מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- יד (103) Apply יד filter
- manuscript (103) Apply manuscript filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- and (85) Apply and filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ויהדות (27) Apply ויהדות filter
- הבלקן (27) Apply הבלקן filter
- איטליה (27) Apply איטליה filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
- והגהות (25) Apply והגהות filter
- חכמי (25) Apply חכמי filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- rabbi (25) Apply rabbi filter
- letter (24) Apply letter filter
- ירושלים (16) Apply ירושלים filter
- ומסמכים (16) Apply ומסמכים filter
- וארץ (16) Apply וארץ filter
- ישראל (16) Apply ישראל filter
- מכתבים, (16) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (16) Apply מכתבים filter
- document (16) Apply document filter
- eretz (16) Apply eretz filter
- israel (16) Apply israel filter
- jerusalem (16) Apply jerusalem filter
- letters, (16) Apply letters, filter
- אשכנז (13) Apply אשכנז filter
- ashkenazi (13) Apply ashkenazi filter
- המזרח (12) Apply המזרח filter
- orient (12) Apply orient filter
- שויתי (9) Apply שויתי filter
- מעוטרים, (9) Apply מעוטרים, filter
- מעוטרים (9) Apply מעוטרים filter
- לוחות (9) Apply לוחות filter
- "שויתי" (9) Apply "שויתי" filter
- decor (9) Apply decor filter
- decorated, (9) Apply decorated, filter
- shiviti (9) Apply shiviti filter
- ומכתבים (8) Apply ומכתבים filter
- תימן (8) Apply תימן filter
- yemenit (8) Apply yemenit filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- kabbalist (7) Apply kabbalist filter
מציג 61 - 72 of 103
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
שני דפים עם מכתבים מראשוני המתיישבים במושבה "ואדי אל חנין" (לימים: נס ציונה) ומאת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, בענין השאלת ספר תורה עבור בית הכנסת החדש שהוקם במושבה. ואדי אל חנין ויפו, אלול תרנ"ג [1893].
• מכתב שנשלח לירושלים אל המהרי"ל דיסקין, בחתימת המתיישבים מרדכי הוכברג ושלמה יפה, ובשולי העמוד מכתב (שתי שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי רבה של יפו והמושבות, המאשר "כי יש בהקאלאנייע [=מושבה] ואדי אל חאנין, לערך מנין אנשים המבקשים כנ"ל... יום ב' כ"ג אלול תרנ"ג, נאום נפתלי הירץ הלוי החונה פעה"ק יפו ת"ו".
המתיישבים מספרים במכתבם, על הקדשת "בית גדול ומפואר" לבית התפילה, לאחר שביהכנ"ס הקודם (שהוקדש ע"י ר' ראובן לערער, מייסד המושבה) היה צר מהכיל את המתפללים, ויש צורך בהקמת מנין נוסף. הם מבקשים מהמהרי"ל דיסקין שישתדל עבורם בהשאלת "ספר תורה כשירה, שנוכל להתפלל בכל עת ובכל זמן במנין...". הם גם מספרים על הצורך בהקמת בית כנסת חדש סמוך לבתיהם, עקב החשש מ"הבדווים" [בדואים] אשר "נטעו אהליהם לא רחוק מאתנו, ואין אנו יכולים לעזוב את בתינו בימים נוראים...", ועקב המצב בו "בימי הגשמים יש חדשים אשר לא נוכל להתפלל במנין".
• מצורף מכתב נוסף, עם אחד-עשר חתימות של ראשוני המתיישבים ומקימי הקהילה הנ"ל, המאשרים את קבלת ספר התורה בהשאלה מאת גבאי הת"ת בחצר רבי יהודא החסיד [=ביהכנ"ס החורבה], ומתחייבים להחזירו לשם מתי שידרשו לכך.
המסמכים ההיסטוריים שלפנינו, מהשנים הראשונות של המושבה בוואדי אל חנין [שנקראה לימים: נס ציונה], מתעדים הקדשת בית ציבורי לצורך בית הכנסת בשנת 1893 - דבר שאינו ידוע ממקור אחר [ב"מבט אל העבר", שבאתר הרשמי של עירית נס ציונה, נכתב כי רק בשנת 1907 "הונחה אבן פינה לבית הציבורי הראשון, ששימש בעת ובעונה אחת כבית ספר, בית כנסת, בית ועד, בית העם ובית ההגנה", המשמש כיום כבית המוזיאון בית ראשונים].
המקובל הנודע, הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי (וויידנבוים) אב"ד יפו (תרי"ג-תרס"ב 1852-1902), מגדולי המקובלים בליטא וירושלים. תלמידו של המהרי"ל דיסקין. עלה מביאליסטוק לירושלים בשנת תרמ"ד, והיה מגדולי מרביצי התורה בעיר. מסר שיעורים בהלכה בישיבת "דגל תורה" שייסד בעיר, ושיעורים עמוקים בקבלה [אליהם הגיעו גם זקני המקובלים הליטאים בירושלים]. בשנת תרמ"ו נתמנה ע"י רבי שמואל סלנט לרבנות יפו ומושבות ארץ ישראל, והיה הרב הראשון של הקהילה האשכנזית בעיר יפו, הממונה מטעם רבני ירושלים על עניני הדת במושבות החדשות בארץ ישראל.
[2] דף. 25.5-29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר דק ויבש, עם קרעים. הדבקות בנייר דבק בצידם האחורי של הדפים.
• מכתב שנשלח לירושלים אל המהרי"ל דיסקין, בחתימת המתיישבים מרדכי הוכברג ושלמה יפה, ובשולי העמוד מכתב (שתי שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי רבה של יפו והמושבות, המאשר "כי יש בהקאלאנייע [=מושבה] ואדי אל חאנין, לערך מנין אנשים המבקשים כנ"ל... יום ב' כ"ג אלול תרנ"ג, נאום נפתלי הירץ הלוי החונה פעה"ק יפו ת"ו".
המתיישבים מספרים במכתבם, על הקדשת "בית גדול ומפואר" לבית התפילה, לאחר שביהכנ"ס הקודם (שהוקדש ע"י ר' ראובן לערער, מייסד המושבה) היה צר מהכיל את המתפללים, ויש צורך בהקמת מנין נוסף. הם מבקשים מהמהרי"ל דיסקין שישתדל עבורם בהשאלת "ספר תורה כשירה, שנוכל להתפלל בכל עת ובכל זמן במנין...". הם גם מספרים על הצורך בהקמת בית כנסת חדש סמוך לבתיהם, עקב החשש מ"הבדווים" [בדואים] אשר "נטעו אהליהם לא רחוק מאתנו, ואין אנו יכולים לעזוב את בתינו בימים נוראים...", ועקב המצב בו "בימי הגשמים יש חדשים אשר לא נוכל להתפלל במנין".
• מצורף מכתב נוסף, עם אחד-עשר חתימות של ראשוני המתיישבים ומקימי הקהילה הנ"ל, המאשרים את קבלת ספר התורה בהשאלה מאת גבאי הת"ת בחצר רבי יהודא החסיד [=ביהכנ"ס החורבה], ומתחייבים להחזירו לשם מתי שידרשו לכך.
