מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- (-) Remove israel filter israel
- מכתבים (16) Apply מכתבים filter
- כתבייד (16) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (16) Apply כתבי-יד filter
- ישראל (16) Apply ישראל filter
- ירושלים (16) Apply ירושלים filter
- יד (16) Apply יד filter
- ומסמכים (16) Apply ומסמכים filter
- וארץ (16) Apply וארץ filter
- מכתבים, (16) Apply מכתבים, filter
- and (16) Apply and filter
- document (16) Apply document filter
- eretz (16) Apply eretz filter
- jerusalem (16) Apply jerusalem filter
- letter (16) Apply letter filter
- letters, (16) Apply letters, filter
- manuscript (16) Apply manuscript filter
מציג 13 - 16 of 16
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף חיים זוננפלד ראב"ד העדה החרדית בירושלים, עם מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף בנימין שימונוביץ ראש השו"בים בירושלים. ירושלים, טבת תרפ"ג [1922].
מכתב המלצה מרבי יוסף חיים זוננפלד למנהלי מוסד צדקה בירושלים, ובו בקשה לתמיכה עבור "ת"ח מפורסם ישיש ונכבד, מאד נעלה, אשר מנעוריו, ובפרטי'[ות] מיום בואו אל הקודש, שוקד על התורה והעבודה...". מתחת לחתימתו של הרב זוננפלד, מופיעה חותמתו: "יוסף חיים זאננענפעלד, רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א".
בחלקו העליון של העמוד, לפני מכתב ההמלצה של הרב זוננפלד, נכתבה המלצה נוספת מאת השו"ב רבי יוסף בנימין שמעונוביץ.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי יוסף בנימין שמעונוביץ (תר"ט-תרפ"ז), תלמיד חכם מופלג, ראש וזקן השוחטים בירושלים. תלמידם של בעל ה"כתב סופר", ושל רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן דוד". כיהן כר"מ בישיבת "חתם סופר" בירושלים, וכיהן כמו"צ בשכונת "בתי אונגרין". באמצע שנות התר"מ התמנה על-ידי רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים ועל-ידי מהרי"ל דיסקין לשוחט הראשי בירושלים. על שחיטתו סמכו גם בעל ה"תורת חסד" והאדר"ת. מהרי"ל דיסקין הקפיד לאכול רק משחיטתו של רבי יוסף בנימין. מהרי"ל אף אמר עליו "כי רבי יוסף בנימין מחדש חידושים לאמיתה של תורה". רבי צבי פסח פרנק אב"ד ירושלים כותב בהסכמה לספרו של רבי יוסף בנימין - "ימין יוסף" (ירושלים תשי"ז) - כי מחברו "היה מפורסם בדור שלפנינו בין גדולי עיר הקודש ירושלים ת"ו".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול וקמטים.
מכתב המלצה מרבי יוסף חיים זוננפלד למנהלי מוסד צדקה בירושלים, ובו בקשה לתמיכה עבור "ת"ח מפורסם ישיש ונכבד, מאד נעלה, אשר מנעוריו, ובפרטי'[ות] מיום בואו אל הקודש, שוקד על התורה והעבודה...". מתחת לחתימתו של הרב זוננפלד, מופיעה חותמתו: "יוסף חיים זאננענפעלד, רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א".
בחלקו העליון של העמוד, לפני מכתב ההמלצה של הרב זוננפלד, נכתבה המלצה נוספת מאת השו"ב רבי יוסף בנימין שמעונוביץ.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי יוסף בנימין שמעונוביץ (תר"ט-תרפ"ז), תלמיד חכם מופלג, ראש וזקן השוחטים בירושלים. תלמידם של בעל ה"כתב סופר", ושל רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן דוד". כיהן כר"מ בישיבת "חתם סופר" בירושלים, וכיהן כמו"צ בשכונת "בתי אונגרין". באמצע שנות התר"מ התמנה על-ידי רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים ועל-ידי מהרי"ל דיסקין לשוחט הראשי בירושלים. על שחיטתו סמכו גם בעל ה"תורת חסד" והאדר"ת. מהרי"ל דיסקין הקפיד לאכול רק משחיטתו של רבי יוסף בנימין. מהרי"ל אף אמר עליו "כי רבי יוסף בנימין מחדש חידושים לאמיתה של תורה". רבי צבי פסח פרנק אב"ד ירושלים כותב בהסכמה לספרו של רבי יוסף בנימין - "ימין יוסף" (ירושלים תשי"ז) - כי מחברו "היה מפורסם בדור שלפנינו בין גדולי עיר הקודש ירושלים ת"ו".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בחתימתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, חשון תרפ"ז [1926].
המלצה לתמוך ביהודי מירושלים הנוסע לוינה למצוא מזור ותרופה לבתו האילמת. רבי יוסף חיים מספר על מצבו הטראגי של היהודי אשר בתו זו נותרה יחידה להוריה, משבעה ילדים שהיו להם. רבי יוסף חיים מציין כי יהודי זה "הוא יליד ירושלים ולא נסע מימיו לחו"ל, ואין לו שם שום מודע ומכיר".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי ("רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלם תו"ב"). 28.5 ס"מ. המכתב כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בקפלי הנייר.
המלצה לתמוך ביהודי מירושלים הנוסע לוינה למצוא מזור ותרופה לבתו האילמת. רבי יוסף חיים מספר על מצבו הטראגי של היהודי אשר בתו זו נותרה יחידה להוריה, משבעה ילדים שהיו להם. רבי יוסף חיים מציין כי יהודי זה "הוא יליד ירושלים ולא נסע מימיו לחו"ל, ואין לו שם שום מודע ומכיר".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי ("רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלם תו"ב"). 28.5 ס"מ. המכתב כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בקפלי הנייר.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מסמכים בחתימות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של "העדה החרדית" בירושלים. תרפ"ו.
1. מכתב מראשי ישיבת "אהל משה בבית מדרשו של... מהרי"ל דיסקין", שנשלח אל רבי יצחק [---] שד"ר הישיבה בארה"ב. ירושלים, אב תרפ"ו [1926].
שני עמודים כתובים במכונת כתיבה, ובסופם חותמות בצורת חתימה של ראשי הישיבה רבי "יצחק שלמה בלויא" ורבי "דוד בהר"ן זללה"ה", ושל נשיא הישיבה רבי "אליהו קלצקין". בין החותמות הנ"ל מופיעה חתימת ידו (בדיו שחורה) של רבי "יוסף חיים זאנענפעלד" נשיא הישיבה.
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף ובשוליו. נקבי תיוק.
2. אישור נישואין מודפס של "ועד העיר לקהלת האשכנזים". מילוי בכתב-יד לנישואי החתן שמואל גילערינטער בן ר' אליעזר מ', עם הכלה גולדה רוחמה גיירמן בת ר' יצחק, משכונת בתי וורשה בירושלים. עם אישור בחתימת ידו של "מסדר הקידושין" רבי "יוסף חיים זאנענפעלד". חתימת מזכיר הבד"צ: "רבי אריה מרדכי גולדברג" וחתימת מזכיר ועד העיר: רבי "ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס". ירושלים, אדר תרפ"ו [1926].
[1] דף, טופס מסמכים מודפס. 38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול וכתמים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
1. מכתב מראשי ישיבת "אהל משה בבית מדרשו של... מהרי"ל דיסקין", שנשלח אל רבי יצחק [---] שד"ר הישיבה בארה"ב. ירושלים, אב תרפ"ו [1926].
שני עמודים כתובים במכונת כתיבה, ובסופם חותמות בצורת חתימה של ראשי הישיבה רבי "יצחק שלמה בלויא" ורבי "דוד בהר"ן זללה"ה", ושל נשיא הישיבה רבי "אליהו קלצקין". בין החותמות הנ"ל מופיעה חתימת ידו (בדיו שחורה) של רבי "יוסף חיים זאנענפעלד" נשיא הישיבה.
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף ובשוליו. נקבי תיוק.
2. אישור נישואין מודפס של "ועד העיר לקהלת האשכנזים". מילוי בכתב-יד לנישואי החתן שמואל גילערינטער בן ר' אליעזר מ', עם הכלה גולדה רוחמה גיירמן בת ר' יצחק, משכונת בתי וורשה בירושלים. עם אישור בחתימת ידו של "מסדר הקידושין" רבי "יוסף חיים זאנענפעלד". חתימת מזכיר הבד"צ: "רבי אריה מרדכי גולדברג" וחתימת מזכיר ועד העיר: רבי "ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס". ירושלים, אדר תרפ"ו [1926].
[1] דף, טופס מסמכים מודפס. 38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול וכתמים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב עם 49 חתימות של נכבדי עדת הכורדים בירושלים, שנשלח אל הרב הראשי ה"ראשון לציון" רבי יעקב מאיר. ירושלים, כסלו תרצ"ב [1931].
מכתב פולמוס נגד כרוז שפרסמו השוחטים הספרדים בירושלים, בהסכמת הרב הראשי, ובו הם האשימו את ה"שוחטים הקורדים" ששחיטתם פסולה והם מכשילים את הציבור ב"נבלות וטרפות". העדה הכורדית טוענת כי השוחט הכורדי "ח' שמואל ברוך בכמהר"ר יוסף" הוסמך ע"י הרבנים השד"רים רבי בן ציון קואינקה מירושלים ורבי יעקב חי לבטון מטבריה, שכתבו "ששחיטתו שחיטה כשרה והאוכל משחיטתו סמוך לבו לא יירא". בנוסף הם מפריכים את הטענה של השוחטים הספרדים בדבר "השגת גבול", וכותבים כי טענה זו בלבד מוכיחה את טענת העדה הכורדית כי הכל שאלה פוליטית ורדיפה עדתית: "...ועל זה באים אנו בטענה, הלא כל עדה ועדה יש לה זכות הן בעניני שחיטה והן בעניני ציבור אחרים...".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מכתב פולמוס נגד כרוז שפרסמו השוחטים הספרדים בירושלים, בהסכמת הרב הראשי, ובו הם האשימו את ה"שוחטים הקורדים" ששחיטתם פסולה והם מכשילים את הציבור ב"נבלות וטרפות". העדה הכורדית טוענת כי השוחט הכורדי "ח' שמואל ברוך בכמהר"ר יוסף" הוסמך ע"י הרבנים השד"רים רבי בן ציון קואינקה מירושלים ורבי יעקב חי לבטון מטבריה, שכתבו "ששחיטתו שחיטה כשרה והאוכל משחיטתו סמוך לבו לא יירא". בנוסף הם מפריכים את הטענה של השוחטים הספרדים בדבר "השגת גבול", וכותבים כי טענה זו בלבד מוכיחה את טענת העדה הכורדית כי הכל שאלה פוליטית ורדיפה עדתית: "...ועל זה באים אנו בטענה, הלא כל עדה ועדה יש לה זכות הן בעניני שחיטה והן בעניני ציבור אחרים...".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים, כתבי-יד ומסמכים
קָטָלוֹג