מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מציג 25 - 36 of 42
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ארבעה מכתבים מרבנים בני משפחת טייטלבוים, שכיהנו ברבנות ערים שונות באזור צ'כסלובקיה-פולין, ונספו כולם בשואה.
• מכתב ארוך (שני עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם חיים טייטלבוים, על נייר מכתבים רשמי. קרעניץ (Krynica-Zdrój), תמוז תרצ"ו [1936]. רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ, בנו של רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש. במכתבו כאן הוא חותם: "הק' אברהם חיים נכד להה"ק בעד"ח [להרב הקדוש בעל דברי חיים] מצאנז זללה"ה".
• גלוית דואר רשמית, עם מכתב ברכת "שנה טובה" בכתב-ידו וחתימתו של רבי מאיר טייטלבוים. טשעכיטש-טעשען. תשרי תרצ"ז [1936]. רבי מאיר טייטלבוים אב"ד צ'כיש-טעשין (Český Těšín, עיירה בגבול פולין-צ'כיה, שבתקופה בין שתי מלחמות העולם חולקה לשתי ערים, בשתי גדותיו של נחל האולזה). חידושי תורה בשמו הובאו בכתביו של רבי יששכר שלמה טייכטאל.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים ראבין אב"ד באליגארד, ובחתימתו של רבי משולם טייטלבוים אב"ד באליגארד. באליגארד (Baligród), אייר תרצ"ה [1935].
• מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים טייטלבוים (טרקלבוים) אב"ד זאקליטשין (Zakliczyn, ע"י טרנוב). אייר תר"צ [1930].
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
כל הרבנים החתומים במכתבים שלפנינו נספו בשואה (ראה חומר מצורף).
• מכתב ארוך (שני עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם חיים טייטלבוים, על נייר מכתבים רשמי. קרעניץ (Krynica-Zdrój), תמוז תרצ"ו [1936]. רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ, בנו של רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש. במכתבו כאן הוא חותם: "הק' אברהם חיים נכד להה"ק בעד"ח [להרב הקדוש בעל דברי חיים] מצאנז זללה"ה".
• גלוית דואר רשמית, עם מכתב ברכת "שנה טובה" בכתב-ידו וחתימתו של רבי מאיר טייטלבוים. טשעכיטש-טעשען. תשרי תרצ"ז [1936]. רבי מאיר טייטלבוים אב"ד צ'כיש-טעשין (Český Těšín, עיירה בגבול פולין-צ'כיה, שבתקופה בין שתי מלחמות העולם חולקה לשתי ערים, בשתי גדותיו של נחל האולזה). חידושי תורה בשמו הובאו בכתביו של רבי יששכר שלמה טייכטאל.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים ראבין אב"ד באליגארד, ובחתימתו של רבי משולם טייטלבוים אב"ד באליגארד. באליגארד (Baligród), אייר תרצ"ה [1935].
• מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים טייטלבוים (טרקלבוים) אב"ד זאקליטשין (Zakliczyn, ע"י טרנוב). אייר תר"צ [1930].
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
כל הרבנים החתומים במכתבים שלפנינו נספו בשואה (ראה חומר מצורף).
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
תשעה מכתבים, הזמנות, פנקס ופריטי נייר מארכיון רבי יצחק טייטלבוים דיין ומו"צ בבארדיוב. שנות התר"ל-תר"צ.
חלק מהדפים שלפנינו הם בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, וחלקם הם מכתבים שנשלחו אליו.
• הזמנה מודפסת לחתונת משפחות מילר-טייטלבוים, עם הזמנה בכתב-ידו של אבי הכלה רבי יצחק טייטלבוים, בארדיוב, אלול [תר"צ 1930]. • מכתב חידושי תורה מאת רבי יעקב עקשטיין. תרל"ה [1875]. • 4 מכתבים מאת רבי דוד צבי אויערבאך אב"ד סוקולוב, בהם חידושי תורה ובקשות תמיכה. • הזמנה מודפסת באותיות מוזהבות לחתונת משפחות סמט-אדלר, ומאחוריה בקשת תמיכה להכנסת כלה, בכתב-ידו של אבי הכלה רבי יוסף אדלר. ירושלים, אדר תרפ"ז [1927]. • דפי פנקס גמ"ח, רשימת חובות, הלוואות, גביות והחזרי חובות. בארדיוב, שנות התר"ע [1910]. • ארבעה עמודים בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, ביידיש, בהם תקנות הוראות והלכות של אפיית מצות. • דף מודפס - איסור על "שחוטי חוץ", מאת רבני בארדיוב רבי אביגדור צבי הלברשטאם ורבי יצחק טייטלבוים. בארדיוב, סיון, תרצ"ד [1934]. יידיש. • דף בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, רשימת מנויים להדפסת הספר "דברי אברהם" (ברטפלד, תרס"ז - מאת זקנו רבי חיים אברהם ארנשטיין אב"ד בארדיוב).
רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח-תש"ב), כיהן כדיין ומו"צ בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד i(Bartfeld. תלמידו של המהר"ם שיק, ומאהוביו ומקורביו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. כמו כן, היה נערץ ואהוב אצל האדמו"רים מבאבוב, רבי שלמה הלברשטאם ובנו רבי בן ציון - בעל ה"קדושת ציון". מסופר על ה"קדושת ציון" מבאבוב שפעם כשהגיע לבקר בבארדיוב, עירו של רבי יצחק, כשנסע בכרכרה מתחנת הרכבת אל אכסיינתו, בחר את רבי יצחק, מכל רבני וחשובי העיר שהגיעו לקבל את פניו, שיעלה לשבת על ידו בכרכרה, ונימק ואמר: אל תתמהו שקראתי לו ולא לאחד משאר הרבנים הזקנים, כי עליו אמר כ"ק אבי זצ"ל [האדמו"ר רבי שלמה] שהוא לומד תורה לשמה.
מהמכתבים שלפנינו שנשלחו לרבי יצחק, נראה שעסק הרבה בגמילות חסדים ובתמיכה בתלמידי חכמים.
נספה באושוויץ בט' באב תש"ב. מכתביו נדפס ספר בשם "דברי יצחק".
26 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
חלק מהדפים שלפנינו הם בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, וחלקם הם מכתבים שנשלחו אליו.
• הזמנה מודפסת לחתונת משפחות מילר-טייטלבוים, עם הזמנה בכתב-ידו של אבי הכלה רבי יצחק טייטלבוים, בארדיוב, אלול [תר"צ 1930]. • מכתב חידושי תורה מאת רבי יעקב עקשטיין. תרל"ה [1875]. • 4 מכתבים מאת רבי דוד צבי אויערבאך אב"ד סוקולוב, בהם חידושי תורה ובקשות תמיכה. • הזמנה מודפסת באותיות מוזהבות לחתונת משפחות סמט-אדלר, ומאחוריה בקשת תמיכה להכנסת כלה, בכתב-ידו של אבי הכלה רבי יוסף אדלר. ירושלים, אדר תרפ"ז [1927]. • דפי פנקס גמ"ח, רשימת חובות, הלוואות, גביות והחזרי חובות. בארדיוב, שנות התר"ע [1910]. • ארבעה עמודים בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, ביידיש, בהם תקנות הוראות והלכות של אפיית מצות. • דף מודפס - איסור על "שחוטי חוץ", מאת רבני בארדיוב רבי אביגדור צבי הלברשטאם ורבי יצחק טייטלבוים. בארדיוב, סיון, תרצ"ד [1934]. יידיש. • דף בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, רשימת מנויים להדפסת הספר "דברי אברהם" (ברטפלד, תרס"ז - מאת זקנו רבי חיים אברהם ארנשטיין אב"ד בארדיוב).
רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח-תש"ב), כיהן כדיין ומו"צ בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד i(Bartfeld. תלמידו של המהר"ם שיק, ומאהוביו ומקורביו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. כמו כן, היה נערץ ואהוב אצל האדמו"רים מבאבוב, רבי שלמה הלברשטאם ובנו רבי בן ציון - בעל ה"קדושת ציון". מסופר על ה"קדושת ציון" מבאבוב שפעם כשהגיע לבקר בבארדיוב, עירו של רבי יצחק, כשנסע בכרכרה מתחנת הרכבת אל אכסיינתו, בחר את רבי יצחק, מכל רבני וחשובי העיר שהגיעו לקבל את פניו, שיעלה לשבת על ידו בכרכרה, ונימק ואמר: אל תתמהו שקראתי לו ולא לאחד משאר הרבנים הזקנים, כי עליו אמר כ"ק אבי זצ"ל [האדמו"ר רבי שלמה] שהוא לומד תורה לשמה.
מהמכתבים שלפנינו שנשלחו לרבי יצחק, נראה שעסק הרבה בגמילות חסדים ובתמיכה בתלמידי חכמים.
נספה באושוויץ בט' באב תש"ב. מכתביו נדפס ספר בשם "דברי יצחק".
26 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מסמכים בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של רבי ישראל ברוך שפירא "אב"ד דק"ק בלענדאוו". בלנדוב, חשון-שבט תרצ"ז [1936-1937].
אישור גירושין ("תעודת גט") ואישור גביית עדות על גירושין [נשלחו כפי הנראה, למשרד הרבנות הראשית בא"י].
האדמו"ר רבי ישראל ברוך שפירא (נספה בשואה), מרבני ואדמו"רי פולין. חתן האדמו"ר רבי שלום מאיר יחיאל שפירא אב"ד בלנדוב, משושלת מוגלניצא-קוזניץ (נפטר ניסן תרע"ה). ממלא מקום חותנו כאב"ד ואדמו"ר בבלנדוב.
שני דפים. גודל משתנה. מצב טוב-בינוני. הדפים גזורים בשוליהם ובכל אחד מהם נותר נקב תיוק אחד.
אישור גירושין ("תעודת גט") ואישור גביית עדות על גירושין [נשלחו כפי הנראה, למשרד הרבנות הראשית בא"י].
האדמו"ר רבי ישראל ברוך שפירא (נספה בשואה), מרבני ואדמו"רי פולין. חתן האדמו"ר רבי שלום מאיר יחיאל שפירא אב"ד בלנדוב, משושלת מוגלניצא-קוזניץ (נפטר ניסן תרע"ה). ממלא מקום חותנו כאב"ד ואדמו"ר בבלנדוב.
שני דפים. גודל משתנה. מצב טוב-בינוני. הדפים גזורים בשוליהם ובכל אחד מהם נותר נקב תיוק אחד.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-22 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ רבי שלום מוסקוביץ. [לונדון, אב תרצ"ט].
נשלח אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, מגדולי רבני לונדון. תוכן המכתב עוסק בכמה עניינים פרטיים וציבוריים. בתוך הדברים מספר האדמו"ר על פעילותו לפרסם את הדרך המותרת לגלח את הזקן במכונה חשמלית, מבלי לעבור על איסור גילוח בתער: "זה איזה שנים אשר ביקשתי להרבנים הג'[אונים] שליט"א שנעשה מה אודות גילוח הזקן ר"ל, שיש היום תקנה לתקן במספרים האלעקטרי [=מכונת גילוח חשמלית], והה"ג וויינבערג שליט"א אמר על זה יש חשש תער, ואמרתי כי יבררו אם באמת מספרים הוא, נפרסם בעתונים לעשות ולתקן הזקן בזה, להציל אלפי יהודים מלעבור על חמשה לאוין ר"ל, ולא היה אוזן קשבת לדברי..." [עפ"י ההלכה אסור לגלח זקן בתער, רק במספרים כעין תער. עם המצאת מכונות הגילוח החל נדון הלכתי האם דינם כמספריים המותרות, או כתער האסור. האדמו"ר משאץ רצה שהרבנים יפרסמו היתר על מכונות הגילוח, כדי שיהודי אנגליה לא יכשלו באיסור דאורייתא של גילוח הזקן בתער].
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
גלוית דואר רשמית של האדמו"ר (כתובה משני צדיה). 10X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים בשולי הגלויה. חותמת דואר מהתאריך 14 באוגוסט 1939. הבול נתלש.
נשלח אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, מגדולי רבני לונדון. תוכן המכתב עוסק בכמה עניינים פרטיים וציבוריים. בתוך הדברים מספר האדמו"ר על פעילותו לפרסם את הדרך המותרת לגלח את הזקן במכונה חשמלית, מבלי לעבור על איסור גילוח בתער: "זה איזה שנים אשר ביקשתי להרבנים הג'[אונים] שליט"א שנעשה מה אודות גילוח הזקן ר"ל, שיש היום תקנה לתקן במספרים האלעקטרי [=מכונת גילוח חשמלית], והה"ג וויינבערג שליט"א אמר על זה יש חשש תער, ואמרתי כי יבררו אם באמת מספרים הוא, נפרסם בעתונים לעשות ולתקן הזקן בזה, להציל אלפי יהודים מלעבור על חמשה לאוין ר"ל, ולא היה אוזן קשבת לדברי..." [עפ"י ההלכה אסור לגלח זקן בתער, רק במספרים כעין תער. עם המצאת מכונות הגילוח החל נדון הלכתי האם דינם כמספריים המותרות, או כתער האסור. האדמו"ר משאץ רצה שהרבנים יפרסמו היתר על מכונות הגילוח, כדי שיהודי אנגליה לא יכשלו באיסור דאורייתא של גילוח הזקן בתער].
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
גלוית דואר רשמית של האדמו"ר (כתובה משני צדיה). 10X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים בשולי הגלויה. חותמת דואר מהתאריך 14 באוגוסט 1939. הבול נתלש.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
מסמך רשמי מודפס, "טופס בקשה ע"ד [על דבר] רשיון עליה בשביל קרוב מחוץ לארץ", עם מילוי בכתב-יד קדשו וחתימתו של המבקש - האדמו"ר המקובל רבי יהודה ליב אשלג (בעל ספר הסולם, על הזוהר הקדוש). בני ברק, אלול תרצ"ד [1934].
במסמך שלפנינו מבקש מוהרי"ל אשלג רשיון עליה ואיחוד משפחות עם גיסו הרב שמואל אלחנן בליזינסקי מוורשא, אשתו ושלשת ילדיהם. בטופס הבקשה גם מופיע מידע על הרב אשלג, הכותב כי הגיע לארץ בט"ז תשרי תרפ"א [יו"ט שני של סוכות], כי הוא מתפרנס מ"רבנות", כי רכושו הוא "בית בבני ברק", וכי הכנסתו החדשית היא שלושים לא"י. במסמך שלפנינו הוא מתחייב לדאוג לפרנסת קרובי משפחתו, "מבלי שיהיו זקוקים לעזרה של איזה מוסד שהוא".
הגאון הקדוש רבי יהודה ליב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו), גאון ולמדן, קדוש וטהור, מקובל אלוקי והוגה דעות. כיהן ברבנות בעיר וורשה, ולמד שם מפי זקנים את תורת הקבלה. עלה לירושלים בשנת תרפ"א, בה הקים את ישיבת "עיטור רבנים" ללימודי הנגלה, מלבד שיעוריו הרבים בקבלה, שהיה מוסר לפני אברכים נבחרים. לימים התלכדו סביבו קבוצה גדולה של תלמידים וחסידים וכיהן באדמו"רות. חיבר והוציא לאור ספרים רבים בקבלה, כשגולת הכותרת סדרת חיבוריו הגדולים: "תלמוד עשר הספירות" ופירוש ה"סולם" על ספר הזוהר, שנדפס עד היום בעשרות מהדורות שנפוצו ברחבי העולם כולו. תורתו בחכמת הקבלה סללה דרך חדשה ומקורית בהבנת כתבי האר"י ודברי הזוהר.
בשנים תרצ"ד-ת"ש התגורר הרב אשלג במושבה החדשה בבני ברק, בביתו אשר רכש בשכונת גבעת רוקח (כיום רחוב בן פתחיה), והקים בה את בית מדרשו. באותה תקופה התיידד בעל ה"סולם" עם שכנו מרן ה"חזון איש", שעלה לא"י בשנת תרצ"ג והתגורר אף הוא בשכונת גבעת רוקח בבני ברק. מעניין לציין שבספר תולדותיו של בעל הסולם ("הסולם", מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב, ירושלים, תשנ"ז) נכתב כי בעל הסולם עבר לגור בבני ברק רק בשנת תרצ"ו עד שנת ת"ש, ואילו במסמך שלפנינו מתגלה כי כבר משנת תרצ"ד הוא עבר לגור בבני ברק. פרט נוסף שמתגלה במסמך שלפנינו הוא תאריך עלייתו לארץ ישראל בט"ז תשרי תרפ"א (1920), ולא כפי שנכתב בספר הנ"ל (עמ' נט), שהוא הגיע לארץ ישראל בט"ז תשרי תרפ"ב (1921).
[1] דף, נייר מסמכים רשמי (של מרכז אגודת ישראל). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים. קרע חסר בראש הדף. סימני קיפול ונקבי תיוק. כפי הנראה רוב הכיתוב למילוי הטופס נכתב אף הוא בכתב-יד קדשו של מוהרי"ל אשלג.
במסמך שלפנינו מבקש מוהרי"ל אשלג רשיון עליה ואיחוד משפחות עם גיסו הרב שמואל אלחנן בליזינסקי מוורשא, אשתו ושלשת ילדיהם. בטופס הבקשה גם מופיע מידע על הרב אשלג, הכותב כי הגיע לארץ בט"ז תשרי תרפ"א [יו"ט שני של סוכות], כי הוא מתפרנס מ"רבנות", כי רכושו הוא "בית בבני ברק", וכי הכנסתו החדשית היא שלושים לא"י. במסמך שלפנינו הוא מתחייב לדאוג לפרנסת קרובי משפחתו, "מבלי שיהיו זקוקים לעזרה של איזה מוסד שהוא".
הגאון הקדוש רבי יהודה ליב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו), גאון ולמדן, קדוש וטהור, מקובל אלוקי והוגה דעות. כיהן ברבנות בעיר וורשה, ולמד שם מפי זקנים את תורת הקבלה. עלה לירושלים בשנת תרפ"א, בה הקים את ישיבת "עיטור רבנים" ללימודי הנגלה, מלבד שיעוריו הרבים בקבלה, שהיה מוסר לפני אברכים נבחרים. לימים התלכדו סביבו קבוצה גדולה של תלמידים וחסידים וכיהן באדמו"רות. חיבר והוציא לאור ספרים רבים בקבלה, כשגולת הכותרת סדרת חיבוריו הגדולים: "תלמוד עשר הספירות" ופירוש ה"סולם" על ספר הזוהר, שנדפס עד היום בעשרות מהדורות שנפוצו ברחבי העולם כולו. תורתו בחכמת הקבלה סללה דרך חדשה ומקורית בהבנת כתבי האר"י ודברי הזוהר.
בשנים תרצ"ד-ת"ש התגורר הרב אשלג במושבה החדשה בבני ברק, בביתו אשר רכש בשכונת גבעת רוקח (כיום רחוב בן פתחיה), והקים בה את בית מדרשו. באותה תקופה התיידד בעל ה"סולם" עם שכנו מרן ה"חזון איש", שעלה לא"י בשנת תרצ"ג והתגורר אף הוא בשכונת גבעת רוקח בבני ברק. מעניין לציין שבספר תולדותיו של בעל הסולם ("הסולם", מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב, ירושלים, תשנ"ז) נכתב כי בעל הסולם עבר לגור בבני ברק רק בשנת תרצ"ו עד שנת ת"ש, ואילו במסמך שלפנינו מתגלה כי כבר משנת תרצ"ד הוא עבר לגור בבני ברק. פרט נוסף שמתגלה במסמך שלפנינו הוא תאריך עלייתו לארץ ישראל בט"ז תשרי תרפ"א (1920), ולא כפי שנכתב בספר הנ"ל (עמ' נט), שהוא הגיע לארץ ישראל בט"ז תשרי תרפ"ב (1921).
[1] דף, נייר מסמכים רשמי (של מרכז אגודת ישראל). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים. קרע חסר בראש הדף. סימני קיפול ונקבי תיוק. כפי הנראה רוב הכיתוב למילוי הטופס נכתב אף הוא בכתב-יד קדשו של מוהרי"ל אשלג.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
כתב-יד, צרור דפים בכתב-ידו של רבי אשר סגל לאווי. דרשות והספדים. קאלוב, [בין השנים תרצ"ה-תש"ד 1944-1935].
כחמש דרשות של הספדים. נכתבו על ניירות מכתבים רשמיים של הרב, עם הכותרת: "אשר סגל לא"ווי, דיין ומו"צ בקאלוב".
הגאון הקדוש רבי אשר סגל לאווי (נספה בשואה תש"ד) היה בנו של האדמו"ר רבי אלימלך סגל לאווי אב"ד טאהש, וחתנו של אחיו רבי מרדכי אב"ד דמטשער. בשנת תרצ"ה התמנה רבי אשר לדיין ומו"צ בקאלוב, וכן עמד שם בראשות ישיבה. אחד מתלמידיו המפורסמים הוא אחיינו האדמו"ר המפורסם רבי משולם פייש לאווי מטאהש-קנדה, שבגיל צעיר למד בישיבת דודו והיה מתלמידיו המובהקים. נרצח על ידי הנאצים בשנת תש"ד יחד עם אשתו ושמונת ילדיהם.
[9] דף (13 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט.
כחמש דרשות של הספדים. נכתבו על ניירות מכתבים רשמיים של הרב, עם הכותרת: "אשר סגל לא"ווי, דיין ומו"צ בקאלוב".
הגאון הקדוש רבי אשר סגל לאווי (נספה בשואה תש"ד) היה בנו של האדמו"ר רבי אלימלך סגל לאווי אב"ד טאהש, וחתנו של אחיו רבי מרדכי אב"ד דמטשער. בשנת תרצ"ה התמנה רבי אשר לדיין ומו"צ בקאלוב, וכן עמד שם בראשות ישיבה. אחד מתלמידיו המפורסמים הוא אחיינו האדמו"ר המפורסם רבי משולם פייש לאווי מטאהש-קנדה, שבגיל צעיר למד בישיבת דודו והיה מתלמידיו המובהקים. נרצח על ידי הנאצים בשנת תש"ד יחד עם אשתו ושמונת ילדיהם.
[9] דף (13 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
שני דפים בכתב-יד שנשלחו כאישורי קבלה על כספים שנשלחו לפליטי מלחמת העולם השניה שגרו באראד שברומניה, אל האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. בכל דף חתימות של כ-25 מהפליטים, וביניהן גם חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי משולם פייש סגל לאווי מטאש בשנות בחרותו. אראד, רומניה, [תש"ה-תש"ו 1496-1495].
אחד מאישורי הקבלה נכתב על נייר מסמכים רשמי של "הסתדרות אגודת ישראל בר[ו]מני'[ה] סניף אראד".
בראש כל דף נכתב: "שמות יתר הפליטים משארית ישראל היראים וחרידים[!] אשר קבלו עזר ותמיכה ע"י הרה"ג הצ'[דיק] נאדר בקודש מהללים הרבי מוושניצא שליט"א". לאחר שורות אלו באו על החתום הפליטים (25 בדף אחד ו-26 בדף השני), כשלצד כל שם נכתב הסכום שקיבל.
החתום השני באחד הדפים הוא האדמו"ר רבי משולם פייש סגל לאווי מטאש: "הב'[חור] משולם פייש סגל נכד ההגה"צ מטאשש".
בין החתומים ישנם בנים ונכדים של רבני ואדמו"רי הונגריה, ביניהם: "הק' אברהם פרענקעל מב"ח נכד להה"צ מדאראג זצ"ל"; "הק' יודא ליב פרענקעל מב"ח [=מבית חלפון] נכד של הרה"צ רש"פ [=רבי שמואל פרענקעל] מדאראג זצ"ל"; "הב'[חור] יצחק עהרענפעלד בן הה"ג ממישקאלץ", "הק' אליעזר ווייס נכד הרה"ג הצ' מפעלעדיהאזא", "הק' אברהם שמואל בנימין סופר בהגאון מהר"ם סופר שליט"א מערלוי יע"א", ועוד.
הרקע למסמך שלפנינו: בשלהי מלחמת העולם השניה, ולאחריה, התקבצו אלפי פליטים באראד שברומניה (דרום טרנסילבניה), בהם רבנים ואדמו"רים. בקיץ תש"ד נמלט לשם לתקופה קצרה האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ בעל ה"אמרי חיים", משם המשיך לבוקרסט, ומשם חזר לעירו גרוסוורדיין. במשך שנות המלחמה ולאחריה "אסף כסף לפדיון שבויים ועזר למצוקים בעת צרתם" (קדוש ישראל, ב', עמ' תקעב). לפנינו מסמכים המתעדים את פעילות האדמו"ר, באמצעות הסניף המקומי של "אגודת ישראל", לסייע לפליטים בעזרה חומרית. הדפים שלפנינו נשלחו אל האדמו"ר בשנת תש"ה או תש"ו, בעת שהאדמו"ר שהה בבוקרסט או בגרוסוורדיין.
האדמו"ר מטאהש, הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי (תרפ"ב-תשע"ה), בן האדמו"ר רבי מרדכי מדעמעטשער (דֶמֶצֶ'ר), נכדו של רבי משולם פייש לאווי מטאהש (הראשון). לאחר השואה שהה במחנה העקורים באבלסברג שבגרמניה. בין מקומות נדודיו לאחר המלחמה שהה תקופה באראד, שם התאכסן בביתו של רבי זאב וואלף מוטצען (שפת חיים, ירושלים תשע"ט, חשון, עמ' לו). בשנת תשי"א הגיע למונטריאול קנדה, בה הקים בשנת תשכ"ג את קרית "בית הלוי" לחסידות טאהש. נודע בתפילותיו הארוכות והנהגתו בעבודת ה' בדבקות נפלאה. רבים היו נוהרים לחסות בצל קורתו בשבת קודש, מהם מגדולי המשפיעים החסידיים בארה"ב וקנדה. דברי תורתו נדפסו בספר "עבודת עבודה".
[2] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול.
אחד מאישורי הקבלה נכתב על נייר מסמכים רשמי של "הסתדרות אגודת ישראל בר[ו]מני'[ה] סניף אראד".
בראש כל דף נכתב: "שמות יתר הפליטים משארית ישראל היראים וחרידים[!] אשר קבלו עזר ותמיכה ע"י הרה"ג הצ'[דיק] נאדר בקודש מהללים הרבי מוושניצא שליט"א". לאחר שורות אלו באו על החתום הפליטים (25 בדף אחד ו-26 בדף השני), כשלצד כל שם נכתב הסכום שקיבל.
החתום השני באחד הדפים הוא האדמו"ר רבי משולם פייש סגל לאווי מטאש: "הב'[חור] משולם פייש סגל נכד ההגה"צ מטאשש".
בין החתומים ישנם בנים ונכדים של רבני ואדמו"רי הונגריה, ביניהם: "הק' אברהם פרענקעל מב"ח נכד להה"צ מדאראג זצ"ל"; "הק' יודא ליב פרענקעל מב"ח [=מבית חלפון] נכד של הרה"צ רש"פ [=רבי שמואל פרענקעל] מדאראג זצ"ל"; "הב'[חור] יצחק עהרענפעלד בן הה"ג ממישקאלץ", "הק' אליעזר ווייס נכד הרה"ג הצ' מפעלעדיהאזא", "הק' אברהם שמואל בנימין סופר בהגאון מהר"ם סופר שליט"א מערלוי יע"א", ועוד.
הרקע למסמך שלפנינו: בשלהי מלחמת העולם השניה, ולאחריה, התקבצו אלפי פליטים באראד שברומניה (דרום טרנסילבניה), בהם רבנים ואדמו"רים. בקיץ תש"ד נמלט לשם לתקופה קצרה האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ בעל ה"אמרי חיים", משם המשיך לבוקרסט, ומשם חזר לעירו גרוסוורדיין. במשך שנות המלחמה ולאחריה "אסף כסף לפדיון שבויים ועזר למצוקים בעת צרתם" (קדוש ישראל, ב', עמ' תקעב). לפנינו מסמכים המתעדים את פעילות האדמו"ר, באמצעות הסניף המקומי של "אגודת ישראל", לסייע לפליטים בעזרה חומרית. הדפים שלפנינו נשלחו אל האדמו"ר בשנת תש"ה או תש"ו, בעת שהאדמו"ר שהה בבוקרסט או בגרוסוורדיין.
האדמו"ר מטאהש, הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי (תרפ"ב-תשע"ה), בן האדמו"ר רבי מרדכי מדעמעטשער (דֶמֶצֶ'ר), נכדו של רבי משולם פייש לאווי מטאהש (הראשון). לאחר השואה שהה במחנה העקורים באבלסברג שבגרמניה. בין מקומות נדודיו לאחר המלחמה שהה תקופה באראד, שם התאכסן בביתו של רבי זאב וואלף מוטצען (שפת חיים, ירושלים תשע"ט, חשון, עמ' לו). בשנת תשי"א הגיע למונטריאול קנדה, בה הקים בשנת תשכ"ג את קרית "בית הלוי" לחסידות טאהש. נודע בתפילותיו הארוכות והנהגתו בעבודת ה' בדבקות נפלאה. רבים היו נוהרים לחסות בצל קורתו בשבת קודש, מהם מגדולי המשפיעים החסידיים בארה"ב וקנדה. דברי תורתו נדפסו בספר "עבודת עבודה".
[2] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,700
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
"קוויטל" בכתב-ידו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ, עם שמות ששת ילדיו ושני נכדיו. נמסר לאביו האדמו"ר רבי חיים מאיר מוויז'ניץ. פורים [אדר תשכ"א-תשכ"ב? 1962-1961?].
ב"קוויטל" שלפנינו כותב האדמו"ר ה"ישועות משה" מוויז'ניץ את שמו ושם אמו להזכירם לתפילה ולברכה: "משה יהושע בן מרגלית"; את שם אשתו ואמה: "זוג'[תי] לאה אסתר בת סאשי"; ואת שמות ילדיהם: "ישראל" [האדמו"ר מהר"י שליט"א], "שרה" [הרבנית מבעלזא תליט"א], "סאשי" [הרבנית מסאטמר תליט"א], "הינדא" [הרבנית ארנסטר תלי"א], "מנחם מענדיל" [האדמו"ר מוהרמ"מ שליט"א]. מתחת השמות מבקש האדמו"ר להעתיר על ילדיו "לגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
בסוף העמוד רישום בכתב-ידה של אמו הרבנית מרגלית, אשת ה"אמרי חיים": "פורים" [כפי הנראה אז כתב בנה האדמו"ר את ה"קוויטל" לאביו].
בעמוד האחורי כותב האדמו"ר את שם חתנו האדמו"ר מסקווירא ובתו - אשתו, ושני ילדיהם שכבר נולדו: "דוד בן טראני, זוג'[תו] חי'[ה] חנה בת לאה אסתר... אהרן מנחם מנדל... יצחק, ולגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
האדמו"ר מויזניץ רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כבר בהיותו בחור שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.
ב"קוויטל" שלפנינו כותב האדמו"ר ה"ישועות משה" מוויז'ניץ את שמו ושם אמו להזכירם לתפילה ולברכה: "משה יהושע בן מרגלית"; את שם אשתו ואמה: "זוג'[תי] לאה אסתר בת סאשי"; ואת שמות ילדיהם: "ישראל" [האדמו"ר מהר"י שליט"א], "שרה" [הרבנית מבעלזא תליט"א], "סאשי" [הרבנית מסאטמר תליט"א], "הינדא" [הרבנית ארנסטר תלי"א], "מנחם מענדיל" [האדמו"ר מוהרמ"מ שליט"א]. מתחת השמות מבקש האדמו"ר להעתיר על ילדיו "לגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
בסוף העמוד רישום בכתב-ידה של אמו הרבנית מרגלית, אשת ה"אמרי חיים": "פורים" [כפי הנראה אז כתב בנה האדמו"ר את ה"קוויטל" לאביו].
בעמוד האחורי כותב האדמו"ר את שם חתנו האדמו"ר מסקווירא ובתו - אשתו, ושני ילדיהם שכבר נולדו: "דוד בן טראני, זוג'[תו] חי'[ה] חנה בת לאה אסתר... אהרן מנחם מנדל... יצחק, ולגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
האדמו"ר מויזניץ רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כבר בהיותו בחור שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
שלושה מכתבים בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מויזניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". בני ברק ותל אביב, תש"ח-תשט"ו [1948-1954].
• מכתב ברכה לנישואין, שנשלח אל רבי יוסף אדלר אב"ד טורדא. בני ברק, תמוז תשי"ג [1953].
• מכתב אל חבר הכנסת ר' זלמן ינקלביץ (בן יעקב), עם בקשה להמליץ אצל הקונסול האמריקאי עבור מרת חוה קוזיצקי, בת-אחותו של האדמו"ר. בני ברק, כסלו תשט"ו [1954].
• הזמנה מודפסת לחתונת בת האדמו"ר הרבנית שבע ברכה ארנסטר. מעבר לדף מכתב מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת ידו של האדמו"ר: "הק' חיים מאיר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". [תל אביב, אדר ב' תש"ח 1948].
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית וויזניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות וויזניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
3 מכתבים, שנים מהם על נייר מכתבים רשמי והשלישי על גבי דף הזמנה מודפס. גודל ומצב משתנים. כתמי רטיבות. בלאי וקרעים.
• מכתב ברכה לנישואין, שנשלח אל רבי יוסף אדלר אב"ד טורדא. בני ברק, תמוז תשי"ג [1953].
• מכתב אל חבר הכנסת ר' זלמן ינקלביץ (בן יעקב), עם בקשה להמליץ אצל הקונסול האמריקאי עבור מרת חוה קוזיצקי, בת-אחותו של האדמו"ר. בני ברק, כסלו תשט"ו [1954].
• הזמנה מודפסת לחתונת בת האדמו"ר הרבנית שבע ברכה ארנסטר. מעבר לדף מכתב מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת ידו של האדמו"ר: "הק' חיים מאיר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". [תל אביב, אדר ב' תש"ח 1948].
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית וויזניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות וויזניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
3 מכתבים, שנים מהם על נייר מכתבים רשמי והשלישי על גבי דף הזמנה מודפס. גודל ומצב משתנים. כתמי רטיבות. בלאי וקרעים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
דף מודפס של הזמנה לנישואין, עליו נכתבו מכתבים בחתימת יד קדשם של האדמו"רים רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים" מוויזניץ, ובנו רבי משה יהושע הגר בעל ה"ישועות משה". בני ברק, תשכ"ו [1966].
הזמנה מודפסת לנישואי האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים שליט"א מסיגט-סאטמר, עם בתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, בכ"א בסיון תשכ"ו. על גביה: מכתב בכת"י סופר וחתימת סב-הכלה האדמו"ר רבי "חיים מאיר"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של אבי-הכלה "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א". מעבר לדף: מכתב ביידיש בכתב-יד וחתימת סבתה של הכלה, הרבנית "מרגלית" הגר, אֵם-הַמְלוּכָה של עדת חסידי ויזניץ.
ההזמנה נשלחה אל רבי מיכאל חלוץ (הגר), בן-אחיו של סב-הכלה בעל ה"אמרי חיים" [הרה"ח ר' מיכאל חלוץ מרמת גן, היה בנו הבכור של האדמו"ר רבי ברוך מסרט-ויזניץ - מזיווגו הראשון לבת האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז].
[1] דף כפול. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
הזמנה מודפסת לנישואי האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים שליט"א מסיגט-סאטמר, עם בתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, בכ"א בסיון תשכ"ו. על גביה: מכתב בכת"י סופר וחתימת סב-הכלה האדמו"ר רבי "חיים מאיר"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של אבי-הכלה "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א". מעבר לדף: מכתב ביידיש בכתב-יד וחתימת סבתה של הכלה, הרבנית "מרגלית" הגר, אֵם-הַמְלוּכָה של עדת חסידי ויזניץ.
ההזמנה נשלחה אל רבי מיכאל חלוץ (הגר), בן-אחיו של סב-הכלה בעל ה"אמרי חיים" [הרה"ח ר' מיכאל חלוץ מרמת גן, היה בנו הבכור של האדמו"ר רבי ברוך מסרט-ויזניץ - מזיווגו הראשון לבת האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז].
[1] דף כפול. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ', 28 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פרטיגול מסקולען. [ללא מקום ותאריך].
שאלה הלכתית בהלכות מליחה, שנשלחה אל אחד הרבנים - "כבוד מורנו הרב הגאון הגדול בתורה וכו' האב"ד שליט"א" [לא ידוע לנו למי נשלח המכתב]. האדמו"ר דן באריכות בסוגיה ההלכתית הנוגעת למקרה שאירע בביתו בעת מליחת בשר אוז. הוא מסיים את מכתבו במילים: "...ע"כ ילמדנו רבנו הלכה למעשה בזה. בברכת התורה הנצחית וישועת ישראל. אוהבו וידידו עז, הק' א. זוסיא בהרה"ג מה"ו מהרי"א ז"ל פארטיגול".
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול) - האדמו"ר מסקולן (תרנ"ז-תשמ"ב), בנו וממלא מקומו של רבי ישראל אברהם אב"ד סקולען. בשנות השואה פעל במסירות להצלת פליטי פולין. לאחר השואה התגורר בבוקרשט ובמסירות נפש נלחם למען היהדות ברומניה הקומוניסטית. בביתו התגוררו כבנים עשרות יתומים, שהצילם מהחינוך הכפרני של אנשי השלטון, והבריחם אח"כ לארצות אחרות. לאחר שנאלץ להימלט אף הוא, הגיע האדמו"ר מסקולען לארצות הברית שם נודע כאחד מגדולי האדמורי"ם. הקים רשת בתי יתומים ובתי חינוך "חסד לאברהם - סקולען". הרבה צדקה וחסד ופעל רבות להצלת יהודים.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 18.5X21 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקרעים קלים בשולי הדף.
שאלה הלכתית בהלכות מליחה, שנשלחה אל אחד הרבנים - "כבוד מורנו הרב הגאון הגדול בתורה וכו' האב"ד שליט"א" [לא ידוע לנו למי נשלח המכתב]. האדמו"ר דן באריכות בסוגיה ההלכתית הנוגעת למקרה שאירע בביתו בעת מליחת בשר אוז. הוא מסיים את מכתבו במילים: "...ע"כ ילמדנו רבנו הלכה למעשה בזה. בברכת התורה הנצחית וישועת ישראל. אוהבו וידידו עז, הק' א. זוסיא בהרה"ג מה"ו מהרי"א ז"ל פארטיגול".
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול) - האדמו"ר מסקולן (תרנ"ז-תשמ"ב), בנו וממלא מקומו של רבי ישראל אברהם אב"ד סקולען. בשנות השואה פעל במסירות להצלת פליטי פולין. לאחר השואה התגורר בבוקרשט ובמסירות נפש נלחם למען היהדות ברומניה הקומוניסטית. בביתו התגוררו כבנים עשרות יתומים, שהצילם מהחינוך הכפרני של אנשי השלטון, והבריחם אח"כ לארצות אחרות. לאחר שנאלץ להימלט אף הוא, הגיע האדמו"ר מסקולען לארצות הברית שם נודע כאחד מגדולי האדמורי"ם. הקים רשת בתי יתומים ובתי חינוך "חסד לאברהם - סקולען". הרבה צדקה וחסד ופעל רבות להצלת יהודים.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 18.5X21 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקרעים קלים בשולי הדף.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של האדמו"ר מאמשינוב רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש. [ירושלים?, תשרי] תשי"ט [1958].
מכתב קצר שנשלח להנהלת כולל פולין-וורשה, יחד עם כספי תרומה. האדמו"ר מסיים את מכתבו "בברכת גמח"ט לשנת חיים טובים וישועה כללית. יר"י מאיר".
האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמשינוב - רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש (תרס"א-תשל"ו), בן האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב. ניצל בנס מן השואה עם משפחת אביו האדמו"ר, בבריחתם עם זרם הפליטים שנמלטו מאירופה הדוויה, לקובה שביפן ולשנחאיי. לאחר השואה הגיעו לארה"ב. לאחר פטירת אביו בשנת תשי"ד, עלה לארץ ישראל, בה הקים את בית מדרשו ואת ישיבת אמשינוב בירושלים. אוהב ישראל וענוותן, עובד ה' בכל לבו. בן בתו הוא האדמו"ר הנודע רבי יעקב מיליקובסקי שליט"א אדמו"ר מאמשינוב שליט"א.
דף כפול, 12.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק.
מכתב קצר שנשלח להנהלת כולל פולין-וורשה, יחד עם כספי תרומה. האדמו"ר מסיים את מכתבו "בברכת גמח"ט לשנת חיים טובים וישועה כללית. יר"י מאיר".
האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמשינוב - רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש (תרס"א-תשל"ו), בן האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב. ניצל בנס מן השואה עם משפחת אביו האדמו"ר, בבריחתם עם זרם הפליטים שנמלטו מאירופה הדוויה, לקובה שביפן ולשנחאיי. לאחר השואה הגיעו לארה"ב. לאחר פטירת אביו בשנת תשי"ד, עלה לארץ ישראל, בה הקים את בית מדרשו ואת ישיבת אמשינוב בירושלים. אוהב ישראל וענוותן, עובד ה' בכל לבו. בן בתו הוא האדמו"ר הנודע רבי יעקב מיליקובסקי שליט"א אדמו"ר מאמשינוב שליט"א.
דף כפול, 12.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג