מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- (-) Remove and filter and
- letter (104) Apply letter filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- יד (37) Apply יד filter
- manuscript (37) Apply manuscript filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חסידות (29) Apply חסידות filter
- chassid (29) Apply chassid filter
- ישראל (18) Apply ישראל filter
- ארץ (18) Apply ארץ filter
- וירושלים (18) Apply וירושלים filter
- וספרים (18) Apply וספרים filter
- book (18) Apply book filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- חב (14) Apply חב filter
- חבד (14) Apply חבד filter
- חב"ד (14) Apply חב"ד filter
- chabad (14) Apply chabad filter
- והגהות (8) Apply והגהות filter
- יד, (8) Apply יד, filter
- יהדות (8) Apply יהדות filter
- כתבי (8) Apply כתבי filter
- ספרים (8) Apply ספרים filter
- על (8) Apply על filter
- תימן (8) Apply תימן filter
- gloss (8) Apply gloss filter
- jewri (8) Apply jewri filter
- manuscripts, (8) Apply manuscripts, filter
- yemenit (8) Apply yemenit filter
מציג 25 - 36 of 104
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר בית יוסף חדש, חידושי תורה בהלכה ובאגדה, תוכחת מוסר וענינים ציבוריים. מאת הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי". ירושלים, [תרל"ה-תרמ"א 1875-1881].
בבטנת הכריכה נמצאת תווית-עור (כנראה, פיסה מהכריכה הישנה), עליה מוטבעת הקדשת המחבר אל הברון שמעון וואלף רוטשילד: "מנחה שלוחה לכבוד השר הגדול בישראל מו"ה שמעון וואלף באראן פון ראטשילד הי"ו - מן המחבר לב העברי הי"ו".
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס, תחילה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אך כשעיין רי"מ סלומון בתוכנו הפולמוסי של הספר סירב להמשיך בהדפסה, והמשכה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר הבודדים שנותרו בעולם. בעותק זה של "בית יוסף חדש", נמצאים בתחילתו דפי מפתחות והקדמות שאינם נמצאים ברוב העותקים, ובהם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר מרבנים מירושלים, צפת וחברון, מפתחות מפורטים לספר, מאמר "קול ברמה", ודף שער נוסף. הספר גם כולל את הדפים ז-ט שחסרים בהרבה עותקים [בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מתקיף המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הדורשים בשפה הגרמנית וההונגרית, ולא בשפת היידיש]. כמו כן נמצאים הדפים האחרונים קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א.
מחבר הספר "בית יוסף חדש" - הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש", יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים. וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בענין הספר. רבו רבי חיים סופר בעל ה"מחנה חיים" שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט, כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש", וכה כתב: "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים [שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל"]. גם בראש העותק שלפנינו מופיעים מכתבי התמיכה שקיבל מרבני הספרדים בארץ ישראל.
מתנגדיו שלא בחלו באמצעים, הוציאו בהמשך הפולמוס, קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל" ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהם: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל, לשאת אשה שניה. ב. שהוא מתיימר להיות משיח. ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון [טענה כוזבת, כאמור הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני]. ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה", למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו שהסירו את החרם, ומעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
[15], ב-קכד דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. חלק מהדפים על נייר יבש. כתמים, קרעים ובלאי. דפים [2-3] מ"מפתחות הבית" פגומים בשוליהם, עם חסרון טקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 231.
בבטנת הכריכה נמצאת תווית-עור (כנראה, פיסה מהכריכה הישנה), עליה מוטבעת הקדשת המחבר אל הברון שמעון וואלף רוטשילד: "מנחה שלוחה לכבוד השר הגדול בישראל מו"ה שמעון וואלף באראן פון ראטשילד הי"ו - מן המחבר לב העברי הי"ו".
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס, תחילה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אך כשעיין רי"מ סלומון בתוכנו הפולמוסי של הספר סירב להמשיך בהדפסה, והמשכה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר הבודדים שנותרו בעולם. בעותק זה של "בית יוסף חדש", נמצאים בתחילתו דפי מפתחות והקדמות שאינם נמצאים ברוב העותקים, ובהם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר מרבנים מירושלים, צפת וחברון, מפתחות מפורטים לספר, מאמר "קול ברמה", ודף שער נוסף. הספר גם כולל את הדפים ז-ט שחסרים בהרבה עותקים [בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מתקיף המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הדורשים בשפה הגרמנית וההונגרית, ולא בשפת היידיש]. כמו כן נמצאים הדפים האחרונים קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א.
מחבר הספר "בית יוסף חדש" - הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש", יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים. וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בענין הספר. רבו רבי חיים סופר בעל ה"מחנה חיים" שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט, כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש", וכה כתב: "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים [שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל"]. גם בראש העותק שלפנינו מופיעים מכתבי התמיכה שקיבל מרבני הספרדים בארץ ישראל.
מתנגדיו שלא בחלו באמצעים, הוציאו בהמשך הפולמוס, קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל" ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהם: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל, לשאת אשה שניה. ב. שהוא מתיימר להיות משיח. ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון [טענה כוזבת, כאמור הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני]. ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה", למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו שהסירו את החרם, ומעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
[15], ב-קכד דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. חלק מהדפים על נייר יבש. כתמים, קרעים ובלאי. דפים [2-3] מ"מפתחות הבית" פגומים בשוליהם, עם חסרון טקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 231.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
לוח ארץ ישראל - שמושי וספרותי, בעריכת אברהם משה לונץ. דפוס והוצאת העורך, ירושלים, תרנ"ה-[תרע"ו 1895-1916].
לוחות לשנים תרנ"ו-תרע"ו. 21 לוחות שנה ב-20 כרכים (הלוחות לשנים תרע"ה-תרע"ו נדפסו בכרך אחד, מחמת תלאות מלחמת העולם הראשונה - ראה על כך בחומר המצורף). לפנינו כל חלקי "לוח ארץ ישראל" שהוציא לאור לונץ במהלך השנים.
הלוחות כוללים: לוחות שנה לבני שלוש הדתות הגדולות, מנהגי הקהילות השונות בערי ארץ ישראל, מידע שימושי אודות ארץ ישראל, קטעי שירה וספרות, מודעות פרסומיות, ועוד. "מאמרים, ספורים, תמונות, שירים וספירות המתארים מצב וחיי אחינו בערי ארה"ק ומושבותי', מצב וחיי אחינו ומצב הקהלות בכל ערי ארץ הקדם, הודעות ממצב בתי הספר, החנוך והחסד, החברות, המסחר והאומנות בארה"ק".
20 כרכים. בלוח לשנת תרנ"ז: נראה שחסרים דפים לט-מו מחלק המודעות. 15 ס"מ. מצב כללי טוב. לוחות תמונה בחלק מהכרכים. שערי מעטפת צבעוניים בחלק מהכרכים. קרעים ופגמים במספר דפים. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט בדפים בודדים. מספר דפים מנותקים. רישומים. חותמות. כריכות חדשות.
