ארבעה כתבי-יד - שלושה חיבורים מאת המקובל רבי משה יאיר וינשטוק, בכתב-יד המחבר, ופנקס שמות וכתובות מקבלים וקונים של ספריו:
1. ספר נועם הכבוד, מבוא לתורת הקבלה ויסודותיה, מאת רבי משה יאיר וינשטוק. אוטוגרף המחבר.
בדף השער כותב המחבר: "הוא חבור כולל ומקיף... במעשה בראשית ובמעשה מרכבה... בהסברים נפלאים... בעיקרי חכמת הקבלה עם תורת החסידות...". התחבר בשנים תשכ"ג-תשל"ג. נדפס בירושלים בשנת תשס"א.
בפרקים האחרונים של החיבור, מבאר המחבר את יסודות שיטתם של כמה מגדולי המקובלים האחרונים, בהם הגר"א, הרמח"ל ובעל "שומר אמונים" הקדמון. בדפים [מה-מו] הוא מסביר את יסודות שיטת רבו המובהק מהרי"ל אשלג בעל ה"סולם".
[205] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. נקבי תיוק.
2. ספר דברי יאיר, על מסכת כתובות, מאת רבי משה יאיר וינשטוק. אוטוגרף המחבר.
חיבור אנציקלופדי על כללי הש"ס במסכת כתובות, על שמות התנאים והאמוראים המוזכרים במסכת, ומיקומם בסדר הדורות, וכן ציון המקורות בתלמודים ובמדרשים על כל שמות המקומות, בעלי החיים והצמחים המוזכרים במסכת כתובות. נדפס בירושלים [תשס"ו?].
[251] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. נקבי תיוק.
3. אגרת רב שרירא גאון, עם פירוש "ימות עולם", מאת רבי משה יאיר וינשטוק. אוטוגרף המחבר.
בפירוש מופיעים בירורים והשוואות נוסח על פי כתבי-יד ומהדורות שונות, וביאור יסודי והרחבה על כל פרט באגרת רבי שרירא. התחבר בשנת תשכ"א. נדפס בירושלים [תשס"-?].
[312] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. נקבי תיוק.
הגאון הצדיק המקובל הירושלמי רבי משה יאיר וינשטוק (תרנ"ט-תשמ"ב), נכדו ומקורבו של האדמו"ר המפורסם הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב (ר' דוד'ל), ותלמידו המובהק של האדמו"ר המקובל רבי יהודה ליב הלוי אשלג, בעל ה"סולם". גאון אדיר, מתמיד מופלא שפיו לא פסק מגירסה. בקי נפלא בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בשני התלמודים, במדרשים ובזהר, בקבלה ובחסידות, בהיסטוריה יהודית, במחקר ופילוסופיה. כתב בימי חייו 83 חיבורים גדולים (כמניין שנות חייו) על כל חלקי התורה. רוב חיבוריו הם חיבורים אנציקלופדיים עם סיכום המקורות והדעות שבכל עניין. בכל עניין הוא מגלה בהירות מיוחדת לצד בקיאות עצומה.
בהקדמתו לביאורו על האדרא רבה, חיבורו הראשון בקבלה, כותב המחבר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב חיבורים בקבלה, "ומה מאד הופתעתי בעת שאחד קדוש, המיוחד ממנהיגי דורנו שליט"א [האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש] אמר אלי בפה מלא ובפשיטות, כי שומה עלי לחבר ביאור על האדרות... והסחתי דעתי לגמרי מזה העניין... בשנת תשי"ט... הייתי מפרפר בין חיים למות... בשנייה האחרונה לחיי... עלתה בדעתי בלי נדר כי באם אשאר בין החיים אזי אעבוד במיטב יכלתי לחבר ביאור על האדרות... ובאותה הרגע ממש הרגשתי הקלה ושב אלי הרגש החיים...". החיבור שלפנינו "נועם הכבוד" הוא המשך לחיבורו על ה"אדרות". החיבורים שלפנינו נדפסו לאחר פטירתו, בשנות התש"ס, על ידי נכדו הרב יעקב אייכלר.
4. פנקס בכתב-ידו של רבי משה יאיר וינשטוק, עם שמות וכתובות אדמו"רים, רבנים ואישים שונים, בארץ ובחו"ל, אליהם נשלחו (או אמורים היו להישלח) ספריו של הרב וינשטוק. עם פרטים שונים (מחיר, האם הספר נשלח, ועוד).
למעלה מ-100 דף. 21-22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. מספר קרעים.

כתב-יד, דרשה לבר מצוה. [תורכיה], אלול תקנ"ו [1796].
כתיבה מזרחית בינונית ורהוטה. בראש כתב-היד כותרת: "דרוש שסדרתי לבר מצות לבני ידידי [=ידידיה?] יוסף ענינו[?] ה"י ביום ש"ק ר"ח אלול שנת התקנ"ו שבו ביום נשלם י"ג שנים ויום א'".
כתב-היד כולל דרוש ארוך בהלכה ואגדה, עם פלפולים בדברי הראשונים והאחרונים. בדף [4/א] מביא הכותב מדברי רבי שמואל מודיליאנו בעל "נאמן שמואל" ו"ארוחת תמיד" כשהוא פותח במילים הבאות: "או אפשר לומר עם מ"ש הרב א"א [=אדוני אבי?] הרא"ש ז"ל בס' ארוחת תמיד...". ובהמשך נכתב: "וכתב עוד א"א ז"ל שם...". הקשר של הכותב אל בעל "ארוחת תמיד" (שנפטר כבר בשנת תס"ד) אינו ברור.
[5] דף (10 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. דפים מנותקים.