מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- chassid (39) Apply chassid filter
- ספרי (31) Apply ספרי filter
- book (31) Apply book filter
- ומכתבים (8) Apply ומכתבים filter
- חב (8) Apply חב filter
- חבד (8) Apply חבד filter
- יד (8) Apply יד filter
- כתבי (8) Apply כתבי filter
- חב"ד (8) Apply חב"ד filter
- and (8) Apply and filter
- chabad (8) Apply chabad filter
- letter (8) Apply letter filter
- manuscript (8) Apply manuscript filter
מציג 25 - 36 of 39
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
ספר בני יששכר, מאמרי חסידות וקבלה על מועדי וחודשי השנה, חלק שני, על חודשים תשרי-אדר, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד מונקאטש ודינוב. [זולקווה, תר"ו 1846]. מהדורה ראשונה.
בספר שלפנינו נדפס החלק השני לפני החלק הראשון. החלק הראשון נדפס לראשונה רק בשנת תר"י בזולקווה. תאריך ההדפסה מופיע בקולופון שבסוף הספר: "ותוגמר המלאכה ביום ג' ל"ח למב"י [כ"ג באייר] שנת תר"ו...".
המהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה ללא דף שער, משום שהצנזורה לא הרשתה להדפיס את הספר (ראה להלן). בעותק שלפנינו נכרך דף שער נאה שנעשה בכתב-יד, עם מסגרת מאוירת. הכותב אף חיבר נוסח שער מקורי, עם שנת ההדפסה (שמופיעה כאמור בקולופון): " ספר בני יששכר – יודיע בינה לעתים, מטעמים האלה עשה לנו כבוד הרב הגדול החסיד המפורסם בוצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה צבי אלימלך זצוקלה"ה רבים הלכו לאורו אור תורתו בהיותו אב"ד דק"ק מונקאטש והגלילות ואחר כן [לאורו] נסע ונלך לק"ק דונאוו במדינת פולין... הרואה אומר ברקאי האח חמותי ראיתי אור בשנת תו"ר, נדפס בזאלקווא בשנת תו"ר לפ"ק".
מסופר על המחבר שהיה מרגיש קדושה והתעלות מיוחדת בימי החנוכה, ובהזדמנות כשרצה לשאול את רבו המובהק, "החוזה" מלובלין, על פשר הדבר, טרם שהספיק לשאול השיב לו רבו: משבטו של יששכר אתה, ובגלגולך הקדום היית מבית דינם של החשמונאים, לפיכך אתה מרגיש תוספת קדושה בחנוכה. על שם כך קרא את ספרו בשם "בני יששכר". מסופר על ה"דברי חיים" מצאנז שפעם בראש השנה לפני תקיעת שופר, הסתגר בחדרו במשך כמה שעות עם הספר "בני יששכר", ולמד בו בדבקות גדולה כהכנה לתקיעת השופר (הקדמת הספר יודעי בינה, מאת רבי אלעזר צבי שפירא, בנו של ה"בני יששכר"; בית שלמה, מהדו' ניו-יורק תשס"ה, עמ' טו; ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 457).
הסיבה שהמהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה ללא דף שער, קשורה אף היא למעשה פלא. מסופר על אברך למדן גדול בשם יוסף טרלר (תקנ"ד-תרי"ד), שמצעירותו התרועע עם ראשי "המשכילים", וספרי מינים היו נושרים מתוך חיקו. פעם אחת יצא לו לשמוע איך ה"בני יששכר" קורא בתורה בהתלהבות את פסוקי התורה המדברים על איסור "גיד הנשה". כששמע יוסף הנ"ל את הפסוקים יוצאים מפיו, מילא פיו בדברי ליצנות וזלזול בקדושת התורה. כששמע ה"בני יששכר" את תוכן דבריו המזלזלים, התבטא: "כך אמר?! מובטחני שימיר דתו...". כששמע יוסף טרלר את ה"פסק" של ה"בני יששכר", נסע אל הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ וסיפר לו על כך בלעג. כששמע זאת רבי נפתלי, אמר במליצה: "כך אמר?! נו! נו! מצוה לשמוע דברי חכמים". לימים שימש יוסף טרלר כחוכר הבשר הכשר בלבוב, ובאחד הימים נתפס במעשי זיוף שטרות של אציל פולני. כדי להינצל מעונש הלך והמיר את דתו, מתוך אונס, יחד עם בני משפחתו. לאחר שהמיר את דתו התמנה לצנזור הממשלתי בלבוב. לאחר פטירת המחבר, כשבאו להדפיס את הספר "בני יששכר", באו לבקש רשות מהצנזורה להדפיס את הספר, אך הצנזור המומר יוסף טרלר לא הרשה להדפיס את הספר, ואמר: הרי על פי דבורו הייתי מוכרח להמיר דתי, כלום אתן עוד רשות להדפיס את ספרו?! מסיבה זו נדפסה המהדורה הראשונה ללא שער, על מנת להעלים את מקום ושנת הדפוס (אהל נפתלי, וורשא תרע"א, עמ' 98-99; נפתלי בן מנחם, טמירין, א, עמ' שיג-שטז).
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד "החוזה מלובלין", היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוזניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, אך בעיקר נודע על שם רבנות העיר דינוב, בה אף הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. כיהן גם ברבנות העיר מונקאטש, בירת רוסיה הקרפטית. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל, הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
בדף השער המעוטר, חתימה: " הנני חותם שמי איש צעיר יעקב קטינא". בדפי הספר שלש הגהות בכתב-יד (בדפים כב/1, כו/1), כפי הנראה בכתב-ידו.
