מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש - הרבי מחב"ד, בחתימת יד קדשו, ובתוספת כמה מילים בכתב-ידו. נשלח אל המשפיע רבי חיים שלום סגל מירושלים. ברוקלין, ניו יורק, כסלו תשל"א [1970].
כתוב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו. עם תוספת של מספר מילים בכתב-ידו של הרבי.
במכתבו מברך הרבי את הרב סגל לרגל יום הולדתו: " שתהי'[ה] שנת הצלחה אצלו, הן בגשמיות והן ברוחניות, ויוסיף בלימוד התורה וקיום מצותי'[ה] מתוך הרחבה".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-ידו: "הפ"נ יקרא עה"צ" [=הפדיון נפש יקרא על הציון]. כלומר, הרבי מודיע כי יקרא את שמות בני משפחתו של הרב סגל (שנכתבו על פתקה [קוויטל]), ויתפלל עליהם בציונו של חמיו - האדמו"ר הריי"ץ.
לאחר המילה "בברכה", הוסיף הרבי בכתב-ידו: "לבשו"ט" [=לבשורות טובות].
סמוך לחתימתו הוסיף הרבי בכתב-ידו: "בת"ח [=בתשואות חן] על מסירת הפ"ש [=הפרישת שלום] בתוכן מכתבו", כלומר, הרבי מודה להרב סגל שמסר במכתבו פרישת שלום.
על מקבל המכתב, רח"ש סגל, ראה בפריט הקודם.
אגרת דואר אוויר. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול.

מכתב תנחומים מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד, בחתימת יד קדשו. ברוקלין, אדר תשי"ב [1952].
כתוב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם הוספת המילה "וכבוד" בכתב-ידו.
המכתב נשלח אל רבי משה גליקמן-פרוש לאחר פטירת אביו רבי נפתלי צבי. במכתב כותב הרבי: "בצער נודעתי מפטירת אביו הרב מוה"ר נפתלי צבי ז"ל, והנני בזה בברכתי ואיחולי לבב, אשר לא ידע עוד מכל צער ועגמ"נ [=ועגמת נפש], ובעבודתו להרמת קרן תורת ישראל סבא והיהדות - יצליח".
לפני חתימתו הוסיף הרבי מילה בכתב-ידו: "[בברכה] וכבוד, מ. שניאורסאהן".
מקבל המכתב רבי משה גליקמן-פרוש (1983-1893), שימש כמזכיר אגודת ישראל בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, וכעורך העתון "קול ישראל". עשרות שנים כיהן כחבר מועצה בעיריית ירושלים. היה אביו של חבר הכנסת המפורסם הרב מנחם פרוש.
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

מכתב ברכה לשנה טובה, בחתימת-ידו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. נשלח אל רבי אלכסנדר סנדר יודאסין מתל-אביב. ברוקלין, אלול תשט"ז [1956].
כתוב במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של הרבי, בחתימת יד קדשו.
במכתבו מברך הרבי: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
לאחר חתימת הרבי, מופיעה תוספת (במכונת כתיבה) שהוסיף הרבי, עם כמה שורות הדרכה אישיות לגבי הפצת תורת החסידות: "במש"כ [=במה שכתב] שהפעולות והפרסומת וכיו"ב... גורמות רגש של ישות... ידוע פתגם אדהאמ"צ [=האדמו"ר האמצעי, רבי דובער מליובאוויטש, בנו של בעל התניא]: אציבעלע מעג פון דיר ווערען, אבער חסידות זאלסטו חזר'ן [=שיהיה ממך בצל, אבל תמשיך לחזור ברבים מאמרי חסידות], ובפרט שבעוה"ר [=שבעוונותינו הרבים], אצל כמה, רגש הישות ישנו, אבל פעולות אינן...".
הרבי מגיב במכתב זה למכתבו של הרב יודאסין, שכתב לרבי כי העובדה שהוא מפיץ ברבים את תורת החסידות ורעיונותיה, בדרשות ונאומים מוצלחים ובתוספת פרסומת, גורמת לו לתחושת גאווה וישות, ועקב כך עולים בו היסוסים אם להמשיך הלאה בפעולות ההפצה. על כך השיב לו הרבי, שהאדמו"ר האמצעי מליובאוויטש כבר נשאל על כך על ידי אחד מחסידיו שהיה "חוזר" ברבים על מאמרי חסידות. האדמו"ר האמצעי השיב לו שלמרות זאת עליו להמשיך ולחזור ברבים על מאמרי החסידות, כיון שלשומעיו הדבר כלל לא מפריע, ואין סיבה שבגלל הרהורי הגאווה של המשפיע יפסידו המקבלים.
המכתב שלפנינו הוא מן המכתבים המפורסמים ביותר של הרבי, בגלל הפתגם המפורסם של האדמו"ר האמצעי שמופיע בו, פתגם שהיה לקו מנחה בשיטתו של הרבי בהפצת יהדות וחסידות.
שורות אלו נדפסו ב"אגרות קודש" של הרבי, כרך יג, עמ' תצב, בהשמטת שם הנמען. על המקבל, הרב יודאסין, ראה פריט 306.
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. המכתב נחתך באמצעו והודבק בגב באמצעות דבק נייר כהה. סימני קיפול.