מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- ישראל (32) Apply ישראל filter
- jewish (32) Apply jewish filter
- אישים (21) Apply אישים filter
- ציונות, (21) Apply ציונות, filter
- ציונות (21) Apply ציונות filter
- ישראל; (21) Apply ישראל; filter
- ומדינת (21) Apply ומדינת filter
- ארץ (21) Apply ארץ filter
- יהודים (21) Apply יהודים filter
- israel (21) Apply israel filter
- israel; (21) Apply israel; filter
- note (21) Apply note filter
- palestin (21) Apply palestin filter
- person (21) Apply person filter
- zionism (21) Apply zionism filter
- zionism, (21) Apply zionism, filter
- book (17) Apply book filter
- of (16) Apply of filter
- יד (14) Apply יד filter
- כתבי (14) Apply כתבי filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- prayer (13) Apply prayer filter
- ואמנות (12) Apply ואמנות filter
- גרפיקה (12) Apply גרפיקה filter
- art (12) Apply art filter
- graphic (12) Apply graphic filter
- paint (12) Apply paint filter
- וזיטומיר (11) Apply וזיטומיר filter
- אירופה (11) Apply אירופה filter
- ומלכי (11) Apply ומלכי filter
- סלאוויטא (11) Apply סלאוויטא filter
- ספרי (11) Apply ספרי filter
- קהילות (11) Apply קהילות filter
- communiti (11) Apply communiti filter
- european (11) Apply european filter
- monarch (11) Apply monarch filter
- slavita (11) Apply slavita filter
- zhitomir (11) Apply zhitomir filter
- וחתימות (10) Apply וחתימות filter
- ספרים (10) Apply ספרים filter
- מיוחסים (10) Apply מיוחסים filter
- ועותקים (10) Apply ועותקים filter
- עם (10) Apply עם filter
- הגהות (10) Apply הגהות filter
- gloss (10) Apply gloss filter
- import (10) Apply import filter
- ownership (10) Apply ownership filter
- signatur (10) Apply signatur filter
- with (10) Apply with filter
מציג 85 - 96 of 99
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $20,000
הערכה: $30,000 - $40,000
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו של אלברט איינשטיין, למתמטיקאי ארנסט גבור שטראוס. חתום "A. S. ". [פרינסטון, ארה"ב], 15 ביולי 1950. גרמנית.
מכתב מדעי מעניין שבו מגיב אלברט איינשטיין להשגותיו של ארנסט גבור שטראוס על עבודתו. בתקופה שבה נכתב, עסק איינשטיין בפיתוח תורת שדה מאוחדת (unified field theory – מסגרת תיאורטית אחת שתוכל לתאר את כוחות היסוד הפועלים בטבע). במהדורה השלישית של ספרו המפורסם "משמעות היחסות" (פרינסטון, 1950) פרסם איינשטיין נספח בשם "Generalization of Gravitation Theory" ובו ניסה להציג תורת שדה מאוחדת הכוללת בתוכה את כוח הכבידה ואת הכוח האלקטרו-מגנטי; לטיעונים שפורסמו במאמר זה מתייחס, כפי הנראה, המכתב שלפנינו. בתחילת המכתב כותב איינשטיין: "א ני שמח שאתה מתעסק במרץ רב כל כך בשאלת הקומפטיביליות. אך נדמה לי שחששותיך אינם מוצדקים. אני רוצה לנסח את ההוכחה כך שמכתביך יובאו בחשבון". בהמשך המכתב הסבר מדעי ארוך – אותה הוכחה שניסח איינשטיין עבור שטראוס.
המתמטיקאי ארנסט גבור שטראוס היה עוזרו של איינשטיין במכון למחקר מתקדם בפרינסטון בשנים 1944-1948, עבד לצדו על תורת השדה המאוחדת וסייע לו בגיבושם של מודלים מתמטיים לרעיונותיו. השניים אף כתבו יחד שלושה מאמרים.
המכתב שלפנינו, המעיד על שיתוף הפעולה המתמשך בין השניים, מספק הצצה מעניינת לתהליך עבודתם.
הפיזיקאי היהודי-גרמני אלברט איינשטיין (1879-1955) נחשב בעיני רבים לגדול הפיזיקאים במאה ה-20. איינשטיין גילה משיכה למדע כבר מגיל צעיר ובגיל 12 הצליח להוכיח באופן עצמאי את משפט פיתגורס. בשנת 1905 פרסם איינשטיין ארבעה מאמרים פורצי דרך ב"שנתון הפיזיקה" (Annalen der Physik). המאמרים, שעסקו באפקט הפוטואלקטרי, בתנועה בראונית, בתורת היחסות הפרטית ובשקילות המסה והאנרגיה, נחשבים לאבני יסוד בפיזיקה המודרנית (בשל חשיבותם כונתה שנה זו "שנת הפלאות"). סיכומו הפופולרי והקצר של אחד מארבעת המאמרים הוא המשוואה הנודעת E=mc2 (אנרגיה שווה למכפלת המסה במהירות האור בריבוע), משוואה שהפכה לאחת המשוואות הפיזיקליות המפורסמות ביותר ולמשוואה המזוהה ביותר עם איינשטיין ועם הפיזיקה בכלל. בשנת 1915, לאחר כעשר שנות עבודה, פרסם איינשטיין את תורת היחסות הכללית – תאוריה גיאומטרית של תופעת הכבידה ששינתה את פני עולם הפיזיקה. תורת היחסות הכללית התקבלה תחילה בעולם המדעי בספקנות רבה; כשאוששה לבסוף, זכתה לפרסום נרחב גם בעיתונות הפופולרית וקנתה לאיינשטיין שם עולמי. על אף שרבים תמכו באיינשטיין כמועמד לזכייה בפרס נובל, הענקת הפרס נדחתה שוב ושוב, הן בשל ספקותיהם של כמה מדענים שמרנים והן בשל התנגדותם של כמה מדענים אנטישמים. לבסוף הוחלט להעניק לו את פרס הנובל לפיזיקה בשנת 1922 (רטרואקטיבית לשנת 1921), אך לא על תורת היחסות הכללית אלא על "תרומתו לפיזיקה התאורטית, ובפרט גילוי החוק של האפקט הפוטואלקטרי".
את שלושים השנים האחרונות של חייו הקדיש איינשטיין לפיתוחה של תורת השדה המאוחדת שאמורה הייתה לאחד את כל חוקי היסוד השולטים בטבע לכלל מסגרת תיאורטית אחת. על אף שבסופו של דבר לא הצליח לגבש תורה זו, מאמציו הניעו חוקרים אחרים בחיפושיהם אחר "התיאוריה של הכל". עבודתו בתחום זה היא מתרומותיו החשובות ביותר לעולם המדע.
ארנסט גבור שטראוס (Ernst Gabor Straus, 1922-1983), מתמטיקאי יהודי-גרמני, זכור במיוחד בשל תרומתו לפיתוח "תורת רמזי". שטראוס נולד למשפחה יהודית ציונית מהעיר מינכן (אמו, רחל שטראוס, נחשבת לרופאה העצמאית הראשונה שסיימה את הכשרתה בגרמניה); בשנת 1933 נמלטה המשפחה לארץ ישראל, ולאחר תקופת לימודים קצרה באוניברסיטה העברית, היגר לארה"ב והשלים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה. בשנים 1944-1948 היה עוזרו של אלברט איינשטיין ובשנים שלאחר מכן עבד עם כמה מחשובי המתמטיקאים של תקופתו (פאול ארדש, ריצ'רד בלמן, לסלו לובאס ורבים אחרים).
[1] דף, 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.
מכתב מדעי מעניין שבו מגיב אלברט איינשטיין להשגותיו של ארנסט גבור שטראוס על עבודתו. בתקופה שבה נכתב, עסק איינשטיין בפיתוח תורת שדה מאוחדת (unified field theory – מסגרת תיאורטית אחת שתוכל לתאר את כוחות היסוד הפועלים בטבע). במהדורה השלישית של ספרו המפורסם "משמעות היחסות" (פרינסטון, 1950) פרסם איינשטיין נספח בשם "Generalization of Gravitation Theory" ובו ניסה להציג תורת שדה מאוחדת הכוללת בתוכה את כוח הכבידה ואת הכוח האלקטרו-מגנטי; לטיעונים שפורסמו במאמר זה מתייחס, כפי הנראה, המכתב שלפנינו. בתחילת המכתב כותב איינשטיין: "א ני שמח שאתה מתעסק במרץ רב כל כך בשאלת הקומפטיביליות. אך נדמה לי שחששותיך אינם מוצדקים. אני רוצה לנסח את ההוכחה כך שמכתביך יובאו בחשבון". בהמשך המכתב הסבר מדעי ארוך – אותה הוכחה שניסח איינשטיין עבור שטראוס.
המתמטיקאי ארנסט גבור שטראוס היה עוזרו של איינשטיין במכון למחקר מתקדם בפרינסטון בשנים 1944-1948, עבד לצדו על תורת השדה המאוחדת וסייע לו בגיבושם של מודלים מתמטיים לרעיונותיו. השניים אף כתבו יחד שלושה מאמרים.
המכתב שלפנינו, המעיד על שיתוף הפעולה המתמשך בין השניים, מספק הצצה מעניינת לתהליך עבודתם.
הפיזיקאי היהודי-גרמני אלברט איינשטיין (1879-1955) נחשב בעיני רבים לגדול הפיזיקאים במאה ה-20. איינשטיין גילה משיכה למדע כבר מגיל צעיר ובגיל 12 הצליח להוכיח באופן עצמאי את משפט פיתגורס. בשנת 1905 פרסם איינשטיין ארבעה מאמרים פורצי דרך ב"שנתון הפיזיקה" (Annalen der Physik). המאמרים, שעסקו באפקט הפוטואלקטרי, בתנועה בראונית, בתורת היחסות הפרטית ובשקילות המסה והאנרגיה, נחשבים לאבני יסוד בפיזיקה המודרנית (בשל חשיבותם כונתה שנה זו "שנת הפלאות"). סיכומו הפופולרי והקצר של אחד מארבעת המאמרים הוא המשוואה הנודעת E=mc2 (אנרגיה שווה למכפלת המסה במהירות האור בריבוע), משוואה שהפכה לאחת המשוואות הפיזיקליות המפורסמות ביותר ולמשוואה המזוהה ביותר עם איינשטיין ועם הפיזיקה בכלל. בשנת 1915, לאחר כעשר שנות עבודה, פרסם איינשטיין את תורת היחסות הכללית – תאוריה גיאומטרית של תופעת הכבידה ששינתה את פני עולם הפיזיקה. תורת היחסות הכללית התקבלה תחילה בעולם המדעי בספקנות רבה; כשאוששה לבסוף, זכתה לפרסום נרחב גם בעיתונות הפופולרית וקנתה לאיינשטיין שם עולמי. על אף שרבים תמכו באיינשטיין כמועמד לזכייה בפרס נובל, הענקת הפרס נדחתה שוב ושוב, הן בשל ספקותיהם של כמה מדענים שמרנים והן בשל התנגדותם של כמה מדענים אנטישמים. לבסוף הוחלט להעניק לו את פרס הנובל לפיזיקה בשנת 1922 (רטרואקטיבית לשנת 1921), אך לא על תורת היחסות הכללית אלא על "תרומתו לפיזיקה התאורטית, ובפרט גילוי החוק של האפקט הפוטואלקטרי".
את שלושים השנים האחרונות של חייו הקדיש איינשטיין לפיתוחה של תורת השדה המאוחדת שאמורה הייתה לאחד את כל חוקי היסוד השולטים בטבע לכלל מסגרת תיאורטית אחת. על אף שבסופו של דבר לא הצליח לגבש תורה זו, מאמציו הניעו חוקרים אחרים בחיפושיהם אחר "התיאוריה של הכל". עבודתו בתחום זה היא מתרומותיו החשובות ביותר לעולם המדע.
ארנסט גבור שטראוס (Ernst Gabor Straus, 1922-1983), מתמטיקאי יהודי-גרמני, זכור במיוחד בשל תרומתו לפיתוח "תורת רמזי". שטראוס נולד למשפחה יהודית ציונית מהעיר מינכן (אמו, רחל שטראוס, נחשבת לרופאה העצמאית הראשונה שסיימה את הכשרתה בגרמניה); בשנת 1933 נמלטה המשפחה לארץ ישראל, ולאחר תקופת לימודים קצרה באוניברסיטה העברית, היגר לארה"ב והשלים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה. בשנים 1944-1948 היה עוזרו של אלברט איינשטיין ובשנים שלאחר מכן עבד עם כמה מחשובי המתמטיקאים של תקופתו (פאול ארדש, ריצ'רד בלמן, לסלו לובאס ורבים אחרים).
[1] דף, 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
ציונות, ארץ ישראל ומדינת ישראל;
אישים יהודים
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $6,000
לא נמכר
כרטיס ביקור של אלברט איינשטיין, מעזבונו של ארנסט מאך. [ציריך, ראשית המאה ה-20 בקירוב]. בגב הכרטיס שרטוט מדעי.
כרטיס ביקור של אלברט איינשטיין, עליו נדפס "Professor Dr. Albert Einstein / Zurich ". בגב הכרטיס מופיע שרטוט מדעי בעפרון (ראו תמונה). מקורו של כרטיס הביקור בעזבונו של הפיזיקאי ארנסט מאך. כפי הנראה, נעשה השרטוט בידי מאך או בידי איינשטיין.
ארנסט מאך (Ernst Mach, 1838-1916), פיזיקאי ופילוסוף אוסטרי-צ'כי, זכור כיום בעיקר בזכות מחקריו בנושא תנועה על-קולית. על שמו קרויים "מספר מאך" (יחידת מידה המבטאת יחס בין מהירותו של גוף למהירות הקול באותו תווך) ו"עקרון מאך" (עקרון שעל פיו ההתמדה של כל עצם מסיבי מקורה באינטראקציה בינו לבין המסה הכוללת של העצמים ביקום, ובפיזור שלה).
לרעיונות של מאך, ובפרט להתנגדותו למרחב המוחלט ולתנועה המוחלטת העומדת ביסודה של המכניקה הניוטונית, הייתה השפעה עמוקה על אלברט איינשטיין בפועלו לניסוח תורת היחסות. איינשטיין התוודע לעבודתו של מאך עוד בתקופת לימודיו. ידועים כמה מכתבים ששלח לו בשנים 1909-1913, שבהם ניכרים העניין הרב שהביע ברעיונותיו והערכתו אליו (על אחד ממכתביו חתם "עודני תלמידך"). באותן שנים הביע מאך תמיכה בתורת היחסות שעליה שקד איינשטיין. עם השנים, התרחקו השקפותיהם זו מזו, עד שלבסוף חזר בו מאך מתמיכתו בתורת היחסות. למרות חילוקי הדעות בין השניים, הוסיף איינשטיין לראות במאך את אחת ההשראות החשובות לעבודתו, ובמכתב משנת 1930 כתב כי "מאך נחשב בצדק למבשר תורת היחסות הכללית".
למידע נוסף אודות מאך ואיינשטיין, ראו: Mach, Einstein, and the Search for Reality, מאת Gerald Holton. בתוך: Daedalus, כרך 97, מס' 2 (1968).
10.5X4.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
מקור: בית המכירות הפומביות Ursula Nusser, מינכן, 2019.
כרטיס ביקור של אלברט איינשטיין, עליו נדפס "Professor Dr. Albert Einstein / Zurich ". בגב הכרטיס מופיע שרטוט מדעי בעפרון (ראו תמונה). מקורו של כרטיס הביקור בעזבונו של הפיזיקאי ארנסט מאך. כפי הנראה, נעשה השרטוט בידי מאך או בידי איינשטיין.
ארנסט מאך (Ernst Mach, 1838-1916), פיזיקאי ופילוסוף אוסטרי-צ'כי, זכור כיום בעיקר בזכות מחקריו בנושא תנועה על-קולית. על שמו קרויים "מספר מאך" (יחידת מידה המבטאת יחס בין מהירותו של גוף למהירות הקול באותו תווך) ו"עקרון מאך" (עקרון שעל פיו ההתמדה של כל עצם מסיבי מקורה באינטראקציה בינו לבין המסה הכוללת של העצמים ביקום, ובפיזור שלה).
לרעיונות של מאך, ובפרט להתנגדותו למרחב המוחלט ולתנועה המוחלטת העומדת ביסודה של המכניקה הניוטונית, הייתה השפעה עמוקה על אלברט איינשטיין בפועלו לניסוח תורת היחסות. איינשטיין התוודע לעבודתו של מאך עוד בתקופת לימודיו. ידועים כמה מכתבים ששלח לו בשנים 1909-1913, שבהם ניכרים העניין הרב שהביע ברעיונותיו והערכתו אליו (על אחד ממכתביו חתם "עודני תלמידך"). באותן שנים הביע מאך תמיכה בתורת היחסות שעליה שקד איינשטיין. עם השנים, התרחקו השקפותיהם זו מזו, עד שלבסוף חזר בו מאך מתמיכתו בתורת היחסות. למרות חילוקי הדעות בין השניים, הוסיף איינשטיין לראות במאך את אחת ההשראות החשובות לעבודתו, ובמכתב משנת 1930 כתב כי "מאך נחשב בצדק למבשר תורת היחסות הכללית".
למידע נוסף אודות מאך ואיינשטיין, ראו: Mach, Einstein, and the Search for Reality, מאת Gerald Holton. בתוך: Daedalus, כרך 97, מס' 2 (1968).
10.5X4.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
מקור: בית המכירות הפומביות Ursula Nusser, מינכן, 2019.
קטגוריה
ציונות, ארץ ישראל ומדינת ישראל;
אישים יהודים
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $7,000 - $10,000
לא נמכר
דף בכתב-ידו של הפיזיקאי זוכה פרס נובל ריצ'רד פיינמן – פתרון משוואות דיפרנציאליות בשיטת רונגה-קוטה (Runge-Kutta).
דף ובו מוצגות באמצעות תרשימי זרימה דרכים לפתרון משוואות דיפרנציאליות בשיטת רונגה-קוטה. ייתכן שהתרשימים נועדו להדגים כיצד ניתן להגיע לפתרון משוואות דיפרנציאליות באמצעות תוכנת מחשב. הדף כתוב ברובו בדיו אדומה, בכתב מסודר, עם מעט מחיקות ותיקונים, והוא מנדב הצצה לתהליך עבודתו של אחד מגדולי הפיזיקאים במאה ה-20.
הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן, יליד ניו-יורק, 1918, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1965, נחשב לאחת הדמויות הצבעוניות ביותר של עולם המדע. פיינמן נולד למשפחה יהודית קשת יום ברובע קווינס. כשהיה בן חמש עשרה, למד בכוחות עצמו טריגונומטריה, אלגברה מתקדמת, גיאומטריה אנליטית וחשבון אינפיניטיסימלי, ומשום שדעתו לא הייתה נוחה מאופן הכתיבה המקובל – המציא סימנים מתמטיים מיוחדים משלו.
בשנת 1941, בשעה ששקד על עבודת הדוקטורט שלו, זומן פיינמן להשתתף ב"פרוייקט מנהטן" והיה לאחד ממתכנני הפצצה האטומית. על שותפותו בפרוייקט העיד לימים: "הייתי מסתובב ורואה אנשים בונים גשר, או סוללים כביש חדש, והייתי חושב, הם משוגעים, הם פשוט לא מבינים, למה הם בונים דברים חדשים?".
בדומה לאלברט איינשטיין, נכרכה גם דמותו של פיינמן באינספור אנקדוטות, ציטוטים וסיפורים משעשעים, והוא אחד הפיזיקאים המוכרים ביותר מחוץ לעולם המדע. חוש ההומור שלו ואופיו המרדני לא פסחו גם על המעמד החשוב בחייו – קבלת פרס הנובל על תרומתו לתורת האלקטרודינמיקה הקוונטית (Quantum Electrodynamics). בנשף שנערך לזוכי הפרס, הציע לשתיים מהנסיכות שנכחו באולם להמציא מכונה ללחיצת ידיים שתחסוך מהמלך את הטרחה.
פיינמן נפטר בשנת 1988 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. לצד מחקריו הענפים, זכור פיינמן גם בזכות הרצאותיו, שמרצים אחרים וחברי סגל נהגו להשתתף בהן כקהל. הרצאות המבוא שחיבר לפיזיקה מודרנית כונסו למהדורה בת שלושה כרכים, המשמשת עד ימינו (The Feynman Lectures on Physics). האנקדוטות הרבות שנכרכו בו כונסו במספר ספרים, שחלקם תורגמו לעברית: אתה בטח מתלוצץ מר פיינמן (מחברות לספרות, 1995); מה אכפת לך מה חושבים אחרים? (מחברות לספרות, 1996); וספרים נוספים.
[1] דף, כתוב משני צדיו, 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
מקור: סות'ביס, ניו-יורק, מכירה מס' 9886 (History of Science & Technology, Including the Nobel Prize and Papers of Richard P. Feynman), 30.11.2018. פריט מס' 90.
דף ובו מוצגות באמצעות תרשימי זרימה דרכים לפתרון משוואות דיפרנציאליות בשיטת רונגה-קוטה. ייתכן שהתרשימים נועדו להדגים כיצד ניתן להגיע לפתרון משוואות דיפרנציאליות באמצעות תוכנת מחשב. הדף כתוב ברובו בדיו אדומה, בכתב מסודר, עם מעט מחיקות ותיקונים, והוא מנדב הצצה לתהליך עבודתו של אחד מגדולי הפיזיקאים במאה ה-20.
הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן, יליד ניו-יורק, 1918, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1965, נחשב לאחת הדמויות הצבעוניות ביותר של עולם המדע. פיינמן נולד למשפחה יהודית קשת יום ברובע קווינס. כשהיה בן חמש עשרה, למד בכוחות עצמו טריגונומטריה, אלגברה מתקדמת, גיאומטריה אנליטית וחשבון אינפיניטיסימלי, ומשום שדעתו לא הייתה נוחה מאופן הכתיבה המקובל – המציא סימנים מתמטיים מיוחדים משלו.
בשנת 1941, בשעה ששקד על עבודת הדוקטורט שלו, זומן פיינמן להשתתף ב"פרוייקט מנהטן" והיה לאחד ממתכנני הפצצה האטומית. על שותפותו בפרוייקט העיד לימים: "הייתי מסתובב ורואה אנשים בונים גשר, או סוללים כביש חדש, והייתי חושב, הם משוגעים, הם פשוט לא מבינים, למה הם בונים דברים חדשים?".
בדומה לאלברט איינשטיין, נכרכה גם דמותו של פיינמן באינספור אנקדוטות, ציטוטים וסיפורים משעשעים, והוא אחד הפיזיקאים המוכרים ביותר מחוץ לעולם המדע. חוש ההומור שלו ואופיו המרדני לא פסחו גם על המעמד החשוב בחייו – קבלת פרס הנובל על תרומתו לתורת האלקטרודינמיקה הקוונטית (Quantum Electrodynamics). בנשף שנערך לזוכי הפרס, הציע לשתיים מהנסיכות שנכחו באולם להמציא מכונה ללחיצת ידיים שתחסוך מהמלך את הטרחה.
פיינמן נפטר בשנת 1988 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. לצד מחקריו הענפים, זכור פיינמן גם בזכות הרצאותיו, שמרצים אחרים וחברי סגל נהגו להשתתף בהן כקהל. הרצאות המבוא שחיבר לפיזיקה מודרנית כונסו למהדורה בת שלושה כרכים, המשמשת עד ימינו (The Feynman Lectures on Physics). האנקדוטות הרבות שנכרכו בו כונסו במספר ספרים, שחלקם תורגמו לעברית: אתה בטח מתלוצץ מר פיינמן (מחברות לספרות, 1995); מה אכפת לך מה חושבים אחרים? (מחברות לספרות, 1996); וספרים נוספים.
[1] דף, כתוב משני צדיו, 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
מקור: סות'ביס, ניו-יורק, מכירה מס' 9886 (History of Science & Technology, Including the Nobel Prize and Papers of Richard P. Feynman), 30.11.2018. פריט מס' 90.
קטגוריה
ציונות, ארץ ישראל ומדינת ישראל;
אישים יהודים
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
אוסף גלויות ואגרות "שנה טובה". הוצאת צענטראל, יהודיה, ד. מארקאדיס, Williamsburg Art Co., יPhoenix, ז. רעזניק, Littauer & Boysen, ועוד. פולין, גרמניה, ארה"ב, ארץ ישראל ומקומות נוספים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20 (כמה מן הפריטים מאוחרים יותר)].
באוסף 49 גלויות ו-18 אגרות המציגות דימויים ציוניים ויהודיים; בהן גלויות ואגרות העוסקות במעגל השנה היהודי, בחגי תשרי ובמנהגיהם, אגרות מעוטרות ב"עצי ארץ הקודש", ועוד.
באוסף: • גלויה צבעונית בלתי מחולקת ועליה הדימוי "פסח" מאת א"מ ליליין – יהודי זקן מוקף תיל על רקע הפירמידות של מצרים והשמש העולה. הוצאת "Phoenix", ברלין, [ראשית המאה ה-20]. הגלויה נשלחה ל"ידידי מר סאפיר" באודסה בשנת 1902, "ס"ג למספרנו הישן; [...] לתנועתנו הלאומית". נושאת בולי "ציון" של קק"ל ואיחול שנוסף ביד – "לשנה טובה תכתב ותחתם". הנמען הוא כפי הנראה ד"ר יוסף ספיר, יושב ראש האגודות הציוניות באודסה. • שש גלויות המציגות דמויות מן התנ"ך ומן החיים היהודיים, לצד פסוקי תפילה מתאימים ואיחולי שנה טובה. הוצאת Littauer & Boysen, [ברלין, ראשית המאה ה-20]. • שלוש גלויות בעלות כנף נפתחת המעוצבת כספר, ותחתיה רצועת נייר מקופלת כאקורדיון הנושאת סדרת תמונות: האחת, "פאלעסטינא", מציגה מראות מארץ ישראל; השניה, "יודישע פרעסע", מציגה סדרת רפרודוקציות זעירות של עמודי השער של עיתונים וכתבי עת יהודיים בשפת היידיש, רובם משנת 1910; השלישית, "סופרים עברים", מציגה דיוקנאות של חשובי הסופרים העבריים בני הזמן, ובהם אחד העם, ח"נ ביאליק, שאול טשרניחובסקי, ז. שניאור ואחרים. [העשור הראשון והשני של המאה ה-20 בקירוב]. • שש גלויות ציוניות המציגות דגלים, פסוקים בנושא תקומת ישראל, אוניות עולים ועוד. הוצאת ד. מארקאדיס, ירושלים, [שנות ה-40]. • אגרת "שנה טובה" מצולמת, נושאת את דיוקן השולח. צולמה ב"פוטו 'ישראל'", תל אביב, [שנות ה-50 בקירוב]. • ועוד.
מצורפת: מעטפה שבה נמכרה סדרת האגרות "עצי ארץ הקודש" (אנגלית) בעיצוב P. Steiner, (דפוס Schoen, תל אביב), ש-11 מהן כלולות באוסף זה.
גלויות: 9X14 ס"מ בממוצע. אגרות: 6.5X7.5 עד 15X10 ס"מ. מצב כללי טוב עד בינוני. פגמים וכתמים בחלק מן הגלויות והאגרות. הפרדות שכבות הנייר בכמה מן הגלויות. שמונה מן הגלויות ושלוש מן האגרות היו בשימוש.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
באוסף 49 גלויות ו-18 אגרות המציגות דימויים ציוניים ויהודיים; בהן גלויות ואגרות העוסקות במעגל השנה היהודי, בחגי תשרי ובמנהגיהם, אגרות מעוטרות ב"עצי ארץ הקודש", ועוד.
באוסף: • גלויה צבעונית בלתי מחולקת ועליה הדימוי "פסח" מאת א"מ ליליין – יהודי זקן מוקף תיל על רקע הפירמידות של מצרים והשמש העולה. הוצאת "Phoenix", ברלין, [ראשית המאה ה-20]. הגלויה נשלחה ל"ידידי מר סאפיר" באודסה בשנת 1902, "ס"ג למספרנו הישן; [...] לתנועתנו הלאומית". נושאת בולי "ציון" של קק"ל ואיחול שנוסף ביד – "לשנה טובה תכתב ותחתם". הנמען הוא כפי הנראה ד"ר יוסף ספיר, יושב ראש האגודות הציוניות באודסה. • שש גלויות המציגות דמויות מן התנ"ך ומן החיים היהודיים, לצד פסוקי תפילה מתאימים ואיחולי שנה טובה. הוצאת Littauer & Boysen, [ברלין, ראשית המאה ה-20]. • שלוש גלויות בעלות כנף נפתחת המעוצבת כספר, ותחתיה רצועת נייר מקופלת כאקורדיון הנושאת סדרת תמונות: האחת, "פאלעסטינא", מציגה מראות מארץ ישראל; השניה, "יודישע פרעסע", מציגה סדרת רפרודוקציות זעירות של עמודי השער של עיתונים וכתבי עת יהודיים בשפת היידיש, רובם משנת 1910; השלישית, "סופרים עברים", מציגה דיוקנאות של חשובי הסופרים העבריים בני הזמן, ובהם אחד העם, ח"נ ביאליק, שאול טשרניחובסקי, ז. שניאור ואחרים. [העשור הראשון והשני של המאה ה-20 בקירוב]. • שש גלויות ציוניות המציגות דגלים, פסוקים בנושא תקומת ישראל, אוניות עולים ועוד. הוצאת ד. מארקאדיס, ירושלים, [שנות ה-40]. • אגרת "שנה טובה" מצולמת, נושאת את דיוקן השולח. צולמה ב"פוטו 'ישראל'", תל אביב, [שנות ה-50 בקירוב]. • ועוד.
מצורפת: מעטפה שבה נמכרה סדרת האגרות "עצי ארץ הקודש" (אנגלית) בעיצוב P. Steiner, (דפוס Schoen, תל אביב), ש-11 מהן כלולות באוסף זה.
גלויות: 9X14 ס"מ בממוצע. אגרות: 6.5X7.5 עד 15X10 ס"מ. מצב כללי טוב עד בינוני. פגמים וכתמים בחלק מן הגלויות והאגרות. הפרדות שכבות הנייר בכמה מן הגלויות. שמונה מן הגלויות ושלוש מן האגרות היו בשימוש.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $7,000 - $10,000
לא נמכר
אוסף גדול ואיכותי של תווי-ספר. אירופה, ארצות הברית וארץ ישראל, המאה ה-20 (עשרות תווים מוקדמים יותר).
באוסף כ-1800 תווי-ספר, רובם מעשה ידי אמנים, ורבים מהם הדפסים, חיתוכי עץ ותחריטים. בהם תווי-ספר מעשה ידי א"מ ליליין, הרמן שטרוק, איליה שור, פרץ ווילנברג, יעקב שטרק, יוסף בודקו, משה שטרנשוס, רות צרפתי ואמנים רבים אחרים. כן באוסף לקט תווי-ספר מעשה ידי האמן ליאוניד קוריס.
בין היתר, באוסף תווי-ספר שהוכנו עבור מרטין בובר, היינריך לווה, אוטו ורבורג, מקס ברוד, גרשום שלום, אברהם שלום יהודה, שמחה אסף, ואחרים; אוניברסיטאות, גופים ציבוריים וספריות – האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, הטכניון, בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי (כיום הספרייה הלאומית), מכון בן צבי (יד בן צבי), מוזיאון ישראל, ועוד; מאות תווי-ספר של ספריות קהילתיות, ספריות בבתי כנסת, ספריות בתי ספר ועוד מקהילות יהודיות בכל רחבי ארה"ב, בקנדה ובמדינות נוספות; ועוד. כן כולל האוסף כמה מקבצים גדולים של תווי-ספר מעשה ידי אמנים שונים שהוכנו עבור ספריותיהם של אספני תווי-ספר, בהם רפאל גרינצויג, Toivo Asikainen, Dr. Hermann Wiese, ו-Mario de Filippis.
תווי ספר רבים מופיעים בכמה עותקים.
מצורפים: • קטלוג תערוכה "תווי-ספר מאוסף רפאל גרינצויג". הוצאת רפאל גרינצויג ועיריית רעננה, אגף התרבות, רעננה, 1995. • רשימת מוצגים בתערוכה "לאוניד קוריס, תערוכת אקסליבריס", שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב, הספריה המרכזית ע"ש סורסקי. תל אביב, 1994. • כרזות פרסום לשתי התערוכות.
גודל ומצב משתנים. מצב טוב עד בינוני. רבים מתווי הספר מוצמדים לדפי נייר בנייר דבק.
מקור: אוסף רפאל גרינצויג.
באוסף כ-1800 תווי-ספר, רובם מעשה ידי אמנים, ורבים מהם הדפסים, חיתוכי עץ ותחריטים. בהם תווי-ספר מעשה ידי א"מ ליליין, הרמן שטרוק, איליה שור, פרץ ווילנברג, יעקב שטרק, יוסף בודקו, משה שטרנשוס, רות צרפתי ואמנים רבים אחרים. כן באוסף לקט תווי-ספר מעשה ידי האמן ליאוניד קוריס.
בין היתר, באוסף תווי-ספר שהוכנו עבור מרטין בובר, היינריך לווה, אוטו ורבורג, מקס ברוד, גרשום שלום, אברהם שלום יהודה, שמחה אסף, ואחרים; אוניברסיטאות, גופים ציבוריים וספריות – האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, הטכניון, בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי (כיום הספרייה הלאומית), מכון בן צבי (יד בן צבי), מוזיאון ישראל, ועוד; מאות תווי-ספר של ספריות קהילתיות, ספריות בבתי כנסת, ספריות בתי ספר ועוד מקהילות יהודיות בכל רחבי ארה"ב, בקנדה ובמדינות נוספות; ועוד. כן כולל האוסף כמה מקבצים גדולים של תווי-ספר מעשה ידי אמנים שונים שהוכנו עבור ספריותיהם של אספני תווי-ספר, בהם רפאל גרינצויג, Toivo Asikainen, Dr. Hermann Wiese, ו-Mario de Filippis.
תווי ספר רבים מופיעים בכמה עותקים.
מצורפים: • קטלוג תערוכה "תווי-ספר מאוסף רפאל גרינצויג". הוצאת רפאל גרינצויג ועיריית רעננה, אגף התרבות, רעננה, 1995. • רשימת מוצגים בתערוכה "לאוניד קוריס, תערוכת אקסליבריס", שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב, הספריה המרכזית ע"ש סורסקי. תל אביב, 1994. • כרזות פרסום לשתי התערוכות.
גודל ומצב משתנים. מצב טוב עד בינוני. רבים מתווי הספר מוצמדים לדפי נייר בנייר דבק.
מקור: אוסף רפאל גרינצויג.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $3,000
הערכה: $5,000 - $8,000
לא נמכר
The Destruction of Jerusalem by the Romans, Under the Command of Titus, A.D. 70 [חורבן ירושלים בידי הרומאים בפיקודו של טיטוס, שנת 70 לספירה]. כרומוליטוגרפיה מונומנטלית מעשה ידי לואי האג (Louis Haghe), על-פי ציור מאת דיוויד רוברטס. הוצאת Hering & Remington, דפוס Day & Son, לונדון, 1851.
ליטוגרפיה גדולה, על-פי ציור שמן מאת דיוויד רוברטס. הליטוגרפיה מציגה את ירושלים מכיוון הר הצופים – הצבא הרומי מסתער על חומת העיר המזרחית, ובתוך העיר בוערת אש בכמה מקומות. ממראה ירושלים כעיר רומית עתירת מבני ציבור יווניים ורומיים מרשימים בגודלם ניכרת אהבתו של רוברטס לתיאור מדוקדק של מבנים ואלמנטים אדריכליים. הציור שעל-פיו נעשתה הליטוגרפיה, אשר הוכן עבור האקדמיה הבריטית לציור ב-1849, הוא מציוריו היחידים של רוברטס העוסקים בנושא היסטורי. תיאור המתקפה הרומית על ירושלים שאוב בעיקר מתיאור המצור על ירושלים בכתבי יוספוס פלביוס ומן הרישומים של העיר שהכין רוברטס בביקור היחיד שערך בארץ ישראל, בשנת 1838-1839.
הליטוגרפיה מוצמדת ללוח נייר עבה ועליו מצוינים שם האמן ואמן הליטוגרפיה, ופרטי ההוצאה. בתחתית הלוח הקדשה מודפסת לרוזן אלסמיר הראשון מאת לואי האג ודיוויד רוברטס: "To the Right Honorable the Earl of Ellesmere, this plate from the original picture is by special permission most respectfully dedicated by his obliged and obedient servants, David Roberts, R.A. and Louis Haghe". לורד פרנסיס אגרטון, רוזן אלסמיר הראשון, היה מפטרוני האמנות הבולטים באנגליה של תקופתו ואוספו כלל עבודות רבות מאת רוברטס שאותן רכש ישירות מידי האמן.
ליטוגרפיה: 107X69 ס"מ בקירוב, מוצמדת ללוח נייר בגודל 115X84 ס"מ וממוסגרת. מצב טוב. קרע קל בשוליים הימניים של הליטוגרפיה. קרעים ופגמים קלים בשולי לוח הנייר. קרע משוקם בשוליים השמאליים של הלוח. כתמים. פגמים קלים במסגרת.
ספרות: צייריה וציוריה של ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, מאת יהושע בן-אריה. הוצאת יד בן צבי, ירושלים / ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 1992. עמ' 98-102.
ליטוגרפיה גדולה, על-פי ציור שמן מאת דיוויד רוברטס. הליטוגרפיה מציגה את ירושלים מכיוון הר הצופים – הצבא הרומי מסתער על חומת העיר המזרחית, ובתוך העיר בוערת אש בכמה מקומות. ממראה ירושלים כעיר רומית עתירת מבני ציבור יווניים ורומיים מרשימים בגודלם ניכרת אהבתו של רוברטס לתיאור מדוקדק של מבנים ואלמנטים אדריכליים. הציור שעל-פיו נעשתה הליטוגרפיה, אשר הוכן עבור האקדמיה הבריטית לציור ב-1849, הוא מציוריו היחידים של רוברטס העוסקים בנושא היסטורי. תיאור המתקפה הרומית על ירושלים שאוב בעיקר מתיאור המצור על ירושלים בכתבי יוספוס פלביוס ומן הרישומים של העיר שהכין רוברטס בביקור היחיד שערך בארץ ישראל, בשנת 1838-1839.
הליטוגרפיה מוצמדת ללוח נייר עבה ועליו מצוינים שם האמן ואמן הליטוגרפיה, ופרטי ההוצאה. בתחתית הלוח הקדשה מודפסת לרוזן אלסמיר הראשון מאת לואי האג ודיוויד רוברטס: "To the Right Honorable the Earl of Ellesmere, this plate from the original picture is by special permission most respectfully dedicated by his obliged and obedient servants, David Roberts, R.A. and Louis Haghe". לורד פרנסיס אגרטון, רוזן אלסמיר הראשון, היה מפטרוני האמנות הבולטים באנגליה של תקופתו ואוספו כלל עבודות רבות מאת רוברטס שאותן רכש ישירות מידי האמן.
ליטוגרפיה: 107X69 ס"מ בקירוב, מוצמדת ללוח נייר בגודל 115X84 ס"מ וממוסגרת. מצב טוב. קרע קל בשוליים הימניים של הליטוגרפיה. קרעים ופגמים קלים בשולי לוח הנייר. קרע משוקם בשוליים השמאליים של הלוח. כתמים. פגמים קלים במסגרת.
ספרות: צייריה וציוריה של ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, מאת יהושע בן-אריה. הוצאת יד בן צבי, ירושלים / ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 1992. עמ' 98-102.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג. [גרמניה?, סוף המאה ה-18 בקירוב].
הדיוקנאות צוירו בצבעי גואש, על-פי תחריטים מאת Johann Friedrich Bause שנדפסו בשנת 1772 (התחריטים נוצרו על-פי ציורי שמן מאת (Anton Graff. בגב המסגרות בהן נתונים הדיוקנאות מופיעים בכתב יד שמותיהם של לסינג ומנדלסון; על גב דיוקנו של מנדלסון מופיעה ביוגרפיה קצרה שלו (גרמנית).
בין משה מנדלסון (1729-1786) מאבות תנועת ההשכלה, וגוטהולד אפרים לסינג (1729-1781), מחשובי המחזאים הגרמנים בתקופת הנאורות, שררה ידידות אמיצה וארוכת שנים. לסינג הכיר למנדלסון את חוג המשכילים שהשתייך אליו, והשניים ניהלו דו-שיח אינטלקטואלי שהניב תחילה את החיבור המשותף "פופ הוגה המטאפיסיקה" ("ein Metaphysiker! Pope", י1755), ובמהרה המריץ את מנדלסון להתחיל להעלות על הכתב את הגותו. לסינג יצא בכתביו נגד דעות קדומות, הטיף לסובלנות דתית ולשלטון התבונה, ובידידותו הקרובה עם מנדלסון היהודי קיים זאת הלכה למעשה, בניגוד לרבים אחרים בני דורו. לסינג ביקש לקעקע את הדימוי השלילי המקובל של היהודים, והעמיד במרכז אחד ממחזותיו הראשונים, "היהודים", דמות יהודי הגון, מופתי ומוסרי. מחזהו "נתן החכם" נכתב בהשראת דמותו של מנדלסון, וגם בו מוצגת דמות הסוחר היהודי כאדם משכיל ואציל נפש.
מקורם של הדיוקנאות המיניאטוריים בכתבי היד המעוטרים. במאה ה-15 החלו אמנים ליצור דיוקנאות זעירים כפריטים העומדים בפני עצמם. תחילה פעלו אמנים אלו בחצרות המלוכה, ובמהרה התפשט הנוהג להזמין דיוקנאות זעירים של בני משפחה ושל מלכים, מדינאים ואנשי רוח, אל שכבות האצולה הגבוהה, האצולה הזוטרה וברבות הימים אף אל הבורגנות. דיוקנאות זעירים של בני משפחה ונאהבים שובצו בתליוני-משכית ובשעונים או נשמרו כחפץ יקר-ערך כביטוי לקרבה וכדי להביט בהם תכופות; דיוקנאות של נכבדים ואנשי שם ניתנו במסגרות נאות והוצגו במקום של כבוד. המאה ה-18 הייתה תור הזהב של הדיוקנאות המיניאטוריים, ואף במחצית הראשונה של המאה ה-19 פעלו באירופה ובמושבותיה ציירי מיניאטורות רבים, אולם עם המצאת הצילום באמצע המאה ה-19 דעך הביקוש להם ולבסוף פסק כליל.
דיוקנאות 10X11 ס"מ בקירוב, במסגרות 15.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים קלים בדיוקנאות. כתם לחות בדיוקן מנדלסון. מסגרות פגומות, עם שברים (בעץ ובזכוכית) ותיקונים בדבק. הנייר שבגב מסגרת דיוקנו של לסינג קרוע ומנותק חלקית. דיוקן מנדלסון לא נבדק מחוץ למסגרת.
הדיוקנאות צוירו בצבעי גואש, על-פי תחריטים מאת Johann Friedrich Bause שנדפסו בשנת 1772 (התחריטים נוצרו על-פי ציורי שמן מאת (Anton Graff. בגב המסגרות בהן נתונים הדיוקנאות מופיעים בכתב יד שמותיהם של לסינג ומנדלסון; על גב דיוקנו של מנדלסון מופיעה ביוגרפיה קצרה שלו (גרמנית).
בין משה מנדלסון (1729-1786) מאבות תנועת ההשכלה, וגוטהולד אפרים לסינג (1729-1781), מחשובי המחזאים הגרמנים בתקופת הנאורות, שררה ידידות אמיצה וארוכת שנים. לסינג הכיר למנדלסון את חוג המשכילים שהשתייך אליו, והשניים ניהלו דו-שיח אינטלקטואלי שהניב תחילה את החיבור המשותף "פופ הוגה המטאפיסיקה" ("ein Metaphysiker! Pope", י1755), ובמהרה המריץ את מנדלסון להתחיל להעלות על הכתב את הגותו. לסינג יצא בכתביו נגד דעות קדומות, הטיף לסובלנות דתית ולשלטון התבונה, ובידידותו הקרובה עם מנדלסון היהודי קיים זאת הלכה למעשה, בניגוד לרבים אחרים בני דורו. לסינג ביקש לקעקע את הדימוי השלילי המקובל של היהודים, והעמיד במרכז אחד ממחזותיו הראשונים, "היהודים", דמות יהודי הגון, מופתי ומוסרי. מחזהו "נתן החכם" נכתב בהשראת דמותו של מנדלסון, וגם בו מוצגת דמות הסוחר היהודי כאדם משכיל ואציל נפש.
מקורם של הדיוקנאות המיניאטוריים בכתבי היד המעוטרים. במאה ה-15 החלו אמנים ליצור דיוקנאות זעירים כפריטים העומדים בפני עצמם. תחילה פעלו אמנים אלו בחצרות המלוכה, ובמהרה התפשט הנוהג להזמין דיוקנאות זעירים של בני משפחה ושל מלכים, מדינאים ואנשי רוח, אל שכבות האצולה הגבוהה, האצולה הזוטרה וברבות הימים אף אל הבורגנות. דיוקנאות זעירים של בני משפחה ונאהבים שובצו בתליוני-משכית ובשעונים או נשמרו כחפץ יקר-ערך כביטוי לקרבה וכדי להביט בהם תכופות; דיוקנאות של נכבדים ואנשי שם ניתנו במסגרות נאות והוצגו במקום של כבוד. המאה ה-18 הייתה תור הזהב של הדיוקנאות המיניאטוריים, ואף במחצית הראשונה של המאה ה-19 פעלו באירופה ובמושבותיה ציירי מיניאטורות רבים, אולם עם המצאת הצילום באמצע המאה ה-19 דעך הביקוש להם ולבסוף פסק כליל.
דיוקנאות 10X11 ס"מ בקירוב, במסגרות 15.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים קלים בדיוקנאות. כתם לחות בדיוקן מנדלסון. מסגרות פגומות, עם שברים (בעץ ובזכוכית) ותיקונים בדבק. הנייר שבגב מסגרת דיוקנו של לסינג קרוע ומנותק חלקית. דיוקן מנדלסון לא נבדק מחוץ למסגרת.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
הר הבית במבט ממזרח, ציור מאת יעקב שטיינהרט (1887-1968). 1946.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
יעקב שטיינהרט (1887-1968), יליד ז'רקוב שבפרוסיה. ב-1906, בתמיכתם הכספית של אנשי עירו, החל ללמוד ציור בברלין בהדרכתו של לוביס קורינת, ובה בעת השתלם באמנות התחריט אצל הרמן שטרוק. לאחר שהות ארוכה בצרפת ובאיטליה חזר שטיינהרט לגרמניה, שם ייסד יחד עם האמנים לודוויג מיידנר וריכארד יאנתור את הקבוצה האקפרסיוניסטית "די פתטיקר" ("מצדדי הפאתוס") ששמה לה למטרה להתריע בשער על עוולות ולמחות עליהן. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס שטיינהרט לצבא גרמניה והוצב בליטא, שם התוודע לאורחות חייהם המסורתיים של יהודי המקום ורשם את דיוקניהם. רישומים אלו הוצגו בתערוכה של קבוצת הזצסיון בברלין ב-1917, ובזכותם התקבל שטיינהרט כחבר בקבוצה. לאחר המלחמה החל ליצור חיתוכי עץ בהשראת מראות המלחמה וזהותו היהודית שהתעוררה. ב-1933 נעצר בידי הנאצים באשמת הפרעה לנאומי הפיהרר, אך שוחרר בזכות היותו אמן מוכר. כמה ימים לאחר מכן עזב את גרמניה עם אשתו ובתו אל ארץ ישראל, ולאחר חודשים ספורים בתל אביב התיישב בירושלים ופתח בית ספר לאמנות. ב-1949 סגר שטיינהרט את בית ספרו והתמנה למנהל המחלקה לגרפיקה ב"בצלאל החדש", ובין השנים 1953 ו-1957 עמד בראשות בית הספר (משרה שהובטחה לו הרבה קודם לכן אך הוענקה תחילה ליוסף בודקו). בשנת 1955 זכתה עבודתו בפרס הראשון בתחום הגרפיקה בביאנלה בסן-פאולו. שטיינהרט, מן האמנים הבולטים של האקספרסיוניזם הגרמני, בלט בחיתוכי העץ שלו, אולם מעולם לא נטש את המכחול והבד. בעבודותיו ניכרת מחאה הומאנית לצד נוסטלגיה לימי התנ"ך ולשטעטל. העמיד דור של תלמידים שהמשיכו את דרכו האקספרסיוניסטית.
69X84 ס"מ, במסגרת 104X88.5 ס"מ. מצב טוב. סדקים קלים בצבע. פגמים קלים במסגרת.
ספרות: The Woodcuts of Jakob Steinhardt, מאת לאון קולב. הוצאת Genuart Co., סן פרנסיסקו, 1959.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
יעקב שטיינהרט (1887-1968), יליד ז'רקוב שבפרוסיה. ב-1906, בתמיכתם הכספית של אנשי עירו, החל ללמוד ציור בברלין בהדרכתו של לוביס קורינת, ובה בעת השתלם באמנות התחריט אצל הרמן שטרוק. לאחר שהות ארוכה בצרפת ובאיטליה חזר שטיינהרט לגרמניה, שם ייסד יחד עם האמנים לודוויג מיידנר וריכארד יאנתור את הקבוצה האקפרסיוניסטית "די פתטיקר" ("מצדדי הפאתוס") ששמה לה למטרה להתריע בשער על עוולות ולמחות עליהן. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס שטיינהרט לצבא גרמניה והוצב בליטא, שם התוודע לאורחות חייהם המסורתיים של יהודי המקום ורשם את דיוקניהם. רישומים אלו הוצגו בתערוכה של קבוצת הזצסיון בברלין ב-1917, ובזכותם התקבל שטיינהרט כחבר בקבוצה. לאחר המלחמה החל ליצור חיתוכי עץ בהשראת מראות המלחמה וזהותו היהודית שהתעוררה. ב-1933 נעצר בידי הנאצים באשמת הפרעה לנאומי הפיהרר, אך שוחרר בזכות היותו אמן מוכר. כמה ימים לאחר מכן עזב את גרמניה עם אשתו ובתו אל ארץ ישראל, ולאחר חודשים ספורים בתל אביב התיישב בירושלים ופתח בית ספר לאמנות. ב-1949 סגר שטיינהרט את בית ספרו והתמנה למנהל המחלקה לגרפיקה ב"בצלאל החדש", ובין השנים 1953 ו-1957 עמד בראשות בית הספר (משרה שהובטחה לו הרבה קודם לכן אך הוענקה תחילה ליוסף בודקו). בשנת 1955 זכתה עבודתו בפרס הראשון בתחום הגרפיקה בביאנלה בסן-פאולו. שטיינהרט, מן האמנים הבולטים של האקספרסיוניזם הגרמני, בלט בחיתוכי העץ שלו, אולם מעולם לא נטש את המכחול והבד. בעבודותיו ניכרת מחאה הומאנית לצד נוסטלגיה לימי התנ"ך ולשטעטל. העמיד דור של תלמידים שהמשיכו את דרכו האקספרסיוניסטית.
69X84 ס"מ, במסגרת 104X88.5 ס"מ. מצב טוב. סדקים קלים בצבע. פגמים קלים במסגרת.
ספרות: The Woodcuts of Jakob Steinhardt, מאת לאון קולב. הוצאת Genuart Co., סן פרנסיסקו, 1959.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
שתי נשים, ציור מאת ארתור מרקוביץ (1872-1934).
פסטל על נייר מוצמד לקרטון. חתום "Artur Markowicz, Krakow".
ארתור מרקוביץ (1872-1934), יליד קראקוב. את ראשית הכשרתו האמנותית רכש באקדמיה לאמנויות יפות בקראקוב כתלמידם של לאופולד לפלר, יאן מטייקו ואחרים, ובשנים 1896 עד 1903 המשיך את לימודיו במינכן ובבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות ("בוזאר") בפריז, שבה גם הציג מעבודותיו. בשנת 1904 חזר לקראקוב ופתח סטודיו ברובע היהודי בקראקוב, הוא רובע קז'מייז', ובשנים 1907-1908 ביקר בירושלים. המשיך לפעול בקראקוב, וכן סייר ברחבי אירופה והציג את עבודותיו. כאמנים פולנים-יהודים אחרים, היה חבר ב"אגודה היהודית לאמנות יפה" ("יידישער געזעלשאפט צו פארשפרייטן קונסט"). עבודותיו ריאליסטיות ברובן, אולם ניכרת בהן גם השפעה אקספרסיוניסטית וסימבוליסטית, וביניהן בולטות היצירות הרבות המציגות יהודים בקראקוב.
34X26.5 ס"מ, במסגרת 42.5X48.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. שברים ופגמים במסגרת.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
פסטל על נייר מוצמד לקרטון. חתום "Artur Markowicz, Krakow".
ארתור מרקוביץ (1872-1934), יליד קראקוב. את ראשית הכשרתו האמנותית רכש באקדמיה לאמנויות יפות בקראקוב כתלמידם של לאופולד לפלר, יאן מטייקו ואחרים, ובשנים 1896 עד 1903 המשיך את לימודיו במינכן ובבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות ("בוזאר") בפריז, שבה גם הציג מעבודותיו. בשנת 1904 חזר לקראקוב ופתח סטודיו ברובע היהודי בקראקוב, הוא רובע קז'מייז', ובשנים 1907-1908 ביקר בירושלים. המשיך לפעול בקראקוב, וכן סייר ברחבי אירופה והציג את עבודותיו. כאמנים פולנים-יהודים אחרים, היה חבר ב"אגודה היהודית לאמנות יפה" ("יידישער געזעלשאפט צו פארשפרייטן קונסט"). עבודותיו ריאליסטיות ברובן, אולם ניכרת בהן גם השפעה אקספרסיוניסטית וסימבוליסטית, וביניהן בולטות היצירות הרבות המציגות יהודים בקראקוב.
34X26.5 ס"מ, במסגרת 42.5X48.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. שברים ופגמים במסגרת.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
שני נערים, ציור מאת מאנה כץ (1894-1962).
גואש על קרטון. חתום.
עמנואל "מאנה" כץ (1894-1962) נולד בקרמנצ'וג שבאוקראינה. כבנו של שמש בית-כנסת קיבל חינוך מסורתי, אך בגיל 16 עבר לעיר ווילנה כדי ללמוד בבית הספר לאמנות בעיר. כץ לא מצא את מקומו בווילנה, ולאחר תקופה הגיע לקייב, שם למד בבית הספר לאמנות בשנים 1911-1913. לאחר מכן שם פעמיו לפריז ולמד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות בהדרכתו של פרנאן קורמון (Fernand Cormon). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ביקש להתגייס ללגיון הזרים הצרפתי, אך נדחה עקב קומתו הנמוכה, ושב לרוסיה. לאחר המלחמה לימד באקדמיה לאמנויות בחרקוב והיה אחת הצלעות בקבוצה האוונגרדית "השלושה". בשנת 1921 שב לפריז, ובשנים שלאחר מכן ביקר פעמים מספר בארץ ישראל וצייר את נופיה. בראשית מלחמת העולם השנייה גויס ונפל בשבי הגרמני, אך שוחרר ונמלט לארצות הברית. לאחר המלחמה שב בשלישית לפריז.
כץ ביקר בישראל רבות, ובה בעת המשיך לנסוע ולהציג ברחבי העולם. בשנת 1958 עלה לישראל והתיישב בחיפה, שם העניקה לו העירייה בית. בהסכם שנחתם בין האמן לעיר התחייב לתרום את כל אוספו לעיר, והיא בתמורה תקים מוזיאון שישמר את מורשתו האמנותית. כץ השתייך לאסכולת פריז; בראשית ימיו כצייר הושפע מן הקוביזם, ולאחריו מן הפוביזם, אך בהמשך פנה לעבודתו של רמברנדט ושאב ממנה את החיבה שהוא רוחש למושאיו, את החום האנושי הניכר ביצירותיו ואת החמלה למצויים בשולי החברה.
43.5X31 ס"מ. מצב טוב. החתימה מחוקה בחציה ולצדה תאריך, בלתי קריא ברובו. נתון במסגרת, 63X78 ס"מ. פגמים ושברים קלים במסגרת.
גואש על קרטון. חתום.
עמנואל "מאנה" כץ (1894-1962) נולד בקרמנצ'וג שבאוקראינה. כבנו של שמש בית-כנסת קיבל חינוך מסורתי, אך בגיל 16 עבר לעיר ווילנה כדי ללמוד בבית הספר לאמנות בעיר. כץ לא מצא את מקומו בווילנה, ולאחר תקופה הגיע לקייב, שם למד בבית הספר לאמנות בשנים 1911-1913. לאחר מכן שם פעמיו לפריז ולמד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות בהדרכתו של פרנאן קורמון (Fernand Cormon). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ביקש להתגייס ללגיון הזרים הצרפתי, אך נדחה עקב קומתו הנמוכה, ושב לרוסיה. לאחר המלחמה לימד באקדמיה לאמנויות בחרקוב והיה אחת הצלעות בקבוצה האוונגרדית "השלושה". בשנת 1921 שב לפריז, ובשנים שלאחר מכן ביקר פעמים מספר בארץ ישראל וצייר את נופיה. בראשית מלחמת העולם השנייה גויס ונפל בשבי הגרמני, אך שוחרר ונמלט לארצות הברית. לאחר המלחמה שב בשלישית לפריז.
כץ ביקר בישראל רבות, ובה בעת המשיך לנסוע ולהציג ברחבי העולם. בשנת 1958 עלה לישראל והתיישב בחיפה, שם העניקה לו העירייה בית. בהסכם שנחתם בין האמן לעיר התחייב לתרום את כל אוספו לעיר, והיא בתמורה תקים מוזיאון שישמר את מורשתו האמנותית. כץ השתייך לאסכולת פריז; בראשית ימיו כצייר הושפע מן הקוביזם, ולאחריו מן הפוביזם, אך בהמשך פנה לעבודתו של רמברנדט ושאב ממנה את החיבה שהוא רוחש למושאיו, את החום האנושי הניכר ביצירותיו ואת החמלה למצויים בשולי החברה.
43.5X31 ס"מ. מצב טוב. החתימה מחוקה בחציה ולצדה תאריך, בלתי קריא ברובו. נתון במסגרת, 63X78 ס"מ. פגמים ושברים קלים במסגרת.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
רייזל'ה, ציור מאת חיים גליקסברג (1904-1970), [1948].
שמן על מזוניט. חתום.
בציור מתאר האמן את רייזל'ה, האשה שסייעה לסבתו, הרבנית של סביסלוביץ', במלאכת הבישול.
חיים גליקסברג (1904-1970), יליד פינסק, למד באקדמיה לאמנות באודסה, ובשנת 1925 עלה לארץ ישראל. עם הגיעו ארצה עבד במשך זמן מה כמדריך בבית הנכות של "בצלאל", ובהמשך אף עסק בסלילת כבישים. בתקופה זו התוודע לצייר יוסף זריצקי ולאקוורלים של נופי הארץ שיצאו אז מתחת מכחולו, ובהשפעתם יצר בעצמו סדרת אקוורלים של נופי הארץ. בשנת 1927 הציג את עבודותיו בתערוכה בבית הספר "למל", שם פגש בביאליק (שגם רכש מעבודותיו), ובין השניים התפתחה ידידות קרובה. בשנת 1929 עקר גליקסברג לתל-אביב. היה מן הדמויות הבולטות והפעילות בשדה האמנות הארץ-ישראלית; נמנה עם מייסדי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, הורה ציור, הציג את עבודותיו במוזיאונים ברחבי הארץ וזכה שלוש פעמים בפרס דיזנגוף.
24X33.5 ס"מ. נתון במסגרת 44X54 ס"מ. מצב טוב.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
שמן על מזוניט. חתום.
בציור מתאר האמן את רייזל'ה, האשה שסייעה לסבתו, הרבנית של סביסלוביץ', במלאכת הבישול.
חיים גליקסברג (1904-1970), יליד פינסק, למד באקדמיה לאמנות באודסה, ובשנת 1925 עלה לארץ ישראל. עם הגיעו ארצה עבד במשך זמן מה כמדריך בבית הנכות של "בצלאל", ובהמשך אף עסק בסלילת כבישים. בתקופה זו התוודע לצייר יוסף זריצקי ולאקוורלים של נופי הארץ שיצאו אז מתחת מכחולו, ובהשפעתם יצר בעצמו סדרת אקוורלים של נופי הארץ. בשנת 1927 הציג את עבודותיו בתערוכה בבית הספר "למל", שם פגש בביאליק (שגם רכש מעבודותיו), ובין השניים התפתחה ידידות קרובה. בשנת 1929 עקר גליקסברג לתל-אביב. היה מן הדמויות הבולטות והפעילות בשדה האמנות הארץ-ישראלית; נמנה עם מייסדי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, הורה ציור, הציג את עבודותיו במוזיאונים ברחבי הארץ וזכה שלוש פעמים בפרס דיזנגוף.
24X33.5 ס"מ. נתון במסגרת 44X54 ס"מ. מצב טוב.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
דיוקן נערה, ציור מאת חיים אתר (1902-1953).
שמן על עץ. חתום.
חיים אתר (אפתקר, 1902-1953), יליד זלטופול שבאוקראינה. בנערותו היה חבר באגודת "פרחי ציון" בעירו, ובפרעות 1919 באוקראינה הצטרף לפעילי ההגנה היהודית. בשנת 1922 עלה ארצה והיה ממקימי קיבוץ עין-חרוד. אתר, מאמני ארץ ישראל הבולטים וזוכה פרס דיזנגוף לשנת 1943, היה אוטודידקט. במהלך השנים שהה תקופות ממושכות בפריז, שם הושפע מציירי אסכולת פריז יוצאי מזרח אירופה, ובייחוד מחיים סוטין. אתר יצר בעיקר דיוקנאות וציורי טבע דומם אקספרסיוניסטיים ועזי-הבעה. הוא קיבל על עצמו את הדאגה לפן האמנותי של החיים הקיבוציים, ובין היתר יצר עבור קיבוצו ציורים ששימשו לעיטור חדר האוכל בחגים במשך שנים ארוכות. בשנת 1937 ייסד בעין-חרוד את המשכן לאמנות, ששכן תחילה בצריף עץ קטן, ובו צבר יצירות אמנות של אמנים יהודים וארץ-ישראלים לצד רפרודוקציות של יצירות מופת, וכן בנה אוסף של חפצי יודאיקה שמטרתו לשמר את הקשר עם מסורת האמנות היהודית. ב-1948 הונחה אבן הפינה למבנה הקבע של המשכן כמוזיאון לאמנות, ואתר עוד הספיק להיות מנהלו הראשון עד מותו (ראו: אתר המשכן לאמנות עין חרוד).
39X49 ס"מ. מצב טוב. שבר קל בשולי הלוח. נתון במסגרת, 60X71 ס"מ. שברים קלים במסגרת.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
שמן על עץ. חתום.
חיים אתר (אפתקר, 1902-1953), יליד זלטופול שבאוקראינה. בנערותו היה חבר באגודת "פרחי ציון" בעירו, ובפרעות 1919 באוקראינה הצטרף לפעילי ההגנה היהודית. בשנת 1922 עלה ארצה והיה ממקימי קיבוץ עין-חרוד. אתר, מאמני ארץ ישראל הבולטים וזוכה פרס דיזנגוף לשנת 1943, היה אוטודידקט. במהלך השנים שהה תקופות ממושכות בפריז, שם הושפע מציירי אסכולת פריז יוצאי מזרח אירופה, ובייחוד מחיים סוטין. אתר יצר בעיקר דיוקנאות וציורי טבע דומם אקספרסיוניסטיים ועזי-הבעה. הוא קיבל על עצמו את הדאגה לפן האמנותי של החיים הקיבוציים, ובין היתר יצר עבור קיבוצו ציורים ששימשו לעיטור חדר האוכל בחגים במשך שנים ארוכות. בשנת 1937 ייסד בעין-חרוד את המשכן לאמנות, ששכן תחילה בצריף עץ קטן, ובו צבר יצירות אמנות של אמנים יהודים וארץ-ישראלים לצד רפרודוקציות של יצירות מופת, וכן בנה אוסף של חפצי יודאיקה שמטרתו לשמר את הקשר עם מסורת האמנות היהודית. ב-1948 הונחה אבן הפינה למבנה הקבע של המשכן כמוזיאון לאמנות, ואתר עוד הספיק להיות מנהלו הראשון עד מותו (ראו: אתר המשכן לאמנות עין חרוד).
39X49 ס"מ. מצב טוב. שבר קל בשולי הלוח. נתון במסגרת, 60X71 ס"מ. שברים קלים במסגרת.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג