מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove chassid filter chassid
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- and (53) Apply and filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- יד (42) Apply יד filter
- מכתבים (42) Apply מכתבים filter
- letter (42) Apply letter filter
- manuscript (42) Apply manuscript filter
- book (17) Apply book filter
- ספרי (14) Apply ספרי filter
- מיוחסים (11) Apply מיוחסים filter
- עותקים (11) Apply עותקים filter
- מיוחסים, (11) Apply מיוחסים, filter
- והקדשות (11) Apply והקדשות filter
- חתימות (11) Apply חתימות filter
- dedic (11) Apply dedic filter
- import (11) Apply import filter
- ownership (11) Apply ownership filter
- ownership, (11) Apply ownership, filter
- signatur (11) Apply signatur filter
- חב (3) Apply חב filter
- חבד (3) Apply חבד filter
- ספרים (3) Apply ספרים filter
- חב"ד (3) Apply חב"ד filter
- chabad (3) Apply chabad filter
מציג 49 - 60 of 70
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,700
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
"קוויטל" בכתב-ידו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ, עם שמות ששת ילדיו ושני נכדיו. נמסר לאביו האדמו"ר רבי חיים מאיר מוויז'ניץ. פורים [אדר תשכ"א-תשכ"ב? 1962-1961?].
ב"קוויטל" שלפנינו כותב האדמו"ר ה"ישועות משה" מוויז'ניץ את שמו ושם אמו להזכירם לתפילה ולברכה: "משה יהושע בן מרגלית"; את שם אשתו ואמה: "זוג'[תי] לאה אסתר בת סאשי"; ואת שמות ילדיהם: "ישראל" [האדמו"ר מהר"י שליט"א], "שרה" [הרבנית מבעלזא תליט"א], "סאשי" [הרבנית מסאטמר תליט"א], "הינדא" [הרבנית ארנסטר תלי"א], "מנחם מענדיל" [האדמו"ר מוהרמ"מ שליט"א]. מתחת השמות מבקש האדמו"ר להעתיר על ילדיו "לגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
בסוף העמוד רישום בכתב-ידה של אמו הרבנית מרגלית, אשת ה"אמרי חיים": "פורים" [כפי הנראה אז כתב בנה האדמו"ר את ה"קוויטל" לאביו].
בעמוד האחורי כותב האדמו"ר את שם חתנו האדמו"ר מסקווירא ובתו - אשתו, ושני ילדיהם שכבר נולדו: "דוד בן טראני, זוג'[תו] חי'[ה] חנה בת לאה אסתר... אהרן מנחם מנדל... יצחק, ולגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
האדמו"ר מויזניץ רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כבר בהיותו בחור שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.
ב"קוויטל" שלפנינו כותב האדמו"ר ה"ישועות משה" מוויז'ניץ את שמו ושם אמו להזכירם לתפילה ולברכה: "משה יהושע בן מרגלית"; את שם אשתו ואמה: "זוג'[תי] לאה אסתר בת סאשי"; ואת שמות ילדיהם: "ישראל" [האדמו"ר מהר"י שליט"א], "שרה" [הרבנית מבעלזא תליט"א], "סאשי" [הרבנית מסאטמר תליט"א], "הינדא" [הרבנית ארנסטר תלי"א], "מנחם מענדיל" [האדמו"ר מוהרמ"מ שליט"א]. מתחת השמות מבקש האדמו"ר להעתיר על ילדיו "לגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
בסוף העמוד רישום בכתב-ידה של אמו הרבנית מרגלית, אשת ה"אמרי חיים": "פורים" [כפי הנראה אז כתב בנה האדמו"ר את ה"קוויטל" לאביו].
בעמוד האחורי כותב האדמו"ר את שם חתנו האדמו"ר מסקווירא ובתו - אשתו, ושני ילדיהם שכבר נולדו: "דוד בן טראני, זוג'[תו] חי'[ה] חנה בת לאה אסתר... אהרן מנחם מנדל... יצחק, ולגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
האדמו"ר מויזניץ רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כבר בהיותו בחור שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
שלושה מכתבים בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מויזניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". בני ברק ותל אביב, תש"ח-תשט"ו [1948-1954].
• מכתב ברכה לנישואין, שנשלח אל רבי יוסף אדלר אב"ד טורדא. בני ברק, תמוז תשי"ג [1953].
• מכתב אל חבר הכנסת ר' זלמן ינקלביץ (בן יעקב), עם בקשה להמליץ אצל הקונסול האמריקאי עבור מרת חוה קוזיצקי, בת-אחותו של האדמו"ר. בני ברק, כסלו תשט"ו [1954].
• הזמנה מודפסת לחתונת בת האדמו"ר הרבנית שבע ברכה ארנסטר. מעבר לדף מכתב מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת ידו של האדמו"ר: "הק' חיים מאיר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". [תל אביב, אדר ב' תש"ח 1948].
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית וויזניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות וויזניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
3 מכתבים, שנים מהם על נייר מכתבים רשמי והשלישי על גבי דף הזמנה מודפס. גודל ומצב משתנים. כתמי רטיבות. בלאי וקרעים.
• מכתב ברכה לנישואין, שנשלח אל רבי יוסף אדלר אב"ד טורדא. בני ברק, תמוז תשי"ג [1953].
• מכתב אל חבר הכנסת ר' זלמן ינקלביץ (בן יעקב), עם בקשה להמליץ אצל הקונסול האמריקאי עבור מרת חוה קוזיצקי, בת-אחותו של האדמו"ר. בני ברק, כסלו תשט"ו [1954].
• הזמנה מודפסת לחתונת בת האדמו"ר הרבנית שבע ברכה ארנסטר. מעבר לדף מכתב מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת ידו של האדמו"ר: "הק' חיים מאיר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". [תל אביב, אדר ב' תש"ח 1948].
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית וויזניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות וויזניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
3 מכתבים, שנים מהם על נייר מכתבים רשמי והשלישי על גבי דף הזמנה מודפס. גודל ומצב משתנים. כתמי רטיבות. בלאי וקרעים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
דף מודפס של הזמנה לנישואין, עליו נכתבו מכתבים בחתימת יד קדשם של האדמו"רים רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים" מוויזניץ, ובנו רבי משה יהושע הגר בעל ה"ישועות משה". בני ברק, תשכ"ו [1966].
הזמנה מודפסת לנישואי האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים שליט"א מסיגט-סאטמר, עם בתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, בכ"א בסיון תשכ"ו. על גביה: מכתב בכת"י סופר וחתימת סב-הכלה האדמו"ר רבי "חיים מאיר"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של אבי-הכלה "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א". מעבר לדף: מכתב ביידיש בכתב-יד וחתימת סבתה של הכלה, הרבנית "מרגלית" הגר, אֵם-הַמְלוּכָה של עדת חסידי ויזניץ.
ההזמנה נשלחה אל רבי מיכאל חלוץ (הגר), בן-אחיו של סב-הכלה בעל ה"אמרי חיים" [הרה"ח ר' מיכאל חלוץ מרמת גן, היה בנו הבכור של האדמו"ר רבי ברוך מסרט-ויזניץ - מזיווגו הראשון לבת האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז].
[1] דף כפול. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
הזמנה מודפסת לנישואי האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים שליט"א מסיגט-סאטמר, עם בתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, בכ"א בסיון תשכ"ו. על גביה: מכתב בכת"י סופר וחתימת סב-הכלה האדמו"ר רבי "חיים מאיר"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של אבי-הכלה "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א". מעבר לדף: מכתב ביידיש בכתב-יד וחתימת סבתה של הכלה, הרבנית "מרגלית" הגר, אֵם-הַמְלוּכָה של עדת חסידי ויזניץ.
ההזמנה נשלחה אל רבי מיכאל חלוץ (הגר), בן-אחיו של סב-הכלה בעל ה"אמרי חיים" [הרה"ח ר' מיכאל חלוץ מרמת גן, היה בנו הבכור של האדמו"ר רבי ברוך מסרט-ויזניץ - מזיווגו הראשון לבת האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז].
[1] דף כפול. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ', 28 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פרטיגול מסקולען. [ללא מקום ותאריך].
שאלה הלכתית בהלכות מליחה, שנשלחה אל אחד הרבנים - "כבוד מורנו הרב הגאון הגדול בתורה וכו' האב"ד שליט"א" [לא ידוע לנו למי נשלח המכתב]. האדמו"ר דן באריכות בסוגיה ההלכתית הנוגעת למקרה שאירע בביתו בעת מליחת בשר אוז. הוא מסיים את מכתבו במילים: "...ע"כ ילמדנו רבנו הלכה למעשה בזה. בברכת התורה הנצחית וישועת ישראל. אוהבו וידידו עז, הק' א. זוסיא בהרה"ג מה"ו מהרי"א ז"ל פארטיגול".
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול) - האדמו"ר מסקולן (תרנ"ז-תשמ"ב), בנו וממלא מקומו של רבי ישראל אברהם אב"ד סקולען. בשנות השואה פעל במסירות להצלת פליטי פולין. לאחר השואה התגורר בבוקרשט ובמסירות נפש נלחם למען היהדות ברומניה הקומוניסטית. בביתו התגוררו כבנים עשרות יתומים, שהצילם מהחינוך הכפרני של אנשי השלטון, והבריחם אח"כ לארצות אחרות. לאחר שנאלץ להימלט אף הוא, הגיע האדמו"ר מסקולען לארצות הברית שם נודע כאחד מגדולי האדמורי"ם. הקים רשת בתי יתומים ובתי חינוך "חסד לאברהם - סקולען". הרבה צדקה וחסד ופעל רבות להצלת יהודים.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 18.5X21 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקרעים קלים בשולי הדף.
שאלה הלכתית בהלכות מליחה, שנשלחה אל אחד הרבנים - "כבוד מורנו הרב הגאון הגדול בתורה וכו' האב"ד שליט"א" [לא ידוע לנו למי נשלח המכתב]. האדמו"ר דן באריכות בסוגיה ההלכתית הנוגעת למקרה שאירע בביתו בעת מליחת בשר אוז. הוא מסיים את מכתבו במילים: "...ע"כ ילמדנו רבנו הלכה למעשה בזה. בברכת התורה הנצחית וישועת ישראל. אוהבו וידידו עז, הק' א. זוסיא בהרה"ג מה"ו מהרי"א ז"ל פארטיגול".
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול) - האדמו"ר מסקולן (תרנ"ז-תשמ"ב), בנו וממלא מקומו של רבי ישראל אברהם אב"ד סקולען. בשנות השואה פעל במסירות להצלת פליטי פולין. לאחר השואה התגורר בבוקרשט ובמסירות נפש נלחם למען היהדות ברומניה הקומוניסטית. בביתו התגוררו כבנים עשרות יתומים, שהצילם מהחינוך הכפרני של אנשי השלטון, והבריחם אח"כ לארצות אחרות. לאחר שנאלץ להימלט אף הוא, הגיע האדמו"ר מסקולען לארצות הברית שם נודע כאחד מגדולי האדמורי"ם. הקים רשת בתי יתומים ובתי חינוך "חסד לאברהם - סקולען". הרבה צדקה וחסד ופעל רבות להצלת יהודים.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 18.5X21 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקרעים קלים בשולי הדף.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של האדמו"ר מאמשינוב רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש. [ירושלים?, תשרי] תשי"ט [1958].
מכתב קצר שנשלח להנהלת כולל פולין-וורשה, יחד עם כספי תרומה. האדמו"ר מסיים את מכתבו "בברכת גמח"ט לשנת חיים טובים וישועה כללית. יר"י מאיר".
האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמשינוב - רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש (תרס"א-תשל"ו), בן האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב. ניצל בנס מן השואה עם משפחת אביו האדמו"ר, בבריחתם עם זרם הפליטים שנמלטו מאירופה הדוויה, לקובה שביפן ולשנחאיי. לאחר השואה הגיעו לארה"ב. לאחר פטירת אביו בשנת תשי"ד, עלה לארץ ישראל, בה הקים את בית מדרשו ואת ישיבת אמשינוב בירושלים. אוהב ישראל וענוותן, עובד ה' בכל לבו. בן בתו הוא האדמו"ר הנודע רבי יעקב מיליקובסקי שליט"א אדמו"ר מאמשינוב שליט"א.
דף כפול, 12.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק.
מכתב קצר שנשלח להנהלת כולל פולין-וורשה, יחד עם כספי תרומה. האדמו"ר מסיים את מכתבו "בברכת גמח"ט לשנת חיים טובים וישועה כללית. יר"י מאיר".
האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמשינוב - רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש (תרס"א-תשל"ו), בן האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב. ניצל בנס מן השואה עם משפחת אביו האדמו"ר, בבריחתם עם זרם הפליטים שנמלטו מאירופה הדוויה, לקובה שביפן ולשנחאיי. לאחר השואה הגיעו לארה"ב. לאחר פטירת אביו בשנת תשי"ד, עלה לארץ ישראל, בה הקים את בית מדרשו ואת ישיבת אמשינוב בירושלים. אוהב ישראל וענוותן, עובד ה' בכל לבו. בן בתו הוא האדמו"ר הנודע רבי יעקב מיליקובסקי שליט"א אדמו"ר מאמשינוב שליט"א.
דף כפול, 12.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מהאדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל:
• מכתב תודה על תמיכה כספית, בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל, נשלח אל קרובו האדמו"ר רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם מצעשינוב-ברוקלין. ירושלים, סיון תשט"ו [1955].
האדמו"ר כותב בראשית דבריו: "קבלתי את יקרת איגה"ק [=איגרת הקודש?] עם ברכת מז"ט [=מזל טוב] להבר מצוה של בני שיחי'" [=בנו האדמו"ר מטשרנוביל שליט"א], ולאחר מכן מברך האדמו"ר: "יעזור השי"ת שתזכו לשמחת בניכם... לגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים והרבה נחת ושובע שמחות".
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול וקמטים.
• מכתב תודה על תמיכה כספית, בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל, נשלח אל קרובו האדמו"ר רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם מצעשינוב-ברוקלין. בני-ברק, אייר תש"ך [1960].
במכתבו מברך האדמו"ר: "יעזור השי"ת שתתברכו עכב"ב [=עם כל בני ביתכם] שיחי' בבריאות השלמות ובשפע ברכה והצלחה, ותזכו לרוות הרבה נחת ושובע שמחות".
בהמשך המכתב מדווח האדמו"ר לקרובו בקצרה על עניינים פנימיים רגישים שמתרחשים בחצר בעלזא בימים ההם, בהם, בין היתר: "בענין תורות בעלז שנדפסו, יש מהחסידים שמוחים ע"ז [=על זה], כי אף פעם לא נדפסו, והאדמו"ר [כפי הנראה כוונתו אל האדמו"ר הקדוש רבי אהרן זצ"ל שנפטר בתשי"ז] הקפיד ע"ז [=על זה]".
אגרת דואר אוויר. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול.
האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח), נצר לשושלת מפוארת של גדולי הצדיקים: מצד אביו התייחס לשושלת אדמו"רי טשרנוביל, ומצד אמו התייחס לשושלות צאנז ובעלז. אמו הייתה בתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב - בנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ונינה של האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בשנת תרצ"ד עלה לארץ, ולמד שנתיים בירושלים בישיבת "מרכז הרב". בשנת תרצ"ו נסע לשלש שנים לפולין כדי לשהות במחיצת זקנו רבי ישעיה מטשחיוב. בתרצ"ט חזר לירושלים, ונישא לבתו של האדמו"ר מסטרטין. לאחר השואה הוכתר לאדמו"ר מטשרנוביל. בהנהגתו שילב מנוסח ומנהגי צאנז שקיבל מסבו הגדול, ורבים מחסידי צאנז-טשחויב קיבלו את מרותו. בשנת תשי"ט עבר לגור בבני-ברק, שם פתח את בית המדרש של חסידות צאנז. לאחר בואו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בעל ה"שפע חיים", לארץ, מסר לו רבי משולם זוסיא בענוותנותו את בית המדרש שייסד, והעבירו לנשיאותו והנהגתו של האדמו"ר מקלויזנבורג. בניו הם האדמו"רים מטשרנוביל שליט"א, וחתנו המפורסם הוא האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר שליט"א.
• מכתב תודה על תמיכה כספית, בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל, נשלח אל קרובו האדמו"ר רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם מצעשינוב-ברוקלין. ירושלים, סיון תשט"ו [1955].
האדמו"ר כותב בראשית דבריו: "קבלתי את יקרת איגה"ק [=איגרת הקודש?] עם ברכת מז"ט [=מזל טוב] להבר מצוה של בני שיחי'" [=בנו האדמו"ר מטשרנוביל שליט"א], ולאחר מכן מברך האדמו"ר: "יעזור השי"ת שתזכו לשמחת בניכם... לגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים והרבה נחת ושובע שמחות".
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול וקמטים.
• מכתב תודה על תמיכה כספית, בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל, נשלח אל קרובו האדמו"ר רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם מצעשינוב-ברוקלין. בני-ברק, אייר תש"ך [1960].
במכתבו מברך האדמו"ר: "יעזור השי"ת שתתברכו עכב"ב [=עם כל בני ביתכם] שיחי' בבריאות השלמות ובשפע ברכה והצלחה, ותזכו לרוות הרבה נחת ושובע שמחות".
בהמשך המכתב מדווח האדמו"ר לקרובו בקצרה על עניינים פנימיים רגישים שמתרחשים בחצר בעלזא בימים ההם, בהם, בין היתר: "בענין תורות בעלז שנדפסו, יש מהחסידים שמוחים ע"ז [=על זה], כי אף פעם לא נדפסו, והאדמו"ר [כפי הנראה כוונתו אל האדמו"ר הקדוש רבי אהרן זצ"ל שנפטר בתשי"ז] הקפיד ע"ז [=על זה]".
אגרת דואר אוויר. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול.
האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח), נצר לשושלת מפוארת של גדולי הצדיקים: מצד אביו התייחס לשושלת אדמו"רי טשרנוביל, ומצד אמו התייחס לשושלות צאנז ובעלז. אמו הייתה בתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב - בנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ונינה של האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בשנת תרצ"ד עלה לארץ, ולמד שנתיים בירושלים בישיבת "מרכז הרב". בשנת תרצ"ו נסע לשלש שנים לפולין כדי לשהות במחיצת זקנו רבי ישעיה מטשחיוב. בתרצ"ט חזר לירושלים, ונישא לבתו של האדמו"ר מסטרטין. לאחר השואה הוכתר לאדמו"ר מטשרנוביל. בהנהגתו שילב מנוסח ומנהגי צאנז שקיבל מסבו הגדול, ורבים מחסידי צאנז-טשחויב קיבלו את מרותו. בשנת תשי"ט עבר לגור בבני-ברק, שם פתח את בית המדרש של חסידות צאנז. לאחר בואו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בעל ה"שפע חיים", לארץ, מסר לו רבי משולם זוסיא בענוותנותו את בית המדרש שייסד, והעבירו לנשיאותו והנהגתו של האדמו"ר מקלויזנבורג. בניו הם האדמו"רים מטשרנוביל שליט"א, וחתנו המפורסם הוא האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר שליט"א.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד צעהלים. ברוקלין, ניו-יורק, תשכ"ז [1967].
מכתב המלצה ובקשה לסייע לתלמיד חכם ירושלמי בנישואי ילדיו - "לתומכו ולקרבו בסבר פנים יפות... וזכות מצוה זו תגן על כל המשתתפים ב"ה [בעזרת השם]... הק' לוי יצחק גרינוואלד".
רבי לוי יצחק גרינוואלד (תרנ"ג-תש"מ) גאון מופלג ואיש קדוש. בן-זקוניו ותלמידו המובהק של אביו רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם". חתנו של אחיו הגדול רבי אברהם יוסף גרינוואלד אב"ד אונגוואר. בשנים תרע"ח-תרצ"ג כיהן ברבנות במספר קהילות בהונגריה. בשנת תרצ"ג התמנה לרב בצעהלים (Deutschkreutz, אוסטריה - אחת מה"שבע קהלות" במדינת בורגנלנד), ובשמה התפרסם כל ימיו בשם "הרב מצעהלים". לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים, בשנת תרצ"ח, עקר לארה"ב בברכתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא, והתיישב בברוקלין. שם ייסד ועמד בראשות קהילת "ערוגת הבשם". היה מהעומדים על משמרת היהדות החרדית בארה"ב, בפרט בענייני כשרות וטהרה. עמד בחזית הקמת עולם התורה והחסידות בארה"ב, יחד עם בן-אחיו האדמו"ר בעל "ויחי יוסף" מפאפא, שנפשו היתה קשורה בנפשו. בהלווייתו נפרד ממנו בעל ה"ויחי יוסף" בבכיות נוראות, ובתוך דברי קדשו אמר עליו במליצה את הפסוק: "דודי" ירד לגנו, ל"ערוגות הבושם"...
לאחר פטירתו נדפסו סדרת ספריו "מגדלות מרקחים", שו"ת, חידושים, דרשות על התורה והמועדים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב בדיו אדומה כ-14 שורות בכתב-יד קדשו. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשוליים, בלי פגיעה בטקסט. סימני קיפול.
מכתב המלצה ובקשה לסייע לתלמיד חכם ירושלמי בנישואי ילדיו - "לתומכו ולקרבו בסבר פנים יפות... וזכות מצוה זו תגן על כל המשתתפים ב"ה [בעזרת השם]... הק' לוי יצחק גרינוואלד".
רבי לוי יצחק גרינוואלד (תרנ"ג-תש"מ) גאון מופלג ואיש קדוש. בן-זקוניו ותלמידו המובהק של אביו רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם". חתנו של אחיו הגדול רבי אברהם יוסף גרינוואלד אב"ד אונגוואר. בשנים תרע"ח-תרצ"ג כיהן ברבנות במספר קהילות בהונגריה. בשנת תרצ"ג התמנה לרב בצעהלים (Deutschkreutz, אוסטריה - אחת מה"שבע קהלות" במדינת בורגנלנד), ובשמה התפרסם כל ימיו בשם "הרב מצעהלים". לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים, בשנת תרצ"ח, עקר לארה"ב בברכתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא, והתיישב בברוקלין. שם ייסד ועמד בראשות קהילת "ערוגת הבשם". היה מהעומדים על משמרת היהדות החרדית בארה"ב, בפרט בענייני כשרות וטהרה. עמד בחזית הקמת עולם התורה והחסידות בארה"ב, יחד עם בן-אחיו האדמו"ר בעל "ויחי יוסף" מפאפא, שנפשו היתה קשורה בנפשו. בהלווייתו נפרד ממנו בעל ה"ויחי יוסף" בבכיות נוראות, ובתוך דברי קדשו אמר עליו במליצה את הפסוק: "דודי" ירד לגנו, ל"ערוגות הבושם"...
לאחר פטירתו נדפסו סדרת ספריו "מגדלות מרקחים", שו"ת, חידושים, דרשות על התורה והמועדים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב בדיו אדומה כ-14 שורות בכתב-יד קדשו. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשוליים, בלי פגיעה בטקסט. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
טופס התפקדות מודפס לחברי "הסתדרות 'אגודת ישראל' בארץ ישראל". עם מילוי פרטים בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלטר, שבאותה תקופה היה ממנהיגי אגודת ישראל וכיהן בראשות ישיבת "שפת אמת". כסלו תשל"ג [1972].
בפרטיו האישיים כותב האדמו"ר כי נולד בשנת תרפ"ו לאביו האדמו"ר "כקש"ת הרב אברהם מרדכי זצ"ל", כי ילדיו לומדים במוסדות החינוך "ת"ת וישיבות גור", כי הוא מנוי על עיתון "המודיע", וכי הוא משתייך לסניף ירושלים של אגודת ישראל. בסוף הטופס הערות וחתימות חברי "ועדת הקבלה", בהן נכתב כי הרב הנו "חבר המרכז הארצי (המצומצם)", משלם מס חבר ומקבל את העיתון "קול ישראל".
האדמו"ר מגור בעל "פני מנחם" - רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, בעל "בית ישראל" ובעל "לב שמחה", הוכתר לאדמו"ר ונשא במשא העם, עד פטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
[1] דף. כ-22 ס"מ. מצב טוב.
בפרטיו האישיים כותב האדמו"ר כי נולד בשנת תרפ"ו לאביו האדמו"ר "כקש"ת הרב אברהם מרדכי זצ"ל", כי ילדיו לומדים במוסדות החינוך "ת"ת וישיבות גור", כי הוא מנוי על עיתון "המודיע", וכי הוא משתייך לסניף ירושלים של אגודת ישראל. בסוף הטופס הערות וחתימות חברי "ועדת הקבלה", בהן נכתב כי הרב הנו "חבר המרכז הארצי (המצומצם)", משלם מס חבר ומקבל את העיתון "קול ישראל".
האדמו"ר מגור בעל "פני מנחם" - רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, בעל "בית ישראל" ובעל "לב שמחה", הוכתר לאדמו"ר ונשא במשא העם, עד פטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
[1] דף. כ-22 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת תשעה ממנהיגי וזקני חסידות ברסלב. ירושלים, אלול תשמ"ז [1987].
מכתב על גבי נייר מכתבים של "בית המדרש דחסידי ברסלב" במאה שערים (הידוע כיום בשם ה"שוּל"). נשלח אל הרב מנחם פרוש, בבקשה לעזור בהקמת בית מדרש לחסידי ברסלב בשכונת רמות המרוחקת [בשנים תשמ"ב-תשמ"ז, התאכלסו שכונות המשנה החדשות בשכונת רמות (רמות פולין ורמות ד') בתושבים חרדיים].
על החתום באו בכתב-ידם: רבי לוי יצחק בנדר, רבי שמואל שפירא, רבי יעקב מאיר שכטער, רבי יצחק גלבך, רבי נחמן בורשטיין, רבי שמואל צציק, רבי בנימין זאב חשין, רבי משה ראובן ביננשטוק ורבי שלמה זלמן בהרה"צ ב"ז חשין.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 32.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב על גבי נייר מכתבים של "בית המדרש דחסידי ברסלב" במאה שערים (הידוע כיום בשם ה"שוּל"). נשלח אל הרב מנחם פרוש, בבקשה לעזור בהקמת בית מדרש לחסידי ברסלב בשכונת רמות המרוחקת [בשנים תשמ"ב-תשמ"ז, התאכלסו שכונות המשנה החדשות בשכונת רמות (רמות פולין ורמות ד') בתושבים חרדיים].
על החתום באו בכתב-ידם: רבי לוי יצחק בנדר, רבי שמואל שפירא, רבי יעקב מאיר שכטער, רבי יצחק גלבך, רבי נחמן בורשטיין, רבי שמואל צציק, רבי בנימין זאב חשין, רבי משה ראובן ביננשטוק ורבי שלמה זלמן בהרה"צ ב"ז חשין.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 32.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
תשעה דפים כתובים בכתב-ידו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א, מנהיג קהילת חסידי ברסלב "שובו בנים". [ירושלים].
דפי תפילות הפותחים כולם במילים: "רבונו של עולם, כל יכול...", ותוכנם תפילות מיוחדות שחיבר הרב על מנת לבקש על עניינים שונים. התפילות כוללות חישובי גימטריאות שונות בענייני הבקשה. רוב הדפים נכתבו כנראה עבור אנשים שפנו אליו בבקשת עצה וברכה, וחלקם הנם (כפי הנראה) בקשות אישיות שכתבם הרב לעצמו.
• "רבונו של עולם... זכני למדרגת משה רבינו עליו השלום...". • "רבונו של עולם... זכני לדעת ש"ס גמרא, רמב"ם, טור, שו"ע... ישר והפוך מלה במלה, וכל ספרי רבנו הקדוש... ואזכה לשס"ג אוקינוסים של דמעות לפניך...". • "רבונו של עולם... ויותר לא אראה שום אשה זרה...". • "רבונו של עולם... זכה אותי באשה הכי צדיקה שבעולם ואתנהג אתה בקדושה ובטהרה... ואזכה לדירה קנויה בירושלים בלי שום חובות...".
הרב אליעזר ברלנד שליט"א (נולד תרצ"ח), מגדולי מנהיגי חסידות ברסלב בימינו. הקים בבני ברק את ישיבת "שובו בנים" לחוזרים בתשובה, ולאחר שהתפתחה הישיבה עברה הישיבה לתוככי ירושלים העתיקה. קהילת "שובו בנים" בהנהגת הרב ברלנד שליט"א מונה כיום אלפי חסידים ומאות משפחות המתגוררים בעיקר בשכוני שכונת מוסררה (רח' החומה השלישית) בירושלים, והיא מהקהילות הידועות בחסידות ברסלב בדורנו.
9 דפים. כ-27 ס"מ. נייר צהוב עם שורות. מצב משתנה, טוב עד בינוני. חלק מהדפים עם סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.
דפי תפילות הפותחים כולם במילים: "רבונו של עולם, כל יכול...", ותוכנם תפילות מיוחדות שחיבר הרב על מנת לבקש על עניינים שונים. התפילות כוללות חישובי גימטריאות שונות בענייני הבקשה. רוב הדפים נכתבו כנראה עבור אנשים שפנו אליו בבקשת עצה וברכה, וחלקם הנם (כפי הנראה) בקשות אישיות שכתבם הרב לעצמו.
• "רבונו של עולם... זכני למדרגת משה רבינו עליו השלום...". • "רבונו של עולם... זכני לדעת ש"ס גמרא, רמב"ם, טור, שו"ע... ישר והפוך מלה במלה, וכל ספרי רבנו הקדוש... ואזכה לשס"ג אוקינוסים של דמעות לפניך...". • "רבונו של עולם... ויותר לא אראה שום אשה זרה...". • "רבונו של עולם... זכה אותי באשה הכי צדיקה שבעולם ואתנהג אתה בקדושה ובטהרה... ואזכה לדירה קנויה בירושלים בלי שום חובות...".
הרב אליעזר ברלנד שליט"א (נולד תרצ"ח), מגדולי מנהיגי חסידות ברסלב בימינו. הקים בבני ברק את ישיבת "שובו בנים" לחוזרים בתשובה, ולאחר שהתפתחה הישיבה עברה הישיבה לתוככי ירושלים העתיקה. קהילת "שובו בנים" בהנהגת הרב ברלנד שליט"א מונה כיום אלפי חסידים ומאות משפחות המתגוררים בעיקר בשכוני שכונת מוסררה (רח' החומה השלישית) בירושלים, והיא מהקהילות הידועות בחסידות ברסלב בדורנו.
9 דפים. כ-27 ס"מ. נייר צהוב עם שורות. מצב משתנה, טוב עד בינוני. חלק מהדפים עם סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של גזרי-נייר ודפים בודדים עם חתימות ורישומים אוטוגרפיים. האוסף נבנה ע"י אספן מסור, שאסף בשקידה רבה חתימות והקדשות, כשחלקן נגזרו על ידו מתוך פריטי נייר שונים: דפי ספרים עתיקים, שערים ודפי פורזץ, מכתבים ומסמכים שונים.
האוסף כולל למעלה ממאה חתימות רבנים ידועים ואדמו"רים, אנשי ספר, חסידים ואנשי מעשה - מארצות שונות ומתקופות שונות.
בין החתימות הרבות, מופיעות חתימות של רבנים ואדמו"רים רבים, בהן חתימות האדמו"רים: "ישראל יצחק הכהן ראבינאוויטץ" [נכד ה"תפארת שלמה" מראדומסק]; "הק' יהושע העשיל - מאניסטערישטיצע" [האדמו"ר ממונסטריץ - ארה"ב]; "הק' יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם ראבד"ק רמלה תובב"א" [האדמו"ר מסטרופקוב]; "מנחם בנימין בנציון הלברשטאם" [האדמו"ר מוודיסלב]; "מנחם מאניש סאפרין" [האדמו"ר מקומרנא]; "הק' נחמן כהנא" [האדמו"ר מספינקא]; ועוד.
חתימות הרבנים הגאונים: "זלמן סורוצקין" [הרב מלוצק, יו"ר מועצת גדולי התורה]; "דוד צבי זילברשטיין" [מרבני פולין ותל אביב]; "ישראל זיסל דבורץ" [עורך ה"תבונה"]; "ברוך שמעון שניאורסון" [ראש ישיבת טשעבין]; "אברהם דוב אויערבאך"; "שלום שבדרון" [המגיד הירושלמי]; "איסר יהודה אונטרמן" [הרב הראשי לישראל]; "מרדכי יפה שלזינגר" [ראב"ד תל אביב]; "אלי' מישקובסקי" [אב"ד כפר חסידים]; "הרב א' ניימרק" [מרבני תל אביב]; "יצחק אריאלי" [בעל ה"עינים למשפט"]; "אברהם ברוך רוזנברג" [אב"ד סוליצה וגמזו]; "אליקים שלזינגר" [מרבני ירושלים ולונדון]; ועוד חתימות רבות.
חתימות עתיקות ורישומי בעלות של: "הק' מנחם מענדיל כהנא" [מקרסטיר, חתן בנו של ר' ישעיה מקרסטיר]; "אברהם יעקב לאנדא מפלאצק"; "משה יהודא ליב מסאסנאוויטץ"; "שמואל אשר וויינבערגור מסקרנביץ" וחתנו ר' "אברהם מנחם מענדל ראבינאוויץ מסקארנעוויץ"; "ר' חיים אליעזר ב"ר משולם קראסנער מאומין"; "זלמן דוד ליפשיץ"; "אלכסנדר זיסקינד מאויש מבייאלא" ובנו רבי יודל מאוויש מבייאלא; "יחיא ן' יחיא סעיד"; "יהודה לייב פערלמאן"; "נפתלי הירש ליבקינד"; "מנחם מענדיל לאנדויא"; "שייך לי הק' גרשון חפ"ק אוי[ס/מ]ט[ר'] - תקפ"ה"; "אהרן גד הכהן.." [אב"ד ניימוזשא]; "הק' מרדכי בר"א"; רישום בעלות עתיק על ספר השייך לרבי מרדכי כ"ץ מניידלעטי הסמוך לגרוסוורדיין, בחתימת "דוד כ"ץ מטעב[---]"; ועוד.
באוסף מופיעים גם מכתבים שלמים, מאת: רבי חיים רבינוביץ מרבני בוקרשט; רבי דוד בנציון קליין אב"ד יסודות; ועוד.
כ-185 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל למעלה ממאה חתימות רבנים ידועים ואדמו"רים, אנשי ספר, חסידים ואנשי מעשה - מארצות שונות ומתקופות שונות.
בין החתימות הרבות, מופיעות חתימות של רבנים ואדמו"רים רבים, בהן חתימות האדמו"רים: "ישראל יצחק הכהן ראבינאוויטץ" [נכד ה"תפארת שלמה" מראדומסק]; "הק' יהושע העשיל - מאניסטערישטיצע" [האדמו"ר ממונסטריץ - ארה"ב]; "הק' יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם ראבד"ק רמלה תובב"א" [האדמו"ר מסטרופקוב]; "מנחם בנימין בנציון הלברשטאם" [האדמו"ר מוודיסלב]; "מנחם מאניש סאפרין" [האדמו"ר מקומרנא]; "הק' נחמן כהנא" [האדמו"ר מספינקא]; ועוד.
חתימות הרבנים הגאונים: "זלמן סורוצקין" [הרב מלוצק, יו"ר מועצת גדולי התורה]; "דוד צבי זילברשטיין" [מרבני פולין ותל אביב]; "ישראל זיסל דבורץ" [עורך ה"תבונה"]; "ברוך שמעון שניאורסון" [ראש ישיבת טשעבין]; "אברהם דוב אויערבאך"; "שלום שבדרון" [המגיד הירושלמי]; "איסר יהודה אונטרמן" [הרב הראשי לישראל]; "מרדכי יפה שלזינגר" [ראב"ד תל אביב]; "אלי' מישקובסקי" [אב"ד כפר חסידים]; "הרב א' ניימרק" [מרבני תל אביב]; "יצחק אריאלי" [בעל ה"עינים למשפט"]; "אברהם ברוך רוזנברג" [אב"ד סוליצה וגמזו]; "אליקים שלזינגר" [מרבני ירושלים ולונדון]; ועוד חתימות רבות.
חתימות עתיקות ורישומי בעלות של: "הק' מנחם מענדיל כהנא" [מקרסטיר, חתן בנו של ר' ישעיה מקרסטיר]; "אברהם יעקב לאנדא מפלאצק"; "משה יהודא ליב מסאסנאוויטץ"; "שמואל אשר וויינבערגור מסקרנביץ" וחתנו ר' "אברהם מנחם מענדל ראבינאוויץ מסקארנעוויץ"; "ר' חיים אליעזר ב"ר משולם קראסנער מאומין"; "זלמן דוד ליפשיץ"; "אלכסנדר זיסקינד מאויש מבייאלא" ובנו רבי יודל מאוויש מבייאלא; "יחיא ן' יחיא סעיד"; "יהודה לייב פערלמאן"; "נפתלי הירש ליבקינד"; "מנחם מענדיל לאנדויא"; "שייך לי הק' גרשון חפ"ק אוי[ס/מ]ט[ר'] - תקפ"ה"; "אהרן גד הכהן.." [אב"ד ניימוזשא]; "הק' מרדכי בר"א"; רישום בעלות עתיק על ספר השייך לרבי מרדכי כ"ץ מניידלעטי הסמוך לגרוסוורדיין, בחתימת "דוד כ"ץ מטעב[---]"; ועוד.
באוסף מופיעים גם מכתבים שלמים, מאת: רבי חיים רבינוביץ מרבני בוקרשט; רבי דוד בנציון קליין אב"ד יסודות; ועוד.
כ-185 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $45,000
לא נמכר
מסכת "אבות דרבי נתן", עם פירוש "בנין יהושע", מאת רבי יהושע פלק מליסא. דיהרנפורט, [תקמ"ח 1788]. מהדורה יחידה.
העותק של האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב. בשולי עמוד השער רישום עדות על כך: "זה הבנין יהושע שייך להרבני החסיד המפורסים מ' צבי הירש מראמנאב". סמוך לדגל המדפיס חתימה בכתב-יד: "צבי הירש", אשר זוהתה בוודאות כחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב [ראה אישור מומחה מצורף, וראה חתימותיו הידועות להשוואה].
בראש דף השער ובתחתיתו חתימות "צבי הירש דובעצקיר" [דובצקר], משמשו הנאמן של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב (תקל"ח-תר"ז), מגדולי צדיקי החסידות, איש קדוש ובעל מופת, תלמידו המובהק וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. רבי מאיר מפרמשילן כינהו "אברהם אבינו של דורנו", ורבי ישראל מרוז'ין אמר שמי שראה אותו "ידע בנפשו כי ראה פני השכינה".
רבי צבי הירש התייתם מהוריו בילדותו, ולאחר מספר שנים בהן הועסק כשוליה של חייטים, פגש את הרה"ק רבי אברהם משה מפשוורעסק, ומשדבק בו זנח את ענייני העולם הזה, והשתקע כולו בתורה ועבודת ה'. לאחר מכן נסע לפריסטיק, לבית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, מגדולי החסידות המפורסמים ביותר. שם התדבק ברבו הקדוש בכל להט נפשו, וידו לא משה מתוך ידו. מסופר על תחילת התקרבותו לרבי מנחם מנדל מרימנוב, שלילה אחד הציע את מיטת רבי מנחם מנדל, ובבוקר, כשקם רבו, שאל מי הציע את מיטתו והכריז: "מי שהציע המיטה בלילה יציע גם להבא". מאז הפך רבי צבי הירש למשרתו ועוזרו האישי בכל ענייניו, ומכאן שמו וכינויו שדבק בו כל ימיו "רבי צבי הירש - משרת". האדמו"ר ה"דברי שמואל" מסלונים אמר עליו: "מתוך שימושו של הצדיק עלה ונתעלה כשרפי מעלה" (בית דלי, מהדו' תשס"ט, עמ' י'). לפני פטירתו ציוה רבי מנחם מנדל מרימנוב לתלמידיו שלאחר פטירתו יקבלו מפי תלמידו משרתו רבי צבי הירש, ולא מבנו רבי נתן ליב (שגם הוא היה צדיק מפורסם). לאחר פטירת רבו בשנת תקע"ה נסע רבי צבי הירש להסתופף בצל האדמו"ר הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, ורק לאחר פטירתו של רבי נפתלי בשנת תקפ"ז החל להנהיג את עדתו ברמה.
רבי צבי הירש נודע כעובד ה' מופלא בכל מהותו, כבעל מדרגות נשגבות, כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. היה מפורסם בעיקר בתפילותיו הנלהבות שהיו בהתפשטות הגשמיות, בכלות הנפש ובקול אדיר וחזק שנשמע עד למרחוק. סיפורים רבים מסופרים על גודל דבקותו הגדולה בשעת התפילה, על כי באותה שעה היה חסר תחושה של קור או חום, ולא ידע מה נעשה עמו והיכן הוא נמצא. היה מפורסם כבעל צדקה גדול, עד שלעתים נותר בעל-חוב מהלוואות שלווה לצורכי צדקה. כמו כן, התפרסם בכח ברכותיו שפעל על ידן ישועות. רבי צבי הירש היה כהן והאמין בכח ברכותיו, ופעם אמר על עצמו בעיניים זולגות דמעות: "אני מוטרד כל היום לברך את ישראל באהבה" (מבשר טוב, קמלהאר).
רבים מגדולי החסידות נסעו להסתופף בצילו, לחזות בעבודתו ולשמוע את תורתו, ודבקו בו בלב ונפש. בהם היו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינובה, רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי אשר ישעיה מרופשיץ ו"השרף" רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. ה"סבא קדישא" רבי ישראל מרוז'ין, שהיה מחותנו של רבי צבי הירש, אמר ל"שרף" ממוגלניצא: "שיסע אליו, על מנת שיסתכל היטב בתואר פניו הק', וידע בנפשו כי ראה פני השכינה" (בארת המים). בניו של האדמו"ר מרוז'ין הגדירוהו כ"צדיק יסוד עולם". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן כינהו "אברהם אבינו של דורנו". תלמידו האדמו"ר רבי יחזקאל משינובה העיד ששמע ממנו "שאינו אומר תורה רק מה שנותנים לו מן השמים לתוך פיו". מסופר שבשעת פטירתו נראה עמוד אש על ביתו שהאיר על כל הכפרים בסביבה, עד שלתושבי הכפרים היה נראה מרחוק שרימנוב עולה בלהבות, וכך ניצב עמוד האש עד לאחר קבורתו (בסמוך לקבר רבו רבי מנחם מנדל).
רבי צבי הירש דובצקר היה משמשו הנאמן של רבי צבי הירש מרימנוב ומקורבו הגדול, כמו כן היה מקורב אל הסבא קדישא מרוז'ין. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מזכירו במכתב שכתב לאחר פטירת הרבי מרימנוב: "הרבני המופל' הוותיק כ"ש מו"ה צבי הירש אשר היה משמש וגדול שמושו" (נר ישראל, ד', עמ' קה-קו).
הספר הגיע לאחר מכן לאוצר הספרים של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, וחותמותיו מתנוססות על עמוד השער: "נחום דובער פרידמאן" - "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו ספר של "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא" [רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה, כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו הספר שלפנינו)].
[2], כד, כד-כט; ט; ט דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים קלים בשולי דף השער ובמספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדיו בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה מנותקת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
העותק של האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב. בשולי עמוד השער רישום עדות על כך: "זה הבנין יהושע שייך להרבני החסיד המפורסים מ' צבי הירש מראמנאב". סמוך לדגל המדפיס חתימה בכתב-יד: "צבי הירש", אשר זוהתה בוודאות כחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב [ראה אישור מומחה מצורף, וראה חתימותיו הידועות להשוואה].
בראש דף השער ובתחתיתו חתימות "צבי הירש דובעצקיר" [דובצקר], משמשו הנאמן של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב (תקל"ח-תר"ז), מגדולי צדיקי החסידות, איש קדוש ובעל מופת, תלמידו המובהק וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. רבי מאיר מפרמשילן כינהו "אברהם אבינו של דורנו", ורבי ישראל מרוז'ין אמר שמי שראה אותו "ידע בנפשו כי ראה פני השכינה".
רבי צבי הירש התייתם מהוריו בילדותו, ולאחר מספר שנים בהן הועסק כשוליה של חייטים, פגש את הרה"ק רבי אברהם משה מפשוורעסק, ומשדבק בו זנח את ענייני העולם הזה, והשתקע כולו בתורה ועבודת ה'. לאחר מכן נסע לפריסטיק, לבית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, מגדולי החסידות המפורסמים ביותר. שם התדבק ברבו הקדוש בכל להט נפשו, וידו לא משה מתוך ידו. מסופר על תחילת התקרבותו לרבי מנחם מנדל מרימנוב, שלילה אחד הציע את מיטת רבי מנחם מנדל, ובבוקר, כשקם רבו, שאל מי הציע את מיטתו והכריז: "מי שהציע המיטה בלילה יציע גם להבא". מאז הפך רבי צבי הירש למשרתו ועוזרו האישי בכל ענייניו, ומכאן שמו וכינויו שדבק בו כל ימיו "רבי צבי הירש - משרת". האדמו"ר ה"דברי שמואל" מסלונים אמר עליו: "מתוך שימושו של הצדיק עלה ונתעלה כשרפי מעלה" (בית דלי, מהדו' תשס"ט, עמ' י'). לפני פטירתו ציוה רבי מנחם מנדל מרימנוב לתלמידיו שלאחר פטירתו יקבלו מפי תלמידו משרתו רבי צבי הירש, ולא מבנו רבי נתן ליב (שגם הוא היה צדיק מפורסם). לאחר פטירת רבו בשנת תקע"ה נסע רבי צבי הירש להסתופף בצל האדמו"ר הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, ורק לאחר פטירתו של רבי נפתלי בשנת תקפ"ז החל להנהיג את עדתו ברמה.
רבי צבי הירש נודע כעובד ה' מופלא בכל מהותו, כבעל מדרגות נשגבות, כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. היה מפורסם בעיקר בתפילותיו הנלהבות שהיו בהתפשטות הגשמיות, בכלות הנפש ובקול אדיר וחזק שנשמע עד למרחוק. סיפורים רבים מסופרים על גודל דבקותו הגדולה בשעת התפילה, על כי באותה שעה היה חסר תחושה של קור או חום, ולא ידע מה נעשה עמו והיכן הוא נמצא. היה מפורסם כבעל צדקה גדול, עד שלעתים נותר בעל-חוב מהלוואות שלווה לצורכי צדקה. כמו כן, התפרסם בכח ברכותיו שפעל על ידן ישועות. רבי צבי הירש היה כהן והאמין בכח ברכותיו, ופעם אמר על עצמו בעיניים זולגות דמעות: "אני מוטרד כל היום לברך את ישראל באהבה" (מבשר טוב, קמלהאר).
רבים מגדולי החסידות נסעו להסתופף בצילו, לחזות בעבודתו ולשמוע את תורתו, ודבקו בו בלב ונפש. בהם היו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינובה, רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי אשר ישעיה מרופשיץ ו"השרף" רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. ה"סבא קדישא" רבי ישראל מרוז'ין, שהיה מחותנו של רבי צבי הירש, אמר ל"שרף" ממוגלניצא: "שיסע אליו, על מנת שיסתכל היטב בתואר פניו הק', וידע בנפשו כי ראה פני השכינה" (בארת המים). בניו של האדמו"ר מרוז'ין הגדירוהו כ"צדיק יסוד עולם". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן כינהו "אברהם אבינו של דורנו". תלמידו האדמו"ר רבי יחזקאל משינובה העיד ששמע ממנו "שאינו אומר תורה רק מה שנותנים לו מן השמים לתוך פיו". מסופר שבשעת פטירתו נראה עמוד אש על ביתו שהאיר על כל הכפרים בסביבה, עד שלתושבי הכפרים היה נראה מרחוק שרימנוב עולה בלהבות, וכך ניצב עמוד האש עד לאחר קבורתו (בסמוך לקבר רבו רבי מנחם מנדל).
רבי צבי הירש דובצקר היה משמשו הנאמן של רבי צבי הירש מרימנוב ומקורבו הגדול, כמו כן היה מקורב אל הסבא קדישא מרוז'ין. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מזכירו במכתב שכתב לאחר פטירת הרבי מרימנוב: "הרבני המופל' הוותיק כ"ש מו"ה צבי הירש אשר היה משמש וגדול שמושו" (נר ישראל, ד', עמ' קה-קו).
הספר הגיע לאחר מכן לאוצר הספרים של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, וחותמותיו מתנוססות על עמוד השער: "נחום דובער פרידמאן" - "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו ספר של "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא" [רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה, כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו הספר שלפנינו)].
[2], כד, כד-כט; ט; ט דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים קלים בשולי דף השער ובמספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדיו בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה מנותקת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג