מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
מציג 1 - 9 of 9
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
שישה עשר מכתבים, כתובים בכתב-יד על גבי נייר מכתבים רשמי, ששלח שר המשטרה הצרפתי Charles Cochon de Lapparent לממונים על הרבעים ה-7 וה-11 של פריז ולפקידי ממשל נוספים בצרפת בימי המהפכה הצרפתית. פריז, [1796-1797]. צרפתית.
מכתבים רשמיים ובהם חוות דעת, בקשות והנחיות בנושאי משפט וענישה ובנושאים אדמיניסטרטיביים שונים בתחום אחריותו של שר המשטרה הצרפתי Charles Cochon de Lapparent. במכתבים מוזכרים, בין היתר, החוק המחייב נעילת דלתות בשעות הלילה וענישת העוברים על החוק, כניסת מהגרים לצרפת, ועוד.
המעניין שבמכתבים עוסק בעתירת יהודי פריז לפתוח בית-כנסת בדירת מגורים ברחוב rue des Blancs-Manteaux, מס' 29. המכתב, מדצמבר 1796 קובע כי יש לאפשר את פתיחת בית הכנסת ומצוין בו כי חופש הדת של היהודים מעוגן בחוקה הצרפתית.
המכתבים חולקו לשלוש קבוצות; כל קבוצת מכתבים כרוכה למעין חוברת ושלושתן נתונות באלבום נאה שהוכן במיוחד עבורן. שתיים מחוברות המכתבים מוצמדות לדפי האלבום (הדף האחרון של כל אחת מהן משובץ בדף עבה, עם "חלון" המאפשר לקרוא את שני צדי המכתב). חוברת המכתבים השלישית נתונה בכיס פלסטיק שקוף. לצד המכתבים כולל האלבום ביוגרפיה קצרה של Charles Cochon de Lapparent (דף מודפס במכונת כתיבה, באנגלית) והדפס המציג את הפצצת ואלנסיין שבצרפת בשנת 1793. לאלבום כריכה קשה שבחזיתה הטבעה מוזהבת. בצדה הפנימי של כריכת האלבום הקדמית הודבקה תווית נייר עם פרטים אודות המכתבים.
הפוליטיקאי הצרפתי Charles Cochon de Lapparent (1750-1825) החזיק בתפקידים בכירים באספה הלאומית הצרפתית ובוועדה לביטחון הציבור (comité de salut public) וכיהן כשר המשטרה של צרפת בשנים 1796-1797 (למידע נוסף אודותיו ראו ביוגרפיה מצורפת).
16 מכתבים (17 דפים בכתב-יד), 23.5 ס"מ בקירוב. כריכת האלבום: 39.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. פגמים קלים.
מצורף: תרגום המכתבים לאנגלית.
מקור:
1. נקנה בבית המכירות הפומביות Ader-Picard-Tajan,י 1987.
2. אוסף האוטוגרפים של ד"ר Max Thoreck, ארה"ב.
3. אוסף פרטי, ניו-יורק.
מכתבים רשמיים ובהם חוות דעת, בקשות והנחיות בנושאי משפט וענישה ובנושאים אדמיניסטרטיביים שונים בתחום אחריותו של שר המשטרה הצרפתי Charles Cochon de Lapparent. במכתבים מוזכרים, בין היתר, החוק המחייב נעילת דלתות בשעות הלילה וענישת העוברים על החוק, כניסת מהגרים לצרפת, ועוד.
המעניין שבמכתבים עוסק בעתירת יהודי פריז לפתוח בית-כנסת בדירת מגורים ברחוב rue des Blancs-Manteaux, מס' 29. המכתב, מדצמבר 1796 קובע כי יש לאפשר את פתיחת בית הכנסת ומצוין בו כי חופש הדת של היהודים מעוגן בחוקה הצרפתית.
המכתבים חולקו לשלוש קבוצות; כל קבוצת מכתבים כרוכה למעין חוברת ושלושתן נתונות באלבום נאה שהוכן במיוחד עבורן. שתיים מחוברות המכתבים מוצמדות לדפי האלבום (הדף האחרון של כל אחת מהן משובץ בדף עבה, עם "חלון" המאפשר לקרוא את שני צדי המכתב). חוברת המכתבים השלישית נתונה בכיס פלסטיק שקוף. לצד המכתבים כולל האלבום ביוגרפיה קצרה של Charles Cochon de Lapparent (דף מודפס במכונת כתיבה, באנגלית) והדפס המציג את הפצצת ואלנסיין שבצרפת בשנת 1793. לאלבום כריכה קשה שבחזיתה הטבעה מוזהבת. בצדה הפנימי של כריכת האלבום הקדמית הודבקה תווית נייר עם פרטים אודות המכתבים.
