מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove and filter and
- (-) Remove gloss filter gloss
- והקדשות (19) Apply והקדשות filter
- מיוחסים, (19) Apply מיוחסים, filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- חתימות, (19) Apply חתימות, filter
- חתימות (19) Apply חתימות filter
- חסידות (19) Apply חסידות filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- chassid (19) Apply chassid filter
- copi (19) Apply copi filter
- copies, (19) Apply copies, filter
- dedic (19) Apply dedic filter
- import (19) Apply import filter
- signatur (19) Apply signatur filter
- signatures, (19) Apply signatures, filter
- כתבי (13) Apply כתבי filter
- והגהות (13) Apply והגהות filter
- יד (13) Apply יד filter
- manuscript (13) Apply manuscript filter
- מכתבים (8) Apply מכתבים filter
- תימן (8) Apply תימן filter
- על (8) Apply על filter
- ספרים (8) Apply ספרים filter
- יד, (8) Apply יד, filter
- יהדות (8) Apply יהדות filter
- jewri (8) Apply jewri filter
- letter (8) Apply letter filter
- manuscripts, (8) Apply manuscripts, filter
- yemenit (8) Apply yemenit filter
- קבלה (5) Apply קבלה filter
- kabbalah (5) Apply kabbalah filter
חותמות בעלות רבות של האדמו"ר רבי אלעזר רוזנפלד מאשפיצין. בעמוד לפני השער רישום בעלות: "זה הספר שייך לה"ה הצדיק הקדוש בוצינא קדישא חו"פ [חסידא ופרישא] שלשלת היוחסין כ"ת מ"ה אליעזר נ"י". בשער הספר חתימה לא מפוענחת: "הק' אורי..." [?].
האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
ספר זה נדפס ע"י המקובל רבי שלמה רעכניץ בנו של רבי יהודה ליב מוכיח, שבבחרותו היה מתלמידיו המקורבים של רבי נפתלי כ"ץ. הוא העתיק אז פיוטים ותפילות שחיבר רבו הקדוש והיה אומרם בהתלהבות מדי לילה, כשהיה משכים קום בחצות ליל. בהקדמת הספר שלפנינו, מספר רבי שלמה רכניץ סיפור-פלא מדהים על רבו המחבר הקדוש, שנפגש פעמיים עם השטן מלאך המוות. הפעם הראשונה היתה כאשר מלאך המוות התחפש לעני, ורבי נפתלי הכניעו ע"י נתינת ארבעה פרוטות בידו. על הפגישה הראשונה הזאת מעיד התלמיד ממה שראה בעיניו ושמע באזניו: "...אספר את אשר ראיתי כשהייתי אתו עמו במרכבתו, בעברי דרך במקום אחד ושמה רייזין, פרסא אחת מק"ק ליסא ממדינת פולין, נתן פיזור לעניים ואביונים.... ובתוך הבאים... נתן מידו ליד אחד מהם בסיפור [באמירה]: א', ב', ג', ד' פגים... ואח"כ כשבאנו לביתו... ונפל למשכב... ואמר הוא לה [לאשתו הרבנית]: אל תירא ואל תחת, כי כבר נתתי למלאך המות ארבעה פגים [מטבעות], וכל זה ראיתי בעיני ושמעתי מפיו...". על פגישתו השניה עם מלאך המות והזכרת ענין ארבעת המטבעות הנ"ל, מספר רבי שלמה מתוך מכתבים שראה בעיניו, שנשלחו מקהילת איסטנבול, בהם הובאו עדויות על פטירתו הפלאית של רבו רבי נפתלי כץ בשנת תע"ח בדרכו לארץ הקודש, כאשר כל העם ראו את כוחותיו המופלאים וקדושתו הרבה: "...ושם [במכתבים הנ"ל] נאמר שגם קודם מותו אמר בפה מלא למלאך המות: מה לך פה?! עתה באת אלי במלבושים יפים כעושר [כעשיר] גדול, וברייזין באת לפני במלבושים קרועים ובלואים כעני גדול ונתתי לך ד' פגים... וקם בחרי אף מערש דוי וסוגר [וסגר] הדלת ואמר: צא תאמר לו, ניפלה נא ביד ה' ובידו אפקיד רוחי ונשמתי...".
[2], לז, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. נזקי עש עם פגיעות בטקסט. עותק ספריה. כריכת בד לא-מקורית.
ההגדה של האדמו"ר רבי שלום הלברשטאם מסטרופקוב. בדף השער רישום בכתב-ידו קדשו וחתימתו: "לד' הארץ ומלאה, הק' שלום הלברשטאם קאהשיצע [קאשוי] יצ"ו". חותמותיו מופיעות בדף המגן הקדמי, בדף השער ובדף שאחריו: "הק' שלום הלברשטאם בן א"אמו"ר הר"הצ משינאווע זצ"ל".
האדמו"ר רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרט"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל" (בנו בכורו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז), שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והיה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים, אלפים נהרו לקבל את ברכותיו ונתפרסם במעשי מופת.
טז, ט-נו, [1] דף. דפים ט-טז מופיעים פעמיים. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי אוכל ויין בחלק מהדפים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
יערי 2150; אוצר ההגדות 3296.
[1] דף בסוף, עם שמות מנויים נוספים, לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
רישומי בעלות רבים וחותמות בעלות של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב; חתימות יד בנו רבי "יחיאל נתן הלברשטאם"; חתימות נוספות.
האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב-בארטפלד (תר"י-תשרי תרס"ד), בנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם הרב מצאנז. התחנך בבית סבו רבי חיים מצאנז, שאף מסר לידיו את עריכת ספרו שאלות ותשובות "דברי חיים", יחד עם בן-דודו רבי שלמה מבובוב (הראשון). בחיי אביו נתמנה כרב ואדמו"ר בבארדיוב (בארטפעלד, הונגריה), ושם קבלו את מרותו חסידים רבים. מבניו וחתניו כיהנו ברבנות ובאדמו"רות, בהם חתנו הנודע רבי חנה הלברשטאם מקאלשיץ, ובנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג), שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בבארדיוב.
[2], ב-עט; פח, [1] דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
ספר שאלות ותשובות דברי חיים, חלקים א-ב, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בארדיוב, תרס"ב 1901. מהדורה שניה.
העותק של תלמיד המחבר - רבי אברהם אביש ריינהאלד. בשער הספר חותמותיו עם שמו וחותמותיו עם המילים "ראש הישיבה דחברה עץ חיים פה טארנא יצ"ו". בדפי הספר מספר הגהות בכתב-יד [כנראה בכתב-ידו]. לספר מצורף דף בכתב-יד, כפי הנראה אף הוא בכתב-ידו. בדף זה ציונים לכל חלקי הש"ס.
רבי אברהם אביש ריינהאלד (ריינהולד; תרי"ג-תרצ"ה), יליד טארנא (טארנוב) שבגליציה, ובהמשך שימש כראש ישיבה בעיר. גאון מופלג ומקובל. היה תלמידם של הרה"צ רבי פנחס מדעמביץ ובריגל (תלמיד רבי נפתלי מרופשיץ), ושל רבי זאב דוב שענקעל מטארנא (תלמיד ה"חתם סופר"). בהמשך הסתופף בצל קדשו של האדמו"ר בעל "דברי חיים", וממנו קיבל את הדרכים כיצד ללמוד קבלה וחסידות, כפי שכתב בשערי ספריו "ארבע כנפים ופתח הגן" ו"שער פתח הגן": "ראשית לימודי בס'[פרים] סור מרע וזרע קודש ועבודת ישראל זי"א ועפ"י דבריהם למדתי בכתבי האריז"ל ובימי חורפי הייתי מסתופף בצל קדושת מרן הצדיק החי בעל דברי חיים זצ"ל ומסדר עבודתו הק' ותנועותיו הנעימים הבנתי קצת איך ללמוד בכתבי הקודש בביטול גמור כאין ואפס ולטעום מעץ החיים מעין עולם הבא". בקיץ תרע"א עבר לאנווטרפן. במלחמת העולם הראשונה נמלט להולנד (ראה להלן) ולאחר המלחמה חזר לאנטוורפן. מחבר ספרים רבים: חידושי אבר"ח (קראקא תרפ"א-תרפ"ד), ראשי בשמים (קראקא תרפ"א), ארבע כנפים ופתח הגן (פולין, תרפ"ה), אותיות מחכימות (בילגורייא, תרפ"ו?), מקראי קודש (בילגורייא, תרפ"ו?), שער פתח הגן (אנטוורפן, תרפ"ו), זכרון משיח (בילגורייא, תרפ"ז).
[2], קלח, [1]; [2], קל דף. 38 ס"מ. + [1] דף בכתב-יד. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. דפי הספר עשוים נייר יבש ושביר. כתמים. כתם רטיבות כהה בשולי הדפים. קרעים עם חסרון במספר דפים. שיקומים בדבק נייר בדף השער ובמספר דפים שאחריו. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. כריכה בלויה ופגומה.
-------------------------
סיום הש"ס של פליטי מלחמת העולם הראשונה בהולנד
במלחמת העולם הראשונה נמלט רבי אברהם אביש ריינהולד מאנטוורפן להולנד. הוא הגיע אל הכפר שעווענינגען (סכוונינגן Scheveningen, כיום חלק מהעיר האג), שם התקבצו כמה עשרות פליטים יהודיים, בעיקר בחורים שנמלטו מאימת הגיוס של צבאות אירופה השונים. את הזמן הפנוי ניצלו הפליטים ללימוד תורה. רבי אברהם אביש היה אז מראשי החבורה והיה בין המארגנים של יוזמה מעניינת: בכדי לנצל את זמן המלחמה כראוי, הוחלט שילמדו ויסיימו ביחד את כל הש"ס. הם חילקו ביניהם את המסכתות ובראש חודש אלול תרע"ז ערכו את הסיום על הש"ס כולו, כשהם מקבלים על עצמם באותו מעמד לסיים שוב את הש"ס עד ראש חודש תמוז של השנה הבאה (לציון 100 שנה למאורע התארגנה יוזמה מרגשת של צאצאי אותם פליטים, אשר חילקו שוב ביניהם את מסכתות הש"ס וערכו סיום מיוחד, שנערך בלייקווד ושודר ברחבי העולם - ראה חומר מצורף). מאירוע זה בשעווענינגען נותר לוח זכרון, שנרשם ביום הסיום הראשון ובו פורטו שמות האנשים עם שמות המסכתות שלקחו על עצמם ללמוד בפעם הנוספת (רבי אברהם אביש נרשם שם כמי שלקח את המסכתות: עדויות, הוריות, תמורה, מעילה ותמיד).
בדף השער ובדף שלאחריו, חותמות האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר: "יצחק מנחם בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע מאלכסנדר". בדף השער מספר רישומים בהם נכתב כי הספר שייך לאדמו"ר מאלכסנדר, ורישומים נוספים.
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר הי"ד (תר"ם-תש"ב), מגדולי האדמורי"ם בדורו. התחנך על ברכי סבו מייסד השושלת רבי יחיאל מאלכסנדר, אצל אביו האדמו"ר רבי שמואל צבי מאלכסנדר בעל "תפארת שמואל", ואצל דודו רבי ירחמיאל ישראל יצחק בעל "ישמח ישראל".
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר, לאחר ששבעים רבנים מחשובי רבני פולין שהיו מחסידי אביו, בקשו ממנו להמשיך את שושלת ההנהגה. בזמן הנהגתו גדלה קהלת חסידי אלכסנדר בפולין ומנו עשרות אלפי יהודים. הקים יחד עם אחיו רבי אברהם חיים דנציגר רשת ישיבות גדולה "בית ישראל" לזכר דודו האדמו"ר בעל "ישמח ישראל". נרצח בשואה הוא וכל ילדיו ונכדיו, ולא נותר מהם שריד, הי"ד. לאחר השואה התקבצו שרידי חסידי אלכסנדר והכתירו לאדמו"ר את בן דודו רבי יהודה משה טהיברג. שרידי תורותיו לוקטו ע"י שרידי חסידים ונדפסו בספר "עקדת יצחק".
[2], סג-שעז דף. כרך זה מתחיל בדף סג (מסימן שח), ולפניו נכרכו דף השער ודף הקדמה. ללא דפים דפים א-סב הראשונים. 37.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, שדרה קרועה.
העותק של האדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב. בפרשת יתרו (עמ' [79]) מופיעה חתימת יד קדשו: "חנוך העניך מסאסוב", ובעמוד שלפני כן (עמ' 78) מופיעה הגהה למדנית (3 שורות) בכתב-ידו. בעמ' 122 מופיעה הגהה נוספת בכתב-ידו.
האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאייער-טייטלבוים (תרמ"ד-תש"ג 1884-1942), אב"ד סאסוב וקרעצקי, מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר רבי חנוך מאלסק בעל "לב שמח", ומצאצאי האדמו"ר רבי שלום מבעלז. קדוש וטהור, תלמיד חכם מופלג, נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציוה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל".
בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מקירולהוזא וארה"ב הדפיס שני כרכים מחידושי תורתו בשם "עיר חנוך" (ירושלים, תשל"ח). לאחר כמה שנים נדפסו ממנו הספרים "שו"ת יד חנוך" ו"מפענח נעלמים" (ברוקלין, תש"ס). בשנת תשי"ז נדפס בארה"ב מדרש רבה, עם הגהותיו בשם "עין חנוך", ע"י בנו הנ"ל.
ב-צו דף. חסר דף השער. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. הדף האחרון מנותק ומעט פגום. ללא כריכה.
ברוב הספרים מופיעות חתימות ו"הקדשות עצמיות" שכתב כשקנה או קיבל את הספר, ובמספר מקומות מופיעות אף הגהות בכתב-ידו. במספר ספרים חתימות, חותמות ורישומים מבעלים קודמים, וכן הקדשות מחברים. רוב הספרים הם משנות הת"ש, למעט כרכי ש"ס ווילנא (מדפוס האלמנה והאחים ראם).
האדמו"ר מספינקא-זידיטשוב רבי אלטר אליעזר כהנא (תרצ"ז-תשס"ט), איש האשכולות - גאון מופלג ותלמיד חכם מפורסם, נודע בתפילותיו ובהנהגתו בקודש, בעבודת השם ובאהבת הבריות. למדן ובעל הוראה. קדוש ומקובל. עסק בחייו בין היתר בכתיבה ועריכת ספרים בהלכה, בחסידות ובמקצועות רבים. ליקט וערך נושאים רבים במסגרת "אוצר הפוסקים". עמד בראשות כוללי אברכים וניהל את קרנות הגמ"ח של "שומרי החומות". התכתב בהלכה עם רבנים רבים. איש השקפה, מקורב לחוגי "נטורי-קרתא" וחסידי סאטמר, אך היה פתוח לדעות אחרות בחוגים החרדיים. הרבה במתן צדקה ליחידים ולמוסדות ציבור מכל החוגים, ועסק בהלוואות גמ"ח לנצרכים.
אביו - האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים (תר"ע-תשל"ח 1909-1978), בן רבי צבי הירש כהנא אב"ד ספינקא וחתן האדמו"ר רבי יצחק טיטלבוים מהוסאקוב. אדמו"ר באונגוואר. בשנת תרצ"ו כיהן כרב וראש ישיבה בסערעדנא. בשנת תש"א עלה עם משפחתו לארץ ישראל, בה פתח את ישיבת "אמרי יוסף" והקים בה את בית מדרשו.
כ-260 ספרים. גודל ומצב משתנים.
כרך שלם, בכתיבה אשכנזית משני כותבים. דפים א-נד נכתבו בידי סופר אחד ומדף נה ואילך המשיכו סופר אחר. בשולי הגליונות עשרות רבות של הגהות, תיקונים, ציונים והוספות, מכמה כותבים (שלשה או ארבעה כותבים). הגהות רבות פותחות במילים: "נל"ח" [=נראה לי ח---?]. חותמות בעלות: "הק' ישראל שטערן פק"ק פ"ב [=פרשבורג] יצ"ו". [יש לציין, כי כמה מן ההגהות בשולי הגליונות הנן בכתב-יד דומה להגהות שהופיעו בכתב-יד קבלי אחר שהגיע מפרשבורג, והיה בידיו של ה"חתם סופר" - ראה קטלוג "קדם", מכירה 53, פריט 47].
החיבור "כוונות גדולות", נערך בבית מדרשו של רבי משה זכות באיטליה (ראה: הרב יוסף אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 746). העתקות מחיבור זה אינן מצויות כל כך (אביב"י, שם, רושם רק שלושה כתבי-יד מחיבור זה).
בדף נז של הספירה השניה: "חלק ב' מספר פרי עץ חיים - חלק שני שער המצות, שער השני...".
[2], קפב; צב דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית, פגומה ובלויה, עם שרוכים לסגירה.
אלפי ההגהות שלפנינו כוללות את הגהות מקובלי מרוקו על ספר הזוהר. בבדיקת ההגהות שלפנינו התברר כי רובן הגדול מופיע בחיבור "לקט שושנים" [הנמצא במספר כתבי-יד]. חלק מהגהות אלו מופיעות גם בספר "מקדש מלך" לרבי שלום בוזאגלו. בנוסף, לפנינו מספר הגהות מקוריות, החתומות בפתיחתן: "ונ"ל [ונראה לי] מטו"ן...". הגהות אלה נכתבו בכתיבה זהה לשאר ההגהות. טרם נתברר לנו מי הוא החכם "מטו"ן", אך ניכר כי היה מקובל ובקי גדול [יתכן ויש לפענח את ראשי התיבות מטו"ן = משה טולידאנו נר"ו, או: מאיר טולידאנו נר"ו].
הספר חסר בתחילתו, באמצעו ובסופו. בתחילתו נכרכו 28 דפי השלמה בכתב-יד, בכתיבה מערבית. ההגהות מופיעות בכל דפי הכרך [הן בדפים בכתב-יד והן בדפים המודפסים] בשוליים ובין השורות, בכתיבה מערבית. רוב ההגהות מכותב אחד (החכם "מטו"ן" הנזכר). בדף קנו/2 הגהה מכותב אחר. יתכן וישנן הגהות נוספות בכתיבה שונה.
בהגהות אלה שלפנינו כנוסה תורתם של חוג המקובלים במרכאש, בו פעלו רבי יעקב מאראג'י, רבי אברהם אזולאי (השני), רבי אברהם אבן מוסא, רבי שלמה עמאר, רבי ישעיה הכהן, רבי יעקב פינטו, רבי יעקב גדליה, ותלמידיהם. ההגהות מקבילות לחיבור "לקט שושנים" שהוא ליקוט מהגהותיהם של חכמי המקובלים במרכאש על ספר הזוהר, אשר חובר ע"י רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב פינטו. החיבור "לקט שושנים" לא נדפס ונותר במספר כתבי-יד, אך חלקו מופיע בספר הנודע "מקדש מלך" מאת המקובל רבי שלום בוזאגלו (נדפס בלונדון, תק"י-תקי"ב), שהיה מקורב לחוג המקובלים הנ"ל. שאלת היחס בין ספר "מקדש מלך" לחיבור "לקט שושנים" טרם נתבררה כל צרכה [ראה על כך: הרב משה הלל, תעודה לתולדות חוג מקובלי מראכש בדור הראשון, בתוך: מן הגנזים - אהבת שלום, ספר עשירי - תשע"ז, עמ' מד, הערה 49].
כב-נה, נח-סג, סו-עא, עד-עט, פא-פט, קנב-קסג, קסו-קסז, קסט-קעד, קעו-רטו, ריז-רכג, רכה-רל דף (חסרים דפים בתחילה, באמצע ובסוף; במקור: [7], רנא, [1], יא דף) + [28] דפים בכתב-יד. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים רבים, פגעי רטיבות ובלאי, עם פגיעה בטקסט, ופגיעה בהגהות בכתב-יד. דפים מנותקים. כריכה מנותקת ופגומה.
מחברת בכתב-יד, כתובה בחלקה הגדול בכתיבת-סופר איטלקית נאה, ולסירוגין בכתיבה ספרדית - בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי, שהוסיף סגולות, השבעות ונוסחאות קמיעות. כתב היד מכיל גם רשימות אישיות שלו, עם חשבונות של הוצאות והכנסות ושמות יהודים מאנקונה, וכן שני עמודים בדברי תורה. כולל טבלאות, איורים קבליים, ו"כתב מלאכים".
בתוך המחברת הכרוכה שולבו דפים נוספים בכתב-יד, אף הם ב"קבלה מעשית", חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי וחלקם בכתיבת סופר.
להלן פירוט כללי של כתב-היד:
דפים [1]-[4א]: נוסחאות קמיעות לשמירה לעניינים שונים: להסיר מחשבות רעות, לסערה בים, לכאב ראש ולקדחת, והשבעות ולחשים "להשיב כל אדם לרצונך..." ו"נגד הפחד".
דפים [4ב]-[8]: רישומי חשבונות ושמות אנשים [כנראה מאנקונה], בעברית ובאיטלקית, חלקם בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי, עם ציוני התאריכים "תשרי תקפ"ב", "ניסן תקפ"ב", "אלול תקפ"ב" ו"תשרי תקפ"ג". בדף [7ב] קמיע "סגולה לגנב" עם איורי "חותמות מלאכים".
דפים [9]-[12]: סגולות, השבעות וקמיעות לעניינים שונים: "להיות אהוב מכל הבריות", "למי שרוצה לברוח מבית האסורים", "להרבות חלב לאשה", "להחליא או להמית שונאו", "לחולי הנופל", "לעצור דם נידות", "לאשה שלא תפיל", ועוד. בדף [10] שני נוסחים לקמיעות בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [11] רשימה של 12 סגולות שונות "למקשה לילד".
דפים [13]-[14א]: שלושה עמודים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי, עם דברי תורה [בהלכה ואגדה].
דפים [14ב]-[16]: רשימות של חשבונות ושמות אנשים, רובן בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [14ב] רשימה עם חישובי מספרים, בכתב-ידו של רבי ישעיה: "תשרי תקפ"א מן הקהל השכר שכל השנה אשר נותנין לי הסך של שני מאות איסקודו בכל ששה חדשים...".
דפים [17]-[24]: סגולות, השבעות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות, צירופי שמות, ו"חותמות מלאכים", לעניינים שונים, ביניהם: "לבטל הכישוף", "למכור הסחורה", "לגנב", "לחנות", "למכור ולקנות", "למקשה לילד", "להשיב דעת אדם לדעתך", ועוד. בחלק מהדפים רישומי חשבונות ורישומים שונים, חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
בדף [18א] רישום על מחירי ספרים בכתב ידו של רבי ישעיה אזולאי [ברשימת הספרים מופיע גם הספר "לדוד אמת" מאת אביו החיד"א].
בכריכה הקדמית, רישום דין ודברים על "טענה של שמשון פאציפיקו עם אלמנה של משה יצחק פיסארו נ"ע...".
בדפים הנוספים ששולבו בתוך כתב-היד: קונטרס עם ששה עמודים כתובים, סגולות ורפואות, שאלת חלום, שמות קודש ונוסחי קמיעות (ממוספרים בסעיפים א-לג); מספר דפים מחיבורים בכתב-יד בקבלה מעשית; ומספר דפים מפנקס אחר של סגולות, השבעות וקמיעות, עם קטעים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי" - ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהלה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ג וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהלתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[24] דף + [8] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה בלויה.
בשער הספר רישום בעלות וחתימה: "לעבודת קוני ממעו'[ת] מע'[שר] עני, מה אני, נסים ענ"י יצ"ו", חתימת ידו של רבי ניסים עיני מחכמי ומקובלי בית המדרש "בית אל" בירושלים.
בדפי הספר עשרות הגהות בכתב-ידו של המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה בעל "מעיל קדש ובגדי ישע" וספרים נוספים. רוב ההגהות ארוכות ומלאות תוכן מקורי, חלקו בענייני קבלה. ברבות מן ההגהות חותם רבי אהרן כדרכו במילים: "ונראים דברי אמת ושלום", או "ונכון דברי אמת ושלום" או "ומתוקים מדבש דברי אמת ושלום", וכדומה. שולי הספר נקצצו ורוב ההגהות נפגעו מכך.
המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה (נפטר תרמ"ז), נולד בשאלוניקי ובשנת תר"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. מאז נמנה עם חכמי המקובלים בישיבת "בית אל". גדולתו בתורה ובקבלה נגלית בספרים הרבים שחיבר, בהם 'תולדות אהרן ומשה' (ירושלים תר"ל), 'דבר ה' מירושלם' (ירושלים תרל"ג), 'אוהב שלום ורודף שלום' - 'מכתם שלום ישראל/ירושלם' (ירושלים תרל"ט), 'מעיל קדש ובגדי ישע' (ירושלים תרמ"ח), ועוד חיבורים. איש פלא בעל אישיות מופתית ששילב גדלות ועמקות עצומה בנגלה ובנסתר, עם מסירות גדולה לטובת נדכאים ונזקקים, וכשמו אהרן היה אוהב שלום ורודף שלום והרבה לעסוק במעלת השלום. בין תלמידיו בירושלים נמנה הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, שהאריך להספידו בעת הלוויתו (נדפס ב'מעיל קודש ובגדי ישע', דפים מז-מט), ובין היתר אמר עליו: "צדיק הדור... אשר היה עמוד השלום כמדתו של אהרן, כן היה דרכו בקודש להרבות שלום בעולם... אמנם הקדים תמיד אמת לשלום... אין לשער ואין לספר מידותיו של אהרן זיע"א, לרובו עד יום מותו לא עבר עליו חצות לילה בשינה... רבים השיב מעוון עוד בבחרותו בשלוניקי יע"א היה מזכה הרבים לאלפיו כל יום, כאשר אלו נכנסים ואלו יוצאים בכל יום אחר תפילתם, לשמוע לימודים לפניו, וגם פה תוככי ירושלם... הרביץ תורה רבים... וכמה צדקו עשה... וכמה מעשה שלום עשה וכמה עלבונות סבל כ"פ על תוכחתו ורדיפת אמת ושלום שלו...". בצוואה שהותיר אחריו שם דגש מיוחד על הדפסת חיבוריו שנותרו בכתב-יד והבטיח שישתדל בעולם הבא עבור מי שישתדל בהוצאת חיבוריו לאור: "...מי יתן בספר ויוחקו לזכות הרבים ולהאיר עינים... וכל מי שישתדל לעשות נחת רוח לנרנח"י שלי... גם אני אשתדל עליהם ועל כל בני ביתם בכל מאמצי כחי בעולם הבא במקום מחיצתי, שישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה בעולם הזה ובעולם הבא". גם תלמידו רע"י שלזינגר סיפר (בהספדו הנ"ל) כי יום לפני פטירתו ביקש ממנו שידאג להוציא ספרו לאור. בסיום הספדו דיבר רע"י על הדפסת ספריו, "הצדיק וחסיד שאנחנו עוסקים בהספדו אהרן עבד ה', שכבר ציוה בכלל צוואותיו... לכל מי שעוזר להדפסת ספריו הקדושים, הוא מוכן ומזומן להתפלל לפני הקב"ה ממקום מחיצתו בעד כל העושים והמעשים והמשתדלים, כמו שהיה מתפלל בחייו ממש על כל העולם, וגדולים צדיקים זיע"א...".
בין חבריו המקובלים במדרש החסידים "בית אל", נמנה גם רבי נסים עיני (נפטר תר"ס) מגדולי חכמי ומקובלי בבל. תלמיד מובהק לרבי עבדאללה סומך. עלה לארץ ישראל בשנת תרט"ז והתיישב בירושלים. ידיד נפשו של הגאון רבי אליהו מני, מאז ישבו יחד אצל רבם רבי עבדאללה סומך ולאחר מכן בירושלים בישיבת "בית אל". היה ידוע כמקובל גדול שהרבה להגיה ולברר נוסחאות מדויקות בספרים וחיבורים בקבלת האר"י. ערך (יחד עם רבי יצחק קאלאמרו) את המהדורה השניה של הספר "דברי שלום" לרבי רפאל אברהם שלום מזרחי (נכד הרש"ש), והוסיף בה מהגהותיו תחת השם "אנ"י" [=אני נסים יצ"ו]. נהג לחתום במליצה: "מה אני, נסים ענ"י".
[1], רמו דף. ללא דף ההסכמות שאחרי דף השער. 23.5 ס"מ. השוליים נקצצו ושורות רבות מן ההגהות נפגעו. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.
1. כתב-יד בפורמט גדול, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, סגולות, השבעות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-40 עמודים כתובים. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים. דהיית דיו במספר מקומות. דפים מנותקים. ללא כריכה.
2. דפים בכתב-יד, בפורמט בינוני, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, השבעות, סגולות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-60 עמודים כתובים. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. דפים מנותקים. ללא כריכה.
3. כתב-יד, "גורל החול", בערבית-יהודית. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-50 עמודים כתובים. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. דפים מנותקים. ללא כריכה.
לכתבי-היד צורף:
• צרור דפים שהיו בשימושו של מקובל שהתמחה כנראה בעשיית "גורל החול", ופעל בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. בדפים אלו מתועדים עשרות פעמים בהן ערך "גורל החול" עבור גברים ונשים שפנו אליו. בכל פעם כתב את שם הפונה ושם אביו או אמו, עם סיבת הפניה, ולצד זה מופיעים הנקודות והקוים שכתב במהלך עריכת הגורל. כ-30 עמודים כתובים. 21-23 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.