ספר הזהר על התורה - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. זיטומיר, [תרכ"ג] 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. סט שלם בשלושה כרכים.
שלושה כרכים. כרך ראשון: [4], רנא, יז דף. כרך שני: [1], ט, יא-רעח דף. כרך שלישי: [1], קיז-שט, ט דף. 23 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. נקב לאורך מרבית הדפים בכרך הראשון, עם פגיעה בטקסט. כרכים ראשון ושני בכריכה עם שדרת עור ישנה. כרך שלישי עם כריכת עור עתיקה, פגומה.

תלמוד בבלי, סט שלם בעשרים כרכים, עם פסקי תוספות, רא"ש, פירוש המשניות רמב"ם, מהרש"א, מהר"ם שיף, מאיר נתיב. זיטומיר, תרי"ח-תרכ"ד 1858-1864. דפוס נכדי הרב שפירא.
20 כרכים. כ-42 ס"מ. במרבית הכרכים נייר איכותי. שוליים רחבים ונאים. מצב כללי טוב. כתמים. נקבי עש. סימני עש רבים יותר בשני כרכים. קרעים ובלאי בדף השער של אחד מהכרכים. רישומי בעלות, חותמות. כריכות עור חדשות, אחידות.
במהדורה זו נוסף בסוף כרכי הש"ס החיבור "מאיר נתיב", לרבי שבתי הכהן (ממשפחת בעל הש"ך), שהושמט אח"כ במהדורות הש"ס של דפוסי ווילנא, וורשא ולמברג. ה"חזון איש" חיבב ושיבח את השימוש במהדורת ש"ס זיטומיר, גם בגלל הזהירות של המו"ל ויחסם לקדושת התלמוד, ובעיקר בגלל החיבור "מאיר נתיב" שהושמט במהדורות האחרות.

מסכת "אבות דרבי נתן", עם פירוש "בנין יהושע", מאת רבי יהושע פלק מליסא. דיהרנפורט, [תקמ"ח 1788]. מהדורה יחידה.
העותק של האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב, ושל האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא. בשולי עמוד השער רישום עדות על כך: "זה הבנין יהושע שייך להרבני החסיד המפורסים מ' צבי הירש מראמנאב". סמוך לדגל המדפיס חתימה בכתב-יד: "צבי הירש", אשר זוהתה בוודאות כחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב [ראה אישור מומחה מצורף, וראה חתימותיו הידועות להשוואה]. בראש דף השער ובתחתיתו חתימות "צבי הירש דובעצקיר" [דובצקר], משמשו הנאמן של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב (תקל"ח-תר"ז), מגדולי צדיקי החסידות, איש קדוש ובעל מופת, תלמידו המובהק וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. רבי מאיר מפרמשילן כינהו "אברהם אבינו של דורנו", ורבי ישראל מרוז'ין אמר שמי שראה אותו "ידע בנפשו כי ראה פני השכינה".
רבי צבי הירש התייתם מהוריו בילדותו, ולאחר מספר שנים בהן הועסק כשוליה של חייטים, פגש את הרה"ק רבי אברהם משה מפשוורעסק, ומשדבק בו זנח את ענייני העולם הזה, והשתקע כולו בתורה ועבודת ה'. לאחר מכן נסע לפריסטיק, לבית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, מגדולי החסידות המפורסמים ביותר. שם התדבק ברבו הקדוש בכל להט נפשו, וידו לא משה מתוך ידו. מסופר על תחילת התקרבותו לרבי מנחם מנדל מרימנוב, שלילה אחד הציע את מיטת רבי מנחם מנדל, ובבוקר, כשקם רבו, שאל מי הציע את מיטתו והכריז: "מי שהציע המיטה בלילה יציע גם להבא". מאז הפך רבי צבי הירש למשרתו ועוזרו האישי בכל ענייניו, ומכאן שמו וכינויו שדבק בו כל ימיו "רבי צבי הירש - משרת". האדמו"ר ה"דברי שמואל" מסלונים אמר עליו: "מתוך שימושו של הצדיק עלה ונתעלה כשרפי מעלה" (בית דלי, מהדו' תשס"ט, עמ' י'). לפני פטירתו ציוה רבי מנחם מנדל מרימנוב לתלמידיו שלאחר פטירתו יקבלו מפי תלמידו משרתו רבי צבי הירש, ולא מבנו רבי נתן ליב (שגם הוא היה צדיק מפורסם). לאחר פטירת רבו בשנת תקע"ה נסע רבי צבי הירש להסתופף בצל האדמו"ר הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, ורק לאחר פטירתו של רבי נפתלי בשנת תקפ"ז החל להנהיג את עדתו ברמה.
רבי צבי הירש נודע כעובד ה' מופלא בכל מהותו, כבעל מדרגות נשגבות, כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. היה מפורסם בעיקר בתפילותיו הנלהבות שהיו בהתפשטות הגשמיות, בכלות הנפש ובקול אדיר וחזק שנשמע עד למרחוק. סיפורים רבים מסופרים על גודל דבקותו הגדולה בשעת התפילה, על כי באותה שעה היה חסר תחושה של קור או חום, ולא ידע מה נעשה עמו והיכן הוא נמצא. היה מפורסם כבעל צדקה גדול, עד שלעתים נותר בעל-חוב מהלוואות שלווה לצורכי צדקה. כמו כן, התפרסם בכח ברכותיו שפעל על ידן ישועות. רבי צבי הירש היה כהן והאמין בכח ברכותיו, ופעם אמר על עצמו בעיניים זולגות דמעות: "אני מוטרד כל היום לברך את ישראל באהבה" (מבשר טוב, קמלהאר).
רבים מגדולי החסידות נסעו להסתופף בצילו, לחזות בעבודתו ולשמוע את תורתו, ודבקו בו בלב ונפש. בהם היו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינווא, רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי אשר ישעיה מרופשיץ ו"השרף" רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. ה"סבא קדישא" רבי ישראל מרוז'ין, שהיה מחותנו של רבי צבי הירש, אמר ל"שרף" ממוגלניצא: "שיסע אליו, על מנת שיסתכל היטב בתואר פניו הק', וידע בנפשו כי ראה פני השכינה" (בארת המים). בניו של האדמו"ר מרוז'ין הגדירוהו כ"צדיק יסוד עולם". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן כינהו "אברהם אבינו של דורנו". תלמידו האדמו"ר רבי יחזקאל משיניווא העיד ששמע ממנו "שאינו אומר תורה רק מה שנותנים לו מן השמים לתוך פיו". מסופר שבשעת פטירתו נראה עמוד אש על ביתו שהאיר על כל הכפרים בסביבה, עד שלתושבי הכפרים היה נראה מרחוק שרימנוב עולה בלהבות, וכך ניצב עמוד האש עד לאחר קבורתו (בסמוך לקבר רבו רבי מנחם מנדל).
רבי צבי הירש דובצקר היה משמשו הנאמן של רבי צבי הירש מרימנוב ומקורבו הגדול, כמו כן היה מקורב אל הסבא קדישא מרוז'ין. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מזכירו במכתב שכתב לאחר פטירת הרבי מרימנוב: "הרבני המופל' הוותיק כ"ש מו"ה צבי הירש אשר היה משמש וגדול שמושו" (נר ישראל, ד', עמ' קה-קו).
הספר הגיע לאחר מכן לאוצר הספרים של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, וחותמותיו מתנוססות על עמוד השער: "נחום דובער פרידמאן" - "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו ספר של "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא" [רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה, כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו הספר שלפנינו)].
[2], כד, כד-כט; ט; ט דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים קלים בשולי דף השער ובמספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדיו בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה מנותקת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 45.

ספר פרדס רימונים, מאת רבי משה קורדבירו - הרמ"ק, עם איורים קבליים רבים. קוריץ, [תק"מ 1780]. מהדורה שניה.
בדף השער חותמת רבי "ישראל שלום יוסף פרידמאן" (עם סמל האריה במרכזה, חותמת מלכותית של אדמו"רי בית סדיגורא-רוז'ין באותן השנים).
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן - האדמו"ר השני מבוהוש (תרט"ז-תרפ"ג 1855-1923), מגדולי האדמו"רים ברומניה. בנו וממלא מקומו של האדמו"ר הראשון מבוהוש רבי יצחק בנו של רבי שלום יוסף מסדיגורה. שמו בישראל נקרא על שם זקניו רבי ישראל מרוז'ין [שנפטר בשנת תר"י] ובנו רבי שלום יוסף [שנפטר בשנת תרי"א]. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ו נתמנה על מקומו בבוהוש. חסידים רבים נהרו אל בית מדרשו, ואנשים רבים נסעו להתייעץ ולקבל את ברכותיו ועצותיו, בפרט בעניני רפואה. הקים את ישיבת "בית ישראל" בעירו בוהוש, על ידי חתניו רבי מנחם מנדל פרידמן ורבי יצחק טברסקי. דברי תורתו נדפסו רק בדורנו, בספר "פאר ישראל" (ירושלים, תשל"ט-תשס"ט).
[4], קפו דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש (בעיקר בדף השער). קרעים בדף השער, משוקמים בהדבקת נייר מעברו השני של הדף. רישומים וסימונים רבים בכתב-יד. חותמות. כריכת עור חדשה.

אוסף ספרים מספריית האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב-תל אביב. בכל הספרים מופיעות חותמותיו. באחד הספרים חותמת של סבו האדמו"ר רבי שלמה פרידמן (הראשון), מסדיגורא:
• ספר צדה לדרך, לרבינו מנחם בן זרח. למברג (לבוב), [תרי"ט] 1859. בשער - מלבד חותמת האדמו"ר מטשורטקוב-תל אביב, חותמת נוספת, עתיקה, עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן - S. FRIEDMAN" - כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב הראשון מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג), שהיה סבו של האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב-תל אביב, אשר נקרא על שמו. [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו - האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט]. מספר הגהות בכתב-יד.
• ספר אריה דבי עילאי, על חמשה מסכתות, מאת רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד ווישניצא ושינווא. פרעמישלא, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות, מס' 67.
• ספר תרומת הדשן, לרבי ישראל איסרלן, חלקים א-ב. וורשא, [תרמ"ב] 1882. שער לכל חלק. בראש כל עמוד שער מופיע רישום "קוויטל" [שם הכותב ושם אמו. כפי הנראה, העניק הכותב את הספר לאדמו"ר ורשם זאת כדי שהאדמו"ר יתפלל עליו].‎
• ספר ארץ חמדה, להמלבי"ם. וורשא, [תרמ"א-תרנ"ג] 1881-1893. חמשה חלקים בכרך אחד.
• תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער - מי שנודע כמזייף הירושלמי על קדשים. ס'-וואראהל (סאיני), תרס"ה [1905].
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מוינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
5 ספרים. גודל ומצב משתנים.