שלחן ערוך, חלק אבן העזר וחלק חושן משפט, עם הפירושים באר הגולה ובאר היטב. אמשטרדם, [תקע"ה 1815]. שני כרכים.
העותק של רבי משה לנדסברג, תלמיד רבי עקיבא איגר ומדייני פוזנא. בדפי השער של שני הכרכים, חתימותיו: "משה לאנדסבערגר". בשער חלק אבן העזר חתימה נוספת שלו בגרמנית.
בדפי המגן הקדמיים של שני הכרכים, וכן בדפים נוספים, כתובים חידושים בכתב-ידו של רבי משה לנדסברג.
הגאון רבי משה לנדסברג (תקס"א-תרמ"ד), מדייני פוזנא, היה מחשובי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר, ומעמודי התווך של הקהילה החרדית בפוזנא. בכתביו מובאים שמועות רבות ששמע בשיעוריו של רבו הגדול. ידוע הציור המפורסם של רבי עקיבא איגר, שבו נראה הולך ברחוב בלוויית שני דיינים. בציור זה נראה רבי משה כשהוא הולך לצד רבו. בשנת תר"ד התמנה לדיין בפוזנא. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו והוא לא נזקק למשרת רבנות. בבעלותו היה בנק הלוואות (רבים מחידושיו נכתבו על גבי דפים של הבנק). עסק רבות במעשי חסד גדולים, הן בהלוואות כספים והן בהכנסת אורחים. השתדל הרבה בהטבת מצבם של עניי ארץ ישראל, ואף התכתב לשם כך עם משה מונטיפיורי. מכתביו נדפס פירושו על ספר תהלים בשם "דברי משה" (ניו יורק, תשע"ו).
אבן העזר: קפח דף. חושן משפט: [4], שנו דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכות חדשות.

כתב-יד מבית מדרשם של רבני משפחת "אור שרגא" מיזד - לקוטים שונים, נוסחאות שטרות, הלכות, חידושים על פרשיות השבוע, שאלות ותשובות, קמעות ועוד. [יזד, פרס, המאה ה-19].
הכותב הוא נכדו של ה"אור שרגא" - החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה ב"ר אור שרגא, והוא חותם את שמו במקומות רבים בכתב-היד: "זעירא קטינא יצחק בן כהר"ר מ' משה בכהר"ר אור נ"ע" (עמ' 32), "קטנא קטינא יצחק בן לאותו הצדיק העניו הנשר הנחמד כהר"ר מ' משה תנצ"ב בכהר"ר מ' אור שרגא זצ"ל" (עמ' 39), ועוד (עמ' 49, 66, 124, 128, 138, 140).
בשולי העמוד הראשון חתימה וחותמת של רבי משה בן רפאל שרגא (חתימות וחותמות נוספות שלו בעמ' 41 ובדף הריק שאחריו). בעמוד הראשון ובעמודים 75 ו-108 חותמות (שונות זו מזו) של "הצ' רפאל בכה"ר משה בכ"ר המאור שרגא". חתימה מסולסלת לא מזוהה בעמ' 17. חותמת מטושטשת בעמ' 26 [של רבי משה בן ה"אור שרגא"?].
כתב-היד כולל בין השאר: "סדר נתינת הגט" (עמ' 1), "דינים השייכים לקידושין" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 25), "עניין דין קידושין כהלכתה" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 28), "זה נוסח שאלות ותשבות [בעניינים חליצה] בדעת כל פסקנים בכפי פסקנים" (עמ' 31), "עניין חליצה היא בסדרותיו בדרך קיצור הדין ך' סעיפים" (עמ' 33), שטרות (עמ' 24, 41, 56-58 ועוד), חידושים לפרשיות התורה (עמ' 42), "עניין סדר חליצה בקיצור" (עמ' 61), "אלו הן נוסח של כתובות" (עמ' 68), "נוסח שחיטה" (עמ' 73), "העקתי [!] נוסח הרשאה של שחיטה בין בדעת ספרד בין בדעת ארץ ישראל בין בדעת ארץ ישראל ... מס' אריה שאג מי לא יר"א" (עמ' 75), "נוסח שטר הרשאה שחיטה בדעת עיר בבל" (עמ' 82, ועוד), "זה דין שאלות ותשובות הלואה דעת ר' שלמה בעל פסקן" [הכוונה לתשובות הגאונים שהוציא רבי שלמה בן מנחם קבולי] (עמ' 91), "נוסח שטר ששולחים עיר בעיר כתבתי בשביל שיתנו להם נדבה" (עמ' 98), "נוסח חרמות שמשמתין את האדם שעובר כ"ד דברים שתיקנו רז"ל" (עמ' 100ב), "שטר נוסח של עניים... משום שיקבצו נדבה עיר בעיר" (עמ' 108), "נוסח שטר עניים המרודים" (עמ' 114), "נוסח שטר של עניים בלשון פארסי" (עמ' 121), "נוסח של משכנתא" (עמ' 136), ועוד.
הכותב מזכיר: "העתקתי בספר גור אריה יאודא" (עמ' 14) ושוב "זהו פירושו של כתובה ראיתי בספר מורי גור ארי'ה" (עמ' 60). בשטרות שבעמ' 88 ו-96 הועתקו חתימות: "צעיר יצחק ארי'ה". בשטר בעמ' 24: "בעי"ת יזד יע"א".
בראש כתב-היד נכרכו דפים נוספים, עם "מעשיות", פזמונים ופיוטים, ולקוטים שונים, אף הם מאותה סביבה ותקופה.
משפחת "אור שרגא" מיזד, צאצאי המקובל "מולא אור שרגא", מגדולי רבניה של יהדות פרס. מולא אור שרגא כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד, דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. הוא וצאצאיו הנהיגו את הקהילה במקום במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד. מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה"יזדים" המפורסמת.
כותב כתב-היד שלפנינו, החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה אור שרגא, לא רבים הפרטים הידועים עליו. נזכר בכתובות שונות בין השנים תקצ"ט-תרכ"ה, וידוע כי חיבר דרשה על התורה (י' שרגא, מיזד לארץ הקודש, עמ' 149). בנו רבי משה ב"ר יצחק אור שרגא כיהן ברבנות בשנות התר"נ-תר"ס.
[15] דף; 157 עמ'. 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה ישנה, פגומה.

אוסף חוברות, ספרי לימוד ומחברות תלמידים בכתב-יד, מטהרן, איראן:
• חוברת מודפסת, "תכנית למודים של אוצר התורה - איראן". [טהרן], תשי"ג [1953]. הדפסת מכונת כתיבה משוכפלת בסטנסיל.
החוברת כוללת את מערכת השעות השבועית לכיתות א-ו בבית הספר, עם פירוט מלא לתכני הלימוד התורניים בכל כיתה ובכל שבוע במהלך השנה.
• אוסף חוברות וספרי לימוד מודפסים בפרסית (באותיות ערביות) שנדפסו באיראן במחצית הראשונה של המאה ה-20.
• אוסף מחברות תלמידים, כתובות בפרסית (באותיות ערביות).
• דף מודפס בפרסית ותעודה עם חותמות.
תוכן הפריטים בפרסית לא נבדק.
רשת החינוך היהודית "אוצר התורה" פעלה בשנות ה-50 בארצות עדות המזרח וקהילות הספרדים. באיראן לבדה מנתה הרשת כ-40 בתי ספר, בהם למדו אלפים רבים של תלמידים.
5 חוברות מודפסות, 5 מחברות בכתב-יד ו-2 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

כתובה ומסמכי נישואין מהעיר חרבין שבסין:
• כתובה צבעונית מודפסת (הוצאת ח. יקובסון - מ. גולדברג, ורשה), עם מילוי בכתב-יד לנישואי החתן יעקב בן אברהם קאהן, עם הכלה שבע בת אליעזר קייליס. חרבין, תרצ"ג [1933].
• אישור נישואין (ברוסית), מטעם "הקהלה העברית בחרבין", המאשר את הנישואין הנ"ל. בחתימת רב העיר - רבי אהרן משה קיסילוב, יו"ר הועד ומזכיר הקהילה; עם חותמת ועד הקהילה.
• אישור (ברוסית) מטעם משטרת חרבין על הנישואין הנ"ל. כולל חותמות רשמיות (בסינית ורוסית) ובול רשמי. מעברו השני של הדף כיתוב מודפס בסינית.
בעיר חארבין שבסין, התקיימה קהלה יהודית קטנה, שהוקמה ערב מלחמת העולם הראשונה, ע"י יוצאי רוסיה. רבה הראשון והאחרון של הקהילה היה הגאון רבי אהרן משה קיסילוב (תרכ"ו-תש"ט), מחסידי ליובאוויטש ותלמידם של "הגדול ממינסק" ורבי חיים סולובייצ'יק. הוא הגיע לשם בשנת תרע"ג, לאחר שכיהן שנים רבות ברבנות בוריסוב פלך מינסק. בשנת תרצ"ז נבחר פה אחד לרב ראשי לכל הקהילות במזרח הרחוק. עם כיבוש העיר מידי שלטון יפן לידי השלטון הסיני, וכינון השלטון הקומוניסטי בסין, התבטלה הקהילה העברית בחרבין.
3 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.