לוחות לשנים תרנ"ו-תרע"ו. 21 לוחות שנה ב-20 כרכים (הלוחות לשנים תרע"ה-תרע"ו נדפסו בכרך אחד, מחמת תלאות מלחמת העולם הראשונה - ראה על כך בחומר המצורף). לפנינו כל חלקי "לוח ארץ ישראל" שהוציא לאור לונץ במהלך השנים.
הלוחות כוללים: לוחות שנה לבני שלוש הדתות הגדולות, מנהגי הקהילות השונות בערי ארץ ישראל, מידע שימושי אודות ארץ ישראל, קטעי שירה וספרות, מודעות פרסומיות, ועוד. "מאמרים, ספורים, תמונות, שירים וספירות המתארים מצב וחיי אחינו בערי ארה"ק ומושבותי', מצב וחיי אחינו ומצב הקהלות בכל ערי ארץ הקדם, הודעות ממצב בתי הספר, החנוך והחסד, החברות, המסחר והאומנות בארה"ק".
20 כרכים. בלוח לשנת תרנ"ז: נראה שחסרים דפים לט-מו מחלק המודעות. 15 ס"מ. מצב כללי טוב. לוחות תמונה בחלק מהכרכים. שערי מעטפת צבעוניים בחלק מהכרכים. קרעים ופגמים במספר דפים. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט בדפים בודדים. מספר דפים מנותקים. רישומים. חותמות. כריכות חדשות.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
פריט 312 שטר תנאים בחתימת רבי ליב עמריך, ראש חבורת תלמידי רבי נתן אדלר בפרנקפורט דמיין - תקנ"ט-תקס"ב
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
שטר תנאים מפורט לאירוסי החתן ר' ליב ב"ר הירץ צונץ, עם הכלה גיטלה בתו של ר' ליב עמריך. עם חתימות המחותנים והערבים. פרנקפורט דמיין, תמוז תקנ"ט [1799].
חתימות שני המחותנים: "הק' הירץ בלא"א הדיין מהור"ר אנשיל צונץ זצ"ל", ו"הק' יהודה ליבלא"א[!] המנוח כהר"ר גומפיל עמריך זצ"ל". חתימות שני הערבים: "הק' טעבלי בן כ"ה הירץ צונץ - ע"ק מצד החתן", ו"מאיר בן שמעון הענא - ע"ק מצד הכלה".
בהמשך המסמך, נוסף הסכם חדש, עם שינויים בסידור הכספי והערבויות שבהסכם ה"תנאים" הראשון, בחתימות שני המחותנים הנ"ל, רבי הירץ צונץ ורבי ליב עמריך. פרנקפורט דמיין, תמוז תקס"ב [1802].
רבי ליב עמריך (נפטר ו' כסלו תקע"ח), איש קדוש וטהור, מראשי חבורת התלמידים של רבי נתן אדלר מפרנקפורט דמיין - רבו של ה"חתם סופר". מפורסמים דבריו של רבי נתן אדלר אליו ברגעי פטירתו מן העולם (ראה חומר מצורף). חתנו של רבי מאיר הענא (החתום אף הוא על שטר התנאים שלפנינו). ידיד מובהק של ה"חתם סופר" (המביא בספריו בשמו חידושי תורה בתואר "ידידי הרבני כ"ה ליב עמריך מפפ"ד", ספר הזכרון, עמ' צג). מוהל ותיק שבספר-הנימולים שלו היו רשומים 782 בריתות שערך. על מצבת קברו נכתב: "החסיד המפורסם, ירא אלוקים... התורני מוהר"ר ליב בן... גומפיל עמריך... תמים במעשיו... גבר באחיו, בחסידות ופרישות בדקדוקי מצוות וסיגופים וטבילות. עינה בצום נפשו בהפסקות משבת לשבת. רוב ימיו עסק בתורה וגמ"ח...". גם בספר ה"ממורבוך" של קהילת פרנקפורט נכתב עליו: "החסיד המפורסם קדישא ופרישא... התורני מוהר"ר ליב בן... גומפיל עמריך... אשר הוא טהור וקדוש... זריז מאד בזריזות מצוה... ובורח מן העבירה...".
בזמנו, ייסד רבי נתן אדלר בביתו "מנין" פרטי, בו התפלל בנוסח הספרדים. לאחר פטירתו, המשיך תלמידו רבי ליב עמריך לקיים את ה"מנין", ולאחר פטירתו בשנת תקע"ח עבר ה"מנין" לביתו של רבי בנימין נידרהופהיים חתן-חתנו של ר' ליב עמריך, שם התקיים ה"מנין" הנודע בשם "נידרהופהיימשע שול" בפרנקפורט דמיין, שהמשיך את מנהגיו המיוחדים של רבי נתן אדלר, עד תקופת השואה.
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-33 ס"מ. מצב טוב. פגיעות בלאי קלות בשולי הנייר. סימני קיפול.
חתימות שני המחותנים: "הק' הירץ בלא"א הדיין מהור"ר אנשיל צונץ זצ"ל", ו"הק' יהודה ליבלא"א[!] המנוח כהר"ר גומפיל עמריך זצ"ל". חתימות שני הערבים: "הק' טעבלי בן כ"ה הירץ צונץ - ע"ק מצד החתן", ו"מאיר בן שמעון הענא - ע"ק מצד הכלה".
בהמשך המסמך, נוסף הסכם חדש, עם שינויים בסידור הכספי והערבויות שבהסכם ה"תנאים" הראשון, בחתימות שני המחותנים הנ"ל, רבי הירץ צונץ ורבי ליב עמריך. פרנקפורט דמיין, תמוז תקס"ב [1802].
רבי ליב עמריך (נפטר ו' כסלו תקע"ח), איש קדוש וטהור, מראשי חבורת התלמידים של רבי נתן אדלר מפרנקפורט דמיין - רבו של ה"חתם סופר". מפורסמים דבריו של רבי נתן אדלר אליו ברגעי פטירתו מן העולם (ראה חומר מצורף). חתנו של רבי מאיר הענא (החתום אף הוא על שטר התנאים שלפנינו). ידיד מובהק של ה"חתם סופר" (המביא בספריו בשמו חידושי תורה בתואר "ידידי הרבני כ"ה ליב עמריך מפפ"ד", ספר הזכרון, עמ' צג). מוהל ותיק שבספר-הנימולים שלו היו רשומים 782 בריתות שערך. על מצבת קברו נכתב: "החסיד המפורסם, ירא אלוקים... התורני מוהר"ר ליב בן... גומפיל עמריך... תמים במעשיו... גבר באחיו, בחסידות ופרישות בדקדוקי מצוות וסיגופים וטבילות. עינה בצום נפשו בהפסקות משבת לשבת. רוב ימיו עסק בתורה וגמ"ח...". גם בספר ה"ממורבוך" של קהילת פרנקפורט נכתב עליו: "החסיד המפורסם קדישא ופרישא... התורני מוהר"ר ליב בן... גומפיל עמריך... אשר הוא טהור וקדוש... זריז מאד בזריזות מצוה... ובורח מן העבירה...".
בזמנו, ייסד רבי נתן אדלר בביתו "מנין" פרטי, בו התפלל בנוסח הספרדים. לאחר פטירתו, המשיך תלמידו רבי ליב עמריך לקיים את ה"מנין", ולאחר פטירתו בשנת תקע"ח עבר ה"מנין" לביתו של רבי בנימין נידרהופהיים חתן-חתנו של ר' ליב עמריך, שם התקיים ה"מנין" הנודע בשם "נידרהופהיימשע שול" בפרנקפורט דמיין, שהמשיך את מנהגיו המיוחדים של רבי נתן אדלר, עד תקופת השואה.
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-33 ס"מ. מצב טוב. פגיעות בלאי קלות בשולי הנייר. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודה יידל הורביץ מ"ץ בקהילת מאסטריכט (Maastricht). אייר תקס"ז [1807] ותמוז תקס"ח [1808]. חותמת שעוה רשמית של הרב, עם הכיתוב: "יהודא יידל במו"ה שואל ז"ל מגלוגא רבתי".
תעודות כשרות לגבינות מ"חלב ישראל" שנעשו בפיקוחו "ע"י משגיחים כשרים ונאמנים, וגם אני בעצמי הלכתי להדירים במדינת לימבורג מקום עשיית הגבינות". בשולי התעודה משנת תקס"ז, לגבינות "של הנעלה כ"ה אברהם מאיסזען", מופיע מכתב נוסף ביידיש, תעודת משלוח "גשיקט היר מיט... דלת מאות ט"ו חתיכת גבינות" [415 חתיכות גבינה], בכתב-ידו וחתימתו של "הקטן יעקב ב"ה אברהם יצ"ו מאיזזן", הכותב "בפקודת א"א" [אדוני אבי]. התעודה משנת תקס"ח ניתנה ל"הגבינות של הנעלה כמר ליזר מאיסזען".
רבי יהודה יידל הורביץ מגלוגא, כיהן כרב ומו"ץ בקהילת מאסטריכט, בירת מחוז לימבורג (Limburg, דרום-הולנד. ראה אודותיו: פנקס הקהילות, הולנד, עמ' 339). בחוות הכפריות שבמדינת לימבורג נעשו גבינות כשרות, ששווקו ברחבי גרמניה והולנד. תעודות ההכשר שלפנינו מהוות תיעוד לתעשיה יהודית זאת, שבמרכזה היו יהודי קהילת איסזען (Eijsden) שבמחוז לימבורג, בקרבת גבולות בלגיה וגרמניה.
שני מכתבים. 18.5 ו-19.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. באחד מהם חותמת אספן.
תעודות כשרות לגבינות מ"חלב ישראל" שנעשו בפיקוחו "ע"י משגיחים כשרים ונאמנים, וגם אני בעצמי הלכתי להדירים במדינת לימבורג מקום עשיית הגבינות". בשולי התעודה משנת תקס"ז, לגבינות "של הנעלה כ"ה אברהם מאיסזען", מופיע מכתב נוסף ביידיש, תעודת משלוח "גשיקט היר מיט... דלת מאות ט"ו חתיכת גבינות" [415 חתיכות גבינה], בכתב-ידו וחתימתו של "הקטן יעקב ב"ה אברהם יצ"ו מאיזזן", הכותב "בפקודת א"א" [אדוני אבי]. התעודה משנת תקס"ח ניתנה ל"הגבינות של הנעלה כמר ליזר מאיסזען".
רבי יהודה יידל הורביץ מגלוגא, כיהן כרב ומו"ץ בקהילת מאסטריכט, בירת מחוז לימבורג (Limburg, דרום-הולנד. ראה אודותיו: פנקס הקהילות, הולנד, עמ' 339). בחוות הכפריות שבמדינת לימבורג נעשו גבינות כשרות, ששווקו ברחבי גרמניה והולנד. תעודות ההכשר שלפנינו מהוות תיעוד לתעשיה יהודית זאת, שבמרכזה היו יהודי קהילת איסזען (Eijsden) שבמחוז לימבורג, בקרבת גבולות בלגיה וגרמניה.
שני מכתבים. 18.5 ו-19.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. באחד מהם חותמת אספן.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,500
לא נמכר
מכתב ארוך (3 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה איגר, שנשלח אל ידידו רבי אברהם אבלי דווידזון אב"ד ביאלה. [וורשא], חשון תקפ"ה [1824].
מכתב שו"ת בדיני כתיבת ספר תורה. כפי הנראה, לפנינו המכתב המקורי שנשלח. בראש הדף רישום ישן (בכתב-יד שונה), המספר על העתקת המכתב לקונטרס התשובות של רבי שלמה: "בהעתק תשו' ח"א דף ג'". מכתב זה נדפס בספר שו"ת רבי שלמה איגר (ירושלים, תשמ"ג, או"ח, סימן לו), בשינויים (למשל, המכתב שלפנינו פותח במילים: "ד' ישפות שלום לאיש שלומי, ידידי מחו' הרב הגדול החריף ובקי מ' אברהם אבלי נ"י", ואילו בנוסח הדפוס נכתב: "לכבוד ידידי מחו' הרב הגדול רבי אברהם אבלי נ"י אבדק"ק ביאלי").
הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ו-תרי"ב), מגדולי גאוני דורו, בנו השני של רבי עקיבא איגר (וגיסו של ה"חתם סופר"). היה מגאוני ועשירי וורשא, ולאחר שהתרושש במרד הפולני (בו תמך יחד עם גאוני פולין רבי חיים דוידזון ורבי בעריש מייזליש), התמנה בשנת תקצ"א לרבנות קאליש. בשנת ת"ר עלה על מקום אביו ברבנות פוזנא (פוזן). ערך והוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים "גליון מהרש"א" על הש"ס ושו"ע, ספר שו"ת רבי שלמה איגר, שנדפס ע"י מוסד הרב קוק (ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ה) ו"ספר העיקרים - ביאורים בעקרי ההלכות" (ירושלים, תשנ"א-תשנ"ו).
מקבל המכתב הוא הגאון רבי אברהם אבלי אב"ד ביאלה, בנו בכורו של הגאון רבי חיים דווידזון מווארשא. היה גאון בתורה ובגיל צעיר נתקבל לרבנות ביאלה. נפטר בקיצור ימים, על פני אביו רבי חיים דווידזון (ראה אודותיו: ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, חלק טו, עמ' קכו; עפ"י משפחת דווידזון, עמ' 50).
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). 19.5 ס"מ. נייר ירקרק עבה. מצב טוב. כתמים.
מכתב שו"ת בדיני כתיבת ספר תורה. כפי הנראה, לפנינו המכתב המקורי שנשלח. בראש הדף רישום ישן (בכתב-יד שונה), המספר על העתקת המכתב לקונטרס התשובות של רבי שלמה: "בהעתק תשו' ח"א דף ג'". מכתב זה נדפס בספר שו"ת רבי שלמה איגר (ירושלים, תשמ"ג, או"ח, סימן לו), בשינויים (למשל, המכתב שלפנינו פותח במילים: "ד' ישפות שלום לאיש שלומי, ידידי מחו' הרב הגדול החריף ובקי מ' אברהם אבלי נ"י", ואילו בנוסח הדפוס נכתב: "לכבוד ידידי מחו' הרב הגדול רבי אברהם אבלי נ"י אבדק"ק ביאלי").
הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ו-תרי"ב), מגדולי גאוני דורו, בנו השני של רבי עקיבא איגר (וגיסו של ה"חתם סופר"). היה מגאוני ועשירי וורשא, ולאחר שהתרושש במרד הפולני (בו תמך יחד עם גאוני פולין רבי חיים דוידזון ורבי בעריש מייזליש), התמנה בשנת תקצ"א לרבנות קאליש. בשנת ת"ר עלה על מקום אביו ברבנות פוזנא (פוזן). ערך והוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים "גליון מהרש"א" על הש"ס ושו"ע, ספר שו"ת רבי שלמה איגר, שנדפס ע"י מוסד הרב קוק (ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ה) ו"ספר העיקרים - ביאורים בעקרי ההלכות" (ירושלים, תשנ"א-תשנ"ו).
מקבל המכתב הוא הגאון רבי אברהם אבלי אב"ד ביאלה, בנו בכורו של הגאון רבי חיים דווידזון מווארשא. היה גאון בתורה ובגיל צעיר נתקבל לרבנות ביאלה. נפטר בקיצור ימים, על פני אביו רבי חיים דווידזון (ראה אודותיו: ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, חלק טו, עמ' קכו; עפ"י משפחת דווידזון, עמ' 50).
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). 19.5 ס"מ. נייר ירקרק עבה. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב שאלות הלכתיות בהלכות גיטין, בחתימת רב העיר רבי מרדכי מיכאל יפה (תלמיד רבי עקיבא איגר) וחברי בית דינו רבי "ישראל פרענקיל" ורבי "יהודא ליב במוה"ר [יפה?]". פרדאן, חשון תר"ז (1846).
שאלות הלכתיות שנשלחו אל רבה של פוזנא הגאון רבי שלמה איגר, בדיני גט שנמסר שלא כהלכתו, ובהלכות "חרם דרבינו גרשום", האוסר לשאת שתי נשים ואוסר למסור גט לאשה בעל כרחה. חלקים משאלה זו שלפנינו נדונו בספר תשובותיו בארוכה (תשובות מר"מ יפה, המבורג, תרי"ב, סימן ד'). במכתב שלפנינו מופיעים פרטי המעשה והנדונים ההלכתיים המובאים בנדפס רק בקיצור וברמז. בסימנים ה-י שם מובאים מכתבי שו"ת נוספים באותו ענין, ובהם תשובתו של רבי שלמה איגר שנכתבה כתשובה למכתב שלפנינו.
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח, אוצר הרבנים 14219), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שהייתה בעירו קרוטושין, בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד) הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך.
דף כפול (הכולל: [3] עמ' כתובים + [1] עמ' של רישום הכתובת וחותמות הדואר). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים. סימני קיפול. בעמ' [3]-[4] קרעים עם חסרונות בטקסט.
שאלות הלכתיות שנשלחו אל רבה של פוזנא הגאון רבי שלמה איגר, בדיני גט שנמסר שלא כהלכתו, ובהלכות "חרם דרבינו גרשום", האוסר לשאת שתי נשים ואוסר למסור גט לאשה בעל כרחה. חלקים משאלה זו שלפנינו נדונו בספר תשובותיו בארוכה (תשובות מר"מ יפה, המבורג, תרי"ב, סימן ד'). במכתב שלפנינו מופיעים פרטי המעשה והנדונים ההלכתיים המובאים בנדפס רק בקיצור וברמז. בסימנים ה-י שם מובאים מכתבי שו"ת נוספים באותו ענין, ובהם תשובתו של רבי שלמה איגר שנכתבה כתשובה למכתב שלפנינו.
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח, אוצר הרבנים 14219), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שהייתה בעירו קרוטושין, בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד) הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך.
דף כפול (הכולל: [3] עמ' כתובים + [1] עמ' של רישום הכתובת וחותמות הדואר). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים. סימני קיפול. בעמ' [3]-[4] קרעים עם חסרונות בטקסט.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב ארוך (2 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "בענדט גאיטיין". העדיעס (Hidjess, הונגריה), שבט תקפ"ח [1828].
תשובה הלכתית בדיני הכשר מקוואות, שנשלחה אל רבי יהודה ליב. בתחילת הדברים הוא דן בשיעורי המדידה של האמה והאצבע, הנוגעים לכמות נפח המים המספיק לדיני מקוה. בסיום התשובה הוא חותם: "א"ד [אלה דברי] ידידו המוכן לטובתו ולכל שוחרי תושי'[ה] הוא הק' בענדט גאיטיין חונה פה העדיעס".
הגאון הנודע רבי בענדיט גויטיין (תק"ל-תר"ב 1770-1841), אבד"ק העדיעס (הונגריה), בעל "כסף נבחר" ומגדולי רבני דורו בהונגריה. נולד בכפר גוטיין (Kojetín) במורביה, והיה תלמיד מובהק של רבי משה מינץ אב"ד אויבן-ישן. לאחר נישואיו התגורר ביארמוט ונסמך לרבנות ע"י רב העיר רבי זאב וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר שעזב רבי זאב וואלף את העיר, נתמנה על מקומו רבי מאיר א"ש לכהן ברבנות יארמוט, ורבי בענדט נתמנה לדיין בבית דינו. בשנת תקנ"ט-תק"ס בקירוב עבר לכהן ברבנות העיר העדיעס (בהונגרית: הוג'ס Hőgyész) בה כיהן כ-45 שנה והקים בה ישיבה חשובה. ספרו "כסף נבחר" שנדפס בפראג בשנת תקפ"ז, הוציא לו שם עולם עד היום. הספר מסכם סוגיות שונות בתלמוד, כשהוא כולל את כל המקורות החל מדברי התלמוד ועד לדברי גדולי האחרונים בנושא. ספר זה הפך לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים (כפי שצפה מראש החתם סופר עליו, כשכתב בהסכמתו לספר: "הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה"). לאחר שעמל במשך כעשר שנים על מהדורה חדשה של החיבור נפטר רבי בענדט ולא הספיק להוציאו לאור, כתבי היד של המהדורה השנייה אבדו בימי מלחמת העולם השנייה. חלקים מכתביו שנשארו בכתובים בידי המשפחה הודפסו בספר "זכרון אבות" (בני ברק, תשל"א), והתשובה שלפנינו נדפסה שם (בשינויים קלים) בסימן ל"א.
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-42 שורות בכתב-ידו וחתימתו). 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וכתמים.
תשובה הלכתית בדיני הכשר מקוואות, שנשלחה אל רבי יהודה ליב. בתחילת הדברים הוא דן בשיעורי המדידה של האמה והאצבע, הנוגעים לכמות נפח המים המספיק לדיני מקוה. בסיום התשובה הוא חותם: "א"ד [אלה דברי] ידידו המוכן לטובתו ולכל שוחרי תושי'[ה] הוא הק' בענדט גאיטיין חונה פה העדיעס".
הגאון הנודע רבי בענדיט גויטיין (תק"ל-תר"ב 1770-1841), אבד"ק העדיעס (הונגריה), בעל "כסף נבחר" ומגדולי רבני דורו בהונגריה. נולד בכפר גוטיין (Kojetín) במורביה, והיה תלמיד מובהק של רבי משה מינץ אב"ד אויבן-ישן. לאחר נישואיו התגורר ביארמוט ונסמך לרבנות ע"י רב העיר רבי זאב וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר שעזב רבי זאב וואלף את העיר, נתמנה על מקומו רבי מאיר א"ש לכהן ברבנות יארמוט, ורבי בענדט נתמנה לדיין בבית דינו. בשנת תקנ"ט-תק"ס בקירוב עבר לכהן ברבנות העיר העדיעס (בהונגרית: הוג'ס Hőgyész) בה כיהן כ-45 שנה והקים בה ישיבה חשובה. ספרו "כסף נבחר" שנדפס בפראג בשנת תקפ"ז, הוציא לו שם עולם עד היום. הספר מסכם סוגיות שונות בתלמוד, כשהוא כולל את כל המקורות החל מדברי התלמוד ועד לדברי גדולי האחרונים בנושא. ספר זה הפך לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים (כפי שצפה מראש החתם סופר עליו, כשכתב בהסכמתו לספר: "הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה"). לאחר שעמל במשך כעשר שנים על מהדורה חדשה של החיבור נפטר רבי בענדט ולא הספיק להוציאו לאור, כתבי היד של המהדורה השנייה אבדו בימי מלחמת העולם השנייה. חלקים מכתביו שנשארו בכתובים בידי המשפחה הודפסו בספר "זכרון אבות" (בני ברק, תשל"א), והתשובה שלפנינו נדפסה שם (בשינויים קלים) בסימן ל"א.
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-42 שורות בכתב-ידו וחתימתו). 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וכתמים.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
צרור גדול של מכתבים מרבני הונגריה, מארכיונו של הגאון רבי אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס, נכדו וממלא מקומו של בעל ה"כסף נבחר". [הונגריה, המאה ה-19].
• דף הכולל ארבעה מכתבים שנשלחו אל "אדונינו מורינו ורבינו" הגאון רבי צבי גויטיין בשנת תקצ"א [1831], מתלמידיו בעיר סט. אנדראש: מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל זוננפלד; מכתב בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של "הק' יוסף ליב במ"ו משה נ"י"; מכתב בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של "אהרן פעלזענבורג מנייטרא"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "יצחק פורית".
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פריינד-גריסהאבר תלמיד ה"חתם סופר". [יינק], שנת תבור"ך לפ"ק [תרכ"ח 1868]. בתוך הדברים מביא רעיון ששמע מרבו החתם סופר אודות פלפולים בחידושי תורה, "אף אם אינם על דרך אמת": "...אבל כבר אז"ל [אמרו ז"ל] קודשא בריך הוא חדאי בפלפולא, וכבר שמעתי מפה הקדוש כבוד אמ"ו הגאון החסיד בעהמ"ח חתם סופר זצוקללה"ה שזה נקרא כתר התורה...". בסוף מכתבו כותב, בצורה מסתורית מעט, על עניין קניית עותקים מ"הספר הידוע אשר הוא צורך גדול לקיום הדת": "בנידון מצוה גדולה הידוע, מחמת כמה עקולי ופשורי, אשר יש פה בעניני הדת בעו"ה, ורבו פריצי הדור, אין באפשרי לעשות בזה דבר שיש בו ממש, והמתקתי סוד בזה עם ידידי הקצין התו' מו"ה אברהם פאלאק, והסכמנו מפני כבוד התורה ליקח עשרה כרכים [מ]הספר הידוע אשר הוא צורך גדול לקיום הדת, ואם לא ימצאו קונים ח"ו ישארו כולם לנו ונשלם מכספינו דמי מחירו, ואם הוא יתברך ויתעלה יהפך את לב העם לקנות יותר, יהי' לנו לששון ולשמחה לשמח את לבבו הטהור של מעכ"ת ולהודיע לו שישלח עוד יותר כרכים...". [לא ברור לנו מהו אותו "ספר הידוע". מכתב זה נדפס בספר 'זכרון אבות', תשל"א (סימן פא), ושם נדפס גם המכתב ששלח לפני כן רבי אליהו מנחם אל רבי משה פריינד. גם במכתב הנ"ל לא מובן בדיוק על איזה ספר מדובר, ורק עולה ממנו כי גם רבי עזריאל הילדסהיימר, ידידו הקרוב של רבי אליהו מנחם, היה מעורב בעניין זה].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שאול פרידנטהל ראב"ד בית הדין בבוניהאד, אל הרב אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס. בשולי הדף טיוטת מכתב תשובה בכתב-ידו וחתימתו של רבי אליהו מנחם גויטיין. באנהרט (בוניהאד) והעדיעס, אדר א' תרכ"ז 1867. [בספר "זכרון אבות הנ"ל" סימן ע"א נדפסה שם התכתבות ארוכה בין רבי שאול פרידנטהל ורבנים נוספים לבין רבי אליהו מנחם, בנושא המכתבים שלפנינו. המכתבים שנדפסו הנם מהתאריכים: ערב ראש חודש אדר ראשון תרכ"ז, ב' אדר ראשון, י"ד אדר ראשון, כ' אדר שני - אך המכתב שלפנינו של הרב פרידנטהל מהתאריך ח' אדר ראשון תרכ"ז לא נדפס שם].
• נייר מכתבים רשמי של רבי אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס, עם ארבעה עמודים של חידושי תורה בכתב-ידו של רבי אליהו מנחם.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב פישר. שיאפאק, תרל"ה [1875]. מעבר למכתב שני עמודים של רשימות חידושי תורה בכתב-ידו של רבי אליהו מנחם.
הגאון רבי צבי הירש גויטיין אב"ד העדיעס (נפטר תרי"ט), בנו וממלא מקומו של רבי בענדיט גויטיין אב"ד העדיעס, בעל "כסף נבחר" (תק"ל-תר"ב), וחתנו של רבי אליהו טלר מקאמאראן. בנו וממלא מקומו של רבי צבי הירש היה רבי אליהו מנחם גויטיין (תקצ"ח-תרס"ב). חידושי תורתם של שלשת הדורות הנ"ל של רבני העדיעס נדפסו בספר "זכרון אבות - בעל כסף נבחר ותולדותיו" (בני ברק, תשל"א), אך רוב הכתבים שלפנינו לא נדפסו שם.
רבי משה פריינד-גריסהאבר (מכונה גם: רבי משה פאקש; תקנ"ז-תרל"ג), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". בן רבי יצחק איצק גריסהאבר-פריינד אב"ד פאקש. לאחר נישואיו בשנת תקע"ה עם בת גביר ביינק, התגורר שם, שקד על התורה והעבודה ולא הזדקק לרבנות. מספר תשובות של החתם סופר נשלחו אליו (ראה: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' שנח-שס).
