ספר תורת זבח, הלכות שחיטה, כיסוי הדם, טרפות הריאה וניקור, מאת רבי שלמה גנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך". למברג, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
עותק בעל שוליים רחבים, שהיה שייך למחבר. בראש השער מתנוססת חתימת יד-קדשו: " שלמה גאנצפריד". בשולי הדפים תיקונים והגהות בכתב-ידו של המחבר.
על פי העותק שלפנינו עם התיקונים בכתב-יד המחבר נדפסה המהדורה השלישית של ספר זה, באונגוואר תרכ"ט, בה נכתב בשער: "נדפס מחדש בתיקונים מאת המחבר נ"י". במספר מקומות נותרו סימנים המעידים על השימוש בעותק שלפנינו בבית הדפוס: כתמי דיו רבים; חיתוכים מכוונים בחלק מהדפים; בדף לט (משני צדיו) נרשם המספר 24 – מיספור המתאים לתחילת קונטרס 24 במהדורה השלישית [ראה חומר מצורף].
בנוסף, נכרכו בספר זה (בין הדפים ה-ו) שני דפים (4 עמודים כתובים) של טיוטה מוקדמת של החיבור בכתב-יד המחבר, עם הוספות ותיקונים רבים בשוליים ובין השורות. בדפים אלה מופיע החיבור מסוף סימן ט עד תחילת סימן טז, בנוסח שונה מהנדפס. בראש סימן יד (בדפים בכתב-יד) הוסיף המחבר: "צריך סידור אחר".
הגאון רבי שלמה גנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו), בן רבי יוסף (שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר). בהיותו בן שמונה שנים מת עליו אביו, וחינוכו עבר לידי הרב צבי הירש הלר [ר' הירשלי חריף] מחבר הספר הידוע "טיב גיטין" (חברו לספסל הלימודים אז היה האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא בעל "אך פרי תבואה"). ספרו הראשון "קסת הסופר" על הלכות כתיבת סת"ם יצא לאור בשנת תקצ"ד בעיר אפען, הספר זכה להסכמת מרן ה"חתם סופר" אשר כתב דברים נלהבים בשבח הספר ["עיינתי בו... מרישא לסיפא... והנה כלך יפה רעיתי מום אין בך! מכוון להלכה על דרך האמת..."] וציווה כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה. החתם סופר אף עיטר את הספר בהגהותיו. בראשית דרכו נמנע מלכהן ברבנות והתפרנס ממסחר, אך כשירד מנכסיו נעתר לקבל את רבנות העיר ברעזעוויץ, ומשנת תר"י כיהן כראב"ד אונגוואר עד לפטירתו בשנת תרמ"ו. עמד בראש מערכות הרבנות האורתודוקסית בהונגריה.
חיבר עשרות חיבורים חשובים, בהם הספר "תורת זבח" שלפנינו, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו המפורסם "קיצור שולחן ערוך", אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה באונגוואר בשנת תרכ"ד [ב"אוצר ישראל", ניו יורק תרס"ט, נכתב שעד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ועל פי ד"ר יצחק ריבקינד הופיעו ממנו עד שנת תש"כ למעלה ממיליון טפסים].
גם הספר "תורת זבח" הפך לספר יסוד וזכה למספר רב של מהדורות. מלבד המהדורה הראשונה שלפנינו, נדפס פעם שניה בלבוב תר"כ, ובפעם השלישית (עם תיקונים על פי העותק שלפנינו) באונגוואר תרכ"ט. לאחר מכן נדפס בזיטומיר תר"ל, לבוב תרל"ט, מונקאטש תרנ"ג, ועוד.
[1], מו, [4] דף (ארבעה הדפים עם תשובה מרבי שלמה קלוגר ועוד, מופיעים במקור בראש הספר. בעותק שלפנינו נכרכו בסוף ושלא כסדרם. יש לציין כי במהדורה השלישית מופיע תוכן דפים אלה בסוף הספר) + [2] דף (4 עמודים כתובים) בכתב-יד. חסר חציו התחתון של דף יט. 26 ס"מ. שוליים רחבים. מצב בינוני. כתמים, כתמי דיו, בלאי, פגעי עש, קרעים וחיתוכים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהמקומות. רבים מהדפים שוקמו באופן מקצועי. כריכת עור חדשה מפוארת, עם הטבעה מוזהבת.

ספר חק לישראל, עם "יוסף לחק" מאת החיד"א. סלאוויטא, [תקפ"ה-תקפ"ו 1826-1825]. דפוס רבי שמואל אברהם שפירא.
סט שלם בחמשה כרכים.
המהדורה שלפנינו היא המהדורה הראשונה של "חק לישראל" שנדפסה בסלאוויטא.
על מהדורה זו באו הסכמות גדולי החסידות: רבי מרדכי מטשרונוביל, בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יצחק מראדוויל ורבי אברהם דב מאווריטש.
מעניין לציין כי בין המסכימים שלפנינו נמנה הגאון רבי חיים הכהן שהיה מחכמי ווילנא, ולאחר מכן כיהן כאב"ד פינסק, הכותב בהסכמתו לשונות הערצה מופלגים על ה"אוהב ישראל" מאפטא (שגם הוא בין המסכימים): "עטרת תפארת ישראל הרב הגאון החסיד המפורסם מאור של ישראל הרב מאפטא נ"י, והלכתי לאורו המאיר נתיב... חכם גדול ונורא...".
חתימות, חותמות ורישומים שונים בדפי המגן ובדפי השער.
בראשית: [8], רסו, [1] דף. שמות: רנח דף. ויקרא: רלב דף. במדבר: רכו דף. דברים: [2], רנו, [2] דף. 18.5 ס"מ. בכרך השני דפים בצבע כחלחל. מצב משתנה בין הכרכים, מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי ונקבי עש בחלק מהדפים. קרעים ופגמים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. דפי השער של שני הכרכים הראשונים מנותקים. חלק מהקונטרסים בכרך השלישי מנותקים חלקית. שני הדפים האחרונים של הכרך השני הושלמו מעותק אחר. כריכות עור מקוריות פגומות וקרועות.

---------------------------------------------------------------------------------------------

על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום

מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.

רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".

האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו/1).

צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" - בשם האדמו"ר משינאווע).

הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".

ששה סדרי משנה, עם פירושים. ששה כרכים משתי מהדורות: סלאוויטא, תקפ"ב ותק"צ [1822 ו-1830]. דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא.
סדר נזיקין וסדר קדשים ממהדורת תקפ"ב, ארבעת הסדרים האחרים ממהדורת תק"צ.
בדפי השער נדפס: "נתוסף עליהם... איזה חידושים מהרב הגאון הגדול החסיד המפורסם בוצינא קדישא מוהר"ר לוי יצחק זלה"ה שהיה אב"ד דק"ק ברדיטשוב".
6 כרכים. זרעים: [4], קלב דף. מועד: קעג דף. נשים: קס דף. נזיקין: [1], קצו דף. קדשים: קצ דף. טהרות: רכד דף. בכרך של סדר זרעים חסרים הדפים מב-מג, סא-סד (סך הכל חסרים 6 דפים). בכרך של סדר נשים נכרכו הדפים קכט-קלב שלא במקומם. חמשה כרכים בגודל ממוצע של 25-27 ס"מ. כרך סדר קדשים בגודל 21.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כרכי הסדרים זרעים, מועד, נשים ונזיקין במצב כללי טוב. כתמים, כתמי רטיבות, סימני עש. באחד הכרכים פגעי עש עם פגיעה קלה בטקסט. כרך סדר טהרות במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. קרעים בדף השער עם פגיעה בטקסט, מודבקים בנייר דבק. כרך סדר קדשים במצב בינוני גרוע. כתמים, כתמי רטיבות, כתמי דיו ושרבוטים בעט. פגעי עש קשים בשער ובדפים רבים, עם פגיעה בטקסט. קונטרסים מנותקים. כרך קדשים קטן יותר במידתו משאר הכרכים. חותמות. חתימות ורישומים שונים בחלק מהכרכים. כריכות עור עתיקות בחלק מהכרכים. פגמים ובלאי בכריכות.