ספר שערי דורא, הנקרא איסור והיתר, מאת רבי יצחק מדורא, עם הגהות [מרבי ישראל איסרלן] ו"מבוא שערים" [מרבי נתן נטע שפירא]. יעסניץ, [תפ"ד 1724].
העותק של הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם" ושל בנו רבי אברהם יוסף אב"ד אונגוואר. חותמות של רבי "משה גרינוואלד אב"ד דק"ק חוסט והגליל", ושל בנו רבי "אברהם יוסף גרינוואלד, אב"ד דק"ק אונגוואר והגליל יצ"ו".
חתימות עתיקות: "הק' אברהם במוהר"ר בירך זצלה"ה"; "קניתיו ממ"מ הק' יעקב מ---"; "יעקב מאיר צבי פרידלאנד" [הגאון רבי יעקב מאיר צבי פרידלנדר, אב"ד ור"מ שוראן (הונגריה), מחבר ספר דרך ימה, נפטר חשון תר"ח 1847. סביו-זקנו של רבי שאול בראך שהדפיס מקצת מחידושיו. ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' קצה]; "הק' יהודא [ליב...?]"; "אברהם [מלאסק?]"; "...אברהם א... כהן מנ"ש ולע"ע [מניקלשבורג, ולעת עתה] פה אובין"; ועוד חתימות (מחוקות).
הגהות בכתב-יד, מכמה כותבים.
הגאון המפורסם רבי משה בן-עמרם גרינוואלד (תרי"ג-תר"ע, החתם סופר ותלמידיו עמ' תקכא), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ מצעהלים ותלמיד ה"כתב סופר" בפרשבורג. כבר בבחרותו ניהל ישיבה בעיר הולדתו טשארנא, ולאחר מכן כיהן ברבנות בכמה מקהילות הונגריה ומשנת תרנ"ג אב"ד העיר חוסט. על אף שנמנה על יוצאי בית מדרשו של ה"חתם סופר" אחז בדרכי החסידות ונהג לנסוע לאדמו"רי בעלז וסיגט. בחוסט הקים את חצרו המפוארת וביסס והרחיב את ישיבתו, אשר הפכה לאחת הישיבות הגדולות בהונגריה. לישיבתו נהרו תלמידים מכל רחבי המדינה ומחוצה לה, ורבים מרבני הונגריה היו תלמידיו. נתפרסם בחיבוריו בהלכה ואגדה אשר נקראו בשם "ערוגת הבושם". בנו הוא רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד ואדמו"ר בפאפא, ונכדו הוא האדמו"ר רבי יוסף גרינוולד מפאפא, שהקים את חסידות פאפא באמריקה לאחר השואה. בנו הגאון רבי אברהם יוסף גרינוואלד (נפטר בתרפ"ח) כיהן כרב בקהילות מאקווא, חוסט ואונגוואר.
[3], סו, ח דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי קל. כתמי רטיבות. פגעי עש. הדבקות נייר לשיקום בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער. כריכה ישנה, עם פגמים ונזקי עש.

ספר תורת משה, פירוש על חמשה חומשי תורה בשלושה חלקים, מאת רבי משה סופר, בעל "חתם סופר". פרשבורג [תרל"ט]-תרנ"ג [1879-1893]. מהדורה ראשונה.
בשלושת דפי השער (מלבד השער שנכרך לפני ספר במדבר), חתימות בשוליים התחתונים בכתב-ידו של מו"ל הספר - נכד המחבר, הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי. בשערים נדפס כי "כל ספר אשר איננו חתום בחותמי גנוב הוא...", אך לפנינו חתם רבי שמעון סופר בכתב-ידו ולא בחותמתו: "הק' שמעון בהגאש"ב [=בן הגאון אברהם שמואל בנימין] סופר זצוק"ל אב"ד דק"ק ערלוי".
הגאון הקדוש רבי שמעון סופר בעל "התעוררות תשובה" (תר"י-תש"ד), בן ה"כתב סופר", אב"ד ערלוי משנת תרמ"א. מזקני גאוני דורו ומחשובי רבני משפחת החת"ס. נספה בשואה בגיל צ"ד שנה, סיון תש"ד, הי"ד. נכדו הוא האדמו"ר מערלוי, רבי יוחנן סופר (תרפ"ג-תשע"ו).
שלושה חלקים בכרך אחד. [1], טז, כא-כד, כט-נב; [1], כד, לב-לה, לז-מ, מה-נב, נז-סט, עב-צב; [1], סו; ס; פ דף. שיבושים בסדר דפים רבים. חסרים 27 דפים במקומות שונים באמצע הספר. במקום דף השער של ספר בראשית נכרך דף שער של ספר שמות, וכן בראש ספר במדבר (שם במקור אין כלל דף שער). כ-23 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב בינוני. חלק מדפים במצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי. פגמים וקרעים גדולים עם חסרון בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. חלק מהדפים מנותקים. כריכה ישנה.

אוסף מגוון של דפי שער של ספרים שונים, בחלקם רישומי בעלות וחתימות רבנים.
האוסף כולל דפי שער לספרים: לבוש הבוץ וארגמן, לרבי מרדכי יפה. ונציה, ש"פ [1620]; תורת משה, לרבי משה אלשיך. ונציה, [ש"ס 1600]; בית שמואל. פיורדא, [תנ"ד 1694]; הנותן אמרי שפר, לרבי אליהו אבן חיים. פרנקפורט דמיין, [תע"ג 1713]; פני שלמה, לרבי שלמה אמאריליו. שאלוניקי, תע"ז [1717]; מים חיים, לרבי חזקיה די סילוה. אמשטרדם, [ת"צ 1730]; ספר התשבץ, חלק ראשון. אמשטרדם [תצ"ח 1738]; שער נוסף למהדורת התשבץ הנ"ל - עם מסגרת מאויירת של דמויות משה, אהרן דוד ושלמה; שמע יעקב, לרבי יעקב אלגאזי. קושטא, [תק"ה 1745]; לשון למודים, לרבי ברזילי יעבץ. אזמיר, [תקט"ו 1755]; דרכי משה, לרבי משה איסרליש, חלק אורח חיים. פיורדא, [תק"כ 1760]; ספר ששי[!] שיטות מחדושי הלכות אליה רבה. פיורדא, [תקכ"ח 1768]; דעת זקנים לבעלי התוספות על התורה. ליוורנו, [תקמ"ג 1783]; ספר בן הא הא. ליוורנו, [תקפ"ה 1821]; אמת ליעקב ח"א, לרבי יעקב שאלתיאל נינייו. ליוורנו, [תר"ג 1843].
בחלק מהדפים חתימות, רישומי בעלות והקדשות, בהם חתימות והקדשות רבנים. ביניהם: הקדשה על ספר אמת ליעקב - ל"כוללות עי"ת [=עיר תהילה] וידין" ולרב המקום רבי משה ב' גבריאל, מאת המחבר רבי יעקב שאלתיאל נינייו, בכתב-ידו וחתימתו המסולסלת; הקדשה על ספר בן הא הא, בכתב-יד שד"ר ירושלים רבי יעקב דוד יקותיאל הכהן: "מנחה היא שלוחה מאת שד"ר מעה"ק ירו' ת"ו יעקב דוד יקותיאל הכהן, להאחים הגבירים הרמים המשכילים רודפי צדקה וחסד כמוה"ר חים ואחיו יהושע וינטורה... יהיו רצון שכל ברכות התורה יחולו על ראשם אכי"ר". חתימה בשער: "לע"ק הצעיר בן ציון פינטו ס"ט". חתימות ורישומים נוספים: "שמואל בכ"ר אברהם אלקלעי"; "יעקב ב' משה אלטאראץ יצ"ו"; "קניתיהו מהנז' נא"ה בי"ד ס"ט"; "משה מוצרי"; "דוד בכ"ר אהרן טיבלי[?]"; "שלמה בכר אהרן"; "שמואל בכ"ר יוסף דיליריאה"; "הרב המובהק כה"ר... בנבנשתי יצ"ו"; "אהרן בכ"ר דוד"; "אברהם יצחק הכהן"; "חיים בכר מנחם", ועוד.
16 דפי שער (לכמה מהם מצורפים דפים בודדים נוספים מן הספר). גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, שו"ת וחידושי הלכה, מאת רבי יהודה ב"ר נתן מיוחס. [קושטא], תקי"ב-תקכ"ה [1752-1765].
חיבור שלם בכתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם חתימות מסולסלות שלו במספר מקומות.
בראש הדף הראשון: "זה ספר הכתיבות הוא ממני הבחור זעירא דמן חבריא הצעיר יאודה בכמוהר"ר נתן מיוחס ס"ט...".
החיבור כולל תשובות וחידושי הלכה בענייני חושן משפט ואבן העזר. במקומות רבים מצוינים תאריכי הכתיבה: "ש' התקי"ב", "אייר התקי"ב", "אדר ראשון שנת התקי"ג", "ר"ח סיון שנת התקי"ג", "שבט התקטו"ב", "חשון ש' תקכ"ה", ועוד.
בדף [5/א] תשובה בעניין עגונה משנת תקי"ד. בשולי העמוד כתב המחבר: "עדות הלז נתנו לי מורי דודי רבינו הגדול נר"ו לעיין בו ולכתוב מה שיראה לע"ד ולהציע לפניו... כאשר אנו רגילים בכל העניינים, וקדם חד מחברייא הח' המ' כה"ר יום טוב אל נקוה ה"י הנז' תוך פסק הלז ויעש גם הוא והציג לפני מורי דודי ה' ה"י פסק אחד שכ' על ענין הלז וגדלו הרב דודי ה'..." ["דודי רבינו הגדול" הנזכר כאן הוא רבי אברהם מיוחס בעל "בני אברהם". רבי יום טוב אלנקווה הנזכר כאן, היה מחכמי קושטא, בעל "שביתת יום טוב", אף הוא מתלמידיו המובהקים של רבי אברהם מיוחס].
בדף [18/א] לצד תשובה משנת תקט"ו, נכתב בשולי העמוד: "שאלה זו נשאלתי מאת אהובנו החכם השלם הדיין המצוין כמהר"ר שלמה שפמי נר"ו" [רבי שלמה שפמי, היה אף הוא מדייני וחכמי קושטא באותם ימים].
בסוף אחת התשובות (דף [62/א]) כותב: "והסכימו בזה מורי דודי הרב הגדול נר"ו וכל חכמי הישיבה ה"י וכך נעשה מעשה בשנת התקי"ב".
בראש קטע בדף [63/א] כתב: "זו מכתיבת ידו של הרב אדוני אבי הר"ן [=הרב רבי נתן] זלה"ה וז"ל...". בהמשך העביר קוים למחיקה על קטע זה, והוסיף: "כבר נכתב ענין זה בספרו של א"א זללה"ה" [כנראה הכוונה לשו"ת "מאורות נתן", חיבור שלא נדפס ונותר עדיין בכת"י אוניברסיטת קולומביה מס' X 893 M 53 Q].
במקום אחר (דף [67/א]) כותב: "זה מצאתי מכתיבת ידו של החכם השלם הדיין המצויין סיני ועוקר הרים כמהר"ר יעקב הלוי זלה"ה וזה לשונו...". גם על קטע זה הועברו קוים למחיקה ונוסף הרישום: "נכתב בספרו של א"א זללה"ה".
המחבר, רבי יהודה ב"ר נתן מיוחס, מחכמי קושטא במאה ה-18 ודיין בבית הדין בעיר (נמצא חתום בפסקי בית הדין, ראה: בורנשטיין-מקובצקי, פנקס בית הדין בקושטא, תשנ"ט, לפי המפתח). אביו רבי נתן (המוזכר בחיבורו שלפנינו) היה מדייני העיר הידועים ואחיו של רבי אברהם מיוחס, אב"ד ו"רב הכולל" בקושטא ובעל "בני אברהם" (קושטא, תקל"ג). רבי יהודה היה תלמיד דודו רבי אברהם, והוא מזכירו מספר פעמים בחיבור שלפנינו. מרבי יהודה ידוע כתב-יד נוסף עם תשובות וחידושים, מהשנים תקי"ב-תקמ"ב (כת"י הספריה הלאומית ירושלים מס' 3109).
[147] דף (מתוכם כ-15 דפים ריקים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש במספר מקומות. כריכה מקורית, פגומה.

ספר אליה מזרחי, על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי אליהו מזרחי. ונציה, [של"ד 1574]. מהדורה שלישית. דפוס אלוויזא בראגדין.
כ-50 הגהות בכתיבה איטלקית רהוטה, חלקן ארוכות במיוחד. תוכן ההגהות כולל חידושים ופירושים של הכותב, ובחלקן השגות על דברי המחבר או ראיות לדבריו. מלבד עשרות ההגהות הארוכות, מופיעות עשרות הגהות של תיקוני נוסח, והוספות בין השורות. בדף ב/1 - חתימה עתיקה מחוקה. מעבר לדף האחרון חתימה קליגרפית (פגומה ומטושטשת) של רבי ישראל בנימין בן רבי ישעיהו באסאן.
כפי הנראה, רוב ההגהות בספר שלפנינו הנן בכתב-ידו של רבי ישעיהו באסאן (רבו המובהק של הרמח"ל), ומקצתן בכתב-יד בנו רבי ישראל בנימין באסאן אב"ד ריג'ייו. בדף עד/2 מופיעה הגהה מעניינת שתחילתה כנראה נכתבה בידי רבי ישעיהו וסופה כנראה נכתבה בידי בנו רבי ישראל בנימין. בהגהה זו מביא המגיה השני [הבן] תיקון גירסא בדברי רש"י, כדי לתרץ את הקושיא בה דן הכותב הראשון [האב], והוא כותב: "ובס' אמרי נועם [לרבי יעקב דיליישקאש] מצאתי שכתב בשם חכם שראה שרש"י בעצמו כתב בצורת ע"כ, ודבר אמת ניכר". לעת זקנותו הוסיף הכותב השני עוד הגהה (בכתב רועד) וכותב כי הוא מצא את הגירסא הנ"ל בדפוס עתיק של רש"י על התורה: "ועתה מקרוב שנת תקל"ז נגלה אלי בחומש דפוס לישבונה שנת רנ"א ושם כתוב בצורת, והוא כמוס ביד החשוב כמ' משה בנימין פואה [מרג'יו] בין חמודות ספריו".
הגאון המקובל רבי ישעיהו בסן (תל"ג-תצ"ד), גאון ומקובל מגדולי חכמי איטליה, חתנו של זקן רבני איטליה הרב"ך [הגאון המקובל רבי בנימין כהן ויטאלי]. אב"ד ריג'יו (רג'יו אמיליה Reggio Emilia). מחבר שו"ת "לחמי תודה". רבו המובהק של הרמח"ל, ותלמידו של הרמח"ל בתורת הסוד. היה מעורב יחד עם חותנו הרב"ך בפולמוס נגד תלמידו הרמח"ל, ויצא יחד עם חותנו הרב"ך להגנתו.
בנו, הגאון רבי ישראל בנימין באסאן (תס"א-תק"ן), ממלא מקום אביו ברבנות העיר ריג'יו. חבר נעורים של רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, ומתלמידיו בתורת הקבלה. שלח מכתבים בזמן הפולמוס נגד הרמח"ל (ראה בספר "אגרות רמח"ל ובני דורו"). ליום נישואיו כתב הרמח"ל שיר לכבודו בשם "מגדל עוז" (נדפס לאחר מכן, בלייפציג תקצ"ז). הדפיס את ספרו של אביו שו"ת לחמי תודה (ונציה, תק"א), ובו נדפסו אחדות מתשובותיו.
בדף רלה/1 איור מפת ארץ ישראל.
רסא, רס-רסו דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי ועקבות רטיבות (ברבים מדפי הספר), עם סימני פטריה בחלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדף השער ובדפים נוספים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים בשדרה. פגמים בכריכה ובשדרה. בבטנת הכריכה הקדשה בגרמנית משנת 1908, לר' קלונימוס רוטשילד, מלמד ומנהל התלמוד תורה בהמבורג.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