כרזה גדולה מודפסת, מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, קריאה להוספת תפילות ביום השבת בבתי הכנסת - לשלומו ובריאותו של מלך אנגליה ג'ורג' החמישי, לכבוד בואו של הנציב העליון הבריטי החדש סר ג'ון צ'נסלור ולכבוד "יום הכבוש" של ירושלים ע"י הבריטים. [ירושלים, דצמבר 1928, כסליו תרפ"ט].
נדפסה לקראת שבת חנוכה תרפ"ט. שמו של המלך - "גיאורג' החמשי יר"ה" ושמו של הנציב העליון - "מר צנסלור יר"ה" באותיות זהובות.
63X37 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול וקמטים. מספר נקבים. הכרזה מודבקת על מסגרת פספרטו ברצועות נייר דבק.

ספר "איזה הלכות מיד החזקה" - Auszuge aus dem Buche Jad-Haghasakkah, סט בחמשה כרכים של הרמב"ם המצונזר שיצא לאור ע"י המינסטריון להשכלה של רוסיה הצארית. פטרבורג, [תר"י] 1850. ארבעה חלקים בחמשה כרכים. עברית וגרמנית.
בשער החלק הרביעי שלפנינו נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].
הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה והותאמה על ידי ממשלת הצאר הרוסי, כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי והמגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים. מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהם "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" - "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.
מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בפטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראה אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז).
ארבעה חלקים בחמשה כרכים (שני כרכים לחלק ד'). ספירות דפים מתחלפות. בחלק א' חסרים שני דפי השער העבריים. בחלק ב' חסרים שלושת הדפים הראשונים של החלק הגרמני (כולל שני דפי השער). בחלק ג' חסר דף אחד באמצע. עמודים 923-953 של הלכות ממרים השייכים במקור לחלק ד', נכרכו באמצע חלק ג'. 17-18 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות ועקבות רטיבות במספר מקומת. קרע עם חסרון בדף השער של חלק ב' וקרעים עם פגיעה בטקסט במקומות נוספים. מספר דפים מנותקים. כריכות עם שדרות עור ישנות. פגמים ובלאי בכריכות.

אלבום תמונות וגלויות, רישומים, מסמכים וגזרי עיתונים, המתעד את פעילות הקבוצות החברתיות של "אגודת ישראל" בשווייץ, בין השנים 1935-1947. גרמנית, עם מעט עברית.
מחברת שבה הודבקו תמונות ומסמכים שונים, עם רישומים, כותרות והסברים בכתב-יד. בראש המחברת "שער" בכתב-יד: "אגודת ישראל - ברוח התורה והמסורה. אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ". לצד כיתוב זה הודבקו שני בולים רשמיים של אגודת ישראל.
האלבום מכיל תיעוד מעניין על פעילות "אגודת ישראל" בשווייץ. רובו קשור לקבוצות של קהילת לוצרן - הקבוצה המקומית של "אגודת ישראל" וקבוצת הצעירים והצעירות. במספר מקומות נרשם השם ארלנגר (כפי הנראה, נאסף על ידי אחד מבני משפחת ארלנגר בלוצרן).
האלבום כולל בין היתר: מסמכים רשמיים, גזרי עיתונים עם ידיעות הקשורות לפעילות אגודת ישראל, הזמנות לאירועים שונים של הארגון, תמונות, תוכניות מקוריות, תעודות וכדומה, המלווים בכותרות, ידיעות והסברים בכתב-יד. ביניהם: צילום מקורי של מפגש צעירי "אגודת ישראל" בטירת הבסבורג ביום 9.6.1935; רישום ארוך בכתב-יד עם גזיר עיתון על ייסוד קבוצת הנוער של "אגודת ישראל" בעיר לוצרן ביום י"ד מרחשון תרצ"ו (10.11.1935); עשרות הזמנות לכינוסים של קבוצות "אגודת ישראל" בלוצרן; גלוית הזמנה לכינוס מיוחד שהתקיים לרגל 100 שנה לפטירת ה"חתם סופר" (במוצאי שבת ה-6.1.1940), בהשתתפות המחנך והסופר ר' זליג שכנוביץ; גלוית הזמנה להספד על רבי חיים עוזר גרודזנסקי, בלוצרן (ב-15.9.1940); ועוד.
בראש האלבום נכרך עלון מודפס (4 עמודים, בגרמנית): Statuten der schweizerischen Landesorganisation der "Agudas Jisroel" - תקנות "אגודת ישראל" בשווייץ משנת 1937. לא ידוע ביבליוגרפית (לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית או ב-OCLC).
במחברת הודבקו מסמכים ותמונות עד שנת 1941, ומצורפים אליה עוד מסמכים ותמונות עד שנת 1947.
53 מסמכים וגלויות; 4 תצלומים; עשרות גזירי עיתונים (בהם תמונות); מספר דפים בכתב-יד. גודל ומצב משתנים.

צרור גדול של כתבי-יד, מאמרים ערוכים להדפסה של חידושי תורה בסוגיות שונות, שנשלחו על-ידי גדולי קדושי נובהרדוק, רבנים ור"מים חניכי ישיבות "בית-יוסף - נובהרדוק", למערכת הקובץ התורני "אהל יוסף". חלק מהמאמרים כוללים מכתבים חתומים שנכתבו למערכת ע"י הכותבים. תרצ"ט 1939.
חלק מהמאמרים שלפנינו נדפסו בקובץ התורני "אהל יוסף", שיצא לאור בביאליסטוק בקיץ תרצ"ט [כחודש לפני פרוץ מלחמת העולם השניה], אך חמשה מהם לא נדפסו.
רשת ישיבות "בית יוסף" - נובהרדוק" ברחבי פולין וליטא, מנתה בשנים שלפני השואה כ-70 סניפים, בהם למדו כ-3000 תלמידים. הסניפים כולם עמדו תחת נשיאותו של הגאון הצדיק רבי אברהם יפהן, חתנו של "הסבא מנובהרדוק" מייסד רשת הישיבות. המאסף "אהל יוסף" אמור היה להוות במה מרכזית לפרסום חידושי תורה מהר"מים וגדולי התלמידים מכל הסניפים. הקובץ הראשון נדפס בחודש אב תרצ"ט, שבועות ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, בה נרצחו על קידוש ה' רובם הגדול של התלמידים, הר"מים וראשי הישיבות של רשת הישיבות. חלק מכותבי המאמרים שלפנינו נרצחו בשואה ע"י הגרמנים או בגולת סיביר, וכפי הנראה החידושים שלפנינו הם הזכרון היחיד שנותר מחלקם עלי אדמות. חלק מהכותבים מסיימים את מאמריהם במילים "המשך יבוא" (אך ההמשך לא בא...).
הגיליונות הבאים נדפסו רק לאחר המלחמה בשנת תש"ו, כשחודשה הדפסת המאסף ע"י ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן, שניצל מהשואה והגיע לארה"ב. בגיליונות הבאים נדפסו מקצת מהמאמרים שנשלחו למערכת בערב השואה, אך כאמור במכתבים שלפנינו מופיעים מאמרים שלא נדפסו, לא בקובץ הראשון ולא בקבצים הבאים.
להלן רשימת המאמרים המופיעים בצרור כתבי היד שלפנינו:
• חידושים בתחילת מסכת גיטין, מאת רבי מנחם מנדל שניאור, ר"מ בישיבת "בית יוסף" בביאלא. לא נדפס.
• חידושים על תחילת מסכת בבא בתרא, מאת רבי יוסף חרש, ב' דראש חודש אדר תרצ"ט [1939]. לא נדפס.
• מאמר בעניני קרבנות "בדין הולכה שלא ברגל", מאת רבי העניך שטעלונג - "מחבר ספר שערי החידוש" [ספר שכנראה לא נדפס], מארד, [ב' אדר] תרצ"ט [1939]. לא נדפס.
• מאמר בענין "שנים שדנו אין דיניהם דין", מאת רבי שלמה כהן. לא נדפס.
• מאמר בענייני "מודה במקצת", מאת רבי מרדכי הלל שאך [שוּך], ר"מ בישיבת "בית יוסף" בוולקוביסק. וולקוביסק. [חידושים אלו נכתבו פעמיים על-ידי שני כותבים שונים (אחד מהם העתקה מהשני). אחד מהם נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של "התאגדות תלמידי הישיבות בית יוסף ע"י המרכז בביאליסטוק סוסנובה 30/1"]. לא נדפס.
• מאמר בענייני יבום "בדין כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה", מאת רבי משה הכהן רייז, ר"מ בישיבת לוצק. נדפס. הגאון הצדיק רבי משה רייז היה מבחירי התלמידים של הגאון רבי אברהם יפהן בישיבה הגדולה של נובהרדוק שהייתה בהומיל. בשנות התר"פ-תר"צ כיהן כר"מ בכמה סניפים של ישיבות "בית יוסף" - נובהרדוק, בערים מוזיר-יורביץ, פינסק-קרלין, צכנובצה ולוצק. היה עני מרוד, והיה שקוע בלימודו מתוך צער ודוחק. עם פרוץ המלחמה ברח רבי משה לליטא, שם נרצח על קידוש ה' בקיץ תש"א.
• מאמר בעניין "כתב על גבי כתב", מאת רבי יצחק וייס, אב"ד ור"מ בלובטש. נדפס.
• מאמר בעניין שחיטה בקדשים, מאת רבי בצלאל גלדברג. נדפס.
• מאמר בענין "קרבן עכו"ם", מאת רבי מאיר סגל, ראש ישיבת "בית יוסף בחיפה (א"י). מצורפת מעטפה. נדפס. הגאון הצדיק רבי מאיר אריה סגל (נפטר תשמ"ג), זקן רבני חיפה, מפארי גידולי נובהרדוק, תלמידו של הגאון הצדיק רבי אברהם יפהן. ידיד נפשו של הסטייפלער שלמד עמו ב"חברותא". כיהן בשנים תרפ"ט-תרצ"ד כר"מ בישיבת "בית יוסף" - נובהרדוק, באוסטרוב-מאזוביצק. בערך בשנת תרצ"ד עלה לארץ והתגורר בחיפה, וייסד בה סניף של ישיבת "בית יוסף". היה מראשי ישיבת "תפארת ישראל" בחיפה, ורבו של בית המדרש המרכזי שבחיפה. חיבר מספר סדרות ספרים עיוניים: "אמרי יושר", על סוגיות ומסכתות הש"ס, "מילי דשבתא" על מסכתות שבת ועירובין, "נדרי איסר" על מסכת נדרים ו"אמרי דעת" - מוסר ואגדה על פרשיות התורה.
• מאמר בעניין דברים שבלב לגבי שבועה ונדר, מאת רבי דוד פישמן. פינסק, יא אדר תרצ"ט [1939]. נדפס. בתחילת דבריו הוסיף רבי דוד פישמן מספר שורות אישיות, בהם הוא כותב: "באמת הוא רעיון נפלא לקרב הרחוקים בריחוק מקום וקרובים בקירוב נפשות".
• "בדין דכל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים", מאת רבי מרדכי שטיינברג אב"ד ראזינאי (רוז'ינוי, הסמוכה לגרודנה), [ג סיון] תרצ"ט. מצורפת מעטפה. נדפס. בסוף מכתבו מוסר רבי מרדכי דרישת שלום לרב אברהם יפהן: "ד"ש להוד כבוד ידי"נ הרב הגאון הגדול... מרביץ תורה ויראה... כש"ת מו"ה אברהם יפהן שליט"א באה"ר [=באהבה רבה]". בתחילת מכתבו כתב רבי מרדכי: "אני שולח לכם חד"ת בסוגיא הלומדים בהישיבה שאמרתי את הענין הנ"ל עוד בנאווהרדאק בימי בחרותי, ונא להדפיס בהחוברת הראשונה". בסוף מכתבו כותב רבי מרדכי: "מהרתי לשלוח להם את החדו"ת הנ"ל על מנת להדפיסם בחוברת הראשונה, ואם לא ידפיסו בחוברת הראשונה ויהי' האפשרות בידם להדפיס את השו"ת הראשונה ששלחתי להם אז אני נותן דין קדימה להשו"ת הראשונה...". כלומר, בתחילה שלח רבי מרדכי למערכת הקובץ שו"ת בעניני טריפות, אך לאחר ששלח להם את השו"ת הנ"ל הזדרז לכתוב להם את המערכה שלפנינו בסוגיה של "עד אחד". על כך כותב להם שאם לא יספיקו להכין את זה האחרון לדפוס, אזי זכות הקדימה נתונה ל"השו"ת הראשונה" בענייני טריפות ששלח להם. [בקובץ "אהלי יוסף" שהתחדשה הופעתו בשנת תש"ו נדפס ה"שו"ת בעניני טריפות", לפניו הקדימו העורכים: "תשובה זאת הגיעה לידינו מהרב אב"ד דרוזני, שבועות אחדים קודם פרוץ המלחמה, להדפיסה במאסף "אהל יוסף". והיות שנפסקה הופעת הקובץ מפני גלות ישראל וגלות התורה, ראינו לנכון להדפיסה בקובץ הזה"].
[29] דף (48 עמ' כתובים). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.