כתשעים גלויות ששלח הבחור היינריך כהן להוריו בבאזל, בתקופת לימודיו בישיבת פרשבורג. [פרשבורג, אוקטובר 1908 עד אפריל 1909]. גרמנית, משולבת עם מעט עברית.
תיעוד מפורט ומרתק על חיי הישיבה והקהילה בפרשבורג מנקודת מבטו של תלמיד ממערב אירופה.
הכותב, הבחור חיים (היינריך) כהן, בנו של רבי אשר מיכאל (ארתור) כהן אב"ד באזל, למד בישיבת פרשבורג במשך כחצי שנה, ובתקופה זו כתב את המכתבים שלפנינו (בהיותו בגילאי 19 ו-20). ההתכתבות עם בני משפחתו הייתה רצופה מאד: הוא כתב אליהם מספר פעמים בשבוע, ולעתים אף בכל יום. כך נוצר כעין יומן מרתק, המתעד את שגרת היום-יום של בחור בישיבת פרשבורג בתקופה זו, את אורח החיים של יהודי פרשבורג, את המצב החברתי והכלכלי בעיר, ועוד. ההתכתבות אף פותחת צוהר ליחסים ששררו בין בחורי הישיבה שבאו ממזרח אירופה לבחורים שהגיעו ממערב אירופה, מתוך הפרספקטיבה האישית של הכותב.
בגלויות מתואר סדר היום שלו, הלימודים עם החברותא, אגודת הבחורים בה לומדים חומש עם רש"י, תנאי המחיה שלו, המגורים אצל אחת ממשפחות הקהילה (משפחת Ratz, שדואגת לאוכל, לינה וכביסה לבגדיו), מאורעות בישיבה ובקהילה, עניינים פוליטיים שונים, תיאור היהודים ההונגריים והשוואתם ליהודי באזל, חנוכה ופורים בפרשבורג, תיאור ה"פורים שפיל" שערכו בחורי הישיבה, המבחן הגדול בישיבה, משלוח בשר כשר לבאזל מפרשבורג, ועוד עניינים רבים ומגוונים (מצורפת רשימת תקציר לכל הגלויות - בגרמנית). 
רבה של פרשבורג באותם ימים היה הגאון רבי עקיבא סופר בעל "דעת סופר", שנתמנה באותה שנה על מקום אביו בעל "שבט סופר". רבו של הכותב בישיבה היה רבי יצחק לייב סופר (המכונה בגלויות "ר' ליב"), בנו של ה"דעת סופר". ר' ליב מוזכר פעמים רבות במכתבים. באחת הגלויות מסופר על התנגדותו של ר' ליב סופר לציונות, ובמספר גלויות מתווך הכותב בין אביו הרב מבאזל לר' ליב בנושאים שונים.
הרב ד"ר חיים (היינריך) כהן (תרמ"ט-תשכ"ו 1889-1966), בנו של רבי אשר מיכאל כהן אב"ד באזל. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה בבאזל בשנת 1908, נסע ללמוד בישיבת פרשבורג, אז כתב את המכתבים שלפנינו. בהמשך הוסמך להוראת אנגלית וצרפתית, ובשנת 1914 הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים בברלין. בשנים 1917-1918 שירת כרב צבאי בחזית המערבית. בין השנים 1918-1939 שימש כרב איגוד בתי הכנסת ב"מואביט-הנזה" (Synagogenverein Moabit und Hansabezirk) בברלין. בנוסף, שימש כמנהל בית ספר יהודי ברובע הנזה בברלין והיה חבר הנהלת "אגודת ישראל". בשנת 1939 הצליח להימלט דרך שווייץ והתיישב בלונדון.
89 גלויות. 9X14 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.

מכתב (כ-13 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד - "הרב מטשעבין". ירושלים, תשרי תש"י [1949].
הסכמה והמלצה להדפסת הספר "וילקט יוסף" של רבי יוסף מנדלקרן.
ספר "וילקט יוסף" הוא ליקוט חשוב של דברי חסידות מאדמור"י בית קוצק ובית גור, והוא נדפס לבסוף בשנת תשט"ו בירושלים. ההסכמה שלפנינו לא נדפסה שם. בספר הנדפס מופיעות הסכמות מרבנים רבים, ובדף קג נדפסה בו הסכמה אחרת מהרב מטשעבין.
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשעבין בגליציה, וכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשעבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשעבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי הישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, החזון איש והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגמים בקפלי הנייר.