קמיע עם פסוקי ברכת כהנים "יברכך ה' וישמרך...", ושמות קודש "אנקת"ם..." (שם הקודש בן כ"ב אותיות, העולה מפסוקי ברכת כהנים). כתב מרובע ונאה על נייר. [איטליה, המאה ה-18/19 בקירוב].
מקור השימוש כ'קמיע' בפסוקי ברכת כהנים, מובא כבר במדרשי חז"ל, בהם נאמר כי בעת מתן תורה ובנין המשכן, כתב הקב"ה פסוקי ברכת כהנים ונתנם לישראל כקמיע (ראה במדרש רבה, פרשת נשא, פרשה יב; פסיקתא רבתי פרשה י; מדרש אגדה נשא פרק ז': כשנתן הקב"ה התורה לישראל ניתנה בפומבי ושלטה בהם עין הרע ונשתברו הלוחות – "כשבא להשרות ביניהם המשכן, מה עשה? כתב תחילה ברכת כהנים במקום קמיע, כדי שלא תשלוט בה עין הרע"). בספרי הסגולות מובאים פסוקי ברכת כהנים, בתוך נוסחאות קמיעות שונות. בספר "תולדות אדם" (זולקווא, ת"פ, דף כא/2, אות קטו) המיוחס לרבי יואל בעל שם, מובא נוסח קמיע שמירה ליולדת ולילוד, הכולל פסוקי ברכת כהנים ופסוקים ושמות קודש נוספים.
פיסת נייר. 7X9 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים ובלאי. מספר קרעים ונקבים בפינות.

-----------------------------------------------------------------------------

כחו של קמיע "ברכת כהנים" שכתב רבי כלפון הכהן מג'רבה

מסופר על רבי כלפון משה הכהן רבה של ג'רבה (תוניס), שכתב פעם לנכדתו את פסוקי "ברכת כהנים" על נייר פשוט ונתנו לנכדתו כקמיע ללידה קלה. אותו קמיע הפך ל"בדוק ומנוסה" אצל בני העיר ג'רבה שהיו משתמשים בו כסגולה ללידה קלה ולרפואה, וכך מסופר:

"נכדתו שהיתה מקשה בלדתה וגם מפלת נפלים (בר מינן) התחננה לפניו שיכתוב לה קמיע, ואחר הפצרות רבות נאות לכך וכתב לה קמיע בדיו פשוט על נייר פשוט, והועיל לה מאד ולכמה נשים אחרות. כשפתחו הקמיע מצאו בו רק שלושה פסוקי ברכת כהנים... לא שמות, לא ציורים ולא השבעות" (אור תורה, טבת תשנ"ז, עמ' רנו).

"נכדתו של רבנו סבלה מקושי רב בלידותיה... בנוסף לכך, מספר פעמים קרה שהפילה עוברה... בצר לה פנתה אל סבה הגדול, סיפרה לו על צרתה וביקשה ממנו כי יואיל בטובו לכתוב לה קמיע שישים קץ וסוף לכל צרותיה... אחר מספר פעמים שבא הנכדה ובכתה... נכמרו רחמיו... נטל פיסת נייר פשוט ועט, טבלו בקסת, וכתב לה את ברכת הכהנים... ללא שמות, לא ציורים וללא השבעת מלאכים... והנה מאז שהניחה הנכדה את הקמיע עליה, יותר לא הפילה וילדה בנקל. עד מהרה פשט ברחבי העיר ג'רבא שמעו של הקמיע המופלא. כל אשה שנתקלה בבעיה בלידה, נשאה את הקמיע עליה, ו'בטרם תָּחִיל וְיָלָדָה', ויהי לנס. לא רק בעניני לידה חולל הקמיע ישועות, אלא גם לצורך ריפוי מחלות שונות, עד שנתפרסם ל'קמיע מומחה'. קמיע זה עבר במשך שנים מחולה אחד למשנהו, ומפאת ביקושו הרב, הוא ניתן לכל אחד לזמן מוגבל של שבוע ימים בלבד..." (פניני הפרשה, ח, תשס"ז, גליון 398).

ספר אבות עולם, פירוש על מסכת אבות (עם נוסח המשנה), מאת רבי בנימין הכהן – הרב"ך. ונציה, תע"ט [1719].
עותק נאה עם שוליים רחבים. עותק זה היה שייך לרבינו הרמח"ל. בדף שאחרי השער חתימה מסולסלת: "משה חיים בכמ"ר יעקב חי לוצאטו".
עיצוב חתימה זו, בכתיבה ספרדית-איטלקית, דומה לחתימתו המסולסלת של רבי ישראל בנימין באסאן – ידידו של הרמח"ל ומו"ל הספר שלפנינו [אשר עיצב את חתימתו בהשראת חתימות ספרדיות מסולסלות]. יתכן והרמח"ל עצמו חיקה את סגנון החתימה של חברו וחתם לפנינו, אך מסתבר יותר כי הרמח"ל קיבל במתנה את העותק שלפנינו מרבי ישראל בנימין באסאן, אשר הוסיף וחתם את שמו של ידידו הרמח"ל בסגנון חתימתו.
מחבר הספר הוא המקובל הנודע רבי בנימין הכהן – הרב"ך, שהיה חותנו של רבי ישעיה באסאן – רבו המובהק של הרמח"ל. הרב"ך העריך מאד את רמח"ל ואף ביקש ממנו שיגלה לו את סוד שורש נשמתו (ראה: גינצבורג, ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו – אוסף אגרות ותעודות, תל אביב תרצ"ז, אגרת כ'). בעת שהתעורר הפולמוס נגד הרמח"ל עמדו הרב"ך וחתנו רבי ישעיה באסאן לימין הרמח"ל ותמכו בו בכל מאודם. את הספר הוציא לאור רבי ישראל בנימין באסאן, בנו של רבי ישעיה באסאן ונכדו של המחבר הרב"ך (בסוף הספר חתם רבי ישראל בנימין בדברי סיום ושיר מיוחד).
רבינו משה חיים בן רבי יעקב חי לוצאטו – הרמח"ל (תס"ז-תק"ו), מגדולי חכמי ישראל שבכל הדורות, מקובל אלוקי מופלא שהתגלו לו אליהו הנביא ומלאכים-מגידים משמים, מפיהם כתב זוהר תניינא (זוהר שני). מחבר "מסילת ישרים" ועוד חיבורים רבים בחכמת הקבלה והמוסר. על אף הפולמוס שהתעורר נגדו בשעתו, התקבל הרמח"ל בכל תפוצות ישראל. לפי המסופר, אמר הגר"א מווילנא, כי אילו היה הרמח"ל בחיים היה הולך אליו ברגל לאיטליה ללמוד ממנו מוסר ומדות, והמגיד ממעזריטש אמר עליו: "שאין דורו היו כדאי להבין צדקתו ופרישתו..." (הקדמת המו"ל לספר קל"ח פתחי חכמה, קוריץ תקמ"ה). ספרו "מסילת ישרים" הוא ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.
מו"ל הספר, רבי ישראל בנימין באסאן (תס"א-תק"ן), אב"ד ריגיו (רג'יו אמיליה Reggio Emilia), בנו וממלא מקומו של הגאון רבי ישעיה באסאן אב"ד ריגיו, ונכדו של הגאון הרב"ך רבי בנימין ב"ר אליעזר כהן-ויטאלי, זקן רבני איטליה. אביו וזקנו הנ"ל היו רבותיו המובהקים של הרמח"ל. גם רבי ישראל בנימין היה תלמיד ומקורב לרמח"ל, ולמד ממנו את תורת הקבלה. ליום נישואיו כתב הרמח"ל את המחזה "מגדל עוז" (נדפס אח"כ בלייפציג, תקצ"ז). הדפיס את ספרו של אביו שו"ת לחמי תודה, ובו נדפסו אחדות מתשובותיו.
חתימה בכתיבה אשכנזית בדף השער: "הק' וואלף בן כהר"ר יאקב סג"ל, מגן הוא לחותם בו...". מספר רישומים בדף שלפני השער.
קטו דף. 22 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. כריכת קלף. דפי בטנה חדשים.