ספר חיי אדם, הלכות אורח חיים, מאת רבי אברהם דאנציג. זיטומיר, תרי"ח 1858. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
[4], 456 עמ'. 20.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נזקי עש ופגמים בשולי הדפים הראשונים. כ-15 מהדפים האחרונים עם פגעי עש רבים (רובם משוקמים) ופגיעות בטקסט. קרעים קלים ופגמים. חותמות. כריכה ישנה ופגומה, חסרה בחלקה האחורי.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה העברית ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. למיטב ידיעתנו לא הופיע במכירות מעולם.

סדר תיקון ליל שבועות והושענא רבא, על פי הסדר מספר של"ה. זיטומיר, תרכ"ג 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
שני שערים.
336 עמ'. 21 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. כריכת עור מקורית, עם הטבעה מעוטרת בחזית הכריכה הקדמית. פגמים בכריכה.

תלמוד בבלי, עם המפרשים. זיטומיר, [תרי"ח-תרכ"ד 1858-1864]. דפוס האחים שפירא. שמונה עשר כרכים.
שמונה עשר כרכים: ברכות; שבת; עירובין; פסחים, חגיגה; ראש השנה, יומא, סוכה; יבמות, סוטה; גיטין, נזיר; קדושין, נדרים; בבא קמא; בבא בתרא (שני עותקים); סנהדרין; מכות, הוריות; שבועות, עבודה זרה; זבחים, מנחות; חולין; בכורות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה, תמיד; נדה.
חסרות מסכתות: ביצה, תענית, מגילה, מועד קטן, כתובות, בבא מציעא.
18 כרכים. כ-36.5-37.5 ס"מ. מצב כללי בינוני-גרוע. כרכים בודדים במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי ועקבות רטיבות. פגעי עש רבים. קרעים וקמטים בחלק מדפי השער ובדפים נוספים. מרבית הכרכים בכריכות עור מקוריות, פגומות מאד, חלקן מנותקות. מספר כרכים בכריכות שונות.
הכרכים לא נבדקו על ידינו בצורה יסודית, והם נמכרים כמות שהם.

ספר התקנות והסכמות, תקנות ציבוריות ומנהגים הלכתיים שתקנו חכמי ירושלים במשך הדורות, מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
שני שערים, השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ. השער השני מופיע בדף [5], לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים. נדפס בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל ב"ק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין.
ספר זה כולל שני חלקים. בחלק ההראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר. החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים זכות בלעדיוּת על הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל ב"ק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים. [יש טפסים שלא נדפס בהם הדף האחרון עם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].
הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים - לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר, היתה כפי הנראה לחיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים, את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל ב"ק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו. הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. בכדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על עניני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" - הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.
[16], יג-עב דף. חסרים [4] דפים אחרונים (הושלמו בצילום). 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. נזקי עש. קרעים משוקמים בהדבקות ומילוי נייר. כריכה חדשה.

ספר שערי דמעה וישועה, תפילות להתפלל בכותל המערבי ובמקומות הקדושים, סדר ההשתטחות על קברי צדיקים וביאורים לתפילת העמידה על פי הקבלה, מאת ובעריכת רבי אהרן משה פרידנזון מסלונים. ירושלים, [תרכ"א 1861]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה יחידה.
"זה השער צדיקים יבואו בו להתפלל לה' אצל כותל המערבי ואצל האבות הקדושי' ושאר הצדיקים השוכנים בארצות החיים ונזכה לראותם בביאת הגואל...".
המחבר וה"מאסף" רבי אהרן משה פרידנזון מסלאנים, שעלה לירושלים בשנת תר"כ, מספר בהקדמתו על התחושה הקשה שאחזה בו למראה מצבו של הכותל המערבי ועל החלטתו לחבר ספר תפילות המיוסד על דרך הקבלה. בשמו של החיבור רמיזה (בגימטריה) לבתו, שרה הדסה, שנפטרה בדמי ימיה. רבי אהרן משה נפטר בירושלים, בשנת תרל"ח.
בדף השער איור מקום המקדש האופייני לדפוסי רבי ישראל ב"ק [דף השער של ספר זה נבחר כעיטור למעטפת כריכתו של ספר "גנזי ישראל" - קטלוג אוסף ספריו של ד"ר ישראל מהלמן, הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים תשמ"ה].
כ, יג, יג-טז, טז-כד דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים במילוי נייר בשוליים הפנימיים של דף השער (ובאחת מפינותיו) ובמספר דפים נוספים. סימני עש קלים במספר דפים אחרונים. כריכת עור חדשה, נאה.
ש' הלוי, מס' 53 (נרשם על פי עותק מאוסף Jews' College בלונדון).