רבי שאול פרידנטהל (נפטר תרמ"ג), ראש בית דין בקהילת בוניהאד, משרה בה כיהן כ-50 שנה (החל משנת תקצ"ג). בנו של רבי יהודה ליב ליסא אב"ד רכניץ, וחתן רבי שמעלקא מייזליס אב"ד עגערסעג (תקמ"א-תרט"ו). בשנת תרט"ז הדפיס את הספר "גויעת שמואל" - צוואתו של חותנו רבי שמעלקא מייזליס והספדים.
רבי יעקב (יאקב) פישר משיאפאק (נפטר טבת תר"ע), חתנו של הגאון רבי ידידיה גוטליב-פישר (תק"ע-תרנ"ו), תלמיד ה"חתם סופר", שכיהן כאב"ד שטוהל-ווייסענבורג (ראה: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' קנז-קנט).
5 פריטי נייר, הכוללים יותר מעשרה מכתבים ורשימות שונות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• דף הכולל ארבעה מכתבים שנשלחו אל "אדונינו מורינו ורבינו" הגאון רבי צבי גויטיין בשנת תקצ"א [1831], מתלמידיו בעיר סט. אנדראש: מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל זוננפלד; מכתב בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של "הק' יוסף ליב במ"ו משה נ"י"; מכתב בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של "אהרן פעלזענבורג מנייטרא"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "יצחק פורית".
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פריינד-גריסהאבר תלמיד ה"חתם סופר". [יינק], שנת תבור"ך לפ"ק [תרכ"ח 1868]. בתוך הדברים מביא רעיון ששמע מרבו החתם סופר אודות פלפולים בחידושי תורה, "אף אם אינם על דרך אמת": "...אבל כבר אז"ל [אמרו ז"ל] קודשא בריך הוא חדאי בפלפולא, וכבר שמעתי מפה הקדוש כבוד אמ"ו הגאון החסיד בעהמ"ח חתם סופר זצוקללה"ה שזה נקרא כתר התורה...". בסוף מכתבו כותב, בצורה מסתורית מעט, על עניין קניית עותקים מ"הספר הידוע אשר הוא צורך גדול לקיום הדת": "בנידון מצוה גדולה הידוע, מחמת כמה עקולי ופשורי, אשר יש פה בעניני הדת בעו"ה, ורבו פריצי הדור, אין באפשרי לעשות בזה דבר שיש בו ממש, והמתקתי סוד בזה עם ידידי הקצין התו' מו"ה אברהם פאלאק, והסכמנו מפני כבוד התורה ליקח עשרה כרכים [מ]הספר הידוע אשר הוא צורך גדול לקיום הדת, ואם לא ימצאו קונים ח"ו ישארו כולם לנו ונשלם מכספינו דמי מחירו, ואם הוא יתברך ויתעלה יהפך את לב העם לקנות יותר, יהי' לנו לששון ולשמחה לשמח את לבבו הטהור של מעכ"ת ולהודיע לו שישלח עוד יותר כרכים...". [לא ברור לנו מהו אותו "ספר הידוע". מכתב זה נדפס בספר 'זכרון אבות', תשל"א (סימן פא), ושם נדפס גם המכתב ששלח לפני כן רבי אליהו מנחם אל רבי משה פריינד. גם במכתב הנ"ל לא מובן בדיוק על איזה ספר מדובר, ורק עולה ממנו כי גם רבי עזריאל הילדסהיימר, ידידו הקרוב של רבי אליהו מנחם, היה מעורב בעניין זה].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שאול פרידנטהל ראב"ד בית הדין בבוניהאד, אל הרב אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס. בשולי הדף טיוטת מכתב תשובה בכתב-ידו וחתימתו של רבי אליהו מנחם גויטיין. באנהרט (בוניהאד) והעדיעס, אדר א' תרכ"ז 1867. [בספר "זכרון אבות הנ"ל" סימן ע"א נדפסה שם התכתבות ארוכה בין רבי שאול פרידנטהל ורבנים נוספים לבין רבי אליהו מנחם, בנושא המכתבים שלפנינו. המכתבים שנדפסו הנם מהתאריכים: ערב ראש חודש אדר ראשון תרכ"ז, ב' אדר ראשון, י"ד אדר ראשון, כ' אדר שני - אך המכתב שלפנינו של הרב פרידנטהל מהתאריך ח' אדר ראשון תרכ"ז לא נדפס שם].
• נייר מכתבים רשמי של רבי אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס, עם ארבעה עמודים של חידושי תורה בכתב-ידו של רבי אליהו מנחם.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב פישר. שיאפאק, תרל"ה [1875]. מעבר למכתב שני עמודים של רשימות חידושי תורה בכתב-ידו של רבי אליהו מנחם.
הגאון רבי צבי הירש גויטיין אב"ד העדיעס (נפטר תרי"ט), בנו וממלא מקומו של רבי בענדיט גויטיין אב"ד העדיעס, בעל "כסף נבחר" (תק"ל-תר"ב), וחתנו של רבי אליהו טלר מקאמאראן. בנו וממלא מקומו של רבי צבי הירש היה רבי אליהו מנחם גויטיין (תקצ"ח-תרס"ב). חידושי תורתם של שלשת הדורות הנ"ל של רבני העדיעס נדפסו בספר "זכרון אבות - בעל כסף נבחר ותולדותיו" (בני ברק, תשל"א), אך רוב הכתבים שלפנינו לא נדפסו שם.
רבי משה פריינד-גריסהאבר (מכונה גם: רבי משה פאקש; תקנ"ז-תרל"ג), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". בן רבי יצחק איצק גריסהאבר-פריינד אב"ד פאקש. לאחר נישואיו בשנת תקע"ה עם בת גביר ביינק, התגורר שם, שקד על התורה והעבודה ולא הזדקק לרבנות. מספר תשובות של החתם סופר נשלחו אליו (ראה: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' שנח-שס).
רבי שאול פרידנטהל (נפטר תרמ"ג), ראש בית דין בקהילת בוניהאד, משרה בה כיהן כ-50 שנה (החל משנת תקצ"ג). בנו של רבי יהודה ליב ליסא אב"ד רכניץ, וחתן רבי שמעלקא מייזליס אב"ד עגערסעג (תקמ"א-תרט"ו). בשנת תרט"ז הדפיס את הספר "גויעת שמואל" - צוואתו של חותנו רבי שמעלקא מייזליס והספדים.
רבי יעקב (יאקב) פישר משיאפאק (נפטר טבת תר"ע), חתנו של הגאון רבי ידידיה גוטליב-פישר (תק"ע-תרנ"ו), תלמיד ה"חתם סופר", שכיהן כאב"ד שטוהל-ווייסענבורג (ראה: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' קנז-קנט).
5 פריטי נייר, הכוללים יותר מעשרה מכתבים ורשימות שונות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
מכתב שו"ת בחתימת יד-קדשו של הגאון רבי משה שיק, אב"ד חוסט. תרל"ח [1878].
