מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- (-) Remove מלחמת filter מלחמת
- and (38) Apply and filter
- the (38) Apply the filter
- הראשונה (19) Apply הראשונה filter
- הבריטי (19) Apply הבריטי filter
- המדינה (19) Apply המדינה filter
- המנדט (19) Apply המנדט filter
- העולם (19) Apply העולם filter
- העות (19) Apply העות filter
- העותמאנית (19) Apply העותמאנית filter
- העפלה (19) Apply העפלה filter
- העצמאות (19) Apply העצמאות filter
- והגיוס (19) Apply והגיוס filter
- הראשונה, (19) Apply הראשונה, filter
- והקמת (19) Apply והקמת filter
- ומחנות (19) Apply ומחנות filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- לצבא (19) Apply לצבא filter
- מאנית (19) Apply מאנית filter
- מחתרות (19) Apply מחתרות filter
- מחתרות, (19) Apply מחתרות, filter
- מעצר (19) Apply מעצר filter
- ארץ (19) Apply ארץ filter
- מעצר, (19) Apply מעצר, filter
- העות'מאנית, (19) Apply העות'מאנית, filter
- 1948 (19) Apply 1948 filter
- armi (19) Apply armi filter
- british (19) Apply british filter
- camp (19) Apply camp filter
- camps, (19) Apply camps, filter
- detent (19) Apply detent filter
- enlist (19) Apply enlist filter
- establish (19) Apply establish filter
- illeg (19) Apply illeg filter
- immigr (19) Apply immigr filter
- isra (19) Apply isra filter
- jewish (19) Apply jewish filter
- mandatori (19) Apply mandatori filter
- movement (19) Apply movement filter
- movements, (19) Apply movements, filter
- of (19) Apply of filter
- ottoman (19) Apply ottoman filter
- palestin (19) Apply palestin filter
- palestine, (19) Apply palestine, filter
- state (19) Apply state filter
- to (19) Apply to filter
- underground (19) Apply underground filter
- war (19) Apply war filter
- wwi (19) Apply wwi filter
- wwi, (19) Apply wwi, filter
מציג 13 - 24 of 38
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $800
לא נמכר
אוסף חוברות וביטאונים של יחידות עבריות בצבא הבריטי. המחצית הראשונה של שנות ה-40.
כ-40 חוברות וביטאונים, רובם מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, שנדפסו בידי יחידות עבריות שונות בצבא הבריטי, בהן הבריגדה היהודית ופלוגות ההובלה, ועבורן. הביטאונים מספקים מידע רב אודות פעילות היחידות, מהלך הלחימה וחיי החיילים היהודים באירופה. חלקם מלווים איורים.
באוסף:
• "בשער", עלון פנימי מס' 3, 1941 – חוברת הקוראת לגיוס סטודנטים לשורות הצבא הבריטי. • ארבעה גיליונות של "עין המדבר", ביטאון הפלוגה החמישית של ספקי המים בחיל התחבורה המלכותי, 1942. • שני גיליונות של "מסעות ומעשים", ביטאון פלוגה א"י להובלה כללית 462. פברואר ויולי 1943. כרוכים יחד. • גיליון ראשון של "ניב הפלוגה", ביטאון פלוגה עברית לציוד ואספקה 553. [1943]. • "הפלוגה הצבאית במפעל", "חוברת מוקדשת לשנת גיוסה של פלוגת המהנדסים המלכותיים מס' 745 ("סולל בונה")... אוקטובר 1943". • גיליון מס' 3 של "בטאון התותחנים", ביטאון הסוללה הארצישראלית הראשונה לתותחנות נגד-מטוסית. מרחביה, 1943. אחד המאמרים בגיליון עוסק בצורך להתגייס ולהילחם למען היישוב היהודי לנוכח הידיעות על השמדת יהודי אירופה. • שישה גיליונות של "החייל העברי", דו-שבועון של פלוגת הובלה 178 ("יחידה ארץ ישראלית 178, חיל השירותים המלכותי, יחידה עברית להובלה כללית י.ע.ל"). 1943-1944. בגלל מחסור בנייר, נדפסו חלק מן הגיליונות בגב טפסים רשמיים של ממשלת לוב האיטלקית [היחידה פעלה בבנגאזי שבלוב]. • שתי חוברות קריקטורות – החוברת "40 קריקטורות מתוך יומני היחידה העברית להובלה כללית 468" וחוברת המשך, [1943]. • גיליון מס' 5 של "שלוחות", ביטאון הפלוגה העברית מס' 1 לבקורת נמלים וקוי תחבורה – כוחות פרס ועירק. יוני 1945. • גיליון ב' של "חיל החרשת", ביטאון הפלוגה העברית לחרושת ולציוד 319. אוקטובר 1944. • גיליון ד'-ה' של "במאבק", ביטאון החטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה היהודית). בלגיה, 1945. • כרך המאגד בתוכו ביטאונים ועלונים שונים; רובם של פלוגות ההובלה (י.ע.ל). בהם: עשרה גיליונות (מס' 1-10) של "בפעמי הרכב", ביטאון פלוגת ההובלה 650; גיליון של "הנה החדשות", עיתון פלוגת ההובלה 462; גיליונות "לחייל, עלון-חדשות יומי לחיילים עברים ביבשת אירופה"; ועוד.
סה"כ כ-40 פריטים (חלקם כרוכים יחד). גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
כ-40 חוברות וביטאונים, רובם מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, שנדפסו בידי יחידות עבריות שונות בצבא הבריטי, בהן הבריגדה היהודית ופלוגות ההובלה, ועבורן. הביטאונים מספקים מידע רב אודות פעילות היחידות, מהלך הלחימה וחיי החיילים היהודים באירופה. חלקם מלווים איורים.
באוסף:
• "בשער", עלון פנימי מס' 3, 1941 – חוברת הקוראת לגיוס סטודנטים לשורות הצבא הבריטי. • ארבעה גיליונות של "עין המדבר", ביטאון הפלוגה החמישית של ספקי המים בחיל התחבורה המלכותי, 1942. • שני גיליונות של "מסעות ומעשים", ביטאון פלוגה א"י להובלה כללית 462. פברואר ויולי 1943. כרוכים יחד. • גיליון ראשון של "ניב הפלוגה", ביטאון פלוגה עברית לציוד ואספקה 553. [1943]. • "הפלוגה הצבאית במפעל", "חוברת מוקדשת לשנת גיוסה של פלוגת המהנדסים המלכותיים מס' 745 ("סולל בונה")... אוקטובר 1943". • גיליון מס' 3 של "בטאון התותחנים", ביטאון הסוללה הארצישראלית הראשונה לתותחנות נגד-מטוסית. מרחביה, 1943. אחד המאמרים בגיליון עוסק בצורך להתגייס ולהילחם למען היישוב היהודי לנוכח הידיעות על השמדת יהודי אירופה. • שישה גיליונות של "החייל העברי", דו-שבועון של פלוגת הובלה 178 ("יחידה ארץ ישראלית 178, חיל השירותים המלכותי, יחידה עברית להובלה כללית י.ע.ל"). 1943-1944. בגלל מחסור בנייר, נדפסו חלק מן הגיליונות בגב טפסים רשמיים של ממשלת לוב האיטלקית [היחידה פעלה בבנגאזי שבלוב]. • שתי חוברות קריקטורות – החוברת "40 קריקטורות מתוך יומני היחידה העברית להובלה כללית 468" וחוברת המשך, [1943]. • גיליון מס' 5 של "שלוחות", ביטאון הפלוגה העברית מס' 1 לבקורת נמלים וקוי תחבורה – כוחות פרס ועירק. יוני 1945. • גיליון ב' של "חיל החרשת", ביטאון הפלוגה העברית לחרושת ולציוד 319. אוקטובר 1944. • גיליון ד'-ה' של "במאבק", ביטאון החטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה היהודית). בלגיה, 1945. • כרך המאגד בתוכו ביטאונים ועלונים שונים; רובם של פלוגות ההובלה (י.ע.ל). בהם: עשרה גיליונות (מס' 1-10) של "בפעמי הרכב", ביטאון פלוגת ההובלה 650; גיליון של "הנה החדשות", עיתון פלוגת ההובלה 462; גיליונות "לחייל, עלון-חדשות יומי לחיילים עברים ביבשת אירופה"; ועוד.
סה"כ כ-40 פריטים (חלקם כרוכים יחד). גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
ארץ ישראל העות'מאנית, מלחמת העולם הראשונה, תקופת המנדט והגיוס לצבא הבריטי
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
חוברת מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת בסטנסיל לציון יום השנה לטביעת האונייה "ארינפורה" שנשאה על סיפונה מאות חיילים מפלוגת ההובלה 462 של הצבא הבריטי. הוצאת פלוגת ההובלה 462 (י.ע.ל 462 – "יחידה עברית להובלה"), ה-1 במאי, 1944.
חוברת לזכר חיילי פלוגת ההובלה 462, מתנדבי היישוב היהודי לצבא הבריטי, שנספו עם טביעת האונייה "ארינפורה" בדרכם למלטה, לקראת פלישת בעלות הברית לסיציליה. החוברת נדפסה על-ידי חברי הפלוגה הניצולים לציון יום השנה לטביעת האונייה. היא כוללת רשימה של חברי הפלוגה שנספו בים לצד עדות מפי אחד הניצולים, דברים ליום השנה מאת מפקד הפלוגה מייג'ור הרי יפה, וקטעי טקסט נוספים.
מצורפים שלושה דפים מתוך העיתון "אגרת לחיילים ולחיילות" מטעם הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל (יוני 1943 / מאי 1944), ובהם מאמרים על אודות פלוגת ההובלה 462 ואסון הטביעה. אחת הכתבות סוקרת טקס אזכרה שערכה הפלוגה ביום השנה לטביעת ה"ארינפורה" ובה מצוין כי "היחידה הוציאה חוברת מיוחדת לזכרם שחולקה בין המשתתפים" (ככל הנראה, מדובר בחוברת שלפנינו).
ב-29 באפריל 1943 הפליגה האונייה "ארינפורה" מנמל אלכסנדריה לעבר האי מלטה כחלק משיירה ימית של 27 אוניות שהובילו ציוד ואספקה של הצבא הבריטי ו-11 ספינות מלחמה – שיירה שאמורה הייתה לקחת חלק בפלישת בעלות הברית לסיציליה. על סיפון ה"ארינפורה" היו למעלה מ-300 קצינים וחיילים מפלוגת ההובלה 462, שתי פלוגות חיילים מדרום אפריקה, אנשי צוות מהודו וכמה עשרות בריטים.
ביום שבת, ה-1 במאי 1943, יומיים לאחר תחילת ההפלגה, הופצצה השיירה בידי 12 מפציצים גרמנים. אחת הפצצות פגעה ישירות באונייה "ארינפורה" והביאה לטביעתה תוך דקות ספורות. גם לאחר טביעת האונייה המשיכו המטוסים הגרמניים לירות באש מקלעים לעבר הניצולים. כ-140 חיילים מפלוגת ההובלה 462 טבעו או נפגעו מאש המקלעים. הניצולים הוחזרו לטריפולי ולבנגאזי ונשלחו לחופשת מולדת בארץ ישראל.
חוברת: 13 דף, בעטיפת ניילון שקוף (חדשה), 22X16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תילוע. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, רובם משוקמים. דפים מצורפים: 25 ס"מ. כתמים רבים. קרעים קלים, נקבים ונקבי תיוק.
החוברת אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית.
מקור: אוסף משפחת רימון.
חוברת לזכר חיילי פלוגת ההובלה 462, מתנדבי היישוב היהודי לצבא הבריטי, שנספו עם טביעת האונייה "ארינפורה" בדרכם למלטה, לקראת פלישת בעלות הברית לסיציליה. החוברת נדפסה על-ידי חברי הפלוגה הניצולים לציון יום השנה לטביעת האונייה. היא כוללת רשימה של חברי הפלוגה שנספו בים לצד עדות מפי אחד הניצולים, דברים ליום השנה מאת מפקד הפלוגה מייג'ור הרי יפה, וקטעי טקסט נוספים.
מצורפים שלושה דפים מתוך העיתון "אגרת לחיילים ולחיילות" מטעם הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל (יוני 1943 / מאי 1944), ובהם מאמרים על אודות פלוגת ההובלה 462 ואסון הטביעה. אחת הכתבות סוקרת טקס אזכרה שערכה הפלוגה ביום השנה לטביעת ה"ארינפורה" ובה מצוין כי "היחידה הוציאה חוברת מיוחדת לזכרם שחולקה בין המשתתפים" (ככל הנראה, מדובר בחוברת שלפנינו).
ב-29 באפריל 1943 הפליגה האונייה "ארינפורה" מנמל אלכסנדריה לעבר האי מלטה כחלק משיירה ימית של 27 אוניות שהובילו ציוד ואספקה של הצבא הבריטי ו-11 ספינות מלחמה – שיירה שאמורה הייתה לקחת חלק בפלישת בעלות הברית לסיציליה. על סיפון ה"ארינפורה" היו למעלה מ-300 קצינים וחיילים מפלוגת ההובלה 462, שתי פלוגות חיילים מדרום אפריקה, אנשי צוות מהודו וכמה עשרות בריטים.
ביום שבת, ה-1 במאי 1943, יומיים לאחר תחילת ההפלגה, הופצצה השיירה בידי 12 מפציצים גרמנים. אחת הפצצות פגעה ישירות באונייה "ארינפורה" והביאה לטביעתה תוך דקות ספורות. גם לאחר טביעת האונייה המשיכו המטוסים הגרמניים לירות באש מקלעים לעבר הניצולים. כ-140 חיילים מפלוגת ההובלה 462 טבעו או נפגעו מאש המקלעים. הניצולים הוחזרו לטריפולי ולבנגאזי ונשלחו לחופשת מולדת בארץ ישראל.
חוברת: 13 דף, בעטיפת ניילון שקוף (חדשה), 22X16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תילוע. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, רובם משוקמים. דפים מצורפים: 25 ס"מ. כתמים רבים. קרעים קלים, נקבים ונקבי תיוק.
החוברת אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
ארץ ישראל העות'מאנית, מלחמת העולם הראשונה, תקופת המנדט והגיוס לצבא הבריטי
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
דגל רקום, כ-300 מכתבים ו-26 תצלומים, שהיו שייכים ליעקב ברנשטיין (Bernstein), חייל ב"רגימנט הארצישראלי" של הצבא האנגלי. מקומות שונים בארץ ישראל, צפון אפריקה ואירופה, 1943-1946.
הרגימנט הארץ ישראלי (Palestine Regiment) הוקם בחודש אוגוסט 1942 כיחידה מעורבת של יהודים וערבים מארץ ישראל. בניגוד לציפיית המתנדבים, נאסר על חיילי הרגימנט לשאת סמלים לאומיים או יהודיים, וחבריו הועסקו בתפקידי שמירה הרחק משדה הקרב. לאות מחאה, החליטו חיילי "הגדוד העברי" של הרגימנט (שמו הבלתי רשמי של גדוד מספר 2, שהורכב ממתנדבים יהודים בלבד) להניף את הדגל הכחול-לבן מעל לאוהלי החיילים בניגוד לפקודת האנגלים. חיילי הגדוד נעצרו ופעילותם הושבתה למשך מספר שבועות, אך לבסוף החליטו האנגלים להיענות לדרישותיהם, להכשירם לפעילות קרבית ולהקים חטיבה יהודית בעלת סמלים לאומיים – "הבריגדה היהודית". לפנינו אוסף פריטים שהיו שייכים לאחד מחיילי הגדוד:
1. דגל ציוני – שני פסים ומגן דוד בצבע כחול על רקע לבן, ועליו רקום באותיות זהובות: "הגדוד העברי השני, פל' ה, חיל הרגלים הארצישראלי".
134X100 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול, כתמים ומספר נקבים קטנים.
2. כ-300 מכתבים בכתב-יד (עברית), ששלח ברנשטיין לאישה בשם יעל יודנפרויד בחיפה, בין השנים 1943-1946. מרבית המכתבים עוסקים בנושאים אישיים, ומקצתם מזכירים נושאים צבאיים, לאומיים או היסטוריים: חגים יהודיים, פעילות צבאית, הקמת מחנות, הההפלגה באנייה לאיטליה, תיאורי האוכלוסייה המקומית והערים לאחר המלחמה, ונושאים נוספים. מכתבים ספורים כתובים על נייר מכתבים רשמי של הרגימנט.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. המכתבים קשורים יחד באמצעות שרוך מושחל בנקבי תיוק (כמה מהם מנותקים). קמטים, כתמים, קרעים קלים ופגמים.
3. 26 תצלומים: רכבים צבאיים, מחנה אוהלים, בית קברות צבאי, אתרים ודמויות במזרח התיכון ומראות נוספים.
4.5X6.5 עד 8.5X6 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
הרגימנט הארץ ישראלי (Palestine Regiment) הוקם בחודש אוגוסט 1942 כיחידה מעורבת של יהודים וערבים מארץ ישראל. בניגוד לציפיית המתנדבים, נאסר על חיילי הרגימנט לשאת סמלים לאומיים או יהודיים, וחבריו הועסקו בתפקידי שמירה הרחק משדה הקרב. לאות מחאה, החליטו חיילי "הגדוד העברי" של הרגימנט (שמו הבלתי רשמי של גדוד מספר 2, שהורכב ממתנדבים יהודים בלבד) להניף את הדגל הכחול-לבן מעל לאוהלי החיילים בניגוד לפקודת האנגלים. חיילי הגדוד נעצרו ופעילותם הושבתה למשך מספר שבועות, אך לבסוף החליטו האנגלים להיענות לדרישותיהם, להכשירם לפעילות קרבית ולהקים חטיבה יהודית בעלת סמלים לאומיים – "הבריגדה היהודית". לפנינו אוסף פריטים שהיו שייכים לאחד מחיילי הגדוד:
1. דגל ציוני – שני פסים ומגן דוד בצבע כחול על רקע לבן, ועליו רקום באותיות זהובות: "הגדוד העברי השני, פל' ה, חיל הרגלים הארצישראלי".
134X100 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול, כתמים ומספר נקבים קטנים.
2. כ-300 מכתבים בכתב-יד (עברית), ששלח ברנשטיין לאישה בשם יעל יודנפרויד בחיפה, בין השנים 1943-1946. מרבית המכתבים עוסקים בנושאים אישיים, ומקצתם מזכירים נושאים צבאיים, לאומיים או היסטוריים: חגים יהודיים, פעילות צבאית, הקמת מחנות, הההפלגה באנייה לאיטליה, תיאורי האוכלוסייה המקומית והערים לאחר המלחמה, ונושאים נוספים. מכתבים ספורים כתובים על נייר מכתבים רשמי של הרגימנט.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. המכתבים קשורים יחד באמצעות שרוך מושחל בנקבי תיוק (כמה מהם מנותקים). קמטים, כתמים, קרעים קלים ופגמים.
3. 26 תצלומים: רכבים צבאיים, מחנה אוהלים, בית קברות צבאי, אתרים ודמויות במזרח התיכון ומראות נוספים.
4.5X6.5 עד 8.5X6 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
קטגוריה
ארץ ישראל העות'מאנית, מלחמת העולם הראשונה, תקופת המנדט והגיוס לצבא הבריטי
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $2,500
לא נמכר
כ-45 אגרות "שנה טובה" מאת חיילים ברגימנט הארץ-ישראלי ובחטיבה היהודית הלוחמת ("הבריגדה היהודית") וחיילות בחיל העזר של כוחות היבשה הבריטיים (אט"ס). ערב ראש השנה תש"ג (1942) עד ערב ראש השנה תש"ז (1946).
מרבית האגרות נושאות את סמל או את שם היחידה, הפלוגה או החיל שבהם שרתו הכותבים – לרוב בלוויית מגן-דוד – וברכה קצרה לשנה טובה. על מעטות מן האגרות נדפסו מפות, איורים או תצלומים, חלקם פשוטים וסמליים וחלקם נאים ומשקפים את האמצעים הטכניים שעמדו לרשות היחידה. באוסף מיוצגות יחידות ופלוגות רבות ששרתו במגוון תפקידים וחזיתות ברחבי המזרח התיכון ואירופה. על חלק מהאגרות אין מצוין שם המקום אלא "אי שם".
בתקופה שבה שרתו מתנדבי ארץ-ישראל ברגימנט הארץ-ישראלי, טרם הקמת הבריגדה היהודית בחודש ספטמבר 1944, עוצבו סמלים בלתי-רשמיים בידי חיילי הגדודים העבריים עצמם כדי להדגיש את זהותם כחיילים עבריים, וכקריאת תיגר על רשויות הצבא שאסרו עליהם להניף דגלים וסמלים יהודיים. הסמלים הופיעו על פרסומים בלתי-רשמיים כדוגמת אגרות שנה טובה והגדות, וענו במידת מה על שאיפתם של החיילים היהודים בני ארץ ישראל בצבא הבריטי לזהות עצמית ולדגל.
מצורפות:
1. גלוית "שנה טובה" מודפסת עבור חיילי אוגדת הרגלים ה-88 בצבא ארה"ב ( 88th infantry division). גוריציה (איטליה), ערב ראש השנה תש"ז (1946).
2. אגרת "שנה טובה" מצולמת ממחנה העקורים בגרוטפרטה (Grottaferrata) שבאיטליה. על האגרת מונטז' של חיילים עבריים, מפת ישראל, שער טיטוס ופסל משה, לצד האיחולים "לשנה טובה תכתבו! שנת תש"ט" ו"תחי מולדתנו ישראל!". ערב ראש השנה תש"ט (1948).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
מרבית האגרות נושאות את סמל או את שם היחידה, הפלוגה או החיל שבהם שרתו הכותבים – לרוב בלוויית מגן-דוד – וברכה קצרה לשנה טובה. על מעטות מן האגרות נדפסו מפות, איורים או תצלומים, חלקם פשוטים וסמליים וחלקם נאים ומשקפים את האמצעים הטכניים שעמדו לרשות היחידה. באוסף מיוצגות יחידות ופלוגות רבות ששרתו במגוון תפקידים וחזיתות ברחבי המזרח התיכון ואירופה. על חלק מהאגרות אין מצוין שם המקום אלא "אי שם".
בתקופה שבה שרתו מתנדבי ארץ-ישראל ברגימנט הארץ-ישראלי, טרם הקמת הבריגדה היהודית בחודש ספטמבר 1944, עוצבו סמלים בלתי-רשמיים בידי חיילי הגדודים העבריים עצמם כדי להדגיש את זהותם כחיילים עבריים, וכקריאת תיגר על רשויות הצבא שאסרו עליהם להניף דגלים וסמלים יהודיים. הסמלים הופיעו על פרסומים בלתי-רשמיים כדוגמת אגרות שנה טובה והגדות, וענו במידת מה על שאיפתם של החיילים היהודים בני ארץ ישראל בצבא הבריטי לזהות עצמית ולדגל.
מצורפות:
1. גלוית "שנה טובה" מודפסת עבור חיילי אוגדת הרגלים ה-88 בצבא ארה"ב ( 88th infantry division). גוריציה (איטליה), ערב ראש השנה תש"ז (1946).
2. אגרת "שנה טובה" מצולמת ממחנה העקורים בגרוטפרטה (Grottaferrata) שבאיטליה. על האגרת מונטז' של חיילים עבריים, מפת ישראל, שער טיטוס ופסל משה, לצד האיחולים "לשנה טובה תכתבו! שנת תש"ט" ו"תחי מולדתנו ישראל!". ערב ראש השנה תש"ט (1948).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
ארץ ישראל העות'מאנית, מלחמת העולם הראשונה, תקופת המנדט והגיוס לצבא הבריטי
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,800
לא נמכר
כ-290 פריטים, ובהם מכתבים וקבלות, בולים, תוויות, עלונים, כרטיסים ופריטי נייר נוספים שיצאו במסגרת מגבית "כופר הישוב". ארץ ישראל, 1938-1948.
אוסף גדול ומגוון של פריטי נייר המתעדים את מגבית "כופר היישוב" – מגבית למימון צורכי הביטחון של הישוב היהודי בארץ ישראל שנוסדה על-ידי הוועד הלאומי לכנסת ישראל ופעלה בעשור האחרון למנדט הבריטי בארץ. במסגרת המגבית הוטלו מיסים עקיפים על סחורות מיובאות, על נסיעות בתחבורה ציבורית ועל מוצרים שונים; היה זה מעין "מס מרצון" ששילמו יהודי ארץ ישראל במקביל למיסי החובה לשלטון המנדט. הכספים שנאספו שימשו להכשרת לוחמים, להקמת יישובי "חומה ומגדל" ולצרכים ביטחוניים נוספים.
האוסף שלפנינו כולל:
• למעלה מ-200 קבלות, תוויות, בולים ופריטי נייר נוספים המתעדים את המסים שהוטלו במסגרת מגבית "כופר היישוב" – תווי "כופר הישוב" ובהם "תו בתי-קפה ומסעדות", "תו הנפט", "תו המעשן" (תוויות שהודבקו על חפיסות סיגריה וקופסאות גפרורים), ועוד; גיליון בולים של "מס השוקולדה לכפר הישוב" ובולים נוספים; כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית ("אגד", "קשר", "אביב" ו"המעביר"), עם חותמות תשלום המס; בולים, תוויות נייר וקבלות על ייבוא תוצרת חקלאית ("כופר הישוב – הפרשת האימפורט החקלאי"); קבלות, מכתבים ומעטפות עם חותמות ובולים של "כופר היישוב"; מטבע של "כופר היישוב" ועוד. כמה מהפריטים נדפסו מטעם מפעלים אחרים שפעלו במקביל ל"כופר היישוב" – "מס חרום", "תו מגן" ו"מגבית ההתגייסות".
• חוברות ועלוני תעמולה, ובהם: לוח זמנים של "אגד", עם טקסט אודות "כופר היישוב"; כרזה צבעונית קטנה – "הרים את תרומת השמן"; "מה זה 'כפר הישוב'? קול קורא לבני הנעורים", סיפור בחרוזים לילדים מאת עמנואל הרוסי, עם איורים מאת נחום גוטמן (תל אביב, 1940); ועוד.
• מסמכים, מכתבים, תזכירים ועלונים מודפסים, בהם: שני עלוני "ידיעות, המזכירות הארצית של כפר הישוב", עם סקירה של הפעילות למען המגבית ברחבי הארץ; העתק מכתב מאת סניף רמת-גן של ברית הציונים הרביזיוניסטים בארץ-ישראל, אל הנהלת המועצה המקומית, בו הם מתנגדים לתשלום "כופר הישוב" עבור נסיעות בתחבורה הציבורית (פברואר 1939); מכתב על נייר מכתבים רשמי של "הועדה הישובית שע"י הועד הלאומי, ועדת הבטחון – כפר הישוב", אודות עידוד הצרכנים לקנות מידי יבואנים המקפידים על תשלום המס; תכתובת בין הנשיאות המרכזית של "כופר היישוב" לבין התאחדות האיכרים בארץ-ישראל, ועד המושבה הר טוב, עיריית פתח-תקוה, ואחרים; ועוד.
• "דעת תורה על מוסד הועד הלאומי 'כפר הישוב'", כרוז האוסר לתמוך במגבית "כופר הישוב". חתום בדפוס על ידי הרב יוסף צבי דושינסקי ורבני העדות האשכנזיות והספרדיות בירושלים.
סה"כ כ-290 פריטים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
אוסף גדול ומגוון של פריטי נייר המתעדים את מגבית "כופר היישוב" – מגבית למימון צורכי הביטחון של הישוב היהודי בארץ ישראל שנוסדה על-ידי הוועד הלאומי לכנסת ישראל ופעלה בעשור האחרון למנדט הבריטי בארץ. במסגרת המגבית הוטלו מיסים עקיפים על סחורות מיובאות, על נסיעות בתחבורה ציבורית ועל מוצרים שונים; היה זה מעין "מס מרצון" ששילמו יהודי ארץ ישראל במקביל למיסי החובה לשלטון המנדט. הכספים שנאספו שימשו להכשרת לוחמים, להקמת יישובי "חומה ומגדל" ולצרכים ביטחוניים נוספים.
האוסף שלפנינו כולל:
• למעלה מ-200 קבלות, תוויות, בולים ופריטי נייר נוספים המתעדים את המסים שהוטלו במסגרת מגבית "כופר היישוב" – תווי "כופר הישוב" ובהם "תו בתי-קפה ומסעדות", "תו הנפט", "תו המעשן" (תוויות שהודבקו על חפיסות סיגריה וקופסאות גפרורים), ועוד; גיליון בולים של "מס השוקולדה לכפר הישוב" ובולים נוספים; כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית ("אגד", "קשר", "אביב" ו"המעביר"), עם חותמות תשלום המס; בולים, תוויות נייר וקבלות על ייבוא תוצרת חקלאית ("כופר הישוב – הפרשת האימפורט החקלאי"); קבלות, מכתבים ומעטפות עם חותמות ובולים של "כופר היישוב"; מטבע של "כופר היישוב" ועוד. כמה מהפריטים נדפסו מטעם מפעלים אחרים שפעלו במקביל ל"כופר היישוב" – "מס חרום", "תו מגן" ו"מגבית ההתגייסות".
• חוברות ועלוני תעמולה, ובהם: לוח זמנים של "אגד", עם טקסט אודות "כופר היישוב"; כרזה צבעונית קטנה – "הרים את תרומת השמן"; "מה זה 'כפר הישוב'? קול קורא לבני הנעורים", סיפור בחרוזים לילדים מאת עמנואל הרוסי, עם איורים מאת נחום גוטמן (תל אביב, 1940); ועוד.
• מסמכים, מכתבים, תזכירים ועלונים מודפסים, בהם: שני עלוני "ידיעות, המזכירות הארצית של כפר הישוב", עם סקירה של הפעילות למען המגבית ברחבי הארץ; העתק מכתב מאת סניף רמת-גן של ברית הציונים הרביזיוניסטים בארץ-ישראל, אל הנהלת המועצה המקומית, בו הם מתנגדים לתשלום "כופר הישוב" עבור נסיעות בתחבורה הציבורית (פברואר 1939); מכתב על נייר מכתבים רשמי של "הועדה הישובית שע"י הועד הלאומי, ועדת הבטחון – כפר הישוב", אודות עידוד הצרכנים לקנות מידי יבואנים המקפידים על תשלום המס; תכתובת בין הנשיאות המרכזית של "כופר היישוב" לבין התאחדות האיכרים בארץ-ישראל, ועד המושבה הר טוב, עיריית פתח-תקוה, ואחרים; ועוד.
• "דעת תורה על מוסד הועד הלאומי 'כפר הישוב'", כרוז האוסר לתמוך במגבית "כופר הישוב". חתום בדפוס על ידי הרב יוסף צבי דושינסקי ורבני העדות האשכנזיות והספרדיות בירושלים.
סה"כ כ-290 פריטים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
ארץ ישראל העות'מאנית, מלחמת העולם הראשונה, תקופת המנדט והגיוס לצבא הבריטי
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $600
לא נמכר
לקט תוויות, קבלות, בולים ופריטי נייר נוספים מטעם מפעלים לאיסוף תרומות בארץ ישראל, ובהם פריטים של "מגבית ההתגייסות", מגבית "להצלה ועליה", ועוד. [שנות ה-40-50].
בין הפריטים: • 18 מדבקות "מס עם לוחם" שנועדו להדבקה על שמשת הרכב, 1943-1945. על המדבקות מצוין "מִלֵּא את חובתו למגבית ההתגיסות של הישוב" ["מגבית ההתגייסות", אשר פעלה בישוב העברי בארץ ישראל משנת 1942, הייתה מפעל לאיסוף תרומות עבור מתנדבי היישוב לצבא הבריטי ועבור משפחותיהם. כשמטרות המגבית התרחבו והחלו לכלול גם סיוע לניצולי שואה, שונה שמה ל"מגבית ההתגייסות וההצלה"]. • "אל כל בית אב בישוב", עלון מטעם "הועדה הארצית ע"י מגבית ההתגיסות וההצלה" המודיע על גביית כספים למגבית "לעם במצור" (1946). • אישורים וקבלות על השתתפות במגבית "לעם במצור" ובמפעל "מס להגנתנו". • מספר כרטיסי-תרומה, בהם "הכרטיס הכחול" לתרומה ל"לשכה לעזרה סוציאלית למען העולה" וכרטיס-תרומה "למען העזרה הסוציאלית בין עולי גרמניה". בצדם הפנימי של הכרטיסים מודבקים בולים בעריכים שונים שניתנו עבור התרומות. • שלושה גיליונות בולים – "בול-עליה לארץ ישראל". • תוויות תרומה למגבית "להצלה ועליה" והדפסת ניסיון של אחת התוויות. • תוויות של ויצ"ו, "לטובת קרן הילד והכשרת האשה והעולה" (על אחת התוויות נדפס בטעות "לטובת קרן הילד והשכרת האשה והעולה").
סה"כ כ-60 פריטים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
בין הפריטים: • 18 מדבקות "מס עם לוחם" שנועדו להדבקה על שמשת הרכב, 1943-1945. על המדבקות מצוין "מִלֵּא את חובתו למגבית ההתגיסות של הישוב" ["מגבית ההתגייסות", אשר פעלה בישוב העברי בארץ ישראל משנת 1942, הייתה מפעל לאיסוף תרומות עבור מתנדבי היישוב לצבא הבריטי ועבור משפחותיהם. כשמטרות המגבית התרחבו והחלו לכלול גם סיוע לניצולי שואה, שונה שמה ל"מגבית ההתגייסות וההצלה"]. • "אל כל בית אב בישוב", עלון מטעם "הועדה הארצית ע"י מגבית ההתגיסות וההצלה" המודיע על גביית כספים למגבית "לעם במצור" (1946). • אישורים וקבלות על השתתפות במגבית "לעם במצור" ובמפעל "מס להגנתנו". • מספר כרטיסי-תרומה, בהם "הכרטיס הכחול" לתרומה ל"לשכה לעזרה סוציאלית למען העולה" וכרטיס-תרומה "למען העזרה הסוציאלית בין עולי גרמניה". בצדם הפנימי של הכרטיסים מודבקים בולים בעריכים שונים שניתנו עבור התרומות. • שלושה גיליונות בולים – "בול-עליה לארץ ישראל". • תוויות תרומה למגבית "להצלה ועליה" והדפסת ניסיון של אחת התוויות. • תוויות של ויצ"ו, "לטובת קרן הילד והכשרת האשה והעולה" (על אחת התוויות נדפס בטעות "לטובת קרן הילד והשכרת האשה והעולה").
סה"כ כ-60 פריטים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
ארץ ישראל העות'מאנית, מלחמת העולם הראשונה, תקופת המנדט והגיוס לצבא הבריטי
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $600
לא נמכר
כ-140 תעודות, מסמכים, חוברות ופריטי נייר נוספים מטעם מוסדות חינוך שונים; רובם בארץ ישראל ומיעוטם באירופה. [שנות ה-20 עד שנות ה-50 בקירוב]. מרבית הפריטים בעברית.
אוסף תעודות גמר, גיליונות ציונים, כרטיסים, חוברות ועלונים, מסמכים, מכתבים ופריטי נייר נוספים של מוסדות חינוך שונים בארץ ישראל ובאירופה. מרבית הפריטים הם של מוסדות חינוך שונים בירושלים, בתל-אביב, בחיפה, בצפת, בפתח תקווה, ובערים נוספות בארץ ישראל, ובהם הגימנסיה העברית "הרצליה", גימנסיה "נורדיה" בתל-אביב, "חדר-תורה תחכמני" בירושלים, בית הספר הריאלי העברי והטכניון בחיפה, ועוד.
כמה מהפריטים באוסף הם של מוסדות חינוך באירופה, ובהם: בית הספר "יבנה" (Jawne) בקלן, גימנסיה עברית "הרצליה" בוולקוביסק, "בית-ספר עממי פרטי לנערות של החברה ליסוד בתי ספר עברים בלודז", ועוד.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
אוסף תעודות גמר, גיליונות ציונים, כרטיסים, חוברות ועלונים, מסמכים, מכתבים ופריטי נייר נוספים של מוסדות חינוך שונים בארץ ישראל ובאירופה. מרבית הפריטים הם של מוסדות חינוך שונים בירושלים, בתל-אביב, בחיפה, בצפת, בפתח תקווה, ובערים נוספות בארץ ישראל, ובהם הגימנסיה העברית "הרצליה", גימנסיה "נורדיה" בתל-אביב, "חדר-תורה תחכמני" בירושלים, בית הספר הריאלי העברי והטכניון בחיפה, ועוד.
כמה מהפריטים באוסף הם של מוסדות חינוך באירופה, ובהם: בית הספר "יבנה" (Jawne) בקלן, גימנסיה עברית "הרצליה" בוולקוביסק, "בית-ספר עממי פרטי לנערות של החברה ליסוד בתי ספר עברים בלודז", ועוד.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
ארץ ישראל העות'מאנית, מלחמת העולם הראשונה, תקופת המנדט והגיוס לצבא הבריטי
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,500
לא נמכר
כ-130 תעודות, אישורים, כרטיסים, מכתבים ופריטי נייר נוספים, המתעדים את העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט וראשית שנות המדינה. חיפה, יפו, תל-אביב, ירושלים ומקומות נוספים, שנות ה-20 עד שנות ה-50 בקירוב (פריט אחד מאוחר יותר). עברית ומעט אנגלית (פריטים ספורים בשפות נוספות).
האוסף שלפנינו מתעד את העלייה לארץ ישראל במשך מרבית שנות המנדט הבריטי ובעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל, והוא כולל, בין היתר: • עשרות תעודות ואישורים שניתנו לעולים עם הגעתם לארץ (בהם אישורי ירידה לחוף, שתי תעודות עולים מטעם "הממשלה הזמנית" של מדינת ישראל, אישורים עם שמות העולים והאניות מטעם "הסוכנות היהודית", ועוד). • עשרות מכתבים בנושא עלייה (בהם מכתב משנת 1935 מאת משה שרת – בקשה להעלות ארצה את אחיו של שוטר עברי). • חוזר מטעם "הועד הלאומי לכנסת ישראל" – הודעה על "יום שבתון" ביישובים העבריים, במחאה על הגבלת העלייה היהודית (1934). • עשרים מברקים מהשנים 1948-1949, שנשלחו מאת סניף "הסוכנות היהודית" בפריז אל מחלקת עליית הנוער בארץ – בקשות להעלות קבוצות ילדים מצרפת. • מחברת ופנקס בכתב-יד שהיו שייכים למחסנאי במחנה העולים "שער העלייה" בחיפה בשנת 1950. • "העולה הקטן, סויטה לילדים, עם ציורים מאת בתיה באיאר", חוברת תווים מאת אביאסף ברנשטיין. • ועוד.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
האוסף שלפנינו מתעד את העלייה לארץ ישראל במשך מרבית שנות המנדט הבריטי ובעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל, והוא כולל, בין היתר: • עשרות תעודות ואישורים שניתנו לעולים עם הגעתם לארץ (בהם אישורי ירידה לחוף, שתי תעודות עולים מטעם "הממשלה הזמנית" של מדינת ישראל, אישורים עם שמות העולים והאניות מטעם "הסוכנות היהודית", ועוד). • עשרות מכתבים בנושא עלייה (בהם מכתב משנת 1935 מאת משה שרת – בקשה להעלות ארצה את אחיו של שוטר עברי). • חוזר מטעם "הועד הלאומי לכנסת ישראל" – הודעה על "יום שבתון" ביישובים העבריים, במחאה על הגבלת העלייה היהודית (1934). • עשרים מברקים מהשנים 1948-1949, שנשלחו מאת סניף "הסוכנות היהודית" בפריז אל מחלקת עליית הנוער בארץ – בקשות להעלות קבוצות ילדים מצרפת. • מחברת ופנקס בכתב-יד שהיו שייכים למחסנאי במחנה העולים "שער העלייה" בחיפה בשנת 1950. • "העולה הקטן, סויטה לילדים, עם ציורים מאת בתיה באיאר", חוברת תווים מאת אביאסף ברנשטיין. • ועוד.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
מחתרות, העפלה ומחנות מעצר, מלחמת העצמאות והקמת המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
כ-84 תצלומים ופריטי נייר המתעדים את מאמצי ההעפלה לארץ-ישראל. מקומות שונים בארץ-ישראל, שנות ה-30 וה-40 (מרביתם מסוף שנות ה-40). עברית ומעט אנגלית.
באוסף כ-60 תצלומים, בהם: סירת פטרול מהירה של המנדט הבריטי מתצפתת אחר אוניות מעפילים (1945); מעפילי האנייה "שבתאי לוז'ינסקי" רוקדים "הורה" בחוף עזה תחת שמירת חיילים אנגלים (1947); נער דתי אוכל מצה בסמוך לאונייה; ועוד. שלושים ושבעה מהתצלומים באוסף מודבקים על לוחות נייר ומתוארים בכתב-יד, והם מתעדים את יחס הכוחות הבריטים למעפילים (מעפילים מוצאים מתוך האנייה בכוח, רכבת עם חלונות מסורגים נושאת מעפילים למחנה מעצר, תצלומי המעפילים בתוך מחנות המעצר, ועוד).
לצד התצלומים כולל האוסף גם 24 פריטי נייר, בהם: • יזכור – דף תפילה לזכר קורבנות ההעפלה, עם התפילות "אל מלא רחמים", "קדיש" ותפילת "יזכור" מיוחדת עבור "העולים המעפילים לארץ ישראל, אשר שמו נפשם בכפם". בעמוד הראשון מופיעה ההערה: "מוגש לעולים בלב-ים, על ידי מחלקת העליה, הסוכנות היהודית לא"י". • מכתב ארוך (7 עמ'), ששלח מלח בריטי בספינת פטרול לבני משפחתו. מתייחס לחשש מפני "כנופיית שטרן" (ארגון הלח"י), לחיפוש אחר אניות מעפילים ולמראה חופי ארץ ישראל מן הים. • Sonnenaufgang am Meer [זריחה על הים], חיתוך עץ מאת יעקב שטיינהרדט – חתום בשוליים התחתונים, בעברית ובאנגלית. מתאר מעפילים יהודים מצטופפים על סיפון אנייה. • ועוד.
מצורף: תג בד של עליית "אף על פי" – תנועת ההעפלה הרוויזיוניסטית.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
באוסף כ-60 תצלומים, בהם: סירת פטרול מהירה של המנדט הבריטי מתצפתת אחר אוניות מעפילים (1945); מעפילי האנייה "שבתאי לוז'ינסקי" רוקדים "הורה" בחוף עזה תחת שמירת חיילים אנגלים (1947); נער דתי אוכל מצה בסמוך לאונייה; ועוד. שלושים ושבעה מהתצלומים באוסף מודבקים על לוחות נייר ומתוארים בכתב-יד, והם מתעדים את יחס הכוחות הבריטים למעפילים (מעפילים מוצאים מתוך האנייה בכוח, רכבת עם חלונות מסורגים נושאת מעפילים למחנה מעצר, תצלומי המעפילים בתוך מחנות המעצר, ועוד).
לצד התצלומים כולל האוסף גם 24 פריטי נייר, בהם: • יזכור – דף תפילה לזכר קורבנות ההעפלה, עם התפילות "אל מלא רחמים", "קדיש" ותפילת "יזכור" מיוחדת עבור "העולים המעפילים לארץ ישראל, אשר שמו נפשם בכפם". בעמוד הראשון מופיעה ההערה: "מוגש לעולים בלב-ים, על ידי מחלקת העליה, הסוכנות היהודית לא"י". • מכתב ארוך (7 עמ'), ששלח מלח בריטי בספינת פטרול לבני משפחתו. מתייחס לחשש מפני "כנופיית שטרן" (ארגון הלח"י), לחיפוש אחר אניות מעפילים ולמראה חופי ארץ ישראל מן הים. • Sonnenaufgang am Meer [זריחה על הים], חיתוך עץ מאת יעקב שטיינהרדט – חתום בשוליים התחתונים, בעברית ובאנגלית. מתאר מעפילים יהודים מצטופפים על סיפון אנייה. • ועוד.
מצורף: תג בד של עליית "אף על פי" – תנועת ההעפלה הרוויזיוניסטית.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
מחתרות, העפלה ומחנות מעצר, מלחמת העצמאות והקמת המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
נתיבות, חוברת בהוצאת חות-לימוד לנערות – פתח תקווה. נדפסה בתל-אביב, [אמצע שנות ה-40 בקירוב].
חוברת בהוצאת חוות הלימוד לנערות בפתח תקווה; כתובה בכתב-יד ומשוכפלת בסטנסיל, עם איורים. בחוברת מאמרים העוסקים בחוויותיהן וזיכרונותיהן של הנערות בחווה – היציאה מבית ההורים, הלימודים, העבודה החקלאית במשק, התגבשות הקבוצה, הטיולים המשותפים, הוויכוחים, ועוד – לצד קטעי שירה ופרוזה.
בתחילת החוברת מופיעים קטעי טקסט העוסקים בשואה, בהעפלה לארץ ישראל ובהקמת יישובים בנגב, ובהם שיר בנושא השואה שכותרתו "הד הימים" ומאמר שכותרתו "קול אחים ומעונים" העוסק בהעפלה ומסתיים בקריאה "קצנו בחיי הגולה, תנו לנו לשוב לארצנו".
חוות הלימוד לנערות היא, כפי הנראה, גלגול מאוחר של "משק פועלות" שהוקם בפתח תקווה בשנת 1922 כדי להכשיר נשים צעירות לעבודה חקלאית ולניהול משק חקלאי עצמאי.
38 עמ', 16X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים קלים בעטיפה.
אינה מופיעה ב-OCLC.
חוברת בהוצאת חוות הלימוד לנערות בפתח תקווה; כתובה בכתב-יד ומשוכפלת בסטנסיל, עם איורים. בחוברת מאמרים העוסקים בחוויותיהן וזיכרונותיהן של הנערות בחווה – היציאה מבית ההורים, הלימודים, העבודה החקלאית במשק, התגבשות הקבוצה, הטיולים המשותפים, הוויכוחים, ועוד – לצד קטעי שירה ופרוזה.
בתחילת החוברת מופיעים קטעי טקסט העוסקים בשואה, בהעפלה לארץ ישראל ובהקמת יישובים בנגב, ובהם שיר בנושא השואה שכותרתו "הד הימים" ומאמר שכותרתו "קול אחים ומעונים" העוסק בהעפלה ומסתיים בקריאה "קצנו בחיי הגולה, תנו לנו לשוב לארצנו".
חוות הלימוד לנערות היא, כפי הנראה, גלגול מאוחר של "משק פועלות" שהוקם בפתח תקווה בשנת 1922 כדי להכשיר נשים צעירות לעבודה חקלאית ולניהול משק חקלאי עצמאי.
38 עמ', 16X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים קלים בעטיפה.
אינה מופיעה ב-OCLC.
קטגוריה
מחתרות, העפלה ומחנות מעצר, מלחמת העצמאות והקמת המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
פמוט אבן שנוצר במחנות המעצר בקפריסין, מעשה ידי הפסל נחמן ויקרוביצקי. קפריסין, תש"ח (1948).
אבן (rock gypsum) מסותתת וחקוקה.
פמוט בדוגמת האות צד"י, שעל שני ראשיה שני שקעים להצבת נרות. בפתחה של הצד"י חצובות, כעין סורגים, האותיות יו"ד, וי"ו ונו"ן, המשלימות את המילה "ציון". צדו הקדמי של הפמוט מעוטר באשכולות גפן ובמראה מגדל דוד, ועל צדו האחורי מופיעה הכתובת "קפריסין תשח". הפמוט ניצב על בסיס אבן רבוע המעוטר באשכולות גפן ובמראה הכותל המערבי.
הפסל נחמן ויקרוביצקי (1924-2016), נולד בסטולין (אז בפולין). בערב ראש השנה תש"ג נרצחו הוריו וכל בני משפחתו עם מרבית יהודי העיירה בידי הנאצים. לאחר השואה ניסה לעלות לארץ על סיפון אונית המעפילים "תיאודור הרצל", שהפליגה מצרפת ב-2 באפריל 1947 ונתפסה לחופי תל-אביב. בתקופת מעצרו בקפריסין, כשנה וחצי, עסק ויקרוביצקי בפיסול באבן ובעץ. בקפריסין התקיימו שתי קבוצות אמנים; תלמידי סדנאות האמנות המקצועיות בהדרכתם של זאב בן צבי, נפתלי בזם וחנה ליברמן, שיצירתם נטתה לאקספרסיוניזם וזכתה ליוקרה אמנותית ואשר היו מצוידים כיאות בפטישים ובאזמלים לעבודה באבן, ואמנים 'עממיים' שיצירתם נחשבה בעיני הראשונים 'פולקלוריסטית' ופשטנית. ויקרוביצקי נמנה עם קבוצת האמנים השנייה, ואת כלי העבודה ייצר בכוחות עצמו ממסמרים, מפחיות שימורים ומחפצים אחרים.
לאחר עלייתו לארץ ישראל הרבה להנציח את הנרצחים בפסליו שאותם הציג בתערוכות שונות, ובשנת 1993 זכה בפרס עיריית חיפה ע"ש הרמן שטרוק על יצירתו לזכר השואה.
למידע נוסף על היצירה האמנותית במחנות המעצר בקפריסין ראו חומר מצורף:
1. קפריסין, אמנות החיים, מחנות המעצר, 1946-1949. הוצאת מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2017.
2. מעשי ידיהם של מעפילים גולי קפריסין, מאת יעקב קורן. בתוך: עלון עמותת אספני שטרות ומטבעות בישראל. [ללא ציון שנה].
גובה: 15 ס"מ. ממדי הבסיס: 12X14 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. דבק למניעת החלקה בצדו התחתון של בסיס האבן.
מקור: אוסף משפחת רימון.
אבן (rock gypsum) מסותתת וחקוקה.
פמוט בדוגמת האות צד"י, שעל שני ראשיה שני שקעים להצבת נרות. בפתחה של הצד"י חצובות, כעין סורגים, האותיות יו"ד, וי"ו ונו"ן, המשלימות את המילה "ציון". צדו הקדמי של הפמוט מעוטר באשכולות גפן ובמראה מגדל דוד, ועל צדו האחורי מופיעה הכתובת "קפריסין תשח". הפמוט ניצב על בסיס אבן רבוע המעוטר באשכולות גפן ובמראה הכותל המערבי.
הפסל נחמן ויקרוביצקי (1924-2016), נולד בסטולין (אז בפולין). בערב ראש השנה תש"ג נרצחו הוריו וכל בני משפחתו עם מרבית יהודי העיירה בידי הנאצים. לאחר השואה ניסה לעלות לארץ על סיפון אונית המעפילים "תיאודור הרצל", שהפליגה מצרפת ב-2 באפריל 1947 ונתפסה לחופי תל-אביב. בתקופת מעצרו בקפריסין, כשנה וחצי, עסק ויקרוביצקי בפיסול באבן ובעץ. בקפריסין התקיימו שתי קבוצות אמנים; תלמידי סדנאות האמנות המקצועיות בהדרכתם של זאב בן צבי, נפתלי בזם וחנה ליברמן, שיצירתם נטתה לאקספרסיוניזם וזכתה ליוקרה אמנותית ואשר היו מצוידים כיאות בפטישים ובאזמלים לעבודה באבן, ואמנים 'עממיים' שיצירתם נחשבה בעיני הראשונים 'פולקלוריסטית' ופשטנית. ויקרוביצקי נמנה עם קבוצת האמנים השנייה, ואת כלי העבודה ייצר בכוחות עצמו ממסמרים, מפחיות שימורים ומחפצים אחרים.
לאחר עלייתו לארץ ישראל הרבה להנציח את הנרצחים בפסליו שאותם הציג בתערוכות שונות, ובשנת 1993 זכה בפרס עיריית חיפה ע"ש הרמן שטרוק על יצירתו לזכר השואה.
למידע נוסף על היצירה האמנותית במחנות המעצר בקפריסין ראו חומר מצורף:
1. קפריסין, אמנות החיים, מחנות המעצר, 1946-1949. הוצאת מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2017.
2. מעשי ידיהם של מעפילים גולי קפריסין, מאת יעקב קורן. בתוך: עלון עמותת אספני שטרות ומטבעות בישראל. [ללא ציון שנה].
גובה: 15 ס"מ. ממדי הבסיס: 12X14 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. דבק למניעת החלקה בצדו התחתון של בסיס האבן.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
מחתרות, העפלה ומחנות מעצר, מלחמת העצמאות והקמת המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $600
לא נמכר
פמוט דו-קני, עשוי עץ ואבן, ממחנות המעצר בקפריסין, [1948 בקירוב].
פמוט עץ בצורת קשת הפונה מעלה ובקצותיה העליונים שני בתי-נר עשויים אבן. בגוף הפמוט, משני הצדדים, משובצות פיסות אבן, עליהן מובלטות הכתובות "קפריסין" ו"תש"ח" ולצדן עיטורים בצורת חוטי תיל שמאחוריהם נראים צריפי הפח והאוהלים שבהם התגוררו העצירים. הפמוט ניצב על לוחית אבן עגולה הנחה על בסיס עץ מרובע.
גובה: 15.5 ס"מ. בסיס: 9X9 ס"מ. מצב טוב. פגמים ושברים חסרים בשני בתי הנר. כתמים, פגמים ושברים בפיסות האבן. פגמים קלים בעץ.
מקור: אוסף משפחת רימון.
פמוט עץ בצורת קשת הפונה מעלה ובקצותיה העליונים שני בתי-נר עשויים אבן. בגוף הפמוט, משני הצדדים, משובצות פיסות אבן, עליהן מובלטות הכתובות "קפריסין" ו"תש"ח" ולצדן עיטורים בצורת חוטי תיל שמאחוריהם נראים צריפי הפח והאוהלים שבהם התגוררו העצירים. הפמוט ניצב על לוחית אבן עגולה הנחה על בסיס עץ מרובע.
גובה: 15.5 ס"מ. בסיס: 9X9 ס"מ. מצב טוב. פגמים ושברים חסרים בשני בתי הנר. כתמים, פגמים ושברים בפיסות האבן. פגמים קלים בעץ.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
מחתרות, העפלה ומחנות מעצר, מלחמת העצמאות והקמת המדינה
קָטָלוֹג