מסמך רשמי מודפס, "טופס בקשה ע"ד [על דבר] רשיון עליה בשביל קרוב מחוץ לארץ", עם מילוי בכתב-יד קדשו וחתימתו של המבקש - האדמו"ר המקובל רבי יהודה ליב אשלג (בעל ספר הסולם, על הזוהר הקדוש). בני ברק, אלול תרצ"ד [1934].
במסמך שלפנינו מבקש מוהרי"ל אשלג רשיון עליה ואיחוד משפחות עם גיסו הרב שמואל אלחנן בליזינסקי מוורשא, אשתו ושלשת ילדיהם. בטופס הבקשה גם מופיע מידע על הרב אשלג, הכותב כי הגיע לארץ בט"ז תשרי תרפ"א [יו"ט שני של סוכות], כי הוא מתפרנס מ"רבנות", כי רכושו הוא "בית בבני ברק", וכי הכנסתו החדשית היא שלושים לא"י. במסמך שלפנינו הוא מתחייב לדאוג לפרנסת קרובי משפחתו, "מבלי שיהיו זקוקים לעזרה של איזה מוסד שהוא".
הגאון הקדוש רבי יהודה ליב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו), גאון ולמדן, קדוש וטהור, מקובל אלוקי והוגה דעות. כיהן ברבנות בעיר וורשה, ולמד שם מפי זקנים את תורת הקבלה. עלה לירושלים בשנת תרפ"א, בה הקים את ישיבת "עיטור רבנים" ללימודי הנגלה, מלבד שיעוריו הרבים בקבלה, שהיה מוסר לפני אברכים נבחרים. לימים התלכדו סביבו קבוצה גדולה של תלמידים וחסידים וכיהן באדמו"רות. חיבר והוציא לאור ספרים רבים בקבלה, כשגולת הכותרת סדרת חיבוריו הגדולים: "תלמוד עשר הספירות" ופירוש ה"סולם" על ספר הזוהר, שנדפס עד היום בעשרות מהדורות שנפוצו ברחבי העולם כולו. תורתו בחכמת הקבלה סללה דרך חדשה ומקורית בהבנת כתבי האר"י ודברי הזוהר.
בשנים תרצ"ד-ת"ש התגורר הרב אשלג במושבה החדשה בבני ברק, בביתו אשר רכש בשכונת גבעת רוקח (כיום רחוב בן פתחיה), והקים בה את בית מדרשו. באותה תקופה התיידד בעל ה"סולם" עם שכנו מרן ה"חזון איש", שעלה לא"י בשנת תרצ"ג והתגורר אף הוא בשכונת גבעת רוקח בבני ברק. מעניין לציין שבספר תולדותיו של בעל הסולם ("הסולם", מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב, ירושלים, תשנ"ז) נכתב כי בעל הסולם עבר לגור בבני ברק רק בשנת תרצ"ו עד שנת ת"ש, ואילו במסמך שלפנינו מתגלה כי כבר משנת תרצ"ד הוא עבר לגור בבני ברק. פרט נוסף שמתגלה במסמך שלפנינו הוא תאריך עלייתו לארץ ישראל בט"ז תשרי תרפ"א (1920), ולא כפי שנכתב בספר הנ"ל (עמ' נט), שהוא הגיע לארץ ישראל בט"ז תשרי תרפ"ב (1921).
[1] דף, נייר מסמכים רשמי (של מרכז אגודת ישראל). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים. קרע חסר בראש הדף. סימני קיפול ונקבי תיוק. כפי הנראה רוב הכיתוב למילוי הטופס נכתב אף הוא בכתב-יד קדשו של מוהרי"ל אשלג.

שני דפים בכתב-יד שנשלחו כאישורי קבלה על כספים שנשלחו לפליטי מלחמת העולם השניה שגרו באראד שברומניה, אל האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. בכל דף חתימות של כ-25 מהפליטים, וביניהן גם חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי משולם פייש סגל לאווי מטאש בשנות בחרותו. אראד, רומניה, [תש"ה-תש"ו 1496-1495].
אחד מאישורי הקבלה נכתב על נייר מסמכים רשמי של "הסתדרות אגודת ישראל בר[ו]מני'[ה] סניף אראד".
בראש כל דף נכתב: "שמות יתר הפליטים משארית ישראל היראים וחרידים[!] אשר קבלו עזר ותמיכה ע"י הרה"ג הצ'[דיק] נאדר בקודש מהללים הרבי מוושניצא שליט"א". לאחר שורות אלו באו על החתום הפליטים (25 בדף אחד ו-26 בדף השני), כשלצד כל שם נכתב הסכום שקיבל.
החתום השני באחד הדפים הוא האדמו"ר רבי משולם פייש סגל לאווי מטאש: "הב'[חור] משולם פייש סגל נכד ההגה"צ מטאשש".
בין החתומים ישנם בנים ונכדים של רבני ואדמו"רי הונגריה, ביניהם: "הק' אברהם פרענקעל מב"ח נכד להה"צ מדאראג זצ"ל"; "הק' יודא ליב פרענקעל מב"ח [=מבית חלפון] נכד של הרה"צ רש"פ [=רבי שמואל פרענקעל] מדאראג זצ"ל"; "הב'[חור] יצחק עהרענפעלד בן הה"ג ממישקאלץ", "הק' אליעזר ווייס נכד הרה"ג הצ' מפעלעדיהאזא", "הק' אברהם שמואל בנימין סופר בהגאון מהר"ם סופר שליט"א מערלוי יע"א", ועוד.
הרקע למסמך שלפנינו: בשלהי מלחמת העולם השניה, ולאחריה, התקבצו אלפי פליטים באראד שברומניה (דרום טרנסילבניה), בהם רבנים ואדמו"רים. בקיץ תש"ד נמלט לשם לתקופה קצרה האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ בעל ה"אמרי חיים", משם המשיך לבוקרסט, ומשם חזר לעירו גרוסוורדיין. במשך שנות המלחמה ולאחריה "אסף כסף לפדיון שבויים ועזר למצוקים בעת צרתם" (קדוש ישראל, ב', עמ' תקעב). לפנינו מסמכים המתעדים את פעילות האדמו"ר, באמצעות הסניף המקומי של "אגודת ישראל", לסייע לפליטים בעזרה חומרית. הדפים שלפנינו נשלחו אל האדמו"ר בשנת תש"ה או תש"ו, בעת שהאדמו"ר שהה בבוקרסט או בגרוסוורדיין.
האדמו"ר מטאהש, הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי (תרפ"ב-תשע"ה), בן האדמו"ר רבי מרדכי מדעמעטשער (דֶמֶצֶ'ר), נכדו של רבי משולם פייש לאווי מטאהש (הראשון). לאחר השואה שהה במחנה העקורים באבלסברג שבגרמניה. בין מקומות נדודיו לאחר המלחמה שהה תקופה באראד, שם התאכסן בביתו של רבי זאב וואלף מוטצען (שפת חיים, ירושלים תשע"ט, חשון, עמ' לו). בשנת תשי"א הגיע למונטריאול קנדה, בה הקים בשנת תשכ"ג את קרית "בית הלוי" לחסידות טאהש. נודע בתפילותיו הארוכות והנהגתו בעבודת ה' בדבקות נפלאה. רבים היו נוהרים לחסות בצל קורתו בשבת קודש, מהם מגדולי המשפיעים החסידיים בארה"ב וקנדה. דברי תורתו נדפסו בספר "עבודת עבודה".
[2] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול.

שלושה מכתבים בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מויזניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". בני ברק ותל אביב, תש"ח-תשט"ו [1948-1954].
• מכתב ברכה לנישואין, שנשלח אל רבי יוסף אדלר אב"ד טורדא. בני ברק, תמוז תשי"ג [1953].
• מכתב אל חבר הכנסת ר' זלמן ינקלביץ (בן יעקב), עם בקשה להמליץ אצל הקונסול האמריקאי עבור מרת חוה קוזיצקי, בת-אחותו של האדמו"ר. בני ברק, כסלו תשט"ו [1954].
• הזמנה מודפסת לחתונת בת האדמו"ר הרבנית שבע ברכה ארנסטר. מעבר לדף מכתב מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת ידו של האדמו"ר: "הק' חיים מאיר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". [תל אביב, אדר ב' תש"ח 1948].
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית וויזניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות וויזניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
3 מכתבים, שנים מהם על נייר מכתבים רשמי והשלישי על גבי דף הזמנה מודפס. גודל ומצב משתנים. כתמי רטיבות. בלאי וקרעים.

מכתב ארוך (2 עמ', 28 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פרטיגול מסקולען. [ללא מקום ותאריך].
שאלה הלכתית בהלכות מליחה, שנשלחה אל אחד הרבנים - "כבוד מורנו הרב הגאון הגדול בתורה וכו' האב"ד שליט"א" [לא ידוע לנו למי נשלח המכתב]. האדמו"ר דן באריכות בסוגיה ההלכתית הנוגעת למקרה שאירע בביתו בעת מליחת בשר אוז. הוא מסיים את מכתבו במילים: "...ע"כ ילמדנו רבנו הלכה למעשה בזה. בברכת התורה הנצחית וישועת ישראל. אוהבו וידידו עז, הק' א. זוסיא בהרה"ג מה"ו מהרי"א ז"ל פארטיגול".
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול) - האדמו"ר מסקולן (תרנ"ז-תשמ"ב), בנו וממלא מקומו של רבי ישראל אברהם אב"ד סקולען. בשנות השואה פעל במסירות להצלת פליטי פולין. לאחר השואה התגורר בבוקרשט ובמסירות נפש נלחם למען היהדות ברומניה הקומוניסטית. בביתו התגוררו כבנים עשרות יתומים, שהצילם מהחינוך הכפרני של אנשי השלטון, והבריחם אח"כ לארצות אחרות. לאחר שנאלץ להימלט אף הוא, הגיע האדמו"ר מסקולען לארצות הברית שם נודע כאחד מגדולי האדמורי"ם. הקים רשת בתי יתומים ובתי חינוך "חסד לאברהם - סקולען". הרבה צדקה וחסד ופעל רבות להצלת יהודים.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 18.5X21 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקרעים קלים בשולי הדף.