טופס התפקדות מודפס לחברי "הסתדרות 'אגודת ישראל' בארץ ישראל". עם מילוי פרטים בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלטר, שבאותה תקופה היה ממנהיגי אגודת ישראל וכיהן בראשות ישיבת "שפת אמת". כסלו תשל"ג [1972].
בפרטיו האישיים כותב האדמו"ר כי נולד בשנת תרפ"ו לאביו האדמו"ר "כקש"ת הרב אברהם מרדכי זצ"ל", כי ילדיו לומדים במוסדות החינוך "ת"ת וישיבות גור", כי הוא מנוי על עיתון "המודיע", וכי הוא משתייך לסניף ירושלים של אגודת ישראל. בסוף הטופס הערות וחתימות חברי "ועדת הקבלה", בהן נכתב כי הרב הנו "חבר המרכז הארצי (המצומצם)", משלם מס חבר ומקבל את העיתון "קול ישראל".
האדמו"ר מגור בעל "פני מנחם" - רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, בעל "בית ישראל" ובעל "לב שמחה", הוכתר לאדמו"ר ונשא במשא העם, עד פטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
[1] דף. כ-22 ס"מ. מצב טוב.

כתב-יד, שו"ת וחידושי הלכה, מאת רבי יהודה ב"ר נתן מיוחס. [קושטא], תקי"ב-תקכ"ה [1752-1765].
חיבור שלם בכתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם חתימות מסולסלות שלו במספר מקומות.
בראש הדף הראשון: "זה ספר הכתיבות הוא ממני הבחור זעירא דמן חבריא הצעיר יאודה בכמוהר"ר נתן מיוחס ס"ט...".
החיבור כולל תשובות וחידושי הלכה בענייני חושן משפט ואבן העזר. במקומות רבים מצוינים תאריכי הכתיבה: "ש' התקי"ב", "אייר התקי"ב", "אדר ראשון שנת התקי"ג", "ר"ח סיון שנת התקי"ג", "שבט התקטו"ב", "חשון ש' תקכ"ה", ועוד.
בדף [5/א] תשובה בעניין עגונה משנת תקי"ד. בשולי העמוד כתב המחבר: "עדות הלז נתנו לי מורי דודי רבינו הגדול נר"ו לעיין בו ולכתוב מה שיראה לע"ד ולהציע לפניו... כאשר אנו רגילים בכל העניינים, וקדם חד מחברייא הח' המ' כה"ר יום טוב אל נקוה ה"י הנז' תוך פסק הלז ויעש גם הוא והציג לפני מורי דודי ה' ה"י פסק אחד שכ' על ענין הלז וגדלו הרב דודי ה'..." ["דודי רבינו הגדול" הנזכר כאן הוא רבי אברהם מיוחס בעל "בני אברהם". רבי יום טוב אלנקווה הנזכר כאן, היה מחכמי קושטא, בעל "שביתת יום טוב", אף הוא מתלמידיו המובהקים של רבי אברהם מיוחס].
בדף [18/א] לצד תשובה משנת תקט"ו, נכתב בשולי העמוד: "שאלה זו נשאלתי מאת אהובנו החכם השלם הדיין המצוין כמהר"ר שלמה שפמי נר"ו" [רבי שלמה שפמי, היה אף הוא מדייני וחכמי קושטא באותם ימים].
בסוף אחת התשובות (דף [62/א]) כותב: "והסכימו בזה מורי דודי הרב הגדול נר"ו וכל חכמי הישיבה ה"י וכך נעשה מעשה בשנת התקי"ב".
בראש קטע בדף [63/א] כתב: "זו מכתיבת ידו של הרב אדוני אבי הר"ן [=הרב רבי נתן] זלה"ה וז"ל...". בהמשך העביר קוים למחיקה על קטע זה, והוסיף: "כבר נכתב ענין זה בספרו של א"א זללה"ה" [כנראה הכוונה לשו"ת "מאורות נתן", חיבור שלא נדפס ונותר עדיין בכת"י אוניברסיטת קולומביה מס' X 893 M 53 Q].
במקום אחר (דף [67/א]) כותב: "זה מצאתי מכתיבת ידו של החכם השלם הדיין המצויין סיני ועוקר הרים כמהר"ר יעקב הלוי זלה"ה וזה לשונו...". גם על קטע זה הועברו קוים למחיקה ונוסף הרישום: "נכתב בספרו של א"א זללה"ה".
המחבר, רבי יהודה ב"ר נתן מיוחס, מחכמי קושטא במאה ה-18 ודיין בבית הדין בעיר (נמצא חתום בפסקי בית הדין, ראה: בורנשטיין-מקובצקי, פנקס בית הדין בקושטא, תשנ"ט, לפי המפתח). אביו רבי נתן (המוזכר בחיבורו שלפנינו) היה מדייני העיר הידועים ואחיו של רבי אברהם מיוחס, אב"ד ו"רב הכולל" בקושטא ובעל "בני אברהם" (קושטא, תקל"ג). רבי יהודה היה תלמיד דודו רבי אברהם, והוא מזכירו מספר פעמים בחיבור שלפנינו. מרבי יהודה ידוע כתב-יד נוסף עם תשובות וחידושים, מהשנים תקי"ב-תקמ"ב (כת"י הספריה הלאומית ירושלים מס' 3109).
[147] דף (מתוכם כ-15 דפים ריקים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש במספר מקומות. כריכה מקורית, פגומה.

ספר אליה מזרחי, על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי אליהו מזרחי. ונציה, [של"ד 1574]. מהדורה שלישית. דפוס אלוויזא בראגדין.
כ-50 הגהות בכתיבה איטלקית רהוטה, חלקן ארוכות במיוחד. תוכן ההגהות כולל חידושים ופירושים של הכותב, ובחלקן השגות על דברי המחבר או ראיות לדבריו. מלבד עשרות ההגהות הארוכות, מופיעות עשרות הגהות של תיקוני נוסח, והוספות בין השורות. בדף ב/1 - חתימה עתיקה מחוקה. מעבר לדף האחרון חתימה קליגרפית (פגומה ומטושטשת) של רבי ישראל בנימין בן רבי ישעיהו באסאן.
כפי הנראה, רוב ההגהות בספר שלפנינו הנן בכתב-ידו של רבי ישעיהו באסאן (רבו המובהק של הרמח"ל), ומקצתן בכתב-יד בנו רבי ישראל בנימין באסאן אב"ד ריג'ייו. בדף עד/2 מופיעה הגהה מעניינת שתחילתה כנראה נכתבה בידי רבי ישעיהו וסופה כנראה נכתבה בידי בנו רבי ישראל בנימין. בהגהה זו מביא המגיה השני [הבן] תיקון גירסא בדברי רש"י, כדי לתרץ את הקושיא בה דן הכותב הראשון [האב], והוא כותב: "ובס' אמרי נועם [לרבי יעקב דיליישקאש] מצאתי שכתב בשם חכם שראה שרש"י בעצמו כתב בצורת ע"כ, ודבר אמת ניכר". לעת זקנותו הוסיף הכותב השני עוד הגהה (בכתב רועד) וכותב כי הוא מצא את הגירסא הנ"ל בדפוס עתיק של רש"י על התורה: "ועתה מקרוב שנת תקל"ז נגלה אלי בחומש דפוס לישבונה שנת רנ"א ושם כתוב בצורת, והוא כמוס ביד החשוב כמ' משה בנימין פואה [מרג'יו] בין חמודות ספריו".
הגאון המקובל רבי ישעיהו בסן (תל"ג-תצ"ד), גאון ומקובל מגדולי חכמי איטליה, חתנו של זקן רבני איטליה הרב"ך [הגאון המקובל רבי בנימין כהן ויטאלי]. אב"ד ריג'יו (רג'יו אמיליה Reggio Emilia). מחבר שו"ת "לחמי תודה". רבו המובהק של הרמח"ל, ותלמידו של הרמח"ל בתורת הסוד. היה מעורב יחד עם חותנו הרב"ך בפולמוס נגד תלמידו הרמח"ל, ויצא יחד עם חותנו הרב"ך להגנתו.
בנו, הגאון רבי ישראל בנימין באסאן (תס"א-תק"ן), ממלא מקום אביו ברבנות העיר ריג'יו. חבר נעורים של רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, ומתלמידיו בתורת הקבלה. שלח מכתבים בזמן הפולמוס נגד הרמח"ל (ראה בספר "אגרות רמח"ל ובני דורו"). ליום נישואיו כתב הרמח"ל שיר לכבודו בשם "מגדל עוז" (נדפס לאחר מכן, בלייפציג תקצ"ז). הדפיס את ספרו של אביו שו"ת לחמי תודה (ונציה, תק"א), ובו נדפסו אחדות מתשובותיו.
בדף רלה/1 איור מפת ארץ ישראל.
רסא, רס-רסו דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי ועקבות רטיבות (ברבים מדפי הספר), עם סימני פטריה בחלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדף השער ובדפים נוספים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים בשדרה. פגמים בכריכה ובשדרה. בבטנת הכריכה הקדשה בגרמנית משנת 1908, לר' קלונימוס רוטשילד, מלמד ומנהל התלמוד תורה בהמבורג.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