שלשה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ וחיפה:
1. מכתב המלצה לעזור לאיש אשר רוצה לגור במקום קרוב לחיפה. האדמו"ר מתחנן בדבריו כאילו הדבר נוגע לעצמו: "...וממש אתה עושה לי בפרט טובה. הוא איש יקר רוח וירא שמים. אקוה שתעשה מה שביכלתך. ידידך ברוך". חיפה, אדר א' תשי"א [1951].
2. מכתב אל הגאון מטורדא רבי יוסף אדלר - ברכת מזל טוב לנישואי בתו: "...יהא רעווא מן שמיא שיהא לגדא ומזלא טבא בשעה טובה ומוצלחת, וכת"ה יזכה לראות ממנה ומכל יוצ"ח זרע בירך לימודי ה' דור ישרים, לפי שנאה ויאה לכת"ה ולכבוד אבותיו הקדושים זצ"ל, ונזכה כולנו לשמוח על אדמת הקודש עבג"צ [עם ביאת גואל צדק], ולשמוע ולהשמיע אך טוב... ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". חיפה, תמוז תשי"ג [1953].
3. מכתב בדברי תורה, שנשלח אל רבי נפתלי הכהן. בסיום המכתב מברך האדמו"ר: "השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בבריאות השלימות ולעבוד השי"ת מתוך נחת והרחבת הדעת. ידידו... המצפה לרחמי שמים. ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". "רמת ויזניץ" חיפה, טבת תשי"ח [1957].
האדמו"ר הקדוש רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך להוראה ע"י מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויזניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
שלשה מכתבים, נייר מכתבים רשמי. 22-18.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קמטים, כתמי דיו ועקבות רטיבות.

מכתב תשובה הלכתית בהלכות בניית בית הכנסת, ושינוי מקדושת בית הכנסת לחולין, בכתב-ידו של רבי משולם זלמן ניימרק, נשלח אל האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש [הרש"ב]. [נכתב, כפי הנראה, בין השנים תרמ"ד-תרמ"ט 1889-1884].
ממכתב התשובה שלפנינו ישנם שני העתקים. האחד כולו בכתב-ידו של רבי משולם זלמן, והשני חלקו בכתיבת-יד סופר, וחלקו בכתב-ידו של רמ"ז. בין ההעתקות ישנם הבדלי נוסח. לפנינו טיוטות של המכתב שנשלח, או העתק שהעתיק רבי משולם זלמן לעצמו.
המכתב נכתב כתשובה על שאלה מורכבת ששלח האדמו"ר הרש"ב בהלכות הקשורות לקדושת בית כנסת. [מכתב השאלה של האדמו"ר הרש"ב נדפס באגרותיו, כרך ה, עמ' קצט ואילך, ובשו"ת "תורת שלום", עמ' כה ואילך].
במכתבו מעיד רבי משולם זלמן על "מעשה רב" שראה אצל אביו של הרש"ב, האדמו"ר מהר"ש, כיצד החמיר בהלכות אלו, כאשר לאחר השריפה בליובאוויטש בנה מחדש את ביתו ואת בית המדרש: "אוכל להעיד להם מה ששמעתי מפורש מפ"ק של רבינו כ"ק אביהם הר"ש נ"ע [=הרב רבי שמואל נשמתו עדן], בהיותי אצלו פעם ראשון אחר בנין ביתו דכעת. והראני הח"ק [=החדר קטן] שהי' פתוח לחדר הארוך שאחר הסוכה... וא"ל [=ואמר לי] הלא תדע למה הגבלתי הח"ק [=החדר קטן] הזה. כי במקומו הלז הי' מקצת מן הזאל [=הבית מדרש] הנשרף שהי' בחצר אאמו"ר נ"ע [האדמו"ר ה"צמח צדק"], ולא רציתי לערבו בביתי, ויחדתיו לדבר שבקדושה לכתוב שם דברי א"ח [=דברי אלוקים חיים - מאמרי חסידות] וכדומה..." [השטח שעליו בנה האדמו"ר מהר"ש את ביתו בליובאוויטש, היה בחלקו הקטן חופף עם שטח שעליו היה בעבר בנוי בית הכנסת של ה"צמח צדק" שנשרף. כשבנה מהר"ש את ביתו הפרטי, ייחד את אחד החדרים, שנבנה על אותו מקום של ביהכנ"ס, ללימוד תורה ולכתיבת דברי תורתו, ולא לשימוש ביתי, כך שיהיה מעין בית מדרש].
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר בתרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד, ותלמיד חביב של האדמו"רים ה"צמח צדק" ובנו מהר"ש מליובאוויטש. מהרבנים המפורסמים והחשובים ביותר של חסידות חב"ד בדורו. כיהן ברבנות בערי ועיירות חב"ד המפורסמות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעויל (תרמ"ח-תרנ"ג). על גאונותו בתורת הנגלה והנסתר כתב אודותיו האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, שהוא "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". ראה אודותיו להלן פריט מס' 379.
[2] דפים כפולים (6 עמ' כתובים). הראשון: 21 ס"מ. השני: 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
כפי הנראה, המכתב שלפנינו לא נדפס.

עשרים וארבעה מכתבים וכתבי-יד מארכיונו של רבי משולם זלמן ניימרק אב"ד הורקי, סטרדוב, ויטבסק ונעוויל. כתבי יד של תשובות וקונטרסים בהלכה שכתב רבי משולם זלמן ומכתבי שו"ת שקיבל מרבנים אחרים, כתבי הכתרה לרבנות ומכתבים משפחתיים. הורקי, סטרדוב, ויטבסק, נעויל, פאצעפ, שומיאץ, חטומסק (Horki, Starodub, Vitebsk, Nevel, Pochep, Shumyachi, Khotsimsk - בלרוס). שנות התר"י-תר"נ.
הארכיון כולל: כתבי רבנות חתומים; כתבי-יד וקונטרסים בהלכה שכתב רבי משולם זלמן; העתקי תשובותיו ששמר לעצמו, חלקם בכתב-ידו, וחלקם בכתיבת-יד סופר; מכתבים ותשובות שנשלחו אליו מרבנים אחרים; מכתבים משפחתיים ושטרות "תנאים" לאירוסי בניו; ועוד. בארכיון זה נשמר מידע רב אודות ערי ועיירות רוסיה הלבנה שהיו ב"תחום המושב", ופרשיות הלכתיות שנדונו בהן; ידיעות מעניינות על התנהלות הקהילות הקטנות ברוסיה הלבנה, בהן כיהנו יחדיו שני רבנים, אחד לקהילת החסידים (ה"ספרדים") ואחד לקהילת המתנגדים (ה"אשכנזים"); מידע מפורט על רבנותו של הרב ניימרק ומשפחתו.
כפי הנראה, תכולת הארכיון לא נדפסה.
הארכיון כולל בין היתר: כתבי הכתרה של הרב ניימרק לרבנות סטרדוב ורבנות וויטבסק (עם חתימות נכבדי הקהילות); מכתבים וכתבי-יד עם פולמוס הלכתי על קולות בהלכות טריפות של שוחטי וויטבסק (כולל מכתב לרבי יצחק אלחנן ספקטור בנושא); דרשה בכתב-ידו של הרב ניימרק ליום הולדתה של קיסרית רוסיה; קונטרסים הלכתיים מאת הרב ניימרק בעניין "היתר מאה רבנים" (בתוך הדברים מוזכר האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש שהורה לו לדון בשאלה זו); תשובות ובירורים הלכתיים בעניינים שונים (הלכות גיטין, טהרה, טריפות); דפים וקונטרסים עם בירורים הלכתיים שונים, כולל פולמוסים עם רבי הלל טרייזון המו"ץ של קהילת ה"מתנגדים" בסטרדוב (הצצה נדירה ליחסים המורכבים של הרבנים החב"דים והמתנגדים באותה תקופה); מכתבים שקיבל הרב ניימרק ממקומות שונים, מרבנים ומאנשים שביקשו את הכרעתו במחלוקות ועניינים הלכתיים; ועוד. פירוט נרחב של המכתבים והמסמכים - יישלח לכל דורש.
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר בתרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד, ותלמיד חביב של האדמו"רים ה"צמח צדק" ובנו מהר"ש מליובאוויטש. כיהן ברבנות בערי ועיירות חב"ד המפורסמות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעויל (תרמ"ח-תרנ"ג). הגאון רבי אלעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק העיד עליו שיש לו "לב נבון ושכל ישר לאמיתתה של תורה...". האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט כתב אודותיו שהנו "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". רבי משולם זלמן היה מהרבנים המפורסמים והחשובים ביותר של חסידות חב"ד בדורו. יחד עם גאונותו בתורת הנגלה והנסתר, הוא היה עובד ה' מופלא, בעל רגש כביר, ובעל חסד גדול שרוב משכורתו מהרבנות הלכה לכלכלת קרוביו העניים ונישואי בנותיהם.
בשנות רבנותו בסטרדוב עסק רבות בסיוע לבחורי ישראל להינצל מגזירת הגיוס לצבא הרוסי. עקב הלשנה על עניין זה, הוא נחקר והוחזק במעצר כשנתיים וחצי, יחד עם שמונים איש מיהודי סטרדוב, מחורף תרמ"א עד תשרי תרמ"ד. השנים בהן הוחזק במעצר היו קודש לתורה ולתפלה בדבקות גדולה, וכל ימיו התרפק בערגה על שנים מרוממות אלו בהן יכל לעסוק בתורה מבלי שיפריעוהו טרדות הרבנות. נכדו הרב אברהם יעקב ניימרק, מרבני תל-אביב, מספר, ששכנו למעצר היה שודד ורוצח מפורסם שרצח עשרות אנשים, "וזה הרוצח היה מתמוגג בדמעות כשהיה שומע צלילים מאא"ז בשעת תפלתו ודביקותו, כי דרך עבודתו בקודש עבודה שבלב היתה נפלאה" (מתוך הקדמתו לספר "אשל אברהם", זרעים). כל פרטי פרשת ההלשנה, ימי שבתו במאסר, וזיכויו המפתיע במשפט, נכתבו בצורה ספרותית על ידי הסופר ד"ר פישל שניאורסון בספרו "כוחה של סנגוריה" (תל-אביב תשכ"ז).
24 פריטים הכוללים כ-74 עמ' כתובים [על כ-35 דפי נייר, חלקם דפים כפולים]. גודל ומצב משתנים.