מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר. קלצק, [שנות התר"צ].
נכתב אל אחד ממקורבי הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי בווילנא. תוכן המכתב עוסק בתכנון פעילויות שונות בעניני ציבור. בתחילת המכתב כותב רבי אהרן על תכנית לשלוח מכתב מרבי חיים עוזר אל כינוס אגודת הרבנים בארה"ב, נגד הפדרציות היהודיות בארה"ב [שניסו להדיר את מוסדות התורה באירופה מכספי המגביות המאוחדות בארה"ב]: "נא למסור למרן הגרח"ע שליט"א כי בימים אלו תתקיים הקאנווענשאן [Convention, הועידה השנתית] של אגוה"ר באמריקה... שנחוץ מאד שתתקבל אצלם מחאה בשם מרן ובשם כל הישיבות נגד הפעדעריישאנס...". בהמשך המכתב מדובר על גזירת השחיטה [באותה תקופה עמד הגרח"ע בראש המאבק העולמי נגד החוגים האנטישמיים בפרלמנט הפולני, שניסו לאסור בחוק את השחיטה הכשרה]: "מה עושים עכשיו בדבר השחיטה? בעתונים כתבו שיעמידו ביום אחד עשר לחודש זה בסינט ח"ו. מוכרח הדבר שתתיצב מלאכות [משלחת] של גדולי הדור דוקא לפני הממשלה תיכף, וזה טוב יותר מהשתדלות הצירים. ירחם ה' על פליטת עמו במהרה. מו"מ אהרן קטלר".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות", חבר "מועצת גדולי התורה" בליטא, והיה מעורב רבות בניהול עניני הציבור בפולין. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מכתב על גזיר נייר. כ-8X22 ס"מ. 7 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. נקבי תיוק (עם פגיעה בשתי אותיות).

מסמך רשמי מודפס, "טופס בקשה ע"ד [על דבר] רשיון עליה בשביל קרוב מחוץ לארץ", עם מילוי בכתב-יד קדשו וחתימתו של המבקש - הגאון הצדיק והקדוש רבי אליהו דושניצר ר"מ בישיבת פתח תקוה. פתח תקוה, אב תרצ"ד [1934].
במסמך שלפנינו מבקש רבי אליהו דושניצר רשיון עליה ואיחוד משפחות עם בתו וחתנו הרב גרשון פישמן ושני ילדיהם. בטופס הבקשה מופיע מידע על רבי אליהו דושניצר, הכותב כי הגיע לארץ בחודש דצמבר 1925 באניה טורונטו, וכי הוא מתפרנס מ"הנהלת ישיבה" ומשכורתו החדשית שמונה לא"י. במסמך מתחייב רבי אליהו לדאוג לפרנסת קרובי משפחתו, "מבלי שיהיו זקוקים לעזרה של איזה מוסד שהוא".
בהמשך המסמך חתימות עדים המאשרים את נכונות הבקשה, תלמידיו רבי "אלתר וילמובסקי" [לימים: מרבני ארה"ב] ורבי "יוסף ישמח".
הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר (תרל"ו-תש"ט), חניך ישיבות טלז וסלבודקה, מהמיוחדים שבתלמידי החפץ חיים ב"כולל קדשים". [היה בין המנין שנשלחו ע"י החפץ חיים להוציא את ה"דיבוק". במהלך טקס הוצאתו העיד ה"דיבוק" על רבי אליהו, כי בשמים מחשיבים אותו לצדיק גמור]. לאחר עזיבת רבי ירוחם ליבוביץ את ישיבת ראדין נתמנה במקומו כמשגיח, ומשנת תרפ"ו ר"מ ומנהל רוחני בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. שיעוריו כונסו בספר "נחלת אליהו" שערך תלמידו הגאון רבי חיים קנייבסקי. בהלוויתו אמר ה"חזון איש" כי היה אחד מל"ו צדיקים.
חתנו, הגאון רבי גרשון חנוך פישמן (תר"ס-תשכ"ו), רבה של רוטקי-קוסקי שבפלך לומז'ה. בשנת תרצ"ח עלה לארץ ושימש כרבה של הרצליה כעשרים ושמונה שנה. נודע בספריו הלמדניים: "שמחת החג", "מי החג", ו"ספיקא דרבנן", שנדפסו בכמה מהדורות.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי (של הסוכנות היהודית) 33.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.

גלוית דואר עם מכתב של כ-7 שורות בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון אי"ש". [בני ברק, תרצ"ח?] 1937.
המכתב נשלח אל הקיבוץ האגודאי "מחנה ישראל" בעמק יזרעאל, בתחילת שנת השמיטה תרצ"ח. החזון איש כותב להם כי העביר אל הגאון רבי חיים עוזר שליט"א לווילנא, את מכתבם "בצירוף דברים אחדים", וממליץ להם לפנות גם אל ראשי מועצת גדולי התורה בחו"ל, רבי ברוך בער ליבוביץ ורבי אלחנן ווסרמן: "כן נכון שתשלחו מכתבכם להגאון ר' ברוך דוב והגאון ר"א וסרמן שליט"א, כדי לזרז הדבר". החזון איש כותב כי ישלחו את מכתבם ישירות אליהם, ואין צורך שגם הוא יוסיף דברים על המכתב, שכן את דבריו כבר כתב אל רבי חיים עוזר, והרבנים הנ"ל הרי יתייעצו עם רח"ע בזה: "הערתי אני א"צ במכתבם כי כבר מספקת במה שכתבתי להגרח"ע שליט"א, והם לא יעשו דבר בלי הישוב עם הגרח"ע". בסיום המכתב חתימה בראשי תיבות: "שלו' א"י" [שלום, אברהם ישעיה].
מעברה השני של הגלויה: רישום הכתובת ושם השולח ("א' קרליץ בני-ברק") נכתבו גם הם בכתב-ידו של ה"חזון איש".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. עודד וחיזק את קיום ההלכה ואת קיום המצוות התלויות בארץ. נלחם בעוז בעד שמירת השבת והשמיטה, והיה הסמכות ההלכתית שעמו התייעצו החקלאים החרדים שומרי השביעית, בקיום דיני השמיטה ושאר דיני המצוות התלויות בארץ. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
שמיטת תרצ"ח היתה השמיטה הראשונה שבה התגורר כבר ה"חזון איש" בארץ ישראל. לקראת אותה שנה יצא ספרו הגדול על שביעית. באותה שנה יצא החזון איש ללחום את משמרת שבת-הארץ ונלחם ב"היתר המכירה" שהיו בו פקפוקים רבים לדעתו. החזון איש עודד בכל מיני דרכים את המושבים הבודדים ששמרו שמיטה באותה שנה, נכנס לעובי בירורי הסוגיות ובירורי המציאות, והיה פוסק ומדריך את המושבים האגודאיים כיצד לשמור את השמיטה, מה אסור לעשות בשדותיהם ומה מותר, ודואג לצרכי פרנסתם של גבורי הכח שומרי השמיטה.
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. בול וחותמת דואר (משנת 1937).
המכתב ותצלומו נתפרסמו בהליכות שדה, גליון 52, כסלו תשמ"ח, עמ' 11.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי. בני ברק, [טבת תשכ"ב, דצמבר 1961].
מכתב שנשלח לוועד ההורים של בית הספר לבנות "בית יעקב המרכזי בבני ברק", נגד הכנסת מורות ממערכת הממ"ד [החינוך הממלכתי-דתי], הבוחנות תלמידות בבית הספר, לצורך קבלת מלגות: "אשר זה כהרס לעיקר שמירת החינוך על טהרות הקודש". הסטייפלר כותב ומעודד את וועד ההורים להתנגד לכך: "...ולאשר התנגדות המנהלת כשלעצמה תביא בודאי סיבוכים, נא מאד שועד ההורים יביעו התנגדותם לסידור זה... ואי"ה הממשלה תיענה לסדר הבחינות לפי מצפונינו...".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), אחד המיוחד מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-15 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב (6 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, אייר, תרפ"ח [1928].
נשלח אל ועד העזרה של יוצאי בריסק בארה"ב. קבלה על משלוח כספי "קמחא דפסחא" לעניי העיר ולרבני העיר: "לאות ולראיה ביד צירי הבריסקער רעליעף אשר בנויארק... כי נתקבל מאתם לועד חלוקת המצות בעד עניים ות"ח סכום... 1850 דולאר. כן קבלו מאתם הרבנים שבפה איש איש כפי קצבתו אשר קצבו לו הצירים הנ"ל, ס"ה... 375 דולאר... נאם יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".
הרב מבריסק - הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בהיותו בגיל צעיר כבר נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ח [בהיותו בן 31] מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, בסמכותו התורנית ניהל את עניני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. הדף קרוע לשנים בקפל הדף האמצעי (מתחת לסיום המכתב). בשולי המכתב רישומים בכת"י מאנשי הועד בארה"ב (מקבלי המכתב).
מכתב זה אינו ידוע, ולא נכלל באסופת "אגרות מרן רי"ז הלוי" (ירושלים, תשס"ח).