מכתב ארוך (2 עמ') בחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, סיון תרפ"ז [1927].
נשלח אל רבי אהרן ראובן טשארני, אב"ד בעיאן, ניו ג'רזי. בקשת עזרה עבור הישיבה העתיקה בווילנא, ישיבת רמיילעס - "הישיבה העומדת על תלה זה יותר ממאה שנה... אשר לא פסקה מלהאיר באור תורה... גם בימי מלחמה ובימי הכיבוש האשכנזי [הגרמני] לא פסק הנר תמיד, ואחרי המלחמה עוד התחזקה וניתוספו ספסלים בביהמד"ר, וגדולי תורה יגידו שיעורים תמידים כסדרם...". רבי חיים עוזר כותב שתמיכת ה"סנטרל רעליף" מארה"ב אינה מספיקה להחזקת הישיבה והישיבה זקוקה לתרומות נוספות.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא. מגיל צעיר נשא בעול הציבור ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במקביל להנהגתו הרוחנית ולתשובות בהלכה שהשיב לכל רחבי העולם פעל ללא לאות ובכל הדרכים לשקם את מצב הישיבות ולרומם את מצבם של הרבנים בליטא וסביבותיה. תשובותיו נדפסו בארבעת חלקי ספרו שו"ת "אחיעזר".
ישיבת רמיילס בווילנא הוקמה בשנת תקע"ה ע"י רבני העיר ונקראה בשם ראמיילס, על שם המגרש שנתרם לבנין הישיבה, שהיה נקרא "חצר ר' מיילעס" [מעזבונו של ר' מיילא מווילנא]. הישיבה עברה תהפוכות רבות במשך השנים, ובכל השנים לא פסק ממנה קול התורה. בהנהלת הישיבה כיהן רבי אברהם צבי גרודז'נסקי - אחיו של ר' חיים עוזר, בין השנים תר"ן-תרצ"ח. רבי חיים עוזר עצמו התמסר מאד לעניני הישיבה, בפרט לאחר שנת תרע"א בה איבד את בתו היחידה (שנפטרה בבחרותה). ביוזמתו הוקם אז בנין חדש לישיבה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה בה לר"מ הגאון הנודע רבי שלמה היימן, שחזר מהגלות במעמקי רוסיה הלבנה (בה הקים ישיבה בסמילוביץ, יחד עם רבי אלחנן ווסרמן). באותה תקופה התרומם מעמדה של הישיבה. מבין תלמידיה באותה תקופה נודע שמו של הגאון ר' מיכל יהודה לפקוביץ, שלמד בישיבה עד שנת תרצ"ה, ולימים ערך והוציא לאור את חידושי רבו בספר "חידושי ר' שלמה".
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. המכתב בכתיבת ידי סופר, ובסופו חתימת ידו של רבי חיים עוזר וחותמתו הנאה. מצב טוב. מעט בלאי. סימני קיפול.
מצורפת חלק ממעטפת המכתב, עם שם וכתובת מקבל המכתב.

מכתב בחתימת הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), תמוז תרפ"ה [1925].
נשלח לנדיב רבי ירוחם פישל ב"ר אברהם יצחק מונק. כתיבת סופר וחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". הבעת תודה ואישור על קבלת כסף שנשלח לטובת הישיבה - "לישיבתנו הק'[דושה] אשר בה חוסים קרוב למספר מאתים בחורים הלומדים בשקידה עזה תורת ד' ומתעתדים להיות גדולי ישראל בתורה ומדות תרומיות... היושבים לפני ד' וממיתים עצמם באהלה של תורה". בסיום המכתב מברכו רבי שמעון הכהן שקאפ "בברכה המשולשת" [ברכת כהנים, הכוללת שלשה פסוקי ברכה הכתובים בתורה].
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים.

מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי אלחנן בונם ווסרמן ראש ישיבת ברנוביץ, עם חותמת הישיבה. [ברנוביץ, שנות התר"צ].
לפנינו חציו השני של המכתב [דף מס' 2 בלבד], כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו של רבי אלחנן. פניה לעזרה לישיבה, שנשלחה לרב באחת הקהילות [בחו"ל] בבקשה שיפעל עבור הישיבה "בין בני עדתו, וביחוד בין חברי המוסד הנכבד עזרת תורה אשר במחנו, כי יבואו לעזרת ישיבתנו הק'[דושה] בעת דחקה...". בסיום המכתב מברכו רבי אלחנן בברכת מחזיקי התורה: "עץ חיים היא... ותומכיה מאושר", וחותם בדברי ברכה: "ידידו מוקירו ומכבדו, מברכו בחיים ושלום וכל טוב סלה...".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ולאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגמים קלים בקפלי הנייר.

שלשה מכתבים מעניינים מראשי הישיבות בליטא, בשנות התר"צ.
• מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אייזיק שער, ראש ישיבת סלבודקה. נכתב בעת מסעו לאנגליה בשנות התר"צ, לרעו רבי ישראל זיסל דבורץ מירושלים. בתוך הדברים מוזכרים המאורעות שהיו בארץ ישראל, ומוזכרים חובות הישיבה המוטלים על "ידידנו הגרא"ג נ"י" [הגאון רבי אברהם גרודזינסקי נרו יאיר].
• מכתב בחתימת הגאון רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס בווילנא, אל רבי ראובן כ"ץ - רב ואב"ד פתח תקוה. המלצה על בחור מישיבת רמיילס העולה ללמוד בארץ ישראל. ווילנא, ניסן תרצ"ז [1937].
• מכתב ארוך מאת רבי יוסף שוב [מנהל "ועד הישיבות" בווילנא ומנאמני ביתו של רבי חיים עוזר], אל מר זאב פישר-שיין, אודות פעילות המשלחת של תנועת "פועלי אגודת ישראל" מארץ ישראל [המשלחת הגיעה לווילנא לצורך חיזוק ההתיישבות של קבוצות הפועלים בארץ ישראל והכנות לקראת שנת השמיטה תרח"ץ]. ווילנא, ניסן תרצ"ז [1937].
רבי יצחק אייזיק שר (תרל"ה-תשי"ב), גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, ולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה"כולל" בקובנא וכר"מ בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת סלבודקה בבני ברק.
רבי אברהם צבי הירש גרודז'נסקי (תרי"ז בערך-תרצ"ח) בנו הבכור של רבי דוד שלמה אב"ד איביה, ואחיו הגדול של הגאון רבי חיים עוזר. כיהן במשך קרוב לחמישים שנה כר"מ ומנהל בישיבת ראמיילס בווילנא. אחיו רבי חיים עוזר, היה מכנהו בנערותו במכתביו: "רב אחא בריה דרב אִיוְיָא" [כינוי בדרך-צחות, על שם האמורא המוזכר בתלמוד רב אחא בריה דרב איויא, ובמשמעותו המליצית: אחי ורבי, בנו של הרב של איוויא]. בספרו אחיעזר (ח"ג סי' פ"ג) מזכיר רבי חיים עוזר את "אחי הרה"ג ר' אברהם צבי הירש זצ"ל שהיה ר"מ בישיבת ראמאיילעס דקהלתנו משנת תר"נ ואילך, ונסע למנוחת עולמים א' דר"ח כסלו תרצ"ח".
רבי יוסף שוב (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ב), מנהל הלשכה המרכזית של "ועד הישיבות" בווילנא. מנאמני-ביתו של הגאון רבי חיים עוזר ושליחו הנאמן בניהול עניני אגודת ישראל העולמית ובעניני ציבור שונים. מעורכי העתון החרדי "ווארט" שנדפס בווילנא (ראה אודותיו: אלה אזכרה, א, עמ' 247-254). גם במכתב המעניין שלפנינו ניכר כי נכתב מכוחו של רבי חיים עוזר וברוח דבריו. רבי יוסף כותב על הגישה הזהירה בחיזוק תנועת ההתיישבות של "פועלי אגודת ישראל", תוך כדי שהוא מעורר על חיזוק עניני שמירת הדת והמצוות גם בתוך המחנה פנימה.
שלושה מכתבים, שניים מהם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים.