מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- (-) Remove and filter and
- the (56) Apply the filter
- art (45) Apply art filter
- isra (45) Apply isra filter
- מלחמת (38) Apply מלחמת filter
- ושארית (33) Apply ושארית filter
- שואה (33) Apply שואה filter
- אנטישמיות (33) Apply אנטישמיות filter
- אנטישמיות, (33) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (33) Apply הפליטה filter
- antisemit (33) Apply antisemit filter
- antisemitism, (33) Apply antisemitism, filter
- erit (33) Apply erit filter
- hapletah (33) Apply hapletah filter
- holocaust (33) Apply holocaust filter
- she (33) Apply she filter
- she'erit (33) Apply she'erit filter
- sheerit (33) Apply sheerit filter
- ספרי (29) Apply ספרי filter
- וכרזות (27) Apply וכרזות filter
- גלויות (27) Apply גלויות filter
- גרפיקה (27) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (27) Apply גרפיקה, filter
- art, (27) Apply art, filter
- grphic (27) Apply grphic filter
- postcard (27) Apply postcard filter
- poster (27) Apply poster filter
- ישראלית (26) Apply ישראלית filter
- והקדשות (21) Apply והקדשות filter
- מכתבים (21) Apply מכתבים filter
- מחקר, (21) Apply מחקר, filter
- מחקר (21) Apply מחקר filter
- כתבייד (21) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד, (21) Apply כתבי-יד, filter
- כתבי (21) Apply כתבי filter
- יד (21) Apply יד filter
- חתימות (21) Apply חתימות filter
- וספרי (21) Apply וספרי filter
- מכתבים, (21) Apply מכתבים, filter
- bibl (21) Apply bibl filter
- bibles, (21) Apply bibles, filter
- dedic (21) Apply dedic filter
- letter (21) Apply letter filter
- letters, (21) Apply letters, filter
- manuscript (21) Apply manuscript filter
- manuscripts, (21) Apply manuscripts, filter
- map (21) Apply map filter
- signatur (21) Apply signatur filter
- theolog (21) Apply theolog filter
- travelogu (21) Apply travelogu filter
מציג 169 - 180 of 219
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
Anglia Judaica, or the History and Antiquities of the Jews in England [אנגליה יודאיקה, או ההיסטוריה וקדמוניות היהודים באנגליה], מאת D'blossiers Tovey. נדפס עבור James Fletcher, אוקספורד, 1738. מהדורה ראשונה. אנגלית.
ספר מקיף וראשון מסוגו לתולדות יהדות אנגליה, מאת ההיסטוריון ואיש הכנסיה האנגליקנית D'blossiers Tovey (1692-1745). הספר סוקר את הקהילה היהודית באנגליה מראשיתה בשנת 1066 ועד לגירוש היהודים במאה ה-13 וכן כולל תיעוד מעניין של המשא ומתן בין מנשה בן ישראל לאוליבר קרומוול שבעקבותיו בוטל צו הגירוש והתחדשה הקהילה (באחד הפרקים מסופר כי התקווה שעורר קרומוול בלב היהודים היתה כה גדולה עד שמקצתם העלו את האפשרות שהוא עשוי להיות המשיח. ראו עמ' 275).
הספר כולל לוח תחריט המציג את קברו של הילד יו מלינקולן (Saint Hugh of Lincoln) שעל-פי עלילת דם שנפוצה באנגליה, נרצח בידי יהודים.
[8], 319 עמ' + [1] לוח תחריט, 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ספריה בכמה דפים. מדבקה ורישום בגב דף השער. כריכה עם שדרה ופינות מעור (לא מקורית).
ספר מקיף וראשון מסוגו לתולדות יהדות אנגליה, מאת ההיסטוריון ואיש הכנסיה האנגליקנית D'blossiers Tovey (1692-1745). הספר סוקר את הקהילה היהודית באנגליה מראשיתה בשנת 1066 ועד לגירוש היהודים במאה ה-13 וכן כולל תיעוד מעניין של המשא ומתן בין מנשה בן ישראל לאוליבר קרומוול שבעקבותיו בוטל צו הגירוש והתחדשה הקהילה (באחד הפרקים מסופר כי התקווה שעורר קרומוול בלב היהודים היתה כה גדולה עד שמקצתם העלו את האפשרות שהוא עשוי להיות המשיח. ראו עמ' 275).
הספר כולל לוח תחריט המציג את קברו של הילד יו מלינקולן (Saint Hugh of Lincoln) שעל-פי עלילת דם שנפוצה באנגליה, נרצח בידי יהודים.
[8], 319 עמ' + [1] לוח תחריט, 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ספריה בכמה דפים. מדבקה ורישום בגב דף השער. כריכה עם שדרה ופינות מעור (לא מקורית).
קטגוריה
יהדות אנגליה וארה"ב
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
Report of Sir Moses Montefiore Bart to the London Committee of Deputies of The British Jews on the Subject of his Mission to Rome – דו"ח מאת משה מונטיפיורי, לועד שליחי הקהילות, בנושא שליחותו לרומא בניסיון להביא לשחרורו של אדגרדו מורטארה. כתוב בכתב-יד (בידי מזכיר?) ומשוכפל. לונדון, ה-13 ביולי 1859. אנגלית.
אדגרדו מורטארה (1851-1940) היה בנו של סוחר יהודי מבולוניה (אז במדינת האפיפיור של איטליה). בגיל שנתיים לקה במחלה קשה והוטבל בסתר לנצרות בידי משרתת נוצריה של המשפחה שביקשה לרפאו מהמחלה. כמה שנים מאוחר יותר העידה המשרתת על דבר הטבילה לרשויות. כיוון שבאותה עת החוק אסר על מי שאינו קתולי לגדל ולחנך ילדים קתולים, מורטארה נלקח ממשפחתו. כל ניסיונות המשפחה להחזיר את בנם לידיהם נכשלו. מורטארה חונך כקתולי ובבגרותו הצטרף למסדר האוגוסטיני. מאוחר יותר אף פעל כמיסיונר בגרמניה ובניו-יורק.
פרשת מורטארה עוררה סערה בקרב קהילות יהודיות וחוגים ליברליים באירופה ובארצות הברית. מספר ממשלות אירופיות וממשלת ארה"ב הביעו את מחאתן וביקשו להשיב את מורטארה למשפחתו. פרשה זו נחשבת לאירוע מכונן בהיסטוריה האירופאית ולאחד הגורמים להקמתו של הארגון "כל ישראל חברים".
הדו"ח שלפנינו מתאר את נסיעתו של משה מונטיפיורי לרומא, בשנת 1859, במטרה להגיש לאפיפיור פיוס התשיעי תזכיר הקורא לשחרורו של אדגרדו מורטארה. בדו"ח נזכרים, בין היתר, ניסיונותיו של מונטיפיורי לקבוע פגישה עם האפיפיור, מגעיו עם הדיפלומט הבריטי Odo Russell ופגישתו עם הקרדינל אנטונלי (Antonelli) לו מסר בסופו של דבר את התזכיר. כן מציין מונטיפיורי בדו"ח כי לנסיעה זו התלוו אליו אשתו יהודית ושני ידידיו, גרשון (גרשום) קורשידט מניו-אורלינס וד"ר תומאס הודג'קין מלונדון. הדו"ח נמסר על ידי מונטיפיורי ל"ועד שליחי הקהילות", הגוף המייצג של יהודי בריטניה (באותה עת היה מונטיפיורי נשיאו).
7, [1] דף, 32.5 ס"מ (כרוכים בשרוך בפינתם השמאלית העליונה). מצב טוב. סימני קיפול. כתמים וקרעים בשוליים, רובם קלים.
אדגרדו מורטארה (1851-1940) היה בנו של סוחר יהודי מבולוניה (אז במדינת האפיפיור של איטליה). בגיל שנתיים לקה במחלה קשה והוטבל בסתר לנצרות בידי משרתת נוצריה של המשפחה שביקשה לרפאו מהמחלה. כמה שנים מאוחר יותר העידה המשרתת על דבר הטבילה לרשויות. כיוון שבאותה עת החוק אסר על מי שאינו קתולי לגדל ולחנך ילדים קתולים, מורטארה נלקח ממשפחתו. כל ניסיונות המשפחה להחזיר את בנם לידיהם נכשלו. מורטארה חונך כקתולי ובבגרותו הצטרף למסדר האוגוסטיני. מאוחר יותר אף פעל כמיסיונר בגרמניה ובניו-יורק.
פרשת מורטארה עוררה סערה בקרב קהילות יהודיות וחוגים ליברליים באירופה ובארצות הברית. מספר ממשלות אירופיות וממשלת ארה"ב הביעו את מחאתן וביקשו להשיב את מורטארה למשפחתו. פרשה זו נחשבת לאירוע מכונן בהיסטוריה האירופאית ולאחד הגורמים להקמתו של הארגון "כל ישראל חברים".
הדו"ח שלפנינו מתאר את נסיעתו של משה מונטיפיורי לרומא, בשנת 1859, במטרה להגיש לאפיפיור פיוס התשיעי תזכיר הקורא לשחרורו של אדגרדו מורטארה. בדו"ח נזכרים, בין היתר, ניסיונותיו של מונטיפיורי לקבוע פגישה עם האפיפיור, מגעיו עם הדיפלומט הבריטי Odo Russell ופגישתו עם הקרדינל אנטונלי (Antonelli) לו מסר בסופו של דבר את התזכיר. כן מציין מונטיפיורי בדו"ח כי לנסיעה זו התלוו אליו אשתו יהודית ושני ידידיו, גרשון (גרשום) קורשידט מניו-אורלינס וד"ר תומאס הודג'קין מלונדון. הדו"ח נמסר על ידי מונטיפיורי ל"ועד שליחי הקהילות", הגוף המייצג של יהודי בריטניה (באותה עת היה מונטיפיורי נשיאו).
7, [1] דף, 32.5 ס"מ (כרוכים בשרוך בפינתם השמאלית העליונה). מצב טוב. סימני קיפול. כתמים וקרעים בשוליים, רובם קלים.
קטגוריה
יהדות אנגליה וארה"ב
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב מאת משה מונטפיורי אל רבני ירושלים ופרנסיה. כתיבת ידי סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם חתימתו של מונטפיורי בעברית (באותיות מרובעות) ובאנגלית. רמסגייט (אנגליה), תר"ל [1870].
המכתב ממוען אל הרבנים אברהם אשכנזי (חכם באשי), משה בן וינשתי (משה בנבנישתי), מאיר מאניקשט, יעקב יהודה לייב לעווי, הרב משה דן רלב"ג, והגבירים שלמה אמזלאג ויעקב ואלירו, ועוסק בחלוקת כספים, תרומות עבור הכוללים השונים בירושלים.
במכתב מציין מונטפיורי כי את התרומות לטובת עניי ירושלים, 37.19 לירות-שטרלינג מאיתו ו-117.3 לירות-שטרלינג מאת תורמים אחרים (שמותיהם מצוינים במכתב לצד סכום הכסף שתרמו), יש "לחלק... בלי שום הפרש כלל וכלל בין כולל וכולל".
[1] דף מקופל (שני עמודים כתובים), 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. מספר רצועות נייר דבק ופיסת נייר מודבקות בגב המכתב.
המכתב ממוען אל הרבנים אברהם אשכנזי (חכם באשי), משה בן וינשתי (משה בנבנישתי), מאיר מאניקשט, יעקב יהודה לייב לעווי, הרב משה דן רלב"ג, והגבירים שלמה אמזלאג ויעקב ואלירו, ועוסק בחלוקת כספים, תרומות עבור הכוללים השונים בירושלים.
במכתב מציין מונטפיורי כי את התרומות לטובת עניי ירושלים, 37.19 לירות-שטרלינג מאיתו ו-117.3 לירות-שטרלינג מאת תורמים אחרים (שמותיהם מצוינים במכתב לצד סכום הכסף שתרמו), יש "לחלק... בלי שום הפרש כלל וכלל בין כולל וכולל".
[1] דף מקופל (שני עמודים כתובים), 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. מספר רצועות נייר דבק ופיסת נייר מודבקות בגב המכתב.
קטגוריה
יהדות אנגליה וארה"ב
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
מכתב מאת משה מונטפיורי אל הרב הראשי של האימפריה הבריטית נתן מרקוס אדלר. כתיבת ידי סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם הוספה בכתב-ידו של מונטפיורי ועם חתימת-ידו. רמסגייט (אנגליה), נובמבר 5640 [1879]. אנגלית.
מכתב העוסק בכספי תרומה עבור עניי ארץ ישראל. בסוף המכתב, תחת חתימתו, הוסיף מונטפיורי מספר שורות בכתב-ידו – איחולים וברכות לרב אדלר.
בין מונטפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין הרב נתן מרקוס אדלר (1803-1890), הרב הראשי של האימפריה הבריטית, התקיימו קשרי ידידות לאורך עשרות שנים. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (United Synagogue), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטפיורי.
[1] דף, 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.
מכתב העוסק בכספי תרומה עבור עניי ארץ ישראל. בסוף המכתב, תחת חתימתו, הוסיף מונטפיורי מספר שורות בכתב-ידו – איחולים וברכות לרב אדלר.
בין מונטפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין הרב נתן מרקוס אדלר (1803-1890), הרב הראשי של האימפריה הבריטית, התקיימו קשרי ידידות לאורך עשרות שנים. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (United Synagogue), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטפיורי.
[1] דף, 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.
קטגוריה
יהדות אנגליה וארה"ב
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
An open letter addressed to Sir Moses Montefiore… Together with a narrative of a forty days' sojourn in the Holy Land / מכתב גלוי אל השר הצדיק סיר משה מונטפיורי... אשר העריכו לפניו הרבנים המפורסמים ה"ה הרב הגאון... מאיר אויערבאך... והרב הגאון... שמואל סלאנט... ונלווה אליו סיפור ישיבת ארבעים יום בארץ הקדושה בלשון אנגליזי. דפוס Wertheimer, Lea & Co., לונדון, 1877. עברית ואנגלית. מהדורה שניה.
בספר נדפסו רשמי מסעו של משה מונטיפיורי בארץ ישראל בשנת 1875, ונוסח מכתב ארוך שנשלח אליו מאת הרבנים שמואל סלנט ומאיר אוירבך לקראת הגעתו לירושלים (המכתב נדפס במקור העברי ובתרגום לאנגלית. רשמי המסע נדפסו באנגלית בלבד).
בראש עמוד השער האנגלי מופיעה הקדשה בכתב-יד: "To Mr. Marcus N. Adler, with Sir Moses Montefiore's best wishes" ["לאדון מרקוס נ. אדלר, עם מיטב איחוליו של משה מונטיפיורי"]. המילים Moses Montefiore's נכתבו בכתב-ידו של מונטיפיורי.
ככל הנראה, הספר הוקדש למרקוס נתן אדלר (1837-1911), בנו של הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (1803-1890), רבה הראשי של בריטניה.
לצידה הפנימי של הכריכה העברית מודבק תצלום של מונטפיורי, מאת John Crow Twyman, ותחתיו מודבק תו ספר של אדלר (מחופים בנייר מגן). בצדה הפנימי של הכריכה האנגלית נדפס סמל משפחת מונטפיורי.
148, מ' עמ', 24 ס"מ. כריכה עם הטבעות מוזהבות. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. מעט כתמים. חותמות דיו בדפי הבטנה. פגמים קלים בשולי הכריכה ובשדרה.
בספר נדפסו רשמי מסעו של משה מונטיפיורי בארץ ישראל בשנת 1875, ונוסח מכתב ארוך שנשלח אליו מאת הרבנים שמואל סלנט ומאיר אוירבך לקראת הגעתו לירושלים (המכתב נדפס במקור העברי ובתרגום לאנגלית. רשמי המסע נדפסו באנגלית בלבד).
בראש עמוד השער האנגלי מופיעה הקדשה בכתב-יד: "To Mr. Marcus N. Adler, with Sir Moses Montefiore's best wishes" ["לאדון מרקוס נ. אדלר, עם מיטב איחוליו של משה מונטיפיורי"]. המילים Moses Montefiore's נכתבו בכתב-ידו של מונטיפיורי.
ככל הנראה, הספר הוקדש למרקוס נתן אדלר (1837-1911), בנו של הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (1803-1890), רבה הראשי של בריטניה.
לצידה הפנימי של הכריכה העברית מודבק תצלום של מונטפיורי, מאת John Crow Twyman, ותחתיו מודבק תו ספר של אדלר (מחופים בנייר מגן). בצדה הפנימי של הכריכה האנגלית נדפס סמל משפחת מונטפיורי.
148, מ' עמ', 24 ס"מ. כריכה עם הטבעות מוזהבות. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. מעט כתמים. חותמות דיו בדפי הבטנה. פגמים קלים בשולי הכריכה ובשדרה.
קטגוריה
יהדות אנגליה וארה"ב
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
שתי תפילות שנתחברו לכבודו של משה מונטיפיורי וקובץ מודפס ובו מכתבו של משה מונטיפיורי ליהודי ארץ ישראל ומכתבים שנתקבלו בתגובה.
1. "מזמור לתודה וברכה למשה מונטיפיורי איש צדיק תמים גדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו...". הוצאת יגנאץ פאפש וחברו, טריאסט, [תר"ו (1846) בקירוב].
תפילה "לראש צדיק יקר רוח וטהר לב משה מונטיפיורי אשר יברך הרב הגדול רועה צאן קדושים בכל שנה ושנה ביום הכיפורים" שחיבר רבי שבתי אלחנן טריויש לכבוד משה מונטיפיורי על השתדלותו למען יהודי דמשק בימי עלילת דמשק (1840).
דף 36X22.5 ס"מ (מודפס משני צידיו). מצב טוב-בינוני. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. קרעים חסרים, רובם בשוליים ללא פגיעה בדפוס. קמטים. כתמים.
2. תפלה למשה / Preghiera per Mosé, "לשבח ולפאר שם הטפסר רם ונשא... הבארוניטו הישיש סיר משה מונטיפיורי יצ"ו, ביום אשר נכנס לחיים טובים ולברכה למאת שנה לחייו". הוצאת ישראל קושטא, ליוורנו, תרמ"ד (1883). עברית ואיטלקית.
ט; [2] דף, 13-16 עמ' (החוברת אינה שלמה), 17.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
3. Translations of a Letter Addressed by Sir Moses Montefiore, Bart., F.R.S., […]to the Jewish Congregations in the Holy Land […].,., […] […] and the Replies Received Thereto, מאת משה מונטיפיורי. הוצאת ה-"London Committee of Deputies of the British Jews" [ועד שליחי הקהילות], לונדון, 1874. אנגלית.
בשנת 1874, לאחר חורף קשה שייקר את מחירי המזון, פנו יהודי ירושלים בבקשת סיוע למשה מונטיפיורי, שזה שנים ארוכות תמך בישוב בארץ ישראל וניסה שוב ושוב לייסד מקורות פרנסה ליהודי הארץ. בתגובה לפנייתם כתב מונטיפיורי לכל נציגי הקהילות היהודיות בארץ ישראל, והציע ליזום עיסוק בחקלאות, במסחר ובמלאכה, כדי לשפר את מצבם ולהצילם מחרפת הרעב שחיו בה דרך קבע ומהתלות בכספי ה"חלוקה". את מכתבי התגובה שקיבל מנציגי הקהילות ומאנשים פרטיים ואשר תוכנם נע מספקנות ועד התלהבות גלויה, קיבץ מונטיפיורי והדפיס בקובץ זה, כדי להפיץ אותו בין יהודי בריטניה ולהניע אותם לתמוך ביסוד כלכלה מתפקדת, וביחוד התיישבות חקלאית, בארץ ישראל.
לקובץ המכתבים מצורף מכתב מודפס מאת משה מונטיפיורי, חתום בחתימתו המודפסת, המפציר בנמען לעיין בתכתובת, להיווכח בנכונותם של יהודי הארץ לעבוד לפרנסתם ולתרום מהונו לטובת יוזמותיו החקלאיות והעסקיות של מונטיפיורי בארץ ישראל.
82 עמ', 23.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים. קרע בדף האחרון. קרעים וקרעים חסרים בשולי העטיפה. עטיפה רופפת. שדרה חסרה. קונטרסים רופפים ומנותקים למחצה. מדבקת ספריה על העטיפה.
מכתב מצורף: [2] עמ' (גיליון מקופל לשניים), 32.5 ס"מ. מצב טוב. קפלים.
1. "מזמור לתודה וברכה למשה מונטיפיורי איש צדיק תמים גדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו...". הוצאת יגנאץ פאפש וחברו, טריאסט, [תר"ו (1846) בקירוב].
תפילה "לראש צדיק יקר רוח וטהר לב משה מונטיפיורי אשר יברך הרב הגדול רועה צאן קדושים בכל שנה ושנה ביום הכיפורים" שחיבר רבי שבתי אלחנן טריויש לכבוד משה מונטיפיורי על השתדלותו למען יהודי דמשק בימי עלילת דמשק (1840).
דף 36X22.5 ס"מ (מודפס משני צידיו). מצב טוב-בינוני. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. קרעים חסרים, רובם בשוליים ללא פגיעה בדפוס. קמטים. כתמים.
2. תפלה למשה / Preghiera per Mosé, "לשבח ולפאר שם הטפסר רם ונשא... הבארוניטו הישיש סיר משה מונטיפיורי יצ"ו, ביום אשר נכנס לחיים טובים ולברכה למאת שנה לחייו". הוצאת ישראל קושטא, ליוורנו, תרמ"ד (1883). עברית ואיטלקית.
ט; [2] דף, 13-16 עמ' (החוברת אינה שלמה), 17.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
3. Translations of a Letter Addressed by Sir Moses Montefiore, Bart., F.R.S., […]to the Jewish Congregations in the Holy Land […].,., […] […] and the Replies Received Thereto, מאת משה מונטיפיורי. הוצאת ה-"London Committee of Deputies of the British Jews" [ועד שליחי הקהילות], לונדון, 1874. אנגלית.
בשנת 1874, לאחר חורף קשה שייקר את מחירי המזון, פנו יהודי ירושלים בבקשת סיוע למשה מונטיפיורי, שזה שנים ארוכות תמך בישוב בארץ ישראל וניסה שוב ושוב לייסד מקורות פרנסה ליהודי הארץ. בתגובה לפנייתם כתב מונטיפיורי לכל נציגי הקהילות היהודיות בארץ ישראל, והציע ליזום עיסוק בחקלאות, במסחר ובמלאכה, כדי לשפר את מצבם ולהצילם מחרפת הרעב שחיו בה דרך קבע ומהתלות בכספי ה"חלוקה". את מכתבי התגובה שקיבל מנציגי הקהילות ומאנשים פרטיים ואשר תוכנם נע מספקנות ועד התלהבות גלויה, קיבץ מונטיפיורי והדפיס בקובץ זה, כדי להפיץ אותו בין יהודי בריטניה ולהניע אותם לתמוך ביסוד כלכלה מתפקדת, וביחוד התיישבות חקלאית, בארץ ישראל.
לקובץ המכתבים מצורף מכתב מודפס מאת משה מונטיפיורי, חתום בחתימתו המודפסת, המפציר בנמען לעיין בתכתובת, להיווכח בנכונותם של יהודי הארץ לעבוד לפרנסתם ולתרום מהונו לטובת יוזמותיו החקלאיות והעסקיות של מונטיפיורי בארץ ישראל.
82 עמ', 23.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים. קרע בדף האחרון. קרעים וקרעים חסרים בשולי העטיפה. עטיפה רופפת. שדרה חסרה. קונטרסים רופפים ומנותקים למחצה. מדבקת ספריה על העטיפה.
מכתב מצורף: [2] עמ' (גיליון מקופל לשניים), 32.5 ס"מ. מצב טוב. קפלים.
קטגוריה
יהדות אנגליה וארה"ב
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $700
לא נמכר
תריסר חוברות, מכתבים, כרוזים ופריטי נייר שנדפסו מטעם ארגון הסיוע היהודי Federation of Ukrainian Jews [הפדרציה של יהודי אוקראינה], שפעל בלונדון לאחר מלחמת העולם הראשונה. לונדון, תחילת-אמצע שנות ה-20 בקירוב. אנגלית ויידיש.
בין הפריטים: • "טעטיגקייטס באריכט פאר דער צייט פון אוקטאבער 1921 ביז אפריל 1923", דו"ח מפורט על פעילות הארגון ומצב היהודים בארצות שונות באירופה: אוקראינה, פולין, ליטא ומקומות נוספים. הספר מלווה איורים, תמונות, תרשימים ומפה מקופלת. • "The Call of the Ukraine", חוברת עם סיכום הכינוס השנתי של הארגון לשנת 1923 (מצורפים שני בולים עם סמל הכינוס). • מכתב תודה, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי, שצורף, כנראה, לקבלה עבור תרומה. • "The Menorah, A Chanukah Journal", חוברת לכבוד חג החנוכה בהוצאת הארגון, מלווה איורים, רשימה של תורמים לארגון ומוסף לילדים (בחוברת נפרדת). 1923. • טופס מאויר (לא ממולא) למתן תרומה לחג החנוכה. • שני כרוזים לגיוס תרומות. • ועוד.
שניים מהפריטים שלפנינו ממוענים לידי יצחק ליוינגסטון (Isaac Livingstone), מנהל "בית המדרש גולדרס גרין" שבלונדון.
מצורף: כרוז מטעם ארגון הסיוע Russian Jews Relief Fund.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
בין הפריטים: • "טעטיגקייטס באריכט פאר דער צייט פון אוקטאבער 1921 ביז אפריל 1923", דו"ח מפורט על פעילות הארגון ומצב היהודים בארצות שונות באירופה: אוקראינה, פולין, ליטא ומקומות נוספים. הספר מלווה איורים, תמונות, תרשימים ומפה מקופלת. • "The Call of the Ukraine", חוברת עם סיכום הכינוס השנתי של הארגון לשנת 1923 (מצורפים שני בולים עם סמל הכינוס). • מכתב תודה, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי, שצורף, כנראה, לקבלה עבור תרומה. • "The Menorah, A Chanukah Journal", חוברת לכבוד חג החנוכה בהוצאת הארגון, מלווה איורים, רשימה של תורמים לארגון ומוסף לילדים (בחוברת נפרדת). 1923. • טופס מאויר (לא ממולא) למתן תרומה לחג החנוכה. • שני כרוזים לגיוס תרומות. • ועוד.
שניים מהפריטים שלפנינו ממוענים לידי יצחק ליוינגסטון (Isaac Livingstone), מנהל "בית המדרש גולדרס גרין" שבלונדון.
מצורף: כרוז מטעם ארגון הסיוע Russian Jews Relief Fund.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
קטגוריה
יהדות אנגליה וארה"ב
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
תעודה מודפסת, אישור על העברת כספים לחברת "העברה" בבעלותם המשותפת של בנק אנגלו-פלשתינה, בנק הטמפלרים והסוכנות היהודית, עם מילוי פרטים בכתב יד וחותמות-דיו של בנק הטמפלרים. 1935. אנגלית.
הסכם ההעברה ("טרנספר") נחתם בשנת 1933 בין שלטונות גרמניה הנאצית לסוכנות היהודית, במטרה להעביר את רכושם והונם של יהודי גרמניה לארץ ישראל. במסגרת ההסכם, הפקידו בעלי הון יהודים-גרמנים את כספם בידי אחת משלוש חברות תיווך ("הנוטע", "חברת אנגלו-פלשתינה" או "העברה"), והללו מסרו אותו לחברות בארץ ישראל, תוך הבטחה שירכשו בו סחורות גרמניות בלבד. לאחר שעלו בעלי ההון היהודים ארצה, הוחזרו להם שני שלישים מהונם המקורי.
מפעל ההעברה עורר עימות סוער בישוב היהודי בארץ ובתפוצות, בין היתר סביב השאלה המוסרית של עצם ניהול משא ומתן עם הנאצים והרווח הכלכלי המופק מכך.
[1] דף, 24.5X22 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים ומעט קרעים קלים בשוליים. נקבי תיוק.
הסכם ההעברה ("טרנספר") נחתם בשנת 1933 בין שלטונות גרמניה הנאצית לסוכנות היהודית, במטרה להעביר את רכושם והונם של יהודי גרמניה לארץ ישראל. במסגרת ההסכם, הפקידו בעלי הון יהודים-גרמנים את כספם בידי אחת משלוש חברות תיווך ("הנוטע", "חברת אנגלו-פלשתינה" או "העברה"), והללו מסרו אותו לחברות בארץ ישראל, תוך הבטחה שירכשו בו סחורות גרמניות בלבד. לאחר שעלו בעלי ההון היהודים ארצה, הוחזרו להם שני שלישים מהונם המקורי.
מפעל ההעברה עורר עימות סוער בישוב היהודי בארץ ובתפוצות, בין היתר סביב השאלה המוסרית של עצם ניהול משא ומתן עם הנאצים והרווח הכלכלי המופק מכך.
[1] דף, 24.5X22 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים ומעט קרעים קלים בשוליים. נקבי תיוק.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
שתי רשימות חברים (Mitglieder-Verzeichnis), שנדפסו מטעם הארגון Verein selbständiger Handwerker jüdischen Glaubens zu Berlin [איגוד בעלי המלאכה העצמאיים בני הדת היהודית בברלין]. [ברלין, 1935-1937]. גרמנית.
שתי חוברות הכוללות שמות של למעלה מאלף בעלי מלאכה ובתי עסק יהודיים בברלין, ומתעדות את חיי המסחר והכלכלה היהודיים תחת השלטון הנאצי, מעט לפני חיסולה של הכלכלה היהודית בגרמניה.
הארגון Verein selbständiger Handwerker jüdischen Glaubens נוסד בשנת 1895 בגרמניה, במטרה לקדם את בעלי המלאכה היהודיים ולהיאבק בתדמית הרעה שדבקה בהם. הארגון סיפק לחבריו תמיכה משפטית, ניהל קרן הלוואות, חילק קצבאות לנזקקים ואחת לכמה שנים פרסם חוברות עם שמות העסקים היהודיים הרשומים בסניפו המרכזי – ברלין.
עם עליית הנאצים לשלטון התגוררו בברלין כמחצית מבעלי המלאכה היהודיים בגרמניה. עוד בשנת 1933, הוכרז על חרם על סחורות ועסקים יהודיים, ועמו החל תהליך עקבי של דיכוי כלכלי ובידוד חברתי של יהודי גרמניה. ככל שהורע מצבם, הצטרפו יותר ויותר יהודים ל"איגוד בעלי המלאכה". הרשימות שפרסם אפשרו להם לפצות על אבדן הלקוחות הגרמנים בזכות היכרות עם לקוחות יהודים חדשים.
למרות מאמצי הארגון, נסגרו במהלך שנות ה-30 מרבית העסקים היהודיים בגרמניה. בראשית שנת 1938 פורסמה תקנה האוסרת על יהודים להפעיל עסקים ולשווק סחורות, ולאחר מאורעות "ליל הבדולח" - חוסלו העסקים היהודיים כליל. אותה השנה נמלט מנהל "איגוד בעלי המלאכה", וילהלם מרכוס (Wilhelm Marcus), אל מחוץ לגבולות גרמניה, והארגון חוסל למעשה.
לפנינו שתי הרשימות האחרונות שפרסם "איגוד בעלי המלאכה" במהלך שנות ה-30, המתעדות את בעלי המלאכה והעסקים הקטנים בקהילה היהודית של ברלין: חוברת אחת עם שמות חברי הארגון בשנים 1934-1935 וחוברת שנייה עם שמות החברים בשנים 1936-1937. החוברות ערוכות על פי סדר האל"ף-בי"ת, מחולקות על פי סוג בית העסק וכוללות את שמות החברים וכתובותיהם. בחוברת הראשונה מופיעות פרסומות רבות לבתי העסק השונים ודף שנועד להוספת כתובות ופרטים נוספים (מולא בעפרון).
שתי חוברות. 328 ו-208 עמ', 15.5 ס"מ בקירוב. כרוכות בעטיפות נייר מקוריות. החוברת משנת 1935 במצב טוב, עם פגמים קלים (בעיקר בעטיפה). החוברת משנת 1937 במצב טוב-בינוני, עם עטיפה ודפים ספורים מנותקים; קרעים קלים בשוליים של עמודים ספורים. חותמת דיו על גבי העטיפה של חוברת אחת ועל גבי דף השער של החוברת השנייה.
עותקים בודדים של שתי החוברות מופיעים ב-OCLC.
שתי חוברות הכוללות שמות של למעלה מאלף בעלי מלאכה ובתי עסק יהודיים בברלין, ומתעדות את חיי המסחר והכלכלה היהודיים תחת השלטון הנאצי, מעט לפני חיסולה של הכלכלה היהודית בגרמניה.
הארגון Verein selbständiger Handwerker jüdischen Glaubens נוסד בשנת 1895 בגרמניה, במטרה לקדם את בעלי המלאכה היהודיים ולהיאבק בתדמית הרעה שדבקה בהם. הארגון סיפק לחבריו תמיכה משפטית, ניהל קרן הלוואות, חילק קצבאות לנזקקים ואחת לכמה שנים פרסם חוברות עם שמות העסקים היהודיים הרשומים בסניפו המרכזי – ברלין.
עם עליית הנאצים לשלטון התגוררו בברלין כמחצית מבעלי המלאכה היהודיים בגרמניה. עוד בשנת 1933, הוכרז על חרם על סחורות ועסקים יהודיים, ועמו החל תהליך עקבי של דיכוי כלכלי ובידוד חברתי של יהודי גרמניה. ככל שהורע מצבם, הצטרפו יותר ויותר יהודים ל"איגוד בעלי המלאכה". הרשימות שפרסם אפשרו להם לפצות על אבדן הלקוחות הגרמנים בזכות היכרות עם לקוחות יהודים חדשים.
למרות מאמצי הארגון, נסגרו במהלך שנות ה-30 מרבית העסקים היהודיים בגרמניה. בראשית שנת 1938 פורסמה תקנה האוסרת על יהודים להפעיל עסקים ולשווק סחורות, ולאחר מאורעות "ליל הבדולח" - חוסלו העסקים היהודיים כליל. אותה השנה נמלט מנהל "איגוד בעלי המלאכה", וילהלם מרכוס (Wilhelm Marcus), אל מחוץ לגבולות גרמניה, והארגון חוסל למעשה.
לפנינו שתי הרשימות האחרונות שפרסם "איגוד בעלי המלאכה" במהלך שנות ה-30, המתעדות את בעלי המלאכה והעסקים הקטנים בקהילה היהודית של ברלין: חוברת אחת עם שמות חברי הארגון בשנים 1934-1935 וחוברת שנייה עם שמות החברים בשנים 1936-1937. החוברות ערוכות על פי סדר האל"ף-בי"ת, מחולקות על פי סוג בית העסק וכוללות את שמות החברים וכתובותיהם. בחוברת הראשונה מופיעות פרסומות רבות לבתי העסק השונים ודף שנועד להוספת כתובות ופרטים נוספים (מולא בעפרון).
שתי חוברות. 328 ו-208 עמ', 15.5 ס"מ בקירוב. כרוכות בעטיפות נייר מקוריות. החוברת משנת 1935 במצב טוב, עם פגמים קלים (בעיקר בעטיפה). החוברת משנת 1937 במצב טוב-בינוני, עם עטיפה ודפים ספורים מנותקים; קרעים קלים בשוליים של עמודים ספורים. חותמת דיו על גבי העטיפה של חוברת אחת ועל גבי דף השער של החוברת השנייה.
עותקים בודדים של שתי החוברות מופיעים ב-OCLC.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
Erblehre, Abstammungs- und Rassenkunde in Bildlicher Darstellung [התורשה, מדע היוחסין והגזע, ייצוג חזותי], פורטפוליו ובו לוחות טקסט, ציורים ותרשימים להוראת תורת התורשה והגזע. הטקסט מאת Alfred Vogel; הציורים מאת Eberhard Brauchle. הוצאת Verlag für National Literatur Gebr. Rath, שטוטגרט, 1939. גרמנית. מהדורה שנייה.
פורטפוליו ובו 80 לוחות המשלבים טקסט, ציורים ותרשימים (רבים מהם בצבע) שנועדו להוראת תורת התורשה והגזע בבתי ספר בגרמניה הנאצית. את הפורטפוליו יצר Alfred Vogel, מנהל בית ספר יסודי בעיר באדן, כחומר לימוד נלווה לספר לימוד אחר שכתב באותו נושא ("Erblehre und Rassenkunde für die Grund- und Hauptschule", 1937). הלוחות אוירו בידי Eberhard Brauchle.
הלוחות נחלקים לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה עוסקת בחוקי התורשה של מנדל, חוקים שנקבעו על-ידי הביולוג גרגור מנדל (Gregor Mendel, 1822-1884) במחקריו. בלוחות אלו ציורים ותרשימים המציגים ניסויים ומחקרים גנטיים שונים בצמחים. הקבוצה השנייה עוסקת בחקר התורשה ובתורת הגזע. בעזרת ציורים, תרשימים, תצלומים ועוד, מוצגת בלוחות אלו התאוריה האנטישמית הגזענית של עליונות הגזע הארי ונחיתות הגזעים האחרים.
הפורטפוליו, המשקף את הדוקטרינה של המפלגה הנאצית ואת הגדרות הגזע ב-"חוקי נירנברג", שם דגש מיוחד על טבעו ואופיו של היהודי: גנטיקה נחותה, חילול הגזע הארי, תרבות מנוונת, מוסר פגום, אהבה לכסף, המזימה להשתלט על העולם, וכדומה. בתחתית חלק מהלוחות מופיעים ציטוטים ומשפטים המשקפים את העקרונות הגזעניים והאנטישמיים של המפלגה הנאצית.
[1], 79 לוחות (ממוספרים 1-48,י aי48, 49-78),י 39 ס"מ. תיקייה: 30.5X40 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים קלים בפינות הלוחות. כתמים, קרעים ופגמים בתיקייה.
פורטפוליו ובו 80 לוחות המשלבים טקסט, ציורים ותרשימים (רבים מהם בצבע) שנועדו להוראת תורת התורשה והגזע בבתי ספר בגרמניה הנאצית. את הפורטפוליו יצר Alfred Vogel, מנהל בית ספר יסודי בעיר באדן, כחומר לימוד נלווה לספר לימוד אחר שכתב באותו נושא ("Erblehre und Rassenkunde für die Grund- und Hauptschule", 1937). הלוחות אוירו בידי Eberhard Brauchle.
הלוחות נחלקים לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה עוסקת בחוקי התורשה של מנדל, חוקים שנקבעו על-ידי הביולוג גרגור מנדל (Gregor Mendel, 1822-1884) במחקריו. בלוחות אלו ציורים ותרשימים המציגים ניסויים ומחקרים גנטיים שונים בצמחים. הקבוצה השנייה עוסקת בחקר התורשה ובתורת הגזע. בעזרת ציורים, תרשימים, תצלומים ועוד, מוצגת בלוחות אלו התאוריה האנטישמית הגזענית של עליונות הגזע הארי ונחיתות הגזעים האחרים.
הפורטפוליו, המשקף את הדוקטרינה של המפלגה הנאצית ואת הגדרות הגזע ב-"חוקי נירנברג", שם דגש מיוחד על טבעו ואופיו של היהודי: גנטיקה נחותה, חילול הגזע הארי, תרבות מנוונת, מוסר פגום, אהבה לכסף, המזימה להשתלט על העולם, וכדומה. בתחתית חלק מהלוחות מופיעים ציטוטים ומשפטים המשקפים את העקרונות הגזעניים והאנטישמיים של המפלגה הנאצית.
[1], 79 לוחות (ממוספרים 1-48,י aי48, 49-78),י 39 ס"מ. תיקייה: 30.5X40 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים קלים בפינות הלוחות. כתמים, קרעים ופגמים בתיקייה.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
כ-65 תעודות, מסמכים ופריטים נוספים שהיו שייכים למשפחה יהודית מווינה שעלתה לארץ ישראל בשנת 1939. אוסטריה וארץ ישראל, שנות העשרה עד שנות ה-50 של המאה ה-20. גרמנית ומעט עברית.
אוסף תעודות ומסמכים מעיזבונה של משפחה יהודית מהעיר וינה – בני הזוג הרמן (צבי / הירש) ורגינה (רבקה) הלר, וילדיהם, יוסף, לאו ומכסימיליאן. המסמכים מתעדים את קורות המשפחה בתקופה שבין מלחמות העולם, עד לעלייתם לארץ ישראל חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מן המסמכים השונים ניתן ללמוד כי בני הזוג הרמן ורגינה נולדו בבוקובינה בשנות ה-90 של המאה ה-19. בראשית המאה ה-20 היגרו לווינה ובשנת 1920 נישאו. בשנות ה-20 למד הרמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת וינה ובמהלך שנות ה-30 עבד כעו"ד. בשנת 1939, כשנה לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית עלו בני המשפחה לארץ ישראל.
בין הפריטים:
• זוג תפילין נתונים בנרתיק בד ועליו רקומים מגן דוד ומונוגרמה (עם האות H – הלר); היו שייכים, ככל הנראה, להרמן הלר. • כתובה לחתונתם של הרמן ורגינה בשנת 1920 – טופס מודפס בעברית, עם מילוי פרטים בכתב-יד (דפוס "י. מ. בעלף", וינה). • Amtszeugnis, מכתב המלצה מטעם לשכת בית המשפט העליון בווינה (Präsidium des Oberlandesgerichts); ניתן להרמן הלר באוגוסט 1938 • Bescheinigung, תעודת פטור משירות צבאי שניתנה להרמן הלר בשנת 1939, בשל יהדותו, מטעם מפקדת המחוז הצבאית בווינה (Wehrbezirkskommando Wien II). חתומה בחותמת-דיו עם סמל עיט הרייך. • שני דרכונים גרמניים (Deutsches Reich Reisepass) שניתנו לרגינה ולבנה יוסף בשנים 1938-1939. הדרכונים חתומים בחותמת "J" י(Jude – יהודי), בחותמות המשטרה הנאצית בווינה (Polizeipräsident in Wien) ובחותמות נוספות. לצד שמה של רגינה נוסף השם "שרה" (על-פי חוק שחוקק בגרמניה הנאצית בשנת 1938). בדרכונים חותמות של הקונסוליה הבריטית בווינה, חותמות ויזה לארץ ישראל מינואר 1939 וחותמות של מחלקת ההגירה המנדטורית (אישור להתיישב בארץ ישראל). • תעודת עלייה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל. ניתנה להרמן הלר ולמשפחתו בפברואר 1939.
כן כולל האוסף מסמכים על-שם הרמן הלר מהשנים בהן למד משפטים באוניברסיטת וינה; שתי תעודות אזרחות מוניציפליות של העיר וינה, על שם הרמן ורגינה הלר (1933); מגוון תעודות מטעם מוסדות חינוך שנים שניתנו להרמן ולילדיו; שני פנקסי חבר מטעם ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל (1949 ו-1953); ועוד.
סה"כ כ-65 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף תעודות ומסמכים מעיזבונה של משפחה יהודית מהעיר וינה – בני הזוג הרמן (צבי / הירש) ורגינה (רבקה) הלר, וילדיהם, יוסף, לאו ומכסימיליאן. המסמכים מתעדים את קורות המשפחה בתקופה שבין מלחמות העולם, עד לעלייתם לארץ ישראל חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מן המסמכים השונים ניתן ללמוד כי בני הזוג הרמן ורגינה נולדו בבוקובינה בשנות ה-90 של המאה ה-19. בראשית המאה ה-20 היגרו לווינה ובשנת 1920 נישאו. בשנות ה-20 למד הרמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת וינה ובמהלך שנות ה-30 עבד כעו"ד. בשנת 1939, כשנה לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית עלו בני המשפחה לארץ ישראל.
בין הפריטים:
• זוג תפילין נתונים בנרתיק בד ועליו רקומים מגן דוד ומונוגרמה (עם האות H – הלר); היו שייכים, ככל הנראה, להרמן הלר. • כתובה לחתונתם של הרמן ורגינה בשנת 1920 – טופס מודפס בעברית, עם מילוי פרטים בכתב-יד (דפוס "י. מ. בעלף", וינה). • Amtszeugnis, מכתב המלצה מטעם לשכת בית המשפט העליון בווינה (Präsidium des Oberlandesgerichts); ניתן להרמן הלר באוגוסט 1938 • Bescheinigung, תעודת פטור משירות צבאי שניתנה להרמן הלר בשנת 1939, בשל יהדותו, מטעם מפקדת המחוז הצבאית בווינה (Wehrbezirkskommando Wien II). חתומה בחותמת-דיו עם סמל עיט הרייך. • שני דרכונים גרמניים (Deutsches Reich Reisepass) שניתנו לרגינה ולבנה יוסף בשנים 1938-1939. הדרכונים חתומים בחותמת "J" י(Jude – יהודי), בחותמות המשטרה הנאצית בווינה (Polizeipräsident in Wien) ובחותמות נוספות. לצד שמה של רגינה נוסף השם "שרה" (על-פי חוק שחוקק בגרמניה הנאצית בשנת 1938). בדרכונים חותמות של הקונסוליה הבריטית בווינה, חותמות ויזה לארץ ישראל מינואר 1939 וחותמות של מחלקת ההגירה המנדטורית (אישור להתיישב בארץ ישראל). • תעודת עלייה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל. ניתנה להרמן הלר ולמשפחתו בפברואר 1939.
כן כולל האוסף מסמכים על-שם הרמן הלר מהשנים בהן למד משפטים באוניברסיטת וינה; שתי תעודות אזרחות מוניציפליות של העיר וינה, על שם הרמן ורגינה הלר (1933); מגוון תעודות מטעם מוסדות חינוך שנים שניתנו להרמן ולילדיו; שני פנקסי חבר מטעם ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל (1949 ו-1953); ועוד.
סה"כ כ-65 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
למעלה מ-400 פריטים המתעדים את קורותיה של משפחה יהודית שנמלטה מהעיר וינה לשנגחאי בתקופת מלחמת העולם השנייה. וינה, שנגחאי ומקומות נוספים, שנות ה-30 ושנות ה-40 (מקצתם משנים מוקדמות או מאוחרות יותר). גרמנית, אנגלית, ושפות נוספות.
אוסף מעניין ורחב-היקף של תעודות ומסמכים רשמיים, מכתבים, תצלומים ופריטים נוספים המגוללים את קורות חייהם של בני הזוג מקס ודורותה קונשטיין ובתם אדית, ובפרט את חייהם תחת המשטר הנאצי בווינה, את בריחתם מאירופה בשנת 1940 ואת חייהם בעיר שנגחאי בשנות ה-40.
מקס קונשטיין (Maximilian Konstein) נולד בשנת 1893 בטשביץ' (צ'כיה). במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרו-הונגרי, ובראשית שנות ה-20 עבר לווינה ונישא לדורותה (Dorotha; ילידת קרקוב, 1899). בתם, אדית (Edith) נולדה בווינה בשנת 1932.
בשנת 1938, עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, החלה משפחת קונשטיין להרגיש את רדיפת היהודים על בשרה – מקס פוטר מעבודתו בחברת הביטוח Kosmos, בני הזוג נאלצו לעזוב את דירתם וכל רכושם נמכר בפרוטות. בעקבות זאת, החליטו מקס ודורותה לעזוב את וינה. לאחר תקופה ממושכת של נסיונות להשיג אשרות נסיעה, שבמהלכה עמדו בקשרים עם הקונסוליה של צ'ילה, הצליחו בשנת 1940 למצוא מקלט בשנגחאי שבאותה עת הייתה העיר היחידה בעולם שאפשר היה להיכנס אליה ללא דרכון או אשרה (כל שנדרש היה אשרת יציאה מאירופה). בשנגחאי חיו כפליטים מחוסרי נתינות. אדית למדה בבית הספר היהודי בעיר והייתה חברה בתנועת הצופים המקומית.
מקס קונשטיין נפטר בשנת 1945. בשנים שלאחר מכן עבדו דורותה ואדית בשירות הצבא האמריקאי. בשנת 1949 קיבלו דרכונים אוסטריים חדשים והשיגו אשרת נסיעה דרך קנדה לארה"ב, שם השתקעו.
האוסף שלפנינו כולל מסמכים רבים המתעדים את רדיפת בני המשפחה באירופה ואת חייהם בעיר שנגחאי. בהם:
• שלושה אישורים, מודפסים, ממולאים בכתב-יד וחתומים בחותמות דיו של משטרת וינה, המעידים שאדית ודורותה הוסיפו את השם האמצעי "שרה" לשמותיהן, ואילו מקס הוסיף את השם "ישראל" (בהתאם לחוק שינוי השמות של גרמניה הנאצית).
• הערכת מחיר רשמית (Verkaufsschätzung) של רכוש המשפחה לקראת עזיבת ביתם בווינה מיום 20 במאי 1939 – פירוט של רהיטי המשפחה והערכתם בפרוטות.
• הודעה מטעם מנהל הנכסים בווינה (Hausverwaltung), המבשרת למשפחת קונשטיין שעליה לעזוב את ביתה לאלתר ולעבור לכתובת חדשה. 22.7.1939.
• שלושה מכתבים שנשלחו אל מקס קונשטיין ממקום עבודתו, חברת הביטוח Kosmos, המתעדים את הרעת מצבו לאחר סיפוח אוסטריה: מכתב מחודש פברואר 1937 (כשנה לפני הסיפוח), המברך את קונשטיין במלאת 25 שנים להצטרפותו לחברה; מכתב קצר מחודש אפריל 1938, המודיע שקשרי העבודה עם החברה ייאלצו להסתיים בסוף השנה; ומכתב פיטורים מחודש יולי 1938.
• דרכון גרמני עבור יהודים על שם מקס קונשטיין. בעמוד הראשון מופיעה החותמת האדומה "J" (יהודי) ולצד שמו נוסף השם האמצעי "ישראל". כולל ויזת כניסה לצ'ילה (מחודש נובמבר 1939), ואישור יציאה חד פעמי מנמל טריאסטה (איטליה).
• מכתב מחודש אוקטובר 1939, מאת הקונסול של צ'ילה בברלין, Artemio Zanartu, המודיע על הכוונה להנפיק ויזות לבני המשפחה, ומפרט את המסמכים שעל המשפחה להמציא.
• ויזת כניסה לצ'ילה על שם דורותה קונשטיין, חתומה בחתימת ידו של הקונסול הצ'יליאני בברלין. ניתנה ביום 25.11.1939.
• כרטיס עליה לאנייה Conte Rosso המפליגה לשנגחאי, עבור אדית קונשטיין.
• מכתב מטעם ארגון הסיוע Kitchen- Fund Kuratorium, למנהל המשרד לענייני פליטים מחוסרי אזרחות בשנגחאי (Director General of the Office for the Shanghai Stateless Refugees Affairs), י1945. מעיד כי הבית בו התגוררו דורותה ואדית נהרס בהפצצה.
• תעודות שונות שהונפקו בשנגחאי על-שם אדית קונשטיין, בהן תעודה מטעם הצבא האמריקאי (Army Advisory Group) שהונפקה בשנת 1948 (אז הייתה אדית בת 16 בלבד), המעידה על עבודתה בשירות הצבא.
• תעודות מטעם בית הספר היהודי בשנגחאי (Shanghai Jewish School) ומחברות בית-ספר ששימשו את אדית במהלך לימודיה בבית הספר.
• תעודות מטעם סניף שנגחאי של תנועת הצופים (The Boy Scouts Association, Shanghai branch).
• מספר גיליונות עיתונים, ובהם ה-Shanghai Jewish Chronicle וה-North-China Daily News.
• ופריטים רבים נוספים, חלקם פריטים אישיים ומזכרות שנאספו לאורך השנים (אלבום תצלומים משנות ה-30; ארנק מעוטר ובו אוסף קטן של שטרות מסין; מניפת נייר עם סמל ארגון הסיוע Rotary International ומפת הסניפים במזרח הרחוק; דגל ישראל רקום; ועוד).
סה"כ כ-460 פריטים (מתוכם כ-290 תצלומים; חלקם באלבום). גודל ומצב משתנים.
אוסף מעניין ורחב-היקף של תעודות ומסמכים רשמיים, מכתבים, תצלומים ופריטים נוספים המגוללים את קורות חייהם של בני הזוג מקס ודורותה קונשטיין ובתם אדית, ובפרט את חייהם תחת המשטר הנאצי בווינה, את בריחתם מאירופה בשנת 1940 ואת חייהם בעיר שנגחאי בשנות ה-40.
מקס קונשטיין (Maximilian Konstein) נולד בשנת 1893 בטשביץ' (צ'כיה). במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרו-הונגרי, ובראשית שנות ה-20 עבר לווינה ונישא לדורותה (Dorotha; ילידת קרקוב, 1899). בתם, אדית (Edith) נולדה בווינה בשנת 1932.
בשנת 1938, עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, החלה משפחת קונשטיין להרגיש את רדיפת היהודים על בשרה – מקס פוטר מעבודתו בחברת הביטוח Kosmos, בני הזוג נאלצו לעזוב את דירתם וכל רכושם נמכר בפרוטות. בעקבות זאת, החליטו מקס ודורותה לעזוב את וינה. לאחר תקופה ממושכת של נסיונות להשיג אשרות נסיעה, שבמהלכה עמדו בקשרים עם הקונסוליה של צ'ילה, הצליחו בשנת 1940 למצוא מקלט בשנגחאי שבאותה עת הייתה העיר היחידה בעולם שאפשר היה להיכנס אליה ללא דרכון או אשרה (כל שנדרש היה אשרת יציאה מאירופה). בשנגחאי חיו כפליטים מחוסרי נתינות. אדית למדה בבית הספר היהודי בעיר והייתה חברה בתנועת הצופים המקומית.
מקס קונשטיין נפטר בשנת 1945. בשנים שלאחר מכן עבדו דורותה ואדית בשירות הצבא האמריקאי. בשנת 1949 קיבלו דרכונים אוסטריים חדשים והשיגו אשרת נסיעה דרך קנדה לארה"ב, שם השתקעו.
האוסף שלפנינו כולל מסמכים רבים המתעדים את רדיפת בני המשפחה באירופה ואת חייהם בעיר שנגחאי. בהם:
• שלושה אישורים, מודפסים, ממולאים בכתב-יד וחתומים בחותמות דיו של משטרת וינה, המעידים שאדית ודורותה הוסיפו את השם האמצעי "שרה" לשמותיהן, ואילו מקס הוסיף את השם "ישראל" (בהתאם לחוק שינוי השמות של גרמניה הנאצית).
• הערכת מחיר רשמית (Verkaufsschätzung) של רכוש המשפחה לקראת עזיבת ביתם בווינה מיום 20 במאי 1939 – פירוט של רהיטי המשפחה והערכתם בפרוטות.
• הודעה מטעם מנהל הנכסים בווינה (Hausverwaltung), המבשרת למשפחת קונשטיין שעליה לעזוב את ביתה לאלתר ולעבור לכתובת חדשה. 22.7.1939.
• שלושה מכתבים שנשלחו אל מקס קונשטיין ממקום עבודתו, חברת הביטוח Kosmos, המתעדים את הרעת מצבו לאחר סיפוח אוסטריה: מכתב מחודש פברואר 1937 (כשנה לפני הסיפוח), המברך את קונשטיין במלאת 25 שנים להצטרפותו לחברה; מכתב קצר מחודש אפריל 1938, המודיע שקשרי העבודה עם החברה ייאלצו להסתיים בסוף השנה; ומכתב פיטורים מחודש יולי 1938.
• דרכון גרמני עבור יהודים על שם מקס קונשטיין. בעמוד הראשון מופיעה החותמת האדומה "J" (יהודי) ולצד שמו נוסף השם האמצעי "ישראל". כולל ויזת כניסה לצ'ילה (מחודש נובמבר 1939), ואישור יציאה חד פעמי מנמל טריאסטה (איטליה).
• מכתב מחודש אוקטובר 1939, מאת הקונסול של צ'ילה בברלין, Artemio Zanartu, המודיע על הכוונה להנפיק ויזות לבני המשפחה, ומפרט את המסמכים שעל המשפחה להמציא.
• ויזת כניסה לצ'ילה על שם דורותה קונשטיין, חתומה בחתימת ידו של הקונסול הצ'יליאני בברלין. ניתנה ביום 25.11.1939.
• כרטיס עליה לאנייה Conte Rosso המפליגה לשנגחאי, עבור אדית קונשטיין.
• מכתב מטעם ארגון הסיוע Kitchen- Fund Kuratorium, למנהל המשרד לענייני פליטים מחוסרי אזרחות בשנגחאי (Director General of the Office for the Shanghai Stateless Refugees Affairs), י1945. מעיד כי הבית בו התגוררו דורותה ואדית נהרס בהפצצה.
• תעודות שונות שהונפקו בשנגחאי על-שם אדית קונשטיין, בהן תעודה מטעם הצבא האמריקאי (Army Advisory Group) שהונפקה בשנת 1948 (אז הייתה אדית בת 16 בלבד), המעידה על עבודתה בשירות הצבא.
• תעודות מטעם בית הספר היהודי בשנגחאי (Shanghai Jewish School) ומחברות בית-ספר ששימשו את אדית במהלך לימודיה בבית הספר.
• תעודות מטעם סניף שנגחאי של תנועת הצופים (The Boy Scouts Association, Shanghai branch).
• מספר גיליונות עיתונים, ובהם ה-Shanghai Jewish Chronicle וה-North-China Daily News.
• ופריטים רבים נוספים, חלקם פריטים אישיים ומזכרות שנאספו לאורך השנים (אלבום תצלומים משנות ה-30; ארנק מעוטר ובו אוסף קטן של שטרות מסין; מניפת נייר עם סמל ארגון הסיוע Rotary International ומפת הסניפים במזרח הרחוק; דגל ישראל רקום; ועוד).
סה"כ כ-460 פריטים (מתוכם כ-290 תצלומים; חלקם באלבום). גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג