דגל לשמחת תורה. חיתוך לינולאום מאת שלמה ידידיה (זיילנפריינד). הוצאת י. ח. [חיים יהושע] קוסובסקי, "בית ישראל"; דפוס י. הילפרן, ירושלים, [1923].
דגל בעל זנב-סנונית, מודפס בדיו כחולה. צדו האחד מחולק לשתי רצועות; ברצועה העליונה נראים ספר תורה מוכתר בכתר תורה, משני צדיו כנפי מלאך ומאחוריו השמש העולה. ברצועה התחתונה נראים אריות הרלדיים תומכים במגן דוד ובתוכו המילה "ציון". לצד הכתובת המסורתית "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", מופיעה כתובת בעלת אופי ציוני – "בעד עמנו, ארצנו ותורתנו". על צדו השני נראית יונה הנושאת במקורה ענף ועליו הכתובת "שישו ושמחו בשמחת תורה", באותיות דמויות-עלים, ולצדה שבעה כוכבים (על פי הצעתו של הרצל לדגל הציוני), סוכה, ארבעת המינים ואלומת חיטים. הדגל חתום בדפוס "ש. ידידיה".
דגל זה, המשלב נושאים מסורתיים וציוניים, הופיע בשנת 1923 בדפו האחרון של העיתון "על המשמר" בעריכת א"ז בן-ישי שיצא לאור בירושלים, ולצדו "הוראות שימוש": "לילדי העברים בגולה! כחבריכם בארץ ישראל, כן אתם בגולה, תניפו ביום 'שמחת תורה' רק את הדגל העברי" (ראו: "הדגלים של שמחת תורה, מן האמנות היהודית העממית לתרבות העברית-ישראלית". הוצאת מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2012. עמ' 21).
שלמה ידידיה (שָלָמוֹן זיֵלֶנפריינד – Salamon Seelenfreund, 1875-1961), יליד הונגריה. בהיותו כבן 16 יצא מסֶגֶד לבודפשט לבנות את חייו כאמן. למד בבית הספר לאמנויות בעיר ולאחר מכן אף ברומא, בפריז ובגרמניה. בשובו להונגריה הקים בית מלאכה ונודע כרב-אמן ומורה לאמנויות, ואף הוזמן לעצב ולבצע את עבודות הדקורציה של בית הכנסת הניאולוגי החדש בסֶגֶד, שנחנך ב-1903. בהמשך קיים תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בסֶגֶד (1910) ובבודפשט. בשנת 1921 עלה לארץ עם משפחתו והקים בית מלאכה בירושלים, ולאחר מכן התיישב עם משפחתו במושבה בית-טולמא, בעמק הארזים. במאורעות תרפ"ט נמלטה המשפחה מבעוד מועד וניצלה, אך הבית ותכולתו – תוכניות, יצירות גמורות וציוד – עלו באש, וכל הנותר נשדד. בשנים הבאות התגורר ידידיה בתל-אביב ובגבעתיים לסירוגין, ורבות מעבודותיו הושמדו בפגיעה שספג ביתו במהלך הפצצה האווירית המצרית במהלך מלחמת השחרור.
ידידיה, אמן עיטור וקליגרפיה, עסק רבות באות העברית, אשר שימשה לו חומר גלם לצורות ודגמים עיטוריים בהשראת מסורת האמנות היהודית. למידע נוסף אודותיו, ראו מאמר מצורף מאת תמנה רובינגר שנתפרסם מטעם המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית.
28.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים, חלקם מחוזקים בנייר דבק.

ספר הדברים, ששה עשר שירים מאת ח"נ ביאליק וששה עשר ציורים מאת תום זיידמן-פרויד. הוצאת "אופיר", ירושלים-ברלין, תרפ"ב 1922.
ששה-עשר שירים קצרים מאוירים לילדים, פרי השותפות בין תום זיידמן-פרויד ובן זוגה, התעשיין והמו"ל יעקב זיידמן, ובין חיים נחמן ביאליק. השלושה הקימו יחד בברלין את הוצאת "אופיר" לספרי ילדים עבריים, וספר זה הוא מן הספרים הבודדים פרי עטו של ביאליק ומכחולה של זיידמן-פרויד שיצאו לפני שהתפרקה ההוצאה.
איוריה של תום זיידמן-פרויד (1892-1930), סופרת ומאיירת יהודייה, ילידת וינה, מצטיינים בפשטותם הסגנונית ובעושר ההבעה שבהם. הציורים הנקיים והרציניים, הצבועים בטכניקת "פושואר" המשווה להם שקיפות של צבעי-מים, היו ממבשרי סגנון האר-דקו. בקווים מעטים, שבעת ובעונה אחת אינם ילדיים אך מובנים היטב לילדים, הם מספרים כל אחד סיפור שלם.
[35] עמ', 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נכרך מחדש בתפירה בצירוף לוחות הכריכה המקוריים. הדף הראשון (עם סמל ההוצאה ופרטיה) הודבק לכריכה. הדפים נקצצו בשוליהם. פגמי הדבקה בצדו הפנימי של הדף הראשון. חותמות ספריה. רישום בעט בעמוד השער. פגמים קלים. כתמים. קילופים בכריכה ובכמה מקומות בתוך הספר. מדבקות צבעוניות בכמה מדפי האיורים.
ספרות: איורים עבריים, הספר העברי המאויר לילדים, העידן הבינלאומי 1900-1925, מאת אילה גורדון. הוצאת מוזיאון נחום גוטמן, תל אביב, 2005. עמ' 127-141.
מקור: אוסף רפאל גרינצוויג.

חמשה חומשי תורה. הוצאת חברת שונצינו (סונצ'ינו), ברלין, תר"צ-תרצ"ג [1933-1930].
מהדורה ביבליופילית נאה בפורמט גדול, נדפסה ב-850 עותקים. האותיות ותיבות הפתיחה עוצבו בידי מרכוס בהמר "על פי תמונת האותיות בדפוסו של גרשם כהן בפראג".
"חברת שונצינו של ידידי הספר היהודי", נוסדה בברלין בשנת 1924 ופעלה להוציא ספרים מוקפדים מצד עיצובם הטיפוגרפי. החברה פעלה עד פרוקה בפקודת הממשל הנאצי בשנת 1937. בכוונת אגודת שונצינו היה להמשיך ולהדפיס את שאר ספרי התנ"ך, אך השינויים הפוליטיים הדרמטיים שהתרחשו בגרמניה באותה תקופה הביאו להפסקתו המוקדמת של הפרויקט.
[134] דף, 40 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים בכמה דפים. פגמים קלים בכריכה.