הפוליטיקאי הצרפתי Charles Cochon de Lapparent (1750-1825) החזיק בתפקידים בכירים באספה הלאומית הצרפתית ובוועדה לביטחון הציבור (comité de salut public) וכיהן כשר המשטרה של צרפת בשנים 1796-1797 (למידע נוסף אודותיו ראו ביוגרפיה מצורפת).
16 מכתבים (17 דפים בכתב-יד), 23.5 ס"מ בקירוב. כריכת האלבום: 39.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. פגמים קלים.
מצורף: תרגום המכתבים לאנגלית.
מקור:
1. נקנה בבית המכירות הפומביות Ader-Picard-Tajan,י 1987.
2. אוסף האוטוגרפים של ד"ר Max Thoreck, ארה"ב.
3. אוסף פרטי, ניו-יורק.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
![צייטונג [עתון] / בעשרייבונג, [מאת אברהם שפאייר (Abraham Spire). מץ, 1789-1790]. גרמנית באותיות עבריות. כרך המאגד בתוכו שישה-](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale68-public/208.jpg "\"צייטונג\" / \"בעשרייבונג\" – עתון יהודי מתקופת המהפכה הצרפתית וחיבור בנו")
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $800
לא נמכר
צייטונג [עתון] / בעשרייבונג, [מאת אברהם שפאייר (Abraham Spire). מץ, 1789-1790]. גרמנית באותיות עבריות.
כרך המאגד בתוכו שישה-עשר גיליונות של העיתון "צייטונג" הסוקר את אירועי המהפכה הצרפתית וחיבור שכותרתו "בעשרייבונג" העוסק במהפכה ובאירועים שקדמו לה. העיתון והחיבור נכתבו והתפרסמו במקביל על-ידי המדפיס היהודי אברהם שפאייר, נכדו של משה מאי (Moise May), המדפיס היהודי הראשון בעיר מץ.
העיתון "צייטונג" התפרסם בין נובמבר 1789 למרץ 1790 וסקר את האירועים המרכזיים שהתרחשו מדי יום. הגיליונות תוארכו לפי פרשות השבוע. החיבור "בעשרייבונג", שנועד להשלים את ה"צייטונג", עסק בתקופה שבין 1780 ו-1789 – ב"אספת המעמדות", ב"אסיפה הלאומית" ובהסתערות על הבסטיליה. בין היתר, תואר בו מאבקם לשוויון זכויות של יהודי אלזס-לורן.
לפנינו 16 מתוך 20 גליונות "צייטונג" (מרביתם בני דף אחד בלבד) ומרבית החיבור "בעשרייבונג" (ללא כמה דפים בתחילתו ובסופו).
[19] דף ("צייטונג"); [4] דף; 7-108 עמ' (מספור משובש. חסרים עמ' 1-6 ו-109-110). 15 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קפלים וקמטים בפינות הדפים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט או במספור הדפים (בשוליים העליונים של כמה מהדפים). שרבוטים בדיו ובעפרון על גבי הכריכה. פגמים בכריכה.
נדיר. ידועים עותקים בודדים בלבד של שני הפרסומים בשלמותם.
כרך המאגד בתוכו שישה-עשר גיליונות של העיתון "צייטונג" הסוקר את אירועי המהפכה הצרפתית וחיבור שכותרתו "בעשרייבונג" העוסק במהפכה ובאירועים שקדמו לה. העיתון והחיבור נכתבו והתפרסמו במקביל על-ידי המדפיס היהודי אברהם שפאייר, נכדו של משה מאי (Moise May), המדפיס היהודי הראשון בעיר מץ.
העיתון "צייטונג" התפרסם בין נובמבר 1789 למרץ 1790 וסקר את האירועים המרכזיים שהתרחשו מדי יום. הגיליונות תוארכו לפי פרשות השבוע. החיבור "בעשרייבונג", שנועד להשלים את ה"צייטונג", עסק בתקופה שבין 1780 ו-1789 – ב"אספת המעמדות", ב"אסיפה הלאומית" ובהסתערות על הבסטיליה. בין היתר, תואר בו מאבקם לשוויון זכויות של יהודי אלזס-לורן.
לפנינו 16 מתוך 20 גליונות "צייטונג" (מרביתם בני דף אחד בלבד) ומרבית החיבור "בעשרייבונג" (ללא כמה דפים בתחילתו ובסופו).
