שני פריטים בכתב-ידו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר:
• מכתב ארוך ומעניין, בכתב-ידו ובחתימתו. בני ברק, אלול תש"ט [1949]. במכתב מתוארים קשיי המעבר מאנגליה וההתאקלמות בארץ ישראל. הרב דסלר מתאר את מצבה הרוחני של ישיבת פוניבז': "...ב"ה הישיה"ק נפלאת מאד מאד היא. כמעט כולם בעלי כשרון והרבה גדולי הכשרון בהצטיינות ולומדים בהתמדה רבה והרבים בכלל כרוך מאד לעניינים שנעסוק בהם עמהם יחד כמה פעמים בשבוע הלא מובן לפ"ז עד כמה אני שבע רצון ב"ה...". בהמשך המכתב הוא כותב על התלבטות בקשר להצעה אחרת של הרבצת תורה בארה"ב שקיבל מהרב אברהם קלמנוביץ: "...קבלתי מכתב מהרב קלמנוביץ, אולי עכ"פ אתיישב לשוב לאמריקא לעסוק עמו יחד בישיבה, כמובן שרחוק הוא הדבר כעת ללכת מכאן לשם...". בסיום המכתב ברכות רבות לשנה טובה "...שנת עליה ברוח, שנת עליה בתורה ובצוות, שנת גאולה וישועה אמיתית דהיינו תשובה שלמה, ותזכו לכל טובה הנגררים עמהם בעוה"ז... אלי' אליעזר דעססלער".
[1] דף. 27 ס"מ. 28 שורות בכתב-ידו. נייר דק. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרע קל עם הדבקה בנייר דבק.
המכתב נדפס בקובץ אגרותיו של הרב דסלר (ספר הזכרון מכתב מאליהו, בני ברק, תשס"ד, חלק א, עמ' רכו-רכז).
• קונטרס (4 דפים) בכתב-ידו של הרב דסלר, מאמר מוסרי-קבלי בכמה פרקים, עם הכותרת "תוכנן של מדות ויצה"ר". [בני ברק, תש"ט 1949]. מאמר זה הינו אחד המאמרים הראשונים שמסר הרב דסלר בישיבת פוניבז'. נדפס בשינויים רבים בספר "מכתב מאליהו", (חלק ה, עמ' 90-95; חלק ד, עמ' 295), תחת הכותרת "מהות המדות והיצר הרע". אחד הקטעים ש"צונזרו" בעריכת המאמר לדפוס, הוא קטע ובו אבחנה על תכונותיו של היטלר: "תאוה מטעה לגאוה ולא ירגיש לבזיון. היטלר ראש הגאים לא נשא אשה בגאותו, אבל חי בתאוה מאוסה ולא חש לאאוגרייהו זילי, וכן כל גאה, הלא יתבזה בהשיגו השבח..." [בספר "מכתב מאליהו" נדפס כל הקטע בהשמטת המשל מהתנהגותו הבזויה של היטלר].
[4] דף. 27 ס"מ. נייר דק. מצב בינוני. בלאי וכתמים.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.

מכתב (כ-17 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של מרן רבי אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פוניבז'. בני ברק, טבת תשל"ד [ינואר 1974].
המלצה לעזרה ל"הכנסת כלה", עבור "אחד מבני עליה, גדול בתורה וביראה ומאד מאד צנוע, שבנו השתדך עם בתו של ת"ח גדול יתומה מאביה... ולזה התנדב לדבר המצוה הגדולה הזאת... לעשות ולבוא לעזרתו...". הרב שך ממליץ מאד לנדיבים: "תנו ידכם בעין יפה להתנדב, כי יש בזה חוץ ממצות הכנסת חתן וכלה, גם משום החזקת התורה לת"ח גדול".
הגאון רבי אלעזר מנחם-מן שך (תרנ"ח-תשס"ב), נולד בליטא ולמד בבחרותו בישיבות פוניבז', סלבודקה וסלוצק. כיהן כר"מ בישיבת קלצק בפולין וכראש הישיבה בישיבת קרלין בלוניניץ. בשנות השואה עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת קלצק ברחובות. לאחר מכן נתמנה לר"מ וראש ישיבה בישיבת פוניבז' בבני ברק. חבר וראש "מועצת גדולי התורה", הנהיג את עולם התורה עשרות שנים.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.

שני מכתבים מאת הגאון רבי יוסף דב הלוי סולוביצ'יק מבוסטון, הוראות טכניות על הדפסת ותרגום סדרת מאמריו "תפלה וגאולה" לעברית. נכתבו לרבי בן-ציון גרשוני מהמחלקה לתרבות תורנית של משרד החינוך. [בוסטון], קיץ תשי"ט [1959].
1. מכתב על נייר מסמכים רשמי, בכתיבת-ידו ובחתימתו של הרב סולוביצ'יק. אייר תשי"ט [1959].
מכתב בעניין תרגומם ועריכתם של סדרת מאמריו החשובים על "תפלה וגאולה", שנדפסו בעבר ב"מארגען זשורנאל" וב"הצופה", כדי להדפיסם בארץ בעברית.
[1] דף (2 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
2. מכתב כתוב במכונת כתיבה, על נייר מסמכים רשמי של הרב סולוביצ'יק, חתום בחתימת ידו, עם הוספות ותיקונים בכתב-ידו. שבט תשי"ט [1959].
במכתב מציין הרב את הסיבה לאיחורו בשליחת המאמרים: "אין הקולר תלוי בי. אמא חלתה, וחולשתה הטרידתני מאד, ולא היה בי העוז לטפל בדברי עיון כראוי, לכן דחיתי את כתיבתי מיום ליום עד אשר יוטב המצב. ב"ה שהיא הולכת ושבה לאיתנה הראשון".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.
הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק (תרס"ג-תשנ"ג), בן רבי משה בן הגר"ח מבריסק. כיהן ברבנות במספר ערים וקהילות חשובות בארה"ב ועמד בראש "ישיבה יוניברסטי" בארה"ב. מכתביו ומשיעוריו יצאו לאור ספרים רבים בהלכה, באגדה ובפילוסופיה יהודית. היה קרוב ברוחו לעולם הישיבות, אך עמד בראש היהדות האורתודוכסית-מודרנית בארה"ב ופעל רבות להפצת היהדות ולהסברתה בקרב יהודי אמריקה. אלפים רבים היו באים לשמוע את הרצאותיו והושפעו ממנו רבות. בחייו פרסם שני חיבורים שכתב: "איש ההלכה - גלוי ונסתר" ו"איש האמונה הבודד", אך בשנותיו האחרונות ובמיוחד לאחר פטירתו יצאו עוד ספרים רבים של סיכומים משיעוריו. הגותו העמוקה מהווה השראה לרבים.
מצורפים שני העתקי מכתבים של ר' בן ציון גרשוני בנושא הנידון.