המסמכים ההיסטוריים שלפנינו, מהשנים הראשונות של המושבה בוואדי אל חנין [שנקראה לימים: נס ציונה], מתעדים הקדשת בית ציבורי לצורך בית הכנסת בשנת 1893 - דבר שאינו ידוע ממקור אחר [ב"מבט אל העבר", שבאתר הרשמי של עירית נס ציונה, נכתב כי רק בשנת 1907 "הונחה אבן פינה לבית הציבורי הראשון, ששימש בעת ובעונה אחת כבית ספר, בית כנסת, בית ועד, בית העם ובית ההגנה", המשמש כיום כבית המוזיאון בית ראשונים].
המקובל הנודע, הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי (וויידנבוים) אב"ד יפו (תרי"ג-תרס"ב 1852-1902), מגדולי המקובלים בליטא וירושלים. תלמידו של המהרי"ל דיסקין. עלה מביאליסטוק לירושלים בשנת תרמ"ד, והיה מגדולי מרביצי התורה בעיר. מסר שיעורים בהלכה בישיבת "דגל תורה" שייסד בעיר, ושיעורים עמוקים בקבלה [אליהם הגיעו גם זקני המקובלים הליטאים בירושלים]. בשנת תרמ"ו נתמנה ע"י רבי שמואל סלנט לרבנות יפו ומושבות ארץ ישראל, והיה הרב הראשון של הקהילה האשכנזית בעיר יפו, הממונה מטעם רבני ירושלים על עניני הדת במושבות החדשות בארץ ישראל.
[2] דף. 25.5-29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר דק ויבש, עם קרעים. הדבקות בנייר דבק בצידם האחורי של הדפים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב ארוך בדברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף בכור בנבנשתי, מחכמי ירושלים, אל רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין, ראש ישיבת המקובלים בית אל. [ירושלים? אחרי תרל"ח 1878].
גליון נייר, כתוב משני צדיו, בעמודות צרות (8 עמודות). מכתב ארוך, בו מפלפל רבי יוסף בנבנשתי בדבריו של הרב גאגין בספרו ישמח לב. חתום בסופו "עד פה אבא ולא אוסיף... הצעיר יוסף המכונה בכור ן' וניסטי", בתוספת חתימתו המסולסלת.
רבי יוסף בכור ב"ר רחמים שניאור בנבנשתי, (ת"ר-תרע"ו, אוצר הרבנים 8733), יליד ירושלים. בשנת תרל"ד יצא בשליחות ירושלים ובשנת תרמ"ג יצא בשליחות חברון. בשנת תר"ס כיהן כראש בית הדין של עדת הספרדים בירושלים.
גליון נייר, כתוב משני צדיו (8 עמודות כתובות). 30 ס"מ. מצב בינוני. קרעים גסים, עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול ובלאי.
גליון נייר, כתוב משני צדיו, בעמודות צרות (8 עמודות). מכתב ארוך, בו מפלפל רבי יוסף בנבנשתי בדבריו של הרב גאגין בספרו ישמח לב. חתום בסופו "עד פה אבא ולא אוסיף... הצעיר יוסף המכונה בכור ן' וניסטי", בתוספת חתימתו המסולסלת.
רבי יוסף בכור ב"ר רחמים שניאור בנבנשתי, (ת"ר-תרע"ו, אוצר הרבנים 8733), יליד ירושלים. בשנת תרל"ד יצא בשליחות ירושלים ובשנת תרמ"ג יצא בשליחות חברון. בשנת תר"ס כיהן כראש בית הדין של עדת הספרדים בירושלים.
גליון נייר, כתוב משני צדיו (8 עמודות כתובות). 30 ס"מ. מצב בינוני. קרעים גסים, עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול ובלאי.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
קונטרס בכתב-יד, דרוש הספד על פטירת רבי יצחק פראג אופלטקה. [ירושלים, תר"ס 1900].
כתיבה ספרדית נאה. בראש הקונטרס כותרת: "דרוש שדרשתי בתשלום החדש של עט"ר מר זקני הגאון כמוהר"י פראג נ"ע". כפי הנראה, הכותב הוא רבי חנניא גבריאל, שהיה נשוי לרחל נכדתו של רבי יצחק פראג, אשר מכנהו בהספדו "זקן ביתי" [כלומר סב אשתי].
"יגדל הבכי והמספד הגדול על העדרו של צדיק מן העולם... וק'[שה] סלוקו כס"ת שנשרף... ברחובות קריה בחוצות ירושת"ו אבד חסיד מן הארץ.. עט"ר הגאון מר זקני ז"ל זקן ביתי... אשר ידוע ומפורסם לכל את חכמתו הרמה והנשאה אשר היה בור סוד וכמעין המתגבר ומאיר עיני חכמים בהלכה...".
רבי יצחק פראג אופלטקה (תקע"ט-תר"ס), יליד העיר פראג ותלמיד החתם סופר בפרשבורג. בעידוד רבו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם הפך לדמות בולטת של רב, רופא ועסקן ציבורי. בהגיעו לירושלים התארח בביתו של הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, ובעקבות כך החל לסגל לעצמו את מנהגי העדה הספרדית, את הלבוש ואת שפת הלאדינו. הרב עייאש אף השיא לו את בתו, ומאז הפך רבי יצחק לסמל של שילוב ואינטגרציה בין אשכנזים לספרדים בירושלים. רבי יצחק היה פעיל בכל ענייני הציבור בירושלים. נודע כתלמיד חכם מופלג והתמחה אף ברפואה. הוא טיפל בחולי העיר בשיטות שונות, בצמחי מרפא ואף בהיפנוזה, ובהמשך אף ניהל את בית החולים מאיר רוטשילד. היה מיוזמי הקמת כולל הו"ד [הולנד-דויטשלנד], וכן הקים וניהל את התלמוד-תורה "דורש ציון". נכדתו רחל, בת בנו רבי אברהם פראג, נישאה לרבי חנניא יהושע גבריאל, יליד שאלוניקי, רב ושד"ר, ולאחר מכן ראב"ד עדת הספרדים בירושלים, מחבר הספרים "מנחת הח"ג", ו"שלמי הח"ג". כפי הנראה, הוא כותב ההספד שלפנינו.
[10] דף (20 עמ' כתובים). 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. מריחת דיו כתוצאה מרטיבות, עם טשטוש הטקסט במספר מקומות.
כתיבה ספרדית נאה. בראש הקונטרס כותרת: "דרוש שדרשתי בתשלום החדש של עט"ר מר זקני הגאון כמוהר"י פראג נ"ע". כפי הנראה, הכותב הוא רבי חנניא גבריאל, שהיה נשוי לרחל נכדתו של רבי יצחק פראג, אשר מכנהו בהספדו "זקן ביתי" [כלומר סב אשתי].
"יגדל הבכי והמספד הגדול על העדרו של צדיק מן העולם... וק'[שה] סלוקו כס"ת שנשרף... ברחובות קריה בחוצות ירושת"ו אבד חסיד מן הארץ.. עט"ר הגאון מר זקני ז"ל זקן ביתי... אשר ידוע ומפורסם לכל את חכמתו הרמה והנשאה אשר היה בור סוד וכמעין המתגבר ומאיר עיני חכמים בהלכה...".
רבי יצחק פראג אופלטקה (תקע"ט-תר"ס), יליד העיר פראג ותלמיד החתם סופר בפרשבורג. בעידוד רבו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם הפך לדמות בולטת של רב, רופא ועסקן ציבורי. בהגיעו לירושלים התארח בביתו של הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, ובעקבות כך החל לסגל לעצמו את מנהגי העדה הספרדית, את הלבוש ואת שפת הלאדינו. הרב עייאש אף השיא לו את בתו, ומאז הפך רבי יצחק לסמל של שילוב ואינטגרציה בין אשכנזים לספרדים בירושלים. רבי יצחק היה פעיל בכל ענייני הציבור בירושלים. נודע כתלמיד חכם מופלג והתמחה אף ברפואה. הוא טיפל בחולי העיר בשיטות שונות, בצמחי מרפא ואף בהיפנוזה, ובהמשך אף ניהל את בית החולים מאיר רוטשילד. היה מיוזמי הקמת כולל הו"ד [הולנד-דויטשלנד], וכן הקים וניהל את התלמוד-תורה "דורש ציון". נכדתו רחל, בת בנו רבי אברהם פראג, נישאה לרבי חנניא יהושע גבריאל, יליד שאלוניקי, רב ושד"ר, ולאחר מכן ראב"ד עדת הספרדים בירושלים, מחבר הספרים "מנחת הח"ג", ו"שלמי הח"ג". כפי הנראה, הוא כותב ההספד שלפנינו.
[10] דף (20 עמ' כתובים). 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. מריחת דיו כתוצאה מרטיבות, עם טשטוש הטקסט במספר מקומות.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר מדרש רבות עם פירושים שונים, על חומש במדבר, דברים וחמש מגילות. [אמשטרדם, תפ"ה 1725].
בדף הראשון הקדשה מאת השד"ר רבי אברהם חלואה מירושלים: "מכרתי זה הספר למע'[לת] הרב כמהר"ר מרדכי באבאיי... יהי רצון שיזכה ללמוד בו הוא ובניו אכי"ר, כ"ד השד"ר מכולל ק"ק מערביים בעה"ק ירושלים ת"ו, ע"ה אברהם חלואה ס"ט".
בגליונות הספר כעשרים הגהות בכתב-יד נאה, כמחציתן ארוכות עם תוכן פרשני.
השד"ר רבי אברהם חלואה (תרי"ח-תרפ"ד, שלוחי ארץ ישראל עמ' 754), מחכמי ורבני ירושלים. נולד בירושלים ולמד בישיבותיה. בגיל 29 יצא כשד"ר בשליחות כוללות הספרדים וכוללות המערביים בירושלים, לארצות ערב ופרס, צפון אפריקה וארצות הבלקן. בשליחותו האחרונה יצא כשד"ר ישיבת המקובלים "בית אל" לארצות שונות ובסיום מסעו התיישב בליוורנו, והוציא לאור את ספרו "מנחת אברהם" על התורה בשנת תרס"א.
עותק חסר כחציו: קעז-רמו דף; [1], ב-צה דף (במקור: [3], קט, [ק]ל-רמו; צה דף). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נזקי עש בדפים האחרונים. פגמים בדף האחרון. כריכת עור עתיקה, בלויה.
בדף הראשון הקדשה מאת השד"ר רבי אברהם חלואה מירושלים: "מכרתי זה הספר למע'[לת] הרב כמהר"ר מרדכי באבאיי... יהי רצון שיזכה ללמוד בו הוא ובניו אכי"ר, כ"ד השד"ר מכולל ק"ק מערביים בעה"ק ירושלים ת"ו, ע"ה אברהם חלואה ס"ט".
בגליונות הספר כעשרים הגהות בכתב-יד נאה, כמחציתן ארוכות עם תוכן פרשני.
השד"ר רבי אברהם חלואה (תרי"ח-תרפ"ד, שלוחי ארץ ישראל עמ' 754), מחכמי ורבני ירושלים. נולד בירושלים ולמד בישיבותיה. בגיל 29 יצא כשד"ר בשליחות כוללות הספרדים וכוללות המערביים בירושלים, לארצות ערב ופרס, צפון אפריקה וארצות הבלקן. בשליחותו האחרונה יצא כשד"ר ישיבת המקובלים "בית אל" לארצות שונות ובסיום מסעו התיישב בליוורנו, והוציא לאור את ספרו "מנחת אברהם" על התורה בשנת תרס"א.
עותק חסר כחציו: קעז-רמו דף; [1], ב-צה דף (במקור: [3], קט, [ק]ל-רמו; צה דף). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נזקי עש בדפים האחרונים. פגמים בדף האחרון. כריכת עור עתיקה, בלויה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
"אלקא דמאיר יעננו" - תעודת קלף ענקית - כתב מינוי לשד"ר רבי יעקב חי לובאטון, היוצא לשליחות מטעם כוללות העיר טבריה לערי עיראק, איראן, כורדיסטאן, סוריה, תורכיה, והסביבה, בחתימותיהם של 54 מחכמי ורבני העיר. טבריה, תמוז תרע"ד [1914].
כתיבה מזרחית קליגרפית, מרובעת ובינונית, על גליון קלף גדול, הגזור בראשו בצורת כיפה. הדגשה של מילים ומשפטים בכתיבה מרובעת גדולה.
בראש התעודה נכתב בגדול: "אלקא דמאיר יעננו ביום קראנו, זה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות - בע"ה בינ"ו עמ"י עש"ו [=בעזרת ה', בעזרת יי' נעשה ונצליח עזרי מעם יי' עושה שמים וארץ]".
רבי יעקב חי לובאטון, מחכמי טבריה באותה תקופה, התמנה בתעודה שלפנינו לשד"ר מטעם קהילת טבריה. בתעודה מפורטים הערים שאליהן מועדות פניו: "ערי ערב אסתאן וכורדסתאן ופרס גדול ופרס קטן... דמשק... בירות... צידון... סכנדרוניה... אנטוכייה... אר"ץ טובה [=ארם צובא]... קילז... עין טב... אורפא... מוצל... נציבין... ארוויל... זאכו, עקר, כוי סנג'אק... כרכוך... בגדאד... בעקובא... כאנגין... דיאר בכר... בצרה... בושיר... הם וסביבותיהם, כרך וכל הסמוך לו...".
בשולי התעודה חתמו 54 מרבני וחכמי עיר הקודש טבריה, לפי הפירוט הבא:
שורה ראשונה: רבי אליהו ילוז, רבי מנשה חמווי, רבי יעקב חי זריהן, רבי פנחס רפאל טולידאנו, רבי משה דוויך, רבי עקיבא חייא בהלול, רבי אליהו אדאהן, רבי שמואל בן קיקי, רבי יעקב ואעקנין, רבי משה יפרח, רבי יצחק לגראבלי, רבי מימון רבוח, רבי אליהו מלמד, רבי מכלוף שטרית, רבי מסעוד אדאהן, רבי יהודה טולידנו.
שורה שניה: רבי יעקב טולידאנו, [לא מפוענח], [לא מפוענח], רבי יעקב בן צורי, רבי יעקב חי בירדוגו, רבי מרדכי אדאהן, רבי יאודה חי [--?], רבי משה אברהם חמואי, רבי אליהו אביגדור, רבי מרדכי בן אמוזג, רבי שמעון נחמני, [לא מפוענח], רבי נסים טולידנו, רבי יחייא אביחצירא, רבי שלום מלכא, רבי בן ציון רחמים בהלול, רבי בצלאל מלכא, רבי אברהם נחום [--?].
שורה שלישית: רבי דוד חי בוחבוט, רבי בכור אברהם אלקובי, רבי מרדכי רפאל אוחנה, [לא מפוענח], רבי יעקב אביטבול, רבי יוסף עלון, רבי שמעון עבאדי, רבי רפאל אזראד, רבי שמואל אסבאג, רבי עזריה חיים הלוי, רבי יוסף חיים ילוז.
חותמות של רבי רפאל ביבאס, רבי אלעזר בהלול, רבי יצחק שלום מזרחי, ועוד.
בגב התעודה נכתבו שני אישורים, האחד בחתימתו וחותמתו (ואולי גם בכתב-ידו) של החכם באשי של טבריה רבי ח"י [חיים יששכר] אבואלעפיא, המאשר כי הוא ממנה "בכח המב"י [המסור בידי] מטעם הממשלה" את רבי יעקב חי לובאטון לשד"ר. תחת אישור זה נוסף רישום מאת רבני טבריה, משנת תרפ"א, ובו נכתב שבשל המלחמה ו"תלאות הזמן" התעכב השד"ר בשליחותו עד עכשיו, וכי הם מחדשים בשורות אלה את מינויו לשד"ר. על שורות אלה חתומים רבי יעקב חי זריהן, רבי אליהו ילוז, רבי משה יפרח, רבי יהודה טולידאנו וחותם נוסף (חלקם בחתימות וחלקם בחותמות בדמוי חתימה).
תעודת קלף גדולה. גודל מירבי: 78 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. מספר קרעים. שני קרעים עם חסרון בקלף בסמוך לחתימות. כמה מן החתימות דהויות.
כתיבה מזרחית קליגרפית, מרובעת ובינונית, על גליון קלף גדול, הגזור בראשו בצורת כיפה. הדגשה של מילים ומשפטים בכתיבה מרובעת גדולה.
בראש התעודה נכתב בגדול: "אלקא דמאיר יעננו ביום קראנו, זה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות - בע"ה בינ"ו עמ"י עש"ו [=בעזרת ה', בעזרת יי' נעשה ונצליח עזרי מעם יי' עושה שמים וארץ]".
רבי יעקב חי לובאטון, מחכמי טבריה באותה תקופה, התמנה בתעודה שלפנינו לשד"ר מטעם קהילת טבריה. בתעודה מפורטים הערים שאליהן מועדות פניו: "ערי ערב אסתאן וכורדסתאן ופרס גדול ופרס קטן... דמשק... בירות... צידון... סכנדרוניה... אנטוכייה... אר"ץ טובה [=ארם צובא]... קילז... עין טב... אורפא... מוצל... נציבין... ארוויל... זאכו, עקר, כוי סנג'אק... כרכוך... בגדאד... בעקובא... כאנגין... דיאר בכר... בצרה... בושיר... הם וסביבותיהם, כרך וכל הסמוך לו...".
בשולי התעודה חתמו 54 מרבני וחכמי עיר הקודש טבריה, לפי הפירוט הבא:
שורה ראשונה: רבי אליהו ילוז, רבי מנשה חמווי, רבי יעקב חי זריהן, רבי פנחס רפאל טולידאנו, רבי משה דוויך, רבי עקיבא חייא בהלול, רבי אליהו אדאהן, רבי שמואל בן קיקי, רבי יעקב ואעקנין, רבי משה יפרח, רבי יצחק לגראבלי, רבי מימון רבוח, רבי אליהו מלמד, רבי מכלוף שטרית, רבי מסעוד אדאהן, רבי יהודה טולידנו.
שורה שניה: רבי יעקב טולידאנו, [לא מפוענח], [לא מפוענח], רבי יעקב בן צורי, רבי יעקב חי בירדוגו, רבי מרדכי אדאהן, רבי יאודה חי [--?], רבי משה אברהם חמואי, רבי אליהו אביגדור, רבי מרדכי בן אמוזג, רבי שמעון נחמני, [לא מפוענח], רבי נסים טולידנו, רבי יחייא אביחצירא, רבי שלום מלכא, רבי בן ציון רחמים בהלול, רבי בצלאל מלכא, רבי אברהם נחום [--?].
שורה שלישית: רבי דוד חי בוחבוט, רבי בכור אברהם אלקובי, רבי מרדכי רפאל אוחנה, [לא מפוענח], רבי יעקב אביטבול, רבי יוסף עלון, רבי שמעון עבאדי, רבי רפאל אזראד, רבי שמואל אסבאג, רבי עזריה חיים הלוי, רבי יוסף חיים ילוז.
חותמות של רבי רפאל ביבאס, רבי אלעזר בהלול, רבי יצחק שלום מזרחי, ועוד.
בגב התעודה נכתבו שני אישורים, האחד בחתימתו וחותמתו (ואולי גם בכתב-ידו) של החכם באשי של טבריה רבי ח"י [חיים יששכר] אבואלעפיא, המאשר כי הוא ממנה "בכח המב"י [המסור בידי] מטעם הממשלה" את רבי יעקב חי לובאטון לשד"ר. תחת אישור זה נוסף רישום מאת רבני טבריה, משנת תרפ"א, ובו נכתב שבשל המלחמה ו"תלאות הזמן" התעכב השד"ר בשליחותו עד עכשיו, וכי הם מחדשים בשורות אלה את מינויו לשד"ר. על שורות אלה חתומים רבי יעקב חי זריהן, רבי אליהו ילוז, רבי משה יפרח, רבי יהודה טולידאנו וחותם נוסף (חלקם בחתימות וחלקם בחותמות בדמוי חתימה).
תעודת קלף גדולה. גודל מירבי: 78 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. מספר קרעים. שני קרעים עם חסרון בקלף בסמוך לחתימות. כמה מן החתימות דהויות.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
צרור תעודות הקשורות לרבי יעקב חי לובאטון שד"ר קהילת טבריה, עם חותמו האישי:
• תעודת סמיכה לשוחט ובודק, שניתנה לרבי יעקב לובאטון. בחתימותיהם (וחותמותיהם) של חכמי טבריה: רבי יעקב הכהן סקלי, רבי יעקב חי זריהן, רבי אהרן הכהן סקלי, ורבי מסעוד אדהאן. טבריה, תרע"ג [1913].
• כתב שליחות של קופת רבי מאיר בעל הנס של הועד הכללי לעדת הספרדים בטבריה, לשד"ר רבי יעקב חי לובאטון, בחותמות חכמי טבריה. [שנות העשרים של המאה ה-20]. בכתב השליחות נכתב כי השד"ר יוצא בעקבות "היוקר הגדול והנורא" שנגרם מ"המלחמה האיומה" (מלחמת העולם הראשונה).
• דף בכתב-יד, העתקה רשמית של כתב שליחות מחכמי טבריה לרבי נסים אלחדיף משנת תרע"ד [1914], בחתימות רבי משה יפרח, חותם נוסף, והשד"ר רבי נסים אלחדיף. בתחתית הדף אישור משנת תרע"ד על העברת זכות השליחות מרבי יעקב צורי לרבי יעקב חי לובאטון, בחתימת רבי שמעון נחמני, רבי יעקב צורי וחותם נוסף (חתימתו קרועה בחלקה). [כתב מינוי השליחות של רבי יעקב לובאטון משנת תרע"ד מופיע במכירה הנוכחית, ראה פריט 189].
• חותמו האישי של רבי יעקב חי לובאטון, שנוסחו: "יעקב חי לובאטון ס"ט בעה"ק טבריא ת"ו", עם כיתוב מקביל בצרפתית ובערבית.
[3] דף בכתב-יד. גודל משתנה. מצב בינוני. קרעים ובלאי, משוקמים בנייר דבק חומצי (סלוטייפ).
חותם: 5X2.5 ס"מ. מצב טוב.
• תעודת סמיכה לשוחט ובודק, שניתנה לרבי יעקב לובאטון. בחתימותיהם (וחותמותיהם) של חכמי טבריה: רבי יעקב הכהן סקלי, רבי יעקב חי זריהן, רבי אהרן הכהן סקלי, ורבי מסעוד אדהאן. טבריה, תרע"ג [1913].
• כתב שליחות של קופת רבי מאיר בעל הנס של הועד הכללי לעדת הספרדים בטבריה, לשד"ר רבי יעקב חי לובאטון, בחותמות חכמי טבריה. [שנות העשרים של המאה ה-20]. בכתב השליחות נכתב כי השד"ר יוצא בעקבות "היוקר הגדול והנורא" שנגרם מ"המלחמה האיומה" (מלחמת העולם הראשונה).
• דף בכתב-יד, העתקה רשמית של כתב שליחות מחכמי טבריה לרבי נסים אלחדיף משנת תרע"ד [1914], בחתימות רבי משה יפרח, חותם נוסף, והשד"ר רבי נסים אלחדיף. בתחתית הדף אישור משנת תרע"ד על העברת זכות השליחות מרבי יעקב צורי לרבי יעקב חי לובאטון, בחתימת רבי שמעון נחמני, רבי יעקב צורי וחותם נוסף (חתימתו קרועה בחלקה). [כתב מינוי השליחות של רבי יעקב לובאטון משנת תרע"ד מופיע במכירה הנוכחית, ראה פריט 189].
• חותמו האישי של רבי יעקב חי לובאטון, שנוסחו: "יעקב חי לובאטון ס"ט בעה"ק טבריא ת"ו", עם כיתוב מקביל בצרפתית ובערבית.
[3] דף בכתב-יד. גודל משתנה. מצב בינוני. קרעים ובלאי, משוקמים בנייר דבק חומצי (סלוטייפ).
חותם: 5X2.5 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
שני פנקסים בכתב-יד (מזרחי), הכוללים ליקוטים שונים, שנרשמו ע"י סופר בית הדין בצפת. תרמ"ח-תרע"ג [1888-1913].
הפנקסים כוללים: נוסחאות לשטרות שונים שנכתבו ע"י בית הדין בצפת (נוסחאות שטרי כתובה ושידוכין, שטרי מכירה ושכירות, שותפויות והלוואות, ועוד); אגרון מכתבים בעניני כספי צדקה ומכתבי שד"רות; סגולות ורפואות (חלקם הועתקו מכתבי מהרח"ו), עם רשימה ענפה עפ"י סדר א-ב של סגולת וטבעי הצמחים והפירות; חידות שונות ופתרונן; ליקוטי חידושים על פרשיות התורה ודרשות; חשבונות כספיים עם בני משפחה ועם אנשי ציבור; פיוטים ושירים ("שרח מי כמוך") ורשימות שונות.
בראש אחד הפנקסים שער מאוייר משנת תרמ"ח, עם שם הכותב "אבא מזרחי". הכותב היה כפי הנראה אחד מסופרי בית הדין בצפת, ובכרך זה נוסחאות מיוחדות של שטרות שערך בית הדין בצפת למקרים מסוימים. באוסף הכתובות של הספריה הלאומית מופיעה כתובה מצפת משנת תרס"ד (1904) בחתימת העד רבי אבא מזרחי הנ"ל (Ms. Heb. 901.926).
שני פנקסים, הכוללים סה"כ כ-336 עמודים כתובים. 12.5-14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים. כריכות מקוריות, פגומות.
הפנקסים כוללים: נוסחאות לשטרות שונים שנכתבו ע"י בית הדין בצפת (נוסחאות שטרי כתובה ושידוכין, שטרי מכירה ושכירות, שותפויות והלוואות, ועוד); אגרון מכתבים בעניני כספי צדקה ומכתבי שד"רות; סגולות ורפואות (חלקם הועתקו מכתבי מהרח"ו), עם רשימה ענפה עפ"י סדר א-ב של סגולת וטבעי הצמחים והפירות; חידות שונות ופתרונן; ליקוטי חידושים על פרשיות התורה ודרשות; חשבונות כספיים עם בני משפחה ועם אנשי ציבור; פיוטים ושירים ("שרח מי כמוך") ורשימות שונות.
בראש אחד הפנקסים שער מאוייר משנת תרמ"ח, עם שם הכותב "אבא מזרחי". הכותב היה כפי הנראה אחד מסופרי בית הדין בצפת, ובכרך זה נוסחאות מיוחדות של שטרות שערך בית הדין בצפת למקרים מסוימים. באוסף הכתובות של הספריה הלאומית מופיעה כתובה מצפת משנת תרס"ד (1904) בחתימת העד רבי אבא מזרחי הנ"ל (Ms. Heb. 901.926).
שני פנקסים, הכוללים סה"כ כ-336 עמודים כתובים. 12.5-14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים. כריכות מקוריות, פגומות.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף חיים זוננפלד ראב"ד העדה החרדית בירושלים, עם מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף בנימין שימונוביץ ראש השו"בים בירושלים. ירושלים, טבת תרפ"ג [1922].
מכתב המלצה מרבי יוסף חיים זוננפלד למנהלי מוסד צדקה בירושלים, ובו בקשה לתמיכה עבור "ת"ח מפורסם ישיש ונכבד, מאד נעלה, אשר מנעוריו, ובפרטי'[ות] מיום בואו אל הקודש, שוקד על התורה והעבודה...". מתחת לחתימתו של הרב זוננפלד, מופיעה חותמתו: "יוסף חיים זאננענפעלד, רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א".
בחלקו העליון של העמוד, לפני מכתב ההמלצה של הרב זוננפלד, נכתבה המלצה נוספת מאת השו"ב רבי יוסף בנימין שמעונוביץ.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי יוסף בנימין שמעונוביץ (תר"ט-תרפ"ז), תלמיד חכם מופלג, ראש וזקן השוחטים בירושלים. תלמידם של בעל ה"כתב סופר", ושל רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן דוד". כיהן כר"מ בישיבת "חתם סופר" בירושלים, וכיהן כמו"צ בשכונת "בתי אונגרין". באמצע שנות התר"מ התמנה על-ידי רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים ועל-ידי מהרי"ל דיסקין לשוחט הראשי בירושלים. על שחיטתו סמכו גם בעל ה"תורת חסד" והאדר"ת. מהרי"ל דיסקין הקפיד לאכול רק משחיטתו של רבי יוסף בנימין. מהרי"ל אף אמר עליו "כי רבי יוסף בנימין מחדש חידושים לאמיתה של תורה". רבי צבי פסח פרנק אב"ד ירושלים כותב בהסכמה לספרו של רבי יוסף בנימין - "ימין יוסף" (ירושלים תשי"ז) - כי מחברו "היה מפורסם בדור שלפנינו בין גדולי עיר הקודש ירושלים ת"ו".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול וקמטים.
מכתב המלצה מרבי יוסף חיים זוננפלד למנהלי מוסד צדקה בירושלים, ובו בקשה לתמיכה עבור "ת"ח מפורסם ישיש ונכבד, מאד נעלה, אשר מנעוריו, ובפרטי'[ות] מיום בואו אל הקודש, שוקד על התורה והעבודה...". מתחת לחתימתו של הרב זוננפלד, מופיעה חותמתו: "יוסף חיים זאננענפעלד, רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א".
בחלקו העליון של העמוד, לפני מכתב ההמלצה של הרב זוננפלד, נכתבה המלצה נוספת מאת השו"ב רבי יוסף בנימין שמעונוביץ.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי יוסף בנימין שמעונוביץ (תר"ט-תרפ"ז), תלמיד חכם מופלג, ראש וזקן השוחטים בירושלים. תלמידם של בעל ה"כתב סופר", ושל רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן דוד". כיהן כר"מ בישיבת "חתם סופר" בירושלים, וכיהן כמו"צ בשכונת "בתי אונגרין". באמצע שנות התר"מ התמנה על-ידי רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים ועל-ידי מהרי"ל דיסקין לשוחט הראשי בירושלים. על שחיטתו סמכו גם בעל ה"תורת חסד" והאדר"ת. מהרי"ל דיסקין הקפיד לאכול רק משחיטתו של רבי יוסף בנימין. מהרי"ל אף אמר עליו "כי רבי יוסף בנימין מחדש חידושים לאמיתה של תורה". רבי צבי פסח פרנק אב"ד ירושלים כותב בהסכמה לספרו של רבי יוסף בנימין - "ימין יוסף" (ירושלים תשי"ז) - כי מחברו "היה מפורסם בדור שלפנינו בין גדולי עיר הקודש ירושלים ת"ו".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בחתימתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, חשון תרפ"ז [1926].
המלצה לתמוך ביהודי מירושלים הנוסע לוינה למצוא מזור ותרופה לבתו האילמת. רבי יוסף חיים מספר על מצבו הטראגי של היהודי אשר בתו זו נותרה יחידה להוריה, משבעה ילדים שהיו להם. רבי יוסף חיים מציין כי יהודי זה "הוא יליד ירושלים ולא נסע מימיו לחו"ל, ואין לו שם שום מודע ומכיר".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי ("רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלם תו"ב"). 28.5 ס"מ. המכתב כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בקפלי הנייר.
המלצה לתמוך ביהודי מירושלים הנוסע לוינה למצוא מזור ותרופה לבתו האילמת. רבי יוסף חיים מספר על מצבו הטראגי של היהודי אשר בתו זו נותרה יחידה להוריה, משבעה ילדים שהיו להם. רבי יוסף חיים מציין כי יהודי זה "הוא יליד ירושלים ולא נסע מימיו לחו"ל, ואין לו שם שום מודע ומכיר".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי ("רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלם תו"ב"). 28.5 ס"מ. המכתב כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בקפלי הנייר.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מסמכים בחתימות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של "העדה החרדית" בירושלים. תרפ"ו.
1. מכתב מראשי ישיבת "אהל משה בבית מדרשו של... מהרי"ל דיסקין", שנשלח אל רבי יצחק [---] שד"ר הישיבה בארה"ב. ירושלים, אב תרפ"ו [1926].
שני עמודים כתובים במכונת כתיבה, ובסופם חותמות בצורת חתימה של ראשי הישיבה רבי "יצחק שלמה בלויא" ורבי "דוד בהר"ן זללה"ה", ושל נשיא הישיבה רבי "אליהו קלצקין". בין החותמות הנ"ל מופיעה חתימת ידו (בדיו שחורה) של רבי "יוסף חיים זאנענפעלד" נשיא הישיבה.
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף ובשוליו. נקבי תיוק.
2. אישור נישואין מודפס של "ועד העיר לקהלת האשכנזים". מילוי בכתב-יד לנישואי החתן שמואל גילערינטער בן ר' אליעזר מ', עם הכלה גולדה רוחמה גיירמן בת ר' יצחק, משכונת בתי וורשה בירושלים. עם אישור בחתימת ידו של "מסדר הקידושין" רבי "יוסף חיים זאנענפעלד". חתימת מזכיר הבד"צ: "רבי אריה מרדכי גולדברג" וחתימת מזכיר ועד העיר: רבי "ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס". ירושלים, אדר תרפ"ו [1926].
[1] דף, טופס מסמכים מודפס. 38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול וכתמים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
1. מכתב מראשי ישיבת "אהל משה בבית מדרשו של... מהרי"ל דיסקין", שנשלח אל רבי יצחק [---] שד"ר הישיבה בארה"ב. ירושלים, אב תרפ"ו [1926].
שני עמודים כתובים במכונת כתיבה, ובסופם חותמות בצורת חתימה של ראשי הישיבה רבי "יצחק שלמה בלויא" ורבי "דוד בהר"ן זללה"ה", ושל נשיא הישיבה רבי "אליהו קלצקין". בין החותמות הנ"ל מופיעה חתימת ידו (בדיו שחורה) של רבי "יוסף חיים זאנענפעלד" נשיא הישיבה.
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף ובשוליו. נקבי תיוק.
2. אישור נישואין מודפס של "ועד העיר לקהלת האשכנזים". מילוי בכתב-יד לנישואי החתן שמואל גילערינטער בן ר' אליעזר מ', עם הכלה גולדה רוחמה גיירמן בת ר' יצחק, משכונת בתי וורשה בירושלים. עם אישור בחתימת ידו של "מסדר הקידושין" רבי "יוסף חיים זאנענפעלד". חתימת מזכיר הבד"צ: "רבי אריה מרדכי גולדברג" וחתימת מזכיר ועד העיר: רבי "ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס". ירושלים, אדר תרפ"ו [1926].
[1] דף, טופס מסמכים מודפס. 38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול וכתמים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב עם 49 חתימות של נכבדי עדת הכורדים בירושלים, שנשלח אל הרב הראשי ה"ראשון לציון" רבי יעקב מאיר. ירושלים, כסלו תרצ"ב [1931].
מכתב פולמוס נגד כרוז שפרסמו השוחטים הספרדים בירושלים, בהסכמת הרב הראשי, ובו הם האשימו את ה"שוחטים הקורדים" ששחיטתם פסולה והם מכשילים את הציבור ב"נבלות וטרפות". העדה הכורדית טוענת כי השוחט הכורדי "ח' שמואל ברוך בכמהר"ר יוסף" הוסמך ע"י הרבנים השד"רים רבי בן ציון קואינקה מירושלים ורבי יעקב חי לבטון מטבריה, שכתבו "ששחיטתו שחיטה כשרה והאוכל משחיטתו סמוך לבו לא יירא". בנוסף הם מפריכים את הטענה של השוחטים הספרדים בדבר "השגת גבול", וכותבים כי טענה זו בלבד מוכיחה את טענת העדה הכורדית כי הכל שאלה פוליטית ורדיפה עדתית: "...ועל זה באים אנו בטענה, הלא כל עדה ועדה יש לה זכות הן בעניני שחיטה והן בעניני ציבור אחרים...".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מכתב פולמוס נגד כרוז שפרסמו השוחטים הספרדים בירושלים, בהסכמת הרב הראשי, ובו הם האשימו את ה"שוחטים הקורדים" ששחיטתם פסולה והם מכשילים את הציבור ב"נבלות וטרפות". העדה הכורדית טוענת כי השוחט הכורדי "ח' שמואל ברוך בכמהר"ר יוסף" הוסמך ע"י הרבנים השד"רים רבי בן ציון קואינקה מירושלים ורבי יעקב חי לבטון מטבריה, שכתבו "ששחיטתו שחיטה כשרה והאוכל משחיטתו סמוך לבו לא יירא". בנוסף הם מפריכים את הטענה של השוחטים הספרדים בדבר "השגת גבול", וכותבים כי טענה זו בלבד מוכיחה את טענת העדה הכורדית כי הכל שאלה פוליטית ורדיפה עדתית: "...ועל זה באים אנו בטענה, הלא כל עדה ועדה יש לה זכות הן בעניני שחיטה והן בעניני ציבור אחרים...".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $30,000
נמכר ב: $37,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "סגולות מנוסות", רפואות ועצות שונות. אוטוגרף בכתב-יד קדשו של רבינו חיים ויטאל. [שנות הש', מפנה המאה ה-16-17].
דף כתוב משני צדיו, שני טורים בעמוד. למעלה מ-180 שורות בכתב-יד קדשו של רבי חיים ויטאל. קטע מתוך חיבור של סגולות ורפואות שכתב מהרח"ו.
בדף זה רשימות רבות של סגולות ורפואות, ועצות לעניינים שונים (כמו לדוגמא: "לזכרון טוב", "לעינים מלאים דם ולכל חולי עינים", "לראות בלילה כמו ביום", "לדבר עם חברו ברמיזה ע"י אבריו", "שלא ינבח לך כלב", "שהכלבים ירוצו אחרי איש", "לשלוח אגרת דבר סתר ע"י יונה", "להוליד האשה זכר או נקבה", "לנשוּך נחש או עקרב", "לדֶבֶר או מגפה ח"ו", ועוד).
המקובל האלוקי רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו), תלמידו הגדול ו"מעתיק השמועה" של האר"י הקדוש. נולד בשנת ש"ג בעיר צפת, שהיתה באותם ימים מרכז רוחני ואבן שואבת לגדולי תורה ויראה. בראש חכמי העיר עמד באותם ימים מרן רבי יוסף קארו בעל "שולחן ערוך", וביניהם היו הרמ"ק, רבי שלמה אלקבץ (מחבר "לכה דודי"), המבי"ט, רבי משה אלשיך, ועוד. מהרח"ו קיבל תורה מפי המהר"ם אלשיך, גדול תלמידי מרן ה"בית יוסף". ב"ספר החזיונות" שלו מזכיר רבי חיים ויטאל את לימודו אצל מהר"ם אלשיך בשנת שי"ז (בהיותו כבן י"ד) וכותב כי באותה שנה "צוה מהר"ר יוסף קארו ז"ל למורי הר' משה אלשיך בשם המלאך הדובר בו שיזהר מאד ללמדני בכל יכולתו". מהר"ם אלשיך אף סמך את רבי חיים מכח ה"סמיכה" שקיבל מרבו מרן ה"בית יוסף". במקביל, החל מהרח"ו את לימודיו בתורת הסוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). בשנת ש"ל עלה רבי יצחק לוריא - האר"י הקדוש ממצרים לארץ ישראל והתיישב בצפת. באותה שנה נפטר הרמ"ק והאר"י היה ליורשו. עם התגלות אורו של האר"י הקדוש בצפת, הפך רבי חיים ויטאל לתלמידו המקורב ביותר והסמכות הראשונה במעלה לתורת הקבלה של האר"י. במשך כשנתיים ישב מהרח"ו לפני האר"י וכתב כל מילה שהוציא מפיו.
כתבי מהרח"ו הם משנת-היסוד של תורת האר"י שנפוצה בדורות שלאחר מכן. החיד"א מספר (שם הגדולים בערכו) כי רבי חיים ויטאל לא נתן רשות לאף אדם להעתיק מהכתבים שרשם מפי רבו, אך פעם אחת - כשהיה חולה מאד, שחדו התלמידים את בני ביתו, שנתנו להם "ת"ר ניירים" (600 דפים) מכתיבת ידו של מהרח"ו, ואלו הועתקו בתוך שלושה ימים על ידי "מאה סופרים". לאחר פטירת האר"י עבר מהרח"ו למצרים. לאחר מכן שהה זמן מסוים בירושלים ולאחר מכן עבר לדמשק, שם נפטר בשנת ש"פ. עיקר תורת האר"י נכתבה על ידו בחיבור "עץ חיים", ובחיבור "שמונה שערים" שסדר בהוראתו בנו רבי שמואל ויטאל. על אף שהאר"י סמך את ידו רק על מהרח"ו ככותב ומפרש דבריו, נמצאו גם חיבורים מהאר"י שכתבו תלמידים אחרים מ"גורי האר"י". גדולי המקובלים בדורות שאחריו חזרו והדגישו את היותו של המהרח"ו הסמכות העליונה לפירוש דברי האר"י, והזהירו שלא להסתמך על כתבי תלמידי האר"י האחרים. מהרח"ו עצמו כותב בהקדמה לספרו "עץ חיים": "דע מן היום אשר מורי זלה"ה החל לגלות זאת החכמה, לא זזה ידי מתוך ידו אפילו רגע אחד. וכל אשר תמצא כתוב באיזה קונטריסים על שמו ז"ל ויהיה מנגד מה שכתבתי בספר הזה - טעות גמור הוא כי לא הבינו דבריו...". מהרח"ו ניסה להגביל ככל יכולתו את הפצת תורת האר"י, ובין היתר ציווה לגנוז בקברו כתבים רבים מתורת האר"י. רק לאחר פטירתו החלו להתפרסם כתביו בדרכים שונות ובעריכות שונות. בין היתר, הוצאו מקברו דפים רבים לאחר שחכמי הדור עשו "שאלת חלום", והם שימשו כבסיס לחיבורים נוספים מתורת האר"י (על גלגולי העריכות השונות של תורת האר"י מכתבי רבי חיים ויטאל, ראו בהרחבה בספר "קבלת האר"י", מאת ר' יוסף אביב"י). בין החיבורים שכתב מתורת האר"י נודעו הספרים: עץ חיים, שמונה שערים, אוצרות חיים, אדם ישר, דרך עץ חיים, פרי עץ חיים, שערי קדושה, ועוד.
לספר רפואות זה של מהרח"ו נודעו מספר שמות: "ספר הפעולות", "תעלומות חכמה", "ספר קבלה מעשית", "ספר הרפואות", "רפואות וסגולות". חיבור הרפואות של מהרח"ו לא נדפס יחד עם כל כתביו. במשך שנים נדפסו ממנו רק קטעים ספורים בספרי הסגולות והרפואות. לאחרונה נדפס בשלמותו ("ספר הפעולות", מודיעין עילית, תש"ע).
על גדולתו וקדושתו של רבי חיים ויטאל כותב החיד"א כי "נשמתו היתה גדולה מאד ונקיה יותר מכל בני דורו". ידוע כי חזה דברים רבים ברוח הקודש. את חזיונותיו המופלאים תיעד ביומנו, שנדפס באופן חלקי תחת השם "שבחי ר' חיים ויטאל", ולאחרונה נדפס במלואו תחת השם "ספר החזיונות".
[1] דף (2 עמ' כתובים במלואם). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כרוך בכריכת עור חדשה, מעוטרת ומהודרת.
דף כתוב משני צדיו, שני טורים בעמוד. למעלה מ-180 שורות בכתב-יד קדשו של רבי חיים ויטאל. קטע מתוך חיבור של סגולות ורפואות שכתב מהרח"ו.
בדף זה רשימות רבות של סגולות ורפואות, ועצות לעניינים שונים (כמו לדוגמא: "לזכרון טוב", "לעינים מלאים דם ולכל חולי עינים", "לראות בלילה כמו ביום", "לדבר עם חברו ברמיזה ע"י אבריו", "שלא ינבח לך כלב", "שהכלבים ירוצו אחרי איש", "לשלוח אגרת דבר סתר ע"י יונה", "להוליד האשה זכר או נקבה", "לנשוּך נחש או עקרב", "לדֶבֶר או מגפה ח"ו", ועוד).
המקובל האלוקי רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו), תלמידו הגדול ו"מעתיק השמועה" של האר"י הקדוש. נולד בשנת ש"ג בעיר צפת, שהיתה באותם ימים מרכז רוחני ואבן שואבת לגדולי תורה ויראה. בראש חכמי העיר עמד באותם ימים מרן רבי יוסף קארו בעל "שולחן ערוך", וביניהם היו הרמ"ק, רבי שלמה אלקבץ (מחבר "לכה דודי"), המבי"ט, רבי משה אלשיך, ועוד. מהרח"ו קיבל תורה מפי המהר"ם אלשיך, גדול תלמידי מרן ה"בית יוסף". ב"ספר החזיונות" שלו מזכיר רבי חיים ויטאל את לימודו אצל מהר"ם אלשיך בשנת שי"ז (בהיותו כבן י"ד) וכותב כי באותה שנה "צוה מהר"ר יוסף קארו ז"ל למורי הר' משה אלשיך בשם המלאך הדובר בו שיזהר מאד ללמדני בכל יכולתו". מהר"ם אלשיך אף סמך את רבי חיים מכח ה"סמיכה" שקיבל מרבו מרן ה"בית יוסף". במקביל, החל מהרח"ו את לימודיו בתורת הסוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). בשנת ש"ל עלה רבי יצחק לוריא - האר"י הקדוש ממצרים לארץ ישראל והתיישב בצפת. באותה שנה נפטר הרמ"ק והאר"י היה ליורשו. עם התגלות אורו של האר"י הקדוש בצפת, הפך רבי חיים ויטאל לתלמידו המקורב ביותר והסמכות הראשונה במעלה לתורת הקבלה של האר"י. במשך כשנתיים ישב מהרח"ו לפני האר"י וכתב כל מילה שהוציא מפיו.
כתבי מהרח"ו הם משנת-היסוד של תורת האר"י שנפוצה בדורות שלאחר מכן. החיד"א מספר (שם הגדולים בערכו) כי רבי חיים ויטאל לא נתן רשות לאף אדם להעתיק מהכתבים שרשם מפי רבו, אך פעם אחת - כשהיה חולה מאד, שחדו התלמידים את בני ביתו, שנתנו להם "ת"ר ניירים" (600 דפים) מכתיבת ידו של מהרח"ו, ואלו הועתקו בתוך שלושה ימים על ידי "מאה סופרים". לאחר פטירת האר"י עבר מהרח"ו למצרים. לאחר מכן שהה זמן מסוים בירושלים ולאחר מכן עבר לדמשק, שם נפטר בשנת ש"פ. עיקר תורת האר"י נכתבה על ידו בחיבור "עץ חיים", ובחיבור "שמונה שערים" שסדר בהוראתו בנו רבי שמואל ויטאל. על אף שהאר"י סמך את ידו רק על מהרח"ו ככותב ומפרש דבריו, נמצאו גם חיבורים מהאר"י שכתבו תלמידים אחרים מ"גורי האר"י". גדולי המקובלים בדורות שאחריו חזרו והדגישו את היותו של המהרח"ו הסמכות העליונה לפירוש דברי האר"י, והזהירו שלא להסתמך על כתבי תלמידי האר"י האחרים. מהרח"ו עצמו כותב בהקדמה לספרו "עץ חיים": "דע מן היום אשר מורי זלה"ה החל לגלות זאת החכמה, לא זזה ידי מתוך ידו אפילו רגע אחד. וכל אשר תמצא כתוב באיזה קונטריסים על שמו ז"ל ויהיה מנגד מה שכתבתי בספר הזה - טעות גמור הוא כי לא הבינו דבריו...". מהרח"ו ניסה להגביל ככל יכולתו את הפצת תורת האר"י, ובין היתר ציווה לגנוז בקברו כתבים רבים מתורת האר"י. רק לאחר פטירתו החלו להתפרסם כתביו בדרכים שונות ובעריכות שונות. בין היתר, הוצאו מקברו דפים רבים לאחר שחכמי הדור עשו "שאלת חלום", והם שימשו כבסיס לחיבורים נוספים מתורת האר"י (על גלגולי העריכות השונות של תורת האר"י מכתבי רבי חיים ויטאל, ראו בהרחבה בספר "קבלת האר"י", מאת ר' יוסף אביב"י). בין החיבורים שכתב מתורת האר"י נודעו הספרים: עץ חיים, שמונה שערים, אוצרות חיים, אדם ישר, דרך עץ חיים, פרי עץ חיים, שערי קדושה, ועוד.
לספר רפואות זה של מהרח"ו נודעו מספר שמות: "ספר הפעולות", "תעלומות חכמה", "ספר קבלה מעשית", "ספר הרפואות", "רפואות וסגולות". חיבור הרפואות של מהרח"ו לא נדפס יחד עם כל כתביו. במשך שנים נדפסו ממנו רק קטעים ספורים בספרי הסגולות והרפואות. לאחרונה נדפס בשלמותו ("ספר הפעולות", מודיעין עילית, תש"ע).
על גדולתו וקדושתו של רבי חיים ויטאל כותב החיד"א כי "נשמתו היתה גדולה מאד ונקיה יותר מכל בני דורו". ידוע כי חזה דברים רבים ברוח הקודש. את חזיונותיו המופלאים תיעד ביומנו, שנדפס באופן חלקי תחת השם "שבחי ר' חיים ויטאל", ולאחרונה נדפס במלואו תחת השם "ספר החזיונות".
[1] דף (2 עמ' כתובים במלואם). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כרוך בכריכת עור חדשה, מעוטרת ומהודרת.
קטגוריה
כתבי-יד - קבלה
קָטָלוֹג