[19] דף ("צייטונג"); [4] דף; 7-108 עמ' (מספור משובש. חסרים עמ' 1-6 ו-109-110). 15 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קפלים וקמטים בפינות הדפים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט או במספור הדפים (בשוליים העליונים של כמה מהדפים). שרבוטים בדיו ובעפרון על גבי הכריכה. פגמים בכריכה.
נדיר. ידועים עותקים בודדים בלבד של שני הפרסומים בשלמותם.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
L'augusto anniversario della nascita di S. M. Napoleone il Grande / למנצח שיר מזמור ביום הלדת הקיסר ומלך נפולאון ראשון, מאת מזל טוב מודינא (Buonaventura Modena). "נדפס בבית הדפוס של קיסר", תקס"ז-1806. עברית ואיטלקית, עמוד מול עמוד.
שיר בן שמונה בתים לכבוד יום הולדתו של נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת. נאמר בבית-כנסת בפריז. המחבר, מזל טוב מודינא, היה רב בקהילת מודנה שבאיטליה וחבר "הסנהדרין של פריז" (אסיפת רבני ומנהיגי היהודים בצרפת שכונסה בידי נפוליאון בונפרטה).
9, [1] עמ', 21 ס"מ. חיתוך הדפים אינו אחיד. מצב טוב. כתמים בשולי הדפים (רובם קלים). עטיפת נייר חלקה.
שיר בן שמונה בתים לכבוד יום הולדתו של נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת. נאמר בבית-כנסת בפריז. המחבר, מזל טוב מודינא, היה רב בקהילת מודנה שבאיטליה וחבר "הסנהדרין של פריז" (אסיפת רבני ומנהיגי היהודים בצרפת שכונסה בידי נפוליאון בונפרטה).
9, [1] עמ', 21 ס"מ. חיתוך הדפים אינו אחיד. מצב טוב. כתמים בשולי הדפים (רובם קלים). עטיפת נייר חלקה.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $700
לא נמכר
שיר חנוכת הבית / Gottesdienstlicher Vortrag bei der Einweihungsfeier einer Synagoge, מאת בנימין סאלד (Benjamin Szold). דפוס vormals Schmid'schen Buchdruckerei, פרשבורג, 1854. גרמנית ומעט עברית.
דרשה לטקס חנוכת בית-כנסת, מאת הרב והחוקר בנימין סאלד (Benjamin Szold, 1829-1902). סאלד למד בישיבת פרשבורג ובבית המדרש לרבנים בברסלאו. בשנת 1859 היגר לארה"ב ושימש כרב קהילת "אוהב שלום" בבולטימור, מרילנד, עד ליום מותו. בתו הבכורה היא פעילת הציבור והמחנכת הנרייטה סאלד.
36 עמ', 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים קלים. קרעים מזעריים בשולי הדפים. כתמים וקרעים קלים בשולי העטיפה.
החוברת אינה מופיעה ב-OCLC.
דרשה לטקס חנוכת בית-כנסת, מאת הרב והחוקר בנימין סאלד (Benjamin Szold, 1829-1902). סאלד למד בישיבת פרשבורג ובבית המדרש לרבנים בברסלאו. בשנת 1859 היגר לארה"ב ושימש כרב קהילת "אוהב שלום" בבולטימור, מרילנד, עד ליום מותו. בתו הבכורה היא פעילת הציבור והמחנכת הנרייטה סאלד.
36 עמ', 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים קלים. קרעים מזעריים בשולי הדפים. כתמים וקרעים קלים בשולי העטיפה.
החוברת אינה מופיעה ב-OCLC.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $2,800
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
לוח קיר להוראת האל"ף-בי"ת, עם ברכות, פסוקי תפילה ופרק תהילים. פרנקפורט על האודר, שנת "ח'נ'ו'ך' ל'נ'ע'ר' ע'ל' פי' דרכו" (תקנ"ד-1794).
במרכז הלוח נדפסו סדרות של אותיות האל"ף-בי"ת עם סימני הניקוד השונים, בהם "שבא" ו"מלאופים" (שורוק). סביבן, בתוך מסגרות, נדפסו הפסוקים והברכות הפותחים את תפילת שחרית, כמה מברכות הנהנין, מזמור כ"ג מתהילים ודברים בשבח האותיות הבהירות שבדף שנועדו להקל על הילדים את הלימוד (יידיש). שני צדי הדף מעוטרים בחיתוכי עץ עם דמויותיהם של משה ואהרן.
על פי רוב, עקב אופי השימוש בהם, לא שרדו הלוחות הללו, והמעטים ששרדו רובם קרועים ומוכתמים (ראו מכתב מצורף מהמוזיאון הבריטי בלונדון).
42X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. נקב תליה בראש הדף. סימן קיפול אנכי. חריכת דיו בשוליים.
במרכז הלוח נדפסו סדרות של אותיות האל"ף-בי"ת עם סימני הניקוד השונים, בהם "שבא" ו"מלאופים" (שורוק). סביבן, בתוך מסגרות, נדפסו הפסוקים והברכות הפותחים את תפילת שחרית, כמה מברכות הנהנין, מזמור כ"ג מתהילים ודברים בשבח האותיות הבהירות שבדף שנועדו להקל על הילדים את הלימוד (יידיש). שני צדי הדף מעוטרים בחיתוכי עץ עם דמויותיהם של משה ואהרן.
על פי רוב, עקב אופי השימוש בהם, לא שרדו הלוחות הללו, והמעטים ששרדו רובם קרועים ומוכתמים (ראו מכתב מצורף מהמוזיאון הבריטי בלונדון).
42X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. נקב תליה בראש הדף. סימן קיפול אנכי. חריכת דיו בשוליים.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
![Feiertags Küchenkalender für die jüdische Hausfrau [מתכונים לחגים עבור עקרת הבית היהודייה], חוברת בהוצאת Heim des judischen F](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale68-public/212.jpg "חוברת מתכונים לחגים עבור עקרת הבית היהודייה – \"בית ליגת הנשים היהודיות")
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
Feiertags Küchenkalender für die jüdische Hausfrau [מתכונים לחגים עבור עקרת הבית היהודייה], חוברת בהוצאת Heim des judischen Frauenbundes Neu-Isenburg [בית ליגת הנשים היהודיות בנוי-איזנבורג]. [פרנקפורט דמיין, בין 1910 ל-1920]. גרמנית.
חוברת ובה עשרות מתכונים לחגים ולמועדים היהודיים, ובהם מתכונים לשבועות, לתשעת הימים, לראש השנה, לערב יום כיפור, לפסח, לפורים, ועוד. על גבי העטיפה האחורית של החוברת מופיעות מודעות פרסום לעסקים ובתי מסחר יהודיים.
החוברת יצאה לאור מטעם "בית ליגת הנשים היהודיות" בנוי-איזנבורג הסמוכה לפרנקפורט – בית מחסה יהודי לנערות בסיכון, לנשים הרות, לאימהות חד-הוריות ולילדים (חוקיים ובלתי חוקיים) אשר סיפק לדייריו חינוך והכשרה בכלכלת בית. בית המחסה נוסד בשנת 1907 בידי ברטה פפנהיים (1859-1936), פמיניסטית, מייסדת "ליגת הנשים היהודיות" וחלוצה בתחום העבודה הסוציאלית אשר פעלה רבות למען נשים יהודיות ונאבקה בסחר בנשים ובזנות.
בשנת 1938, למחרת "ליל הבדולח", נשרף המבנה הראשי של "בית ליגת הנשים היהודיות". בשנת 1942 פלש הגסטפו למקום ודייריו הנותרים גורשו למחנות ריכוז.
12 עמ', 15X21 ס"מ. החוברת משודכת בסיכות. מצב טוב. כתמים (חלקם כהים). קרעים קלים בשוליים ובפינות הדפים. קרעים ופגמים בעטיפה.
החוברת אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית.
חוברת ובה עשרות מתכונים לחגים ולמועדים היהודיים, ובהם מתכונים לשבועות, לתשעת הימים, לראש השנה, לערב יום כיפור, לפסח, לפורים, ועוד. על גבי העטיפה האחורית של החוברת מופיעות מודעות פרסום לעסקים ובתי מסחר יהודיים.
החוברת יצאה לאור מטעם "בית ליגת הנשים היהודיות" בנוי-איזנבורג הסמוכה לפרנקפורט – בית מחסה יהודי לנערות בסיכון, לנשים הרות, לאימהות חד-הוריות ולילדים (חוקיים ובלתי חוקיים) אשר סיפק לדייריו חינוך והכשרה בכלכלת בית. בית המחסה נוסד בשנת 1907 בידי ברטה פפנהיים (1859-1936), פמיניסטית, מייסדת "ליגת הנשים היהודיות" וחלוצה בתחום העבודה הסוציאלית אשר פעלה רבות למען נשים יהודיות ונאבקה בסחר בנשים ובזנות.
בשנת 1938, למחרת "ליל הבדולח", נשרף המבנה הראשי של "בית ליגת הנשים היהודיות". בשנת 1942 פלש הגסטפו למקום ודייריו הנותרים גורשו למחנות ריכוז.
12 עמ', 15X21 ס"מ. החוברת משודכת בסיכות. מצב טוב. כתמים (חלקם כהים). קרעים קלים בשוליים ובפינות הדפים. קרעים ופגמים בעטיפה.
החוברת אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
16 תצלומים קבוצתיים של חברי ארגונים ציוניים ויהודיים בפולין. רובם צולמו בקובל (Kovel, חבל ווהלין. כיום באוקראינה), [שנות ה-20-30].
תצלומים קבוצתיים של חברים בארגונים ציוניים ויהודיים שונים, רובם מהעיר קובל; מודבקים על לוחות קרטון. ברבים מהתצלומים נראה אברהם מאיר (מייצה) ויסברוט, מהמנהיגים הציוניים בקובל, יו"ר ארגון "צעירי ציון" וסגן יו"ר "המשרד הארץ-ישראלי" בעיר. כמה תצלומים נושאים הקדשות לויסברוט לרגל עלייתו לארץ ישראל בשנת 1925. חלקם מתוארים בלוח או בגבם (בעפרון) וחלקם חתומים בחותמות הצלמים.
בין התצלומים: • תצלום קבוצתי בו נראה אריה לייב יפה, מתואר בגבו: "ביקור של ליב יפה בשנת 1924". • תצלום של ועד הגימנסיה העברית "תרבות" בקובל. • תצלום של ילדי בית-ספר ומחנכיהם, מתואר בלוח: "ספריה 'תרבות' בקובל, נוסדה ע"י הועד האמריקאי... בשנת תר"פ. פוטוגרף ב. גללר בקובל". • שני תצלומים של חברי תנועת "צעירי ציון". אחד מהם מתואר בלוח: "הועידה הראשונה של 'צעירי ציון' בוהלין, רובנה טז-כ תמוז תרפ"א". • שני תצלומים של אברהם מאיר ויסברוט עם חבריו לתנועת "צעירי ציון" בקובל, צולמו לרגל עלייתו לארץ ישראל בשנת 1925 ובגבם הקדשות חתומות בידי חברים בתנועה. • תצלום של ויסברוט עם חברי "המשרד הארץ-ישראלי", צולם אף הוא לרגל עלייתו לארץ ישראל ונושא הקדשה חתומה בידי חברי המשרד. • שלושה תצלומים הקשורים בארגון "טאז" (TOZ – ארגון לקידום הרפואה וההיגיינה בקרב היהודים): תצלום קבוצתי מ"מושבת ילדים" של הארגון (מתואר בלוח ביידיש ומתוארך לשנת 1932); תצלום של ועד "טאז" בשנת 1932 (מתואר ומתוארך בגב, בעפרון); תצלום קבוצתי החתום בגבו בחותמת הארגון. • ועוד.
בגב כל התצלומים מופיע רישום בעיפרון: "רבקה ויסברוט". כפי הנראה, התצלומים שלפנינו הם מעזבון רבקה ויסברוט, אשתו הראשונה של אברהם מאיר ויסברוט.
16 תצלומים, מודבקים על לוחות קרטון. גודל ומצב משתנים. כתמים וקרעים.
תצלומים קבוצתיים של חברים בארגונים ציוניים ויהודיים שונים, רובם מהעיר קובל; מודבקים על לוחות קרטון. ברבים מהתצלומים נראה אברהם מאיר (מייצה) ויסברוט, מהמנהיגים הציוניים בקובל, יו"ר ארגון "צעירי ציון" וסגן יו"ר "המשרד הארץ-ישראלי" בעיר. כמה תצלומים נושאים הקדשות לויסברוט לרגל עלייתו לארץ ישראל בשנת 1925. חלקם מתוארים בלוח או בגבם (בעפרון) וחלקם חתומים בחותמות הצלמים.
בין התצלומים: • תצלום קבוצתי בו נראה אריה לייב יפה, מתואר בגבו: "ביקור של ליב יפה בשנת 1924". • תצלום של ועד הגימנסיה העברית "תרבות" בקובל. • תצלום של ילדי בית-ספר ומחנכיהם, מתואר בלוח: "ספריה 'תרבות' בקובל, נוסדה ע"י הועד האמריקאי... בשנת תר"פ. פוטוגרף ב. גללר בקובל". • שני תצלומים של חברי תנועת "צעירי ציון". אחד מהם מתואר בלוח: "הועידה הראשונה של 'צעירי ציון' בוהלין, רובנה טז-כ תמוז תרפ"א". • שני תצלומים של אברהם מאיר ויסברוט עם חבריו לתנועת "צעירי ציון" בקובל, צולמו לרגל עלייתו לארץ ישראל בשנת 1925 ובגבם הקדשות חתומות בידי חברים בתנועה. • תצלום של ויסברוט עם חברי "המשרד הארץ-ישראלי", צולם אף הוא לרגל עלייתו לארץ ישראל ונושא הקדשה חתומה בידי חברי המשרד. • שלושה תצלומים הקשורים בארגון "טאז" (TOZ – ארגון לקידום הרפואה וההיגיינה בקרב היהודים): תצלום קבוצתי מ"מושבת ילדים" של הארגון (מתואר בלוח ביידיש ומתוארך לשנת 1932); תצלום של ועד "טאז" בשנת 1932 (מתואר ומתוארך בגב, בעפרון); תצלום קבוצתי החתום בגבו בחותמת הארגון. • ועוד.
בגב כל התצלומים מופיע רישום בעיפרון: "רבקה ויסברוט". כפי הנראה, התצלומים שלפנינו הם מעזבון רבקה ויסברוט, אשתו הראשונה של אברהם מאיר ויסברוט.
16 תצלומים, מודבקים על לוחות קרטון. גודל ומצב משתנים. כתמים וקרעים.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,800
לא נמכר
42 גלויות עם תצלומים מבירוביג'אן ומהיישובים החקלאיים היהודיים באוקראינה ובחצי האי קרים. נדפסו במוסקבה, בשיתוף ה"אוזט", [שנות ה-30 בקירוב]. רוסית.
בתצלומים המודפסים על הגלויות נראים היישובים השונים ותושביהם (תצלומים קבוצתיים, תצלומים שצולמו במהלך עבודה בשדות, ועוד). על אחת הגלויות מופיע תצלום של המטוס "דער בירעבידזשאנער" (לפני טיסתו לאוקראינה). על כמה מהגלויות מופיעים תצלומי-דיוקן של מנהיגים ופעילים קומוניסטים, ובהם יוסיף סטלין ושמעון דימנשטיין, יושב ראש ועד ה"אוזט" וראש ה"יבסקציה".
בשנות מלחמת העולם הראשונה, המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים ברוסיה איבדו מאות אלפי יהודים את מקורות הפרנסה שלהם. בראשית שנות ה-20 ניסו אנשי ציבור וקומוניסטים יהודים לקדם את רעיון ההסבה של השכבות היהודיות המרוששות לחקלאות, ובשנת 1924 הוקם ה"קומזט" – הרשות להסבת יהודים עמלים לחקלאות. בישיבתה הראשונה של הנהלת ה"קומזט" הוצבה המטרה להסב כ-100,000 משפחות יהודיות לעסוק בחקלאות. באותה שנה הוקם גם הארגון "אוזט" (חברה ציבורית לקידום מפעל ההסבה אל החקלאות של היהודים העמלים בברית-המועצות) אשר אמור היה לסייע להוציא לפועל את מטרות ה"קומזט". פעילותם של ארגונים אלה, וכן פעילותו של ה"אגרו-ג'וינט" (הזרוע המבצעת של הג'וינט ברוסיה הסובייטית) הביאו להקמתם של יישובים חקלאיים יהודים בחצי האי קרים ובדרום אוקראינה, ובהם יישובים בנפות קאלינינדורף, נייזלאטופול (נובו-זלטופול) וסטלינדורף (שלושתן הוכרזו כנפות יהודיות בשנים 1927-1930). בשנת 1934 הוקם המחוז היהודי האוטונומי במזרח הרחוק הרוסי שבירתו היתה העיר בירוביג'אן. הטיהורים הגדולים של סטלין בשנות ה-30, שבמהלכם נסגרו הארגונים "אוזט" ו"קומזט", ומנהיגים יהודים נעצרו והוצאו להורג, שמו קץ לפיתוח המחוז היהודי האוטונומי. לעומת זאת, הישובים החקלאיים היהודיים באוקראינה המשיכו להתקיים עד כיבוש האזורים הללו בידי הגרמנים בשנת 1941.
42 גלויות, 14X10 ס"מ. מצב כללי טוב (הגלויות לא היו בשימוש). פגמים וכתמים קלים בכמה מהגלויות. חותמות-דיו בגב חלק מהגלויות. אחת הגלויות עם קו קפל אופקי, סימני הדבקה וקילופים בנייר בגב הגלויה ורישומים בעט.
ספרות: "מערבות אוקראינה וקרים לארץ תלאובות - בירוביג'אן: לתולדות הכמיהה של הייבסקציה לרפובליקה יהודית לאומית בברית המועצות", מאת מתתיהו מינץ. "ישראל", חוברת 21, אביב תשע"ג (2013), הוצאת המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן.
בתצלומים המודפסים על הגלויות נראים היישובים השונים ותושביהם (תצלומים קבוצתיים, תצלומים שצולמו במהלך עבודה בשדות, ועוד). על אחת הגלויות מופיע תצלום של המטוס "דער בירעבידזשאנער" (לפני טיסתו לאוקראינה). על כמה מהגלויות מופיעים תצלומי-דיוקן של מנהיגים ופעילים קומוניסטים, ובהם יוסיף סטלין ושמעון דימנשטיין, יושב ראש ועד ה"אוזט" וראש ה"יבסקציה".
בשנות מלחמת העולם הראשונה, המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים ברוסיה איבדו מאות אלפי יהודים את מקורות הפרנסה שלהם. בראשית שנות ה-20 ניסו אנשי ציבור וקומוניסטים יהודים לקדם את רעיון ההסבה של השכבות היהודיות המרוששות לחקלאות, ובשנת 1924 הוקם ה"קומזט" – הרשות להסבת יהודים עמלים לחקלאות. בישיבתה הראשונה של הנהלת ה"קומזט" הוצבה המטרה להסב כ-100,000 משפחות יהודיות לעסוק בחקלאות. באותה שנה הוקם גם הארגון "אוזט" (חברה ציבורית לקידום מפעל ההסבה אל החקלאות של היהודים העמלים בברית-המועצות) אשר אמור היה לסייע להוציא לפועל את מטרות ה"קומזט". פעילותם של ארגונים אלה, וכן פעילותו של ה"אגרו-ג'וינט" (הזרוע המבצעת של הג'וינט ברוסיה הסובייטית) הביאו להקמתם של יישובים חקלאיים יהודים בחצי האי קרים ובדרום אוקראינה, ובהם יישובים בנפות קאלינינדורף, נייזלאטופול (נובו-זלטופול) וסטלינדורף (שלושתן הוכרזו כנפות יהודיות בשנים 1927-1930). בשנת 1934 הוקם המחוז היהודי האוטונומי במזרח הרחוק הרוסי שבירתו היתה העיר בירוביג'אן. הטיהורים הגדולים של סטלין בשנות ה-30, שבמהלכם נסגרו הארגונים "אוזט" ו"קומזט", ומנהיגים יהודים נעצרו והוצאו להורג, שמו קץ לפיתוח המחוז היהודי האוטונומי. לעומת זאת, הישובים החקלאיים היהודיים באוקראינה המשיכו להתקיים עד כיבוש האזורים הללו בידי הגרמנים בשנת 1941.
42 גלויות, 14X10 ס"מ. מצב כללי טוב (הגלויות לא היו בשימוש). פגמים וכתמים קלים בכמה מהגלויות. חותמות-דיו בגב חלק מהגלויות. אחת הגלויות עם קו קפל אופקי, סימני הדבקה וקילופים בנייר בגב הגלויה ורישומים בעט.
ספרות: "מערבות אוקראינה וקרים לארץ תלאובות - בירוביג'אן: לתולדות הכמיהה של הייבסקציה לרפובליקה יהודית לאומית בברית המועצות", מאת מתתיהו מינץ. "ישראל", חוברת 21, אביב תשע"ג (2013), הוצאת המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
שישה פריטים המתעדים את חיי הקהילה היהודית בסין בשנות ה-40: תעודה ומדליה מטעם תנועת הנוער בית"ר; גיליון של בטאון בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית; כתב-עת תורני עם מאמרים מאת תלמידי ישיבת מיר; מכתב מאת ועדת הקק"ל בשנגחאי אודות נטיעת יער בארץ ישראל לזכר הנספים בשואה; ואישור עלייה לישראל. שנגחאי וחרבין, שנות ה-40. רוסית, אנגלית ועברית.
1-2. תעודה מטעם תנועת הנוער בית"ר בחרבין המעידה על זכיה במקום השני בתחרות כדורעף שנערכה באוגוסט 1942. חתומה בחותמת תנועת בית"ר בחרבין, ובחתימות נציגי ועדת הספורט של התנועה. לתעודה מצורפת מדליה שהוענקה בתחרות הנ"ל.
3. "מאור תורה, ירחון לחדושי תורה בעניני הלכה". חוברת ב' [מתוך שתי חוברות]. שנגחאי, מנחם-אב תש"ו (1946).
קובץ תורני, בעריכת הרב אפרים מרדכי גינצבורג, ששימש במה לתלמידי ישיבת מיר שנמלטו לשנגחאי בתקופת מלחמת העולם השניה. בסוף הגיליון נדפס: "עם סגירת החוברת הנוכחית מסתיימת גם תקופה מיוחדת, בחיי קהל תופשי התורה אשר בשנגהאי. חלק הגון מהם עברו לקנדה ואמריקה, והשאר עומדים הכן לצאת את העיר".
4. "תגר", בטאון התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר במזרח הרחוק [Tagar (Struggle), Organ of the United Zionists-Revisionists & Brit Trumpeldor in the Far East]. גיליון מס' 22. שנגחאי, 16 בנובמבר 1947. רוסית ואנגלית.
בגיליון ידיעות ומאמרים על הנעשה באירופה ובארץ ישראל.
5. מכתב מאת "ועדת הקרן הקימת לישראל" בשנגחאי (Committee of the Keren Kayemeth Leisrael, Shanghai) אל המשרד הראשי של הקק"ל בירושלים. שנגחאי, אפריל 1947. אנגלית.
המכתב מודיע על החלטת הארגונים היהודיים והציוניים בשנגחאי לטעת יער בארץ ישראל על שם קהילת יהודי שנגחאי, לזכר הנספים בשואה, ומבקש להקצות קרקע לנטיעת היער וכן לעודד קהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם לטעת יערות משלהן. המכתב מודפס במכונת כתיבה (על ניירות מכתבים רשמיים) וחתום בחתימת ידו של מזכיר הועדה.
6. אישור עלייה לישראל, ניתן לאישה יהודיה-רוסיה בשנגחאי בינואר 1949. עם תמונת פספורט וחותמות משרד העליה.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1-2. תעודה מטעם תנועת הנוער בית"ר בחרבין המעידה על זכיה במקום השני בתחרות כדורעף שנערכה באוגוסט 1942. חתומה בחותמת תנועת בית"ר בחרבין, ובחתימות נציגי ועדת הספורט של התנועה. לתעודה מצורפת מדליה שהוענקה בתחרות הנ"ל.
3. "מאור תורה, ירחון לחדושי תורה בעניני הלכה". חוברת ב' [מתוך שתי חוברות]. שנגחאי, מנחם-אב תש"ו (1946).
קובץ תורני, בעריכת הרב אפרים מרדכי גינצבורג, ששימש במה לתלמידי ישיבת מיר שנמלטו לשנגחאי בתקופת מלחמת העולם השניה. בסוף הגיליון נדפס: "עם סגירת החוברת הנוכחית מסתיימת גם תקופה מיוחדת, בחיי קהל תופשי התורה אשר בשנגהאי. חלק הגון מהם עברו לקנדה ואמריקה, והשאר עומדים הכן לצאת את העיר".
4. "תגר", בטאון התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר במזרח הרחוק [Tagar (Struggle), Organ of the United Zionists-Revisionists & Brit Trumpeldor in the Far East]. גיליון מס' 22. שנגחאי, 16 בנובמבר 1947. רוסית ואנגלית.
בגיליון ידיעות ומאמרים על הנעשה באירופה ובארץ ישראל.
5. מכתב מאת "ועדת הקרן הקימת לישראל" בשנגחאי (Committee of the Keren Kayemeth Leisrael, Shanghai) אל המשרד הראשי של הקק"ל בירושלים. שנגחאי, אפריל 1947. אנגלית.
המכתב מודיע על החלטת הארגונים היהודיים והציוניים בשנגחאי לטעת יער בארץ ישראל על שם קהילת יהודי שנגחאי, לזכר הנספים בשואה, ומבקש להקצות קרקע לנטיעת היער וכן לעודד קהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם לטעת יערות משלהן. המכתב מודפס במכונת כתיבה (על ניירות מכתבים רשמיים) וחתום בחתימת ידו של מזכיר הועדה.
6. אישור עלייה לישראל, ניתן לאישה יהודיה-רוסיה בשנגחאי בינואר 1949. עם תמונת פספורט וחותמות משרד העליה.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג