דף שער של שו"ת מהרשד"ם, מהדורת למברג [תרכ"ב] 1862, עם חתימת הגאון רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך".
בראש דף השער, ליד הכותר, חתימה בכתב-ידו של בעל "קיצור שולחן ערוך": "בעזה"י שלמה גאנצפריעד". מתחת לחתימתו - חותמת של רבי יחזקאל בנעט אב"ד וואראהל. בראש העמוד מספר רישומים.
הגאון רבי שלמה גנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו), בן רבי יוסף (שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר). בהיותו בן שמונה שנים מת עליו אביו, וחינוכו עבר לידי הרב צבי הירש הלר [ר' הירשלי חריף] מחבר הספר הידוע "טיב גיטין". ספרו הראשון "קסת הסופר" על הלכות כתיבת סת"ם יצא לאור בשנת תקצ"ד בעיר אפען, הספר זכה להסכמת מרן ה"חתם סופר" אשר כתב כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה ואף עיטרו בהגהותיו. כיהן כראב"ד אונגוואר משנת תר"י עד פטירתו בשנת תרמ"ו. עמד בראש מערכות הרבנות האורתודוקסית בהונגריה. חיבר עשרות חיבורים חשובים, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו המפורסם "קיצור שולחן ערוך", אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה באונגוואר שנת תרכ"ד. [ב"אוצר ישראל", ניו יורק תרס"ט, כותב שעד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ועל פי ד"ר יצחק ריבקינד הופיעו ממנו עד שנת תש"כ למעלה ממיליון טפסים].
[1] דף. 34.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט. קרע כתוצאה מחריכת הדיו בשולי החתימה.

ספר סוד ה' - עם שרביט הזהב, סדר ברית מילה עם דינים ופירושים, מאת רבי דוד דלידא. וינה, [תקצ"ז] 1837.
פורמט כיס, רחבו גדול מארכו. נכרך במקור עם דפים רבים ריקים, כדי לשמש מוהלים לרישום בריתות. בדפים אלה נרשם "פנקס מוהל", עם רישומים בכתב-יד המתעדים כ-150 בריתות שערך המוהל בעל הפנקס בין השנים תר"ב-תרכ"ו, בלעסען (Lessen; כיום: Łasin, פולין) ואורטלסבורג (Ortelsburg, כיום: Szczytno, פולין), עם שמות הילדים הנימולים ופרטים נוספים.
המוהל בעל הפנקס חתם את שמו מספר פעמים בגרמנית: Abraham Marcus[?].
בדף הראשון מדפי כתב-היד נכתב: "בעז"ה, שמות הילדים אשר חנני אלהים ברוב חסדו הגדול להכניסם תחת כנפי השכינה ע"י מילה ופריעה, משנת תר"ב לב"ע [=לבריאת עולם] ר"ח אדר פה לעססען". במקומות אחרים בפנקס נכתב: "פה ארטעלסבורג".
סה דף + [17] דף בכתב-יד. גובה: 9 ס"מ בקירוב. רוחב: 12 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה מקורית, קרועה ופגומה.

ספר התשבי, לרבי אליהו בחור, עם פירוש "רגלי מבשר", מאת רבי אליעזר ב"ר מנחם שמואל הערשטיק. מאראמאראשסיגעט [סיגט, תר"ע 1910 בערך].
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי". בדפי המגן הקדמיים והאחוריים מספר רישומי בעלות המציינים שהספר שייך לו, ובהם מוזכרים שמות הערים בהם כיהן כרב ["כבוד אדמו"ר הרב הגאון הגדול... מופת הדור... כש"ת מאיר שפירא אב"ד גלינא והגליל"; "הרב הגאון הגדול... תפארת היחש ציר הסיים... מהו"ר מאיר שפירא אב"ד ור"מ דק"ק סאנוק..."; "שייך אל אוצר הספרים של מרן הרב... מהר"ם שפירא זצ"ל האבד"ק לובלין ור"מ דיח"ל"]. בשער הספר שתי חותמות אישיות שלו: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב". בשער ובמקומות נוספים חותמות ספריית ישיבת חכמי לובלין.
עותק זה היה שייך גם להגאון רבי מנחם מאניש גולד, שחותמות שלו מופיעות במספר מקומות בספר: "מנחם מאניס גאלד - מגיד מישרים דק"ק טארנאפאל". רבי מנחם מאניש גולד, שהיה מו"ץ ומגיד מישרים בטרנופול, שימש כעין "שדכן" בנישואיו של רבי מאיר שפירא, כאשר נסע מטרנופול לשאץ, עיר הולדתו של מהר"ם שפירא, כדי לבחון אותו ולתהות על קנקנו, בשליחות חותנו לעתיד הנגיד רבי יעקב דוד ברייטמן.
בקטעי זכרונות שכתב ד"ר מרדכי רוזנר, בן העיר טרנופול באותם ימים, מסופר הדבר באריכות. הוא מספר תחילה כיצד התפשטו השמועות על קיומו של עילוי מופלא - "העילוי משאץ" - אשר מנצח בפלפוליו את גדולי הרבנים הישישים, בעל ה"בית יצחק" מלבוב והמהרש"ם מבערזא'ן. יום אחד, מספר רוזנר בזכרונותיו, התפרסמה בטרנופול הידיעה המפתיעה: "ה'רבי' שלנו נוסע בקרוב לשאץ, בכדי לתהות על קנקנו של העלוי. יעשה זאת בשליחותו של ראש 'המלוכה היהודית', כמו שהיו קוראים בעירנו את בית אדיר הגבירים ר' יעקב ברייטמאן ז"ל, שנכבדות ידובר בבתו הצעירה עם העלוי הנ"ל. הרבי שלנו ר' מאניס גולד ז"ל, שהיה מו"צ ומ"מ בעיר טרנופול, היה נודע בחוגי הלומדים בכל מדינת גליציה לגדול בתורה, בקי בש"ס ופוסקים, חוקר מצוין ועמקן גדול, הנוקב ויורד עד התהום". וכך היתה התרשמותו של רבי מנחם מאניש מרבי מאיר שפירא הצעיר, כפי שסיפר אותה באזניהם של רוזנר וחבריו, בני הישיבה הצעירים מטרנופול: "מה שראיתי בשאץ - אמר לנו בין יתר... עובר הרבה הרבה ממה שתארתי לי בדמיוני. לא עלה על רעיוני שאפשר הוא הדבר אשר בדורנו, דור יתום, יקום איש רוח כביר כזה ויקדיש כל חילו לאוריתא. בשני ימים ולילות ששהיתי בביתו נדמה לי לפעמים קרובות שחי אנכי בדורו של ה"ר יעקב פאלאק יוצר הפלפול... אשרי עין שראתה כל אלה..." (מרדכי רוזנר, קטעי זכרונות, בתוך: ספר היובל לרבי מאיר שפירא מלובלין [יצא בחיי מהר"ם שפירא], לודז' תר"ץ, עמ' ריד-רטז). הספר שלפנינו היה שייך בתחילה לרבי מנחם מאניש גולד וממנו עבר לרבי מאיר שפירא, כנראה בתקופת שהותו בטרנופול, סמוך על שולחן חותנו.
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
48 עמ', צו דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. שרידי הדבקת נייר בדף השער. חותמות ורישומים. כריכה ישנה, עם פגמים.

ארבעה ספרים מרבני משפחת בירדוגו, שנדפסו בירושלים, מאוסף משפחת ששון. בחלקם הקדשות:
• ספר מי מנוחות, דרושים על חמישה חומשי תורה, חלק ראשון על ספרים בראשית-שמות, מאת רבי רפאל בירדוגו. ירושלים, [תר"ס 1900]. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו מוזהבת.
• ספר מים עמוקים, חידושים על התורה, מאת רבי יהודה בירדוגו. ירושלים, תרע"א [1911]. לספר צורפה פיסת נייר בכתב-ידו וחתימתו של המו"ל רבי יעקב חי בירדוגו "ומצפה לישועה מהרה ע"ה יעקב חי בירדוגו הי"ו"; עם חותמתו: "יעקב חי בירדוגו המו"ל ס' כנף רננים וס' מים עמוקים וס' כתנות יוסף...".
• ספר כנף רננים, חלק ראשון, חידושים על התורה ועל פירוש רש"י, מאת רבי משה בירדוגו. ירושלים, תרס"ט [1909]. 
• מהדורה שניה של ספר כנף רננים, מאת רבי משה בירדוגו. ירושלים, תרצ"א [1931]. מעבר לשער - הקדשה מודפסת, עם מילוי בכתב-יד המו"ל רבי יעקב חי בירדוגו, אל "הרבנית הצדקת... פרחה סלמאן דוד ששון".
• מצורף כרטיס ברכה לכבוד חג הפסח, מודפס בדיו מוזהבת, עם מילוי בכתב-יד המו"ל רבי יעקב חי בירדוגו, לכבוד "הרבנית סי' פרחה דוד ששון", עם פרט השנה תרצ"ב.
על כריכות הספרים תויות ספרים מקוריות מאוסף ר' סלימאן דוד ששון ורעייתו פלורה (פרחה) לבית גבאי. בחלקם רישומים בכתב-יד (של ר' סלימאן דוד ששון?).
4 כרכים. גודל ומצב משתנים.