מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- (-) Remove book filter book
- חסידות (59) Apply חסידות filter
- chassid (59) Apply chassid filter
- and (31) Apply and filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- וספרים (26) Apply וספרים filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- שו (26) Apply שו filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- קבלה (9) Apply קבלה filter
- דפוס (9) Apply דפוס filter
- kabbalah (9) Apply kabbalah filter
- הגר (5) Apply הגר filter
- הגרא (5) Apply הגרא filter
- ותלמידיו (5) Apply ותלמידיו filter
- הגר"א (5) Apply הגר"א filter
- by (5) Apply by filter
- discipl (5) Apply discipl filter
- gaon (5) Apply gaon filter
- his (5) Apply his filter
- of (5) Apply of filter
- the (5) Apply the filter
- vilna (5) Apply vilna filter
מציג 61 - 72 of 99
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
ספר מגלה טמירין, פארודיה סאטירית על החסידות וגדוליה, [מאת יוסף פרל]. וינה, [תקע"ט] 1819. מהדורה ראשונה.
פארודיה סטירית על סיפורי החסידים, שיחותיהם ולשונם, בצורת חליפת מכתבים בין חסידים, המבקשים למנוע הפצת ספר נגד החסידות. הספר בנוי כאוסף של 151 אגרות בדויות שנשלחו כביכול בין החסידים. מטרת הספר ללעוג ולהתלוצץ על תורת החסידות וגדוליה, ולבזות את האמונה התמימה של המון העם בצדיקים. הספר מחקה בעיקר את סגנון הספרים "שבחי הבעש"ט" ו"ספורי מעשיות".
המחבר יוסף פרל מטרנופול שבגליציה (תקל"ד-ת"ר), משכיל רדיקלי, מראשי תנועת ההשכלה בגליציה. הקדיש את חייו למלחמה אינטנסיבית בחסידות בגליציה. את מלחמתו ניהל על ידי הדפסת ספרים סאטיריים בעברית וביידיש, וכן על ידי הלשנות לשלטונות וירידה לחייהם של החסידים ושל גדולי האדמו"רים בגליציה, בהם, רבי ישראל מרוז'ין ורבי צבי הירש מזידיטשוב.
חתימה בדף השער: "אברהם הירש".
[2], נה דף. שני שערים. 27 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. בלאי רב. כריכה חדשה.
פארודיה סטירית על סיפורי החסידים, שיחותיהם ולשונם, בצורת חליפת מכתבים בין חסידים, המבקשים למנוע הפצת ספר נגד החסידות. הספר בנוי כאוסף של 151 אגרות בדויות שנשלחו כביכול בין החסידים. מטרת הספר ללעוג ולהתלוצץ על תורת החסידות וגדוליה, ולבזות את האמונה התמימה של המון העם בצדיקים. הספר מחקה בעיקר את סגנון הספרים "שבחי הבעש"ט" ו"ספורי מעשיות".
המחבר יוסף פרל מטרנופול שבגליציה (תקל"ד-ת"ר), משכיל רדיקלי, מראשי תנועת ההשכלה בגליציה. הקדיש את חייו למלחמה אינטנסיבית בחסידות בגליציה. את מלחמתו ניהל על ידי הדפסת ספרים סאטיריים בעברית וביידיש, וכן על ידי הלשנות לשלטונות וירידה לחייהם של החסידים ושל גדולי האדמו"רים בגליציה, בהם, רבי ישראל מרוז'ין ורבי צבי הירש מזידיטשוב.
חתימה בדף השער: "אברהם הירש".
[2], נה דף. שני שערים. 27 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. בלאי רב. כריכה חדשה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
ספר תולדות אהרן, מאמרים על פרשיות התורה, על דרך החסידות והקבלה, מאת רבי אהרן מזיטומיר [תלמידו המובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]. ברדיטשוב, [תקע"ז 1817]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מפיקוב. בשלשת ההסכמות לספר מכונה המחבר "בוצינא קדישא איש אלוקים".
הספר תולדות אהרן מכיל דרשות התעוררות והדרכה לעבודת ה' בדרך החסידות, שנכתבו על ידי אחד מתלמידי רבי אהרן מזיטומיר, והובאו לדפוס בתוך שנת האבל על פטירת רבו המחבר. החיבור כתוב בסגנון של דיבור חי ולוהט, וכפי שמתואר בהסכמות: "דבריו הקדושים מעוררים לבבות ישראל לאביהם שבשמים בלהב העולה השמימה"; "דבריו בוערים כאש להבה". בספר מובאות עשרות אמרות שקיבל המחבר מרבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וכן דברי הערצה מופלאים על רבו.
המחבר, רבי אהרן מזיטומיר (תק"י בערך-תקע"ז, אנצ' לחסידות, א, עמ' קנו), התמנה על ידי רבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, למגיד מישרים בעיר זיטומיר, בערך בשנת תקנ"ח, "והזהיר אותם [את אנשי זיטומיר] עליו מאד מאד" שיזהרו בכבודו. במינויו זה כיהן כשלש שנים. לאחר מכן עקר לגלילות הונגריה וכיהן כמגיד מישרים בערים קראלי ואשוואר. את זו האחרונה הפך לעיירה חסידית בהשפעתו. בספר שלפנינו נדפסו דרשותיו שאמר בזיטומיר בשנים תקנ"ח-תקס"א.
[2], כ, [2], כא-לו, מ-קצא דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו). מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. פגעי עש במקומות שונים, עם פגיעות בטקסט. קרעים בדף השער ובמספר דפים, כמעט ללא חסרון בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. רישומי בעלות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 604.
הספר תולדות אהרן מכיל דרשות התעוררות והדרכה לעבודת ה' בדרך החסידות, שנכתבו על ידי אחד מתלמידי רבי אהרן מזיטומיר, והובאו לדפוס בתוך שנת האבל על פטירת רבו המחבר. החיבור כתוב בסגנון של דיבור חי ולוהט, וכפי שמתואר בהסכמות: "דבריו הקדושים מעוררים לבבות ישראל לאביהם שבשמים בלהב העולה השמימה"; "דבריו בוערים כאש להבה". בספר מובאות עשרות אמרות שקיבל המחבר מרבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וכן דברי הערצה מופלאים על רבו.
המחבר, רבי אהרן מזיטומיר (תק"י בערך-תקע"ז, אנצ' לחסידות, א, עמ' קנו), התמנה על ידי רבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, למגיד מישרים בעיר זיטומיר, בערך בשנת תקנ"ח, "והזהיר אותם [את אנשי זיטומיר] עליו מאד מאד" שיזהרו בכבודו. במינויו זה כיהן כשלש שנים. לאחר מכן עקר לגלילות הונגריה וכיהן כמגיד מישרים בערים קראלי ואשוואר. את זו האחרונה הפך לעיירה חסידית בהשפעתו. בספר שלפנינו נדפסו דרשותיו שאמר בזיטומיר בשנים תקנ"ח-תקס"א.
[2], כ, [2], כא-לו, מ-קצא דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו). מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. פגעי עש במקומות שונים, עם פגיעות בטקסט. קרעים בדף השער ובמספר דפים, כמעט ללא חסרון בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. רישומי בעלות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 604.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר צמח ה' לצבי, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי צבי הירש מנדבורנה. [ברדיטשוב, תקע"ח 1818 בערך]. [דפוס רבי ישראל ב"ק]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי צבי הירש מנדבורנה (ת"ק-תקס"ב, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תרד-תרז), מגדולי הדור השלישי לחסידות. תלמיד המגיד ממזריטש. רבו המובהק היה רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שאמר כי הוא הגדול שבתלמידיו וכי אליהו הנביא חפץ בקרבתו. בין תלמידיו היו רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי צבי הירש מזידישטוב, רבי אברהם דוד מבוטשאשט ועוד. כתב מספר חיבורים, והתפרסם בחיבורו העיקרי 'צמח ה' לצבי'. ספרו 'אלפא ביתא' זכה למהדורות רבות ורבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" העתיקו וצירפו לחיבורו.
[2], כח; קלח, [1] דף. דף [3] מדפי ההסכמות והשמטות נכרך בסוף הספר. נייר כחלחל. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות רבים. קרעים משוקמים בשוליים התחתונים של דף השער ודפים ראשונים. כריכת עור חדשה.
כולל דף [3] עם ההסכמה השלישית והשמטות מפרשיות כי תשא ושמיני, שנמצא רק בחלק מן הטפסים.
תאריך הדפוס ע"פ א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר, כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 120-121. הקישוט בשער - טס של ספר תורה - סמל הדפוס של רבי ישראל ב"ק.
סטפנסקי חסידות, מס' 500.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי צבי הירש מנדבורנה (ת"ק-תקס"ב, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תרד-תרז), מגדולי הדור השלישי לחסידות. תלמיד המגיד ממזריטש. רבו המובהק היה רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שאמר כי הוא הגדול שבתלמידיו וכי אליהו הנביא חפץ בקרבתו. בין תלמידיו היו רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי צבי הירש מזידישטוב, רבי אברהם דוד מבוטשאשט ועוד. כתב מספר חיבורים, והתפרסם בחיבורו העיקרי 'צמח ה' לצבי'. ספרו 'אלפא ביתא' זכה למהדורות רבות ורבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" העתיקו וצירפו לחיבורו.
[2], כח; קלח, [1] דף. דף [3] מדפי ההסכמות והשמטות נכרך בסוף הספר. נייר כחלחל. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות רבים. קרעים משוקמים בשוליים התחתונים של דף השער ודפים ראשונים. כריכת עור חדשה.
כולל דף [3] עם ההסכמה השלישית והשמטות מפרשיות כי תשא ושמיני, שנמצא רק בחלק מן הטפסים.
תאריך הדפוס ע"פ א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר, כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 120-121. הקישוט בשער - טס של ספר תורה - סמל הדפוס של רבי ישראל ב"ק.
סטפנסקי חסידות, מס' 500.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
לא נמכר
שלושה ספרי חסידות שנדפסו בליוורנו בין השנים תקס"ד-תקפ"א, ע"י הרה"ק רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' וצפת.
• ספר פקודת המלך, ב' חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תקס"ד 1804. מהדורה ראשונה.
• ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה. בספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע המחבר בנדודיו בארצות שונות. הוא מביא דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד.
• ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821]. הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט). היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, עלה לצפת ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. בספריו של החיד"א הביא משמו של רבי ישראל נחמן, דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א [ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב].
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
בספר פקודת המלך מופיעים שלשה שערים, כולל השער הראשון הנדיר, שאינו מופיע ברוב העותקים [רישום בכתב-ידו של הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן: "השער הראשון לא נודע לרושמי ספרים (הוחלף, כנראה)"]. בספר חמדת ישראל מופיעים ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 476; מס' 225; מס' 70.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' - שלושה מן הספרים הללו מופיעים במקבץ שלפנינו].
• ספר פקודת המלך, ב' חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תקס"ד 1804. מהדורה ראשונה.
• ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה. בספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע המחבר בנדודיו בארצות שונות. הוא מביא דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד.
• ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821]. הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט). היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, עלה לצפת ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. בספריו של החיד"א הביא משמו של רבי ישראל נחמן, דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א [ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב].
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
בספר פקודת המלך מופיעים שלשה שערים, כולל השער הראשון הנדיר, שאינו מופיע ברוב העותקים [רישום בכתב-ידו של הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן: "השער הראשון לא נודע לרושמי ספרים (הוחלף, כנראה)"]. בספר חמדת ישראל מופיעים ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 476; מס' 225; מס' 70.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' - שלושה מן הספרים הללו מופיעים במקבץ שלפנינו].
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר צילותא דאברהם, הנקרא חדושי מהרמ"א, חידושים על הש"ס, מאת רבי משה אברהם אבוש. [סדילקוב, תקע"א, צ"ל: תקפ"א 1821]. מהדורה יחידה.
המחבר רבי משה אברהם אבוש מרגליות (ת"פ-תק"ס), אחי רבי מאיר מרגליות בעל "מאיר נתיבים" (מתלמידי הבעש"ט). גאון מופלג ששימש ברבנות הורודנקה וזאבנא, אנשי דורו שבחוהו כי חריפותו ובקיאותו היא כשל הש"ך, ועל ספרו הנוכחי אמרו שהוא "עמוק כהמהר"ם שיף" (ראה הסכמת רבי משה הלוי הורוויץ). האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל "ערבי נחל" ו"לבושי שרד", שהיה בעל נכדתו, העתיק וערך את הספר מתוך כתב ידו, והוסיף בו הרבה חידושים וביאורים משלו.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד "הדף היומי" וראש ישיבת יח"ל [ישיבת חכמי לובלין]. בדף המגן, דף השער והדף שאחריו חותמות מתקופת היותו רב בגלינא "מאיר שפירא האבד"ק גלינא", וחותמת מתקופת רבנותו בפיעטרקוב. חותמות "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין". שתי הגהות בכתב-יד.
[1], צט דף. 31 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. פגעי עש בדפים הראשונים והאחרונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, משוקמים בהדבקות נייר, בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע משוקם בדף השני, עם פגיעה בטקסט. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
פרט השנה תקע"א מוטעה, שכן ההסכמות הן מהשנים תק"פ ותקפ"א. ברישומים הביבליוגרפיים נרשם מקום הדפוס כאוסטרהא, אולם כבר הוכיח ר"ח ליברמן שהספר נדפס בסדילקוב (ראה אהל רח"ל, א', עמ' 459).
סטפנסקי חסידות, מס' 499.
המחבר רבי משה אברהם אבוש מרגליות (ת"פ-תק"ס), אחי רבי מאיר מרגליות בעל "מאיר נתיבים" (מתלמידי הבעש"ט). גאון מופלג ששימש ברבנות הורודנקה וזאבנא, אנשי דורו שבחוהו כי חריפותו ובקיאותו היא כשל הש"ך, ועל ספרו הנוכחי אמרו שהוא "עמוק כהמהר"ם שיף" (ראה הסכמת רבי משה הלוי הורוויץ). האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל "ערבי נחל" ו"לבושי שרד", שהיה בעל נכדתו, העתיק וערך את הספר מתוך כתב ידו, והוסיף בו הרבה חידושים וביאורים משלו.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד "הדף היומי" וראש ישיבת יח"ל [ישיבת חכמי לובלין]. בדף המגן, דף השער והדף שאחריו חותמות מתקופת היותו רב בגלינא "מאיר שפירא האבד"ק גלינא", וחותמת מתקופת רבנותו בפיעטרקוב. חותמות "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין". שתי הגהות בכתב-יד.
[1], צט דף. 31 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. פגעי עש בדפים הראשונים והאחרונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, משוקמים בהדבקות נייר, בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע משוקם בדף השני, עם פגיעה בטקסט. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
פרט השנה תקע"א מוטעה, שכן ההסכמות הן מהשנים תק"פ ותקפ"א. ברישומים הביבליוגרפיים נרשם מקום הדפוס כאוסטרהא, אולם כבר הוכיח ר"ח ליברמן שהספר נדפס בסדילקוב (ראה אהל רח"ל, א', עמ' 459).
סטפנסקי חסידות, מס' 499.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר גליא רזא, עניני קבלה ממחבר "פלאי" [עלום-שם], רבי אברהם מתלמידי האריז"ל. מאהלוב (מוהילב על נהר דנייסטר), תקע"ב [1812]. הקדמה והסכמה ארוכה מאת האדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת".
רישומי בעלות בדף השער ובדף האחרון.
רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
חותמות רבי "אברהם משה באב"ד" - הגאון החסיד רבי אברהם משה באב"ד (תר"ס-תש"מ). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. ממלא מקום אביו, רבי מנחם מנדל באב"ד, ברבנות גורה הומורה ולאחר השואה רב בתל אביב-יפו. חתן רבי אליעזר ניסן הורביץ מצפת (דז'יקוב). ממשפחת בית וויזניץ. גיסו של האדמו"ר ה"מקור ברוך" מסרט וויזניץ ומראשי ישיבת "יחל ישראל" בחיפה.
[2], ז, ב, ט-מד, מז-מח דף. דפים טו-טז נכרכו פעמיים. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. פגעי עש עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. קרע משוקם בשולי הדף האחרון. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 111.
הדעות חלוקות אודות זהותו של מחבר הספר. יש אומרים שהוא רבי אברהם ברוכים ויש אומרים שהוא רבי אברהם ב"ר אליעזר הלוי. ראה מאמרו של ג' שלום, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 119-124, השולל את שתי הדעות.
רישומי בעלות בדף השער ובדף האחרון.
רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
חותמות רבי "אברהם משה באב"ד" - הגאון החסיד רבי אברהם משה באב"ד (תר"ס-תש"מ). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. ממלא מקום אביו, רבי מנחם מנדל באב"ד, ברבנות גורה הומורה ולאחר השואה רב בתל אביב-יפו. חתן רבי אליעזר ניסן הורביץ מצפת (דז'יקוב). ממשפחת בית וויזניץ. גיסו של האדמו"ר ה"מקור ברוך" מסרט וויזניץ ומראשי ישיבת "יחל ישראל" בחיפה.
[2], ז, ב, ט-מד, מז-מח דף. דפים טו-טז נכרכו פעמיים. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. פגעי עש עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. קרע משוקם בשולי הדף האחרון. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 111.
הדעות חלוקות אודות זהותו של מחבר הספר. יש אומרים שהוא רבי אברהם ברוכים ויש אומרים שהוא רבי אברהם ב"ר אליעזר הלוי. ראה מאמרו של ג' שלום, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 119-124, השולל את שתי הדעות.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
ספר סידורו של שבת, חלקים א-ב, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מהאדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ. מאהלוב (מוהילב על נהר דנייסטר), [תקע"ג 1813]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
המחבר, האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
הספר שלפנינו נדפס טרם נסיעתו של בעל ה"באר מים חיים" לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה תמיד קבעו וקובעים בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, קעה).
[6], ע, ע-קח, [1]; יב, סד דף. 20 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים. פגעי עש משוקמים במילוי נייר בדפים הראשונים. בחלקו השני של הספר פגעי עש משוקמים בחלקם התחתון של הדפים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 422.
המחבר, האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
הספר שלפנינו נדפס טרם נסיעתו של בעל ה"באר מים חיים" לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה תמיד קבעו וקובעים בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, קעה).
[6], ע, ע-קח, [1]; יב, סד דף. 20 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים. פגעי עש משוקמים במילוי נייר בדפים הראשונים. בחלקו השני של הספר פגעי עש משוקמים בחלקם התחתון של הדפים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 422.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
לא נמכר
חומש ויקרא, עם תרגום אונקלוס, פירושי רש"י ובעל הטורים, ועם הפירוש "באר מים חיים", מאת הגה"ק רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. סדילקוב, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפסה באותיות גדולות ובדיו אדומה המילה: "במאהלוב", אך מעליה נדפס (באותיות קטנות ובדיו שחורה): "גדרוקט אין סדילקאב" [=נדפס בסדילקוב]. במהדורה זו גם נדפס פירוש המסורה "מנחת כליל", מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא, חתן הגר"א מווילנא (נעתק מחומש "אדרת אליהו" - דובראוונא, תקס"ד).
ה'באר מים חיים' הוא אחד מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב בהסכמתו (שנדפסה בכרך בראשית): "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים... ורבים השיב מעון... וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". כתב היד של "באר מים חיים" נשלח מארץ ישראל אל הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של רבי מיכל מזלוטשוב), הכותב בהסכמתו (שנדפסה בכרך בראשית): "כאשר הגיעו אלי הכתבים... קבלתי עלי עול הטורח הזה ונתתי אותם להעתיקם ולסדרם...". הוא מספר גם על גודל אהבת אביו הקדוש אל הרב המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר הרב הקדוש החסיד המפורסם ... מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
המחבר, רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו.במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
בדף השער חתימות: "דוב ב"ר יוסף זאב שפירא ממאהליב"; חתימה וחותמת צנזור.
קכ; ח; י דף. 22 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי עש, עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 216; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 388.
בדף השער נדפסה באותיות גדולות ובדיו אדומה המילה: "במאהלוב", אך מעליה נדפס (באותיות קטנות ובדיו שחורה): "גדרוקט אין סדילקאב" [=נדפס בסדילקוב]. במהדורה זו גם נדפס פירוש המסורה "מנחת כליל", מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא, חתן הגר"א מווילנא (נעתק מחומש "אדרת אליהו" - דובראוונא, תקס"ד).
ה'באר מים חיים' הוא אחד מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב בהסכמתו (שנדפסה בכרך בראשית): "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים... ורבים השיב מעון... וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". כתב היד של "באר מים חיים" נשלח מארץ ישראל אל הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של רבי מיכל מזלוטשוב), הכותב בהסכמתו (שנדפסה בכרך בראשית): "כאשר הגיעו אלי הכתבים... קבלתי עלי עול הטורח הזה ונתתי אותם להעתיקם ולסדרם...". הוא מספר גם על גודל אהבת אביו הקדוש אל הרב המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר הרב הקדוש החסיד המפורסם ... מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
המחבר, רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו.במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
בדף השער חתימות: "דוב ב"ר יוסף זאב שפירא ממאהליב"; חתימה וחותמת צנזור.
קכ; ח; י דף. 22 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי עש, עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 216; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 388.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
לא נמכר
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת האדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". [סדילקוב, תקפ"ה 1825]. דפוס צבי זאב רבין-שטיין. מהדורה ראשונה.
בהקדמה מספר "המעתיק", כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר, לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...הגאון המחבר בעצמו זי"ע... כתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
האדמו"ר בעל שומר אמונים כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה הוא משיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי. (על-פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה נדפסה תשובה זו בתחילת הספר, אך בעותק שלפנינו נדפסה בסוף הספר).
המחבר, האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה) מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים: קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב, טשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים משוקמים בהדבקות נייר עם מעט פגיעות בטקסט, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. קרע בדף נב, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. רישום בעלות וחותמות. מדבקות נייר בדף השער. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב, שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
סטפנסקי חסידות, מס' 538.
בהקדמה מספר "המעתיק", כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר, לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...הגאון המחבר בעצמו זי"ע... כתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
האדמו"ר בעל שומר אמונים כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה הוא משיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי. (על-פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה נדפסה תשובה זו בתחילת הספר, אך בעותק שלפנינו נדפסה בסוף הספר).
המחבר, האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה) מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים: קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב, טשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים משוקמים בהדבקות נייר עם מעט פגיעות בטקסט, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. קרע בדף נב, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. רישום בעלות וחותמות. מדבקות נייר בדף השער. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב, שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
סטפנסקי חסידות, מס' 538.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר נועם מגדים וכבוד התורה, דרוש, פלפול, מוסר וחסידות, על פרשיות התורה, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. למברג, [תקס"ז 1807]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, המגיד מקוז'ניץ, ה"חוזה" מלובלין, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"ישמח משה".
רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו, אנצ' לחסידות, א, עמ' רנז-רנט), גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליזנסק, ותלמיד-חבר ל"החוזה מלובלין" ולמגיד מקוזניץ. בספרו שלפנינו הובאו שמועות רבות מגדולי וראשוני החסידות. בספר נדפסו 11 הסכמות מגדולי אותו הדור, בהן מדגישים את קדושתו ופרישותו של המחבר. ה"חוזה מלובלין" כותב בהסכמתו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות, שהיה דרשן גדול...". המגיד מקוז'ניץ כותב בהסכמתו: "וכל דברי הספר מיוסדים להורות דרך לקדושה ולענוה אמיתית". רבי אליעזר נפטר ונטמן בקוזניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
[4], קב; עו, [2] דף. 20 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמים כהים בדף השער ובדפים נוספים. שיקומים בהדבקות נייר בשוליים הפנימיים של דף השער. קרעים ופגמים קלים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חציו העליון של הדף האחרון (עם שמות החתומים) חסר, והושלם בצילום. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 382.
רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו, אנצ' לחסידות, א, עמ' רנז-רנט), גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליזנסק, ותלמיד-חבר ל"החוזה מלובלין" ולמגיד מקוזניץ. בספרו שלפנינו הובאו שמועות רבות מגדולי וראשוני החסידות. בספר נדפסו 11 הסכמות מגדולי אותו הדור, בהן מדגישים את קדושתו ופרישותו של המחבר. ה"חוזה מלובלין" כותב בהסכמתו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות, שהיה דרשן גדול...". המגיד מקוז'ניץ כותב בהסכמתו: "וכל דברי הספר מיוסדים להורות דרך לקדושה ולענוה אמיתית". רבי אליעזר נפטר ונטמן בקוזניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
[4], קב; עו, [2] דף. 20 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמים כהים בדף השער ובדפים נוספים. שיקומים בהדבקות נייר בשוליים הפנימיים של דף השער. קרעים ופגמים קלים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חציו העליון של הדף האחרון (עם שמות החתומים) חסר, והושלם בצילום. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 382.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
ספר אמרות טהורות על ספר תהלים, מאת רבי אליעזר איש הורוויץ. ווארשא, [תקצ"ט] 1838. הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים.
רבי אליעזר איש הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו, אנצ' לחסידות, א, עמ' רנז-רנט). גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליזנסק, ותלמיד-חבר ל"החוזה מלובלין" ולמגיד מקוזניץ. ה"חוזה מלובלין" כתב עליו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות...". מחבר "נועם מגדים וכבוד התורה". נפטר ונטמן בקוזניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
חותמות בדף השער, ביניהן החותמת: "ירושת אבות".
[2], סז; נט דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב טוב. מעט כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (סימני עש משוקמים בדף השער ובדף השני). חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות מספר דפים ופגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 597.
רבי אליעזר איש הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו, אנצ' לחסידות, א, עמ' רנז-רנט). גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליזנסק, ותלמיד-חבר ל"החוזה מלובלין" ולמגיד מקוזניץ. ה"חוזה מלובלין" כתב עליו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות...". מחבר "נועם מגדים וכבוד התורה". נפטר ונטמן בקוזניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
חותמות בדף השער, ביניהן החותמת: "ירושת אבות".
[2], סז; נט דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב טוב. מעט כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (סימני עש משוקמים בדף השער ובדף השני). חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות מספר דפים ופגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 597.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
ספר אהבת שלום, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב – אבי שושלת אדמו"רי ויזניץ וקוסוב. למברג, [תקצ"ג 1833]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו, אנצ' לחסידות, ב, עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד, מבני חבורתו ושליח הציבור בבית מדרשו של הבעש"ט. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה.
בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל, שרוב דבריו נסובו על שלשה ענינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
[4], קלא דף. 23 ס"מ. חיתוך דפים לא אחיד. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמים רבים ובלאי בדף השער ובדפים הראשונים. קרעים קטנים משוקמים בשולי דף השער ודפים נוספים. סימני עובש קלים בחלק מהדפים. סימני עש קלים במספר דפים. חותמות ורישומים מטושטשים בדף השער. כריכה חדשה.
בשער נדפס פרט השנה: למברג, תקס"ד 1802, אך אין זה אלא זיוף. ראה: אברהם יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107.
סטפנסקי חסידות, מס' 18.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו, אנצ' לחסידות, ב, עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד, מבני חבורתו ושליח הציבור בבית מדרשו של הבעש"ט. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה.
בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל, שרוב דבריו נסובו על שלשה ענינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
[4], קלא דף. 23 ס"מ. חיתוך דפים לא אחיד. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמים רבים ובלאי בדף השער ובדפים הראשונים. קרעים קטנים משוקמים בשולי דף השער ודפים נוספים. סימני עובש קלים בחלק מהדפים. סימני עש קלים במספר דפים. חותמות ורישומים מטושטשים בדף השער. כריכה חדשה.
בשער נדפס פרט השנה: למברג, תקס"ד 1802, אך אין זה אלא זיוף. ראה: אברהם יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107.
סטפנסקי חסידות, מס' 18.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג