ספר חלקת בנימין, הגדה של פסח עם כוונות האריז"ל, ועם פירוש חלקת בנימין, מאת האדמו"ר רבי בנימין המגיד מזאלוזיץ וזאלישטשיק. מונקאטש, [תר"צ] 1930.
ההגדה של האדמו"ר רבי שלום הלברשטאם מסטרופקוב. בדף השער רישום בכתב-ידו קדשו וחתימתו: "לד' הארץ ומלאה, הק' שלום הלברשטאם קאהשיצע [קאשוי] יצ"ו". חותמותיו מופיעות בדף המגן הקדמי, בדף השער ובדף שאחריו: "הק' שלום הלברשטאם בן א"אמו"ר הר"הצ משינאווע זצ"ל".
האדמו"ר רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרט"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל" (בנו בכורו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז), שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והיה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים, אלפים נהרו לקבל את ברכותיו ונתפרסם במעשי מופת.
טז, ט-נו, [1] דף. דפים ט-טז מופיעים פעמיים. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי אוכל ויין בחלק מהדפים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
יערי 2150; אוצר ההגדות 3296. ‬
[1] דף בסוף, עם שמות מנויים נוספים, לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.

ספר שאלות ותשובות דברי חיים, חלקים א-ב, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בארדיוב, תרס"ב 1901. מהדורה שניה.
העותק של תלמיד המחבר - רבי אברהם אביש ריינהאלד. בשער הספר חותמותיו עם שמו וחותמותיו עם המילים "ראש הישיבה דחברה עץ חיים פה טארנא יצ"ו". בדפי הספר מספר הגהות בכתב-יד [כנראה בכתב-ידו]. לספר מצורף דף בכתב-יד, כפי הנראה אף הוא בכתב-ידו. בדף זה ציונים לכל חלקי הש"ס.
רבי אברהם אביש ריינהאלד (ריינהולד; תרי"ג-תרצ"ה), יליד טארנא (טארנוב) שבגליציה, ובהמשך שימש כראש ישיבה בעיר. גאון מופלג ומקובל. היה תלמידם של הרה"צ רבי פנחס מדעמביץ ובריגל (תלמיד רבי נפתלי מרופשיץ), ושל רבי זאב דוב שענקעל מטארנא (תלמיד ה"חתם סופר"). בהמשך הסתופף בצל קדשו של האדמו"ר בעל "דברי חיים", וממנו קיבל את הדרכים כיצד ללמוד קבלה וחסידות, כפי שכתב בשערי ספריו "ארבע כנפים ופתח הגן" ו"שער פתח הגן": "ראשית לימודי בס'[פרים] סור מרע וזרע קודש ועבודת ישראל זי"א ועפ"י דבריהם למדתי בכתבי האריז"ל ובימי חורפי הייתי מסתופף בצל קדושת מרן הצדיק החי בעל דברי חיים זצ"ל ומסדר עבודתו הק' ותנועותיו הנעימים הבנתי קצת איך ללמוד בכתבי הקודש בביטול גמור כאין ואפס ולטעום מעץ החיים מעין עולם הבא". בקיץ תרע"א עבר לאנווטרפן. במלחמת העולם הראשונה נמלט להולנד (ראה להלן) ולאחר המלחמה חזר לאנטוורפן. מחבר ספרים רבים: חידושי אבר"ח (קראקא תרפ"א-תרפ"ד), ראשי בשמים (קראקא תרפ"א), ארבע כנפים ופתח הגן (פולין, תרפ"ה), אותיות מחכימות (בילגורייא, תרפ"ו?), מקראי קודש (בילגורייא, תרפ"ו?), שער פתח הגן (אנטוורפן, תרפ"ו), זכרון משיח (בילגורייא, תרפ"ז).
‫[2], קלח, [1]; [2], קל דף. 38 ס"מ. + [1] דף בכתב-יד. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. דפי הספר עשוים נייר יבש ושביר. כתמים. כתם רטיבות כהה בשולי הדפים. קרעים עם חסרון במספר דפים. שיקומים בדבק נייר בדף השער ובמספר דפים שאחריו. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. כריכה בלויה ופגומה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

-------------------------

סיום הש"ס של פליטי מלחמת העולם הראשונה בהולנד

במלחמת העולם הראשונה נמלט רבי אברהם אביש ריינהולד מאנטוורפן להולנד. הוא הגיע אל הכפר שעווענינגען (סכוונינגן Scheveningen, כיום חלק מהעיר האג), שם התקבצו כמה עשרות פליטים יהודיים, בעיקר בחורים שנמלטו מאימת הגיוס של צבאות אירופה השונים. את הזמן הפנוי ניצלו הפליטים ללימוד תורה. רבי אברהם אביש היה אז מראשי החבורה והיה בין המארגנים של יוזמה מעניינת: בכדי לנצל את זמן המלחמה כראוי, הוחלט שילמדו ויסיימו ביחד את כל הש"ס. הם חילקו ביניהם את המסכתות ובראש חודש אלול תרע"ז ערכו את הסיום על הש"ס כולו, כשהם מקבלים על עצמם באותו מעמד לסיים שוב את הש"ס עד ראש חודש תמוז של השנה הבאה (לציון 100 שנה למאורע התארגנה יוזמה מרגשת של צאצאי אותם פליטים, אשר חילקו שוב ביניהם את מסכתות הש"ס וערכו סיום מיוחד, שנערך בלייקווד ושודר ברחבי העולם - ראה חומר מצורף). מאירוע זה בשעווענינגען נותר לוח זכרון, שנרשם ביום הסיום הראשון ובו פורטו שמות האנשים עם שמות המסכתות שלקחו על עצמם ללמוד בפעם הנוספת (רבי אברהם אביש נרשם שם כמי שלקח את המסכתות: עדויות, הוריות, תמורה, מעילה ותמיד).

דף פורזץ של ספר, עם רישומים רבים בכתב-יד בכתיבה אשכנזית עתיקה. [אופיינית לראשית המאה ה-18, שנות הת'-ת"ק בקירוב].
בצדו האחד של הדף רישום (נראה כחתימה): "הצעיר צבי הירש בהרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר יואל בעל שם טוב זלה"ה מזאמשט, ה"ה ספרא דפה ק"ק זאמשט". בחלקו העליון של אותו עמוד רישומים נוספים: "הקטן יואל היילפרין" (מופיע פעמיים) ו"הקטן צבי היילפרין" [לא מצאנו חתימות אחרות או כתב-יד להשוואה]. בתחתית העמוד רישום שבו מוזכר: "כבוד הרב המאור הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב יושע מקראקא אב"ד ור"מ דק"ק ברלין".
בצדו השני של הדף רישום נוסף של "הצעיר צבי הירש בה"ה מוהר"ר יואל היילפרין...", ונוסח שטר עם התאריך: כ"ז תמוז תק"ו, ועם שמות חותמים שונים (שלא זיהינו): "הצעיר אלעזר מקראקא", "הצעיר יהושע משה בע"מ ספר פני יהושע מק"ק פראג", "הצעיר יוסף יוזל מקראקא הרובץ תחת משא דמדינת ליטא חותם פה ק"ק בראד ביומא דשוקא...", "הצעיר חיים בהגאון מוהר"ר יעקב יושע מקראקא".
לצד רישומים אלה מופיעים רישומים נוספים, שירבוטים ונסיונות קולמוס.
בספרות החסידית-חב"דית נכתב על המקובלים רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט ונכדו רבי יואל בעל שם השני מזאמושט, כי השתייכו ל"מחנה הנסתרים" של המקובלים "בעלי השם", ממנו צמחה תנועת החסידות.
רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט - הגאון רבי יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין (נפטר תע"ג או תע"ד, 1713), מקובל נודע ואיש מופת שחי בתקופת גזירות ת"ח-ת"ט, כיהן כרב ואב"ד בקהילות חשובות בפולין, בהם זאמושט, לבוב ועוד והחל משנת תנ"ב מילא את מקומו של רבי נפתלי כ"ץ כאב"ד אוסטרהא. נמנה על ועד הגאונים של "ועד ארבע ארצות" ועל ועד גאוני מדינת ליטא. מקובל בעל מופת, שעסק בקבלה מעשית ופעל כ"בעל שם" ברחבי פודוליה. ידועים עליו סיפורי מופתים על פקידת עקרות, רפואת חולים, גירוש דיבוקים, הצלה ממזיקים ושדים, ועוד. בספרי קבלה מעשית שנדפסו בשנות הת"פ-ת"צ הובאו סגולות וקמיעות מתורתו של רבי יואל בעל שם הראשון, שהיו ברשות נכדו רבי יואל בעל שם השני (ראה להלן). על פי המובא בספר הזכרונות להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש השתייך רבי יואל בעל שם הראשון ל"מחנה הנסתרים" והיה רבו של המקובל רבי אדם בעל שם - רבו של הבעל שם טוב הקדוש.
נכדו רבי יואל בעל שם השני - רבי יואל ב"ר אורי היילפרין (נולד ת"נ בערך, נפטר בסביבות שנת תקט"ו) היה מקובל איש מופת, שזכה אף הוא לכינוי "בעל שם". הוא התגורר בעיר זאמושט ורבים היו מגיעים אליו לשם בקשת ישועה, קמיעות וסגולות. רבי אברהם אב"ד זולקווא כותב עליו שהוא "מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה..." (הסכמה לספר מפעלות אלוקים, זולקווא, תפ"ה). המדפיס לספר תולדות אדם (זולקווא, ת"פ) כותב עליו: "שזה נודע בשערים שאליו ידרשון יום יום מעירות קרובים ורחוקים".
בתקופת רבי יואל בעל שם השני נדפסו מספר ספרי קבלה מעשית וכולם עברו תחת השגחתו, הוגהו על ידו וקיבלו את הסכמותיו. בשנת ת"פ נדפס בזולקווא הספר "תולדות אדם", ובו נאספו סגולות ורפואות, הוראות לכתיבת קמיעות, לחשים והשבעות, מאת גדולי "בעלי השם" - רבי אליהו בעל שם (מחלם) ורבי יואל בעל שם הראשון, וכן סגולות משלמה המלך, מהרמב"ן, מהאר"י הקדוש, ועוד. לפי דברי המו"ל יצא הספר מתוך "כתבי קודש" של רבי יואל בעל שם הראשון. בראש הספר ובסופו מופיעות שתי הסכמות מאת הנכד - רבי יואל בעל שם השני. בהקדמת המו"ל נכתב על רבי יואל בעל שם השני: "אך אין לנו ידיעה בקבלה מעשית... ואין לנו אלא דברי הרב המאור הגדול המופלא בנגלה ובנסתר החכם הכולל והשלם והמקובל המפורסם ה"ה מוהר"ר יואל בעל שם נר"ו בהנגיד ה"ה מ"ו אורי נר"ו מזאמושט נכד להמקובל המפורסם מ"ו יואל בעל שם זלה"ה, וכל עלמא ידעי שמהור"ר יואל ב"ש [בעל שם] הנ"ל בר סמכא ומומחה לרבים בדור הזה, ואם הוא לבד יסכים יאמינו בני יעקב ויוסף...". את הסכמתו השניה חותם רבי יואל בעל שם השני: "נאום יואל בה"ה החכם הכולל הרבני כבוד מוהר"ר אורי נר"ו היילפרון מזאמושט הנ"ל וחתן הנגיד המפורסם המופלג כבוד מוהר"ר דוד בהגאון הגדול מוהר"ר ארי' יהודא ליב שהיה אב"ד ור"מ בק"ק קראקא ובק"ק בריסק דליטא". בשנת תפ"ב נדפס בזוולקווא ספר סגולות והשבעות, בשם "זבח פסח". גם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון, וגם עליו הופיעה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני. בשנת תפ"ה נדפס בזולקווא ספר עם תוכן דומה בשם "מפעלות אלקים", וגם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון. גם על ספר זה באה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני, והסכמה נוספת מרבי אברהם אב"ד זאלקווא הכותב עליו: "...בתחלת ההשגחה משכתי ידי מליתן הסכמה על זה כי אין לי עסק בנסתרות בעניני קבלה מעשיות[!] או סגולו'[ת] ורפואות אך בראותי הסכמת ה"ה המאור הגדול המקובל המפורסים[!] מוהר"ר יואל בן ה"ה המנו'[ח] הנגיד מוהר"ר אורי בהמקובל הגדול מוהר"ר יואל בעל שם זצ"ל, ונראה מדבריו שכל הפעולות הוגהו על ידו והסכים להדפיס, בכן על סמך חכמתו הסכמתי גם אני... כי ה"ה מוהר"ר יואל נר"ו הנ"ל מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה...". ספר נוסף בקבלה מעשית, עם סגולות, רפואות וקמיעות, שקיבל את הסכמתו של רבי יואל בעל שם השני, הוא הספר "מנחות יעקב סלת", שנדפס בווילהרמסדורף בשנת תצ"א.
בדף שלפנינו מופיעים רישומים של בנו רבי צבי הירש, שלא ידועים לנו עליו כל פרטים ממקור אחר.
[1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש.