מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove letter filter letter
- and (151) Apply and filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- rabbi (67) Apply rabbi filter
- יד (66) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- וארץ (53) Apply וארץ filter
- ישראל (53) Apply ישראל filter
- eretz (53) Apply eretz filter
- חסידות (42) Apply חסידות filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- chassid (42) Apply chassid filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- כתבייד (24) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (24) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (24) Apply כתבי filter
- גליציה (18) Apply גליציה filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- הונגריה, (18) Apply הונגריה, filter
- ומרכז (18) Apply ומרכז filter
- central (18) Apply central filter
- galician (18) Apply galician filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- hungarian, (18) Apply hungarian, filter
- ירושלים (16) Apply ירושלים filter
- מכתבים, (16) Apply מכתבים, filter
- ומסמכים (16) Apply ומסמכים filter
- document (16) Apply document filter
- israel (16) Apply israel filter
- jerusalem (16) Apply jerusalem filter
- letters, (16) Apply letters, filter
- north (16) Apply north filter
- ומכתבים (14) Apply ומכתבים filter
- אדמו (12) Apply אדמו filter
- אדמורי (12) Apply אדמורי filter
- אדמו"רי (12) Apply אדמו"רי filter
- chabad (12) Apply chabad filter
- german (12) Apply german filter
- leader (12) Apply leader filter
- rebb (12) Apply rebb filter
מציג 61 - 72 of 151
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
תשובה הלכתית בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר. נשלח לרבי דוד [פוטאש, מתל-אביב]. דווינסק, חנוכה תרצ"ד [1933].
חלקו הראשון של המכתב עוסק בעניין שמחה בחנוכה: "וישמח בחנוכה כשיטת הרמב"ם בהל' חנוכה דצריך שמחה". בהמשך המכתב מחדש הרוגוצ'ובר טעם מקורי מדוע פסק הרמב"ם שישנו חיוב שמחה בחנוכה, וכן מבאר את גדרי הלל והודאה. חלקו הראשון של המכתב כנראה לא נדפס [אך רעיון דומה לו נדפס בשו"ת צפנת פענח החדשות (מודיעין עילית, תש"ע), חלק א, עמ' קטו].
חלקו השני של המכתב עוסק בהלכות ערלה לגבי תפוזים, וכן בענייני ערלה ושביעית בזמן הזה. בסוף מכתבו הוא מודה לנמען על הכסף ששלח לו, ומברכו על כך: "ת"ח [=תשואות חן] לכ'[בודו] עבור הג' שקלים של ארצות הברית [=דולרים], ויתברך בג' ברכות של ב"כ [=ברכת כהנים]...".
הרקע למכתב: בתחילת חורף תרצ"ד שלח הגאון רבי יוסף הלוי דינקלס מכתב אל רבי דוד פוטאש מתל-אביב, ממקורבי ה"חזון איש", וביקש ממנו שישאל לדעתו של החזון איש על דינו של פרי התפוז לגבי ערלה, והאם פרי זה דומה לאתרוג לגבי מעשר שני ומעשר עני. רבי דוד פוטאש העביר את השאלה לחזו"א, והחזו"א השיב אל הרב דינקלס במכתב מפורט, בסיומו כתב שדינו של התפוז כדין האתרוג. את העתקי השאלה והתשובה שלח רבי דוד אל הרוגוצ'ובר, וביקש ממנו לחוות את דעתו בשאלות אלו. על כך השיב הרוגוצ'ובר אל רבי דוד במכתב שלפנינו. לדעתו התפוזים "הם לא הוה כלל גדר אתרוגים, רק כמו כל הפירות" (בכרכי הקובץ "תורת הארץ", בהוצאת בית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח-תקוה, נדפסו מכתביהם של הרוגוצ'ובר והחזו"א, בעניין דין התפוזים לגבי מצות פאה).
רוב החלק השני של המכתב שלפנינו, בתוספת הרקע למכתב, נדפסו בשו"ת צפנת פענח החדשות, חלק ג, עמ' רצח-שג, על-פי העתק שהעתיק רבי יוסף הלוי דינקלס מהמכתב שלפנינו.
[2] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגעי רטיבות, עם מריחת דיו במספר מילים. סימני קיפול, עם קרעים קלים.
חלקו הראשון של המכתב עוסק בעניין שמחה בחנוכה: "וישמח בחנוכה כשיטת הרמב"ם בהל' חנוכה דצריך שמחה". בהמשך המכתב מחדש הרוגוצ'ובר טעם מקורי מדוע פסק הרמב"ם שישנו חיוב שמחה בחנוכה, וכן מבאר את גדרי הלל והודאה. חלקו הראשון של המכתב כנראה לא נדפס [אך רעיון דומה לו נדפס בשו"ת צפנת פענח החדשות (מודיעין עילית, תש"ע), חלק א, עמ' קטו].
חלקו השני של המכתב עוסק בהלכות ערלה לגבי תפוזים, וכן בענייני ערלה ושביעית בזמן הזה. בסוף מכתבו הוא מודה לנמען על הכסף ששלח לו, ומברכו על כך: "ת"ח [=תשואות חן] לכ'[בודו] עבור הג' שקלים של ארצות הברית [=דולרים], ויתברך בג' ברכות של ב"כ [=ברכת כהנים]...".
הרקע למכתב: בתחילת חורף תרצ"ד שלח הגאון רבי יוסף הלוי דינקלס מכתב אל רבי דוד פוטאש מתל-אביב, ממקורבי ה"חזון איש", וביקש ממנו שישאל לדעתו של החזון איש על דינו של פרי התפוז לגבי ערלה, והאם פרי זה דומה לאתרוג לגבי מעשר שני ומעשר עני. רבי דוד פוטאש העביר את השאלה לחזו"א, והחזו"א השיב אל הרב דינקלס במכתב מפורט, בסיומו כתב שדינו של התפוז כדין האתרוג. את העתקי השאלה והתשובה שלח רבי דוד אל הרוגוצ'ובר, וביקש ממנו לחוות את דעתו בשאלות אלו. על כך השיב הרוגוצ'ובר אל רבי דוד במכתב שלפנינו. לדעתו התפוזים "הם לא הוה כלל גדר אתרוגים, רק כמו כל הפירות" (בכרכי הקובץ "תורת הארץ", בהוצאת בית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח-תקוה, נדפסו מכתביהם של הרוגוצ'ובר והחזו"א, בעניין דין התפוזים לגבי מצות פאה).
רוב החלק השני של המכתב שלפנינו, בתוספת הרקע למכתב, נדפסו בשו"ת צפנת פענח החדשות, חלק ג, עמ' רצח-שג, על-פי העתק שהעתיק רבי יוסף הלוי דינקלס מהמכתב שלפנינו.
[2] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגעי רטיבות, עם מריחת דיו במספר מילים. סימני קיפול, עם קרעים קלים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
מכתב תורני על-גבי גלויה (כתוב משני צדיה), בכתב-ידו של הגאון רבי יוסף רוז'ין מרוגטשוב. דווינסק, אלול תרפ"ט [1929].
הגלויה נשלחה אל רבי יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת "מאה שערים" בירושלים.
המכתב כולל חידושים בענייני מצוות התלויות בארץ, תרומה, חלה וערלה, ועוד. המכתב נפתח במילים "יום א' י"ז אלול תרפ"ט דווינסק, קבלתי מכ'[תבו] היום, ומה כותב, שיטת הרמב"ם ז"ל דכתב דתרומה דרבנן...".
כפי הנראה, המכתב שלפנינו לא נדפס.
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
[1] דף (2 עמודים כתובים). 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול במרכז הגלויה. הבול נתלש.
הגלויה נשלחה אל רבי יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת "מאה שערים" בירושלים.
המכתב כולל חידושים בענייני מצוות התלויות בארץ, תרומה, חלה וערלה, ועוד. המכתב נפתח במילים "יום א' י"ז אלול תרפ"ט דווינסק, קבלתי מכ'[תבו] היום, ומה כותב, שיטת הרמב"ם ז"ל דכתב דתרומה דרבנן...".
כפי הנראה, המכתב שלפנינו לא נדפס.
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
[1] דף (2 עמודים כתובים). 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול במרכז הגלויה. הבול נתלש.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אדר תרנ"ב [1892].
נשלח לירושלים אל הגאון רבי שמואל סלנט. הסיפור המופיע במכתב מעניין ועצוב: בירושלים נפטר יהודי בשם ר' מרדכי ממינסק, כשהוא מותיר צוואה ובה ביקש לחלק 300 רובל-כסף לעשרה אנשים שילמדו לעילוי נשמתו ויתפללו בביתו במשך השנה הראשונה לפטירתו. עשרת האנשים נבחרו בקפידה והחלו בקיום צוואתו (בין האנשים הללו נמנו רבי שמעון צבי הורביץ, רבי יצחק אליעזר חרל"פ, רבי אברהם אבא סלנט, ועוד). אך דא עקא שרוב כספו של ר' מרדכי ממינסק היה מופקד בחו"ל אצל מספר אנשים והללו פשטו את הרגל לנושיהם. בשל כך לא נשאר בעזבונו מספיק כסף כדי לקיים את הצוואה במלואה, וגם לא בכדי לשלם לחברא קדישא את הוצאות הקבורה וקניית קברו. רבי חיים עוזר מבקש מהגר"ש סלנט שיכריע בדבר, כיצד לחלק את הכסף הנותר בין החברא קדישא, לבין האנשים שטרחו ללמוד ולהתפלל לעילוי נשמתו של המנוח הנ"ל.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במכתב שלפנינו רואים כי כבר בהיותו רב צעיר (מתחת לגיל 30) ניהל רבי חיים עוזר עניינים ציבוריים בכוח סמכותו ובדעתו הרחבה.
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-32 שורות). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
נשלח לירושלים אל הגאון רבי שמואל סלנט. הסיפור המופיע במכתב מעניין ועצוב: בירושלים נפטר יהודי בשם ר' מרדכי ממינסק, כשהוא מותיר צוואה ובה ביקש לחלק 300 רובל-כסף לעשרה אנשים שילמדו לעילוי נשמתו ויתפללו בביתו במשך השנה הראשונה לפטירתו. עשרת האנשים נבחרו בקפידה והחלו בקיום צוואתו (בין האנשים הללו נמנו רבי שמעון צבי הורביץ, רבי יצחק אליעזר חרל"פ, רבי אברהם אבא סלנט, ועוד). אך דא עקא שרוב כספו של ר' מרדכי ממינסק היה מופקד בחו"ל אצל מספר אנשים והללו פשטו את הרגל לנושיהם. בשל כך לא נשאר בעזבונו מספיק כסף כדי לקיים את הצוואה במלואה, וגם לא בכדי לשלם לחברא קדישא את הוצאות הקבורה וקניית קברו. רבי חיים עוזר מבקש מהגר"ש סלנט שיכריע בדבר, כיצד לחלק את הכסף הנותר בין החברא קדישא, לבין האנשים שטרחו ללמוד ולהתפלל לעילוי נשמתו של המנוח הנ"ל.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במכתב שלפנינו רואים כי כבר בהיותו רב צעיר (מתחת לגיל 30) ניהל רבי חיים עוזר עניינים ציבוריים בכוח סמכותו ובדעתו הרחבה.
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-32 שורות). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
שלשה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא. אחד משנות התר"ן ושניים משנת תרפ"ד.
• המכתב הראשון נשלח אל ממוני הצדקה בירושלים, על 72 רובל-כסף שנשלחו לירושלים מכספי עזבון ר' מרדכי ממינסק [ראה אודות כך בפריט הקודם], והוא מורה להם לחלק את הכספים "עפ"י דעת כבוד הרב הגאון מו"ה שמואל סלאנט הי"ו". [ווילנא, תרנ"ב בקירוב].
• שני המכתבים האחרים הם "צעטלאך" [פתקאות], שנכתבו בחודש ניסן תרפ"ד, ל"לשכת הצ"ג" [קופת ה"צדקה גדולה"], ובהם הוראות לחלוקת כספי צדקה לנצרכים שונים. במכתב מתאריך י' ניסן הוא כותב לתת לו "כפי הפרטי-כל", ובמכתב מי"ב ניסן הוא כותב לתת ליהודי שנשמט שמו מהרשימה סך "25 מיליון מרק" [היה זה בימי האינפלציה הגדולה בשנים 1923-1925 לאחר מלחמת העולם הראשונה, בהם צלל ערכו של המארק הגרמני, עד כי במיליון מארק היה ניתן לקנות שני כיכרות לחם...].
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
במכתב הראשון שלפנינו רואים כי כבר בהיותו רב צעיר (מתחת לגיל 30) ניהל רבי חיים עוזר עניינים ציבוריים בכוח סמכותו ובדעתו הרחבה. גם שני המכתבים האחרים מהווים תיעוד מעניין על מעורבותו של רבי חיים עוזר בענייני הצדקה של עירו ווילנא, וירידתו לפרטי הפרטים של הוראות-תשלום לנצרכים יחידים - למרות שבאותם הימים כבר נשא רבי חיים עוזר על כתפיו את משא "כלל ישראל" והיה מעורב בענייני "אגודת ישראל" ובענייני רבנות בקהילות שונות ברחבי תבל, ענייני עזרה ליהודי רוסיה הבולשביקית ולפליטי רוסיה, ומשא קיום כל הישיבות בליטא ובפולניה ובתי החינוך לילדים.
שלושה מכתבים, אחד מהם על נייר מכתבים רשמי. 13-6.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים.
• המכתב הראשון נשלח אל ממוני הצדקה בירושלים, על 72 רובל-כסף שנשלחו לירושלים מכספי עזבון ר' מרדכי ממינסק [ראה אודות כך בפריט הקודם], והוא מורה להם לחלק את הכספים "עפ"י דעת כבוד הרב הגאון מו"ה שמואל סלאנט הי"ו". [ווילנא, תרנ"ב בקירוב].
• שני המכתבים האחרים הם "צעטלאך" [פתקאות], שנכתבו בחודש ניסן תרפ"ד, ל"לשכת הצ"ג" [קופת ה"צדקה גדולה"], ובהם הוראות לחלוקת כספי צדקה לנצרכים שונים. במכתב מתאריך י' ניסן הוא כותב לתת לו "כפי הפרטי-כל", ובמכתב מי"ב ניסן הוא כותב לתת ליהודי שנשמט שמו מהרשימה סך "25 מיליון מרק" [היה זה בימי האינפלציה הגדולה בשנים 1923-1925 לאחר מלחמת העולם הראשונה, בהם צלל ערכו של המארק הגרמני, עד כי במיליון מארק היה ניתן לקנות שני כיכרות לחם...].
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
במכתב הראשון שלפנינו רואים כי כבר בהיותו רב צעיר (מתחת לגיל 30) ניהל רבי חיים עוזר עניינים ציבוריים בכוח סמכותו ובדעתו הרחבה. גם שני המכתבים האחרים מהווים תיעוד מעניין על מעורבותו של רבי חיים עוזר בענייני הצדקה של עירו ווילנא, וירידתו לפרטי הפרטים של הוראות-תשלום לנצרכים יחידים - למרות שבאותם הימים כבר נשא רבי חיים עוזר על כתפיו את משא "כלל ישראל" והיה מעורב בענייני "אגודת ישראל" ובענייני רבנות בקהילות שונות ברחבי תבל, ענייני עזרה ליהודי רוסיה הבולשביקית ולפליטי רוסיה, ומשא קיום כל הישיבות בליטא ובפולניה ובתי החינוך לילדים.
שלושה מכתבים, אחד מהם על נייר מכתבים רשמי. 13-6.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
לא נמכר
מכתב ארוך (2 עמ') בחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, סיון תרפ"ז [1927].
נשלח אל רבי אהרן ראובן טשארני, אב"ד בעיאן, ניו ג'רזי. בקשת עזרה עבור הישיבה העתיקה בווילנא, ישיבת רמיילעס - "הישיבה העומדת על תלה זה יותר ממאה שנה... אשר לא פסקה מלהאיר באור תורה... גם בימי מלחמה ובימי הכיבוש האשכנזי [הגרמני] לא פסק הנר תמיד, ואחרי המלחמה עוד התחזקה וניתוספו ספסלים בביהמד"ר, וגדולי תורה יגידו שיעורים תמידים כסדרם...". רבי חיים עוזר כותב שתמיכת ה"סנטרל רעליף" מארה"ב אינה מספיקה להחזקת הישיבה והישיבה זקוקה לתרומות נוספות.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא. מגיל צעיר נשא בעול הציבור ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במקביל להנהגתו הרוחנית ולתשובות בהלכה שהשיב לכל רחבי העולם פעל ללא לאות ובכל הדרכים לשקם את מצב הישיבות ולרומם את מצבם של הרבנים בליטא וסביבותיה. תשובותיו נדפסו בארבעת חלקי ספרו שו"ת "אחיעזר".
ישיבת רמיילס בווילנא הוקמה בשנת תקע"ה ע"י רבני העיר ונקראה בשם ראמיילס, על שם המגרש שנתרם לבנין הישיבה, שהיה נקרא "חצר ר' מיילעס" [מעזבונו של ר' מיילא מווילנא]. הישיבה עברה תהפוכות רבות במשך השנים, ובכל השנים לא פסק ממנה קול התורה. בהנהלת הישיבה כיהן רבי אברהם צבי גרודז'נסקי - אחיו של ר' חיים עוזר, בין השנים תר"ן-תרצ"ח. רבי חיים עוזר עצמו התמסר מאד לעניני הישיבה, בפרט לאחר שנת תרע"א בה איבד את בתו היחידה (שנפטרה בבחרותה). ביוזמתו הוקם אז בנין חדש לישיבה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה בה לר"מ הגאון הנודע רבי שלמה היימן, שחזר מהגלות במעמקי רוסיה הלבנה (בה הקים ישיבה בסמילוביץ, יחד עם רבי אלחנן ווסרמן). באותה תקופה התרומם מעמדה של הישיבה. מבין תלמידיה באותה תקופה נודע שמו של הגאון ר' מיכל יהודה לפקוביץ, שלמד בישיבה עד שנת תרצ"ה, ולימים ערך והוציא לאור את חידושי רבו בספר "חידושי ר' שלמה".
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. המכתב בכתיבת ידי סופר, ובסופו חתימת ידו של רבי חיים עוזר וחותמתו הנאה. מצב טוב. מעט בלאי. סימני קיפול.
מצורפת חלק ממעטפת המכתב, עם שם וכתובת מקבל המכתב.
נשלח אל רבי אהרן ראובן טשארני, אב"ד בעיאן, ניו ג'רזי. בקשת עזרה עבור הישיבה העתיקה בווילנא, ישיבת רמיילעס - "הישיבה העומדת על תלה זה יותר ממאה שנה... אשר לא פסקה מלהאיר באור תורה... גם בימי מלחמה ובימי הכיבוש האשכנזי [הגרמני] לא פסק הנר תמיד, ואחרי המלחמה עוד התחזקה וניתוספו ספסלים בביהמד"ר, וגדולי תורה יגידו שיעורים תמידים כסדרם...". רבי חיים עוזר כותב שתמיכת ה"סנטרל רעליף" מארה"ב אינה מספיקה להחזקת הישיבה והישיבה זקוקה לתרומות נוספות.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא. מגיל צעיר נשא בעול הציבור ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במקביל להנהגתו הרוחנית ולתשובות בהלכה שהשיב לכל רחבי העולם פעל ללא לאות ובכל הדרכים לשקם את מצב הישיבות ולרומם את מצבם של הרבנים בליטא וסביבותיה. תשובותיו נדפסו בארבעת חלקי ספרו שו"ת "אחיעזר".
ישיבת רמיילס בווילנא הוקמה בשנת תקע"ה ע"י רבני העיר ונקראה בשם ראמיילס, על שם המגרש שנתרם לבנין הישיבה, שהיה נקרא "חצר ר' מיילעס" [מעזבונו של ר' מיילא מווילנא]. הישיבה עברה תהפוכות רבות במשך השנים, ובכל השנים לא פסק ממנה קול התורה. בהנהלת הישיבה כיהן רבי אברהם צבי גרודז'נסקי - אחיו של ר' חיים עוזר, בין השנים תר"ן-תרצ"ח. רבי חיים עוזר עצמו התמסר מאד לעניני הישיבה, בפרט לאחר שנת תרע"א בה איבד את בתו היחידה (שנפטרה בבחרותה). ביוזמתו הוקם אז בנין חדש לישיבה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה בה לר"מ הגאון הנודע רבי שלמה היימן, שחזר מהגלות במעמקי רוסיה הלבנה (בה הקים ישיבה בסמילוביץ, יחד עם רבי אלחנן ווסרמן). באותה תקופה התרומם מעמדה של הישיבה. מבין תלמידיה באותה תקופה נודע שמו של הגאון ר' מיכל יהודה לפקוביץ, שלמד בישיבה עד שנת תרצ"ה, ולימים ערך והוציא לאור את חידושי רבו בספר "חידושי ר' שלמה".
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. המכתב בכתיבת ידי סופר, ובסופו חתימת ידו של רבי חיים עוזר וחותמתו הנאה. מצב טוב. מעט בלאי. סימני קיפול.
מצורפת חלק ממעטפת המכתב, עם שם וכתובת מקבל המכתב.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ. [קמניץ], "ה' תשרי" [תרצ"ח בקירוב].
נשלח אל הרב דוב קוק [אחי הראי"ה קוק] מנהל "מכון הרי פישל" בירושלים. בראש הדף מכתב מגבאי אוצר הספרים ("עזרת תורה") של ישיבת קמניץ, ובו הם מודים על משלוח ספר כתבי הראשונים על מסכת מועד קטן [שנדפס בירושלים ע"י מכון הרי פישל, בשנת תרצ"ז]. בהמשך הדף מכתב נוסף (8 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של ראש הישיבה, המודה על קבלת הספר ומברך את הרב דוב קוק ואת "בן אחי'[ו] הגאון, הרב הגאון ר' צבי יהודא נ"י - לברך אתכם בנחת גדול לאויוש"א [לאורך ימים ושנים ארוכות] ובכל משאלות לבכם לטובה מאתו ית"ש [יתברך שמו]...".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ופגמים בנייר (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול.
נשלח אל הרב דוב קוק [אחי הראי"ה קוק] מנהל "מכון הרי פישל" בירושלים. בראש הדף מכתב מגבאי אוצר הספרים ("עזרת תורה") של ישיבת קמניץ, ובו הם מודים על משלוח ספר כתבי הראשונים על מסכת מועד קטן [שנדפס בירושלים ע"י מכון הרי פישל, בשנת תרצ"ז]. בהמשך הדף מכתב נוסף (8 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של ראש הישיבה, המודה על קבלת הספר ומברך את הרב דוב קוק ואת "בן אחי'[ו] הגאון, הרב הגאון ר' צבי יהודא נ"י - לברך אתכם בנחת גדול לאויוש"א [לאורך ימים ושנים ארוכות] ובכל משאלות לבכם לטובה מאתו ית"ש [יתברך שמו]...".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ופגמים בנייר (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ דליטא. [קמניץ], אלול תרצ"ו [1936].
מכתב ארוך (ביידיש) עם ברכות לשנה טובה, שנשלח ע"י ישיבת קמניץ אל משפחת נדיבים מפילדלפיה ארה"ב.
רוב המכתב במכונת כתיבה. בסיומו קרוב ל-6 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של ראש הישיבה, עם ברכות חמות ולבביות ביידיש ובעברית: "איך קום צוא בענטשין [=אני בא ומצטרף לברך]... כתיבה וחתימה טובה ונעימה בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ומתוקנים לשנה טובה ומבורכה מיט אלע ברכות והצלחות... [=ומבורכת עם כל הברכות וההצלחות], המברכו ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
2 דף, נייר מכתבים רשמי. כ-29 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים וסימני קיפול.
מכתב ארוך (ביידיש) עם ברכות לשנה טובה, שנשלח ע"י ישיבת קמניץ אל משפחת נדיבים מפילדלפיה ארה"ב.
רוב המכתב במכונת כתיבה. בסיומו קרוב ל-6 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של ראש הישיבה, עם ברכות חמות ולבביות ביידיש ובעברית: "איך קום צוא בענטשין [=אני בא ומצטרף לברך]... כתיבה וחתימה טובה ונעימה בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ומתוקנים לשנה טובה ומבורכה מיט אלע ברכות והצלחות... [=ומבורכת עם כל הברכות וההצלחות], המברכו ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
2 דף, נייר מכתבים רשמי. כ-29 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מכתב בחתימת הגאון רבי "שמעון יהודא הכהן שקאפ" ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), אלול תרצ"ח [1938].
נשלח לאנגליה, אל הגאון רבי ישראל זינובר. נכתב במכונת כתיבה, וחתום בכתב-ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". בקשת עזרה להצלת הישיבה במצבה הכלכלי הקשה. רבי שמעון מבקש שיערכו מגבית מיוחדת בראש השנה ויום כיפור, ומסיים בברכת שנה טובה וברכת כהנים "המשולשת" [הכוללת שלשה פסוקי ברכה הכתובים בתורה]: "...יעשו נא בימים הנוראים תעמולה מיוחדת לטובת ישיבתנו הקדושה, למען הקל מעט את לחצנו ודחקנו, ולמען הביא ה' עליו ועל כל הנלוים אליו ברכת 'אשר יקים', מלבד ברכתנו הפרטית של 'ברכת כהן המשלשת' ואִחולָה של שנה טובה ומתוקה...".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, עם מעט בלאי וקרעים קלים.
נשלח לאנגליה, אל הגאון רבי ישראל זינובר. נכתב במכונת כתיבה, וחתום בכתב-ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". בקשת עזרה להצלת הישיבה במצבה הכלכלי הקשה. רבי שמעון מבקש שיערכו מגבית מיוחדת בראש השנה ויום כיפור, ומסיים בברכת שנה טובה וברכת כהנים "המשולשת" [הכוללת שלשה פסוקי ברכה הכתובים בתורה]: "...יעשו נא בימים הנוראים תעמולה מיוחדת לטובת ישיבתנו הקדושה, למען הקל מעט את לחצנו ודחקנו, ולמען הביא ה' עליו ועל כל הנלוים אליו ברכת 'אשר יקים', מלבד ברכתנו הפרטית של 'ברכת כהן המשלשת' ואִחולָה של שנה טובה ומתוקה...".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, עם מעט בלאי וקרעים קלים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מכתב בחתימת הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), תמוז תרפ"ה [1925].
נשלח לנדיב רבי ירוחם פישל ב"ר אברהם יצחק מונק. כתיבת סופר וחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". הבעת תודה ואישור על קבלת כסף שנשלח לטובת הישיבה - "לישיבתנו הק'[דושה] אשר בה חוסים קרוב למספר מאתים בחורים הלומדים בשקידה עזה תורת ד' ומתעתדים להיות גדולי ישראל בתורה ומדות תרומיות... היושבים לפני ד' וממיתים עצמם באהלה של תורה". בסיום המכתב מברכו רבי שמעון הכהן שקאפ "בברכה המשולשת" [ברכת כהנים, הכוללת שלשה פסוקי ברכה הכתובים בתורה].
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים.
נשלח לנדיב רבי ירוחם פישל ב"ר אברהם יצחק מונק. כתיבת סופר וחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". הבעת תודה ואישור על קבלת כסף שנשלח לטובת הישיבה - "לישיבתנו הק'[דושה] אשר בה חוסים קרוב למספר מאתים בחורים הלומדים בשקידה עזה תורת ד' ומתעתדים להיות גדולי ישראל בתורה ומדות תרומיות... היושבים לפני ד' וממיתים עצמם באהלה של תורה". בסיום המכתב מברכו רבי שמעון הכהן שקאפ "בברכה המשולשת" [ברכת כהנים, הכוללת שלשה פסוקי ברכה הכתובים בתורה].
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
גלוית דואר עם מכתב בחתימת הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), [תרפ"ד-1924?].
נשלח אל הגאון רבי יהודה ליב חסמן אב"ד סטוצ'ין [בטעות נכתב שם הנמען במכתב: "מו"ה אריה[!] ליב חשמן"]. כתיבת סופר וחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". הודעה לקראת הגעתו של שד"ר הישיבה רבי אהרן זשוראווסקי לעירם, למגבית להצלת הישיבה, העומדת "בסכנה נוראה, מפאת היוקר אשר יאמיר מרגע לרגע" [האינפלציה הדוהרת שהתחוללה במדינות אירופה בשנים 1923-1925, עקב השלכות מלחמת העולם הראשונה]. רבי שמעון מבקש מרב העיר "כי יואיל נא לאמץ את רוחו [של השד"ר] ולתמכו בכל מה דאפשר, וברכת 'אשר יקים' עליו תחול...".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הבולים נתלשו חלקית. פגמים בחותמות הדואר.
נשלח אל הגאון רבי יהודה ליב חסמן אב"ד סטוצ'ין [בטעות נכתב שם הנמען במכתב: "מו"ה אריה[!] ליב חשמן"]. כתיבת סופר וחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". הודעה לקראת הגעתו של שד"ר הישיבה רבי אהרן זשוראווסקי לעירם, למגבית להצלת הישיבה, העומדת "בסכנה נוראה, מפאת היוקר אשר יאמיר מרגע לרגע" [האינפלציה הדוהרת שהתחוללה במדינות אירופה בשנים 1923-1925, עקב השלכות מלחמת העולם הראשונה]. רבי שמעון מבקש מרב העיר "כי יואיל נא לאמץ את רוחו [של השד"ר] ולתמכו בכל מה דאפשר, וברכת 'אשר יקים' עליו תחול...".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הבולים נתלשו חלקית. פגמים בחותמות הדואר.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
לא נמכר
מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי אלחנן בונם ווסרמן ראש ישיבת ברנוביץ, עם חותמת הישיבה. [ברנוביץ, שנות התר"צ].
לפנינו חציו השני של המכתב [דף מס' 2 בלבד], כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו של רבי אלחנן. פניה לעזרה לישיבה, שנשלחה לרב באחת הקהילות [בחו"ל] בבקשה שיפעל עבור הישיבה "בין בני עדתו, וביחוד בין חברי המוסד הנכבד עזרת תורה אשר במחנו, כי יבואו לעזרת ישיבתנו הק'[דושה] בעת דחקה...". בסיום המכתב מברכו רבי אלחנן בברכת מחזיקי התורה: "עץ חיים היא... ותומכיה מאושר", וחותם בדברי ברכה: "ידידו מוקירו ומכבדו, מברכו בחיים ושלום וכל טוב סלה...".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ולאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגמים קלים בקפלי הנייר.
לפנינו חציו השני של המכתב [דף מס' 2 בלבד], כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו של רבי אלחנן. פניה לעזרה לישיבה, שנשלחה לרב באחת הקהילות [בחו"ל] בבקשה שיפעל עבור הישיבה "בין בני עדתו, וביחוד בין חברי המוסד הנכבד עזרת תורה אשר במחנו, כי יבואו לעזרת ישיבתנו הק'[דושה] בעת דחקה...". בסיום המכתב מברכו רבי אלחנן בברכת מחזיקי התורה: "עץ חיים היא... ותומכיה מאושר", וחותם בדברי ברכה: "ידידו מוקירו ומכבדו, מברכו בחיים ושלום וכל טוב סלה...".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ולאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגמים קלים בקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי, מנהל רוחני של ישיבת ברנוביץ. ברנוביץ, סיון תרצ"ז [1937].
נשלח לווילנא אל רבי יעקב לוין, ממזכיריו של הגאון רבי חיים עוזר. רבי ישראל יעקב מבקש לברר אם רבי חיים עוזר כתב מכתב הנוגע לעניני ה"כולל" [של אחת מישיבות נובהרדוק, כנראה]: "...אולי אפשר לברר אצל מרן הגאון ר' חיים עוזר שליט"א, אם כתב לאוסטרע אודות ניירות בעד הכולל, שהציע כת"ר בהיותו פה, ולהודיע הדברים על נכון... ישראל יעקב".
הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי, מגדולי המוסר בדורו. נולד בברנוביץ לאביו שכיהן ברבנות העיר. מראשוני תלמידי ישיבתו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק", ולימים היה לחתנו. לאחר פטירת אביו כיהן תקופה כרבה של ברנוביץ, אך לאחר מכן מסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצל. עמד בראשות רשת ישיבות נובהרדוק בצאריצין ובחרקוב. כאשר עבר את הגבול לפולין קבלו הגאון ר' אלחנן ווסרמן למנהל רוחני בישיבתו "אוהל תורה" בעיר ברנוביץ. בנוסף, היה מעמודי התווך של רשת ישיבות "בית יוסף - נובהרדוק", שייסד חותנו "הסבא מנובהרדוק", ובכינוסי תלמידי נובהרדוק היה משמיע את שיחותיו העמוקות, בהן היה מטיף לעבודת שלימות האדם והתמסרות מוחלטת לחיי תורה וטוהר המידות, ודברי התעוררות שנשמעו שעות ארוכות בחיבה יתירה ובחרדת קדש. מיחידי הסגולה של הדור, גאון בתורה וגאון במידות, אשר איחד בקרבו חסידות ומעשה. כולו מלא התלהבות בעבודת ד', צדיק מפורסם ואיש נפלא בענווה יתירה, בכל האמצעים הסתיר את דרכו בקדש, צדקותו ובריחתו מן הכבוד הפכו לשם דבר. בהיותו רב בברנוביץ היה בעצמו משכים-קום בכדי לעזור לשמש, חביב ונערץ על כולם בעירו ברנוביץ, וכשהיה הולך בערבי שבתות להודיע על סגירת החנויות היו כולם ממהרים לסגור את החנויות, כדי שלא לצערו אפילו רגע אחד. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לווילנא עם חלק מישיבת ברנוביץ. נהרג ע"י הנאצים ימ"ש במבצר קובנה בחודש תמוז תש"א (1941).
גלוית דואר רשמית של ישיבת אהל תורה ברנוביץ. 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק (עם פגיעה קלה בטקסט התאריך). קרע קל בפינה. חותמות דואר (הבולים נתלשו).
נשלח לווילנא אל רבי יעקב לוין, ממזכיריו של הגאון רבי חיים עוזר. רבי ישראל יעקב מבקש לברר אם רבי חיים עוזר כתב מכתב הנוגע לעניני ה"כולל" [של אחת מישיבות נובהרדוק, כנראה]: "...אולי אפשר לברר אצל מרן הגאון ר' חיים עוזר שליט"א, אם כתב לאוסטרע אודות ניירות בעד הכולל, שהציע כת"ר בהיותו פה, ולהודיע הדברים על נכון... ישראל יעקב".
הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי, מגדולי המוסר בדורו. נולד בברנוביץ לאביו שכיהן ברבנות העיר. מראשוני תלמידי ישיבתו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק", ולימים היה לחתנו. לאחר פטירת אביו כיהן תקופה כרבה של ברנוביץ, אך לאחר מכן מסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצל. עמד בראשות רשת ישיבות נובהרדוק בצאריצין ובחרקוב. כאשר עבר את הגבול לפולין קבלו הגאון ר' אלחנן ווסרמן למנהל רוחני בישיבתו "אוהל תורה" בעיר ברנוביץ. בנוסף, היה מעמודי התווך של רשת ישיבות "בית יוסף - נובהרדוק", שייסד חותנו "הסבא מנובהרדוק", ובכינוסי תלמידי נובהרדוק היה משמיע את שיחותיו העמוקות, בהן היה מטיף לעבודת שלימות האדם והתמסרות מוחלטת לחיי תורה וטוהר המידות, ודברי התעוררות שנשמעו שעות ארוכות בחיבה יתירה ובחרדת קדש. מיחידי הסגולה של הדור, גאון בתורה וגאון במידות, אשר איחד בקרבו חסידות ומעשה. כולו מלא התלהבות בעבודת ד', צדיק מפורסם ואיש נפלא בענווה יתירה, בכל האמצעים הסתיר את דרכו בקדש, צדקותו ובריחתו מן הכבוד הפכו לשם דבר. בהיותו רב בברנוביץ היה בעצמו משכים-קום בכדי לעזור לשמש, חביב ונערץ על כולם בעירו ברנוביץ, וכשהיה הולך בערבי שבתות להודיע על סגירת החנויות היו כולם ממהרים לסגור את החנויות, כדי שלא לצערו אפילו רגע אחד. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לווילנא עם חלק מישיבת ברנוביץ. נהרג ע"י הנאצים ימ"ש במבצר קובנה בחודש תמוז תש"א (1941).
גלוית דואר רשמית של ישיבת אהל תורה ברנוביץ. 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק (עם פגיעה קלה בטקסט התאריך). קרע קל בפינה. חותמות דואר (הבולים נתלשו).
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג