ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, על הש"ס וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. פולנאה [תק"ע 1810]. מהדורה שניה של הספר "מאור עינים", ומהדורה שלישית של "ישמח לב".
ממהדורה זו ואילך, המאמרים על הש"ס שנדפסו בנפרד בספר "ישמח לב", אוחדו לספר אחד עם הספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם "מאור עינים" (לספר "ישמח לב", נדפסו שתי מהדורות לפני מהדורה זו: סלאוויטא, תקנ"ח; זולקווא, תק"ס).
לט, א, ג-כג, [1], כז-לד, לט-עב, עה-קלו דף. 19 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. כתמים כהים וכתמי צבע בדף השער ובדפים הראשונים. הדבקות נייר לחיזוק בשוליו הפנימיים של דף השער ובדפים נוספים. סימני עש קלים בדף השער. חיתוך שוליים עם פגיעה בשורה אחת בטקסט שמעבר לעמוד השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 309.

ספר קול אריה, פלפול, דרוש ומוסר על פרשיות התורה, וליקוטים על נ"ך ואגדות חז"ל, מאת רבי אריה ליב גלינר - המוכיח מפולנאה. קוריץ, [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
רבי אריה ליב גלינר - "המוכיח מפולנאה" (נפטר תק"ל, אנצ' לחסידות, א, עמ' שכה-שכו), מראשוני תלמידי הבעש"ט ומפיצי תורתו. איש קדוש ובעל מופת. בהשפעתו התקרבו ה"תולדות יעקב יוסף" והמגיד ממעזריטש אל הבעש"ט ותורתו. בדורו היה נודע כדרשן ומגיד מפורסם "אשר בעודו בחיים חיותו סבב בכל העולם והאיר את אור תורתו בכל תפוצות ישראל". רבים השיב מעוון בכח דרשותיו בקהילות ישראל (מתוך ההסכמות על הספר). בעל ה"תולדות יעקב יוסף" מרבה להביא בספריו מדברי תורתו של "המוכיח".
חתימות בדף השער: "ארי' ליב", "ליב יהודא מבאברוסק". בדף המגן שלפני השער רישום בעלות: "שייך להה"ג המפורסם... כש"ת יצחק אייזיק נ"י אב"ד דק"ק בוחאב ישן".
[1], נה [צ"ל: סה] דף. 20 ס"מ. נייר תכלכל. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמים רבים וכהים בחלק מהדפים. קרעים גדולים בדף השער עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט (פגיעה קטנה בכותר הספר, ופגיעה משמעותית בטקסט מצדו השני של הדף), משוקמים במילוי נייר עם השלמות בצילום. קרעים בארבעת הדפים שלאחר השער ובדף האחרון, עם פגיעות בטקסט והשלמות בצילום ובכתב-יד. חותמת בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 518.

ספר אותות השמים – דרישת ארי, על שלחן ערוך, חלק א': הלכות מילה ותפילין, שבת, יו"ט וחוה"מ. חלק ב': הלכות נדה. מאת האדמו"ר רבי אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. זיטומיר, תקס"ה [1805]. ללא שם מדפיס.
הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מהמגיד רבי ישראל מקוזניץ, ומתלמיד המחבר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים (בעל "ישמח משה").
המחבר המקובל הקדוש רבי אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. בעל הספרים "דרישת הארי", "אותות השמים" ו"אבן פינה" על שו"ע אבן העזר. המגיד מקוזניץ כותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ושם לילות כימים... ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [=בעל ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [=בעל הישמח משה] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
בני המחבר כותבים בהקדמתם על שמו המעניין של החיבור "אותות השמים", שאינם יודעים את טעמו של אביהם המחבר שקרא לספרו כך, אך וודאי עשה זאת מסיבה מסוימת: "ידענו נאמנה שודאי הי' מדייק בשמ'[יה]... ובודאי טעמו של אבינו ז"ל כמוס עמדו ואין אתנו יודע על מה". הם מוסיפים כי שמעו על כך מתלמידו הקדוש בעל ה"ישמח משה" ששמע מפיו כי חיבר את חיבוריו וקרא את שמותיהם על פי תורת הנסתר: "רק זאת באזנינו שמענו מפי תלמידו ה"ה כבוד הרב הגאון בצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי והעיד ששמע מפי אבינו ז"ל שכוונתו בחבורי'[ו] הג' ספרים בסידר[!] חיבוריהם ושמותיהם הכל עפ"י נסתר וכבוד ה' הסתר דבר...".
צג, יח דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמים כהים (הכתמת דיו בדפוס) בדפים בודדים. פגעי עש רבים משוקמים במילוי נייר בכל הדפים, עם פגיעה בטקסט; הספר עבר שיקום מקצועי. חותמות. כריכה חדשה.
בראשית המאה ה-19, קודם הקמת הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא בזיטומיר בשנת תר"ז (1847), נדפסו בזיטומיר ספרים בודדים בלבד (בשנים תקס"ד-תקס"ה), בהם מספר ספרי חסידות. לפנינו אחד מן הספרים הראשונים שנדפסו בזיטומיר.
סטפנסקי חסידות, מס' 36.

ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וולף מזיטומיר. [קוריץ, תק"ע 1810 בערך]. מהדורה שלישית.
[1], רח דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים ובלאי. פגעי עש בדפים רבים, כולל דף השער, עם פגיעות בטקסט. בחלק מהדפים פגעי עש קשים. קרע בשולי דף השער. קרע בדף קעז, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. כריכה חדשה.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, ולעיתים בוואריאנטים שונים. עוד על מהדורות אלו וההבדלים ביניהן, ראה א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140; סטפנסקי חסידות, מס' 26.

ספר פרי הארץ, מאמרי חסידות עמוקים על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, עם ליקוט מאגרות הקודש "במכתביו מאה"ק למדינת רוסיא". קאפוסט, [תקע"ד 1814]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידי בעל התניא. מהדורה ראשונה.
בספר שלפנינו נקבצו מאמריו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שנאמרו על ידו לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת תקל"ז, כשהתגורר בטבריה. הספר נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ד. בשער הספר נדפס: "וקבצן הרב המופלג בתוי"ר [בתורה ויראה] החסיד כמו' אלעזר זוסמן זלה"ה סו"ד [סופר דמתא] דארעא קדישא תובב"א, וממנו הגיע לידינו". רבי אלעזר זוסמן היה הסופר של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק, ושל כל בני חבורת החסידים שעלו בעלייה הידועה בשנת תקל"ז.
הדעות חלוקות מי כותב הספר שלפנינו. יש אומרים כי המאמרים נכתבו ע"י התלמידים, ורובם ע"י רבי אלעזר זוסמן, שאף הכינם וערכם לדפוס (בית רבי). מאידך, מסורת מקובלת אצל חסידי סלונים כי הספר כולו נכתב ע"י רבי מנחם מנדל בעצמו, ואילו רבי אלעזר זוסמן רק ערכו והכינו לדפוס, וכן הוסיף את תיבות הפתיחה "פתח הרב", "שאל השואל" (יסוד המעלה, א, עמ' נט). דעתו של החוקר הרב יהושע מונדשיין ז"ל כי רבי אלעזר זוסמן "הוא שכתב את אגרות הצדיקים והחסידים מארץ הקודש, וניכר שגם את תורתו של הרמ"מ מוויטבסק בספר הקדוש פרי הארץ, וברוב מליצותיו עשאו כספר החתום כמעט" (המאסר הראשון, ירושלים תשע"ב, עמ' 222). המאמרים שנדפסו בשני הדפים הראשונים, הם מתורתו של הרה"ק רבי אברהם המלאך.
בתשעת הדפים האחרונים של הספר נדפס ליקוט מ"אגרות הקודש" - ממכתבי ההדרכה בעבודת ה', שהרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק והרה"ק רבי אברהם מקאליסק כתבו מארץ ישראל, לקהל תלמידיהם שבמדינת רייסין (רוסיה הלבנה).
ספר פרי הארץ הוא מהספרים העמוקים והקשים ביותר להבנה בין ספרי החסידות. בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים אמר על מאמריו שהלוואי שיוכל להחזיק במדרגות הגבוהות שבהן לעתיד לבוא בימות המשיח ובעולם הבא. "מסורה בידינו מפי אנשי אמת שזה הספר לא ירד אף פעם משולחנו של הרה"ק מרוז'ין רבי ישראל זי"ע, והיה אומר: כל מי שיודע להבין בספר זה, הוא היודע לחבר חכמה תתאה עם חכמה עילאה" (יסוד המעלה, שם).
[1], כז, [8] דף. חסר הדף האחרון מחלק "אגרות הקודש" (במקור: [1], כז, [9] דף). 23 ס"מ. שוליים רחבים. מצב בינוני-טוב. כתמים. נקבי עש בכל הדפים, חלקם עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 477; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 384.