שלוש גרסאות של מכתב אחד, בהן טיוטה בכתב-ידו של רבי שמשון רפאל [הרש"ר] הירש, ועליה הגהות בכתב-ידו של רבי עזריאל הילדסהיימר. ברלין, [תרמ"א] 1881. גרמנית ומעט עברית.
מכתב מאת רבני גרמניה אל שר המלחמה הפרוסי גיאורג פון קמיקה (Georg von Kameke), בו הם מבקשים את התערבותו כדי שהחיילים היהודיים בצבא הפרוסי יקבלו פטור משירות בימי השבת (כשם שהם כבר מקבלים בימי חג וצום יהודיים). המכתב מדגיש את חשיבות השבת ביהדות מכמה היבטים.
לפנינו טיוטת המכתב אשר נכתבה כולה בכתב-ידו של הרש"ר הירש, עם מחיקות ותיקונים והוספות בגליונות בכתב-ידו. בנוסף, מופיעות בשוליים שתי הגהות ארוכות בכתב-ידו של רבי עזריאל הילדסהיימר. באחת מהן הוא כותב בעברית [על הרש"ר הירש]: "ומי לנו גדול מכבוד הדרת תורתו אשר מקוי'[ם] בו לשוני עט סופר מהיר". טיוטה זו מתוארכת: "ברלין, 19 במאי 1881". בסוף הטיוטה רישום מסולסל לא ברור, יתכן והוא חתימת הרב הירש.
לטיוטה זו מצורפות שתי העתקות מסודרות בכתב-יד סופר. הראשונה מתוארכת: "ברלין, 27 במאי 1881" (על התאריך הנ"ל הועבר קו למחיקה ונכתב: 7 ביוני). בהעתקה זו שתי הוספות ארוכות במיוחד בכתב-ידו של הרש"ר הירש. ההעתקה השניה מתוארכת: "ברלין, 7 ביוני 1881", ובה שילב הסופר את ההוספות הנ"ל של הרב הירש.
בסיום שתי ההעתקות חתומים (בהעתקת סופר) אחד-עשרה מרבני גרמניה: "הרב ד"ר הילדסהיימר, ברלין; הרב הירש, פרנקפורט; ד"ר לב, אלטונה; ד"ר אוירבך, הלברשטט; ד"ר פלאטא, קלן; ד"ר אהרמן, טריר; ד"ר קאהן, ויסבאדן; ד"ר ש. כהן, ברלין; ד"ר פיילכנפלד, פוזן; אהרנפלד, גניזן; ד"ר לב, סאמטר".
לפנינו תיעוד מעניין מפעילותם המשותפת של רש"ר הירש ורבי עזריאל הילדסהיימר, לטובת החיילים היהודיים בגרמניה. בדפים שלפנינו ניתן לראות את שלבי התהליך: החל מכתיבת הטיוטה בכתב-ידו של הרב הירש, הגהתה על ידו ועל ידי הרב הילדסהיימר, העתקתה למכתב מסודר, הגהתו, והעתקתו בשנית.
הגאון הצדיק רבי שמשון ב"ר רפאל הירש – הרש"ר הירש (תקס"ח-תרמ"ט) מנהיגה הגדול של היהדות האורתודוקסית בגרמניה ומייסד ה"קהילות הנפרדות". תלמיד "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג, ורבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" מאלטונה. מגיל 22 החל לכהן ברבנות באולדנבורג, בעמדין ובניקלשבורג. בשנת תר"י נקרא ע"י אחת-עשרה המשפחות החרדיות בפרנקפורט דמיין לעמוד בראש הקהילה החרדית החדשה "עדת ישורון". הרש"ר הירש היה הראשון לעמוד בפרץ מול ההידרדרות המהירה של יהדות גרמניה. הוא פעל רבות לביסוס קהילות נפרדות בערים שונות ברחבי גרמניה, וחינך דור שלם לתורה ולמצוות, באמצעות דרשותיו, ספריו ומאמריו ("אגרות צפון", "חורב" ועוד), שנאמרו ונכתבו במקורם בגרמנית, ועד היום נדפסו ונדפסים במהדורות רבות, בתרגומים לעברית ולשפות אחרות.
הגאון רבי עזריאל הידלסהיימר (תק"פ-תרנ"ט) רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"), כן למד אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטאט, בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת איזנשטאט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית, בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
[1] דף (2 עמ') בכתב-יד הרב הירש + [2] דף כפולים (8 עמ' כתובים) של העתקות המכתב. גודל משתנה. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים, סימני קיפול.
מצורפים: דף בכתב-יד מאותה תקופה, בגרמנית [העתק של אחד מחוקי הצבא?]; תרגום (מאוחר) של המכתב לאנגלית.

מכתב מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים". ראדין, כסליו תרפ"ז [1926].
כתיבת סופר על נייר מכתבים רשמי של ה"חפץ חיים", עם חתימת יד קדשו של רבינו ה"חפץ חיים" ("ישראל מאיר הכהן") וחותמתו.
מכתב תודה, ביידיש, על תרומה לישיבת ראדין, שנשלח לגברת חנה סלעוו משיקגו. בסיום המכתב ברכה לבבית מאת ה"חפץ חיים": "ב זכות די הייליגע מצוה פון החזקת התורה זאהל אייך דער עוויגער העלפען אין אלע אייערע ענינים און זאהל ערפילען אללע אייערע פערלאנגען לטובה [=בזכות המצוה הקדושה של החזקת תורה שהקב"ה יעזור לכם בכל הענינים וימלא כל משאלותיכם לטובה], כנפשה וכנפש המברכה, ישראל מאיר הכהן".
הגאון הצדיק רבן של ישראל, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ט-תרצ"ג, אוצר הרבנים 12262), שנודע שמו בישראל, על שם ספרו הראשון "חפץ חיים", ראש ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים. לפנינו מכתב מזקנותו, בהיותו קרוב לגיל 90 [עקבות גילו ניכרים ברעידות שבחתימת ידו].
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים משוקמים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה במספר אותיות.

תעודת אישור נשואין של בד"ץ "העדה החרדית", בחתימת ידו של הרב מבריסק, רבינו יצחק זאב הלוי סולובייציק. ירושלים, תש"ו [1946].
תעודת אישור נשואין. תעודה רשמית מודפסת של "העדה החרדית פרושים וחסידים – ועד העיר לקהלת האשכנזים בעיה"ק ירושלם תובב"א", עם מילוי בכתב-יד לנשואי הרב נחמן פלדמן עם צירל לבית ברב"ש. על התעודה חתום רבי " יצחק זאב הלוי סאלאווייציק" כמסדר הקידושין. החתונה נערכה בירושלים, במלון ציון, בתאריך י"א אדר ראשון תש"ו (תמונה מאותו מעמד של סידור הקידושין בידי מרן הגרי"ז, מופיעה בספר "הרב מבריסק", חלק א, עמ' 21).
חתימת ידו של הרב מבריסק כ"מסדר הקידושין" נדירה מאוד, שכן הרב מבריסק לא נהג בדרך כלל לסדר חופה וקידושין בהיותו בירושלים.
הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בהיותו בגיל צעיר כבר נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תר"פ [בהיותו כבן 32] מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, בסמכותו התורנית ניהל את עניני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז", ועד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של היהדות החרדית בדורנו.
[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי דיו. נקבי תיוק. סימני קיפול.