תשובה הלכתית בדיני טריפות, שנכתבה לשאלת רבי אברהם צבי יונג מהעיר ברטי-אופאלו. כתיבת ידי סופר וחתימת יד קדשו: "הק' משה שיק מברעזאווע". התשובה נדפסה (בשינויים קלים) בשו"ת מהר"ם שיק (חלק יורה דעה, סימן נ). כפי הנראה, המכתב שלפנינו הוא המכתב המקורי שנשלח ואינו דף מקונטרס התשובות שממנו נדפס הספר.
הגאון הנודע רבי משה שיק - מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". גאון מופלא, מגדולי דורו, וממנהיגי יהדות הונגריה. ראש ישיבה מפורסם ומראשי הלוחמים ברפורמה. בגיל 14 בא לישיבתו של ה"חתם סופר" והפך עד מהרה לאחד מחשובי תלמידיו. שימש שנים רבות ברבנות בעיר יערגן הסמוכה לפרשבורג, ולאחר מכן כיהן עד פטירתו כרבה של חוסט, בה ייסד ישיבה גדולה והעמיד תלמידים מפורסמים. הותיר אחריו יבול תורני עצום, הכולל תשובות בהלכה, דרשות, חידושים על הש"ס, על תרי"ג מצוות ועוד.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים. הדבקות בנייר דבק (לא-חומצי).
תשובה הלכתית בדיני טריפות, שנכתבה לשאלת רבי אברהם צבי יונג מהעיר ברטי-אופאלו. כתיבת ידי סופר וחתימת יד קדשו: "הק' משה שיק מברעזאווע". התשובה נדפסה (בשינויים קלים) בשו"ת מהר"ם שיק (חלק יורה דעה, סימן נ). כפי הנראה, המכתב שלפנינו הוא המכתב המקורי שנשלח ואינו דף מקונטרס התשובות שממנו נדפס הספר.
הגאון הנודע רבי משה שיק - מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". גאון מופלא, מגדולי דורו, וממנהיגי יהדות הונגריה. ראש ישיבה מפורסם ומראשי הלוחמים ברפורמה. בגיל 14 בא לישיבתו של ה"חתם סופר" והפך עד מהרה לאחד מחשובי תלמידיו. שימש שנים רבות ברבנות בעיר יערגן הסמוכה לפרשבורג, ולאחר מכן כיהן עד פטירתו כרבה של חוסט, בה ייסד ישיבה גדולה והעמיד תלמידים מפורסמים. הותיר אחריו יבול תורני עצום, הכולל תשובות בהלכה, דרשות, חידושים על הש"ס, על תרי"ג מצוות ועוד.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים. הדבקות בנייר דבק (לא-חומצי).
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
דף בכתב-יד, תעודת "מורנו" שניתנה ל"כהר"ר אברהם בן המנוח... מוהר"ר ליב נכד הרב המפורסם מוהר"ר אברהם זללה"ה", בחתימת ידיהם של רבני פראג - רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), רבי שמואל פריינד ורבי אפרים ליב כ"ץ טעבלס. פראג, תשרי תר"ו [1845].
התעודה, מטעם "ב"ד מו"ש העומדי'[ם] על משמרת הקדש על התורה והעבודה פה פראג", מעניקה למקבל התעודה את הכינוי "מורנו", אשר מעתה ואילך ייקרא "מורינו רב רבי אברהם... לספר תורה הקדושה ולכל דבר שבקדושה".
סמל רשמי בראש התעודה.
רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר; תק"ן-תרכ"ח), רב גאון וחוקר בתורה ובמדע, חתנו של הגאון בעל "קצות החושן", מראשוני משכילי גליציה המתונים וממייסדי תנועת "חכמת ישראל". כתב חיבורים ומאמרים רבים בתולדות גדולי ישראל ובמחקר היהדות. בסוף ימיו כיהן כרב העיר פראג, שם התנגד לאנשי תנועת הרפורמה ולדרכם.
רבי שמואל פריינד (תקנ"ה-תר"ך), גאון מפורסם, ראב"ד פראג, מחבר "עיר הצדק" וספרים נוספים. מהלוחמים ברפורמה בפראג. [ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שפט].
רבי אפרים ליב כ"ץ טעבלס, מגדולי הדיינים בפראג. ידידו ורעו של רבי נחום טריביטש, עמו ערך את הספר 'זרע יעקב' לרבי יעקב גינצבורג [ראש הישיבה בפראג וחבר בית דינו של ה"נודע ביהודה"].
במכתב לבעל ה"ערוך לנר" כותב בעל ה"כתב סופר" (איגרות סופרים, מכתבי ה"כתב סופר", אגרת ה'): "...קהלה המפורסמת וגדולה היא בק"ק פראג וראש הב"ד הוא ראפאפארט ועוד שני דיינים צדיקים גדולי התורה מאד הה"ג מהו' שמואל פריינד נ"י ומהו' אפרים ליב טעבלס נ"י...".
[1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימן קיפול.
התעודה, מטעם "ב"ד מו"ש העומדי'[ם] על משמרת הקדש על התורה והעבודה פה פראג", מעניקה למקבל התעודה את הכינוי "מורנו", אשר מעתה ואילך ייקרא "מורינו רב רבי אברהם... לספר תורה הקדושה ולכל דבר שבקדושה".
סמל רשמי בראש התעודה.
רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר; תק"ן-תרכ"ח), רב גאון וחוקר בתורה ובמדע, חתנו של הגאון בעל "קצות החושן", מראשוני משכילי גליציה המתונים וממייסדי תנועת "חכמת ישראל". כתב חיבורים ומאמרים רבים בתולדות גדולי ישראל ובמחקר היהדות. בסוף ימיו כיהן כרב העיר פראג, שם התנגד לאנשי תנועת הרפורמה ולדרכם.
רבי שמואל פריינד (תקנ"ה-תר"ך), גאון מפורסם, ראב"ד פראג, מחבר "עיר הצדק" וספרים נוספים. מהלוחמים ברפורמה בפראג. [ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שפט].
רבי אפרים ליב כ"ץ טעבלס, מגדולי הדיינים בפראג. ידידו ורעו של רבי נחום טריביטש, עמו ערך את הספר 'זרע יעקב' לרבי יעקב גינצבורג [ראש הישיבה בפראג וחבר בית דינו של ה"נודע ביהודה"].
במכתב לבעל ה"ערוך לנר" כותב בעל ה"כתב סופר" (איגרות סופרים, מכתבי ה"כתב סופר", אגרת ה'): "...קהלה המפורסמת וגדולה היא בק"ק פראג וראש הב"ד הוא ראפאפארט ועוד שני דיינים צדיקים גדולי התורה מאד הה"ג מהו' שמואל פריינד נ"י ומהו' אפרים ליב טעבלס נ"י...".
[1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימן קיפול.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון אויש מפראג אל רבי יודא כ"ץ טעבליש. [פראג], יום ב' כ' מנחם [אב] תר"ז [1847].
מכתב ארוך (3 עמודים גדולים), בדברי תורה. רבי שמעון אויש מפלפל בלמדנות ובחריפות גדולה בסוגיות הקשורות להלכות אבלות. בתוך הדברים מוזכר גם "רבינו הגדול נ"ע" [יתכן והכוונה לרבי שמואל לנדא אב"ד פראג שנפטר כעשר שנים קודם לכן]. בסיום המכתב חותם: "ואתה שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכחפץ מכבדך כגודל ערכך אוהבך אהבה נאמנה, שארך שמעון אויש".
רבי שמעון אויש (נפטר תרכ"ז), מגדולי מחכמי פראג במאה ה-19. חתן רבי וואלף המבורג מפיורדא. כמה מתשובותיו וחידושיו מובאים בספרי גאוני התקופה. בשו"ת שיבת ציון לרבי שמואל לנדא מובאות שתי תשובות אליו, ורבי שמואל לנדא מכנהו: "הרבני המופלא והמופלג בתורה" (ראה שו"ת שיבת ציון, סימנים יז, לה). תשובה אליו מופיעה גם בשו"ת מהר"ץ חיות (סימן עב). הגהותיו על ספר הורה גבר לרבי בצלאל רגנשבורג, יחד עם הגהות אביו רבי משה וואלף אויש, נדפסו במהדורה חדשה של הספר (מודיעין עילית, תשס"ג). חידושים נוספים ממנו נותרו בכתב-יד.
נמען המכתב, רבי יהודה כ"ץ טעבליש, אף הוא מחכמי פראג, ממשפחת כ"ץ טעבילש, מהמשפחות החשובות בפראג באותה תקופה.
[1] דף כפול (3 עמ'). 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול. קרע בפינת הדף התחתונה, עם פגיעה במספר מילים.
מכתב ארוך (3 עמודים גדולים), בדברי תורה. רבי שמעון אויש מפלפל בלמדנות ובחריפות גדולה בסוגיות הקשורות להלכות אבלות. בתוך הדברים מוזכר גם "רבינו הגדול נ"ע" [יתכן והכוונה לרבי שמואל לנדא אב"ד פראג שנפטר כעשר שנים קודם לכן]. בסיום המכתב חותם: "ואתה שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכחפץ מכבדך כגודל ערכך אוהבך אהבה נאמנה, שארך שמעון אויש".
רבי שמעון אויש (נפטר תרכ"ז), מגדולי מחכמי פראג במאה ה-19. חתן רבי וואלף המבורג מפיורדא. כמה מתשובותיו וחידושיו מובאים בספרי גאוני התקופה. בשו"ת שיבת ציון לרבי שמואל לנדא מובאות שתי תשובות אליו, ורבי שמואל לנדא מכנהו: "הרבני המופלא והמופלג בתורה" (ראה שו"ת שיבת ציון, סימנים יז, לה). תשובה אליו מופיעה גם בשו"ת מהר"ץ חיות (סימן עב). הגהותיו על ספר הורה גבר לרבי בצלאל רגנשבורג, יחד עם הגהות אביו רבי משה וואלף אויש, נדפסו במהדורה חדשה של הספר (מודיעין עילית, תשס"ג). חידושים נוספים ממנו נותרו בכתב-יד.
נמען המכתב, רבי יהודה כ"ץ טעבליש, אף הוא מחכמי פראג, ממשפחת כ"ץ טעבילש, מהמשפחות החשובות בפראג באותה תקופה.
[1] דף כפול (3 עמ'). 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול. קרע בפינת הדף התחתונה, עם פגיעה במספר מילים.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הצדיק הקדוש רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. גריידיץ, טבת תרל"ג [1873]. יידיש.
נכתב על גבי גלויה. נשלח אל רבי רפאל אליעזר האלצבאק. אישור על קבלת תרומה לטובת ארץ ישראל, עם תודות וברכות. הצדיק מגריידיץ כותב (בתרגום חופשי מיידיש): "קבלתי לטובת רבותינו ואחינו שבארץ הקדושה... תשע טלר, ואני מקווה שהמצוה הגדולה תעניק לכם, לכל אלו שתרמו לכך, חיים מאושרים מהא-ל ברוך הוא, יחד עם כל משפחתכם...".
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת ת"ר בערך, אז עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות", כאשר סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות מברכותיו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).?רבי אליהו גוטמכר פעל רבות למען יהודי ארץ ישראל, והקים ישיבה בירושלים בשם חברת "סוכת שלום" ו"מאור יעקב". ישיבה זו הוקמה בבית המדרש "שנות אליהו" בחצר רבי אליהו גוטמכר בירושלים, אשר נקנתה באמצעות נאמנו רבי יעקב מרדכי הירשנזון. רבי אליהו דאג להחזקת הישיבה עד יומו האחרון. מלבד זאת פעל יחד עם הרב צבי הירש קלישר ב"חברת ישוב ארץ ישראל" שהוקמה בפרנקפורט בשנת 1860, אשר מטרתה הייתה לטפח התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל, ע"י גאולת האדמה מידי נוכרים, ולהושיב עליה חקלאים יהודים שיעבדו ויתפרנסו ממנה ויקיימו בה מצוות התלויות בארץ. שני רבנים אלו הרבו בתעמולה להפצת רעיון זה בספריהם, כתביהם, מכתביהם, ובדרשותיהם. בספריהם הם מרבים להוכיח שפעולות אלו מקרבות את הגאולה ומעוררות ישועה ורחמים מלפני ה'.
גלויה. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר.
נכתב על גבי גלויה. נשלח אל רבי רפאל אליעזר האלצבאק. אישור על קבלת תרומה לטובת ארץ ישראל, עם תודות וברכות. הצדיק מגריידיץ כותב (בתרגום חופשי מיידיש): "קבלתי לטובת רבותינו ואחינו שבארץ הקדושה... תשע טלר, ואני מקווה שהמצוה הגדולה תעניק לכם, לכל אלו שתרמו לכך, חיים מאושרים מהא-ל ברוך הוא, יחד עם כל משפחתכם...".
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת ת"ר בערך, אז עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות", כאשר סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות מברכותיו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).?רבי אליהו גוטמכר פעל רבות למען יהודי ארץ ישראל, והקים ישיבה בירושלים בשם חברת "סוכת שלום" ו"מאור יעקב". ישיבה זו הוקמה בבית המדרש "שנות אליהו" בחצר רבי אליהו גוטמכר בירושלים, אשר נקנתה באמצעות נאמנו רבי יעקב מרדכי הירשנזון. רבי אליהו דאג להחזקת הישיבה עד יומו האחרון. מלבד זאת פעל יחד עם הרב צבי הירש קלישר ב"חברת ישוב ארץ ישראל" שהוקמה בפרנקפורט בשנת 1860, אשר מטרתה הייתה לטפח התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל, ע"י גאולת האדמה מידי נוכרים, ולהושיב עליה חקלאים יהודים שיעבדו ויתפרנסו ממנה ויקיימו בה מצוות התלויות בארץ. שני רבנים אלו הרבו בתעמולה להפצת רעיון זה בספריהם, כתביהם, מכתביהם, ובדרשותיהם. בספריהם הם מרבים להוכיח שפעולות אלו מקרבות את הגאולה ומעוררות ישועה ורחמים מלפני ה'.
גלויה. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג