סידור עם פירוש רבי יעקב עמדין, חלק ב' - שערי שמים [תפילות למועדים ועוד], נוסח אשכנז. אלטונא, [תק"ה-תק"ז 1745-1747]. [נדפס בבית המחבר רבי יעקב אב"ד עמדן - היעב"ץ]. מהדורה ראשונה.
חלקו השני של הסידור עם פירושי רבי יעקב עמדין, על פי הנגלה ועל פי הנסתר בדרך האר"י. המהדורה הראשונה של הסידור ידועה בדקדוקיה הרבים. רבי יעקב עמדין טרח רבות בנוסחאותיו המדויקות של הסידור, בניקוד ובדקדוק המילים. סידור זה נדפס במהדורות רבות ולימים נקרא על ידי מדפיסים מאוחרים יותר בשם סידור "בית יעקב". במהדורות החוזרות הרבות של הסידור (שנדפסו בלמברג ובוורשא) שינו ושיבשו את נוסח הפנים של התפילות, ומכל נוסחאותיו ודקדוקיו של רבי יעקב עמדין נותרו רק הערותיו המובלעות בתוך פירושו שבשולי הדפים. סדור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות. מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת ובהסכמת גדולי החסידות הרב מאפטא ורבי מרדכי מטשרנוביל. רבי מרדכי מטשרנוביל כותב בהסכמתו על נדירותה של המהדורה הראשונה - שהואיל וחביבים דבריו של היעב"ץ "כבר נטשטשו הסידורים ולא נמצא אף אחד בעיר". במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ה נדפס בברדיטשוב החלק השלישי ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין (רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה"). בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויזניץ כותב בהסכמתו לאותה מהדורה: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח".
הרבי רמ"מ מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265).
בשער חלק ב': "ארמון עיר האלקים פתוחה לי"ד שערים... 'שערי שמים'... לתקופת הימים חדשי השנה...".
עותק חסר. קנד, קנו-קנז דף. חסרים דפים: קנה, קנח-קנט (3 דפים). 16 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. נזקי עש בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט. קרע בדף האחרון, עם חסרון ופגיעה בטקסט. קמטים בשולי הדפים. חותמת בשער. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת.

משנה תורה להרמב"ם, סט שלם בארבעה כרכים. אמשטרדם, שנת מכת"ב [תס"ב-תס"ג 1702-1703]. המהדורה המוגהת ביותר של ספרי הרמב"ם, מהדורת-אם לרוב המהדורות שבאו אחריה. בכרך הראשון שער נוסף, מאויר בפיתוח נחושת. בשניים מהכרכים, לוחות איורים להלכות שבת, סוכה, קידוש החודש וכלאים. ארבעה כרכים.
חתימות על הכריכות הפנימיות: "הק' יצחק יוחנן בענעט". רישומים נוספים, חלקם מחוקים בדפי המגן של הכרך הראשון.
ארבעה כרכים. כרך א: [11], שכז, [4] דף. בין דפי ההסכמות וההקדמה נמצאים שני לוחות עם איורים - "צורות השייכות להלכות שבת וסוכה וקידוש החודש". כרך ב: [2], רכז, [4] דף. כרך ג: [1], ח, [1] דף מאוייר, ט-שסח, [9] דף. [1] לוח עם "צורות מכלאי זרעים וכלאי הכרם" נכרך בין דפים ח-ט. כרך ד: [1], קצט, רא-שט, [13] דף. כ-35 ס"מ. חלק מהדפים כהים. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות. פגמים קלים. סימני עש בודדים. אחד מדפי השער מעט רופף, עם קרעים קלים בשוליו, ללא חסרון. כריכות עור מקוריות, עם שרידי אבזמים. צדי הכריכות שחוקים. פגמים בכריכות. קרע עם חסרון באחת מהשדרות.
לוחות האיורים נכרכו בעותק זה במקומות שונים (בכרך א', בין דפי ההסכמות וההקדמה, ובכרך ג', בין דפים ח-ט), על אף שהמדפיסים ציינו בפנים שהם נמצאים בסוף הספר: "עיין בסוף הספר ציור...", "עיין בסוף הספר בצורה...". ידועים עותקים אחרים, שהלוחות נכרכו בהם בתחילת או בסוף הכרכים.