אוסף מגוון של דפים בכתב-יד ומסמכים שונים מקהילת סופיה ומקהילות נוספות בבלקן.
בין הפריטים: • כתב יד על קלף - הזכרת נשמות לאישים שונים, ביניהם: "הרב הכולל אברהם סיד", "אחיו הרב המובהק יהודה סיד", "הרב הכולל משה הלוי", ועוד. • גלויות, דפים ומסמכים מקהילות קארנובאט (Karnobat), לום (Lom) ורוסה (Ruse) שבבולגריה. • שתי גלויות מצולמות עם תשמישי קדושה מבולגריה (באחת מהן צילום מעיל לספר תורה עם הקדשה למלך פרדיננד הראשון, מאת "קהלות ישראל בבולגריא"). • שריד מכתובה שנכתבה בסופיה, תקמ"ט. • שריד מכתובה שנכתבה בוידין (בולגריה), תרל"ה. • שטר שנחתם בסופיה בשנת תק"צ. • שטר גט שניתן בסופיה, בשנת תרצ"ט. • דף רשמי של "הסתדרות 'המזרחי' בבולגריה", סופיה. עם רישומים בלאדינו. • דפים בכתב-יד ובדפוס בשפות שונות, בהן עברית, בולגרית ולאדינו.
האוסף לא נבדק ביסודיות.
כ-40 פריטים. גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, חידושי תורה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב בירדוגו. [מרוקו, המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב].
לפנינו דפים בכתיבת יד קדשו של רבי יעקב בירדוגו ראב"ד מקנס. דפים אלו כוללים שתי מערכות הלכתיות: 1. "פרטי ענין שומא הדרא ומלוה הבא לטרוף מלקוחות בע"ה". בסוף חלק זה, בדף [7ב], חתם רבי יעקב בסוף התשובה: "הקטן תולעת יעקב ס"ט", עם סלסול אופייני לחתימתו. 2. בעניין שטר "הטבה". בחלק זה מחיקות רבות, הוספות ותיקונים בין השורות ולצדן. בתוך הדברים מוזכרים הדיינים רבי יוסף אשרקי ורבי אהרן מונסונייגו. רבי יעקב כותב בין היתר: "בדבר ההטבה הנ"ל שִׁפְעַת אני רואה חכמים מנצחים זה את זה בהלכה זה בונה וזה סותר זה מחייב וזה פוטר... ונדרשתי לחוות דעי הלכה כדברי מי, עם כי לא בינת אדם לי, להפקת רצון נכנסתי לפנים ממחיצתי ותורה היא וללמוד אני צריך...".
רבי יעקב בירדוגו (תקמ"ו-תר"ג), מגדולי חכמי מקנס, כיהן כראב"ד במקנס. בנו של הצדיק רבי יקותיאל בירדוגו (אחיו הגדול של "המלאך רפאל" בירדוגו). "היה מפורסם בכל ערי המערב בחכמתו וקדושתו" (מלכי רבנן, עמ' ע). מחמת ההערצה אליו כונה בדורו "לחכם" [=החכם], וידועים סיפורי מופת אודותיו (ראה מסגרת). מחבר "שופריה דיעקב", "קול יעקב" ועוד ספרים.
[9] דף (18 עמ' כתובים). 19 ס"מ. מצב בינוני. פגעי עש ורטיבות, עקבות פטריה, עם פגיעה בטקסט. הדפים שוקמו באופן מקצועי.

מכתב חתום ובו העתקת "אגרת" שנשלחה מבית הדין בתוניס לקהילת ליוורנו שבאיטליה, המתעדת את גירושו של המקובל רבי אברהם לולו מתוניס בשל היותו משתמש ב'שמות קודש' ו'קבלה מעשית'. [תוניס], חשון תקס"ה [1804].
המכתב שלפנינו הוא העתקה רשמית של אגרת משנת תקס"ד ששלחו חכמי תוניס לליוורנו. ההעתקה שלפנינו (שנשלחה אף היא לליוורנו) חתומה לאישור בידי שניים מחכמי תוניס: רבי שלמה כהן ורבי מרדכי דרמון. בשולי המכתב מופיע רישום באיטלקית, מתאריך פברואר 1805, כתוב וחתום ע"י רבי יעקב נוניס-ואיס, רבה של ליוורנו, עם חתימה נוספת של רבי אברהם ויטה (חיים) טאפיא, המאשרים את חתימות חכמי תוניס הנ"ל.
האגרת נכתבה בעקבות פניית חכמי ליוורנו ששאלו את חכמי תוניס: "כיצד נגמר הדין של ר' אברהם לולו". חכמי תוניס עונים כי הם חקרו אחר מעשיו של רבי אברהם לולו ובדקו את "הספרים שיש לו מאלו העניינים המשתמש בהם", ומצאו שיש בהם דברים גרועים יותר ממה שמספרים, ולפיכך קברו אותם באדמה. הם מוסיפים כי הם חוששים שיתנכל עליהם באמצעות פניה אל השלטונות ולכן החליטו לגרשו מתוניס: "ועוד ידו נטויה להתעולל עלילות גם באמצעות אלי הארץ שאינם בני ברית היושבים ראשונה במלכות... ולפי שחששנו פן יוסיף להביא עלינו יד החזקה ולאו כל שעתא ושעתא מתרחיש נסא אז נתיעצנו עצה היעוצה להוציאו מן הארץ...".
על המקובל רבי אברהם לולו המוזכר כאן נתפרסמו בזמנו סיפורי נפלאות ומופתים שעשה באמצעות שימוש ב'שמות קודש' וב'קבלה מעשית'. בספר 'פרח שושן', לרבי שושן הכהן (ירושלים תשל"ז), מובאים כמה מן הסיפורים האלה. בין היתר מסופר שם שהיה לוקח את חבריו ללמוד בחצר ארמון המלוכה בלילה, ובאורח פלא מביא חמורים שירכבו עליהם, גורם לחומות הארמון להיפתח ומכניס אותם לתוך חצר הארמון ללא התנגדות. עוד מסופר שם על עשיר אחד שכל רכושו נגנב ורבי אברהם לולו הצליח בכוחותיו להחזיר לו הכל. בספר 'מעשה צדיקים', לרבי אברהם כלפון (תלמים תשס"ט), מובא סיפור על "מעשה הרוח עם ר' אברהם לולו" (ראה חומר מצורף).
רבי אברהם לולו נולד בעיר מראכש שבמרוקו, משם נדד לתוניסיה ומשם עבר לליוורנו (בשנותיו האחרונות של החיד"א). במכתב שלפנינו מתגלה כי עזב את תוניס בעקבות התנגדות רבני תוניס למעשיו. בספר 'תולדות חכמי תונס', לרבי יוסף הכהן טנג'י, נכתב עליו: "נודע ומפורסם שמו בתונס שהיה בעל קבלה מעשית להפליא, והיה מוציא יין מכותל, כמו שמספרים על הרב בעל שם ז"ל". מכתב ארוך בהלכה מאת רבי אברהם לולו נדפס בספר 'פקודת המלך' לרבי ישראל נחמן דרוהוביצר (ליוורנו תקס"ד). בעל 'פקודת המלך' פגש את רבי אברהם לולו בעברו בליוורנו, והדפיס את דבריו בתוספת תגובה משלו (מכך נראה שרבי אברהם לולו שהה בליוורנו כבר בשנת תקס"ד). מעניין לציין כי נשתמר כתב-יד של 'קבלה מעשית' שהיה שייך לרבי אברהם לולו הנזכר (כת"י הספריה הלאומית פריז, מס' 1380).
[1] דף כפול. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול.

כתב-יד, תאג' (כתר תורה) ספר בראשית ושמות - תורה עם תרגום אונקלוס ותפסיר ערבי. צנעא, שבט א'תתקסד [לשטרות, תי"ג ליצירה 1653].
כתיבה תימנית נאה. שני טורים בעמוד. מקור עברי, תרגום ארמי ותרגום ערבי, פסוק אחר פסוק. ניקוד תחתון בפסוקי התורה, ניקוד עליון בתרגום אונקלוס.
במספר מקומות הגהות ופירושים בשולי הגליונות, חלקם עם הכותרות "פ"ר" [=פירוש]. ציוני מסורה במספר מקומות.
בעמוד האחרון של ספר שמות, קולופון בחתימת הסופר: "שלמה בן חלפון בן אביגד" [אל-טווילי - ראה אודותיו: אנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 186], שכתב את הספר בצנעא עבור "החבר הטוב יחיא בן יוסף אל'דהבאני".
בעמוד הראשון של כתב היד חתימות ושטרי מכירה של כתב-היד: שטר בחתימות עדים המעידים על מכירת הספר בחודש תמוז שנת ב'ק [לשטרות, תקמ"ט ליצירה, 1789]; ושטר קודם (מחוק בהעברת קוים) משנת ב'מ"ו [לשטרות, תק"ג ליצירה, 1783].
[183] דף. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש ופגמים בטקסט. קרעים חסרים שהושלמו בהדבקות נייר עתיקות ושחזור טקסט. חותמות. כריכה חדשה.

כתב-יד, ספר "מאיר עיניים" על התורה, פרוש התורה על דרך הקבלה והמדרש, מאת רבי יעיש חדאד, וספר "פירות האילן", דרשות לחג הפסח ולחג הסוכות. [תימן, המאה ה-19].
כתב היד מתחיל באמצע פרשת נח וממשיך ברצף עד סוף ספר שמות. בהמשך מופיעים קטעים על פרשיות מספרי ויקרא ובמדבר (הפרשיות אחרי, נשא, בהעלותך, קרח, שלח, חוקת, בלק, וזאת הברכה). מספר קטעים עם הכותרת "פירות האילן". כותרת זו מופיעה גם בדרשות לחג הפסח ולחג הסוכות. [הכתיבה נראית אוטוגרפית, עם הוספות בצדדים ומחיקות ושינויים בגוף הטקסט].
חיבורים בשמות אלו, "מאיר עיניים" ו"פירות האילן", נודעו מאת המקובל רבי יעיש חדאד (נולד תקפ"ו), דיין קהילת מועיציריה בדרום-תימן (מחוז תעיז). רבו המובהק של רבי חיים סנואני. מורי יעיש חדאד נחשב לגדול החכמים והמקובלים באזור דרום-תימן והיה ידידו הקרוב של מורי יעיש קרין (כינויו של מורי יעיש חדאד היה "בן עזאי" וכינויו של מורי יעיש קרין היה "בן זומא"). בכתב-יד להמן (מס' 125) מופיעים החידושים לפרשיות בראשית-נח ולספר דברים מתוך החיבור "מאור עיניים" (ראה: אהל חיים, חלק א, עמ' 270-273; אנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 139; תורתן שלבני תימן, עמ' קכד-קכה). במכון בן צבי (כת"י 3269) נמצא כתב-יד של חלק מהספר "פירות האילן" (אמנם, יש הטוענים כי המחבר של הספר "פירות האילן" הוא רבי שלם בן משה הכהן, ולא רבי יעיש חדאד הנ"ל - ראה בקטלוג הספריה הלאומית, מספר מערכת 000193428). כתב היד שלפנינו מכיל חלקים מהחיבורים הנ"ל שאינם מוכרים ממקור אחר, לא בכתבי יד ולא בדפוס, ויתכן כי הוא אוטוגרף המחבר הגדול.
[94] דף, כ-17 ס"מ. מספור דפים לא רציף. כתב היד חסר בתחילתו ומתחיל בדף ז'. הקונטרס האחרון כרוך במהופך. מצב בינוני. קרעים ובלאי. כתמים. ללא כריכה.