הגאון הקדוש רבי יעקב [קליין] קטינא (נפטר תר"ן), ראש בית דין בחוסט עוד לפני בואו של האב"ד המהר"ם שיק. תלמיד מובהק של האדמו"ר מצאנז בעל "דברי חיים". מחבר הספרים "רחמי האב" ו"קרבן העני" שהוציאם בעילום שם [ספר רחמי האב יצא בעשרות מהדורות].
קטז דף + [1] דף שער כתוב ומאוייר בכתב-יד. 22 ס"מ. דפים בצבע כחלחל. מצב טוב. כתמים. בלאי קל במספר דפים. קרע בדף ט, עם פגיעה במספר אותיות. נקבי עש בודדים. חותמת בדף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 92.
בספר שלפנינו נדפס החלק השני לפני החלק הראשון. החלק הראשון נדפס לראשונה רק בשנת תר"י בזולקווה. תאריך ההדפסה מופיע בקולופון שבסוף הספר: "ותוגמר המלאכה ביום ג' ל"ח למב"י [כ"ג באייר] שנת תר"ו...".
המהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה ללא דף שער, משום שהצנזורה לא הרשתה להדפיס את הספר (ראה להלן). בעותק שלפנינו נכרך דף שער נאה שנעשה בכתב-יד, עם מסגרת מאוירת. הכותב אף חיבר נוסח שער מקורי, עם שנת ההדפסה (שמופיעה כאמור בקולופון): " ספר בני יששכר – יודיע בינה לעתים, מטעמים האלה עשה לנו כבוד הרב הגדול החסיד המפורסם בוצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה צבי אלימלך זצוקלה"ה רבים הלכו לאורו אור תורתו בהיותו אב"ד דק"ק מונקאטש והגלילות ואחר כן [לאורו] נסע ונלך לק"ק דונאוו במדינת פולין... הרואה אומר ברקאי האח חמותי ראיתי אור בשנת תו"ר, נדפס בזאלקווא בשנת תו"ר לפ"ק".
מסופר על המחבר שהיה מרגיש קדושה והתעלות מיוחדת בימי החנוכה, ובהזדמנות כשרצה לשאול את רבו המובהק, "החוזה" מלובלין, על פשר הדבר, טרם שהספיק לשאול השיב לו רבו: משבטו של יששכר אתה, ובגלגולך הקדום היית מבית דינם של החשמונאים, לפיכך אתה מרגיש תוספת קדושה בחנוכה. על שם כך קרא את ספרו בשם "בני יששכר". מסופר על ה"דברי חיים" מצאנז שפעם בראש השנה לפני תקיעת שופר, הסתגר בחדרו במשך כמה שעות עם הספר "בני יששכר", ולמד בו בדבקות גדולה כהכנה לתקיעת השופר (הקדמת הספר יודעי בינה, מאת רבי אלעזר צבי שפירא, בנו של ה"בני יששכר"; בית שלמה, מהדו' ניו-יורק תשס"ה, עמ' טו; ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 457).
הסיבה שהמהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה ללא דף שער, קשורה אף היא למעשה פלא. מסופר על אברך למדן גדול בשם יוסף טרלר (תקנ"ד-תרי"ד), שמצעירותו התרועע עם ראשי "המשכילים", וספרי מינים היו נושרים מתוך חיקו. פעם אחת יצא לו לשמוע איך ה"בני יששכר" קורא בתורה בהתלהבות את פסוקי התורה המדברים על איסור "גיד הנשה". כששמע יוסף הנ"ל את הפסוקים יוצאים מפיו, מילא פיו בדברי ליצנות וזלזול בקדושת התורה. כששמע ה"בני יששכר" את תוכן דבריו המזלזלים, התבטא: "כך אמר?! מובטחני שימיר דתו...". כששמע יוסף טרלר את ה"פסק" של ה"בני יששכר", נסע אל הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ וסיפר לו על כך בלעג. כששמע זאת רבי נפתלי, אמר במליצה: "כך אמר?! נו! נו! מצוה לשמוע דברי חכמים". לימים שימש יוסף טרלר כחוכר הבשר הכשר בלבוב, ובאחד הימים נתפס במעשי זיוף שטרות של אציל פולני. כדי להינצל מעונש הלך והמיר את דתו, מתוך אונס, יחד עם בני משפחתו. לאחר שהמיר את דתו התמנה לצנזור הממשלתי בלבוב. לאחר פטירת המחבר, כשבאו להדפיס את הספר "בני יששכר", באו לבקש רשות מהצנזורה להדפיס את הספר, אך הצנזור המומר יוסף טרלר לא הרשה להדפיס את הספר, ואמר: הרי על פי דבורו הייתי מוכרח להמיר דתי, כלום אתן עוד רשות להדפיס את ספרו?! מסיבה זו נדפסה המהדורה הראשונה ללא שער, על מנת להעלים את מקום ושנת הדפוס (אהל נפתלי, וורשא תרע"א, עמ' 98-99; נפתלי בן מנחם, טמירין, א, עמ' שיג-שטז).
