מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove letter filter letter
- and (151) Apply and filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- rabbi (67) Apply rabbi filter
- יד (66) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- וארץ (53) Apply וארץ filter
- ישראל (53) Apply ישראל filter
- eretz (53) Apply eretz filter
- חסידות (42) Apply חסידות filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- chassid (42) Apply chassid filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- כתבייד (24) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (24) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (24) Apply כתבי filter
- גליציה (18) Apply גליציה filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- הונגריה, (18) Apply הונגריה, filter
- ומרכז (18) Apply ומרכז filter
- central (18) Apply central filter
- galician (18) Apply galician filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- hungarian, (18) Apply hungarian, filter
- ירושלים (16) Apply ירושלים filter
- מכתבים, (16) Apply מכתבים, filter
- ומסמכים (16) Apply ומסמכים filter
- document (16) Apply document filter
- israel (16) Apply israel filter
- jerusalem (16) Apply jerusalem filter
- letters, (16) Apply letters, filter
- north (16) Apply north filter
- ומכתבים (14) Apply ומכתבים filter
- אדמו (12) Apply אדמו filter
- אדמורי (12) Apply אדמורי filter
- אדמו"רי (12) Apply אדמו"רי filter
- chabad (12) Apply chabad filter
- german (12) Apply german filter
- leader (12) Apply leader filter
- rebb (12) Apply rebb filter
מציג 97 - 108 of 151
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
מכתב ברכה לנישואין (ביידיש) על-גבי גלויה, בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית שיינה רחל פרידמן, אלמנת האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש. בוהוש, כסלו תרס"א [1900].
מכתב ברכה לנישואין שנשלח אל משפחת כתבן. השורות הראשונות כתובות בכתיבת סופר (כנראה ע"י הגבאי), ואחריהן שלש שורות ביידיש בכתיבת ידה של הרבנית: "תהיו כולכם בריאים ושמחים, מאת ידידתכם הטובה, אני מאחלת לכולכם כל טוב ושִׂמְחָה שְׂמֵחָה" (תרגום חופשי מיידיש).
הרבנית שיינה רחל פרידמן (נפטרה בתרע"ג), אלמנת האדמו"ר הראשון מבוהוש הרב הקדוש רבי יצחק פרידמן (תקצ"ה-תרנ"ו), בתו של האדמו"ר רבי דוד הגר מזבלטוב (בנו של בעל "אהבת שלום" מקוסוב). אמה פסיה לאה הייתה בתו של הרה"ק המפורסם רבי משה ליב מסאסוב. חמיה היה האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן - בנו הבכור של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין. האירוסין של הרבנית עם האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש נערכו עוד בחיי זקנם הגדול הסבא-קדישא רבי ישראל מרוז'ין ובהשתתפותו. לאדמו"ר ולרבנית נולדו חמשה בנים ותשע בנות. הבנים והחתנים היו מחשובי האדמו"רים בדורם. הייתה ידועה בהקפדתה בכל הקשור לענייני צניעות וקדושה אצלה ואצל יוצאי חלציה. הרבנית שיינה רחל הייתה גיסתו של בעל ה"מנחת חינוך" (אחותה פאליה הייתה אשתו בזיווג שני).
גלוית דואר. כ-13X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. סימן קיפול. חותמות דואר מהערים Buhusi ו-Târgu Frumos שברומניה.
מכתב ברכה לנישואין שנשלח אל משפחת כתבן. השורות הראשונות כתובות בכתיבת סופר (כנראה ע"י הגבאי), ואחריהן שלש שורות ביידיש בכתיבת ידה של הרבנית: "תהיו כולכם בריאים ושמחים, מאת ידידתכם הטובה, אני מאחלת לכולכם כל טוב ושִׂמְחָה שְׂמֵחָה" (תרגום חופשי מיידיש).
הרבנית שיינה רחל פרידמן (נפטרה בתרע"ג), אלמנת האדמו"ר הראשון מבוהוש הרב הקדוש רבי יצחק פרידמן (תקצ"ה-תרנ"ו), בתו של האדמו"ר רבי דוד הגר מזבלטוב (בנו של בעל "אהבת שלום" מקוסוב). אמה פסיה לאה הייתה בתו של הרה"ק המפורסם רבי משה ליב מסאסוב. חמיה היה האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן - בנו הבכור של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין. האירוסין של הרבנית עם האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש נערכו עוד בחיי זקנם הגדול הסבא-קדישא רבי ישראל מרוז'ין ובהשתתפותו. לאדמו"ר ולרבנית נולדו חמשה בנים ותשע בנות. הבנים והחתנים היו מחשובי האדמו"רים בדורם. הייתה ידועה בהקפדתה בכל הקשור לענייני צניעות וקדושה אצלה ואצל יוצאי חלציה. הרבנית שיינה רחל הייתה גיסתו של בעל ה"מנחת חינוך" (אחותה פאליה הייתה אשתו בזיווג שני).
גלוית דואר. כ-13X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. סימן קיפול. חותמות דואר מהערים Buhusi ו-Târgu Frumos שברומניה.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $7,000
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של האדמו"ר הקדוש מקומרנא רבי יעקב משה סאפרין. קומרנא, תרס"ה [1905].
מכתב המלצה עבור רבי יעקב ישראל [שמרלר] מצפת, שנאלץ לנדוד לחו"ל מחמת חובותיו לרופאים. האדמו"ר מפרט במכתב את ייחוסו של רבי יעקב ישראל אל הצדיקים רבי אלימלך מליזענסק, רבי מאיר מפרימשלן, "הב"ח והט"ז ז"ל ושארי צדיקים וקדושים". בסוף המכתב מסיים האדמו"ר בברכה: "ובזכות גודל המצוה ובזכות אבותיו הקדושים ישפיע לכם ד' אלוקים רב ברכות ושפע הצלחות".
האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא (תרכ"א-תרפ"ט), מקובל אלוקי ואיש קדוש. בנו של האדמו"ר רבי אליעזר צבי בעל "בן ביתי" ו"דמשק אליעזר" ונכדו של האדמו"ר בעל "היכל הברכה". תלמיד האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז והאדמו"ר המגיד מטריסק, שחבבוהו וכיבדוהו מאד. בשנת תרנ"ח, לאחר שנפטר אביו, החל להנהיג את עדת חסידי קומרנא. תפילותיו היו בהתלהבות עצומה מלווה בבכיות, ורבים התעוררו על ידי תפילותיו לתשובה שלימה. נודע כמקובל אלוקי בעל רוח הקודש ופועל ישועות, והיה מכונה בשם "החוזה מקומרנא", על שם גילויים מפתיעים שנודעו לו ברוח הקודש. שמו התפרסם בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז החלו רבים מיהודי פולין לנסוע אליו, וגדולי האדמו"רים מאלכסנדר, רדומסק ואוסטרובצה, שלחו אליו "קוויטלאך" לתפילה ולברכה. היו יהודים שזכו להתעשר בזכות ברכותיו ועצותיו. חיבר שלשה ספרים שאבדו בשואה. חתנו המפורסם בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש אמר עליו בהספדו: "חותני היה בעל רוח הקודש. הן היו לי דברים וענינים מכוסים, שמלבד יודע התעלומות ואנכי עצמי, לא ידע מהם שום איש, וכשנכנסתי אל הקודש פנימה אל חותני, היה מגלה לי הכל ברוח קדשו" (אמרי קודש, קאמארנא, בני-ברק, תשס"ג, עמ' תקלא). על מצבתו נחקק בהוראת חתנו ה"מנחת אלעזר": "יחיד בדורו... עיר וקדיש מן שמיא נחית, בוצינא דנהורא קדישא... קדש הקדשים... מרא דרזין... שר בית הזהר... הרב דומה למלאך ה' צבאות...". היה חתנו (בזווג שני) של האדמו"ר המקובל בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא.
[1] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. מודבק על נייר לחיזוק.
המכתב שלפנינו נדפס בספר "שלשלת קאמארנא" (ירושלים תשס"א, עמ' תיב-תיג), וצילומו נדפס בספר "שושלת ספינקא" (בני-ברק תש"נ, עמ' רכא).
מכתב המלצה עבור רבי יעקב ישראל [שמרלר] מצפת, שנאלץ לנדוד לחו"ל מחמת חובותיו לרופאים. האדמו"ר מפרט במכתב את ייחוסו של רבי יעקב ישראל אל הצדיקים רבי אלימלך מליזענסק, רבי מאיר מפרימשלן, "הב"ח והט"ז ז"ל ושארי צדיקים וקדושים". בסוף המכתב מסיים האדמו"ר בברכה: "ובזכות גודל המצוה ובזכות אבותיו הקדושים ישפיע לכם ד' אלוקים רב ברכות ושפע הצלחות".
האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא (תרכ"א-תרפ"ט), מקובל אלוקי ואיש קדוש. בנו של האדמו"ר רבי אליעזר צבי בעל "בן ביתי" ו"דמשק אליעזר" ונכדו של האדמו"ר בעל "היכל הברכה". תלמיד האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז והאדמו"ר המגיד מטריסק, שחבבוהו וכיבדוהו מאד. בשנת תרנ"ח, לאחר שנפטר אביו, החל להנהיג את עדת חסידי קומרנא. תפילותיו היו בהתלהבות עצומה מלווה בבכיות, ורבים התעוררו על ידי תפילותיו לתשובה שלימה. נודע כמקובל אלוקי בעל רוח הקודש ופועל ישועות, והיה מכונה בשם "החוזה מקומרנא", על שם גילויים מפתיעים שנודעו לו ברוח הקודש. שמו התפרסם בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז החלו רבים מיהודי פולין לנסוע אליו, וגדולי האדמו"רים מאלכסנדר, רדומסק ואוסטרובצה, שלחו אליו "קוויטלאך" לתפילה ולברכה. היו יהודים שזכו להתעשר בזכות ברכותיו ועצותיו. חיבר שלשה ספרים שאבדו בשואה. חתנו המפורסם בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש אמר עליו בהספדו: "חותני היה בעל רוח הקודש. הן היו לי דברים וענינים מכוסים, שמלבד יודע התעלומות ואנכי עצמי, לא ידע מהם שום איש, וכשנכנסתי אל הקודש פנימה אל חותני, היה מגלה לי הכל ברוח קדשו" (אמרי קודש, קאמארנא, בני-ברק, תשס"ג, עמ' תקלא). על מצבתו נחקק בהוראת חתנו ה"מנחת אלעזר": "יחיד בדורו... עיר וקדיש מן שמיא נחית, בוצינא דנהורא קדישא... קדש הקדשים... מרא דרזין... שר בית הזהר... הרב דומה למלאך ה' צבאות...". היה חתנו (בזווג שני) של האדמו"ר המקובל בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא.
[1] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. מודבק על נייר לחיזוק.
המכתב שלפנינו נדפס בספר "שלשלת קאמארנא" (ירושלים תשס"א, עמ' תיב-תיג), וצילומו נדפס בספר "שושלת ספינקא" (בני-ברק תש"נ, עמ' רכא).
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
מכתב מעניין מהאדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא, החותם בחתימתו המלאה: "הק' צבי הירש בהר"א ז"ל אב"ד דק"ק ליסקא יע"א". ליסקא (Olasz-liska), אייר תרל"ב [1872].
נשלח אל קרובו רבי אברהם הלוי קעלנער מו"צ בקהילת קיוועשדא. האדמו"ר מתנצל על אי התערבותו בנושא מינוי רב לדיינות ומורה הוראה ומינוי שוחט ובודק באחת העיירות: "הנה בהיותו אצלי בשבוע העברה לא מלאתי בקשתו בדבר הידוע ולא אמרתי לו הטעם הכמוס אשר עמדי... כי הנה מעולם מנעתי א"ע [את עצמי] עד קצה האחרון וכמעט שגדרתי בעדי מלהכניס א"ע בג' דברים הללו דהיינו שו"ב ועניני דיינים ומורה הוראה, מחמת שהמה דברים העומדים ברומו של עולם, לכן פרקתי עולם מעל צווארי ורווחי' שבקיתי ל[מא]ן דקשיש [מ]מני לגדולי דורינו ולהם משפט הבחור"ה...".
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן - הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
[1] דף. 28 ס"מ. כתיבת ידי סופר וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. מצב בינוני. קרעים וכתמים. פגיעות קלות בטקסט. הדבקות נייר בשולי הדף. מודבק על נייר לשימור.
נשלח אל קרובו רבי אברהם הלוי קעלנער מו"צ בקהילת קיוועשדא. האדמו"ר מתנצל על אי התערבותו בנושא מינוי רב לדיינות ומורה הוראה ומינוי שוחט ובודק באחת העיירות: "הנה בהיותו אצלי בשבוע העברה לא מלאתי בקשתו בדבר הידוע ולא אמרתי לו הטעם הכמוס אשר עמדי... כי הנה מעולם מנעתי א"ע [את עצמי] עד קצה האחרון וכמעט שגדרתי בעדי מלהכניס א"ע בג' דברים הללו דהיינו שו"ב ועניני דיינים ומורה הוראה, מחמת שהמה דברים העומדים ברומו של עולם, לכן פרקתי עולם מעל צווארי ורווחי' שבקיתי ל[מא]ן דקשיש [מ]מני לגדולי דורינו ולהם משפט הבחור"ה...".
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן - הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
[1] דף. 28 ס"מ. כתיבת ידי סופר וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. מצב בינוני. קרעים וכתמים. פגיעות קלות בטקסט. הדבקות נייר בשולי הדף. מודבק על נייר לשימור.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $4,400
לא נמכר
דף בכתב-יד (שני עמודים כתובים), חידושי סוגיות, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא.
חידושים בסוגיית "כותבת הגסה". כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם תיקונים קלים ומחיקות. נדפס בספרו "הישר והטוב" (מונקאטש, תר"מ. חידושי סוגיות, דף טו).
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן - הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
[1] דף (כתוב משני צדיו). 25.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדף.
חידושים בסוגיית "כותבת הגסה". כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם תיקונים קלים ומחיקות. נדפס בספרו "הישר והטוב" (מונקאטש, תר"מ. חידושי סוגיות, דף טו).
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן - הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
[1] דף (כתוב משני צדיו). 25.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדף.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". מונקאטש, תשרי תרצ"ד [1933].
בראש הדף מכתב מנאמן-ביתו הגאון רבי חיים דוב גראס, "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א". אישור על קבלת פתקת קוויטל עם כספי "פדיון נפש" - "בא ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה ולברכו בברכת השנה, ברכת גמח"ט ושנה טובה ומבורכת בכל מילי דמיטב... חיים וברכה ושפע והצלחה... וכל משאלות לבו לטובה ולברכה...".
בהמשך הדף הוסיף האדמו"ר (כשורה וחצי) בכתב-יד קדשו וחתימתו: "הנני הדש"ה [הדורש שלומם הטוב] ומברכם בברכת השנה וגח"ט [וגמר חתימה טובה] שנת ישועה וגאולה קרובה בכ"י [בתוך כלל ישראל] חיים אלעזר שפירא".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם כותרת נוספת של נשיאות כולל מונקאטש בארץ הקודש. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
בראש הדף מכתב מנאמן-ביתו הגאון רבי חיים דוב גראס, "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א". אישור על קבלת פתקת קוויטל עם כספי "פדיון נפש" - "בא ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה ולברכו בברכת השנה, ברכת גמח"ט ושנה טובה ומבורכת בכל מילי דמיטב... חיים וברכה ושפע והצלחה... וכל משאלות לבו לטובה ולברכה...".
בהמשך הדף הוסיף האדמו"ר (כשורה וחצי) בכתב-יד קדשו וחתימתו: "הנני הדש"ה [הדורש שלומם הטוב] ומברכם בברכת השנה וגח"ט [וגמר חתימה טובה] שנת ישועה וגאולה קרובה בכ"י [בתוך כלל ישראל] חיים אלעזר שפירא".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם כותרת נוספת של נשיאות כולל מונקאטש בארץ הקודש. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
מכתב האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם, עם דברי סיום בכתב-יד קדשו וחתימתו. קראקא, [תרצ"ד].
המכתב נשלח לנירנברג אל הרב החסיד רבי חיים שאול שיינדורף. נכתב על גלויה רשמית מבית האדמו"ר בקראקא, האדמו"ר מברכו בברכת רפואה שלימה, ומאשר קבלת כספי פדיון-נפש שנשלחו אליו.
כתיבת ידי סופר, עם הוספת כשתי שורות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר: "דברי ידידו דו"ש ומברכו ברפ"ש, הק' יצחק ישעי' בהה"צ מצאנז זצללה"ה".
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (תרכ"ד-נספה בשואה תש"ג, אנצי' לחסידות ב', עמ' תיב-תיג), בן זקוניו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. חתן רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ חתן האדמו"ר מהר"י מבעלז, ובזיווג שני חתן רבי יעקב צבי מפוריסוב. אביו רבי חיים מצאנז אמר שנשמתו קדושה וכי חיפשה ב"כל העולמות". קיבל בחסידות מאחיו הגדולים: רבי יחזקאל שרגא משינווא, רבי ברוך מגורליץ ורבי דוד מקאשנוב. לאחר נישואיו ישב בבעלז וקבל מסב-אשתו, האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בהיותו בן תשע עשרה התקבל לרב בטשחויב ועל שמה נקרא כל ימיו "ר' ישעי'לה טשכויב'ר". מטשכויב עבר לסאטמאר ולאחר מכן הקים את חצרו בקראקא. נודע כצדיק מפורסם במופתיו ובצדקותיו ואל חצרו נהרו אלפי חסידים. עם כניסת הגרמנים לקראקא הוכנס לגטו. משם עבר ללבוב, ונדד ממקום למקום עד שהתיישב בבוכניה. הגרמנים ערכו חיפושים אחריו ולבסוף מצאו את הבונקר בו הסתתר ורצחו את כל יושביו. לפי גרסה אחרת, נרצח יחד עם רבי מאיר מוויליפולי בככר העיר, כששניהם עטופים בטליתותיהם. הי"ד.
גלוית דואר רשמית, עם כותרת מודפסת - "יצחק ישעי' האלבערשטאם - חופ"ק קראקא". בצדה השני מודפסים שמו וכתובתו של האדמו"ר בפולנית. 15X10.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. בול הדואר נתלש. כתמים קלים.
המכתב נשלח לנירנברג אל הרב החסיד רבי חיים שאול שיינדורף. נכתב על גלויה רשמית מבית האדמו"ר בקראקא, האדמו"ר מברכו בברכת רפואה שלימה, ומאשר קבלת כספי פדיון-נפש שנשלחו אליו.
כתיבת ידי סופר, עם הוספת כשתי שורות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר: "דברי ידידו דו"ש ומברכו ברפ"ש, הק' יצחק ישעי' בהה"צ מצאנז זצללה"ה".
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (תרכ"ד-נספה בשואה תש"ג, אנצי' לחסידות ב', עמ' תיב-תיג), בן זקוניו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. חתן רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ חתן האדמו"ר מהר"י מבעלז, ובזיווג שני חתן רבי יעקב צבי מפוריסוב. אביו רבי חיים מצאנז אמר שנשמתו קדושה וכי חיפשה ב"כל העולמות". קיבל בחסידות מאחיו הגדולים: רבי יחזקאל שרגא משינווא, רבי ברוך מגורליץ ורבי דוד מקאשנוב. לאחר נישואיו ישב בבעלז וקבל מסב-אשתו, האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בהיותו בן תשע עשרה התקבל לרב בטשחויב ועל שמה נקרא כל ימיו "ר' ישעי'לה טשכויב'ר". מטשכויב עבר לסאטמאר ולאחר מכן הקים את חצרו בקראקא. נודע כצדיק מפורסם במופתיו ובצדקותיו ואל חצרו נהרו אלפי חסידים. עם כניסת הגרמנים לקראקא הוכנס לגטו. משם עבר ללבוב, ונדד ממקום למקום עד שהתיישב בבוכניה. הגרמנים ערכו חיפושים אחריו ולבסוף מצאו את הבונקר בו הסתתר ורצחו את כל יושביו. לפי גרסה אחרת, נרצח יחד עם רבי מאיר מוויליפולי בככר העיר, כששניהם עטופים בטליתותיהם. הי"ד.
גלוית דואר רשמית, עם כותרת מודפסת - "יצחק ישעי' האלבערשטאם - חופ"ק קראקא". בצדה השני מודפסים שמו וכתובתו של האדמו"ר בפולנית. 15X10.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. בול הדואר נתלש. כתמים קלים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $15,000
לא נמכר
מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר רבי "שלמה הלברשטאם". באבוב, תשרי תרס"ה [1904].
נשלח אל הנגיד החסיד רבי ישעיה משה גרוס, בברכות חמות מלבו הטהור והקדוש של האדמו"ר: "...והנני מברכו השי"ת ירום קרנו בעושר וכבוד, ויעזור לו שיראה ברכה מרובה בעסקיו ובכל אשר יפנה... ויראו רק נחת מכל יו"ח שי' [יוצאי חלציו שיחיו] ויתמיד בבריאות השלימות עם כל ב"ב [בני ביתו], וישמע בביתו אך טוב סלה בכל עניניו".
בחתימת המכתב ברכות לשנה טובה: "הדו"ש בלונ"ח [הדורש שלומו בלב ונפש חפיצה] ומברכו בגמ"ט [גמר טוב] בשנה טובה ומבורכת בכ"ט [בכל טוב] הק' שלמה הלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבובוב (תר"ז-תרס"ו), בן-בנו של בעל האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, ובן-בתו של האדמו"ר רבי אליעזר הורביץ מדזיקוב-רופשיץ. נתייתם בילדותו מאביו רבי מאיר נתן הלברשטאם, וגדל והתחנך אצל שני סביו הגדולים. לאחר נישואיו עם בתו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא, נתמנה בשנת תרכ"ד לרבה של בוקוביסק (בהיותו בן 17), משם עבר לכהן ברבנות אושפיצין (אושוויץ), ובשנת תרל"ה היה מהנכדים שנשלחו ע"י הסבא הגדול להוציא את ספרו שו"ת דברי חיים. בשנת תרל"ח עבר לכהן ברבנות העיר ווישניצא. בערך בשנת תר"מ ייסד ישיבה בווישניצא והיה מרצה בה שיעורים דבר יום ביומו לפני מאות תלמידים. ישיבה זו הייתה הישיבה הראשונה שנפתחה בגליציה. מישיבתו יצאו מאות רבנים ודיינים חשובים בגליציה. בשנת תרנ"ב עבר לכהן ברבנות העיר בובוב, שעל שמה נתפרסם. היה אדמו"ר לאלפי חסידים. עסק בפרט בקירוב בני נוער לדרכי החסידות, ובעקבות כך הפכה חסידות בובוב למרכז גדול של אלפי חסידים צעירים, ששינו את עולם היהדות בגליציה בהפצת תורה וחסידות. בעירו בובוב הקים ישיבה גדולה, שהיו לה עשרות סניפי משנה בערי הסביבה. רבי שלמה היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה והצטרף לארגון "מחזיקי הדת" (בניגוד לשאר אדמו"רי בית צאנז שלא תמכו בהצטרפות לארגון זה). כתב תשובות רבות בהלכה. בנו האדמו"ר רבי בן ציון הכין להדפסה ספר מכתבי אביו לפני מלחמת העולם הראשונה, אך אלו אבדו במהלך המלחמה. בנו האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד בעל "קדושת ציון", אביו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) האדמו"ר מבובוב-ארה"ב - שהקים את ממלכת החסידות הגדולה של חסידי בובוב בארה"ב.
סבו הדברי חיים אהבו וחשיבו מאד, במכתב הלכתי משנת תרל"א הוא פונה עליו: "נכדי הרב החריף המפורסם, שלשלת היוחסין, החסיד, גדול בתורה... מו"ה שלמה" (שו"ת דברי חיים, יורה דעה, סימן ל"ב). באותה תשובה מבקש ממנו הסב הגדול: "והתפלל נא בעדי כי חלוש אני מאוד, יעזור לו ד' באריכות ימים ושנים... דורש שלום תורתך ומצפה לראותך בשלום".
[1] דף. כ-21.5 ס"מ. נייר דק וחומצי. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקמטים כהים. מודבק על גבי נייר לשימור.
נשלח אל הנגיד החסיד רבי ישעיה משה גרוס, בברכות חמות מלבו הטהור והקדוש של האדמו"ר: "...והנני מברכו השי"ת ירום קרנו בעושר וכבוד, ויעזור לו שיראה ברכה מרובה בעסקיו ובכל אשר יפנה... ויראו רק נחת מכל יו"ח שי' [יוצאי חלציו שיחיו] ויתמיד בבריאות השלימות עם כל ב"ב [בני ביתו], וישמע בביתו אך טוב סלה בכל עניניו".
בחתימת המכתב ברכות לשנה טובה: "הדו"ש בלונ"ח [הדורש שלומו בלב ונפש חפיצה] ומברכו בגמ"ט [גמר טוב] בשנה טובה ומבורכת בכ"ט [בכל טוב] הק' שלמה הלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבובוב (תר"ז-תרס"ו), בן-בנו של בעל האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, ובן-בתו של האדמו"ר רבי אליעזר הורביץ מדזיקוב-רופשיץ. נתייתם בילדותו מאביו רבי מאיר נתן הלברשטאם, וגדל והתחנך אצל שני סביו הגדולים. לאחר נישואיו עם בתו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא, נתמנה בשנת תרכ"ד לרבה של בוקוביסק (בהיותו בן 17), משם עבר לכהן ברבנות אושפיצין (אושוויץ), ובשנת תרל"ה היה מהנכדים שנשלחו ע"י הסבא הגדול להוציא את ספרו שו"ת דברי חיים. בשנת תרל"ח עבר לכהן ברבנות העיר ווישניצא. בערך בשנת תר"מ ייסד ישיבה בווישניצא והיה מרצה בה שיעורים דבר יום ביומו לפני מאות תלמידים. ישיבה זו הייתה הישיבה הראשונה שנפתחה בגליציה. מישיבתו יצאו מאות רבנים ודיינים חשובים בגליציה. בשנת תרנ"ב עבר לכהן ברבנות העיר בובוב, שעל שמה נתפרסם. היה אדמו"ר לאלפי חסידים. עסק בפרט בקירוב בני נוער לדרכי החסידות, ובעקבות כך הפכה חסידות בובוב למרכז גדול של אלפי חסידים צעירים, ששינו את עולם היהדות בגליציה בהפצת תורה וחסידות. בעירו בובוב הקים ישיבה גדולה, שהיו לה עשרות סניפי משנה בערי הסביבה. רבי שלמה היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה והצטרף לארגון "מחזיקי הדת" (בניגוד לשאר אדמו"רי בית צאנז שלא תמכו בהצטרפות לארגון זה). כתב תשובות רבות בהלכה. בנו האדמו"ר רבי בן ציון הכין להדפסה ספר מכתבי אביו לפני מלחמת העולם הראשונה, אך אלו אבדו במהלך המלחמה. בנו האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד בעל "קדושת ציון", אביו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) האדמו"ר מבובוב-ארה"ב - שהקים את ממלכת החסידות הגדולה של חסידי בובוב בארה"ב.
סבו הדברי חיים אהבו וחשיבו מאד, במכתב הלכתי משנת תרל"א הוא פונה עליו: "נכדי הרב החריף המפורסם, שלשלת היוחסין, החסיד, גדול בתורה... מו"ה שלמה" (שו"ת דברי חיים, יורה דעה, סימן ל"ב). באותה תשובה מבקש ממנו הסב הגדול: "והתפלל נא בעדי כי חלוש אני מאוד, יעזור לו ד' באריכות ימים ושנים... דורש שלום תורתך ומצפה לראותך בשלום".
[1] דף. כ-21.5 ס"מ. נייר דק וחומצי. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקמטים כהים. מודבק על גבי נייר לשימור.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב על גבי גלויה מהאדמו"ר רבי סיני הלברשטאם אב"ד זמיגראד. "ויסאויא" (Wysowa-Zdrój, פולין), [תרצ"ד בקירוב].
המכתב נשלח לנירנברג אל הרב החסיד רבי חיים שאול שיינדורף. האדמו"ר מברכו ומעודדו בברכת "רפואה שלימה במהרה מן השמים, שיזכה עוד לספר בבריאות השלימות כל התלאות ולבשר לי בש"ט [=בשורות טובות]...". רוב המכתב בכתב-יד סופר, אולם שמונה השורות האחרונות נכתבו בעצם כתב-ידו של האדמו"ר וחתימת ידו (בצדה השני של הגלויה), כשהאדמו"ר מוסיף בעצם כתב-יד קדשו: "כנפש הדוש"ת בלונ"ח מברכו מעומק לבבי בברכות הנ"ל ומעתיר להש"י שיקיים בו ברכותי... המחכה לרפואתו בקרֹב, הק' סיני הלברשטאם".
האדמו"ר מזמיגראד רבי סיני הלברשטאם (תרל"א-תש"א), מגדולי אדמו"רי בית צאנז. בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ (בנו של רבי חיים מצאנז), נקרא בשם סיני על פי פקודת זקנו ה"דברי חיים" (בטעם קריאת שמו "סיני", ראה במקורות המצוינים להלן). נודע כקדוש מרחם והנהיג עצמו בקדושה יתירה, עובד השם מופלא, קם כל לילה בחצות ולמד זהר עד התפילה, התפרסם גם כבעל מופת, כיהן ברבנות בגורליץ, בקולושיץ ובזמיגרד. משנת תרס"ד אדמו"ר בזמיגרד עיר-רבנותו. למדן ודרשן, צדיק נודע בתפילותיו. בסוף ימיו עבר לקראקא.
נכדו רבי משה הלברשטאם - שלימים היה מרבני הבד"צ של "העדה החרדית" - נסע בילדותו מירושלים לקראקא, כדי להניח תפילין בבר-מצוה בבית הסב בקראקא, אך באותו הזמן פרצה מלחמת העולם השניה. בניסי ניסים הצליח הנכד לחזור לארץ ישראל, אולם סביו האדמו"ר הישיש ברח מפני הנאצים ליערות אומסק, שם נספה ברעב. באורח פלא נזדמן לבני משפחתו בד לבן לקבורתו ואף העמידו מצבה על קברו, כתביו אבדו בשואה [רבינו הקדוש מצאנז, ח"ב, עמ' שסט; מאורי גליציה, ח"ב, עמ' 528].
גלוית דואר (כתובה משני צדיה). 10.5X15 ס"מ. מצב בינוני. קרעים. קרעים חסרים בשולי הגלויה. הבולים נתלשו. חותמות האדמו"ר בעברית ובפולנית.
המכתב נשלח לנירנברג אל הרב החסיד רבי חיים שאול שיינדורף. האדמו"ר מברכו ומעודדו בברכת "רפואה שלימה במהרה מן השמים, שיזכה עוד לספר בבריאות השלימות כל התלאות ולבשר לי בש"ט [=בשורות טובות]...". רוב המכתב בכתב-יד סופר, אולם שמונה השורות האחרונות נכתבו בעצם כתב-ידו של האדמו"ר וחתימת ידו (בצדה השני של הגלויה), כשהאדמו"ר מוסיף בעצם כתב-יד קדשו: "כנפש הדוש"ת בלונ"ח מברכו מעומק לבבי בברכות הנ"ל ומעתיר להש"י שיקיים בו ברכותי... המחכה לרפואתו בקרֹב, הק' סיני הלברשטאם".
האדמו"ר מזמיגראד רבי סיני הלברשטאם (תרל"א-תש"א), מגדולי אדמו"רי בית צאנז. בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ (בנו של רבי חיים מצאנז), נקרא בשם סיני על פי פקודת זקנו ה"דברי חיים" (בטעם קריאת שמו "סיני", ראה במקורות המצוינים להלן). נודע כקדוש מרחם והנהיג עצמו בקדושה יתירה, עובד השם מופלא, קם כל לילה בחצות ולמד זהר עד התפילה, התפרסם גם כבעל מופת, כיהן ברבנות בגורליץ, בקולושיץ ובזמיגרד. משנת תרס"ד אדמו"ר בזמיגרד עיר-רבנותו. למדן ודרשן, צדיק נודע בתפילותיו. בסוף ימיו עבר לקראקא.
נכדו רבי משה הלברשטאם - שלימים היה מרבני הבד"צ של "העדה החרדית" - נסע בילדותו מירושלים לקראקא, כדי להניח תפילין בבר-מצוה בבית הסב בקראקא, אך באותו הזמן פרצה מלחמת העולם השניה. בניסי ניסים הצליח הנכד לחזור לארץ ישראל, אולם סביו האדמו"ר הישיש ברח מפני הנאצים ליערות אומסק, שם נספה ברעב. באורח פלא נזדמן לבני משפחתו בד לבן לקבורתו ואף העמידו מצבה על קברו, כתביו אבדו בשואה [רבינו הקדוש מצאנז, ח"ב, עמ' שסט; מאורי גליציה, ח"ב, עמ' 528].
גלוית דואר (כתובה משני צדיה). 10.5X15 ס"מ. מצב בינוני. קרעים. קרעים חסרים בשולי הגלויה. הבולים נתלשו. חותמות האדמו"ר בעברית ובפולנית.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים וחתימות מאדמו"רים ורבנים מיוחסים מגזע אדמו"רי צאנז ובעלז:
• גזיר נייר עם חתימתו וחותמתו של האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב.
האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב, וחתן האדמו"ר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מקשאנוב. בשנת תרמ"ה נתקבל לרב בצאנז-ישן הסמוכה לנובו-צאנז (עירו של סבו ה"דברי חיים"). בשנת תרס"ד נקרא למלא את מקום אביו ברבנות של בארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד Bartfeld). רבים מחסידי גורליץ ובמיוחד אלה שהסתופפו במחוזות השונים של הונגריה קיבלו את מרותו (אנצי' לחסידות, ב, עמ' רכו).
• מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מנייטרא ובארדיוב. נייטרא, [תרצ"ז] 1937.
האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה זלמן ליב הלברשטאם מנייטרא ובארדיוב (נספה בשואה, אנצי' לחסידות א', עמ' תקלא), חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב.
• מכתב בכתב-ידו ובחותמתו של האדמו"ר רבי אלטר שלום אלימלך גולדברג (מצאצאי ה"שר שלום" האדמו"ר הראשון מבעלז), כתוב בראשי תיבות של שמו ובחרוזים. ווארשא, שנות התר"פ בקירוב.
רבי אלטר שלום אלימלך גולדברג (נפטר תרצ"ח), רב ואדמו"ר בשכונת פשעביעק בווארשא, שנודע כאיש קדוש ופועל ישועות. בנו של רבי נפתלי גולדברג, חתן האדמו"ר רבי משה רוקח מקארוב (בנו של רבי שלום רוקח, האדמו"ר הראשון מבעלז).
• מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יהודה זונדל רוקח מחלם. חלם, שנות התר"פ בקירוב.
האדמו"ר רבי יהודה זונדל רוקח (נספה בשואה), מצאצאי ה"שר שלום" מבעלז. בנו של האדמו"ר רבי טודרוס רוקח מנעמירוב, ונכדו של האדמו"ר רבי משה רוקח מקארוב (בנו של רבי שלום רוקח, האדמו"ר הראשון מבעלז). כיהן כאדמו"ר בעיר ריישא, ובשנות התר"פ עבר לעיר חעלם, בה כיהן באדמו"רות.
• מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו ובחתימתו של רבי יואל טברסקי (נכד המהרי"ד מבעלז), שנשלח אל דודתו חייקה'לי שהתגוררה בארה"ב. בעלז, שנות התר"צ.
רבי יואל טברסקי (נספה בשואה), בנו של האדמו"ר רבי יצחק נחום טברסקי אב"ד ראווה-רוסקה - חתן מהרי"ד מבעלזא [ראה אודות אביו ודודתו הנ"ל אחות-אביו, בקטלוג קדם, מכירה 66, פריט 58].
5 פריטים. גודל ומצב משתנים.
• גזיר נייר עם חתימתו וחותמתו של האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב.
האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב, וחתן האדמו"ר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מקשאנוב. בשנת תרמ"ה נתקבל לרב בצאנז-ישן הסמוכה לנובו-צאנז (עירו של סבו ה"דברי חיים"). בשנת תרס"ד נקרא למלא את מקום אביו ברבנות של בארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד Bartfeld). רבים מחסידי גורליץ ובמיוחד אלה שהסתופפו במחוזות השונים של הונגריה קיבלו את מרותו (אנצי' לחסידות, ב, עמ' רכו).
• מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מנייטרא ובארדיוב. נייטרא, [תרצ"ז] 1937.
האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה זלמן ליב הלברשטאם מנייטרא ובארדיוב (נספה בשואה, אנצי' לחסידות א', עמ' תקלא), חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב.
• מכתב בכתב-ידו ובחותמתו של האדמו"ר רבי אלטר שלום אלימלך גולדברג (מצאצאי ה"שר שלום" האדמו"ר הראשון מבעלז), כתוב בראשי תיבות של שמו ובחרוזים. ווארשא, שנות התר"פ בקירוב.
רבי אלטר שלום אלימלך גולדברג (נפטר תרצ"ח), רב ואדמו"ר בשכונת פשעביעק בווארשא, שנודע כאיש קדוש ופועל ישועות. בנו של רבי נפתלי גולדברג, חתן האדמו"ר רבי משה רוקח מקארוב (בנו של רבי שלום רוקח, האדמו"ר הראשון מבעלז).
• מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יהודה זונדל רוקח מחלם. חלם, שנות התר"פ בקירוב.
האדמו"ר רבי יהודה זונדל רוקח (נספה בשואה), מצאצאי ה"שר שלום" מבעלז. בנו של האדמו"ר רבי טודרוס רוקח מנעמירוב, ונכדו של האדמו"ר רבי משה רוקח מקארוב (בנו של רבי שלום רוקח, האדמו"ר הראשון מבעלז). כיהן כאדמו"ר בעיר ריישא, ובשנות התר"פ עבר לעיר חעלם, בה כיהן באדמו"רות.
• מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו ובחתימתו של רבי יואל טברסקי (נכד המהרי"ד מבעלז), שנשלח אל דודתו חייקה'לי שהתגוררה בארה"ב. בעלז, שנות התר"צ.
רבי יואל טברסקי (נספה בשואה), בנו של האדמו"ר רבי יצחק נחום טברסקי אב"ד ראווה-רוסקה - חתן מהרי"ד מבעלזא [ראה אודות אביו ודודתו הנ"ל אחות-אביו, בקטלוג קדם, מכירה 66, פריט 58].
5 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "ישראל פערלאוו, סטאלין פלך מינסק", עם רשימה בכתב-יד של מזמורים שנוהגים לאומרם באחת מלילות החנוכה. [סטולין (Stolin, בלרוס), לפני תרפ"ב?].
בדף שלפנינו רשימה בכתב-יד המתעדת מנהג של חסידי קרלין - רשימת מזמורי תהלים ותפלות לאומרם בחנוכה ב"אור ליום ו' עש"ק" [ליל שישי, ערב שבת קודש]. נכתב כפי הנראה על ידי אחד ממקורבי או גבאי האדמו"ר [ייתכן שזה כתב-ידו של המשב"ק הנודע רבי ישראל בנימין גלויברמן].
בחסידות קרלין נוהגים החסידים לחזור לבית הכנסת לאחר הדלקת נרות חנוכה בבתיהם ולומר בצוותא מזמורי תהלים בהתעוררות גדולה. בסידור "בית אהרן וישראל" של חסידי קרלין, לאחר "הנרות הללו" נדפס: "בכל לילה אחרי הדלקת נרות חנוכה מתאספים בבית הכנסת ואומרים מזמורים דחנוכה". לאחר פתיחה זו מופיעה שם רשימת המזמורים והתפילות שנהוג לאומרם בכל אחת מלילות החנוכה לאחר הדלקת הנרות. בכל לילה אומרים מזמורים שונים ובסדר שונה. בכל מהדורות הסידור הנ"ל לא נדפס סדר מסויים לליל חנוכה שחל ב"אור ליום ו' עש"ק", וכן לא תועד המנהג במנהגי קרלין הנוהגים בחנוכה (ראה: קובץ "בית אהרן וישראל", צב, עמ' קכא-קכב). כפי הנראה הדף שלפנינו נכתב לפני שנת תרפ"ב, בה נדפס לראשונה הסידור של חסידי קרלין.
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב) התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו ששה בנים וארבע בנות, רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין. - רוב צאצאיו נהרגו בשואה, הי"ד. הנצר היחידי מצאצאיו שנותר הוא בנו הצעיר האדמו"ר רבי יוחנן מלוצק ודטרויט (תר"ס-תשט"ז) - סבם של האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א.
הסידור "בית אהרן וישראל" נדפס לראשונה בפיעטרקוב תרפ"ב, ע"פ הוראותיו המדוייקות של האדמו"ר רבי ישראל פרלוב מקרלין. באמצע הכנת ועריכת הסידור לדפוס נפטר האדמו"ר ביום ב' של ראש השנה של שנת תרפ"ב. הסידור נדפס בשנית בברוקלין תשי"ב, ע"י בנו האדמו"ר רבי יוחנן, עם הוספות רבות. בשתי המהדורות לא מופיע סדר זה של המזמורים והתפילות לליל חנוכה שחל באור ליום ו' ערב שבת קודש, וכנראה שמנהג עתיק זה התבטל בשעתו, ואינו נוהג כיום.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי. קרעים עם פגיעה בטקסט. מודבק מאחור על נייר לשימור. על צדו הקדמי של הדף הדבקות נייר-דבק ישן. סימני קיפול.
בדף שלפנינו רשימה בכתב-יד המתעדת מנהג של חסידי קרלין - רשימת מזמורי תהלים ותפלות לאומרם בחנוכה ב"אור ליום ו' עש"ק" [ליל שישי, ערב שבת קודש]. נכתב כפי הנראה על ידי אחד ממקורבי או גבאי האדמו"ר [ייתכן שזה כתב-ידו של המשב"ק הנודע רבי ישראל בנימין גלויברמן].
בחסידות קרלין נוהגים החסידים לחזור לבית הכנסת לאחר הדלקת נרות חנוכה בבתיהם ולומר בצוותא מזמורי תהלים בהתעוררות גדולה. בסידור "בית אהרן וישראל" של חסידי קרלין, לאחר "הנרות הללו" נדפס: "בכל לילה אחרי הדלקת נרות חנוכה מתאספים בבית הכנסת ואומרים מזמורים דחנוכה". לאחר פתיחה זו מופיעה שם רשימת המזמורים והתפילות שנהוג לאומרם בכל אחת מלילות החנוכה לאחר הדלקת הנרות. בכל לילה אומרים מזמורים שונים ובסדר שונה. בכל מהדורות הסידור הנ"ל לא נדפס סדר מסויים לליל חנוכה שחל ב"אור ליום ו' עש"ק", וכן לא תועד המנהג במנהגי קרלין הנוהגים בחנוכה (ראה: קובץ "בית אהרן וישראל", צב, עמ' קכא-קכב). כפי הנראה הדף שלפנינו נכתב לפני שנת תרפ"ב, בה נדפס לראשונה הסידור של חסידי קרלין.
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב) התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו ששה בנים וארבע בנות, רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין. - רוב צאצאיו נהרגו בשואה, הי"ד. הנצר היחידי מצאצאיו שנותר הוא בנו הצעיר האדמו"ר רבי יוחנן מלוצק ודטרויט (תר"ס-תשט"ז) - סבם של האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א.
הסידור "בית אהרן וישראל" נדפס לראשונה בפיעטרקוב תרפ"ב, ע"פ הוראותיו המדוייקות של האדמו"ר רבי ישראל פרלוב מקרלין. באמצע הכנת ועריכת הסידור לדפוס נפטר האדמו"ר ביום ב' של ראש השנה של שנת תרפ"ב. הסידור נדפס בשנית בברוקלין תשי"ב, ע"י בנו האדמו"ר רבי יוחנן, עם הוספות רבות. בשתי המהדורות לא מופיע סדר זה של המזמורים והתפילות לליל חנוכה שחל באור ליום ו' ערב שבת קודש, וכנראה שמנהג עתיק זה התבטל בשעתו, ואינו נוהג כיום.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי. קרעים עם פגיעה בטקסט. מודבק מאחור על נייר לשימור. על צדו הקדמי של הדף הדבקות נייר-דבק ישן. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב מהאדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב. ירושלים, [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
נכתב על נייר מכתבים רשמי (נדיר) מימי שהותו של האדמו"ר בביקור בארץ ישראל עם הכותרת: "אברהם אלימלך פערלאוו - קארלין קאראלינסקא 13/18 - כעת פעיה"ק ירושלם תובב"א". כתיבת ידי סופר, עם תוספת שורה בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר.
קבלה על כספי "מעמדות" שנשלחו מהאברך ר' משה מאיר קירשנבוים, וברכות רבות: "...והנני בזה לברכו שיתברך ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב, אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, וימלא השי"ת משאלות לבבו לטובה". בהמשך הדברים דברי הדרכה ללימוד התורה בהתמדה: "עליו לזכור ולחשוב היטב כי התמדה ושקידה בלימוד תוה"ק [תורה הקדושה] מביא לידי הרבה תועלת, וחבל על אבוד זמן, וגדול התלמוד שמביא לידי מעשה, וצריכים לעשות הרבה בהלכה למעשה בלימוד שו"ע [שולחן ערוך], ונושע בכל טוב, ויחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה ובכשרות...". בסיום המכתב הוסיף האדמו"ר דברי ברכה וחתימה בעצם כתב-יד קדשו: "...ומברכו בהצלחה רוחניות וגשמיות, אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל זי"ג" [בהרב הצדיק זכר צדיק לברכה, זכרו יגן].
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער"). רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק. הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בירושלים. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניא אותו מכך, אך הוא התעקש על כך וחזר באוניה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. נספה בשואה הוא וצאצאיו, הי"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-20 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל בקפלי הנייר. נקבי תיוק.
נכתב על נייר מכתבים רשמי (נדיר) מימי שהותו של האדמו"ר בביקור בארץ ישראל עם הכותרת: "אברהם אלימלך פערלאוו - קארלין קאראלינסקא 13/18 - כעת פעיה"ק ירושלם תובב"א". כתיבת ידי סופר, עם תוספת שורה בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר.
קבלה על כספי "מעמדות" שנשלחו מהאברך ר' משה מאיר קירשנבוים, וברכות רבות: "...והנני בזה לברכו שיתברך ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב, אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, וימלא השי"ת משאלות לבבו לטובה". בהמשך הדברים דברי הדרכה ללימוד התורה בהתמדה: "עליו לזכור ולחשוב היטב כי התמדה ושקידה בלימוד תוה"ק [תורה הקדושה] מביא לידי הרבה תועלת, וחבל על אבוד זמן, וגדול התלמוד שמביא לידי מעשה, וצריכים לעשות הרבה בהלכה למעשה בלימוד שו"ע [שולחן ערוך], ונושע בכל טוב, ויחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה ובכשרות...". בסיום המכתב הוסיף האדמו"ר דברי ברכה וחתימה בעצם כתב-יד קדשו: "...ומברכו בהצלחה רוחניות וגשמיות, אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל זי"ג" [בהרב הצדיק זכר צדיק לברכה, זכרו יגן].
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער"). רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק. הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בירושלים. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניא אותו מכך, אך הוא התעקש על כך וחזר באוניה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. נספה בשואה הוא וצאצאיו, הי"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-20 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל בקפלי הנייר. נקבי תיוק.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פערלאוו מקארלין:
• מכתב על קבלת דמי "מעמדות" מהחסיד רבי יוסף אליהו קירשנבוים, עם ברכות: "שיתברך ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב. אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, ויחלצהו השי"ת מכל מצריו, וישלח לו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו לטובה, ויכתב ויחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים בשנה טובה ומאושרה...". כתיבת יד סופר, עם מספר מילים בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "בכל טוב ונחת מזרעו[?]. אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל". [קארלין, ללא תאריך. שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
[1] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. נקבי תיוק וקרעים קלים.
• מכתב על קבלת דמי "מעמדות" מהחסיד רבי יוסף אליהו קירשנבוים, עם ברכות: "שיתברך מפי עליון ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב. אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, ויחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה ובכשרות...". כתיבת יד סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר. [ירושלים, ללא תאריך. שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק.
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער"). רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק. הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בירושלים. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניא אותו מכך, אך הוא התעקש על כך וחזר באוניה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. נספה בשואה הוא וצאצאיו, הי"ד.
• מכתב על קבלת דמי "מעמדות" מהחסיד רבי יוסף אליהו קירשנבוים, עם ברכות: "שיתברך ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב. אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, ויחלצהו השי"ת מכל מצריו, וישלח לו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו לטובה, ויכתב ויחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים בשנה טובה ומאושרה...". כתיבת יד סופר, עם מספר מילים בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "בכל טוב ונחת מזרעו[?]. אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל". [קארלין, ללא תאריך. שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
[1] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. נקבי תיוק וקרעים קלים.
• מכתב על קבלת דמי "מעמדות" מהחסיד רבי יוסף אליהו קירשנבוים, עם ברכות: "שיתברך מפי עליון ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב. אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, ויחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה ובכשרות...". כתיבת יד סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר. [ירושלים, ללא תאריך. שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק.
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער"). רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק. הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בירושלים. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניא אותו מכך, אך הוא התעקש על כך וחזר באוניה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. נספה בשואה הוא וצאצאיו, הי"ד.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג