סידור נוסח אשכנז, עם פירוש רבי יעקב עמדין, חלק א' - עמודי שמים [תפילות לחול ולשבת]; חלק ב' - שערי שמים [תפילות למועדים ועוד]; חלק ג' – ברכות שמים – בירת מגדל עוז [סדר ברית מילה ודברי מוסר]. אלטונא, [תק"ה-תק"ח 1745-1748]. [נדפס בבית המחבר רבי יעקב אב"ד עמדן - היעב"ץ]. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשלושה כרכים.
שלשת חלקי הסידור עם פירושי רבי יעקב עמדין, על פי הנגלה ועל פי הנסתר בדרך האר"י. חלקו השלישי כולל: הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר ועוד. ‬המהדורה הראשונה של הסידור ידועה בדקדוקיה הרבים. רבי יעקב עמדין טרח רבות בנוסחאותיו המדוייקות של הסידור, בניקוד ובדקדוק המילים. סידור זה נדפס במהדורות רבות ולימים נקרא על ידי מדפיסים מאוחרים יותר, בשם סידור "בית יעקב". במהדורות החוזרות הרבות של הסידור (שנדפסו בלמברג ובוורשא) שינו ושיבשו את נוסח הפנים של התפילות, ומכל נוסחאותיו ודקדוקיו של רבי יעקב עמדין נותרו רק הערותיו המובלעות בתוך פירושו שבשולי הדפים. סדור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת ובהסכמת גדולי החסידות הרב מאפטא ורבי מרדכי מטשרנוביל. רבי מרדכי מטשרנוביל כותב בהסכמתו על נדירותה של המהדורה הראשונה - שהואיל וחביבים דבריו של היעב"ץ "כבר נטשטשו הסידורים ולא נמצא אף אחד בעיר". במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ה נדפס בברדיטשוב החלק השלישי ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין (רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה"). בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויזניץ כותב בהסכמתו לאותה מהדורה: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי רמ"מ מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265). בשער חלק א': "פלטין בית אל, העומד על שבעה 'עמודי שמים', ונקרא גם 'אור שבעת הימים'". מעבר לשער הסכמת רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד אה"ו, המשבח את מעלות הסידור. בתוך דבריו הוא מספר על חזנים שלא דקדקו בחכמת הדקדוק "ולפעמים בשמעי כאלה גערתי בהם בנזיפה...". בשער חלק ב': "ארמון עיר האלקים פתוחה לי"ד שערים... 'שערי שמים'... לתקופת הימים חדשי השנה...".
בסוף הכרך השני (דף קנט/2), הסכמת רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם, גיסו של המחבר וחתן ה"חכם צבי": "הסכמת מעלת גיסי הרב הגאון המפורסם המופלג בדורו, מוכתר בנימוסו ויחוסו, כמהור"ר אריה ליבוש אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם". לאחר ההסכמה, התנצלות המחבר על הדפסת ההסכמה בסוף הסידור, מכיון שהגיעה רק בסוף ההדפסה: "...וכבר ידוע שאין המקום מכבד את האדם, ומצינו אחרון חביב, ואין בתורה מאוחר ומוקדם...".
בסוף הכרך השלישי, מופיעים דברי סיום ל"עלייה ל"ב - עליית היראה", ואחריהם דברי סיום ומפתחות לכל 32 ה"עליות" [פרקים] שנעשו כנגד "ל"ב נתיבות חכמה". כאן הסתיים הספר בתחילה, ולאחר מכן חזר המחבר והוסיף לספר פרקים חדשים ("עליית הכבוד" ועוד), שנוספו לחלק מהטפסים (ראה להלן).
שלשה חלקים בשלשה כרכים – סט לא-שלם (חסר קונטרס בחלק א' וללא הקונטרסים שנוספו בסוף חלק ג'). כרך ראשון: [1], מא, נד-שנו, שנד-שפה, שפט-תטו, תיז-תיח דף. חסר קונטרס בן 12 דפים: מב-נג. 16.5 ס"מ. כרך שני: קנט דף. 16.5 ס"מ. כרך שלישי: שיד דף. 17 ס"מ. נייר כהה. מצב משתנה. כתמים ובלאי. פגמים בדף השער של החלק השלישי, עם פגיעה בטקסט. קרעים עם פגיעה בטקסט במספר דפים נוספים. בשני החלקים הראשונים חותמות "קלויס ישן וחדש" מהעיר המבורג. רישומי בעלות וחותמות. כריכות עור חדשות.
הדפסתו של חלק ג' נפסקה באמצע, והספר לא הושלם בדפוס. לחלק זה מספר וואריאנטים: ישנם עותקים המסתיימים בדף שצה באמצע ענין (בעמוד האחרון שומר-דף עם המילה: ’ארוך’), וישנם עותקים - כדוגמת העותק שלפנינו - המסתיימים בדף שיד, בדברי הסיום לל"ב הפרקים הראשונים של הספר.