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד "החוזה מלובלין", היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוזניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, אך בעיקר נודע על שם רבנות העיר דינוב, בה אף הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. כיהן גם ברבנות העיר מונקאטש, בירת רוסיה הקרפטית. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל, הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
בדף השער המעוטר, חתימה: " הנני חותם שמי איש צעיר יעקב קטינא". בדפי הספר שלש הגהות בכתב-יד (בדפים כב/1, כו/1), כפי הנראה בכתב-ידו.
הגאון הקדוש רבי יעקב [קליין] קטינא (נפטר תר"ן), ראש בית דין בחוסט עוד לפני בואו של האב"ד המהר"ם שיק. תלמיד מובהק של האדמו"ר מצאנז בעל "דברי חיים". מחבר הספרים "רחמי האב" ו"קרבן העני" שהוציאם בעילום שם [ספר רחמי האב יצא בעשרות מהדורות].
קטז דף + [1] דף שער כתוב ומאוייר בכתב-יד. 22 ס"מ. דפים בצבע כחלחל. מצב טוב. כתמים. בלאי קל במספר דפים. קרע בדף ט, עם פגיעה במספר אותיות. נקבי עש בודדים. חותמת בדף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 92.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
ספר בת עין, מהאדמו"ר רבי אברהם דוב מאווריטש. ירושלים, [תר"ז 1847]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, וכפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת זיטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בו כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל מבטיח בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאווריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אווריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ-ישראל, לעיר צפת בה יסד את בית מדרשו והיה רבם ומנהיגם של קהילות החסידים בעיר צפת. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות, הרב מאווריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ בבית מדרשו, וכל הקהל סביבו אוחזים באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן סיפר הרב מאווריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע, כשאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד, הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל.
[2], קכה דף. ללא [1] דף אחרון עם רשימת המנויים. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בשולי חלק מהדפים. נקבי עש בודדים בשני הדפים הראשונים. פגמים בדף האחרון, עם פגיעות בשולי הטקסט. רישום בעלות וחותמת בדף השער. כריכת עור חדשה.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בזיטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בזיטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בזיטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ’ בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ’ 402-401; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ’ 53-49].
ש' הלוי, מס' 38; סטפנסקי חסידות, מס' 103.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, וכפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת זיטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בו כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל מבטיח בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאווריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אווריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ-ישראל, לעיר צפת בה יסד את בית מדרשו והיה רבם ומנהיגם של קהילות החסידים בעיר צפת. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות, הרב מאווריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ בבית מדרשו, וכל הקהל סביבו אוחזים באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן סיפר הרב מאווריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע, כשאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד, הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל.
[2], קכה דף. ללא [1] דף אחרון עם רשימת המנויים. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בשולי חלק מהדפים. נקבי עש בודדים בשני הדפים הראשונים. פגמים בדף האחרון, עם פגיעות בשולי הטקסט. רישום בעלות וחותמת בדף השער. כריכת עור חדשה.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בזיטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בזיטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בזיטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ’ בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ’ 402-401; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ’ 53-49].
ש' הלוי, מס' 38; סטפנסקי חסידות, מס' 103.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,000
לא נמכר
ספר באר מים חיים, "חיבור נפלא על התורה", חלקים ראשון ושני על חמישה חומשי תורה, מאת רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. זיטומיר, תרכ"א 1860. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
ספר 'באר מים חיים' הוא מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב בהסכמתו למהדורה הראשונה: "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים... ורבים השיב מעון... וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) מספר בהסכמתו למהדורה הראשונה על גודל אהבת אביו אל המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר [!] הרב הקדוש החסיד המפורסם ... מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
שני חלקים בכרך אחד. [2], 294; [2], 330 עמ'. כ-24 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. דף השער ומספר דפים שאחריו במצב בינוני. כתמים. כתמי רטיבות קלים. קרע בחלקו העליון של דף השער, עם פגיעה במסגרת השער. כריכת עור מקורית, עם הטבעה בחזית הכריכה ועיטורים מוזהבים. בלאי ופגמים בכריכה, קרעים בשדרה.
ספר 'באר מים חיים' הוא מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב בהסכמתו למהדורה הראשונה: "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים... ורבים השיב מעון... וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) מספר בהסכמתו למהדורה הראשונה על גודל אהבת אביו אל המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר [!] הרב הקדוש החסיד המפורסם ... מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
שני חלקים בכרך אחד. [2], 294; [2], 330 עמ'. כ-24 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. דף השער ומספר דפים שאחריו במצב בינוני. כתמים. כתמי רטיבות קלים. קרע בחלקו העליון של דף השער, עם פגיעה במסגרת השער. כריכת עור מקורית, עם הטבעה בחזית הכריכה ועיטורים מוזהבים. בלאי ופגמים בכריכה, קרעים בשדרה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. זיטומיר, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת למברג): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 22.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני, דפים רבים באמצע הספר במצב טוב-בינוני. כתמים, פגמים ובלאי. פגעי עש משוקמים במילוי נייר בדף השער ובדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. קרעים רבים משוקמים בשלושת הדפים שלאחר השער, עם פגיעות בטקסט. קרעים משוקמים בשולי דפים נוספים. חותמות עתיקות של "חבורת משניות ממוכרי ש"ש מקעשנוב". כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת למברג): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 22.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני, דפים רבים באמצע הספר במצב טוב-בינוני. כתמים, פגמים ובלאי. פגעי עש משוקמים במילוי נייר בדף השער ובדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. קרעים רבים משוקמים בשלושת הדפים שלאחר השער, עם פגיעות בטקסט. קרעים משוקמים בשולי דפים נוספים. חותמות עתיקות של "חבורת משניות ממוכרי ש"ש מקעשנוב". כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,500
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
ספר אור הגנוז – חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני – ספר וזאת ליהודה – חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. למברג [לבוב], תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
הסכמות גדולי החסידות, ביניהן ההסכמה היחידה על ספר של האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא – המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר כותב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי – כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הספר שלפנינו זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות בדורו. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל, ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, אחיינו – רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
חותמות בדף השער של רבי מנחם מענדל לעווי מירושלים. בדף המגן הקדמי – חותמת בית מסחר לספרים של רבי שלמה טלינגטור בירושלים (מזקני חסידות בויאן). רישומי בעלות בדף המגן ודף הכריכה האחורי.
שני חלקים בכרך אחד. חלק א': [1], יב; פד דף; חלק ב' (שער נפרד): לג דף. 25 ס"מ. נייר דק איכותי. מצב טוב. כתמים. הדבקת נייר לחיזוק בתחתית דף השער. כריכה ישנה, בלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 21.
הסכמות גדולי החסידות, ביניהן ההסכמה היחידה על ספר של האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא – המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר כותב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי – כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הספר שלפנינו זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות בדורו. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל, ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, אחיינו – רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
חותמות בדף השער של רבי מנחם מענדל לעווי מירושלים. בדף המגן הקדמי – חותמת בית מסחר לספרים של רבי שלמה טלינגטור בירושלים (מזקני חסידות בויאן). רישומי בעלות בדף המגן ודף הכריכה האחורי.
שני חלקים בכרך אחד. חלק א': [1], יב; פד דף; חלק ב' (שער נפרד): לג דף. 25 ס"מ. נייר דק איכותי. מצב טוב. כתמים. הדבקת נייר לחיזוק בתחתית דף השער. כריכה ישנה, בלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 21.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקארלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
עותק נאה עם שוליים רחבים במיוחד וכריכת עור מקורית נאה, עם הטבעות מוזהבות.
בראש הספר קובץ "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קארלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקארלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני, "הזקן"), ובנו רבי אשר (השני, "הצעיר").
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו נכתב כי הספר נקרא "בית אהרן" מסיבה זו: "ומדי דברו בכ"ק [=בכתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרן, כאשר יצא הדבר מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א מקארלין לבנו אדומו"ר כו' רבינו אשר זצוקללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
רישומי בעלות בראש עמוד השער: "שייך לר' פנח[ס] אהרן ב"ר שמואל סאקאלוויץ", "וכעת שייך לבנו שמואל בר פינחס אהרן סאקאלאוויץ". בחלקה האחורי של הכריכה הטבעת שם הבעלים: "פנחס בר' שמואל".
בדף האחרון של הספר רשימה בכתב-יד: "מזמורים של חנוכה" – מזמורים שנהגו לומר בחסידות קרלין לאחר הדלקת נרות חנוכה. מנהג זה נדפס בסידור "בית אהרן וישראל" של חסידי קרלין. שם נדפס לאחר נוסח "הנרות הללו": "בכל לילה אחרי הדלקת נרות חנוכה מתאספים בבית הכנסת ואומרים מזמורים דחנוכה". לאחר פתיחה זו מופיעה רשימת מזמורים ותפילות שיש לאומרם בכל אחת מלילות החנוכה לאחר הדלקת הנרות, כל לילה מזמורים שונים ובסדר שונה. סדר המזמורים כפי שהוא מופיע לפנינו, שונה במעט מהסדר שנדפס בסידור של חסידי קרלין (ראה גם בקטלוג "קדם" 67, פריט מס' 277).
[4], 316, [3], [3] עמ'. דף השער הראשון חסר. שוליים רחבים במיוחד. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני שימוש בדפים הראשונים. סימני עש קלים. נזקי עש, קרעים ופגמים קלים בשולי דף השער והדף האחרון. כריכת עור מקורית מפוארת, עם עיטורים מוזהבים. סימני עש, בלאי ופגמים בכריכה.
סטפנסקי חסידות, מס' 82.
ישנם שינויים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנו תוך כדי הדפסתה. לדוגמה: בעותק שלפנינו מודפס בדף (אחרון) נפרד הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו לשינויים בין טפסים שונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
עותק נאה עם שוליים רחבים במיוחד וכריכת עור מקורית נאה, עם הטבעות מוזהבות.
בראש הספר קובץ "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קארלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקארלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני, "הזקן"), ובנו רבי אשר (השני, "הצעיר").
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו נכתב כי הספר נקרא "בית אהרן" מסיבה זו: "ומדי דברו בכ"ק [=בכתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרן, כאשר יצא הדבר מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א מקארלין לבנו אדומו"ר כו' רבינו אשר זצוקללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
רישומי בעלות בראש עמוד השער: "שייך לר' פנח[ס] אהרן ב"ר שמואל סאקאלוויץ", "וכעת שייך לבנו שמואל בר פינחס אהרן סאקאלאוויץ". בחלקה האחורי של הכריכה הטבעת שם הבעלים: "פנחס בר' שמואל".
בדף האחרון של הספר רשימה בכתב-יד: "מזמורים של חנוכה" – מזמורים שנהגו לומר בחסידות קרלין לאחר הדלקת נרות חנוכה. מנהג זה נדפס בסידור "בית אהרן וישראל" של חסידי קרלין. שם נדפס לאחר נוסח "הנרות הללו": "בכל לילה אחרי הדלקת נרות חנוכה מתאספים בבית הכנסת ואומרים מזמורים דחנוכה". לאחר פתיחה זו מופיעה רשימת מזמורים ותפילות שיש לאומרם בכל אחת מלילות החנוכה לאחר הדלקת הנרות, כל לילה מזמורים שונים ובסדר שונה. סדר המזמורים כפי שהוא מופיע לפנינו, שונה במעט מהסדר שנדפס בסידור של חסידי קרלין (ראה גם בקטלוג "קדם" 67, פריט מס' 277).
[4], 316, [3], [3] עמ'. דף השער הראשון חסר. שוליים רחבים במיוחד. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני שימוש בדפים הראשונים. סימני עש קלים. נזקי עש, קרעים ופגמים קלים בשולי דף השער והדף האחרון. כריכת עור מקורית מפוארת, עם עיטורים מוזהבים. סימני עש, בלאי ופגמים בכריכה.
סטפנסקי חסידות, מס' 82.
ישנם שינויים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנו תוך כדי הדפסתה. לדוגמה: בעותק שלפנינו מודפס בדף (אחרון) נפרד הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו לשינויים בין טפסים שונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר זוהר חי, פירוש על ספר הזהר על פי הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשויב וקומרנה, בעל "היכל הברכה". למברג–פרמישלה, תרל"ה-[תרמ"א] 1881-1875. מהדורה ראשונה. סט שלם – חמישה חלקים בחמישה כרכים.
ספר זוהר חי הוא פירוש עמוק ומקורי על הזהר הקדוש, בנוי על יסודות תורת האריז"ל ועל יסודות תורת הבעש"ט. המחבר משלב וממזג בחיבורו זה, כמו בכל חיבוריו, את הקבלה עם החסידות. בשונה משאר חיבוריו שנדפסו בחייו, חיבורו זה נדפס לאחר פטירתו, על ידי בנו האדמו"ר רבי אליעזר צבי, בעל "דמשק אליעזר". הכרך הראשון נדפס בשנת האבל, ובתחילתו נדפסה הקדמה ארוכה ומופלאה מאת בנו ה"דמשק אליעזר". בהקדמה מספר בנו על מדרגותיו המופלאות של אביו בתורה ובעבודת ה', ומספר על גילויי רוח הקודש ועל מופתים שמימיים שראה בעיניו אצל אביו הקדוש.
בין היתר מספר בנו שלאחר שכתב אביו את ארבעת הדפים הראשונים של פירושו, נכנס אל אביו מישהו שביקש ממנו שיתפלל על חולה מסוכן. אביו שראה ברוח קודשו שאותו חולה זקוק לרחמי שמים מרובים, אמר לאותו אחד: "אין לי שום דרך לעזור לו, אלא יש תחת ידי ארבעה דפין שכתבתי על הזוהר, לך ואמור להחולה הזה שאני נותן לו במתנה גמורה חדושים של הזוהר... ובזכות זה אפשר יכריע הכף זכות ויחיה לאורך ימים ושנים. וכך עשה האיש הזה, ומיד כשאמר האיש הזה להחולה דבורים הללו, התחיל תיכף להזיע, ונתרפא". עוד מסופר בהמשך ההקדמה, שארבעת הדפים הראשונים מהפירוש היו על שתי השורות הראשונות של הקדמת הזהר. דפים אלו נכתבו בקיץ תרי"ז, ומאז עשה הפסקה של עשר שנים מכתיבת הפירוש. בערך בשנת תרכ"ז "ראה בחלום הבעש"ט זלה"ה, והסכים עמו שיתחיל לכתוב פירוש על הזוהר... ותיכף ומיד ביום המחרת התחיל לכתוב". את פירושו סיים לכתוב מספר שבועות לפני פטירתו. ב"סיום הספר" שבסוף הכרך החמישי, מספר בנו המו"ל, שאביו השביעו פעמיים בתקיעת כף קודם פטירתו "שאדפוס פרושו זהר חי הזה עד גמירא על נייר שרייב [=נייר כתיבה] ושמחתי במה שגמרתי אמונתי [=הבטחתי] שלי וקיימתי דברי אאמו"ר זלה"ה".
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשויב וקומרנה (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
כרך ראשון (בראשית חלק ראשון): [4], רטו דף. כרך שני (בראשית חלק שני): [1], רטז-שמח, שמח-תנו, [1] דף. כרך שלישי (שמות חלק ראשון): [4], קסו דף. כרך רביעי (שמות חלק שני): [2], רפה [צ"ל: רפז] דף. כרך חמישי (ויקרא-דברים): [2], רכח, [5] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רוב הדפים במצב טוב מאד, שלמים וללא בלאי. קרעים קלים בדף השער של הכרך הראשון, ללא פגיעה בטקסט, מודבקים בנייר דבק. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 195.
ספר זוהר חי הוא פירוש עמוק ומקורי על הזהר הקדוש, בנוי על יסודות תורת האריז"ל ועל יסודות תורת הבעש"ט. המחבר משלב וממזג בחיבורו זה, כמו בכל חיבוריו, את הקבלה עם החסידות. בשונה משאר חיבוריו שנדפסו בחייו, חיבורו זה נדפס לאחר פטירתו, על ידי בנו האדמו"ר רבי אליעזר צבי, בעל "דמשק אליעזר". הכרך הראשון נדפס בשנת האבל, ובתחילתו נדפסה הקדמה ארוכה ומופלאה מאת בנו ה"דמשק אליעזר". בהקדמה מספר בנו על מדרגותיו המופלאות של אביו בתורה ובעבודת ה', ומספר על גילויי רוח הקודש ועל מופתים שמימיים שראה בעיניו אצל אביו הקדוש.
בין היתר מספר בנו שלאחר שכתב אביו את ארבעת הדפים הראשונים של פירושו, נכנס אל אביו מישהו שביקש ממנו שיתפלל על חולה מסוכן. אביו שראה ברוח קודשו שאותו חולה זקוק לרחמי שמים מרובים, אמר לאותו אחד: "אין לי שום דרך לעזור לו, אלא יש תחת ידי ארבעה דפין שכתבתי על הזוהר, לך ואמור להחולה הזה שאני נותן לו במתנה גמורה חדושים של הזוהר... ובזכות זה אפשר יכריע הכף זכות ויחיה לאורך ימים ושנים. וכך עשה האיש הזה, ומיד כשאמר האיש הזה להחולה דבורים הללו, התחיל תיכף להזיע, ונתרפא". עוד מסופר בהמשך ההקדמה, שארבעת הדפים הראשונים מהפירוש היו על שתי השורות הראשונות של הקדמת הזהר. דפים אלו נכתבו בקיץ תרי"ז, ומאז עשה הפסקה של עשר שנים מכתיבת הפירוש. בערך בשנת תרכ"ז "ראה בחלום הבעש"ט זלה"ה, והסכים עמו שיתחיל לכתוב פירוש על הזוהר... ותיכף ומיד ביום המחרת התחיל לכתוב". את פירושו סיים לכתוב מספר שבועות לפני פטירתו. ב"סיום הספר" שבסוף הכרך החמישי, מספר בנו המו"ל, שאביו השביעו פעמיים בתקיעת כף קודם פטירתו "שאדפוס פרושו זהר חי הזה עד גמירא על נייר שרייב [=נייר כתיבה] ושמחתי במה שגמרתי אמונתי [=הבטחתי] שלי וקיימתי דברי אאמו"ר זלה"ה".
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשויב וקומרנה (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
כרך ראשון (בראשית חלק ראשון): [4], רטו דף. כרך שני (בראשית חלק שני): [1], רטז-שמח, שמח-תנו, [1] דף. כרך שלישי (שמות חלק ראשון): [4], קסו דף. כרך רביעי (שמות חלק שני): [2], רפה [צ"ל: רפז] דף. כרך חמישי (ויקרא-דברים): [2], רכח, [5] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רוב הדפים במצב טוב מאד, שלמים וללא בלאי. קרעים קלים בדף השער של הכרך הראשון, ללא פגיעה בטקסט, מודבקים בנייר דבק. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 195.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
ספר ליקוטי-אמרים תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זולקווא, [תקנ"ט 1798].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער].
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, וכנראה נדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. בהוצאה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" – מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [מזקני רבני דורו, חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על האופן שבו נכתבה ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 16.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים: רוב הדפים במצב טוב. דף השער ומספר דפים במצב בינוני. כתמים. קרעים ופגעי עש בדף השער ובדף שאחריו, עם חסרון ופגיעה בטקסט, משוקמים בהוספת נייר ושחזור הקטעים החסרים. השוליים הפנימיים של מספר דפים משוקמים בהדבקה. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623.
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער].
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, וכנראה נדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. בהוצאה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" – מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [מזקני רבני דורו, חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על האופן שבו נכתבה ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 16.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים: רוב הדפים במצב טוב. דף השער ומספר דפים במצב בינוני. כתמים. קרעים ופגעי עש בדף השער ובדף שאחריו, עם חסרון ופגיעה בטקסט, משוקמים בהוספת נייר ושחזור הקטעים החסרים. השוליים הפנימיים של מספר דפים משוקמים בהדבקה. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623.
קטגוריה
ספרי חסידות – חב"ד
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ספר ליקוטי אמרים תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זולקווא, [לאחר תקס"ה 1805].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשונים הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער].
ספר התניא נדפס לראשונה על ידי המחבר בסלאוויטא בשנת תקנ"ז. המהדורה השניה נדפסה בזולקווא בשנת תקנ"ט [ראה פריט קודם], ושוב נדפסה מהדורה שלישית זו בזולקווא בשנת תקס"ה ולאחריה במספר וואריאנטים שונים [הוואריאנט שלפנינו נרשם בביבליוגרפיה של ר"י מונדשיין, כמהדורה ה' של ספר התניא]. מהדורות זולקווא אלו נדפסו בחיי המחבר, וכנראה ללא ידיעתו. בהוצאה זו נשמטו ההסכמות. בסוף הספר נדפסו פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הקדוש הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכו'[ת] את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
[59] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים בלאי וקרעים. בלאי וכתמים כהים בדף השער. בארבעת הדפים הראשונים קרעים עם פגימות בטקסט ובמסגרת השער (משוקמים במילוי נייר, עם מעט שחזורי טקסט). כריכת עור חדשה.
למהדורה זו שני וואריאנטים - ראה: יהושע מונדשיין, תורת חב"ד – ביבליוגרפיות, חלק א, כפר חב"ד, תשמ"ב, עמ' 46-49.
סטפנסקי חסידות, מס' 625.
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשונים הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער].
ספר התניא נדפס לראשונה על ידי המחבר בסלאוויטא בשנת תקנ"ז. המהדורה השניה נדפסה בזולקווא בשנת תקנ"ט [ראה פריט קודם], ושוב נדפסה מהדורה שלישית זו בזולקווא בשנת תקס"ה ולאחריה במספר וואריאנטים שונים [הוואריאנט שלפנינו נרשם בביבליוגרפיה של ר"י מונדשיין, כמהדורה ה' של ספר התניא]. מהדורות זולקווא אלו נדפסו בחיי המחבר, וכנראה ללא ידיעתו. בהוצאה זו נשמטו ההסכמות. בסוף הספר נדפסו פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הקדוש הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכו'[ת] את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
[59] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים בלאי וקרעים. בלאי וכתמים כהים בדף השער. בארבעת הדפים הראשונים קרעים עם פגימות בטקסט ובמסגרת השער (משוקמים במילוי נייר, עם מעט שחזורי טקסט). כריכת עור חדשה.
למהדורה זו שני וואריאנטים - ראה: יהושע מונדשיין, תורת חב"ד – ביבליוגרפיות, חלק א, כפר חב"ד, תשמ"ב, עמ' 46-49.
סטפנסקי חסידות, מס' 625.
קטגוריה
ספרי חסידות – חב"ד
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
ספר אור הגנוז לצדיקים, "מלוקט מספרים ומפי סופרים קדושי עליון... ובו מבוארים הנהגות החסידות ומדות הישרות שמבוארים בכל ספרי הצדיקים...", מאת רבי אהרן הכהן מאפטה. זולקווא, תק"ס [1800]. מהדורה ראשונה עם הסכמת המגיד מקוזניץ.
הספר נדפס כארבע השנים לאחר הדפסת ספר התניא מאת האדמו"ר הזקן מחב"ד רבי שניאור זלמן. המחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים בספרו על ספר התניא, וכמעט בכל פרשה מצטט מדברי קדשו ובונה עליו את יסודותיו.
רבי אהרן הכהן מזעליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות א', עמ' קנז), מחבר ספר "כתר שם טוב" - ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט וסידור "תפילה ישרה - כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר.
על הספר ראה: ח' ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11.
בשער הספר חותמת של רבי "אריה ליב בהרה"צ אלימלך דוב ד"צ פעה"ק ירושלם ת"ו" [רבי אריה ליב בהרא"ד הרשלר (נפטר תרע"ז), "רבי לייב דיין" - מחשובי הדיינים בירושלים. תלמידו של רבי שלמה זלמן בהר"ן בתורה ובעסקנות. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל" ו"גבעת שאול". חבר בית המשפט הממשלתי שהיה מורכב מהפחה הטורקי, מהקאדי המוסלמי, מהפטריארך היווני ומרבי ליב היהודי, שייצג בחכמה ובפקחות רבה את עניני הציבור היהודי בעיר]. בדף שאחרי השער ובדף האחרון חותמות בנו רבי "חיים טודרוס הערשעל - ירושלם".
חתימה "מתמשכת" בראשי הדפים: "זה האור הגנוז, שייך למוהר"ר אהרן ב"מ משה ב"מ אברהם יצ"ו".
[64] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. כתמי רטיבות. פגעי עש במספר דפים. קרעים ופגמים בדף השער. קרעים ופגמים משוקמים בהדבקות נייר בשולי מספר דפים, לרוב ללא פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 22.
הספר נדפס כארבע השנים לאחר הדפסת ספר התניא מאת האדמו"ר הזקן מחב"ד רבי שניאור זלמן. המחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים בספרו על ספר התניא, וכמעט בכל פרשה מצטט מדברי קדשו ובונה עליו את יסודותיו.
רבי אהרן הכהן מזעליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות א', עמ' קנז), מחבר ספר "כתר שם טוב" - ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט וסידור "תפילה ישרה - כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר.
על הספר ראה: ח' ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11.
בשער הספר חותמת של רבי "אריה ליב בהרה"צ אלימלך דוב ד"צ פעה"ק ירושלם ת"ו" [רבי אריה ליב בהרא"ד הרשלר (נפטר תרע"ז), "רבי לייב דיין" - מחשובי הדיינים בירושלים. תלמידו של רבי שלמה זלמן בהר"ן בתורה ובעסקנות. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל" ו"גבעת שאול". חבר בית המשפט הממשלתי שהיה מורכב מהפחה הטורקי, מהקאדי המוסלמי, מהפטריארך היווני ומרבי ליב היהודי, שייצג בחכמה ובפקחות רבה את עניני הציבור היהודי בעיר]. בדף שאחרי השער ובדף האחרון חותמות בנו רבי "חיים טודרוס הערשעל - ירושלם".
חתימה "מתמשכת" בראשי הדפים: "זה האור הגנוז, שייך למוהר"ר אהרן ב"מ משה ב"מ אברהם יצ"ו".
[64] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. כתמי רטיבות. פגעי עש במספר דפים. קרעים ופגמים בדף השער. קרעים ופגמים משוקמים בהדבקות נייר בשולי מספר דפים, לרוב ללא פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 22.
קטגוריה
ספרי חסידות – חב"ד
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר, מאת האדמו"ר הזקן רבינו שניאור זלמן מלאדי. קאפוסט, [תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידי בעל התניא.
ספר יסוד בהסברת מושגים רבים בקבלת האר"י ע"פ דרך החסידות. ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש. ביאורים אלו נאמרו ע"י האדמו"ר הזקן החל מי"ט כסליו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות. בספר זה נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר (כדברי בנו בסוף ההקדמה).
בשער הספר נדפס: "...ורובם ככולם מכתבי קודש הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע ומאד ישרו בעיניו". בראש הספר הקדמה מאת בנו "האדמו"ר האמצעי", רבי דוב בער [שניאוריו/שניער] מליובאוויטש, בהקדמה הוא מספר על תוכן הביאורים שבספר: "...אשר שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף אחד זה כמה שנים, ואשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפי' המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש. וכאשר שמעתי מפי קדשו ז"ל, לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא... ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת, רק דף אחד או ב', אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה, שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה כותב האדמו"ר האמצעי על צורת כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל, שבכל הכתבים שלי שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כ"א במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוספת במקומות אחרים, וכמארז"ל דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר".
האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא כותב בהקדמתו לפירושו "דמשק אליעזר" על הזהר, שבין הספרים שהיו לנגד עיניו בעת שחיבר את פירושו, היה "ספר ביאורי הזהר מהרב הגאון הקדוש מו"ה דוב בער, בהרב נזר ישראל, רבם של ישראל הקדושים, מו"ה שניאור זלמן זלה"ה".
[4], קלט; נז דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. חיתוך דפים לא אחיד. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות כהים בחלק מהדפים. פגעי עש בדפים הראשונים והאחרונים ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. פגם בהדפסה וקרע בדף קלח, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות בדף השער ובמקומות נוספים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 79.
ספר יסוד בהסברת מושגים רבים בקבלת האר"י ע"פ דרך החסידות. ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש. ביאורים אלו נאמרו ע"י האדמו"ר הזקן החל מי"ט כסליו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות. בספר זה נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר (כדברי בנו בסוף ההקדמה).
בשער הספר נדפס: "...ורובם ככולם מכתבי קודש הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע ומאד ישרו בעיניו". בראש הספר הקדמה מאת בנו "האדמו"ר האמצעי", רבי דוב בער [שניאוריו/שניער] מליובאוויטש, בהקדמה הוא מספר על תוכן הביאורים שבספר: "...אשר שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף אחד זה כמה שנים, ואשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפי' המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש. וכאשר שמעתי מפי קדשו ז"ל, לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא... ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת, רק דף אחד או ב', אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה, שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה כותב האדמו"ר האמצעי על צורת כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל, שבכל הכתבים שלי שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כ"א במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוספת במקומות אחרים, וכמארז"ל דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר".
האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא כותב בהקדמתו לפירושו "דמשק אליעזר" על הזהר, שבין הספרים שהיו לנגד עיניו בעת שחיבר את פירושו, היה "ספר ביאורי הזהר מהרב הגאון הקדוש מו"ה דוב בער, בהרב נזר ישראל, רבם של ישראל הקדושים, מו"ה שניאור זלמן זלה"ה".
[4], קלט; נז דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. חיתוך דפים לא אחיד. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות כהים בחלק מהדפים. פגעי עש בדפים הראשונים והאחרונים ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. פגם בהדפסה וקרע בדף קלח, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות בדף השער ובמקומות נוספים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 79.
קטגוריה
ספרי חסידות – חב"ד
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
לא נמכר
ספר נר מצוה ותורה אור, יסודות בתורת חסידות חב"ד, מאת האדמו"ר רבי דוב בער שניאוריו [שניער] - "אדמו"ר האמצעי" מחב"ד. קאפוסט, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידי בעל התניא.
בספר שני חלקים. החלק הראשון נקרא "שער האמונה", "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בעניני יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. החלק השני נקרא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על כל השתלשלות העולמות והספירות (על "שער היחוד" נכתב חיבור שלם, בשם "לקוטי ביאורים" [ווארשא, תרכ"ח], מאת רבי הלל מפאריטש, תלמידו המובהק של המחבר, כדי לבאר את עומק דבריו).
האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש אמר, שכל ספר מספרי ה"אדמו"ר האמצעי" היה מיועד לסוג חסידים מסויים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
חותמות ורישומי בעלות של "יעקב דאקטיר - בן אברהם סג"ל" [מצפת].
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. קרעים ופגעי עש בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקה ומילוי נייר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 395.
בספר שני חלקים. החלק הראשון נקרא "שער האמונה", "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בעניני יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. החלק השני נקרא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על כל השתלשלות העולמות והספירות (על "שער היחוד" נכתב חיבור שלם, בשם "לקוטי ביאורים" [ווארשא, תרכ"ח], מאת רבי הלל מפאריטש, תלמידו המובהק של המחבר, כדי לבאר את עומק דבריו).
האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש אמר, שכל ספר מספרי ה"אדמו"ר האמצעי" היה מיועד לסוג חסידים מסויים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
חותמות ורישומי בעלות של "יעקב דאקטיר - בן אברהם סג"ל" [מצפת].
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. קרעים ופגעי עש בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקה ומילוי נייר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 395.
קטגוריה
ספרי חסידות – חב"ד
קָטָלוֹג