עצמה. לדברי המחבר בהקדמתו: "שלא במקרה והזדמן נעשה כך, אלא הכל בכתב מה' עליו השכיל, וסידר הכל ע"פ רמז וסוד במכוון". כמו כן כתב המחבר על "חשבון האותיות של ראשי הפרקים וסופי האותיות של הפרקים, הכל בא בכונה ע"פ רמז וסוד". הספר נדפס במספר מהדורות, עם הסכמות נלהבות מגדולי ישראל שמתבטאים על גודל קדושת הספר ומחברו. רבי משה בערין בלום אב"ד ווישנאוויץ כותב בהסכמתו (למהדורה השניה שנדפסה במאהלוב בשנת תקע"ז): "...כאשר הופיע עליו רוח אלקי ממרום, כידוע ומפורסם בכל העולם שהגאון הלז השתמש ברוח קדשו כאחד מהראשונים...". האדמו"ר מבעלזא שליט"א כותב בהסכמתו למהדורת תשנ"ג: "ידוע לכל שהספה"ק [שהספר הקדוש] הנ"ל היה חביב מאד אצל רבוה"ק נבג"מ [רבותינו הקדושים נשמתם בגנזי מרומים - אדמו"רי בעלזא שהיו מצאצאי המחבר], ובשנת תשט"ו נתן כ"ק דודי מרן אדמו"ר זצ"ל [האדמו"ר רבי אהרן רוקח] ברכתו להדפסת הספה"ק הלז, ואמר בשם אביו כ"ק א"ז אדמו"ר מהרי"ד זצ"ל, שהלימוד בספה"ק הזה מסוגל לשמחה".
בדף השער: חתימת רבי "מרדכי פרידמאן ממעזריטש", חתימת רבי "דוד יודל קופמאן" וחותמות נוספות. בעמוד האחורי העתקות בכתב-ידו של ר' דוד יודל קופמן, אודות המדליה שהונפקה באמשטרדם בשנת 1735 עם דמותו של המחבר רבי אלעזר רוקח.
[2], ב-קכא; ו דף. 23.5 ס"מ. שוליים רחבים במיוחד. מצב טוב. כתמי רטיבות. בדף השער כתמים כהים ונקב עש. כריכת בד חדשה.
הספר 'פרי עץ חיים' נדפס לראשונה בקוריץ תקמ"ב, אך המהדורה שלפנינו, שנדפסה בשנת תקמ"ה, מקורה בכתבי-יד בעריכה אחרת, והיא למעשה מהדורה שונה בנוסחתה מן המהדורה שנדפסה בשנת תקמ"ב.
המהדורה שלפנינו היא מעריכת המקובל רבי מאיר פופרש, בעוד שהמהדורה משנת תקמ"ב היא בחצייה הראשון מעריכת המקובל רבי נתן שפירא, ורק חציה השני מעריכת רבי מאיר פופרש. כמו כן, במהדורה שלפנינו נוספו מעל מאה הגהות והוספות שלא הופיעו במהדורת תקמ"ב, חלקן מתחילות במילה "צמח" (כלומר, הגהות של המקובל רבי יעקב צמח), וחלקן מתחילות "מהחברים" (כלומר, חידושים שמקורם מתלמידי האר"י האחרים, ולא מרבי חיים ויטאל).
[אחת ההוספות המפורסמות שהתחדשו לראשונה במהדורה זו היא קביעת ל"ג בעומר כיום פטירתו של התנא רשב"י: "והטע'[ם] שמת רשב"י ביום ל"ג בעומר, כי הוא מתלמידי ר"ע שמתו בספי'[רת] העומר" (דף קח/1), בעוד שבמהדורת תקמ"ב נדפס: "רשב"י... שמח בל"ג בעומר" (דף קא/1). מכאן ואילך נוספה ונדפסה פיסקה זו בכל מהדורות ה"פרי עץ חיים" שנדפסו אחריה, עד לימינו].
בעמוד שאחרי השער מודיעים המדפיסים כי המהדורה שלפנינו נדפסה על פי "ספר פרי עץ חיים מוגה מאד, המועתק מכתיבת יד של הרב המנוח החסיד המקובל מו"ה שבתי ראשקובר ז"ל, אשר כל כתביו בחזקת מתוקן כנודע".
חתימות: "אלימלך פערלמאן" [רבי אלימלך פרלמן, ממנהיגי העדה החסידית בירושלים ומוסדותיה. עלה לירושלים אחרי שנת תר"י. ממקימי שכונות רבות בעיר, שהמפורסמת שבהם היא שכונת "בתי פרלמן". בנו של הגאון רבי ישראל איסר פרלמן אב"ד רוֹזְוַודוֹב (גליציה), וחתן הגאון החסיד רבי ברוך בנימין זאב ווינשטוק]. חותמות: "נתן יהודה ליב מינצבערג בעה"ק ירושלם תו"ב".
[1], קלב דף. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. קרעים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בצדו השני, משוקמים בהדבקת נייר. הדבקות נייר בשולי הדפים הראשונים. כריכה ישנה, עם פגמים.